תאריך 02/11/2006 20:34:25
מאת שמעון מנדס
נושא עתונות טובה מהי ?

 
עתונות  טובה  מהי ?
שמעון מנדס
 

 
בימים אלה יש ויכוח צבורי רחב בנושא הפרסומים בתקשורת על פרסום פרשיות שחיתות, שבהן מעורבים אישי צבור. כמובן שפרסום מעשי שחיתות בעתונות מתבסס על הדלפות של מקורות רשמיים מחד, ואנשים פרטיים שיש להם אינטרס אישי ללכלך על האיש המושמץ. לא אחת גם הגורם המדליף הרשמי יש לו אינטרס לפרסם פרטים על החקירה ו/או הנחקר, כדי להפעיל לחץ על הנחקר. לא אחת הפרטים המודלפים רחוקים מן האמת, וזאת על מנת להפעיל לחץ על הנחקר, לחץ שיעמיד את הנחקר במצב שהודאה במעשה תטיב עמו.

כאשר מדובר באנשים מעולם הפשע, הדברים נסבלים. שכן ממילא האיש אינו כליל השלמות, ופרסום נוסף כזה או אחר לא יעלה ולא יוריד מבחינתו. אבל כאשר מדובר באנשי צבור רמי דרג, פרסום שגוי עלול להכתים את שמם. והעתונאים שלנו נופלים על המציאות האלה כמוצאי שלל רב, ולא בוחלים בשום תג ומלה המורחים את האדם בזפת – וברוב המקרים מסתבר שהאיש נקי כפיים.

רבים מאתנו זוכרים את פרשת "ווטרגייט" שבה היה מעורב הנשיא ניקסון. הפרשה והטפול בה נחשפה במלואה בספר שפרסמו שני העתונאים שחקרו את הפרשה. שם הספר "כל אנשי הנשיא", והעתונאים שכתבו אותו הם בוב וודוורד וקרל ברנסטין. שני העתונאים בדקו כל פיסת מידע לאורך ולרוחב עשרים פעם, כדי לוודא שהמידע שבידם הוא אמת לאמיתה. על אף שהמדליף היה מקורב מאד לנשיא ולאנשיו, והוא בקש להקרא "גרון עמוק". כי אצל האמריקנים, ברגע שאתה צריך להתנצל על פרסום חסר-זהירות, אתה גמרת את הקריירה העתונאית שלך. לא מזמן קרה שאחד המגישים הפופולריים בטלוויזיה אמריקנית, נאלץ להתפטר בגלל שהוא ייחס מעשה או מחדל לנשיא ג´ורג´ בוש. לצערנו, אצלנו אין תרבות כזו של אחריות.
 
בשנת 1963, זמן קצר לאחר שבן-גוריון פרש סופית מתפקידו כראש ממשלה, בקש בכיר העתונאים של ה"ניו יורק טיימס", סיירוס סולצברגר, לראיין את בן-גוריון, ראיון של סיום תקופה בחייו של מייסד מדינה, וגם לשמוע מפיו איך הוא רואה את העתיד. בנושא העליה, אמר ב.ג. כי ישראל קולטת עולים ממגוון ארצות עם תרבויות שונות. וברור שכל אדם המגיע לארץ מביא עמו את תרבות ארץ מוצאו. בין היתר הוא ציין כי כל העולים מארצות ערב, הביאו עמם לארץ תרבות ערבית. כמובן שלמחרת היום ראשי העולים שהגיעו מצפון אפריקה, וסם בן-שטרית בראשם, תקפו את ב.ג. על דבריו. הם נעלבו מן העובדה שב.ג.אמר שהם ערבים בתרבותם.

כדי לא להבעיר את הלהבות יתר על המידה, בן גוריון בחר להכחיש כי אמר דברים כאלה לעתון האמריקני. מיד קפץ עתונאי ישראלי והתקשר לסיירוס סולצברגר, והטיח בפניו כי ב.ג. טוען שלא אמר כדברים האלה (בנושא התרבות הערבית). השיב סיירוס סולצברגר:  "אם בן-גוריון אומר שהוא לא אמר את הדברים האלה, כנראה שהוא יודע מה שהוא אומר". זוהי עתונות במיטבה.

לפני כשלושים שנה, קצין צה"ל במימשל הצבאי בשכם, הכניס אגרוף לאזרח ערבי מקומי  -  בתגובה על שהאזרח קלל את אמו. הענין נודע למפקד האזור, והוא הורה מיד למושל שכם להעמיד את הקצין לדין. למחרת היום התקשר אלי עתונאי אמריקני  -  אני הייתי אז דובר המימשל הצבאי  - וסיפר לי את הספור. הוא גם אמר לי שהוא קבל את המידע מגורם מקומי – ואז הוא שאל: 1) האם זה נכון ?  2) ואם זה נכון מה קורה עם זה ? עניתי לו שהספור הוא נכון. והוספתי כי המושל הצבאי הורה מיד להעמיד את הקצין לדין. ואז להפתעתי, אמר לי העתונאי  "במקרה כזה אז אין לי ספור". אחר כך הוא הסביר שתקלות כאלה קורות בכל מקום. השאלה תמיד: איך מגיבה המערכת הרשמית. שוב פעם, זוהי עתונות במיטבה.

עתונאים שלנו היום לא נוהגים כך  -  וזה חבל.


   
מפת העץ
המרגל היהודי של הפיהרר אלי אשד  
עתונות טובה מהי ? שמעון מנדס  
 תפקידה של העיתונות לחשוף את השחיתות לאור השמש אבנר אברהם  
 העיתונות במיטבה הנרי גלוקסמן  
 הנרי, לא תמיד הורדת ערך המצרך מצילה את המצב שמעון מנדס  
 טעות קטנה מר מנדס היקר: הספר "כל אנשי הנשיא" נכתב - רפי אשכנזי  
 רפי אתה צודק בקשר לספר, וגם ביחס ליואב יצחק שמעון מנדס  
 בעיה אחת קטנה דוד סיון  
 דמה לי שאין רע בשיקולים פוליטיים אבנר אברהם  
 אתה טועה מספר פעמים דוד סיון  
 תפקידה של העיתונות, למכור עיתונים רפי גטניו  
אחרים מולכים פה מאז שמואל ירושלמי  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום