תאריך 13/11/2006 20:09:55
מאת שמעון מנדס
נושא רמטכ"ל הסתיו (73) ואוגדונר הקיץ (06)

 
רמטכ"ל הסתיו (73) ואוגדונר הקיץ (06) 
שמעון מנדס
 

 
"אין כל חדש תחת השמש", קבע קוהלת בפתח ספרו. מי היה מאמין שאותו אסון צבאי שקרה בעבר, יתרחש שוב כעבור כשלושים שנה. כאשר הודח "דדו" ז"ל לאחר מלחמת יום הכפורים על ידי וועדת אגרנט, הארץ רעשה וגעשה. רעשה בגלל איכותו של המפקד, וגעשה על כך שאלה שמעליו לא "זכו" לטפול דומה.

גם היום בפרספקטיבה של שנות דור, ייזכר רב-אלוף דוד אלעזר כמצביא צבאי מעולה, שידע להפוך קערת תבוסה צבאית מובטחת על פיה, ולהפכה לנצחון הצבאי הישראלי הגדול ביותר בהסטוריה הצבאית בעולם  -  ולא רק בישראל בפרט. הוא ידע לתת את העדיפות הראשונה לטפול בחזית הצפונית, ורק לאחר מכן הוא פנה לטפל בחזית הדרומית. צה"ל התחיל את המלחמה כאשר עם ישראל על סף תהום הנשיה, וסיים את המלחמה כאשר דמשק וקהיר מפילות תחינתן בפני הנרי קיסינג´ר, שיצילן מנפילה אל בור תחתיות. למנהיגים הערביים הפוליטיים דאז, לא היה העוז לומר בפרהסיה: "אילו ידענו שכך יהיה, לא היינו פותחים במלחמה". כי בסוריה המנהיגות הפוליטית מצפצפת על דעת הקהל שלה. ואילו במצרים, אבדן של מליון חיילים זה רק סיוע לפתרון בעיית הריבוי הטבעי הגואה. התחינה להצלה באה רק בגלל הבושה.

והנה לפתע, לאחר הנצחון המזהיר, וועדת חקירה מחליטה להדיח את המצביא המנצח. הצבור סרב לקבל זאת. במיוחד לאור העובדה שהוועדה פטרה את הדרג הפוליטי מכל אחריות. אלא שהצבור לא נתן את דעתו על כתב המינוי של הוועדה, שאמר: הוועדה תבדוק את הנסיבות שהביאו לפתיחת המלחמה בתנאים שהיו. הוועדה לא נתבקשה לחקור את מהלכי המלחמה, אלא אך ורק את מה שקדם לה.

בשבוע האחרון של ספטמבר 1973, כאשר החששות מפני המלחמה היו גדולים, ועלתה השאלה האם לגייס מלואים, שר הבטחון, משה דיין ז"ל, שאל את הרמטכ"ל: "מה מצב הכוחות מול המצרים ?" הרמטכ"ל השיב לו, שלרשות הכוחות התקניים בסיני עומדים 300 טנקים". הרמטכ"ל לא טרח להורות לאלוף פקוד דרום לבדוק את מצאי הכוחות והכלים העומדים לרשותו  -  למקרה ש...  מה שהתברר לאחר מכן, אמנם היו 300 טנקים, אבל הם לא היו כשירים למלחמה. במחסני החרום היתה עזובה רבה ועוד. היתה בנו יהירות מופרזת, שנבעה מעמדתו של ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא; או לחילופין בטחונו של אלי זעירא נשען על גבהות הלב. וכאשר הגיע הרגע, התברר שיצאנו למלחמה עם מטאטאים במקום טנקים. על זה שילם "דדו" בהדחתו.

בקיץ 2006 ההיסטוריה חזרה על עצמה. מפקד האוגדה, תא"ל גל הירש, קצין מוכשר עם עבר צבאי מרשים ביותר, קבל לאחריותו את גזרת גבול הצפון. אומרים כי חמש שנים לפני הגעתו, המצב לאורך הגבול מול חזבאללה היה קטסטרופלי. המפקד ישב וארגן את האוגדת שלו במערך חדש, והוציא פקודת קבע חדשה לפעולה לאורך הגבול. האלוף (מיל.) דורון אלמוג, שנתבקש לבדוק את הכשלים שקדמו לחטיפת החיילים, סמך את ידו על פקודת הקבע החדשה, וגמר עליה את ההלל. עד כאן הכל טוב ויפה. אלא שמפקד האוגדה לא טרח לוודא שהוראותיו על פי הפקודה מתבצעות כהלכה. וההבדל בין הפקודה לבצוע כרחוק מזרח ממערב. היהירות והרשלנות חגגו שוב לאורך הגבול. ובצבא יש כלל האומר: הוצאת הוראה  -  וודא ביצועה.

לאור העובדה שחדשיים לפני החטיפה, נערך בפקוד הצפון תמרון גדול, שבו תרגלו את כל התרחישים האפשריים עם חזבאללה, ובכלל זה תרגול נסיון חטיפה של חיילים; התמרון הסתיים בהצלחה, ונלמדו ממנו כל הלקחים הדרושים  -  דווקא על רקע זה הכשל גדול שבעתיים. על כך שלם מפקד האוגדה, תא"ל גל הירש בתפקידו.


   
מפת העץ
הסימפוניה התשיעית של דבוז´ק שמעון מנדס  
רמטכ"ל הסתיו (73) ואוגדונר הקיץ (06) שמעון מנדס  
 שמעון, בתמציתיות ובחכמה ענית על שאלת מיליון הדולר הנרי גלוקסמן   
 חן חן לך הנרי שמעון מנדס   
 הרועשים והגועשים רפי גטניו  
 אתה בהחלט טועה רפי אבנר אברהם  
 אני לחלוטין לא טועה רפי גטניו  
 אל תעשה את המילואימניקים לטירונים אבנר אברהם  
 מנדס, עלית על הנקודה: גבהות הלב. גם היום, רוב העם רפי אשכנזי  
מהפנתרים השחורים מוקדם לשכוח! שמואל ירושלמי  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום