תאריך 22/05/2007 07:28:43
מאת שמעון מנדס
נושא מכתב גלוי לנשיאי הקהילה

  

מכתב גלוי לנשיאי הקהילה
שמעון מנדס
 

 
לפני כשלושים שנה עמד קצין צה"ל, בדרגת סא"ל, במצב שבו אתם עומדים היום. חיילת הלעיזה עליו שהוא הטריד אותה מינית. הפרקליט הצבאי של פקוד המרכז הביא את הנושא בפני אלוף הפקוד, שהיה באותה העת האלוף אורי אור, ואמר לאלוף, כי החקירה במבוא סתום. דהיינו, זה מילה שלו מול מלה שלה. לכן הוא הציע לאלוף שיזמן את הקצין ויציע לו: פרישה מיידית מצה"ל כנגד סגירת התיק. תחשוב על ההצעה, אמר האלוף לקצין. מחר בבוקר תודיעני.

סא"ל דני נכנס בלילה לשכנו שהיה גם הוא קצין, כדי להתייעץ אתו. לאחר שהשכן שמע את הספור, הוא שאל את דני: האם נגעת בחיילת ? ודני השיב בשלילה מוחלטת. אם כך, יעץ השכן לדני, לך לאלוף הפקוד ואמור לו שאתה חף מכל פשע, ואתה דורש לעמוד לדין. והשכן הדגיש שוב, ויעץ  לדני לא לבקש אלא לדרוש. כי רק בית-דין צבאי יוציא אותו נקי. למחרת בבוקר, התייצב  סא"ל דני אצל אלוף הפקוד ודרש לעמוד לדין צבאי, כדי לטהר את שמו. כל מי שהכיר את האלוף אור יודע, כי הוא מפקד שיודע לפרגן. לשמע דבריו של דני, הוא קם ממקומו ולחץ לו את היד.

סופו של דבר סא"ל דני יצא זכאי מוחלט, כי החיילת נשברה והודתה כי טפלה עליו את האשמה, כדי לחפות על מישהו אחר. כך מתנהג קצין בצה"ל שבאמת ידו לא היתה במעל.

אבל מה קורה אצלכם נשיאי הקהילה ?  האם יש עוד מדינה בעולם שנשיאה וראש ממשלתה מסובכים בפלילים ? הראשון, מתחנן על נפשו כדי שהיועץ הממשלתי לממשלה יניח לו, ולא יגיש נגדו כתב אישום. ואילו השני משתמש בכח השררה שלו כדי לעכב ולשבש חקירות, שעלולות להושיבו על ספסל הנאשמים. כאשר הצליחה ישראל להוולד אל המציאות מתוך מלחמה עקובה מדם, היתה לנו הרגשה שיש לנו מדינה – על אף שכל הסימנים החיצוניים הראו אחרת.

ואילו היום לאחר ששים שנה, אתם ודומיכם הבאתם אותנו לגן העדן של השוטים. עשיתם מאתנו רפובליקת בננות. גרוע מזה,  אתם עושים הכל להוכיח לעולם ולנו כי לא מדינה אנחנו, אלא עדיין קהילה. ואילו הממשלה שלכם נראית יותר כ"וועד קהילה" כמו בחלם. בדיוק כמו שתאר אותנו, מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף בני פלד. ובקהילה, כמו בקהילה, לא תופשים את השור בקרניו, להיפך נוהגים לפי הכלל של חז"ל: "לא תחסום שור בדישו". מעגלים פינות במקום ליישר את הברזל.

אילו היתה לכם קצת יושרה כמו שיש לדני, הייתם נוהגים כמוהו, ולא מסתתרים מאחורי כסא-הכבוד. אילו הייתם באמת נקיים, הייתם נוהגים כמו השר יעקב נאמן, או השר חיים רמון, שהתפטרו מתפקידם והלכו להוכיח את נקיון כפיהם בבית המשפט. כי אם אתה באמת חף מפשע, אז רק בית משפט יכול לטהר את שמך.  אתה משה קצב היית צריך להתפטר ולדרוש להוכיח את חפותך בבית המשפט. במקום זאת אתה מסתתר מאחורי החפות הזמנית, כדי לא להתעמת עם הסחי שבו טבלת.

ואילו אתה ראש הממשלה, משבש ככל שאתה יכול, ויש לך הכח לכך, את החקירות נגדך. התנהגותך מזכירה סרט צרפתי על פושע שהלך ללמוד מעורך דין, כיצד לבצע פשע מושלם. שהרי עורך-הדין מכיר את סעיפי החוק היטב, ויודע מה להבליט ומה להסתיר. כך אתה נוהג עם התובע הראשי, וכך אתה מנסה להתעמר במבקר המדינה, על ידי הכפשת שמו, שמא זה ירתיע אותו. אבל לנו יש מזל שהוא לא נרתע.

המשורר המהולל י.ל. גורדון, שחי במאה ה-19, כאב את המצב שבו היה נתון עם ישראל –  לפני 120 שנה. הוא כתב שיר שנקרא "עדר אדוני". בשירו מתאר המשורר את עם הבחירה כעדר של אלהים, וכל זאת נגזר מהתנהגות של העומדים בראשו.

אנו רוצים לקוות שהיועץ המשפטי לממשלה, וגם מבקר המדינה יובילו אתכם אל סף ההתפטרות. ואנו נאמר דיינו.


 
 
   
מפת העץ
מסיפורי הדוד הנרי / המחלקה הסגורה - מכופף הברזלים הנרי גלוקסמן  
מכתב גלוי לנשיאי הקהילה שמעון מנדס  
 אכי"ר. וזה בעברית אמן כן יהי רצון. מוטקה צביאלי  
 מנדס ידידי, אתה כותב מדם לבך... הנרי גלוקסמן  
 תבורך על כל מילה שכתבת שימעון סוריא   
שדרות, והסבתא הקווקזית. אבי גולדרייך  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום