כל התחרויות צור קשר הפוך לדף הבית יוצרים ויצירות הנחיות שימוש הרשמה לפורום דף ראשי

תחרות 27




'ל וּ ל'
ה'לוּל' מיועד לתכנים שאינם יצירות, וייפתח פעם ביממה
בהודעה חדשה, על ידי אחד מחברי הפורום בהתאם לצורך.
לוּל זה ישמש את חברי הפורום כל אותה יממה.


"שווה ציטוט"
אם שורה מתוך יצירתך נבחרה ל'שווה ציטוט'
אנא שלח/י למייל שלי, שורה נבחרת מתוך יצירה של כותב אחר
לא יותר מ-10 מלים, ובצרוף לינק ליצירה

הנחיות לקעקוע היצירות - כאן

ל- YouTube - כאן


" תני לי ואלטף צלך מונח על מדרגת ביתך "
חגי
(בחרה - תיה)

בסימן כתיבה

תאריך 05/02/2007 11:15:30
מאת לתחרות 62
נושא חד גדיא. סיפור ארוך.

שושנה התעוררה לקולו של הרדיו, ששידר נבואות זעם בנוגע להתפשטות האיסלם בעולם המערבי. מחוץ לחלונה ניהל זוג בולבולים שיחת בוקר ערה. ציוציהם הנרגשים התמזגו עם קולותיהם של השדרן והמרואיין, כאילו קשרו קשר לגזול ממנה את עשר דקות ההתפנקות שהיא מפרגנת לעצמה מדי בוקר.

היא התרוממה מהמיטה זועפת, הזרימה מים לקיבתו של הקומקום החשמלי, וניגשה לצחצח שיניים. כשהביטה בשיניה המוקצפות, נזכרה באריק. שרמנטי45 קרא לעצמו בליל אמש. שושנה חייכה, ופס לבנבן ניגר במורד סנטרה.

ספל תה-צמחים אחוז בידה, נגשה לעבר המחשב. האידיוט בטח הספיק לשלוח לה אימייל, חשבה. היא נגעה בעכבר בעדינות, מעירה את המחשב משנת הלילה שלו, והביטה אל המסך המתבהר בעודה נושפת על הנוזל השחמחם, המהביל.

שושנה הכירה את האינטרנט עוד כשהרשת הייתה לא יותר ממאגר מידע בינ-אוניברסיטאי, וכבר אז הפליאה ללהטט בכל רזיה וצפונותיה. איש מבין חבריה בטכניון לא התפלא כשהחליטה להיפרד מאולמן ופישבך עוד בטרם אחזה בתעודה הנחשקת, והצטרפה לשני המצטיינים של הפקולטה על מנת לפתח את תוכנת האנטי וירוס הראשונה בהיסטוריה.

בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת כשתולעים היו בסך הכל חיות מעבדה שסיימו את חייהן מתחת למיקרוסקופ בפקולטה לביו-רפואה, וטרול היה חיה אגדית, שעל פי השמועות התגוררה מתחת למרתפי בנין חשמל, המילה וירוס העלתה אסוציאציה של שפעת או במקרים מסוימים – איידס. גם היום איש אינו יודע שהשימוש המודרני במושג "סוס טרויאני" נזקף לזכותו של הדוקטורנט אלכס רפאלי, מתרגל בקורס "שיטות מתקדמות בתכנות מרובה אובייקטים" ופריק של המיתולוגיה היוונית, שבסך הכל רצה להדגים לתלמידיו איך קטע קוד תמים לכאורה יכול להפוך במחי פרמטר לכלי נשק. הוא לא ידע שהדוגמה שלו – הדפסת ציוניהם של כל תלמידי שנה א´ מהפקולטה לתעשיה וניהול כולל שמם המלא ומספר תעודת הזהות שלהם בכל עשרים ושבע המדפסות שפוזרו ברחבי הקמפוס תגרום לו לסיים את לימודי הדוקטורט בטרם עת, ותהווה השראה לאחת מתלמידותיו שתשתמש באותה דרך על מנת לנקום בבעלה, חמש עשרה שנים מאוחר יותר.

במסווה של אימייל תמים שנשלח מאחת מחברותיו לצ´אט, ונשא את הכותרת "ענק!!! חייבים לראות!!!" הצליחה שושנה להשתלט על מחשבו של אריק, ויצאה במסע נקמה בכל מחזרותיו כמו הייתה אודיסאוס ואריק – פנלופה אשתו האהובה.

האאוטלוק התעורר לחיים בנהמה עדינה, מסמן שהוא מתחבר לשרת.

שושנה לגמה מהספל המהביל. טעמים עזים של לימון וקינמון התנפצו בפיה, והיא עצמה עיניים בהנאה.

לא מצליח להתחבר, הודיע האאוטלוק.

תקלות אצל הספק היו נפוצות למדי, אבל הפינגים חזרו אליה בשמחה, וגם ה ADSL פעל ללא רבב. הכל עשה רושם תקין, ובכל זאת האאוטלוק סירב בעקשנות להתחבר.  

גם הפיירפוקס מהיר התגובה שבדרך כלל היה מסיע את שושנה למחוז חפצה הווירטואלי תוך פחות משתי שניות לא שיתף פעולה. כל אתרי הדיאגנוסטיקה נטרקו בפניה.

שושנה התרגזה. פתחו לי שערי צדק, זימרה בעוד אצבעותיה מנגנות על המקלדת, אבוא בם אודה יה.  

באותו הרגע באזור זמן שממוקם שעתיים אחורה ישבו מאלים ויוסופו בני ה-14 מול מסך מחשב. הם עקבו אחרי ניסיונותיה הנואשים של שושנה להתחבר לרשת, וצחקקו. עיניהם המלוכסנות הפכו בשעת הצחוק לשני גרגרי אורז דקיקים. 

You have been hacked תקתקו על מקלדת שקושטה באותיות מוזרות, ולא ידעו שבאותו הרגע יצקו משמעות ייחודית לפתגם - הסנדלר הולך יחף. פרצופיהם המחייכים הופיעו על מסך המחשב של שושנה. 

היא זעמה. עברה וזעם וצרה ומשלחת מלאכי רעים.

לשושנה לא היה ברור מדוע חשה צורך לצטט משפטים מתוך ההגדה של פסח כשהייתה שרויה בסערת רגשות. המריבות שלה עם אריק תובלו בציטוטים מפיו של יוסי הגלילי ואלעזר בן עזריה. בהתחלה אריק חשב שהשריטה הזו נחמדה, בעיקר כשהיו מתפייסים ומטבילין שתי פעמים, אבל בסוף נמאס לו מכל המרור והוא לקח את הבית, את המכונית ואת אביב, בתם היחידה ששנאה מצות.

שושנה שילבה את אצבעותיה זו בזו, ומתחה את כפות הידיים לאחור. הניעה את צווארה מצד לצד בתנועות חימום, והזדקפה בכיסא. שפוך חמתך על הגויים. היא עוד תראה לשני הסינים האלה מאיפה האורז משתין.

למעשה מוצאם של מאלים ויוסופו לא היה מסין אלא דווקא משכנתה הדרומית, תאילנד. בסוף שנות השמונים של המאה העשרים אבותיהם של מאלים ויוסופו הגרו לאנגליה בתקווה למצוא בה עבודה וחיים טובים יותר. בזמן ששושנה התעמקה במחלות שמופצות ע"י דיסקטים, הם קרצפו את הרצפות בבית החולים המלכותי בלונדון. החיים הטובים הסתתרו מעבר לעננים האפורים, ונדמה היה שאף פעם לא ירדו לארץ, אבל יום אחד גילו את אללה במסגד שברח´ וייטצ´אפל, ואחר כך הכל נהיה יותר קל. מאלים ויוסופו, בכוריהם, נולדו בממלכה המאוחדת, וכבר בינקותם הוערכו כבעלי איי קיו גבוה במיוחד. שניהם זכו במלגה לבית הספר האיסלאמי. יום אחד, בזמן שפשפשו בתוך גיליונות ישנים של הטיימס הלונדוני בספרית בית הספר מצאו אוצר – גיליון ישן של הרבעון 2600, מגזין אמריקאי המיועד להאקרים, סוג של פורנוגרפיה לנערים מחוננים. נלהבים יצאו השניים למסע הרפתקאות ממחשבו של מאלים, וגילו עושר בר יתואר של תוכנות האקינג, פצצות Denial of service וסורקי פורטים. כשאבותיהם היו יוצאים למשמרת לילה בבית החולים היו הנערים מתיישבים ליד המחשב, מפעילים את האנונימייזר ונותנים לסקנר לחפש חורים. לילה אחד מצאו חור קטנטן, פצפון, במחשב שכתובת ה IP- שלו הובילה לספק אינטרנט ישראלי. היה זה חור ההצצה דרכו שלטה שושנה על מחשבו של בעלה.

אילו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים מלמלה בזמן שסגרה את הפרצה שאפשרה לשני הפישרים לחדור לה למחשב.

אילו עשה בהם שפטים ולא עשה באלוהיהם לחשה וליהטטה באצבעותיה על המקלדת בחיפוש אחר מחשבו של הפורץ.

אילו עשה באלוהיהם ולא הרג בכוריהם צעקה והרימה את ידיה בתנופה, כמו פסנתרן בסוף רסיטל מוצלח. המחשב של מאלים הציג את מסך המוות הכחול. שני הנערים הביטו זה על זה בבעתה. משהו רע עמד לקרות, הם יכלו להריח אותו באוויר. הם התחבקו. לרגע אחד חשו מוזר, אבל משום מה הפחד העיר בשניהם תשוקה עמוקה שלא ידעו על קיומה, והם הפרו לפחות שלושים ושבעה חוקים של האיסלאם כששפתותיהם נצמדו. 

די דיינו, די דיינו, די דיינו שושנה קטעה את הפזמון באמצעו. שושנה רצתה גם את ממונם, רצתה לקרוע את הים. אין מקום ל"דיינו" לפני שסין כולה תהפוך לעי חורבות. הזעם עיוור אותה, גרם לה לפעול באימפולסיביות. אילו הייתה מריצה חיפוש על הכתובת של עבריין המחשב הייתה מגלה שהוא מגיע מלונדון, ואולי מהלכה של ההיסטוריה היה משתנה. 

מחשבי הפנטגון היו פתוחים לפניה בדיוק כמו רגליה של אישה על כסא הגינקולוג.

בסרטים הוליוודיים כל האקר מתחיל יכול בלחיצה קטנה להפיל פצצת אטום בכל אזור בו יחשוק.   שושנה עבדה במשך למעלה משעתיים לפני שמצאה דרך לחדור לשרת של מחתרת אנטי-סינית באזור נידח בטיבט, והצליחה להפעיל את מה שבבילון תרגם עבורה כנשק יום הדין.

תאוות הנקמה שככה, כשהופיעה במבזקי החדשות של Ynet ידיעה על פצצה שהתפוצצה במרכז בייג´ינג.

שושנה חייכה בסיפוק, ויצאה לעבודה. גם ככה איחרה כבר יותר מדי.

בדרך אריק איינשטיין שר לה אני ואתה נשנה את העולם מתוך האוסף האולטימטיבי, והיא חשה יותר מתמיד שהוא מתכוון בדיוק אליה, ורק במקרה משתמש בלשון זכר.

ההבנה הכתה בה באמצע נתיבי איילון. היא חתכה ימינה, והתעלמה מאופרת הצפירות והקריאות לחזור למטבח. מה עשיתי, היא הביטה על כפות ידיה הרועדות כמחפשת אחר כתמי דם, רצחתי אנשים חפים מפשע בגלל ששני סינים פרצו לי למחשב? אלוהים. אני לא שפויה.

תמונות של איברים מרוטשים חלפו מול עיניה. אמנם היו אלו תמונות שצולמו ברצועת עזה אחרי חיסול ממוקד, אבל בדמיונה של שושנה פעל פוטומונטז´ שהדביק פנים מלוכסנות-עיניים לגופות לבנטיניות.  

אצבעותיה רטטו מעל כפתורי הרדיו, כשחיפשה תחנה שמשדרת חדשות. כולן השמיעו את הברברת הרגילה או מוזיקה שגרתית.

ואמר לך בדמייך חיי מלמלה לעצמה כשלחצה על מקש החיוג המהיר בטלפון הנייד. היא הספיקה לומר את שמו בקול שבור לפני שהחל לצעוק. אמרתי לך אלף פעמים לא להתקשר אליי. מה את רוצה, רשף לעברה. היא התנשמה כמו סוטה טלפוני מצוי, ונתקה, צונחת לתוך מערבולת רגשית כמוה טרם חוותה, למרות שהיו לה טראומות קשות בעברה. הידיעה כי לא תוכל ללדת ילדים נוספים. תאונת הדרכים הקטלנית של הוריה. אבל אלו היו פגיעות הגורל, לא תוצאה של מעשה אכזרי שבצעה במו ידיה.

שושנה הבינה שאיבדה קשר עם המציאות רק כשהשוטר דפק על חלונה. גברת, את מהווה הפרעה חמורה לתנועה, אני מבקש ממך להזיז את הרכב. היא הפנתה אליו פנים מרובבות במסקרה נוזלית. פצצה, לחשה, בייג´ינג. אני לא מבין גברת, שאל השוטר, את מודאגת בגלל הפנדות.

שושנה הביטה בו בבלבול. הוא הסביר שהפצצה נפלה בגן החיות. שתי פנדות קיפחו את חייהן. אני מבטיח לך שלא היו שם ישראלים, גברת, את יכולה להירגע, זה אירוע פנימי בין טיבט לסין.

המסר טפטף דרך חומת רגשי האשמה. פנדות רק נראות פרוותיות וחמודות. פנדות הן בעצם חיות אכזריות.

רוחה של שושנה ריחפה הרחק מעבר לקופסת הפח הממונעת, שבה נהגה כמריונטה. היא כלל לא התפלאה כשמצאה את עצמה מחוץ למעבדה של אריק. שיחת הטלפון האחרונה פרחה מזיכרונה. כל מה שידעה שהיא חייבת לראות אותו. לשתף אותו. לחלוק איתו.

ניידת משטרה חנתה באדום-לבן מול דלת הכניסה. שושנה התעלמה ממנה, ומהמעלית, וקיפצה במדרגות עד לקומה החמישית. אריק ישב בחדר הישיבות ספון הזכוכית, ושוחח עם שוטר.

היא המתינה מחוץ לטווח הראייה שלהם, וניסתה לשחזר את סדר הפעולות שבצעה באותו הבוקר, ללא הצלחה. האם שלחה את הפצצה בעודה מתחזה למחשב של אריק?

הוא לא יכול לשאת באשמה במקומי, חשבה, ונכנסה כרוח סערה לחדר הישיבות. 

שתי זוגות עיניים הביטו בה. בחומות של אריק נכרה הקלה, ואילו השחורות של השוטר נראו קשות ובלתי מתפשרות.

מי את, שאל בקול קשוח, ואריק הזדרז לומר זו אשתי. ליבה התרונן כשלא הוסיף את המילה לשעבר.

מה קורה פה, שאלה בקול גבוה, והשוטר הסביר שהוא חוקר פשעי מחשב.

שוב חשבה על הפצצה, וכבר רצתה להתוודות על הכל, אבל השוטר דיבר על אימיילים שנשלחו ממחשבו של אריק לעשרות תלמידי ישיבה. ההודעות, אמר השוטר, נשאו את הכותרת מה מסתתר מתחת לשמלה, וצורפו אליהן תמונות פפראצי של רבנים מפורסמים בעודם עוסקים בענייני ביתם ולבושים בגדי חולין.

שושנה החניקה חיוך. אריק הניח את ידו על ברכה באזהרה.

אנחנו רואים את המעשה בחומרה רבה, אמר השוטר, והביט בשושנה ובאריק לסירוגין.

שושנה כחכחה בגרונה. במקרה אני מומחית לאבטחת רשתות, אמרה, ואריק הוא – איך לנסח את זה בעדינות – די בור בנושא. אני בטוחה שאם תבדוק את המחשב שלו תמצא שהוא פרוץ כמו מסננת. כל חלאות העולם יכולות לעבור דרך המחשב שלו, בטח תגלה אפילו –

כמעט פלטה משהו על הפצצה הטיבטית.

מה רצית לומר, גברת, השוטר הביט בה במבט בוחן.

היא נשמה עמוק, וסידרה את המחשבות. אני לא רוצה להאשים אף אחד, אמרה במהירות, אבל בתקופה האחרונה יש גל של פשעי מחשב נגד יהודים.

השוטר הנהן בהסכמה. תחושה חריפה של אושר הציפה את שושנה, כמו שקורה לה כשהיא יודעת שמצאה פתרון מבריק לבעיה קשה.

אני לא אתפלא אם מוסלמים קיצוניים השתלטו על המחשב של אריק כדי לבצע ממנו פעולות טרור.

וירטואליות, כמובן, הוסיפה לאחר שניה, והניחה את כף ידה על זרועו של אריק.

השוטר רשם את פרטיה, ובירר מדוע מומחית כמוה לא מחסנת את המחשב של בעלה נגד חבלני-רשת. אריק ושושנה ניסו להסביר, והסתבכו בהסבר ארוך ומפותל על הפרידה, והמריבות שהובילו אליה. משם גלשו לחילוקי הדעות בנוגע למשמורת, ובינתיים שכחו מהשוטר והמשיכו ויכוח עתיק יומין בנוגע לחינוכה של אביב. שושנה טענה שאריק מפנק אותה יותר מדי, לא פלא שאביב בחרה אותו בתור ההורה העיקרי, הוא מספק את כל גחמותיה ולא יודע לומר לא. אריק צעק שהיא בכלל לא יודעת על מה היא מדברת, ושהיא אף פעם לא הקדישה לילדה מספיק תשומת לב.

הם היו יכולים להמשיך כך עד קריאת שמע של שחרית אילולא השוטר, שהתרומם מהכסא בחריקה עזה, הודה להם ויצא מהחדר.

תודה שבאת, אריק אמר אחרי שתיקה קצרה. אני מצטער שהתנפלתי עליך בטלפון. תודה שצלצלת להזהיר אותי.

אין בעד מה, שושנה אמרה, בשמחה. תמיד.

רק תגידי לי איך ידעת שהמשטרה עומדת לפשוט עלי.

שושנה משכה בכתפיה. יש לי את המקורות שלי.

בטח את סדרת לי את התמונות האלה, הוא הביט בה בחשד, ושושנה מהרה לומר, השתגעת, מה לי ולתמונות זימה של רבנים, ואחרי שנייה הוסיפה - יש לך את התמונה של בן זומא? הוא האהוב עלי.

אריק צחק. בואי נלך לשתות קפה. הוא ניווט אותה בעדינות מחוץ לחדר, כף ידו גולשת בעדינות במורד גבה. שושנה הצטמררה מרוב נועם.

בשעת חצות עפ"י שעון ישראל דפקו שני שוטרים בריטיים על דלת מרופטת בבית דירות באחת משכונות העוני של מזרח לונדון. אשה עטוית רעלה הובילה אותם לקיטון צר, שם השתופפו מאלים ויוסופו מול המחשב. האפיזודה המרגשת של הבוקר השאירה בהם טעם של עוד. לשמחתם, מסך המוות הכחול התחלף בתמונת הגבעות הירוקות של ווינדוז מיד לאחר שהמחשב עלה מחדש, עילה מצוינת לנשיקה נוספת. היו עוד עשרות עילות כאלו במהלך היום, וכשהשוטרים נכנסו לחדר הנערים היו בטוחים שהם שליחיו של אללה ובאו לסקול אותם.

באותה השעה שושנה התכרבלה לצידו של אריק במיטת היחיד הצרה בדירתה השכורה. אולי הייתה זו טלפתיה או אינטואיציה נשית שגרמה לה לפקוח עין תורנית ולמלמל ואתא שושנה האלוהית, ושחטה למלאך המוות המוסלמי, דשחט לשושנה, דהכתא לאריק, דנפרד מאשתו דרשם לה בכתובה תרי מיליון זוזי.
 
 
Kתחרות29
   
מפת העץ
היא התחתנה והיא מאושרת / מאת 61 לתחרות / למסלול הקצר לתחרות 61  
חד גדיא. סיפור ארוך. לתחרות 62  
 נקרעתי מצחוק. מבריק, שנון, ומלא פרטים על עולם ההאקרים ברשת. עירית בר  
 נהדר דוריאן גריי  
 אני סבור שחסרונו של הסיפור הוא דווקא בעובדה 2142  
 תענוג של סיפור נויה  
 חה! מטורף לגמרי אמה-מה-זה מצחיק!!! נהדר. סקארלט   
 סיפור מגניב! ערפל  
 די אהבתי את הסיפור הזה לואיס  
 חינני, שנון והומוריסטי. נהניתי לקרוא שרית   
 אהבתי הרבה! מיכל  
נערת רשת לתחרות 009  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום