תאריך 15/03/2007 07:59:30
מאת שמעון מנדס
נושא ישראל כיעד להסחה של מצרים ואירן

  
ישראל כיעד להסחה של מצרים ואירן
 
שמעון מנדס
 

 
אזור "הסהר הפורה"  (ארץ-ישראל, ירדן, עירק, סוריה ולבנון) היה מאז ומתמיד יעד למעצמות אזוריות. על אף שהאזור הזה שנחשב לפורה מבחינה חקלאית, בשל שלושת הנהרות שזורמים בו: הפרת, החידקל והירדן, לא היתה בו שום ישות פוליטית חזקה ששכניה יראו ממנה. ולכן היו מדינות שרצו להשתלט על "הסהר הפורה", כדי  להרחיב את מסעות הכיבוש שלהן,  כמו האימפריה העות´מאנית. היו מדינאים דוגמת כורש הפרסי, שבקש לבסס עצמאות מדינית ידידותית, שתשמש חיץ בפני מצרים; או לחילופין השאה הפרסי, מוחמד ריזה פהלווי, שקשר ברית עם ישראל כדי שתסייע לו להאדיר ולפתח את פרס, כדי שזו תהיה חזקה ועמידה מול שכנותיה הערביות.

אבל יש שתי מדינות שנקטו במדיניות שונה לחלוטין כלפי ארץ-ישראל, והן מצרים ואירן, שהעמידו את הארץ הזאת כיעד להסחה, ולא כמטרה צבאית בפני עצמה. מצרים עשתה זאת בשנים 1947/48, ואילו אירן עושה זאת בימינו, כאשר היא מצהירה שישראל היא מטרת השמדה עבור אירן. לצורך זה כמובן, היא מתארת את ישראל בדמותו של השטן הקטן, ועוד מיני תאורי גנאי אחרים. נתחיל, איפוא, במצרים.
 
המלך עבדאללה הראשון, מייסד הממלכה ההאשמית הירדנית, נמצא בליגה אחת עם כורש מלך פרס. הוא רצה שהיהודים יקימו אוטונומיה חזקה, שתסייע לו לעמוד מול המצרים. השיחות שלו עם נציגי הסוכנות היהודית, כדי למנוע מלחמה, מאשרות עובדה זאת. פרופסור בנימין שבדראן, אומר בספרו  Jordan, A State of Tension , שלמלך עבדאללה היה הסכם עם שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, שצבאו יפלוש לארץ ישראל, אך ורק לשטחים שיועדו למדינה הערבית .

ואילו בספר  Arab Nationalism & British Imperialism  אומר המחבר ג´והן מרלאו, כי כאשר הובא עבדאללה לנסיכות עבר הירדן, הוא ראה ברבת-עמון תחנה בדרך לדמשק. הבריטים הבטיחו לאביו לסייע לו להקים ממלכה ערבית גדולה, בתמורה למרד באימפריה העות´מאנית. הגשמת החלום בראייתו של עבאללה הראשון היתה ממלכת "סוריה הגדולה" שכללה את ארץ-ישראל, עבר הירדן, סוריה ולבנון – בהנהגתו. הרעיון של מדינה חזקה בגבולה המזרחי, הפחיד את מצרים. גם סעודיה חששה, כי מדינה כזו עלולה ביום מן הימים לנקום בה, על גירוש המשפחה ההאשמית מחג´אז.

בימים שלאחר מלחמת העולם השניה, היו בסוריה תומכים רבים לרעיון של "סוריה הגדולה" בהנהגתו של עבדאללה. כי רוב הצבור הסורי פחד ממפלגת הבעת´ הסורית בהנהגתם של מישל עפלק וצלאח א-דין אל-ביטאר. שני אלה היו שמאלנים, שדגלו סוציאליזם, ויש האומרים כי תקופה מסויימת, אפילו הם היו חברים במפלגה הקומוניסטית הסורית. הפחד מהשתלטות הקומוניסטים על סוריה, הוא שגרם בסופו של דבר לנשיא הסורי שוכרי אל-כוואתלי לוותר על נשיאותו, למען אחוד עם מצרים תחת הנהגתו של גמאל עבד א-נאצר.

לאחר מלחמת העולם השניה, נסיכות עבר הירדן היתה אמנם קטנה, אבל היו לה שני גורמים ששמו אותה בשורה הראשונה של המדינות הערביות. השליט שלה היה מנהיג אמיתי מאד כריזמטי בעולם הערבי, ולרשותו עמד אמנם צבא קטן, אבל הצבא הערבי המאומן ביותר, תחת פקודו של הקצין הבריטי סיר ג´והן גלאב (גלאב פאשה). בגלל נתונים אלה, נסיכות עבר-הירדן התקבלה כחברה מלאה בליגה הערבית, ונמנית על שבע המדינות המייסדות של הליגה – עוד בטרם שהיתה מדינה עצמאית. הליגה נוסדה בחודש מרץ 1945, ואילו ירדן קבלה את עצמאותה בחודש מאי 1946. המנהיג הירדני לטש את עינו על ארץ-ישראל, כאמור, כצעד לקראת האחוד הסורי הגדול.

כאשר נושא ארץ-ישראל והקמת המדינה היהודית עלו לדיון בעצרת האו"ם, מצרים החלה לדאוג למה שיקרה למחרת הפינוי הבריטי מארץ-ישראל. החשש הגדול של מצרים היה שהנסיך עבדאללה ישתלט על ארץ ישראל בקלות. דבר שיתן לו דחיפה רצינית להגשמת רעיון "סוריה הגדולה".

מצרים תמכה בפלסטינים להקמת מדינה עצמאית משלהם, כדי למנוע את נפילתה של א"י בידיו של עבדאללה. אבל אין זה יאה להכריז מלחמה על מדינה-אחות ערבית, המלחמה הוכרזה איפוא נגד היהודים. ישראל היתה התרוץ המצרי למלחמה, אבל היעד היה המלך עבדאללה. את ישראל בימים ההם איש לא ספר ככוח צבאי. המדינות הערביות חשבו שאת ארץ-ישראל אפשר לקחת בהליכה. לכן כולן פלשו אליה, מתוך סברה, שלכל אחת מהן יהיה נתח מארץ הקודש. את מצרים זה סיפק, כי העיקר מבחינתה, שארץ הקודש לא תיפול בידיו של עבדאללה. ארץ-ישראל מפוררת עדיפה על ירדן חזקה.

במדיניות זהה לזו של מצרים משנת 1948, נוקט הנשיא האיראני אחמדי ניג´אד, חמישים שנה מאוחר. צריך לזכור כי תקופות ארוכות בהיסטוריה של אירן, היא הסתבכה במלחמות בשל סכסוכי גבול על נהר שאט אל-ערב. נהר זה אורכו כ-200 ק"מ, ואליו נשפכים נהרות הפרת והחידקל. והמלחמות נסבו על השאלה האם הגבול עובר במרכז הנהר או בגדה המזרחית שלו.  האימפריה העות´מאנית כפתה על האירנים את העובדה שהנהר כולו נמצא בתחום רבונותה. עירק שקמה לאחר נפילתה של האימפריה, ירשה את הגבול שלה עם אירן בגדה המזרחית.

מדוע זה משנה כל כך לאירנים ? נמל הנפט האירני הגדול, עבדאן, נמצא על שפת שאט אל-ערב. כל כלי שיט המגיע לנמל, חייב לשלם מס-מעבר לממשלה העירקית. לאחר מלחמת העולם השניה, נהלה אירן מגעים ממושכים, כדי להעתיק את קו הגבול למרכז הנהר, כמקובל לפי החוק הבינלאומי. מגעים אלה נשאו פרי רק בשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר ממשלתו של נשיא עירק עבד אל-כרים אל-קאסם, חתמה על הסכם עם אירן, לפיו הגבול בין שתי המדינות בשאט אל-ערב עובר במרכז הנהר.

בראשית שנות ה-80, הנשיא העירקי החדש, סדאם חסיין אל-תכריתי, ביטל את ההסכם של קודמו, בטענה שההסכם עם עבד אל-כרים אל-קאסם, הוצא ממנו במרמה. על רקע זה פרצה מלחמת עירק-אירן באותה תקופה. מלחמה שנמשכה שמונה שנים. מלחמה זו, ונסיונו של סדאם חסיין לבנות לעירק כח גרעיני – הם הרקע להחלטה האירנית לבנות לעצמה עליונות צבאית במפרץ הפרסי. במאמר מוסגר נציין, בכל העולם המפרץ הזה ידוע בשם "המפרץ הפרסי". ואילו מדינות ערב מתעקשות לקרוא לו "המפרץ הערבי".

להערכתי, וזו רק הערכה, ישראל היא לא המטרה של אירן בשלב זה. ישראל היא סיפור הכיסוי. היעד האמיתי שלו הוא לבסס לעצמו כח צבאי גרעיני, שיעניק לו עליונות צבאית על מדינות ערב במפרץ הפרסי. כדי לבסס את עליונותה במפרץ הפרסי, אירן עושה זאת בשתי זרועות. האחת צבאית – פיתוח עצמה גרעינית, והשניה דתית, היא הפצת האסלאם השיעי, נגד השליטים הערביים המתונים. דוגמה לכך היא חזבאללה בלבנון. שוב גם כאן התרוץ הוא ישראל, אבל היעד הוא השתלטות על לבנון. אין להסיק מכך שאירן רוצה בקיומה של ישראל לטווח ארוך. פשוט בטווח הקצר, הכרזה על ישראל כיעד, מאפשרת לאירן לבסס  לעצמה כח צבאי בסדר גודל של מעצמה.

כדי להרדים את שכניו הערביים, הוא מכריז השכם וערב על רצונו בהשמדת ישראל, וזו מטרת מדיניות הפיתוח הגרעיני של אירן. זמן מה ההצהרות האלה עשו את שלהן, והעניקו לאירן פסק-זמן בפיתוח הגרעין שלה. אבל עכשו, כולן התעוררו, ובראשן סעודיה.
 

 
  
 
   
מפת העץ
מסיפורי הדוד הנרי / קפה אירופה - שימעלע בשירות החוק הנרי גלוקסמן  
ישראל כיעד להסחה של מצרים ואירן שמעון מנדס  
 ניתוח מעניין ורציני של מר מנדס. נדמה לי שעפלאק היה קומניסט רפי אשכנזי   
 מנדס ידידי הנרי גלוקסמן  
 הנרי יקירי, אני הצטמצמתי למשולש מצירם-ישראל-אירן שמעון מנדס  
 כנראה שהמציאות מורכבת עוד יותר אבנר אברהם  
 אבנר, המציאות הרבה יותר פשוטה... הערבים כמוסלמים, רפי אשכנזי  
 אתה צודק...... ואתה רק סיבכת את תמונת המצב אבנר אברהם  
 יפה אבנר , אנחנו בכוון: כל פיתרון צריך להיות במרחב המנדאט - רפי אשכנזי  
 לידידי רפי שלום הנרי גלוקסמן  
 הרשה לי לכתוב כמה מילים עוד בטרם רפי משיב לך אבנר אברהם  
 להנרי ממרחקים, הרבה תודה על התגובה: אתה לוקח את הדת- רפי אשכנזי  
 אבנר, אתה מתאר את המצב מן ההיבט הישראלי שמעון מנדס  
 אני מכיר את התיאוריה הזו ולדעתי היא אינה שלמה אבנר אברהם  
 אבנר, "צבא ההצלה" של קאוקג´י הוא צבא ההצלה של הליגה שמעון מנדס  
 בהחלט אתה צודק בעניין זה אבנר אברהם  
אין דומָה לגבורה הסובייטית! שמואל ירושלמי  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום