כל התחרויות צור קשר הפוך לדף הבית יוצרים ויצירות הנחיות שימוש הרשמה לפורום דף ראשי

תחרות 27




'ל וּ ל'
ה'לוּל' מיועד לתכנים שאינם יצירות, וייפתח פעם ביממה
בהודעה חדשה, על ידי אחד מחברי הפורום בהתאם לצורך.
לוּל זה ישמש את חברי הפורום כל אותה יממה.


"שווה ציטוט"
אם שורה מתוך יצירתך נבחרה ל'שווה ציטוט'
אנא שלח/י למייל שלי, שורה נבחרת מתוך יצירה של כותב אחר
לא יותר מ-10 מלים, ובצרוף לינק ליצירה

הנחיות לקעקוע היצירות - כאן

ל- YouTube - כאן


" תני לי ואלטף צלך מונח על מדרגת ביתך "
חגי
(בחרה - תיה)

בסימן כתיבה

תאריך 06/02/2007 18:21:58
מאת לתחרות 025
נושא הסייעת. סיפור קצר

הסייעת

 

יכולה הייתה להיות טייסת הליקופטר – היו לה את העיניים המתאימות, או סמנכל"ית שיווק של תרו במדינות הים התיכון – השיער שלה היה פותח דלתות וארנקים אצל דון ז´ואנים משכילים ותאבים שחורי שיער, אבל היא הייתה סייעת לרופא שיניים בהוד השרון.  לרכינותיה הנדיבות ולבושם גופה הגמיש זכו הפציינטים של הדוקטור, עונג מרפרף על אי הנעימות שבטיפול.

 

ארבע עשרה שנים של פיות הנפערים אלי מקדח וסקשן מפעפע לימדו אותה שגם הגמישות שבלסתות נסגרות בתום טיפול. ואז, גם הרדומות שבלשונות יביעו אומר, סודות חדר מיטות ורכיל של הבלותות.  ימהרו לפלוט את רוב המלל שהצטבר בגרון  בשתיקה שנכפתה, שהרי הדוקטור איש שיחה הוא ופטפוט, ולמד דרכו עם אלה שדיבורם ניטל  ואוזניהם ברשותו הבלעדית. ואלה עוד דקה ירדו במדרגות ואחרים יבואו ויתפרשו על הכורסה המוארכת, והעניין כה חשוב, יש לפלוט ולספר מהר בטרם ייעלם לעד.

 

רגליה ארוכות, ושיערה זהב אמת, וליבה גדוש סודות של מעבר לכתף. ויודע הדוקטור את עיניה הנבונות.

לבוחן את השניים בשקט מן הצד, בעיקצוציהם ההדדיים, כשל זוג נשוי וותיק, נראה היה כאילו  היו זו בזה, ואולי דווקא בהיפוכו - כאילו לא.

 

המבטא הנהדר פרי שנות ילדות של שליחויות מעבר לימים, כך סיפרה, התנועות הבטוחות, העדינות, הידיים החזקות. למה לא בתרו,  למה לבדה ?

את מן המוסד, אמר לה עוד לפני תשע שנים.

לבטיחות ולגהות, ענתה לו והגישה את התערובת שרקחה לשן האחורית למטה של זה שידיו של הדוקטור עמלו בפיו.  זאת מהמוסד אמר הדוקטור, או מרגלת רוסייה, והפעור מתח עד לגבול את מה שאיפשר לו עור לחיו המתפקע כאות לחיוך. סימן המטופל ששועשע למרות המגבלה הארעית.

מעת לעת הייתה נעלמת וחוזרת כעבור ארבעה ימים, או עשרה, עם אישור מחלה מהרופאה הפנימית. בעיה שלי, יהיה בסדר, נהגה לומר לו.

והוא אמר שזו גם בעיה שלו אבל בגלל שידע שאין לפשפש וידע שטובה ממנה אין ולא יפה ממנה, הניח.

ואולי ידע עוד משהו וסכר את פיו בניגוד להרגלו. נבון הוא הדוקטור, יודע מהלכים כלכליים, אוהב נשים גם כשאינן תמיד אשתו שלו, ואוהב את ארצו ונאמן לה.

 

המטופל המהנדס סובולב,  וותיק אף הוא במרחב המרפאתי. מחליף בדיחה קלה עם הסייעת קודם שנשכב רפוי על הכורסה ומפשק רגליו מעט.  כרטיס ביקור שלו תמיד עובר אליה, והנהון עוקב. דומה שבעיניו השחורות אין היא משהה את מבטה הירוק, מקצרת במודע, שלא כפי שנוהגת עם הגברת בוכמן או עם  הח"כ לשעבר.

סובולב מקפיד על טיפול מונע , על בדיקות שגרתיות וצילומים והיא אומרת שטוב שאין הרבה כמוהו שאז השעמום היה גובר. צריך כאן אקשן וטיפולי אימה. אין היא רוצה מהנדסים מחויכים, לבני שיניים ומספרי בדיחות. יבואו ויאחזו האנשים בידית הכורסה עד לובן אצבעות בזמן שהדוקטור קודח שיניהם, כך צריך, שיעבור היטב היום.

הלך סובולב ולא הוסיף חיוך ומילות פרידה.

למטה השליח של ספק החומרים, רואים במצלמה,  הודף את דלת הכניסה המזמזמת לקראתו בלובי הבניין. עוד שניות יהיה מול דלת המרפאה, אינו טורח להסיר את הקסדה. ידו בכיס המעיל.  על הכורסה גברת כחלחלת שיער. הסייעת מביטה דרוכה בדלת, הדוקטור חש ברטט חשמלי חולף באוויר המרפאה שמעורבים בו הקור הרפואי וקרולינה הררה. הגברת הכחלחלה מזדעקת,  המקדח נגע לה בעצב החשוף. הדוקטור קפוא, נטול מילה של התנצלות בשקט העצום שהשתרר. הסייעת מפתיעה ואוספת שיערה בגומייה לאחור. גם ידה בכיס בדרך אל הדלת.

 
 
 

 Kתחרות29

   
מפת העץ
אין בשורה/שיר לתחרות 021  
הסייעת. סיפור קצר לתחרות 025  
 אהבתי מאוד את שפת הסיפור. לדעתי לא קשור כלל 2142  
 אחלה. ציון  
 כתוב טוב....והקשר???? גדעון מחיפה   
 מדויק. ג'יים  
 השפה מפותלת והקשתה עלי את הקריאה. עירית בר  
 מותחן על קצה השן. שפה יפה, לעתים גבוהה מידי שאיננה מתאימה שרית  
 לפעמים השפה עושה את הסיפור. כשם שלפעמים הסרט עושה את הספר חגי  
לתחרות 032   
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום