כל התחרויות צור קשר הפוך לדף הבית יוצרים ויצירות הנחיות שימוש הרשמה לפורום דף ראשי

תחרות 27




'ל וּ ל'
ה'לוּל' מיועד לתכנים שאינם יצירות, וייפתח פעם ביממה
בהודעה חדשה, על ידי אחד מחברי הפורום בהתאם לצורך.
לוּל זה ישמש את חברי הפורום כל אותה יממה.


"שווה ציטוט"
אם שורה מתוך יצירתך נבחרה ל'שווה ציטוט'
אנא שלח/י למייל שלי, שורה נבחרת מתוך יצירה של כותב אחר
לא יותר מ-10 מלים, ובצרוף לינק ליצירה

הנחיות לקעקוע היצירות - כאן

ל- YouTube - כאן


" תני לי ואלטף צלך מונח על מדרגת ביתך "
חגי
(בחרה - תיה)

בסימן כתיבה

תאריך 13/06/2007 17:16:32
מאת מיכל
נושא שיר על כְּשְיְלָדִים - פטר הנדקה, למסלול תרגום.

כשהילד היה ילד
הוא נפנף בזרועותיו כשהלך
הוא רצה שהפלג יהיה נחל
שהנחל יהיה נהר
והשלוליות הקטנות – הים.

כשהילד היה ילד
הוא לא ידע שהוא ילד
לא הייתה לו שום כוונה.
בדרך כלל ישב ישיבה מזרחית
קפץ ורץ מהמקום.
היו לו קשרים בשיער
והוא לא חייך אצל הצלם.

כשהילד היה ילד
זה היה הזמן לשאלות להלן:
מדוע אני – אני, ומדוע לא אתה?
מדוע אני כאן, ומדוע לא שם?
מתי התחיל הזמן ואיפה נגמר החלל?
האם החיים תחת השמש הם לא רק חלום?
האם מה שאני רואה, ושומע, ומריח,
הוא לא רק הצל של עולם לפני העולם?
אם, נגיד, הרוע ואנחנו,
האם באמת הרוע קיים?
ואיך זה אפשר, שאני, הקיים,
לא הייתי לפני שהייתי?
ושפעם, אני, שעכשיו קיים,
יותר לא אהיה?

כשהילד היה ילד
הוא נחנק מתרד, ואפונה, ודייסת אורז
וגם מכרובית מאודה.
ועכשיו הוא אוכל הכל. ולא רק כשהוא צריך.

כשהילד היה ילד
הוא התעורר פעם במיטה זרה
ועכשיו, זה קורה לו הרבה.
המון אנשים נראו לו יפים,
ועכשיו – רק לפעמים, במזל.
הייתה לו תמונה ברורה של גן-עדן
ועכשיו הוא, במיקרה הטוב, מנחש.
הוא לא יכול היה לקלוט את האין,
וגם עכשיו הוא מצטמרר למחשבה.

כשהילד היה ילד,
הוא שיחק בהמון התלהבות
וגם עכשיו. אבל רק בדברים
שקשורים לעבודה.

כשהילד היה ילד
הספיק לו רק לחם...תפוח.
וגם עכשיו.

כשהילד היה ילד,
גרגרי יער מילאו את ידו, כמו שגרגרי יער עושים
וגם עכשיו.
שקדים טריים הקהו את לשונו
וגם עכשיו.
על כל ראש הר הוא הרגיש געגוע
להר גבוה יותר
ובכל עיר הוא הרגיש געגוע
לעיר גדולה יותר.

הוא הגיע לדובדבנים על הענפים הכי גבוהים
והרגיש התעלות, כמו עכשיו.
הוא הרגיש קצת מבוייש מול זרים
וגם עכשיו.

הוא חיכה כל פעם לשלג הראשון
וגם עכשיו.

כשהילד היה ילד
היה מטיל מקל אל גזע העץ, כמו חנית.
וגם היום היא רוטטת לה שם.
עד עכשיו.
 
Lied von Kindsein

Als das Kind Kind war,
ging es mit hängenden Armen,
wollte der Bach sei ein Fluß,
der Fluß sei ein Strom,
und diese Pfütze das Meer.

Als das Kind Kind war,
wußte es nicht, daß es Kind war,
alles war ihm beseelt,
und alle Seelen waren eins.

Als das Kind Kind war,
hatte es von nichts eine Meinung,
hatte keine Gewohnheit,
saß oft im Schneidersitz,
lief aus dem Stand,
hatte einen Wirbel im Haar
und machte kein Gesicht beim fotografieren.

Als das Kind Kind war,
war es die Zeit der folgenden Fragen:
Warum bin ich ich und warum nicht du?
Warum bin ich hier und warum nicht dort?
Wann begann die Zeit und wo endet der Raum?
Ist das Leben unter der Sonne nicht bloß ein Traum?
Ist was ich sehe und höre und rieche
nicht bloß der Schein einer Welt vor der Welt?
Gibt es tatsächlich das Böse und Leute,
die wirklich die Bösen sind?
Wie kann es sein, daß ich, der ich bin,
bevor ich wurde, nicht war,
und daß einmal ich, der ich bin,
nicht mehr der ich bin, sein werde?

 

Als das Kind Kind war,
würgte es am Spinat, an den Erbsen, am Milchreis,
und am gedünsteten Blumenkohl.
und ißt jetzt das alles und nicht nur zur Not.

Als das Kind Kind war,
erwachte es einmal in einem fremden Bett
und jetzt immer wieder,
erschienen ihm viele Menschen schön
und jetzt nur noch im Glücksfall,
stellte es sich klar ein Paradies vor
und kann es jetzt höchstens ahnen,
konnte es sich Nichts nicht denken
und schaudert heute davor.

Als das Kind Kind war,
spielte es mit Begeisterung
und jetzt, so ganz bei der Sache wie damals, nur noch,
wenn diese Sache seine Arbeit ist.

Als das Kind Kind war,
genügten ihm als Nahrung Apfel, Brot,
und so ist es immer noch.

Als das Kind Kind war,
fielen ihm die Beeren wie nur Beeren in die Hand
und jetzt immer noch,
machten ihm die frischen Walnüsse eine rauhe Zunge
und jetzt immer noch,
hatte es auf jedem Berg
die Sehnsucht nach dem immer höheren Berg,
und in jeden Stadt
die Sehnsucht nach der noch größeren Stadt,
und das ist immer noch so,
griff im Wipfel eines Baums nach dem Kirschen in einemHochgefühl
wie auch heute noch,
eine Scheu vor jedem Fremden
und hat sie immer noch,
wartete es auf den ersten Schnee,
und wartet so immer noch.

 Als das Kind Kind war,
warf es einen Stock als Lanze gegen den Baum,
und sie zittert da heute noch



Kתחרות31
Kמיכ
   
מפת העץ
אקלים - פרוזה לנושא: משפחתי וחיות אחרות - לתחרות גדעון מחיפה  
שיר על כְּשְיְלָדִים - פטר הנדקה, למסלול תרגום. מיכל  
 איפה המקור מיכל? tia תִּיה   
 אה, למטה. אבל את צודקת, אני אעתיק אותו גם לכאן: מיכל  
 Lied von Kindsein מיכל   
 תרגום מופלא יהודית קנטור  
 תודה יקירתי! |הסמקה| לגבי השורה האחרונה מיכל  
 בינתיים עשב מתוק  
 ועוד אחד עשב מתוק   
חקירת משוואות חיה משב  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום