רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

תאריך 02/06/2006 08:24:15
מאת הנרי גלוקסמן
נושא מסיפורי הדוד הנרי / רקוויאם לרבי שמחה

 רקוויאם לרבי שמחה
 
מסיפורי הדוד הנרי

הנרי צבי גלוקסמן
 

 

היום אני רוצה לספר לכם על חלום ותקווה גדולה, וכגודלו – כן שברו.  כאשר מנחם בגין עלה לשלטון בשנת 1977 ומינה כשר האוצר את שמחה ארליך, החלום היה ששני אלה ייטיבו עם העם, כפי שהבטיחו.  אני מתמקד בשמחה ארליך, כי בגין התעסק בדברים הגדולים באמת – השלום עם מצרים.

כשאני רואה את שכר הבכירים המחריד מחד, ואת העוני המשווע – מאידך, החוזים האישיים שגורמים למיטב הנוער להדיר רגליו מהמדינה, אני מנסה לבדוק מהיכן התחיל כל האסון.

את המסקנות העגומות קיבלתי לאחר שיחה בת שעתיים שניהלתי עם שמחה ארליך בשנת 1978 בשעה שכיהן כשר האוצר וכסגן ראש הממשלה. למי שאינו זוכר את התקופה ואת האדם, אציין שהוא יליד 1915, ממוצא פולני, עלה לארץ ב-1939, כשהשכלתו היא בוגר הגימנסיה העברית בלובלין וגם סיים איזשהו בית ספר למסחר בתל-אביב.  בהתחלה עבד בחקלאות, כמו כולם, ומאוחר יותר הקים מפעל לליטוש עדשות.

הוא היה  לדעתי אדם אפור ביותר, בעל אופקים צרים, איש מנגנון מובהק של מפלגת "הציונים הכלליים". לאחר שהמאורות הגדולים של מפלגה זו כבו, החלו אנשי המנגנון לתפוס את מקומם בצמרת. הוא בתחילה היה  מנהל כוח-אדם בעיריית רמת-גן אצל קריניצי, שהיה דמות יוצאת דופן ואיש כוחני מאוד, והיה זקוק ללבלר שיבצע ולא ישאל שאלות מיותרות ומביכות, התקדם בהיררכיה המפלגתית והיה חבר מועצת עיריית תל-אביב מ-1955 ועד 1969, שמתוכן היה ארבע שנים במעמד של סגן ראש העיר.

הייתי בטוח, שבכך תסתיים הקריירה הציבורית שלו. מאוחר יותר, בעקבות איחוד עם המפלגה הפרוגרסיבית ויצירת גוש "חירות-ליברלים" ולאחר מכן – סייעת הליכוד, נבחר לכנסת. לא השאיר על הכנסות ה-7 וה-8 כל ערך מוסף לעבודה הפרלמנטרית כחבר בועדת הכספים, ועדת הכנסת וועדת הפנים, עד למהפך של 1977, כאשר בגין זכה בבחירות ופרש עליו את חסותו, תוך שהוא מכנה אותו "רב שמחה". בגין מינה אותו לשר האוצר תוך ידיעה ברורה שהוא לא יזיק לו, וגם ידע היטב שאין לו כלל כישורים או ניסיון. כמו כן, מתוקף היותו יו"ר המפלגה הליברלית מינה אותו לסגן ראש הממשלה.

בגין המנוח הגה את הסיסמה "להיטיב עם העם", אבל הוא שכח שארליך היה לא יותר מאשר מריונטה בידי אלי-הון, שציפו לרגע שמפא"י ההיסטורית, עם הכלכלה הסוציאליסטית המרסנת והריכוזית, תרד מהשלטון. וכך, ברוח השוק החופשי, שהוא האדרנלין של הקפיטליזם המכוער, הצהיר על מהפך כלכלי ויצירת "שווייץ של המזרח התיכון". כמובן, שהבורסה החלה את שעותיה הגדולות. התחילה צריכה מטורפת. במקביל, וכתוצאה מכך – נטל כבד מאוד על תקציב המדינה ותמריץ שלילי ליוזמות פרטיות, וכך השכבות החלשות שילמו מייד את המחיר הכבד של ביטול הסובסידיות. במטרה לעצור את הסחף ולהגדיל את הכנסות המדינה, העלו את המע"מ מ-8% ל-12%. הוא גם ביטל את מס הנסיעות, שגרם לרבים לצאת לחו"ל אף שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם. האינפלציה הדוהרת וקביעת שערי-חליפין לפי היצע וביקוש בזמן שקופת המדינה ריקה כתוצאה ממלחמת יום כיפור ומשבר האנרגיה שבא בעקבותיה. המוזר היה, שרוב הבוחרים של בגין היו משכבות המצוקה. הוא הרע את מצבם הכלכלי, ובמקום להפוך את ישראל לשווייץ של המזרח התיכון, המדינה נכנסה לסחרור אינפלציוני והממשלה לא הצליחה לרסן ביקושים בשוק, וגם עמיתיו השרים לא תמכו בו ולא נתנו לו כל גיבוי לרסן את ההוצאות הממשלתיות

לצורך האירוניה, ארליך התפטר בשנת 1979, אך מונה לשר החקלאות, כאשר כל השכלתו בחקלאות נבעה מעבודתו כפועל חקלאי במשך תקופה קצרה.

הכנסת התחילה בחקיקה חברתית נרחבת, שגרמה לחיכוכים בין המפלגות. כפעיל חברתי, ארליך הזמין אותי לפגישה בשנת 1978, עוד כאשר היה שר אוצר. הפגישה התקיימה במשרדו שבמפלגה הליברלית ברחוב אבן-גבירול ליד כיכר העירייה (כיום "כיכר רבין"). הסיבה להזמנה הייתה, שפעלתי נגד הטרדת היצאניות בחוף תל ברוך על ידי המשטרה. אני הבנתי, שהסיבה אינה מאהבת מרדכי אלא מסיבות נדל"ן ברורות. היות שהסיבה הרשמית הייתה כביכול תלונות של שכנים, נפגשתי עם הועד היוזם של השכונה, הסברתי להם שמוטב שהסוטים למיניהם ויתר צרכני המין יבואו על סיפוקם בחוף ולא ייטפלו לנשים ולילדות בשיכון. טענתי עוד, שכחלק מההטבה לעם, יש למסד את הזנות ובכך לפתור את הבעיה. ארליך היה מצויד בדו"ח של שירותי הבטחון שדיבר על כך, שמרבית הסרסורים הם ערבים. הסברתי לו, שהסיבות שהיצאניות מעדיפות סרסור ערבי הן, שהערבי מתייחס אליהן בצורה הוגנת, לא לוקח מהן את כל כספן ולא מכה אותן, כי אם יוצר מעין קופה משותפת לשניהם, רוכש ליצאנית בגדים, יוצא לבלות עמה, לוקח אותה למשפחתו בכפר שם היא מרגישה ככל אשה וגם נותן לה מספר ימי חופשה בחודש.

את ההלם האמיתי הוא קיבל כשדיברנו על זוגות מעורבים – יהודיות וערבים. להמחיש לו, ביקשתי רשותה של מנהלת חשבונות ראשית שהוא הכיר , ושבמקרה הייתה בת-כיתתי, וחיה מזה שלוש שנים עם גבר ערבי מאחד מכפרי המשולש. כל השבוע הוא גר בדירתה ובסופי שבוע הייתה נוסעת לכפרו. את זאת ארליך לא היה מסוגל להבין ולקבל.  אז הבנתי עד כמה הוא מנותק מהמציאות ומהעם. הבנתי גם, שלא יהיו כל תוצאות לפגישה וכי הממשלה נכנעת  לגחמותיהם של אלי-ההון, שבינתיים גם הצליחו לתפוס עמדות-מפתח במנגנון הממשלתי.

למען ההיסטוריה, הסחרור האינפלציוני גרם במישרין למשבר מניות הבנקים בשנת 1983, ומי שהחל להוציא אותנו מזה היה שמעון פרס ב-1985 בשעה שכיהן כראש הממשלה, יחד עם יצחק מודעי כשר האוצר.
 


 
   
מפת העץ
קריקטורה שבועית / פיצוחים ביציע tach  
מסיפורי הדוד הנרי / רקוויאם לרבי שמחה הנרי גלוקסמן  
 בלשון התנ"ך נאמר: העם הוענש על חטאי מנהיגיו שמעון מנדס  
 רב שמחה ע.צופיה  
 ע. צופיה, על חלקו של קיסר קרא בתגובה שלי שמעון מנדס  
 הנרי צבי גלוקסמן מענין ! סוריא  
 לידידי שלום הנרי גלוקסמן  
מנהיגות מהפכנית מהי שמעון מנדס  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום