רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

הנך מזוהה כ-    , להרשמה / התחברות לחץ כאן

תאריך: 16/04/2006 18:29:02
מאת:
 אלי אשד 
נושא: עשר מכות מצרים

 
עשר מכות מצרים
 

 
בימים אלה תוקפת את ישראל מכה איומה: מכת מגיפת העופות שמאיימת על משק העופות שלנו שמזכירה במקצת את מכת הדבר שתקפה את בהמות מצריים בזמן יציאת מצרים. ורק לפני שנה תקפה  את ישראל בערך באותו הזמן "מכה" אחרת מכת חרקי הארבה שאיימה על יבולינו.
 
עם שתי מכות אלו אנו חשים על בשרינו משהו ממה שחשו המצרים הקדומים בזמן יציאת מצרים לנגד עשר המכות שגרמו להם נזק כה עצום עד שאפילו פרעה האכזרי שליבו הוקשה בידי האל ראה עצמו לבסוף אנוס לשחרר את בני ישראל ובלבד שלא יתקפו את בני עמו מכות נוספות. עשרת מכות מצרים הן פרשה כל כך מופלאה עד שלתיאורן מוקדשות שתי פרשיות בספר שמות. הן ידועות הודות למשפט המתאר אותם בהגדה "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ח עד"ש באח"ב". זהו משפט אניגמטי לכאורה אולם פירושו הוא שרבי יהודה חילק את המכות לשלושה מחזורים שבמהלכם יש קשר פנימי בין המכות במחזור.

בקרב החוקרים והפרשנים היו דיונים רבים בשאלת הסדר הסיבה וההיגיון הפנימי של המכות. ייתכן שאת הפירוש המסתבר ביותר נתן הפרשן מימי הביניים הרב דון יצחק אברבאנל. לדעת אברבאנל היה סדר טבעי בעשר המכות שנבע ממה שאנו מכנים היום השתלשלות אקולוגית. לדעתו הניסים המוכרים בתנ"ך היו מאורעות שבעיקרם אינם בגדר שינויים הפרות וסטיות ממש בסדרי הטבע אלא שבורא העולם משתמש בחוקי הטבע ובסדרי הטבע הקיימים "בהגזמה" גדולה ביותר בזמן מסוים ובמקום מסוים למען מטרה מסוימת.

את כל זה אפשר לראות יותר מכל בעשרת מכות מצרים שלדעת רוב הפרשנים והחוקרים רובם היו סוגים של אירועים טבעיים וידועים במצרים אלא שעוצמתם הייתה בכך שהמצרים "חטפו" את כולן ביחד ובעוצמה גדולה מהרגיל. לדעת הפרשנים ייתכן גם שהמכות השונות היו בגדר שלבים כאשר כל שלב מכין את הדרך למכה הבאה. ויש בכך גם מסר לתקופתנו כאשר אנו סובלים מאסונות אקולוגיים גדלים והולכים.
ויך את המים אשר ביאור לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם. והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור ולא יכלו המצרים לשתות מים מן היאור ויהי הדם בכל ארץ מצרים.

(שמות ז, כ-כא)  
המכה הראשונה הייתה מכת הדם כאשר כל מימי היאור נהר הנילוס הפכו לדם. לדעת אברבאנאל הוכה היאור של מצרים בדם כנגד הפשע המתועב של המצרים שהשליכו לשם את ילדי ישראל. כיום נראה שמכה זאת נגרמה על ידי יצורים מקרוסקופיים כלשהם והייתה עצומה בהיקפה ולכן נצבעו המים בצבע אדום כדם. בעקבות זאת נעלם החמצן במים הן על ידי צריכתו על ידי אותם יצורים מיקרוסקופיים והן על ידי עכירות המים אשר מנעה פוטוסינתזה מהצמחייה אשר במים. ברור שתוצאה הייתה מות הדגים הזקוקים לחמצן והמים בנילוס, מקור החיים של מצרים שבלעדיו היא לא תוכל להתקיים, הפכו ללא ראויים לשתיה.
ויט אהרון את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים.

(שמות ח, ב)  
המכה השניה הייתה מכת הצפרדעים שהופיעו לפתע בכמויות עצומות וחסרות תקדים וחדרו לכל בית, לכל ארמון ולכל פינה במצרים. הצפרדעים הללו נפוצות מאוד במצרים והמצרים יחסו להן כוח אלוהי והן מסמלות את הפריון (אחת האלות אף תוארה כבעלת ראש צפרדע). היצורים שסימלו את הפוריות הפכו למכת מדינה חודרת לכל מקום. יש שחושבים שההתפשטות המהירה של הצפרדעים הייתה באמצעות גשם ובו יצורים חיים שהביא את הצפרדעים בפתאומיות מפחידה לכל מקום. יש לנו דיווחים רבים מתקופות שונות (שרבים מהם נאספו בידי חוקר תופעות מוזרות בשם צ'רלס פורט) שמתארים רוח עזה שהעבירה בעלי חיים ממקום למקום ממרחק של מאות קילומטרים, ובינם סוגים של צפרדעים. יתכן שזה בדיוק מה שקרה כאן כאשר צפרדעים התרבו עשרות מונים מהקצב הרגיל והועברו ממקום למקום במצרים בהמוניהם וגרמו לנזקים עצומים.

אגב היום עם התחזקות החששות לאיזון האקולוגי בכדור הארץ, יש חששות כבדים מהיעלמות האיטית אך הברורה של אוכלוסיית הצפרדעים העולמית ההולכת ומתמעטת כתוצאה מהמשבר האקולוגי והזיהום הסביבתי. ההפך הגמור מחששותיהם של המצרים בזמן עשרת המכות.
ויט אהרון את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים.

(שמות ח, יג)  
המכה השלישית הייתה מכת הכינים שהייתה לדעת אברבנאל תוצאה ישירה ממכת הצפרדעים בגלל הכמות העצומה של גוויות הצפרדעים שנמצאו בכל מקום עם סיום המכה הקודמת והעובדה שלא יהיו מים נקיים להתרחץ בהם, תוצאה של המכה הראשונה.

לא ברור מהי מהותם המדויקת של אותם כינים שכן אין הכינים שאנו מכירים מתרבות בעפר כפי שמתואר בסיפור, אם כי נראה שהיו חרקים בעלי כנפיים. התיאור בתורה יכול להתאים למספר סוגים של חרקים: יתושים קטנים (כפי שתרגם תרגום השבעים למקרא), זבובונים קטנים שהם או זוחליהם חיים בעפר וגם סוגים של קרציות ופרעושים. אם מכה זאת לא הדאיגה את פרעה במיוחד שהרי זה אף לא פנה למשה שיסלק את המכה אלא פנה לחרטומיו שכמו תמיד התגלו כבלתי מסוגלים להתמודד עימה.
ויבוא ערוב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערוב.

(שמות ח, כ)  
המכה הרביעית, הערוב, אינה ברורה כל צרכה מהתיאור המקראי הקצר מאוד. לפי פירוש אחד מדובר  בתערובת של חיות טורפות ומזיקות כמו אריות, נמרים וזאבים, שפרצו בניגוד לכל המקובל אצל בעלי חיים אלה לבתים וטרפו אנשים בהמונים. לפי פירוש אחר המדובר כאן בתערובת של מיני חיות קטנות: מכרסמים, נחשים, זוחלים, חרקים ומזיקים מסוגים שונים ומשונים כגון פרעושים, פשפשים וכו' שמילאו את הבתים וגרמו לנזקים עצומים ולמחלות. הדבר נראה הגיוני כהמשך טבעי גם מבחינה אקולוגית למכת הכינים.
הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאוד...

ועש ה' הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים...

(שמות ט, ג, ה)  
המכה החמישית, הדבר, פגעה בכל בהמות המצרים. אולי בדומה למגפה שפוגעת כעת בעופות. הדבר היא  מחלה ידועה מידבקת וקשה מאוד שהביאה לשינויים היסטוריים יותר מכל מגפה אחרת כתוצאה מפגיעתה האיומה בבני האדם, שפגיעתה נחסכה הפעם מבני האדם במצרים - רק בהמותיהם סבלו ממנה. היא גרמה למגפה הקשה ביותר בתולדות אירופה "המוות השחור". זה היה האסון הגדול ביותר שפגע אי פעם ביבשת אירופה. לא פחות מ-25 מיליון איש, שליש האוכלוסייה! (ויש האומרים מחצית) מתו ממנו במשך שלוש שנים בלבד. זהו בהשוואה אסון גדול הרבה יותר מהנזקים שנגרמו כתוצאה משתי מלחמות העולם גם יחד באירופה המודרנית במאה העשרים. ניתן אולי להשוות את עוצמת ההרס שנגרם רק לתוצאות של מתקפה גרעינית. הבה נקווה שלא נגיע למצב שבו נוכל לבצע את ההשוואה בין שני הדברים.

אנשים מתו לאלפיהם בכל מקום וכמוהם גם שליטים. אנשים ברחו אחד מפני השני מחשש להידבקות. האפיפיור כלא את עצמו בחדר סגור ולא נתן לאף אחד להיכנס מחשש שידבק גם הוא וכמוהו עשו גם שליטים אחרים. בדרכים הופיעו קבוצות של אנשים נואשים שהאמינו שקץ העולם בא, והלקו את עצמם ואחרים בצפייה לקץ הבלתי נמנע. בדרך הם רצחו אלפי יהודים בפוגרומים עקובים מדם. אחרים העדיפו לנקוט בדרכים אחרות לצפות לקץ העולם ופתחו באורגיות בלתי פוסקות של אכילה וסקס באמונה ש"אכול ושתה כי מחר תמות". מאז פגעה מגפת הדבר שוב ושוב באנושות במקומות שונים ובכל מקום קצרה קציר דמים אכזרי. למרבה הצער ידוע שלמעצמות העל יש כיום כלי נשק בקטריולוגיים שמבוססים על נגיפי הדבר ויש חששות רציניים שגורמים טרוריסטיים יצליחו לשים עליהם את ידם, דבר שעלול להביא לאסון שקשה לשערו. מאחר שמגפת הדבר נגרמת על ידי עקיצות פרעושים. מתקבל על הדעת שהייתה גם התוצאה של הכינים והערוב מהמכות הקודמות.
...והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פורח אבעבועות בכל ארץ מצרים.. ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטומים בכל מצרים.
 
(שמות ט, י-יא)  
המכה הבאה הייתה מחלת השחין. זיהויה עם אחת המחלות הידועות בימינו אינו וודאי שכן חסרים בתיאור הקצר פרטים קליניים לא מעטים. ברור שמדובר במחלה הפוגעת בעור גם בגלל הזכרתה עם מחלות עור אחרות, ועל פי התיאור העור נפגע בשלפוחיות של אבעבועות. יש חוקרים שמזהים את השחין עם מחלת אבעבועות הרוח או אפילו האבעבועות השחורות שהרי מדובר במגיפה כלומר מחלה מדבקת שאחד משלביה הוא רגישות יתר. אחת הדרכים להתמודד במחלה הוא התפלשות באפר, כפי שמסופר על איוב שגם הוא חלה במחלה. ככל הנראה היה השחין מאז ומתמיד מכת מדינה במצרים.
ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאוד אשר לא היה כמוהו בכל ארץ מצרים מאז הייתה לגוי. ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד – בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר.
(שמות ט, כד –כה).  
המכה השביעית הייתה מכת הברד, תופעה שהיא נדירה למדי במצרים, בניגוד לארצות אחרות. הפעם מסופר היה ברד שכמוהו לא היה במצרים מראשיתה. הברד פגע באדם בבהמה ובכל הצמחייה. כתוצאה מהברד ניזוקו גידולי השדה כמו חיטה ושעורה שאינם מורגלים במכה כזאת בדיוק זמן הבשלתם והם הושמדו לגמרי. אברבנאל ראה זאת תוצאה של המכות הקודמות "הנה נסיבת האדים העשנים העולים מעיפוש הארץ לעליוני האוויר נתהווה הברד". זה תואם את המדע של ימינו שהרי היום מגבירים מטר על ידי זריעת עננים ביודיד הכסף ונראה שעשן כבד יכול להיות מרכז גיבוש לטיפות מים בעננים.
ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאוד לפניו לא היה כן ארבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן, ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים.

(שמות י)  
המכה הארבה המוכרת לנו כיום מבשרנו, שעימה התמודדנו בשנה שעברה, מכת הארבה. זאת הייתה מכה חמורה ביותר שכן זכתה לפירוט רב בהשוואה לשאר המכות, עשרים פסוקים. אין בכך פלא שהרי ההופעה הפתאומית והמפחידה של הארבה (וראו כמה מהתיאורים של העיתונים הישראליים בזמן "המכה" שציירו את הארבה כיצורים כמעט מפלצתיים) נראתה תמיד כסמל לעונש השמיים ואחת המכות החמורות ביותר. דומה שאין מזיק נורא כל כך כמו הארבה שיכול להשמיד בכמה ימים את אספקת המזון של מדינות שלמות. ומכל מכות מצרים זאת המכה היחידה שנשארה באופן קבוע עד ימינו אלה  .

הארבה מגיע בהמוניו רק אחת לכמה שנים (לרוב בהפסקות של שבע שנים ולפעמים עשר או אף חמש עשרה שנים), והדבר תלוי בכמות הגשמים ועיתוים אלה שמספקים לחות לביצי הארבה ובהם תלוי שיעור הבקיעה. משהתפתחו כנפי הצעירים מספיק מתעופף המחנה כגוש אחד בעזרת הרוחות ובתנאי טמפרטורה מתאימים. אם הם מגיעים בעונת התבגרותם לאזורים המאפשרים להם להטיל ביצים בקרקע לחה כי אז מתחיל מחזור חדש שמספר הפרטים בו יכול להיות גדול פי כמה מהמחזור הקודם (!). אז יכול הארבה להגיע למקומות שבהם אינו מופיע בדרך כלל כאשר בדרך הוא משמיד כל ירק. ובכל עלולות להישמד התוצרות החקלאיות של ארצות הים התיכון. הארבה שמתואר בעשרת המכות השמיד את כל מה שנשאר מהתוצרת החקלאית שלא הושמדה בידי המכות האחרות.
 
המכה כאמור נמשכת עד ימינו אלה בשנים האחרונות סבלו ממנה מדינות כמו תוניס, סודן (שסבלה ממכת ארבה נוראה במיוחד בשנת 1987 שהשמידה שם את כל הצמחייה), אלגי'ר ומרוקו. אך למעשה כל מדינה באזור יכולה ליפול שלל לשניים המשמידות כל של חרקי הארבה. גם ארץ ישראל כמובן מאיליו צפויה לפורענות של הארבה אחת ל-12 עד 15 שנים. יש תיאורים רבים של התקפות ארבה מהמאה ה-19 וראשית המאה העשרים כאשר הארץ הייתה בשלטון תורכי והתקפות הארבה רק הוסיפו אז לחוסר הסדר ותחושת האין אונים מפני פגעי הטבע הכללית.
 
שנה רעה במיוחד כזאת הייתה שנת 1915 כאשר במקביל למלחמת העולם הראשונה המשתוללת תקפו נחילי ארבה כבירים במיוחד את ארץ ישראל ועל כך שרדו עדויות רבות. העדים מדווחים על השמדה שיטתית של הצמחייה ומה שגרוע מכך בהרבה, הארבה השאיר אחריו שדות רווים במליארדי ביצים של ארבה שהאיכרים ניסו להשמידן ולהרעילן באמצעים שונים אך לשווא, הכמות הייתה גדולה מדי. השלטון התורכי הוציא צו שחייב כל איש מבני 15 ומעלה ללקט לכל הפחות 3 ק"ג של ביצי הארבה ולמסרם לרשויות ומי שלא ביצע זאת עד לתאריך מסוים נקנס. גברים נשים וילדים כולם יצאו לשדות כדי להילחם בידיהם בארבה מהבוקר ועד הערב. אבל למעשה איש לא ידע כיצד לנצח את הארבה. נחיל שלו תקף גם את אזור תל אביב והשמיד כל דבר ירוק בשורה של התקפות ולא השאיר לפליטה אף לא שיבולת אחת אף לא עץ אחד. הארבה אף ליחך  את קליפת הענפים כאשר לא נשאר שום דבר אחר והשאיר אחריו אזור שחור שנראה כבית קברות.  
ויט משה את ידו על השמים ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים. ולא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים...

(שמות י, כב –כג)  
המכה הבאה הייתה מכת החושך ותיאורה קצר ביותר. ייתכן שמשמעות המכה היא שהיו סופות  חול חזקות ביותר  שכתוצאה מהן אי אפשר היה לראות איש את רעהו. יש במצרים רוחות שרב המערבלות כמויות חול עצומות המעכירות את האוויר. החולות מאפילים אז את השמש משווים לה צבע כה וצהבהב ומשחירים אותה באמצע היום.

על פי תיאוריה אחרת מכת החושך כמו גם המכות האחרות היו תוצאה של התפרצות געש ענקית וחסרת תקדים בתקופה ההיסטורית באי היווני "תרה" שכמעט השמידה את האי והביאה להרס התרבות המפותחת עליו והפיצה סופות צונאמי אדירות לאורך כל הים התיכון עד למצרים. הסופרת צרויה שלו ביססה על תיאוריה זו את ספרה רב המכר החדש תרה, שבמרכזו עומדת ארכיאולוגית אחוזת אובססיה להוכיח שההתפרצות בתרה היא היא המקור למכות מצריים כמטאפורה להתפרקות של נישואיה וחייה כתוצאה ממכות דומסטיות שונות.
 
ויהי בחצות הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי אשר בביתה בור וכל בכור באמה. ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת.
(שמות יב, כט-ל)  
המכה העשירית והחמורה מכולן זאת שהביאה לבסוף לשחרורם של בני ישראל הייתה מכת בכורות שבה הומתו כל הבכורים המצריים. זאת היא המכה קשה מכולם לפירוש ולהסבר והיא אולי הניסית ביותר, אם כי  אפשר לפרש אותה גם כתוצאה גם של התנאים הירודים שנוצרו כתוצאה מכל המכות שלפניה. החוקר דיויד רול מדווח על שכבת קרקע במצרים שבה גילו החפירות אחוז גבוה מאוד, עד 65%, של שלדי תינוקות עד לגיל שמונה עשר חודש. אין לחוקרים הסבר מניח את הדעת והוא שיער שהעניין קשור למכת הבכורות. נראה שגם למצרים הייתה מסורת לפיה נטבחו בכורים בלילה מסוים. וכך אפשר למצוא בארונות קבורה מצריים קדומים משפטים כמו "זה האל שיתן משפט בחברתו של זה ששמו נסתר ביום הריגת הבכורים".

החוקר עימנואל וליקובסקי מצא פפירוס שנקרא פפירוס איפובר על שם הכהן שכתב אותו, שבו מתוארים שורה של אסונות שתקפו את מצרים שמזכירים את אלה שבמקרא. הוא שיער שיש לראות בפפירוס זה את הגרסה המצרית של מה שמתואר בפרשת המכות במקרא. 

ראיון עם החוקרת פנינה גלפר – פלר מחברת הספר יציאת מצרים מציאות או דמיון (הוצאת שוקן 2002):
א. א: האם סיפור מכות מצריים מביא לדעתך תיאור מדויק של אירועים שאכן קרו כפי שמתואר בסיפור?

פנינה גלפר פלר: אסונות טבע היו דבר שכיח מאוד בעולם הקדום ויש לנו עדויות רבות על אסונות כאלה. כך למשל  עדויות על ברד שהוא דבר נדיר מאוד במצרים מופיעות גם בתיעוד המצרי וראו בה מכת אלים בגלל שזה היה כל כך נדיר.

מעניין מאוד היחס של המצרים הקדומים למכת הארבה. מצד אחד המצרים מאוד חרדו מפניו. מצד שני הם סגדו לו וניסו לפייס אותו. במצרים יחסו חשיבות רבה לארבה והם נשאו קמיעות להגנה מפניו ולרוב תיארו אויבים אנושיים כארבה. מאידך הפחד מהארבה גרם להערצה כלפיו ולא פעם ברכו את מלכי מצרים ששנות מלכותן יהיו רבות כארבה. מרוב פחד מהארבה המצרים הקדומים הפכו לסוגדים של הארבה. 

כל שאר המכות משקפות מציאות ריאלית שהייתה במצרים ובאזור. כך למשל מכת החושך היא באמת אפשרית כמכה של סופות חול שהחשיכו לחלוטין את השמיים.
 
א.א.: ומה לדעתך הייתה המשמעות של המכות מעבר להיותן תופעות טבע? 

פנינה גלפר פלר: על כך יש חילוקי דעות אצל הפרשנים. יש אומרים (בספר תהילים) שהיו שבע מכות נגד שבע ימי הבריאה ויש אומרים עשר מכות כנגד עשרת הדיברות.
 
כיום יש חוקרים הטוענים שהמכות השונות באו כנגד כל מיני אלים מצריים ספציפיים שהיו קשורים לכל מכה וכדי להראות את גדולת ה' הן בעיני עם ישראל והן בעיני המצרים. ומאידך להראות את אפסותם של כל אחד מהאלים המצריים שלא יכלו לעשות דבר כנגד המכה הנוראה שפגעה בתחומי שלטונם כביכול.  
האסונות שפגעו במצרים בימי קדם היו כנראה אסונות נוראיים אולם אין זה כל כך ברור שהיו יוצאי דופן. ויש מקום לחשש שעם התחממות כדור הארץ נסבול גם אנחנו מאסונות כאלו ואולי נוראיים לא פחות ואף הרבה יותר. 


 


 

 
Bookmark and Share

 מפת העץ:
משקפת שדה - טור שבועי  /   יורם המזרחי  [17/04/2006 09:01:19] 
עשר מכות מצרים  /  אלי אשד  [16/04/2006 18:29:02]  «- אתה כאן
 ניתוח והסבר מעניינים ומרתקים  /  שמעון מנדס  [17/04/2006 08:22:41] 
משקפת שדה - טור שבועי  /   יורם המזרחי  [12/04/2006 10:19:14] 
דפי נחיתה   /   בניית אתריםבניית אתרים   /   הקמת פורוםהקמת פורום