רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

הנך מזוהה כ-    , להרשמה / התחברות לחץ כאן

תאריך: 09/06/2006 09:28:02
מאת:
 אלי אשד 
נושא: סופרמן פוגש את שמשון הגיבור: התנ"ך בקומיקס חלק א´

 
 סופרמן פוגש את שמשון הגיבור: התנ"ך בקומיקס
חלק א´
 

(הופיע בכתב העת למורי תנ"ך "על הפרק").
 
במאמר זה אסקור את הגלגולים השונים שאותם עבר התנ"ך במדיום הקומיקס - מדיום הסיפורים המצוירים שהוא אחד מצורות התקשורת הפופולריות ביותר כיום בעיקר בקרב ילדים ונוער אך גם בקרב מספר גדל והולך של מבוגרים.

כידוע, מאז ומתמיד שימשו סיפורי התנ"ך נושא פופולרי ביותר אצל ציירים ואמנים שונים כמו מיכאל אנג´לו ורמברנט, ודומה היה שכשייווצר מדיום הקומיקס גם התנ"ך ימצא שם מקום מרכזי.

רושם זה התחזק מאחר שבתעשיית חוברות הקומיקס בארה"ב נטלו היהודים מקום מרכזי אף יותר מזה שהיה להם בתעשיית הסרטים בהוליווד. היו אלה יהודים שיצרו את הז´אנר המרכזי של חוברות הקומיקס, ז´אנר ה"סוּפּר גיבורים" ויצרו את דמויות הקומיקס המפורסמות ביותר כמו "סופרמן" ו"ספיידר מאן", והיו אלה יהודים שיצרו וניהלו במשך עשרות שנים את חברות הקומיקס החשובות ביותר: "די סי" ו"מרוול".

 
אך למרות (ואולי בגלל) הדומיננטיות הזאת של היהודים בתעשייה, קומיקס המבוסס על סיפורי תנ"ך מעולם לא היה נפוץ או פופולרי במיוחד. אך סיפורים מאין אלה היו קיימים. אחד הניסיונות הראשונים בכיוון זה נעשה בידי האיש שיצר את רעיון חוברות הקומיקס, היהודי מקס גיינס.

בשנת 1942 הוא החל לפרסם את סדרת הקומיקס Picture Stories from the Bible והבטיח בפרסומות "סיפורים מרתקים ומזעזעים על דניאל, שלמה, שמשון ודוד". אבל מקרב חוגים  דתיים שמרניים נשמעו טענות שגרסת הקומיקס שלו לסיפורי התנ"ך היא יותר מדי "מזעזעת" והוא נאלץ לרכך את הסיפורים, וכך הוחלפה העטיפה של חוברת מס´ 2 בסדרה, שתיארה את דוד עורף את ראשו של גָלְיָת בעטיפה "שקטה" יותר של "יוסף המקבל את פני אביו יעקב".

גיינס למד את לקחו מכאן והקים ועד של יועצים שכללו נציגים מבני כל הדתות החשובות, שתפקידם היה לפקח על סיפורי הקומיקס התנ"כיים שלו שיישארו בתחומי ה"טעם הטוב"... למרות זאת (ואולי בגלל זאת?) הסִדרה הוכיחה את עצמה כהצלחה גדולה והיא נמכרה במיליוני עותקים ולבסוף יצאה במהדורה כרוכה.  התנ"ך הופיע גם בצורת "רצועות  קומיקס" בעיתונים האמריקניים בסדרה בשם Tales from the Great Book, שהופיעה במשך שמונה-עשרה שנה בין 1954 ו1972- וצוירה בידי האמן ג´ון לטי. סיפורי התנ"ך הופיעו במסגרת סדרה זאת בהמשכים, אם כי לא לפי סדרם הכרונולוגי, תוך שימת דגש על הדרמה הוויזואלית שלהם יותר מאשר על נושאיהם הדתיים בדומה לסרטים ההוליווּדיים שמהם הושפעה סִדרה זאת.

גם באנגליה הופיעו עיבודים חשובים של קומיקס לסיפורי התנ"ך בכתב-העת לילדים Eagle - מגזין קומיקס. המגזין התפרסם בעיקר בסיפורי המדע הבדיוני שפִּרסם, בסדרת "דן דאר", הרי נוצר במקורו בידי כומר, כדי לספק סיפורים בעלי מָסר דתי. וכך ניתן היה למצוא בין דפיו גם סיפורי קומיקס בהמשכים - על סיפורי הברית החדשה, על חיי ישו ופאולוס שנכתבו בידי עורך המגזין הכומר מרקוס מוריס, וצוירו בידי הצייר הידוע ביותר שלו, פרנק המפסון, וכן סיפור קומיקס תנ"כי מצוין שפורסם בשנת 1958 בשם "המלך הרועה", על חיי המלך דוד. סיפור זה שאוּיר בידי אחד מאמני הקומיקס הבריטיים הידועים ביותר, פראנק בלאמי, זכה להצלחה ופרסום כה רב עד שאף תורגם לעברית זמן קצר לאחר הופעתו באנגליה בכתב-העת "פם פם". אך מגזין קומיקס זה היה קצר-ימים ופסק להופיע לאחר כעשרה גיליונות, כך שהסיפור על דוד נקטע בדיוק בשלב שבו הוא מתכונן למאבקו בענק גָלְיָת.

מאז הופיעו עיבודים רבים ומגוונים לסיפורי התנ"ך בשלל מהדורות והוצאות (רובן דתיות), מהן בידי אמני קומיקס ידועים כמו ג´ו קוברט ונסטור רודנדו, שציירו ב1976- חוברת גדולה בשם Stories from the Bible בעבור חברת די. סי., הכוללת סיפורים שנעו מבריאת העולם ועד חורבן סדום ועמורה. בעיבוד זה כמו בעיבודים רבים אחרים של התנ"ך לקומיקס (וכמו בעיבודים של התנ"ך למדיומים אחרים) "רוככו" סיפורי התנ"ך ועובדו כך שלא יפְגעו באף אחד אפילו אם הדבר דרש שתוכנם ישונה... נראה שהמטרה הייתה לעבד בסופו של דבר את כל סיפורי התנ"ך, אולם הפרויקט לא זכה להצלחה והופסק לאחר חוברת אחת בלבד. מאז לא ניסו חברות הקומיקס הגדולות בארה"ב לעבד יותר את סיפורי התנ"ך והשאירו את התחום בידיהן של חברות פונדמנטליסטיות שונות.

אך מעניין לציין שגם אם מעולם לא היה מחסור בעיבודים ישירים של סיפורי התנ"ך, הרי שבתעשיית הקומיקס הייתה הימנעות ברורה מלהציג  דמויות  מסיפורי התנ"ך ואת התקופה בכלל בסיפורים מקוריים יותר, כפי שהיה המצב עם המיתולוגיות השונות ובראשן היוונית והסקנדינבית. בתעשיית הקומיקס האמריקנית שכאמור נשלטה בידי יהודים ורבים מסיפוריה נכתבו על-ידם, אנו יכולים למצוא דמויות חשובות רבות שמקור השראתן הוא מיתולוגיות אליליות שונות - כמו "וונדר וומאן" (אשת פלא) של חברת די. סי., שמקור השראתה הוא המיתולוגיה היוונית, והאל תור (שבתרגום עברי מוצלח בכתב-העת "בוקי" בשנות השישים נקרא בשם "רשף" - על שם אל הברק הכנעני) של חברת מרוול, שמקור השראתו הוא המיתולוגיה הנורדית, כמו גם דמויות רבות אחרות כהרקולס ואחרים שעשו שימוש רב ומגוון בסיפורי המיתולוגיות השונים ובאלים הפָּגניים השונים המופיעים בהם.

לא זו בלבד אלא שלא פעם הופיעה בסיפורים (ובעיקר בשנים האחרונות) ההנחה שאֵלֵי כל המיתולוגיות אכן קיימים, זה לצד זה, תפיסה המזכירה במקצת כמה טענות פָּגניוֹת קדוּמות.

דמויות וסיטואציות תנ"כיות, לעומת זאת, הן נדירות ביותר ולעתים יצאו מנקודת ההנחה (שעורכי המקרא לעולם לא היו יכולים להסכים לה) שגיבורי המקרא אכן חיו בצוותא עם האֵלים הפָּגניים. כך, למשל, דמות הקומיקס הידועה של "קפיטן מארבל" היה נער שקיבל כוחות-על הודות למילה "שאזאם", ראשי תיבות באנגלית של השמות של שלמה המלך (שהגיבור היה אמור לקבל את חוכמתו) וכן כמה אֵלים וגיבורים  פָגניים, יופיטר ומרקורי, זאוס , אטלס ואכילס. כפי שהוסבר במִינִי סדרה משנות השמונים War of the Gods (מלחמת האלים) בהוצאת די. סי., סִדרה שתיארה מלחמה בין אלֵי המיתולוגיות השונות, המלך שלֹמה אכן היה קיים ביחד עם האֵלים הפָּגניים והִסכים  להתחלק אִתם בכוחות-העל (במקרה שלו, חכמתו), שאותם סיפק למכשף המצרי שזאם בעת שזה ביקר אותו בחצרו (מאידך גיסא הרי שלמה תואר במקרא כמי שהלך בזקנתו אחר אלים זרים, כך שסיפור זה אולי אינו אבסורדי כל-כך).

המפורסם בגיבורי הקומיקס, סוּפרמן, פגש יותר מפעם אחת בגיבור המקראי שמשון ובהזדמנויות אחרות פגש ביריבו הפלִשתי של דוד, גָלְיָת, במסגרת מסעותיו בזמן כדי להדגים כי הוא חזק יותר גם מהאנשים החזקים של העבר. אך ככלל, סוּפרמן פגש לעתים קרובות יותר את הגיבורים הפָּגניים הרקולס ואטלס ולעתים אף פגש אותם בצוותא עם שמשון (כפי שאירע בשני סרטים איטלקיים שהפגישו את הגיבורים היוונים הרקולס ואודיסאוס עם שמשון העברי במאבק משותף נגד הפלִשתים!).

פרט לכך היה השימוש בדמויות מקראיות נדיר ביותר בסיפורי הקומיקס המודרניים. יוצא דופן אחד היה המכשף המצרי "הספינקס", שהופיע בסדרוֹת "נובה" ו-New Warriors (הלוחמים החדשים) של חברת מארוול. הוא היה המכשף המצרי שלחם למען פרעה כנגד משה והוּבס, אך כפי שתואר בסיפורים הפך לבן אלמוות. בסדרת ה-New Warriors משנות השמונים הופיע סיפור שהציג עולם אלטרנטיבי, שבו הספינקס הביס במאבק המכשפים את משה רבנו, וכתוצאה מכך לא התרחשה יציאת מצרים ומצרים הפרעונית הפכה לכוח השליט בעולם עד המאה העשרים.

כל אלה היו יוצאי דופן שלא העידו על הכלל. בתעשיית הקומיקס היו לחצים חזקים נגד שימוש בדמויות תנ"כיות, מתוך חשש להרגיז אלמנטים חשובים בקהל הקוראים שנשארו שקטים כל זמן שהקומיקס עסק "רק" במיתולוגיות פָּגניות שנראו פחות מאיימות. וכך אפילו בסוף שנות השמונים כאשר דומה היה שסיפורי הקומיקס נכנסו לשלב חדש של בגרות בסיפורים ופרסמו סיפורים שנועדו לקהל מבוגר ומתוחכם יותר, ניסה האמן ריק ויץ´ לפרסם סיפור בסדרת קומיקס ידועה Swamp Thing (מפלצת  הביצה) של חברת די. סי., שבה הגיבור פוגש במסע בזמן את ישו הנוצרי שהוצג בסיפור כמכשף "לבן" הנאבק בכוחות האופל, ונצלב יחד עִמו.

ההוצאה, למרות זה שעד כה התירה לפרסם סיפורים שפגעו בכל הטאבואים האפשריים שהיו קיימים עד אז בקומיקס כמו אלימות ומין, אסרה לפרסם סיפור זה מתוך חשש לפגוע בקהל הדתי ולכאורה חיזקה בכך את הטאבו נגד שימוש בסיטואציות תנ"כיות בקומיקס. אך כבר בחוברות הבאות של Swamp Thing, שנכתבו בידי סופר אחר, תואר מסעו של הגיבור בזמן לגן העדן התנ"כי אל עץ החיים.

בסדרת הקומיקס החשובה ביותר של שנות התשעים     Sandman (איש החול), מאת ניל גאיימן, גם היא בהוצאת די. סי. הופיעו הדמויות התנ"כיות של קין והבל ואִמם חווה כדמויות קבועות (אם כי שונות מאוד מתיאורם בתנ"ך) לצִדו של שליט הגיהינום לוציפר. דמויות הקומיקס של קין והבל הופיעו במקורן בסיפורי קומיקס של ההוצאה שנים רבות קודם לכן כמי שמתפקידן היה להציג סיפורי אימים שונים, ומעֵבר לשמן לא היה להן קשר מיוחד למקור התנ"כי. סופר הקומיקס הידוע, אלן מור, הציג את הדמויות מחדש בסִדרת Swamp Thing  כגלגול מחודש של הדמויות התנ"כיות, אך היה זה גאיימן ששָׁם דגש מיוחד על מקור תנ"כי זה והוסיף עליו את האפיון - שעל שתי הדמויות התנ"כיות לחיות מחדש את הוויכוחים ביניהן ואת הרצח של הבל בידי קין, לנצח נצחים, כחלק מעונשם - עונשו של קין על שהיה הרוצח הראשון ועונשו של הבל על שהיה הקרבן הראשון (!), אם כי הבל לאורך כל גלגוליו יתגלה תמיד כמצליח יותר מקין עד שיירצח לבסוף על-ידיו. בסיפורים אלה מקום מושבם הקבוע של קין והבל הוא בממלכת החלומות המכונה "ארץ נוד", כניד ראש למקור התנ"כי.

לוציפר הפך מאז לגיבור של סידרת קומיקס משל עצמו, אחת המעלות ביותר (אם לא המעולה ביותר) בקומיקס המודרני שבה נידונות הרפתקאותיו שלו, ומאמציו להתמודד עם העולם שהאל נטש אותו ומאבקו כנגד לילית האישה הראשונה. חומר תנ"כי חזק מאוד. שמסתיים בימים אלו עם הגיליון ה-75 בסדרה בהתמודדות סופית (?) בין האלוהים ובין לוציפר.

שימוש זה בדמויות התנ"כיות הראה שהטאבו על השימוש בדמויות התנ"כיות בכל זאת התערער מעט, ולא הייתה כעת שום מניעה להראותן בסיפורי Sandman , כקיימות לצִדו של צבא שלם של אֵלים ממיתולוגיות שונות, כמו גם לצִדם של מלאכי גן העדן ושדי הגיהינום היהודי-הנוצרי, במה שנראה כדוגמה האולטימטיבית של הסינקרטיזם הקיים בקומיקס - הרצון להראות שהאלים והיצורים המיתיים של כל התרבויות קיימים כולם זה לצד זה ובכלל זה הדמויות התנ"כיות.

ניל גאיימן, כותב ה"סאנדמאן", השתתף גם בכתיבת אנתולוגיה של סיפורי קומיקס שנלקחו מהתנ"ך בשם  Outrageous Tales from the Old Testament("סיפורים מזעזעים מהתנ"ך") (1987). באנתולוגיה זו  הוצגו סיפורים שונים מהתנ"ך כמו הריגת חבורת ילדים בידי דובים בפקודת הנביא אלישע  ביחד עם  תיאור גרפי של החוקים האכזריים ביותר המוצגים בספר ויקרא כמו סקילת סוטים וכו´. כל זאת בצורה שנועדה לזעזע את הקוראים וכמובן שזה גרם לשערורייה בקרב חוגים שמרניים. הן באנגליה והן בשוודיה היו קבוצות נוצריות והן קבוצות שהתנגדו לפורנוגרפיה שניסו לאסור את הפצת הספר, בראש ובראשונה בגלל סיפור פורנוגרפי במיוחד שהוצג בו סיפור הפילגש מגבעה מספר שופטים שמתאר מעשה אונס קבוצתי. הסיפור עד כמה שאני יכול לשפוט דווקא הוצג באופן נאמן מאוד למקור התנ"כי ואולי זה היה מקור הזעם.

התנ"ך בקומיקס המוסלמי

עד כמה רגיש הוא נושא הצגתם של כתבי קודש בקומיקס אפשר ללמוד מפרשת עיבוד הקוראן לקומיקס בידי התוניסאי יוסוף סאדיק (המעבד) וחבורה של אמנים צרפתים שציירו את הטקסטים הסיפוריים בקוראן. האסלאם כמובן רגיש מאוד לנושא ההצגה האמנותית של דמויות אנוש ויש בו איסור (אם כי זה לא בכל עמי האסלאם) של תיאור דמותו של הנביא מוחמד. וכך אין זה פלא שאלבום הקומיקס של סאדיק (שהופיע גם בצרפתית וגם בערבית) ספג ביקורות והתקפות קשות מצד מבקרים מוסלמים שונים בתוניס ומחוצה לה. סאדיק בכל אופן, עם כל העזתו להציג את סיפורי הקוראן כקומיקס, הקפיד שלא להראות בציורים את פניהם של הנביאים השונים, וגם לא את פני המלאכים, מאידך גיסא לא הייתה לו כל מניעה להראות את פניו של השטן.

במסגרת פרויקט זה הופיעה גם סדרה של סיפורים תנ"כיים מחייהם של דמויות כמו אברהם אבינו ושל יוסף כפי שהם מופיעים בקוראן. הסיפורים מתרכזים באפיזודות הדרמטיות של מאבקו של אברהם עם המלך נמרוד יותר מאשר במסרים הדתיים הנמסרים בסיפורי הקוראן. וממילא, מכיוון שסאדיק אינו יכול להציג את פניו של אברהם הנחשב באסלאם לנביא הסיפורים, הם מתמקדים במלך המרושע נמרוד ובמאבקו באל הרבה יותר מאשר באברהם ובמסריו הדתיים. בכך אין אלבום הקוראן שונה מכל עיבוד קומיקס אחר של התנ"ך ברחבי העולם, שמעדיפים תמיד להראות את העלילות המעניינות מבחינה ויזואלית ולהתמקד פחות במסרים הדתיים והמוסריים.
 

 
בשנים האחרונות התנ"ך חוזר לקומיקס המיינסטרימי או המיינסטירמי כביכול. דויד המלך הוא לא במפתיע דמות בולטת במיוחד ברנסאנס. הן כגיבור רומאן גראפי מצויין של קייל ביקר שזכה בביקורות מצויינות גם מאנשים שאינם מתעניינים כלל בתנ"ך. אבל דויד הופיע גם ביצירות של חברה שמקדישה את עצמה במיוחד לקומיקסים לקהל הנוצרי האדוק וזוכה למכירות של מיליונים. וכך היא פירסמה סדרה מצליחה על  "דוד : שיר הרועה" שהוא סביר  כמו גם סיפורים נוספים על גיבוריו של דויד ועל מרד אבשלום נגד דוד, ואפילו על מרד קורח במשה רבנו. והחבורות האלו כולן נחטפות בידי הקהל הנוצרי האדוק. ובמקביל אפשר למצוא  סיפור קומיקס  על שמשון. מן הסתם זהו טרנד שנמצא רק בצעדיו הראשונים ובעתיד הלא רחוק נמצא את כל גיבורי התנ"ך מככבים בסדרות קומיקס עבור השוק האמריקני.

אבל דומה שנכון לעכשיו העיבוד הבולט מכולם לסיפורי המקרא הוא בסדרה בשם TESTAMENT שמציגה בכל חוברת סיפורים מקבילים האחד המתרחש בתקופת התנ"ך והשני המתרחש בהווה או בעתיד הקרוב, בדומה למה שנעשה בסרטי התנ"ך בתקופת הסרט האילם על מנת להציג לקוראים את הדמיון בין שתי התקופות שאינן רחוקות כל כך כפי שאפשר לחשוב. ויש מקום לחשוב שהתחזקות העניין בתנ"ך ובדת ובכל הקשור בהם שאנו רואים עם הצלחת סרטים כמו סרטו של מל גיבסון על ישו והמהומות סביב הסרט "צופן דה וינצ´י" שבוחן מחדש את המיתוסים של הברית החדשה, רק יביא להתחזקות העניין בסיפורי התנ"ך גם בקומיקס אם גם מזוויות מאוד לא צפויות.
 
 

 


 

 
Bookmark and Share

 מפת העץ:
מסיפורי הדוד הנרי / המחלקה הסגורה  /  הנרי גלוקסמן  [10/06/2006 08:31:38] 
סופרמן פוגש את שמשון הגיבור: התנ"ך בקומיקס חלק א´  /  אלי אשד  [09/06/2006 09:28:02]  «- אתה כאן
משקפת שדה - טור שבועי  /   יורם המזרחי  [05/06/2006 08:24:26] 
דפי נחיתה   /   בניית אתריםבניית אתרים   /   הקמת פורוםהקמת פורום