רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

הנך מזוהה כ-    , להרשמה / התחברות לחץ כאן

תאריך: 17/06/2006 09:47:19
מאת:
 אלי אשד 
נושא: סופרמן פוגש את שמשון הגיבור: התנ"ך בקומיקס חלק ב´

 
 סופרמן פוגש את שמשון הגיבור: התנ"ך בקומיקס
חלק ב´
 

(הופיע בכתב העת למורי תנ"ך "על הפרק").
 
התנ"ך בקומיקס הישראלי

הקומיקס הישראלי היה מאז ומתמיד צורת אמנות שנחשבה לנחותה ומפגרת מעצם מהותה ו"הוגלתה" במשך שנים רבות לעמודים האחרונים של עיתוני הילדים, שם התמקדו נושאי הסיפורים לרוב בסיפורי הרפתקאות ומדע בדיוני שונים. רק לעתים רחוקות יחסית יצרו אמנים ישראלים סיפורי קומיקס על נושאים היסטוריים ולא כל שכן תנ"כיים.
 
אך פה ושם הופיעו גם סיפורי קומיקס כאלה ומהם בעלי איכות טובה למדי. סיפור הקומיקס התנ"כי המקורי הראשון בשפה העברית היה: "גם אמנון במתנדבים: סיפור על גבורת נער עברי בתקופת השופטים", שנכתב בידי יעקב אשמן וצוּיר על ידי הקריקטוריסט הידוע דוש. הסיפור הופיע בשבועון "הארץ שלנו" בשנת 1954. סיפור זה, שהיה אחד מסיפורי הקומיקס הראשונים של הרפתקאות שהופיעו בשפה העברית, תיאר את הרפתקאותיו של נער עברי וידידו המבוגר, שמרגלים בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים, בעיר הכנענית חצור. שם הם לומדים את סוד הכנת הברזל ומחבלים במרכבות הברזל של כוחותיו של המצביא הכנעני סיסרא וכך תורמים לניצחון שבטי ישראל. סיפור זה לא זכה ככל הנראה להצלחה מרובה בקרב קהל קוראי "הארץ שלנו", שכן הוא נשאר יחיד במינו בהיסטוריה הארוכה של הארץ שלנו וחוץ ממנו לא הופיעו סיפורי קומיקס תנ"כיים (אם כי הופיע מספר מצומצם של סיפורי קומיקס היסטוריים על תקופת בר כוכבא). מכל מקום, גם חוסר הצלחה זה לא הפריע לכותב מאמר מאוחר על תולדות הקומיקס הישראלי לתקוף את הסיפור הזה על "לאומנותו".

במשך תקופה ארוכה לאחר מכן לא הופיעו סיפורי קומיקס תנ"כיים בשפה העברית פרט לַסיפור המתורגם שהוּזכר על דוד המלך אשר הופיע בכתב-עת קצר ימים "פם פם" וזה נקטע באמצעו עם סגירת כתב-העת. רק בשנת 1967 הופיע סיפור קומיקס תנ"כי נוסף - "רות ובועז" מאת ארנונה ואשר דיקשטיין (אמן הקומיקס הישראלי המוכשר ביותר של התקופה), שהופיע בכתב-עת בשם "בוקי" אשר הוקדש רובו ככולו לעלילותיהם של "סוּפר גיבורים", כמו סופרמן ופלאש גורדון וגם של האל הפָּגני הסקנדינבי "תור" שנקרא בתרגום העברי בשם "רשף". כך שהסיפור התנ"כי על רות ובועז נראה מעט כלא במקומו, אך עדיין היה זה עיבוד נאמן ונעים של הסיפור התנ"כי ב"מגילת רות". אך כנראה גם סיפור זה לא זכה לחיבה רבה בקרב קוראי "בוקי", שכן לא הופיעו שם יותר סיפורי קומיקס תנ"כיים.

השבועון "דבר לילדים" פִרסם בשנת 1972 מעין קומיקס תנ"כי גבולִי בשם "גיבורי מרד החשמונאים", שאותו כתב וצייר יקי קאופמן, ואשר עסק בעלילותיהם של שני נערים אמיצים ממודיעין שעוזרים ליהודה המכבי לכבוש את ירושלים. גם סיפור זה לא זכה לפופולריות רבה שכן לא היה לו כל המשך ולא הופיע סיפור נוסף מסוגו ב"דבר לילדים". קאופמן עבר לצייר את עלילותיה של דמות היסטורית או יותר נכון פרה-היסטורית אחרת – "דומבי האדם הקדמון", שזכה להצלחה גדולה לעין ערוך מאשר גיבוריו החשמונאים.

דווקא במסגרת כתב-עת למבוגרים הופיעה גרסת הקומיקס החשובה ביותר בשפה העברית לתנ"ך. הייתה זאת יצירתם של הסָטיריקן אפריים סידון  והצייר אבנר אברהמי - "התנ"ך: 954 פרקים", או כפי שנקראה בספרים שבהם כונסה: "לחיות מהתנ"ך". קומיקס זה, שהופיע במקורו בכתב-העת הפוליטי "כותרת ראשית", היה סִדרה סָטירית פָּרודית על התנ"ך שניסתה להציג את אירועי התנ"ך כמשקפים אירועים פוליטיים עכשוויים לחלוטין (גישה דומה לזו של הדרשנים לאורך הדורות). הסִדרה הייתה אמורה לכסות את כל ספרי התנ"ך אך בסופו של דבר, כתוצאה מסגירת כתב-העת,  הגיעה רק עד לאמצע ספר שופטים, לתקופתו של יאיר הגלעדי (ובכרכים שכונסו ממנה הגיעו רק עד סוף ספר דברים) וחבל. גם אם היה בסדרה זאת  הרבה מאוד כדי לעורר את  זעמם של החוגים הדתיים, היה זה הניסיון השאפתני ביותר בתחום הקומיקס הישראלי להשתמש בחומרים תנ"כיים.

מספר הקומיקסים התנ"כיים שנוצר מאז הוא מצומצם ביותר. בכתב-העת לילדים "כולנו" הופיע בשנת 1991 הסיפור "ימי אנטיבוכוס", שאותו כתב וצייר שרון פרי. היה זה קומיקס סָטירי פָּרודי בסגנון "לחיות מהתנ"ך" (אם כי מרוכך יותר) על יעקב ובניו.

סדרת קומיקס תנ"כית לילדים חשובה יותר לעין ערוך הייתה סדרת "בעקבות סוד החגים" - סדרת ספרים מצוינת על חגי ישראל, ששולבו בה סיפור קומיקס על נושא סיפור החג יחד עם הסברים על החג מאת מומחים שונים. הקומיקס נוצר בידי הקומיקסאי הישראלי המפורסם והפורה ביותר כיום, אורי פינק, שהתפרסם הודות לסדרת הקומיקס שלו "זבנג" (שהפכה מאז גם לסדרת טלוויזיה מצליחה) על חבורת תלמידי בית-ספר מוזרים. הספר הראשון בסדרה היה בעקבות סוד המגילה (1992) שעסק במגילת אסתר ובחג הפורים. פינק יצר בספר זה סיפור מבדח ביותר על אירועי מגילת אסתר (הוא צייר גם פָּרודיה על אירועי מגילת אסתר שבהם דמויות חבורת "זבנג" שלו הופיעו כדמויות מהמגילה בסיפור שנקרא בשם "זבנגילת אסתר" והופיע בספרו זבנג 7). הצלחת הספר הביאה לספר שני בסדרה בעקבות סוד פסח (1993), שהתבסס על אירועי חג הפסח. אך הפעם היה הסיפור פרוע אף יותר מהספר הראשון. פינק יצר בו מעין סיפור מדעי בדיוני על בלש כנעני, הנוסע בזמן ונאבק בחבורת נוסעים מרושעים בתקופת האבות ובעיקר בתקופת יציאת מצרים. מאבקו היה נגד ניסיונם לשנות את ההיסטוריה ולמנוע את יציאת מצרים. פינק שילב כאן כל עמוד של סיפור הקומיקס בעמודי ההגדה, עם הסברים מלומדים שונים על משמעות ההגדה. התוצאה הייתה סוריאליסטית למדי, ואולי דווקא בגלל זה זכה גם ספר זה להצלחה רבה אף יותר מהכרך הראשון בסדרה, ועד היום הוא נמכר בהצלחה גדולה בכל פעם שמגיע חג הפסח.

לסדרה זו צריך היה להיות ספר שלישי שהיה אמור לעסוק באירועי חג החנוכה ומרד החשמונאים, אך חילוקי דעות בין פינק ושותפיו בשאלה האם להכניס את סיפור "חנה ושבעת בניה" לקומיקס (פינק חש שזהו סיפור רציני מדי לסיפורים הקלילים שאותם העדיף לכתוב ולצייר) מנעו את הופעתו והסדרה הגיעה לסיומה וחבל מאוד. הסִדרה הגישה סיפורי קומיקס מבדחים על נושאים תנ"כיים שמהם יכלו ליהנות גם ילדים ששנאו תנ"ך.

הניסיון היחיד מאז לכתוב סיפורי קומיקס תנ"כיים והיסטוריים בוצע בידי צייר הקומיקס הדתי שי צ´רקה, בכתב-העת לנוער הדתי "אותיות". צ´רקה, שהתפרסם בעיקר הודות לסדרת הקומיקס שלו "בבא" שבה הציג את המשנה בצורת סיפורי קומיקס קצרים ומבדחים והודות לסדרת קומיקס על עלילותיו המופלאות של האמורא רבא בר חנא, יצר בכתב-העת "אותיות" בשנת 1987 סיפור בשם "יוני המכבי הקטן". היה זה סיפור על עלילות נער במודיעין שמסוגל לדבר עם בעלי-חיים ועוזר למכבים במרד נגד החשמונאים, כאשר בקרב בית חורון הוא שולח צבא עכברים שמבהיל את פילי היוונים ומביא לתבוסתם. צ´רקה כתב וצייר בשנת 1988 סיפור המשך לסיפור זה - "יוני וכד השמן", שבו יוני עוזר לטהר את בית-המקדש מהחיילים היוונים בעזרת בעלי-חיים שונים כמו עטלפים, ולבסוף מוצא בו את כד השמן היחיד ששרד בו.

משנת 1996 החל צ´רקה לפרסם ב"אותיות" סִדרת קומיקס שאפתנית בשם "מבית לבית: תולדות ישראל מסוף ימי בית ראשון ועד לחורבן בית שני". היה זה קומיקס שתיאר בצורה הומוריסטית את תולדות ישראל מחורבן בית ראשון ואמור להסתיים עם חורבן בית שני. חלקיו הראשונים של קומיקס זה היו כמובן תנ"כיים. ולמרות ההומור שנמצא בקומיקס זה בשפע, נקודת המבט שלו היא מסורתית קיצונית, ולמעשה ההפך הגמור מזו המוצגת במקבילו החילוני "לחיות מהתנ"ך". ולאחרונה הכניס צ´רקה אפילו את גיבורו הידוע ביותר "בבא" שבדרך כלל ממוקם בימי המשנה ו/או התלמוד לימי התנ"ך לתקופות תנ"ך שונות בתור דמויות תנכיות שונות ומשונות נראה שהרתיעה מציור פניהם של דמויות תנ"ך שונות פגה, עובדה הוא כעת מתאר אותם בדרך כלל בתור בבה. 

מכיוון שכיום הקומיקס נפוץ ביותר גם בכתבי-עת לילדים חרדים, אין זה פלא שגם שם ניתן מדי פעם למצוא קומיקסים תנ"כיים - כמו בחוברת חרדית בשם הרפתקאותיו של מוטי והגולם. שם נמצא הסיפור "אברהם נלחם ומציל", סיפור קומי על מאבקם של אברהם ואליעזר בצבאות אמרפל ועמיתיו המלכים, סיפור שלמרות יראת השמים שבו הוא גרוע ביותר מבחינת כתיבתו וציוריו. ולאחרונה הופיע אלבום קומיקס חרדי שהוא סיפור מסע בזמן בשם "הרפתקה בצל הפירמידות" על שני נערים שחוזרים בזמן לימי משה רבינו ויציאת מצרים.

נוסף לכך פורסמה בשנות השמונים סדרה של ספרים שהתבססו על סיפורי התנ"ך בשם "התנ"ך שלי בתמונות" שבה הוצגו סיפורי התנ"ך בצורה שגבלה בקומיקס - עִם תמונה לכל פסוק וחסר היה רק בלון עִם דיאלוג כדי להפוך את הסיפורים לקומיקסים אמִתיים. בסדרה זו, שיצאה בהוצאת רביבים בעריכת אוריאל אופק, היו 48 כרכים (כולל ספרים שהתבססו על הספרים החיצוניים, יהודית, טוביה וספרי החשמונאים) והיא הייתה ללא ספק צעד גדול מאוד לכיוון הקומיקס - בהשוואה למהדורות מאוּירות קודמות של סיפורי התנ"ך הקודמים, שבהם הוּשם דגש חזק יותר על הטקסט מאשר על הציורים, וייתכן שהיא מראה את הכיוון לעתיד של הצגת סיפורי תנ"ך לילדים.

אך השימוש בנושאים תנ"כיים בקומיקס הישראלי היה ונשאר נדיר למדי. יוצאת דופן יחידה לכך היא סדרת קומיקס היוצאת באנגלית דווקא בעיתון היומי "ג´רוזלם פוסט", סדרה בשם Dry Bones (עצמות יבשות) מאת יעקב קירצ´ן, ששמה כבר מרמז על מקור תנ"כי - חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. וכך, בדומה לסדרה של אפרים סידון, עוסקת Dry Bones בסָטירה על אירועי היום בישראל תוך שימוש בסיטואציות ובדמויות תנ"כיות.
 
אחת הדמויות הקבועות בסדרה היא של המלך שלמה שלמרות המסורת על חכמתו המזהירה הוא מייצג כאן טמטום וחוסר אחריות של כל מנהיגות באשר היא ושל המנהיגות הישראלית בפרט. שלמה מתואר בקומיקס כאדם המרוכז בעצמו, רודן שאין דבר שהוא נהנה ממנו יותר מאשר להטיל מִסים נוספים על נתיניו שכבר נאנקים תחת עול המִסים והביורוקרטיה שלו. לצדו מופיע בקומיקס יועצו הנכנע והחנפן, המייצג את הפעיל המפלגתי, בבגדים תנ"כיים. לעתים קרובות מופיעים בקומיקס גם דמויות תנ"כיות אחרות כמו אברהם, משה והמרגלים ואחרים, אך שלֹמה נשאר דמות קבועה ומרכזית בקומיקס, לצד דמויות בנות ימינו, ומייצג את העל-זמניות של התנ"ך ואת הרלוונטיות שלו לבעיות המציקות ביותר גם היום, בדיוק כפי שעשו אפרים סידון ורבים אחרים בסיפורי קומיקס תנ"כי. וב-2005  פורסמה בסדרת "הגולם" באתר וינט מאת אורי פינק וכותב שורות אלו סיפור שבו גיבור העל הגולם  נוסע בזמן לימי משה רבנו ופוגש אותו, סיפור שיש בו כמה הערות סטיריות על ההווה.

מה צופן העתיד לקומיקס התנ"כי? יש לקוות שעם התפתחות הקומיקס בארץ נזכה לראות גם שימוש רחב ויצירתי יותר בנושאים תנ"כיים. אמן הקומיקס הידוע ביותר החי בארץ, מיכאל נצר, שפרסם סיפורי קומיקס רבים בחו"ל לצד סדרת קומיקס עברית מקורית "אורי און" על עלילות "סוּפּר גיבור" ישראלי, הצהיר ששאיפתו היא לעבד את התנ"ך לסדרה של סיפורי קומיקס. יש לקוות ששאיפה זאת תתממש וכך התנ"ך יהפוך לנגיש יותר לבני הדור הצעיר שרבים מהם הם חובבי קומיקס מושבעים, אך נדמה שההתמודדות עם התנ"ך קשה עליהם היום יותר מאשר אי פעם.

האז האם נראה בעתיד גל ענק של קומיקס תנ"כי בשפת התנ"ך כמו זה שמתחיל להסתמן בימים אלו בארה"ב? יכול להיות שכן אבל כרגיל באיחור אופנתי ובעקבות ארץ האם התרבותית שלנו ארה"ב.

ביבליוגרפיה
 
טרטקובר ד´ (יולי, 1988). "מגידי גזר לדודו גבע: זכרונות אישיים על קומיקס ישראלי ישן", בתוך משקפיים, 4, עמ´ 28-29.
 

A. Douglas & F. Malti-Douglas (1994). Arabic Comic Strips, pp. 102-108.

D. Gifford (1984). "Comics to do You Good", International Book of Comics,  p. 174.

Grenspoon (October, 1991). "The Bible in the Funny Papers", Bible Review,  pp. 30-33, 41

G.D. Robinson (february, 1990). "Faith & the Funnybooks", Amazing Heroes  no. 176, , pp 42-44.                                                                 


 


 

 
Bookmark and Share

 מפת העץ:
מסיפורי הדוד הנרי / הסיפור של גרטרוד - חלק א´  /  הנרי גלוקסמן  [17/06/2006 14:44:16] 
סופרמן פוגש את שמשון הגיבור: התנ"ך בקומיקס חלק ב´  /  אלי אשד  [17/06/2006 09:47:19]  «- אתה כאן
גרליץ  /  אבי גולדרייך  [16/06/2006 10:38:29] 
דפי נחיתה   /   בניית אתריםבניית אתרים   /   הקמת פורוםהקמת פורום