רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

תאריך 28/11/2006 18:10:24
מאת שמעון מנדס
נושא מכון ברוקינגס בוושינגטון והמרכז האקדמי הישראלי בקהיר

 
מכון ברוקינגס בוושינגטון והמרכז האקדמי הישראלי בקהיר
שמעון מנדס
 


יש דברים שהינם בחינת אקסיומה, שאינם צריכים הוכחה או הסבר. נושאים כמו השמירה על סודיות נושאים בטחונים ו/או סודות תעשייתיים. מדינות ברחבי תבל משקיעות הון תועפות בפתוח אמצעים ומחשבה כדי לכסות סודות אלה מפניהם של חורשי רעות. גם אנחנו. אלא שבמקביל לכל ההשקעה המרובה על מנת לכסות טפח, מבלי משים אנו גם עושים לגלות טפחיים.

באמצע שנות החמישים של המאה ה-20, החליט מפקד חיל האוויר דאז, האלוף דן טולקטבסקי, לשלוח את סא"ל עזר וייצמן ללמודים במכללה לפקוד ומטה בסנדהרסט שבאנגליה. במאמר מוסגר יצויין, כי שלושה המה שעצבו את חיל האוויר במתכונתו הנוכחית: האלוף חיים לסקוב, שבנה את  התשתית של החיל; האלוף דן טולקובסקי, ששכלל את החיל והפך אותו למכונה משומנת ומדוייקת; והאלוף עזר וייצמן שהעניק לחיל האוויר את המעוף והדמיון – שבלעדיו כל חיל אוויר חסר ערך.

באותו מחזור השתתפו גם קצינים אחרים ממדינות שונות,  והיה גם קצין מחיל האוויר המצרי, סא"ל גמאל עפיפי. בספרו "לך שמים, לך ארץ" מתאר עזר וייצמן את ההווי בבית הספר בסנדהרסט, ובין היתר הוא גם מספר, שבינו לבין הקצין המצרי התפתחה ידידות, עד כדי כך שהוא כינה את המצרי בשם החיבה ג´ימי. לקראת סיום הלמודים, קבלו החניכים כתרגיל-סיכום, נושא לכתוב עליו עבודת גמר. והנה מופיע ג´ימי בחדרו של וייצמן ומבקש את עזרתו, שיסייע לו בבחירת הפרקים שירכיבו את העבודה.

תחילה וייצמן נטה לסייע לו, אך עד מהרה הוא תפש את המלכודת שהניח לו ג´ימי. באמצעות הניתוחים שלו, ילמד ג´ימי עפיפי את הטקטיקה העתידית של חיל האוויר הישראלי. ואז הוא דחה את בקשתו של "ידידו" המצרי, בטענה שגם הוא אינו מוצא את ידיו ורגליו. לצערנו, חכמת חיים זו לא עמדה לוייצמן, כאשר השפיע על עיצובו של הסכם השלום עם מצרים.


זה היה בעבר. אבל בימים טרופים אלה אנו מרעיפים את המידע שצברנו על ארה"ב בשפע. ארה"ב אינה זקוקה לפולארדים שיביאו לה מידע סודי. היא מקבלת אותו ישר מן הנחתום, מיד בתום שרותו. כל אלוף שצבר חכמה ונסיון בשרותו בצה"ל,  ראש אמ"ן, עוזר ראש אמ"ן למחקר, רמטכ"ל וכו´  -  מיד בתום שרותו הצבאי מוזמן למכון ברוקינגס בוושינגטון  "כעמית מחקר". הוא מוזמן לחצי שנה. האמריקנים נותנים לו סוגיה – והוא כותב עליה עבודה סמינריונית. וככה אנחנו מעבירים אליהם ידע ונסיון שמצטברים אצלנו בדם וביזע  -  חינם אין כסף.

מאז כינון הסכם השלום עם מצרים, החליט מי שהחליט להקים בקהיר את "המרכז האקדמי הישראלי" בקהיר. אנחנו החלטנו לסייע למצרים להרחיב דעת על חשבוננו. יש להניח כי מי שהגה את הרעיון, סבר כי בתחום האקדמי קל יותר לשפר את הקשרים בין שתי המדינות. אפילו בעתות משבר רציניות בינינו לבין המצרים, איש לא העלה על דעתו אצלנו לסגור את המרכז האקדמי. המצרים סגרו את שגרירותם בתל אביב, נידו את  השגרירות שלנו ונתקו אותה מהחברה המצרית, אנשי הסגל הדיפלומטי שלנו נמצאים במעקב מתמיד, שגריר ישראל הלך לתיאטרון לראות הצגה – יצא הכרוז אל הבמה והודיע כי כל עוד שגריר ישראל נמצא באולם, ההצגה לא תתקיים. השגריר יצא. ואת מבול היריקות הזה על פנינו  -  אנחנו תרגמנו לגשמי ברכה.

אבל היה יוצא מן הכלל אחד: המרכז האקדמי הישראלי בקהיר. המוסד הישראלי הזה המשיך לפעול. והמצרים לא עשו לו קשיים. לא הפגינו נגדו ונגד אנשיו. ממש נופת צופים. ולמה נהגו כך המצרים ?  כי המרכז האקדמי הישראלי בקהיר, הוא חלק חשוב בבה"ד 15 המצרי (בה"ד 15 הוא בסיס ההדרכה של חיל המודיעין).

במסגרת החרם הטוטאלי על הסגל הדיפלומטי הישראלי בקהיר, אנשי האקדמיה הישראלים בקהיר לא נכללו. אין סטודנטים מצריים שפוקדים את ה"מרכז", גם לא אנשי אקדמיה מצריים פוקדים אותו. היחידים שפוקדים את המרכז הישראלי, הם בחורים צעירים, שלפי התספורת שלהם, ניכר עליהם שהם אנשי צבא. וכך אנחנו מסייעים לחיל המודיעין המצרי לשפר ולשכלל את הידע של קציניו  -  ממש מפי הגבורה.

האין זו חלם בתפארתה ?


   
מפת העץ
השליטים, היכן שלכם הרגש? שמואל ירושלמי  
מכון ברוקינגס בוושינגטון והמרכז האקדמי הישראלי בקהיר שמעון מנדס  
 הוי מנדס כמה שאתה צודק!!! הדור של היום איננו מבין כלל רפי אשכנזי  
 בטרם ימיתו האלים את האדם, הם מאבדים את בינתו. יועזר   
 מה בדיוק עושים שם במכון הזה? עמיש   
 לומדים על ישראל.... שמעון מנדס  
 שתי הערות אבנר אברהם  
משקפת שדה - טור שבועי יורם המזרחי  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום