רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

תאריך 22/11/2006 16:45:24
מאת שמעון מנדס
נושא מביירות לירושלים

 
מביירות  לירושלים
שמעון מנדס
 

הספור הזה אירע הרבה לפני שתומס פרידמן, הכתב הבכיר של הניו יורק טיימס, פרסם את ספרו תחת הכותרת הנ"ל – ולכן, כפי שיובהר להלן, נושא הכותרת יימחל לי. ימים קשים עוברים על לבנון בזמן הזה. וקיים חשש שמלחמת אזרחים חדשה תתפתח שם. על רקע זה מובא הסיפור שלהלן.

חודש לאחר שפרצה מלחמת לבנון הראשונה ב-1982, הגיע יהודי למפקדת צה"ל בצידון. הוא הציג את עצמו כיהודי אצל הש.ג. ומאחר שדיבר עברית שוטפת, איפשר לו החייל לעלות לבנין. הוא עמד לפני הקצין התורן ובפיו בקשה: אנא ממך, סדר לי ולמשפחתי רשיון מעבר לישראל דרך ראש הנקרה. אני רוצה לחגוג לבני בר-מצווה ליד הכותל בירושלים. הקצין המופתע מן הסיפור, השיב לאיש: על מה אתה מדבר, איזה רשיון מעבר ? לך תביא את כל משפחתך וכל מטלטליך ונסדר לך מעבר לישראל – ותגיע לשם כעולה חדש. האיש דחה את הצעת הקצין, והנה סיפורו.

אני סוחר ביבוא ויצוא וגר בביירות. כל בוקר מתעורר ב-07:00  יורד למועדון הקנטרי שבג´וני – זה הרובע הנוצרי, בחלק הצפוני של ביירות - משחק טניס כשעה עם פרטנר קבוע. מתגלח, מתרחץ, מתלבש עם חליפה ועניבה – והולך לנמל. בנמל מתנהל מסחר בסחורות שהאניות מביאות, וגם בסחורות שבאות ממדינות ערב לאירופה. מהעיסוק הזה של קניה ומכירה, אני מרוויח 100,000 דולר בשבוע.

כאן משסע אותו הקצין: אתה כל בוקר יוצא מהבית והולך לקנטרי, זה יפה. אבל בתנאים של היום, אתה יכול לצאת ולא לחזור.

האיש תופס את הקצין בזרועו ומובילו לעבר החלון. אתה רואה את המכוניות למטה ברחוב ? הוא שואל. הקצין משיב בחיוב. והאיש מוסיף ומקשה: יש איזה מכונית שלכדה את עיניך ? והקצין משיב מניה וביה: המרצדס הצהובה. והסוחר אומר לו: זו המכונית שלי. והיא המכונית הכי שמורה בביירות.

ביירות מחולקת לארבעה אזורים: אש"ף, אמל, הפלנגות והמשטרה של ביירות. בכל יום ששי, אני מזמין את עצמי לכוס קפה אצל כל אחד מהמפקדים של האזורים: 10:00, 10:30, 11:00 ו-11:30. סבוב קבוע במועדים קבועים. המפקדים ממתינים לי. כי אצל כל אחד מהם אני משאיר מעטפה ובתוכה 5,000 דולר. לכן יש הוראת קבע בכל אחד מהאזורים, לכל החיילים לשים עין על המרצדס הצהובה  -  שמטילה ביצי זהב. לכן אמרתי לך שהמכונית שלי היא הכי שמורה בביירות.

עשרים אחוז מההכנסה שלך אתה נותן להם? שואל הקצין. מה לדעתך היה נשאר מ-100,000 כל שבוע, אילו חייתי בארץ ? תחשוב שזה המס שאני משלם על ההכנסה שלי. אבל זה מס שמעניק לי בטחון מירבי. הם שווים כל סנט שאני משלם להם. אין לי טענות. אומר האיש.

יש לי זוג הורים ושתי אחיות  שחיים בבת-ים. אני תומך במשפחתי ביד רחבה. אחרת הם מזמן היו מתים ברעב. אני מגיע לארץ לפחות שלוש פעמים בשנה. יוצא בטיסה לאתונה ומשם לתל-אביב – וחוזר חלילה. אני באתי אליך לבקש אישור מעבר, כי נמל התעופה של ביירות סגור.

האיש קבל אישור מעבר לישראל דרך ראש הנקרה. עבר עם משפחתו, חגג לבנו בר-מצווה ליד הכותל בירושלים, וחזר לביירות.


   
מפת העץ
מסיפורי הדוד הנרי / הגיגים לקראת בחירות 2006 הנרי גלוקסמן  
מביירות לירושלים שמעון מנדס  
 סיפור מרתק ויפה אבנר אברהם  
 אין לי שום מושג אפילו אם הוא בחיים שמעון מנדס  
 אני לא הייתי נשאר בבירות עמיש  
  בירות של אלף לילה ויום ! סוריא  
 הוא היה הופך לסטייק אבנר אברהם  
 אולי טרם עידן אלקאידה ו- חיזבאללה . סוריא  
 הסיפור היהודי הקלאסי יועזר  
דגל המהפכה מזדקר מעלינו שמואל ירושלמי  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום