תאריך 23/02/2006 14:55:21
מאת שמעון מנדס
נושא פטפטת הגנרלים

 
פטפטת הגנרלים
 
שמעון מנדס
 

 
יש כעס רב במערכת הפוליטית על סגן הרמטכ"ל ועל אלוף פקוד המרכז, על התבטאויותיהם המדיניות  ביחס לעתידן הקיומי של שכנותינו מצרים וירדן והכעס הוא מוצדק ביותר, שכן לקציני צבא אסור להתבטא בעניינים מדיניים ו/או פוליטיים. אצל שכנותינו הערביות הכעס הוא הרבה יותר גדול, לא רק בגלל שההתבטאויות הללו אינן מחמיאות להן, אלא בעיקר שאצלן דבר כזה לא יקרה. שום קצין צבא לא ירשה לעצמו לדבר על עניינים אלה בפרהסיה. יש סדר ויש משמעת. זכור לי שפעם נפגשתי עם עתונאי אמריקני, שסיפר על תלאותיו בקהיר בנושא מידע.

"קבעו לי פגישה עם דובר צבא מצרים. בשעה היעודה נכנסתי למשרדו. הקפה היה כבר על השולחן. לאחר שהצגנו את עצמנו איש לרעהו, אמר לי הדובר: כל מה שאתה צריך לדעת, תקבל ממשרדי. ואם יש לך שאלות אתה תפנה אותן אך ורק למשרדי. אל תנסה לדבר עם או להתקשר לקציני צבא, איש לא ידבר אתך."  וכך היה, סיפר לי העתונאי.

ואילו אצלנו הכל הפוך. לעתים נוצר הרושם, שהדובר הצבאי צריך לבקש רשות מקצין זה או אחר על מנת לדבר עם התקשורת. כל זה נובע כמובן מהנחת היסוד שאיכות כח האדם שלנו היא מאד משובחת והקצונה שלנו היא וורסטילית. דהיינו, מסוגלת לעשות כל דבר. אין התמקצעות, במיוחד כאשר מדובר בקצונה הבכירה ביותר. אפשר להניע קצין מתחום אחד של עשייה לתחום אחר בהינף קולמוס.

אבל בנושא הפטפטת של הגנרלים, הכל התחיל בראיון שנתן האלוף עיזר ווייצמן לעתון אנגלי לאחר מלחמת ששת הימים. באותם ימים הוא בתפקיד סגן-הרמטכ"ל, ואילו האלוף מוטי הוד היה מפקד חיל האוויר. בראיון ההוא הוא תיאר בפירוט רב את תכנון התקיפה של החיל על חילות האוויר של השכנים. הוא הסביר באריכות מה היו הסיבות לשעות התקיפה וצורת התקיפה. מבחינה עתונאית לכתב הבריטי היה סקופ אדיר אבל לנו זה גרם נזק  באותו היקף, שכן צבאות ערב לא ידעו מימינם או ומשמאלם דבר וחצי דבר על כל הקורות אותם במהלך המלחמה.

כמובן שכל האלופים האחרים קנאו, וגם הם פצחו חרצובותיהם והחלו לשיר. כל אחד וחילו. כל אחד והאגו שלו. כל הפרסומים הללו נלמדו היטב על ידי השכנים, ולקראת מלחמת יום כיפור הלקחים הופקו כראוי  -  דבר שאצלנו לא ציפו. איש לא תיאר לעצמו שהשכנים מסוגלים גם כן ללמוד משהו מאתנו  ואנחנו שלמנו את מחיר היוהרה במחיר קולוסאלי. אני זוכר היטב שלאחר מלחמת ששת הימים, הופיע אצלנו קפטן ליטל הארט, פרשן צבאי בריטי בעל מוניטין בינלאומי מכובד (ויש האומרים שהוא מאותו קליבר של עמיתו הגרמני קרל פון קלאוזביץ). הוא הזהיר אותנו לבל ניפול בפח היוהרה של ההצלחה. "בדרך כלל ההיסטוריה הצבאית מוכיחה, שלאחר נצחון גדול, הצבא המנצח נוחל תבוסה במלחמה הראשונה לאחר הנצחון.

הרמטכ"ל הראשון שניסה להלחם בתופעה היה חיים ברלב. הוא אסר על כל אלופי צה"ל להתראיין, בין שזה לצטוט ובין שזה לידיעה בלבד. אבל אז האלופים קבלו עצה מן העתונאים: "אני לא אגיד שאתה אמרת, אני אייחס את הידיעה לגורמים בטחוניים בכירים, ובכך איש לא יוכל לזהות את מקור המידע. ברלב הרים ידים. אחר כך כאשר רפול נוכח לדעת שפורום המטכ"ל שלו דולף ככברה, הפעיל צטוט על מכשירי הטלפון של אלופי המטכ"ל. הם עקפו גם את זה. רפול היה הרמטכ"ל היחיד שהעז ללכת עם הנושא הזה עד קצה גבול היכולת. הוא איים על האלופים, שמי שייתפס בהדלפה יועף מצה"ל. אבל הפוליטיקאים נכנסו לתמונה, ומסמסו את הסנקציה הזו.

מנסיון אני קובע שכל ההדלפות הצבאיות באות תמיד מגנרלים. מדרגת תת-אלוף ומעלה. קצינים בדרגה נמוכה יותר לא יעזו להדליף, משום שהם יודעים שהם ישלמו מחיר כבד מאד. איך אמר לי פעם אלוף בכיר במטכ"ל: "אנחנו קצינים בכירים. נדבר עם מי שאנו רוצים, מתי שנרצה ועל מה שאנו רוצים". עניתי לו כמובן: "לכן אנו נראים כפי שאנו נראים".  הטרגדיה היא שכולם מפטפטים כי הם סומכים על הצנזורה, שתחסום את הסודות מפרסום. אבל המידע דולף החלוצה ומגיע לאויבינו, כי לא הכל מגיע לצנזורה.

הגיעה השעה שננהיג מדיניות דומה לזו של האמריקנים. שם אין צנזורה. וחומר מסווג אסור בפרסום. ברגע שחומר סודי מגיע לידים זרות, אפשר לפרסם אותו כי עצם הגעתו לידים זרות הוא כבר אינו בבחינת חומר חסוי. אבל המערכת שממנה דלף החומר נבדקת ביסודיות, והאחראים לכך נענשים.


 
   
מפת העץ
משקפת שדה - טור שבועי יורם המזרחי  
פטפטת הגנרלים שמעון מנדס  
 הגיעה השעה להחזיר הקצונה לממדיה הטבעיים.אך מי יעז? יורם המזרחי  
 דברי האלוף נווה, וקפלינסקי מהומה על לא מאומה! רפי אשכנזי  
 רפי יקירי, אתה טועה בגדול שמעון מנדס  
 עידוד פטפטת גנרלים -בעיקר ברפובליקות מהסוג הלא נעים יורם המזרחי  
 אשכנזי - יאיר נווה בשירות דני נווה וביבי רפי גטניו  
 גטניו, אתה חולה ב"ביבימזיה", מחלת הביבי...איפה מצאת רפי אשכנזי  
 החייל נווה חזר כמו תוכי על משנתו של ביבי. זו זכותו כאזרח רפי גטניו  
 אתה, כנראה, מגזים דוד סיון  
 דוד - אתה טועה. אלוף הפיקוד הוא הריבון רפי גטניו  
 טעות שלך דוד סיון  
 אתה מתבלבל רפי גטניו  
 לא דוד סיון  
 דוד, בוויכוח הזה רפי צודק שמעון מנדס  
 המשפט הלפני האחרון שלך תומך בעמדתי דוד סיון  
 במשטר דמוקרטי מסודר קשה לקבוע במדוייק מי הריבון?.....יש כמה יורם המזרחי  
קריקטורה שבועית / פרלמנט מזוקן ומורעל tach  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום