כל התחרויות צור קשר הפוך לדף הבית יוצרים ויצירות הנחיות שימוש הרשמה לפורום דף ראשי

תחרות 27




'ל וּ ל'
ה'לוּל' מיועד לתכנים שאינם יצירות, וייפתח פעם ביממה
בהודעה חדשה, על ידי אחד מחברי הפורום בהתאם לצורך.
לוּל זה ישמש את חברי הפורום כל אותה יממה.


"שווה ציטוט"
אם שורה מתוך יצירתך נבחרה ל'שווה ציטוט'
אנא שלח/י למייל שלי, שורה נבחרת מתוך יצירה של כותב אחר
לא יותר מ-10 מלים, ובצרוף לינק ליצירה

הנחיות לקעקוע היצירות - כאן

ל- YouTube - כאן


" תני לי ואלטף צלך מונח על מדרגת ביתך "
חגי
(בחרה - תיה)

בסימן כתיבה

תאריך 04/02/2007 12:29:38
מאת לתחרות 067
נושא קונדוליסה, אהובתי. למסלול קצרים.

 

למען האמת, בסתר ליבנו לא האמנו שיש סיכוי שנצא מזה ודוד זחל אליי לילה אחד, אישוניו מורחבים ואמר, "אתה יודע, זה לא הולך להיגמר."

"מה לא הולך להיגמר?" היתממתי.

"המלחמה הזאת. אנחנו הולכים להישאר כאן שנים, אתה מבין? שנים." העיניים שלו נצצו, נשורת של פצצת תאורה. הבטתי דרך חלון הבית שייהרס לאחר ותוך כדי שהותנו בו, ירח מפואר האיר את השדות, מתגלגל כמו הפחד בגוף. ידעתי שהוא צודק. השענתי את ראשי כנגד הקיר וסימנתי לדוד שיעשה כמוני.

"כמה מחבלים הרגת דוד?"

"לפחות שניים אני חושב, אבל מוטי הרג הכי הרבה בפלוגה." שתקנו. גם מוטי שותק עכשיו. קשה לראות את הסוף, בלתי אפשרי לעכל את העכשיו.

 

אבל בבוקר נפוצה השמועה בפלוגה שקונדוליסה רייס מגיעה לארץ ולא בשביל לבקר ביד ושם או לחזק את העם היהודי, לא, לא, היא באה כדי להפסיק את האש והאש לא הפסיקה לעולם, זאת שבקנה וזאת על ההר. בינתיים התקדמנו על הציר וניסינו לשמור על פרופיל נמוך, זה לא הלך כל כך. תהיתי, כשפינינו את הפצועים, מה היה יכול לקרות אם...  אבל לא הגעתי לשום מסקנה.

 

למרות זאת, השמועה הפכה לעובדה כשהפלאפון של יאיר אמר כך. הוא הצליח להגניב אותו לשטח למרות האיסור, פלאפון חדש עם מצלמה ואינטרנט. אוכל לא היה, גם לא חלומות, אבל קליטה הייתה גם הייתה, ארבעה קווים מלאים, לא פחות. קונדוליסה מגיעה, האינטרנט אמר. האינטרנט יודע.

 

"עוד מעט, עוד מעט," רקד דוד מתחת לעצי הזית, "הכושיות הן הכי שוות וקונדוליסה יותר מכולן. בחיי שהייתי מזיין אותה, ראיתם את הרווח שיש לה בין השיניים? מציצה לאולמרט, מציצה לנסראללה ותיק תק יש שלום אמיתי." הדיווחים מהאינטרנט וההתלהבות של דוד הצליחה להדביק גם אותנו, בקרוב הכל יהיה מאחורינו. הודינו לאל על בריאת הטכנולוגיה.

 

 

בשעות הקדושות הללו, הכל קפא כמו גוויה. התנועה, הכיבוש, הייאוש. הכל קפא בבת אחת חוץ מהשמש שדלקה על ראשינו כמו אם מודאגת וכמו התקווה של דוד שהנה, בקרוב יחזור לחייו הרגילים, האפורים, הנפלאים לאין שעור. אכן, לא היה מאושר ממנו, הוא נצמד ליאיר, מציץ בפלאפון ומתעדכן במסעה של קונדוליסה לארץ הקודש- קונדוליסה בשדה התעופה של ארצות הברית, קונדוליסה בבריטניה אצל טוני בלייר, קונדוליסה בשירותים של המטוס, קונדוליסה מעל שמי הארץ, קונדוליסה בשדה התעופה של ישראל, קונדוליסה, קונדוליסה, קונדוליסה.

 

ישבנו בשדה וריח הבצל נשאף לאפנו כמו עשן סמיך, ממוללים רגבי עפר באצבעותינו, צופים על הציר המאובק. מרחוק נשמעו היטב פגזי הטנקים ובפה היה טעם של חלב שרוף.

 "המלחמה רק החלה," אמר האיש עם שלושת ארונות המתים, "תאספו את עצמכם, יש עוד כפר לכבוש ואז ננוע לכיוון הנהר."

"אבל האינטרנט אמר..." מלמל מישהו בלחש והשתתק מיד כשההכרה כי האמת היא מציאות גאתה בו.

ובדרך לנהר, יאיר זרק את הפלאפון והוסיף גם שני כדורים כדי לוודא הריגה. דוד ניגש אליי, "הכושיות האלה," אמר בכעס עצור, אישוניו חזרו לגודלם הטבעי ועיניו כבו, שחורות ולחות,  "אי אפשר לסמוך עליהן. רק למצוץ הן יודעות."

   
מפת העץ
זאביק / מאת: נשית וקלילה / למסלול הארוך לתחרות 61  
קונדוליסה, אהובתי. למסלול קצרים. לתחרות 067  
 סיפור נוטף טסטוסטרון על בחורינו האמיצים. הקשר יפה לנושא שרית  
 נחמד ומתאים לתחרות. אך צריך היה להטריף הרבה יותר. 2142   
 אני אהבתי את זה לואיס  
 כן. גם אני אהבתי, אוהבת ואוהב את זה. הרוזנת היחפה   
 סיפור תיעודי כמעט. הברקה :) אתי אור   
 תיקון- זו סאטירה מבריקה אתי אור   
 מצויין! ערפל   
 סיפור מגזיני עירית בר  
 הסוף - מצויין נויה  
 טוב וקולע גדעון מחיפה   
 אפוקליפסה דיאט ג'יים  
 אקט טיפשי אתי אור  
 מבצע לבנוני עם עשן של סרטי ויאטנאם הפסנתרן  
(*****) חלק חמישי הרוזנת היחפה  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום