כל התחרויות צור קשר הפוך לדף הבית יוצרים ויצירות הנחיות שימוש הרשמה לפורום דף ראשי

תחרות 27




'ל וּ ל'
ה'לוּל' מיועד לתכנים שאינם יצירות, וייפתח פעם ביממה
בהודעה חדשה, על ידי אחד מחברי הפורום בהתאם לצורך.
לוּל זה ישמש את חברי הפורום כל אותה יממה.


"שווה ציטוט"
אם שורה מתוך יצירתך נבחרה ל'שווה ציטוט'
אנא שלח/י למייל שלי, שורה נבחרת מתוך יצירה של כותב אחר
לא יותר מ-10 מלים, ובצרוף לינק ליצירה

הנחיות לקעקוע היצירות - כאן

ל- YouTube - כאן


" תני לי ואלטף צלך מונח על מדרגת ביתך "
חגי
(בחרה - תיה)

בסימן כתיבה

תאריך 03/02/2007 14:29:57
מאת לתחרות 011
נושא השיעור באזרחות // למסלול הסיפור הארוך

"בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים" דיקלמה המורה לאזרחות בקול מונוטוני וקצת חורק. פיהקתי בפה סגור, את מי בכלל זה מעניין. עוד שבוע יתחיל החופש ועד עכשיו לא קיבלנו הצעה אחת רצינית. קודם לא הייתה לנו בעיה למצוא עבודה כי למרות שאריק נורא ביישן כולם יודעים שהוא גאון. ניסיתי לשדר לו ´יהיה בסדר´ אבל כמו תמיד הוא לא קלט וראיתי את מבטו משוטט, בוהה דרכי ונתקע בחלון מעלי. אני חייב למצוא פיתרון, אחרת אנחנו יכולים לשכוח מהטיול.

 

בבוקר לפני הצלצול הראשון, אביב סיפר שאח שלו, עדי, מנהל משמרת במקדונלד´ס ומחפש שני עובדים אחראים. ברגע הראשון זה נשמע תפור עלינו עד שדמיינתי את אריק בבלגן. כשנולדנו אני יצאתי ראשון ואריק נתקע. שלוש דקות נשמעות כמו כלום אבל במושגים של חמצן זה המון. היה איזה סיבוך והרופאים אמרו שהמוח שלו נפגע. אמא לא הייתה מוכנה לשמוע ורק כשהיינו בני חמש והוא עדיין לא הוציא מילה היא חשבה, אולי הם צודקים, נבהלה ולקחה אותו לעוד בדיקה אחרונה.

 

התאום נראה ישן. אם המורה תקלוט אותו, היא בטח תזמין את ההורים. תלשתי דף, קיפלתי אותו לקטן קטן. כיוונתי לכתף אבל פספסתי ופגעתי בלחי.

"איי" הוא צעק.

"עידן, תיגש אלי בבקשה בסוף השיעור."

"איזו בת זונה" אמרתי כשהיינו בדרך הביתה, הוא הנהן.

בדרך סיפרתי לו על ההצעה של מקדונלד´ס וכמו שחשבתי הוא נבהל.

"אבל אריק באמת שאין לנו זמן" הוא שתק ואחר כך אמר:

"שבוע זה נצח, זה המון זמן"

"שכחת את החיבור על הרצל והקמת המדינה?"

"אולי יש לי רעיון."

בקיץ שעבר אינטל הסכימה לשלם הרבה כסף על רעיון שלו אבל לא הייתי בטוח שגם כאן זה יעבוד. אני יכול ביומיים לחרטט לה חמישה עמודים ולסגור עניין.

"כמה זמן זה ייקח?"

"אם תעזור, פלוס מינוס שעתיים."

 

אחרי שהוא הסביר מה הוא צריך גם לי נולד רעיון קטן ולפני הכל התקשרתי לאביב.

"תגיד, אח שלך יכול לסדר הנחה למועדון לקוחות?"

"שנייה, אני אבדוק לך. "

שמעתי אותו מחייג ובינתיים עשיתי ברשת בדיקת עלויות.

"ממאה לקוחות ומעלה אפשר לקבל הנחה של 20%." שמעתי אותו באוזן ימין. אחרי עשר דקות חזרתי לאריק עם כל הנתונים וראיתי שהוא כבר חסר סבלנות. בזבזנו עוד שעה על בחירת שם וסלוגן ובשעה תשע ושבע דקות השתלטנו על הדומיין ´נטילנד דוט קום´ ומדינת האינטרנט החופשית עלתה לאוויר. 

 

בעמוד הבית כתבנו באותיות גדולות:

 

                                 גלובל פיס & גוד פורצ´ן

 

בדף ´משרד הפנים´ הצענו תעודת זהות וירטואלית חינם לכל נרשם.  ב´משרד החוץ´ נתנו אפשרות להזמין כרטיס דרכון עם תמונת רשתית מזהה, בעלות של 6$ בלבד +דמי משלוח. למטה, באותיות קטנות הוספנו: דיסקרטיות מלאה ואספקה עד 14 יום.

בעמוד האחרון אריק הדביק עמוד פרסומת של מקדונלד´ס ורשם בתוך עיגול בצד:

20% הנחה קבועה לבעלי דרכון ´נטילנד´.

 

אחר כך הוא המשיך לשבת ולדבר לעצמו וכרגיל לא הבנתי כלום חוץ מהמילים: "הגנות, חומת אש ולתור מוטור" שפעם הוא שיחק בגוגל והסכים להסביר שזה קשור לקידום אתרים. בסביבות 11 בלילה אמא כבר התחילה לנדנד וחצי שעה אחר כך העיניים נעצמו לי. בבוקר לא זכרתי עד שראיתי את אריק עומד וממלמל:

"מעניין, מעניין מאד."

בהתחלה לא הבנתי. אז קמתי לראות על מה הוא מסתכל. עמדתי מול המסך, שפשפתי ת´עיניים ובסוף יצאה לי מין גניחה צרודה:

"אין מצב."

חמישים וארבע אלף, ארבע מאות ושבע, שמונה, תשע אזרחים רשומים ומאתיים ושבע הזמנות לדרכון. 621$ רווח בשמונה שעות שינה, כאילו דה? 

 

בכיתה, המורה המשיכה לפמפם על הרצל אבל אני ניצלתי את הזמן לסמס וביררתי פרטים על מצלמות פרייבט ID, כרטיסי אשראי, כמויות למשלוח בדואר ועוד כמה דברים. בערב הלכנו למקדונלד´ס, עדי הסכים לעזור לנו ותוך כדי שירדנו על ספייסי ביג מק הוא עשה כמה טלפונים והצליח לתאם פגישה עם המנהל, ליום שישי הקרוב. כשחזרנו למחשב היו כבר מעל מאה אלף איש רשומים במדינתנו הצעירה וכ-500 הזמנות לדרכונים. בקצב הזה נוכל לטייל בכל העולם ולא נצטרך לעבוד.

 

כמו תמיד, אריק ידע מה לעשות הלאה: רשמנו חברה במדינת פלורידה ופתחנו חשבון בבנק בינלאומי. היינו בעלי מניות שווים אבל אותי הוא רשם כנשיא. הוא רצה לשנות את שפת האתר לאנגלית אבל הסכים שקודם כדאי להתארגן לפני שנתחיל עם המספרים הגדולים. בינתיים הזמנו שתי מצלמות ו-5000 כרטיסי פלסטיק מוזהבים. בנינו מחדש את האתר והוספנו דף ´משרד האוצר´, קראנו למטבע הוירטואלי ´אנד´ (&) וקבענו שרירותית את השער לדולר אחד.

 

למחרת היו לנו יותר ממאתיים אלף אזרחים וגם מספר ההזמנות לדרכונים שוב הוכפל. עד הלילה ישבנו על הפוטושופ ועיצבנו דרכון לדוגמא שיהיה לפגישה מחר. הדפסנו אותו על נייר פוטו איכותי ויצא פצצות לגבות. אין אחד שלא ירצה כזה בארנק. למחרת הגענו למקדונלד´ס באיחור קטן ושם כבר חיכה לנו איש מבוגר עם תג על החולצה שאמר: אהרון, מנהל.

שנינו התיישבנו מולו. הוא מאוד התעניין בנתונים המספריים וממש התרגש בקטע של התחזיות. כשהראינו לו את הכרטיס, הוא נדלק סוף הדרך.

"זה כבר דרכון אמיתי? אתם משאירים לי את זה?"

"זה רק דוגמא, חכה לדבר האמיתי כשנקבל את המצלמות."

הוא הסתכל עלי במבט מוזר ואמר:

"בשביל שזה יצליח כולם חייבים להיות שווים." אז, לא הבנתי את כוונתו.

 

ביום שהכרטיסים המוזהבים הגיעו כבר היו לנו יותר מאלפיים הזמנות לדרכונים אבל אחרי המשלוח הראשון הקצב התגבר עד שהיינו חייבים להזמין עוד. כמה ימים אחר כך קיבלנו טלפון מאהרון (אזרח נטילנד בעל דרכון מס´ 000002504) הוא סיפר על יותר מעשרת אלפים רכישות ובסוף אמר בהתרגשות "המנכ"ל רוצה להפגש." עומרי המנכ"ל מצא חן בעיניי מהמבט הראשון אבל להפתעתי אריק ממש התלהב. ישבנו על כסאות נוח שחורים בחדר גדול ודודה צעירה הגישה שתיות ועוגה. בסוף הפגישה היו לנו 3000 הזמנות שהוא רצה לתת מתנה לכל העובדים ותמורת הפרסום באתר קיבלנו חסות של מקדונלד´ס ישראל.

כשנפרדנו הוא לחץ לי את היד ואמר:

 "לא תהיה בעיה לסדר את אותם התנאים גם במישור הבינלאומי. אם תסכימו להדפיס את הברקוד שלנו מאחור נהיה מוכנים לספוג את כל ההוצאות." אני הייתי מוכן אבל אריק סימן בנענוע ואמרתי "נחזור."

 

בערב החלטנו ששווה לעשות ניסיון. אריק שינה הכל לאנגלית ועשה עוד כמה קסמים לפני שהלכנו לישון. בבוקר, כשראיתי את המספרים נשמתי הפוך.

היו לנו בחשבון 72,420$ ובמשך הלילה הצטרפו מיליון וארבע מאות אזרחים מכל העולם. זה כבר היה גדול עלינו בכמה מספרים. הגיע הזמן לדבר עם אבא. 

 

בכל הזמן שדיברתי, אבא רק נענע בראש ולא אמר מילה. כשסיימתי הוא שלף מהכיס בחולצה כרטיס גלובל פיס & גוד פורצ´ן  00000731 מהמשלוח הראשון.

אני לא יודע מי מאיתנו היה יותר מופתע אבל שעתיים מאוחר יותר, כשהתחילו להגיע המיילים, אבא נבהל ואני כמעט בלעתי את הלשון. פיצה האט, טויוטה, גוצ´י, מוטורולה, קודאק, אדידס, זארה, ליוויס, היו רק חלק מהרשימה. אריק אמר שהוא חייב לבנות משהו שנשמע כמו אפס אחד פילטר לספאמים אבל אחרי כל הסינונים עדיין חיכו לי בתיבה    178 מכתבים שהתחילו ב ´דיר סר´. גייסנו את אבא ועוד כמה חברים ובשתיים וחצי בלילה לחצנו סנד אחרון ונפלנו מתים על המיטות.

 

התעוררנו בצהרים אבל מדינת ´נטילנד´ החופשית כבר נהנתה מתמיכתם הגלובלית של יותר ממאה מותגים. 174 מיליון אזרחים וירטואלים היה מספר שהתקשיתי לעכל אבל הסכום "שלושה מיליון, מאתיים שבעים אלף ושלוש מאות דולרים" נשמע כל כך טוב שכנראה חזרתי עליו יותר מדי פעמים. אריק התרגז וצעק פתאום "שתוק כבר, די!"

לפני שנעלבתי נזכרתי שבגלל הטרולים הוא ישן הרבה פחות ממני בשבוע האחרון אז החלטתי לוותר ולא לעשות לו עניין. אכלנו את הקורנפלקס בלי לדבר. ופתאום חשבתי שעוד חודש ושבוע החופש יגמר ולמרות כל הכסף בכלל לא הספקנו לכייף.

 

בערב רציתי להתייעץ עם אבא אבל לפני שהספקתי התחילו הצרות. קיבלנו עשרות פניות מכל מיני עסקים שלא הכרתי שתבעו פיצוי על אובדן הכנסות עתידיות בסכומים דמיוניים. בנוסף היה נראה שכמעט כל המדינות המציאו חוקים חדשים כדי לנסות גם כן להשתתף בחגיגה. אבא אמר שהוא חושב שזה רק עניין של זמן ושבסוף הם יתרגלו אבל רק ליתר ביטחון כדאי ללכת להתייעץ עם עורך דין שהוא מכיר. הייתי מיואש ורק בהיתי במסך, איך בחודש הצלחנו להרגיז כל כך הרבה אנשים?

 

"גם ככה התכוונו להפסיק" אמרתי לאריק לפני שנרדמנו אבל הוא הפסיק אותי עם היד וידעתי שהוא מבין. היה נחמד לעשות כסף בעולם של הגדולים אבל עכשיו ´נטילנד´ הייתה כבר הבייבי שלנו וזה מה שחשוב.

"יהיה בסדר, אולי יש לי רעיון." הוא אמר ואני נזכרתי שעד לא מזמן היו משלמים לו הרבה כסף על הרעיונות שלו.

 

בבוקר הוא הסביר וחשבתי, זה יכול לעבוד. ניסחתי בקשה זהירה, אריק תרגם ושלחנו. לא חשבנו שהם יעזרו בגלל השלום הגלובלי אבל הסיבה לא כל כך עניינה אותנו כמו התוצאות. אי אפשר להיות מנכ"ל של תאגיד בינלאומי בלי להבין את הביטוי ´יד לוחצת יד´ ומאה יכולים לעשות אגרוף רציני. עד הערב 192 מדינות אמרו כן והמסך בחדר של אריק נראה כמו חגיגת יום העצמאות. כל כך התרגשתי עד שלא שמעתי את אמא צועקת: "די עם המחשב ותלכו כבר לישון."

 

חשבתי, הלילה אני אישן כמו מלך. לא, לא כמו מלך, כמו נשיא. אחר כך חזרתי בראש אחורה וסיכמתי לעצמי. בחודש אחד הקמנו מדינה, הפכנו למיליונרים, בנינו כלכלה, הכרזנו שלום עולמי ובפעם האחרונה שבדקתי היו לנו קצת יותר משלוש מאות מיליוני אזרחים. אם מישהו אחר היה מספר לי את זה הייתי חושב שזו אגדה.

בחצות היא נכנסה לכבות את האור. אמרנו: "לילה טוב אמא" והלכנו לישון. עד מחר בבוקר העולם יחכה.

 

 

Kתחרות29

 

 

 

   
מפת העץ
***** / למסלול השירים לתחרות 007  
השיעור באזרחות // למסלול הסיפור הארוך לתחרות 011  
 לטעמי, זה הסיפור הטוב ביותר עד כה ! בראבו :) אתי אור  
 באינטרנט הקמתי את מדינת היהודים. סיפורון חביב, אך שרית  
 נחמד ומהנה ומקצועי (מבחינת הוירטואליה). הערות: 2142  
 מסקרן, מותח, מצחיק, זורם בכיף נויה  
 פינת התגובה לתחרות ערן  
 סיפור פגז לואיס  
 OVERPRAISING מרקו אולסן  
 השתעממתי קשות הרוזנת היחפה   
 נחמד--- גדעון מחיפה  
 כן, בהחלט. ג'יים  
שבת חמה ונעימה לכל המשתתפים והמגיבים. אנחנו מאד נהנים עד כה! @__ ה ש י פּ וּ ט __@  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום