תאריך 12/02/2009 21:29:06
מאת רפי גטניו
נושא היום שאחרי

היום שאחרי  
 
 

 
 
 
הימין הקיצוני ניצח את הבחירות האלה. לא יעזרו תרגילים מתמטיים, גם לא תרגילים מסריחים כאלה או אחרים. הבוחר אמר את דברו בצורה ברורה וחדה, הפנה עורף לדרך המרכזית-ליברלית עם סממנים שמאליים ונתן את המפתחות לידי קיצוני הימין. מבחינה מסוימת יש בכך אפילו הקלה שכן המפתחות האלה מטילים על הימין וראשיו הזחוחים את מלוא האחריות על התנהלותם והתנהלות השוליים שלהם, בניגוד למצב שהתקיים עד היום בו נעשו פעולות ימניות רבות תחת ממשלות מרכז-שמאל שהכשירו אותן בין אם ברצון או בין אם באונס. התשלום על ההתנהלות הזאת בין השאר הוא איבוד השלטון.

 

רבים תמהו אצלנו כיצד קרה שבבחירות שהתקיימו ברשות הפלשתינאית ניצח החמאס הקיצוני את הפתאח המתון. לא הבינו אצלנו כיצד ומדוע בחרו הפלשתינים מנהיגות קיצונית ומיליטנטית דווקא לאחר נסיגת צה"ל מהרצועה ופינוי ההתנחלויות, והיו אף כאלה שראו בכך "כפיות טובה" של הפלשתינאים שלא היו מוכנים לקבל את "הג´סטה" הישראלית ובחרו בדרך המלחמה והמשך הסכסוך. תשובה חלקית לכך ניתן למצוא בבחירות האחרונות אצלנו. כשם שהבוחר הפלשתינאי בחר את החמאס ב- 2006, כך גם הבוחר הישראלי בחר ב- 2009 את החמאס שלו.  "לזכות" הפלשתינאים ניתן לאמר כי בחרו כפי שבחרו למרות שידעו את המחיר שישלמו תמורת בחירתם ולמרות שהמחיר מאמיר אצלם מיום ליום הם נחושים בבחירתם הקיצונית ומוכנים לשלמו ביתר שאת, מה שאני לא בטוח שאפשר לאמר עלינו. הבוחר הישראלי עדיין חי באשליה כי לבחירתו אין מחיר שעליו יצטרך לשלם ובאופן אישי. בעוד שהבחירה הפלשתינאית נובעת מייאוש, אבדן תקווה ותחושה שכבר אין להם מה להפסיד, הבחירה הישראלית היא תוצאה של זחיחות ומחשבה והרגשת עצמה שאין לה אחיזה במציאות.  

 

תוצאות הבחירות מאפשרת לראשונה הסרת מסכות והגיע הזמן להעמיד את הזיות הימין הקיצוני למבחן המציאות. שיקימו ממשלה וינהלו את המדינה על פי הבנתם. נראה אותם מעבירים תקציב, מתמודדים עם המשבר הכלכלי, עם מה שנשאר מהבורסה שכבר התחילה להגיב בעצבנות יתר, תוך הזרמת משאבים אדירים לחרדים ולשטחים, וזאת תוך כדי אפשרות יותר מסבירה להרעה בתנאי הסחר עם אירופה, והרעת היחסים עם ארה"ב שיכולה להביא להקטנת הסיוע הכלכלי-בטחוני ואף לביטולו.

 

נראה אותם מתמודדים עם המצב הביטחוני לשיטתם, וכיצד הם פורטים את הסיסמאות שלהם על מיטוט החמאס למעשים, נראה איך הם מוכרים את ה"שלום הכלכלי"  ואת השלום תמורת שלום לערבים וכיצד הם מוכרים את זה לקהילה הבינלאומית, נראה אותם עומדים בלחצים המנומסים והבוטים של  האירופאים והאמריקאים שכבר הודיעו "שישתפו פעולה עם כל ממשלה שתקום" ובד בבד הצהירו כי הם מצפים שהמשא ומתן ימשיך מהמקום שהפסיק. ולאחר שיירקו את תשובותיהם הלאומיות בפני כל העולם, נראה איך הם מבקשים את עזרת העולם מול אירן ואיזה גיבוי הם יוכלו לקבל לכל פעולה מטורפת שירצו לעשות.

 

נראה אותם מחברים את ברית הזוגיות של ליברמן (שטן לדברי הרב עובדיה) עם התפישה החרדית. נראה אותם מנסחים את חוק האזרחות הגזעני של ליברמן ואת הדרכים בהן ינסו לאכוף אותו על הציבור.

 

במצב הזה תפקידן של מפלגות המרכז והשמאל הוא לשמר את התקווה והן יכולות לעשות זאת רק אם תהיינה באופוזיציה. זאת ההזדמנות של ציפי לבני להוכיח שהיא אכן התכוונה לפוליטיקה אחרת ולא למשחק הפוליטי הישן. היא צריכה להראות לעם שהיא האלטרנטיבה, שיש לה דרך אחרת והיא דבקה בה ושאין לה כוונות להיות סרח עודף לממשלת הימין הקיצוני, גם לא עלה תאנה שלה. התנהגות כזאת תביא לה בבחירות הבאות ניצחון גורף וחד משמעי. לכך היא צריכה לשאוף.

 

אם כך יעשו מפלגות המרכז והשמאל, הממשלה ההזויה שתקום  תקרוס תוך פחות משנה להקמתה ועד אז האזרחים צריכים להיכנס לבונקר ולקוות שההרס שישאירו לא יהיה רב מדי. ואם ניתן יהיה לשקם את עזה לאחר ההרס שהביא עליה החמאס, ניתן יהיה לשקם גם את ישראל לאחר ההרס והחורבן שיביאו עליה ביבי וחבר מרעיו.

 


 
   
מפת העץ
כהני האחדות רפי גטניו  
היום שאחרי רפי גטניו  
 *** rivkah yaron  
 שינוי שיטת הבחירות - עגל שכולם סוגדים לו היום. רפי גטניו  
 הפרדת דת ומדינה וחוקה - rivkah yaron  
מנהיגות ואחריות: "יש לי חלום" מוטקה צביאלי  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום