כל התחרויות צור קשר הפוך לדף הבית יוצרים ויצירות הנחיות שימוש הרשמה לפורום דף ראשי

תחרות 27




'ל וּ ל'
ה'לוּל' מיועד לתכנים שאינם יצירות, וייפתח פעם ביממה
בהודעה חדשה, על ידי אחד מחברי הפורום בהתאם לצורך.
לוּל זה ישמש את חברי הפורום כל אותה יממה.


"שווה ציטוט"
אם שורה מתוך יצירתך נבחרה ל'שווה ציטוט'
אנא שלח/י למייל שלי, שורה נבחרת מתוך יצירה של כותב אחר
לא יותר מ-10 מלים, ובצרוף לינק ליצירה

הנחיות לקעקוע היצירות - כאן

ל- YouTube - כאן


" תני לי ואלטף צלך מונח על מדרגת ביתך "
חגי
(בחרה - תיה)

בסימן כתיבה

תאריך 05/02/2007 15:14:34
מאת לתחרות 008
נושא הייתי מת, למסלול הקצר

 

בלוויה שלי ירד גשם שוטף. הצמרות של יער ירושלים הלכו והשחירו. דודה פולה, נתמכת בניגרי שלה מצד אחד ובדודה גרדרובה מהצד השני, אמרה בגרמנית, "השמים בוכים". אני, שהייתי הרבה יותר קרוב לאדמה, ועוד היתה לי דרך ארוכה לשמים, לא ממש הבנתי, גרמנית כן, אבל למה השמים צריכים לבכות? הם הרי יכלו לעשות שאני לא אמות. חבל.

 

קודם לכן, בשעות הבוקר, היתה אזכרה לדוד משה, חובב הטבע המושבע. לזכרו אנחנו נוהגים לעלות לגליל בשתי מכוניות, באחת אמא, אבא, דודה גרדרובה ואני, ובמכונית השנייה דודה ז´ינה, דודה פולה, שלבעל שלה אנחנו לא עושים בכלל אזכרה "כי הוא היה רע נורא", ככה אמא אומרת, הרכש החדש מניגריה, שאוחז היטב בדודה פולה, והנהג, תלוי את מי אמא משכנעת להתנדב למשימה ומבטיחה לו שיזכה בהמון מצוות.

בדרך שאלתי את דודה גרדרובה אם היא דודה שלי. היא אמרה שכן, אמא אמרה שלא, אבא אמר לאמא, "נו... באמת במשפחה שלך כולם מלאכים". הוא לא ידע שעד הצהריים יהיה לנו מלאך משלנו במשפחה. אחר-כך שאלתי אותה למה קוראים לה דודה גרדרובה, למרות שידעתי. אמא אמרה "תשתוק".

כשגילו אצל דוד משה את "המחלה", חיפשו ומצאו רוסייה שתבוא לעזור. דודה גרדרובה הגיעה עם עשרה ארגזי בגדים, שמלה לכל ערב בשנה. פינו לה את החדר של איציק כי "היא לא צריכה לנסוע כל יום הביתה לחיפה ובחזרה", ואת הבוידעם לבגדי העונה שחלפה. כולנו התייצבנו אצלם כשהיא באה. אמא עזרה לה לפרוק את הארגזים ולסדר במדפים, אבא להעלות את הנותרים לבוידעם, ודוד משה הביא לה בושם "שתרגיש חלק מהמשפחה". אחרי כמה זמן דוד משה עבר לישון איתה בחדר של איציק "כי הרבה יותר נוח שם". היה לו כל-כך נוח שם, ודודה גרדרובה כל-כך עזרה, שלמרות שהרופאים אמרו לו חמישה חודשים, הוא נשאר שלוש שנים.

בעשר כבר היינו בגליל, מחוץ למכוניות, הסתכלנו על הכלניות והרקפות. דודה ז´ינה אמרה שזו הדרך הטובה ביותר לזכור את דוד משה. אני חושב שככה היא לא צריכה להוציא כסף על זר לקבר. דודה גרדרובה אמרה, "מתוק שלי בוא תראה", ולימדה אותי איזה פטריות מותר לאכול ואיזה אסור, כי היא באה מארץ שממש מבינים בזה. אמא הניחה מפה כחולה על העשב, קילפה ביצים קשות, חתכה מלפפונים, פלפלים, פיתות, את החומוס קנינו בדרך. אני הוספתי לפיתה את הפטריות שקטפתי לבד. אחר-כך אני כבר לא יודע מה היה.

 

דודה גרדרובה אמרה שעכשיו בטח יעשו לדוד משה ולי את האזכרה באותו יום והיא לא יודעת מה ללבוש, כי לאזכרה של דוד משה היא תמיד לובשת שחור, ונראה לה שאני דווקא אשמח שהיא תבוא בשמלה פרחונית.

 
 
 
Kתחרות29
   
מפת העץ
שער -פרוזה מסלול סיפור ארןך לתחרות 014  
הייתי מת, למסלול הקצר לתחרות 008  
 אני אוהבת כאלה :) נויה  
 מהנה, תיאור נחמד מאוד של ההווי, של הדמויות, 2142  
 כתוב מצויין, קולח, ציני במידה, העניינים בשליטה. הפסנתרן  
 סיפור טוב שלא קשור לנושא. לואיס   
 חמוד וחינני. מלא חוש הומור. אך למרבה הצער (והגרדרובה) שרית  
 וירטואליה זה לא רק מחשב ומוצריו... אודיון  
 לא יודעת. עירית בר  
 לא מצאתי איזה ערך מוסף בסיפור הזה מעבר לידוע למקובל חגי  
ילד משלך, למסלול הארוך לתחרות 008  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום