רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

תאריך 12/04/2006 09:28:35
מאת שמעון מנדס
נושא האם החברה הפלסטינית מסוגלת לבחור מנהיג מתון ?

 
זאפר אל-מצרי כמודל
האם החברה הפלסטינית מסוגלת לבחור מנהיג מתון ?   
 
שמעון מנדס
 

 
הפלא הגדול קרה ובחברה הערבית נערכו בחירות דמוקרטיות. אין להוציא מכלל אפשרות שהדבר אכן קרה תודות לנוכחותם של המשקיפים הבינלאומיים שהסתובבו בשטח. כמו כן צריך לקחת בחשבון, שהגוף המנצח בבחירות הוא גוף חזק, שיש לו נוכחות כוחנית בשטח. אנשים שמלווים את החברה הפלסטינית באופן צמוד, כבר מסרו כי החמאס עלה לשלטון באופן דמוקרטי, אבל הוא כבר מתכונן לשנות את השיטה, כך שחס ושלום זה לא יקרה שוב.

מן המפורסמות הוא, שעמים עורכים בחירות מעת לעת, כדי להטיב עם עצמם. ראשית, אסור ששלטון כלשהו יחוש כי הוא חזק ואין לו מחליף, כי זה משחית את השלטון. שנית, אם השלטון הנוכחי, שהעם בחר בו נכשל, יש לעם את האופציה להחליפו בשלטון אחר שייטיב עמו. וכאן נשאלת השאלה, האם הפלסטינים מסוגלים להצמיח מתוכם הנהגה חלופית שתטיב עמם ? הנסיון ההיסטורי עד כה, מראה שהתשובה על כך היא שלילית ודוגמאות לכך לא חסרות.

עד למלחמת העולם הראשונה, הפלסטינים ראו את עצמם כחלק מסוריה, ואיש מהם לא העלה על דעתו לערער על כך. שכן בתקופת השלטון של האימפריה העות'מאנית, ארץ-ישראל היתה חלק מן הסנג'ק (מחוז) של דמשק. בעקבות פעילותה התוססת של התנועה הציונית, לאפשר את החזרת העם היהודי לארצו, שבה יקים מדינה משל עצמו, קמו הפלסטינים והכריזו על עצמם כעם, ובקשו את אותו הדבר. אבל בניגוד לציונות, שאמרה ופעלה, המנהיגות הפלסטינית רק דיברה. ואם עשתה משהו, הרי שזה רק בתחום האלימות. באופן קבוע הם השליכו יהבם על המדינות הערביות שיעשו להם את העבודה. כדי לא להאריך, אנו נתמקד בדוגמאות מן העבר הקרוב.
 
בשנת 1976, שמעון פרס שהיה אז שר הבטחון, יזם בחירות לרשויות המקומיות בשטחים הכבושים. שר הבטחון  בקש להכניס קצת מודרניזציה וליברליזציה בחיים הפוליטיים של הפלסטינים. כשנה לאחר מכן, ב-1977, נרצח בפתח ביתו חמדי אל-קאדי, שהיה ראש  לשכת החנוך בנפת רמאללה. הרוצחים היו שליחי אש"ף.  הסיבה לרצח  -  לטענת אש"ף  -  שיתוף פעולה עם ישראל. אש"ף שהרגיש את עצמו חזק בשטח, בקש לנתק את כל המינהל האזרחי (הכוונה לפקידים הערביים) משלטונות הכיבוש, ולכן אסר עליו לפעול במסגרת תפקידו כראש לשכת החינוך של נפת רמאללה. האיש אמר אז לאנשי אש"ף בערך כך:  כל מה שאני עושה, למעשה, אני דואג לדור המחר שלנו. לתת להם חינוך והשכלה שבעזרתם יוכלו להוביל את העם שלנו קדימה. כל מה שאני מבקש בתחום זה, היהודים נותנים לי  -  לטובת הנוער שלנו. טובת הדור הבא מחייבת אותי לפעול בצורה שאני פועל. על כך שילם האיש בחייו.

באותן בחירות של 1976, רשימתו של בסאם אל-שכּעה, החזית העממית לשחרור פלסטין, זכתה בבחירות לראשות עיריית שכם. מהיום הראשון לכניסתו לתפקידו, החל בסאם אל-שכעה לקעקע את הפעילות השוטפת של העירייה שבראשה הוא עמד. צריך לזכור שאם אש"ף רצה בימים ההם ליצור אנרכיה בשטחים, הרי שהחזית העממית לשחרור פלסטין היא הרבה יותר קיצונית מאש"ף. בצו צבאי, ראש העיר הודח ואתו כל הפקידות הבכירה שלו. במקומם מונו קציני צה"ל שינהלו את ענייני העיר.

בשנת 1978, אם אינני טועה, קם צעיר פלסטיני, בחור משכיל, ובן לאחת המשפחות האריסטוקרטיות בשכם  -  זאפר אל-מצרי שמו, והצהיר בפרהסיה, כי זוהי בושה לעם הפלסטיני בכלל, ולתושבי שכם בפרט, שאנשי צבא ינהלו את שכם. דבר זה מצביע כביכול על כך, שכאילו אין תושבי שכם מסוגלים לנהל את ענייניהם בעצמם. האיש הצהיר קבל עם ועדה, שהוא מוכן לארגן קאדר של אנשים מקצועיים, ויחד הם ינהלו את שכם במקום קציני הצבא של ישראל.

המימשל הצבאי הסכים, משך את קציני צה"ל משכם, ובמקומם בא זאפר אל-מצרי כראש העיר שכם ויחד אתו כל הגוורדיה הצעירה. העירייה  התחילה להתנהל בצורה הרבה יותר יעילה מן התקופה של בסאם אל-שכעה. כעבור זמן קצר נרצח זאפר אל-מצרי, על אפם וחמתם של תושבי שכם שנתנו בו את אמונם.

היום אנו יודעים בברור כי אש"ף רצה לזרוע אנרכיה בחיי הפלסטינים, מעין מלחמת התשה נגדנו. היום אנחנו גם יודעים שהחמאס היה בן בריתו של אש"ף, וזה קיצוני יותר מאש"ף. ההבדל בין יאסר עראפאת, לבין מנהיג החמאס, ח´אלד משעל, הוא בכך שעראפאת היה יותר מתוחכם ממנו. הוא ידע לתעתע את מנהיגי העולם בכפל הלשון שלו. ואילו ח´אלד משעל מתקשה לעשות כך, או שאינו יודע לעשות זאת.

בחברה הערבית בכלל, ואצל הפלסטינים בכלל, הצבור הולך יד ביד עם השליט החזק. ולכן עלייתו של החמאס לשלטון אינה מפתיעה את בעלי המקצוע. אש"ף נרדם על משמרתו, והחמאס עקף אותו בסיבוב. להוותו של העם הפלסטיני, רווחתו של העם הפלסטיני אינה נמצאת בראש מעייניו. לח´אלד משעל ובני בריתו, אירן וסוריה, יש יעדים פוליטיים אחרים. ונשאלת השאלה, האם יוכל העם הפלסטיני לבחור לעצמו מנהיג שהיעד הפוליטי שלו יהיה העם עצמו. איך אמר פעם אשר גינזבורג, הלא הוא מיודענו "אחד העם":  "ארץ כי תחרב, יקומו לה עזרא ונחמיה ויקימוה, אולם עם כי יחרב מי יושיעו ?"

כי כאשר אין עם, הארץ לא תקום.
 


 
   
מפת העץ
משקפת שדה - טור שבועי יורם המזרחי  
האם החברה הפלסטינית מסוגלת לבחור מנהיג מתון ? שמעון מנדס  
 כפי שאתה מציג את המציאות השאלה היא אחרת דוד סיון  
 לא דוד, אינני מתכוון לאפשרות של טווח קצר שמעון מנדס  
 גם אני לא חשבתי על טווח קצר דוד סיון  
 הפלסטינים יכולים לבחור לעצמם מנהיג מתון אבנר אברהם  
 ההכרזה היא לא העניין דוד סיון  
 תודה רבה על העדכון המעניין, אבל חושבני אבנר אברהם  
 תודה ושאלות דוד סיון  
 ישנם בכירים פלסטינים שאומרים בעצמם אבנר אברהם  
 זה לא מספיק דוד סיון  
 עם כל הכבוד לסיכום שלך, ויש כבוד אבנר אברהם  
 חדש חדש: המצאה של סיוון: "עם ישראלי"...ממתי יש דבר כזה? רפי אשכנזי   
 כתבתי במפורש מתי דוד סיון  
 ההסבר שלך אינו סביר אבנר אברהם  
 אז יש לי עצה עבורך דוד סיון  
 הנה דוגמה אחת מרבות דוד סיון  
 זו דוגמה המייצגת רק את האחד שכתב אותה אבנר אברהם  
 תאמין לי שהוא לא היחיד דוד סיון  
ישראל מול החמאס כאתגר או האתגר שמציב החמאס לישראל. שמעון מנדס  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום