רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

הנך מזוהה כ-    , להרשמה / התחברות לחץ כאן

תאריך: 13/01/2006 19:10:45
מאת:
 אלי אשד 
נושא: האנס כריסטיאן אנדרסן : גירסת היקום החלופי

 
האנס כריסטיאן אנדרסן : גירסת היקום החלופי
 
 

 
לאחרונה הוצגה על במותינו הצגת הילדים "נסיך האגדות" מאת סמדר שיר ובכיכובם של דץ ודצה  שמציגה גרסה דמיונית לחלוטין על חייו של מספר האגדות המפורסם מכולם, הנס כריסטיאן אנדרסן. אולם נשאלת השאלה עד כמה ההצגה רחוקה באמת מהמציאוּת? 

מיהו הדני המפורסם ביותר בעולם? ובכן ככל הנראה זוהי דמות דמיונית, זהו הנסיך המלט גיבורו של המחזאי האנגלי ויליאם שקספיר שההצגה עליו מוצגת בימים אלו בתיאטרון הקאמרי. אבל המלט הוא ככל הנראה סיפור בדיוני גם אם יש לו בסיס כל שהוא באגדות דניות קדומות.

הדני האמיתי המפורסם ביותר בכל העולם ובכל הזמנים לא היה נסיך, היה דווקא בנו של סנדלר ומספר אגדות הנס כריסטיאן אנדרסן, שכתביו תורגמו לרוב שפות התרבות ולאחרונה מלאו 200 שנה להולדתו ב-1805. בן הסנדלר העני הזה הפך לאזרח המפורסם ביותר של דנמרק.

האגדות של אנדרסן הפכו לתופעת מדיה בינלאומית ובסיס ליצירות מוזיקה להצגות ולסרטים. בן הסנדלר מאודנזה באמת הגיע רחוק. וכיום המקומות שחי ויצר בהם, הם אתרי תיירות מרכזיים בדנמרק שאינה סובלת מעודף סופרים שמתקרבים בפרסומם לבן הסנדלר מהכפר אודנזה. כתוצאה חגיגות ה-200 להולדתו של אנדרסן היו בין האירועים המפוארים ביותר שאותם יזמה דנמרק בשנים האחרונות. כפר מולדתו אודנזה מתקיים היום בעיקר על תעשיית התיירות של בנו המפורסם ביותר (והיחיד). 

במסגרת אירועים אלו ביקר בארץ לפני כמה שבועות מופע האנסמבל הדני "נורדליס-אורות הצפון"  שהציג יצירות מוזיקאליות שהתבססו על אגדות אנדרסן וכאלה מסתבר היו לא מעט. טובי המלחינים בני זמנו של אנדרסן כגון שומן, מנדלסון וברהמס כתבו יצירות בהשראת אגדותיו ויצירותיו של אנדרסן, והמופע היציג גם  ארבע יצירות חדשות שנכתבו במיוחד לכבוד אירוע זה על ידי מלחינים דניים ואחרים.
 
אבל אותו אנדרסן שהיה אדם מצליח מאוד ומפורסם מאוד בחייו, שהתחכך עם מלכים, אצילים ושועי עולם, היה גם אדם דחוי ובודד, איש שמעולם לא היה לו רומן עם אישה, בין משום שהיה  איש ביישן  ומופנם ומכוער מאוד ובין משום שכפי שטוענים כמה אנשי "קהילה" היום היה הומוסקסואל מוסתר. בכל אופן לאורך השנים נוצרו תיאוריות ביזאריות לגבי הצלחתו ויש היסטוריון דני בשם יינס יורגנסן הטוען שהסיבה להצלחתו של אנדרסן לחדור לחוגי החברה הגבוהה הייתה לא כל כך כישרונו הספרותי אלא העובדה שהוסתרה היטב שלא היה באמת בנו של סנדלר עני ושל משרתת כפי שמקובל לחשוב, אלא שלמרבית ההפתעה הוא כן היה נסיך בעל דם כחול. לטענת יורגנסן אנדרסן היה בן לא חוקי, ממזר, של מלך דנמרק כריסטיאן השמיני מאהובה רוזנת שנמסר בינקותו לאימוץ, או שהיה תוצר ממפגש מקרי עם האישה שהייתה לאימו ונשאה מייד כשהיא כבר בהריון לסנדלר שהפך להיות אביו. כך או כך הוא לא נשכח, לאורך ילדותו היה מי שפקח עליו עין והשגיח עליו. טיעון זה מסביר אולי את העובדה שכבר בילדותו זכה לתמיכה כלכלית שאפשרה לו ללמוד, לטייל ברחבי העולם  ולקשור אמיצים עם אנשי אצולה, להתקבל לבתי העשירים "שידעו את האמת". 

אם הסיפור נכון אי אז חייו של אנדרסן אכן נראים כאגדה אמיתית. למען האמת אם זה נכון זה מאכזב במקצת כי אנדרסן הוא דמות מעניינת בהרבה כאדם עני שחדר לחברה הגבוהה אך ורק בגלל כישוריו ולא בגלל דם כחול שזרם בעורקיו אם גם בדלילות. אבל להצלחתו בעולם זכה אנדרסן לא כתוצאה ממוצאו, המלכותי או העני, אלא כתוצאה מיצירתו הספרותית. הוא כתב 168 מעשיות ובניהן כמה מהאגדות היפות ביותר שנכתבו אי פעם בידי סופר הנחשבות לשיא הז´אנר הספרותי הזה, סיפורים שהפכו לקלאסיקות כמו "בת הים הקטנה", "מלכת השלג", "חייל הבדיל הקטן", "הצל", "בגדי המלך החדשים" וכמה עשרות  אחרות שהפכו למוכרות לכל ושמבוגרים נהנים מהן לא פחות (ולעיתים קרובות  הרבה יותר) מילדים.

אני אישית מעדיף דווקא כמה מהאגדות הפחות ידועות שבעצם אינן אגדות כלל ואינן מיועדות בכלל לילדים. אלו הם סיפורי פנטזיה טהורים ומעולים כמו היצירה הקלסית "מלכת השלג" משנת 1845. זהו סיפור על נערה שיוצאת למצוא את אהובה שניחטף בידי מלכת השלג המפחידה שהיא האב טיפוס של המכשפה מסיפורי נרניה. "נערת הקרח" (1861) -  גירסה אחרת "למבוגרים" של אותו הסיפור, סיפור אימה אמיתי על אישה על-טבעית שחוטפת צעיר יפה תואר בשוויץ והופכת אותו לאהובה לנצח. לבסוף הסיפור שלו שהוא אולי החביב עלי ביותר "בתו של מלך הביצה" (1858) אם כי הוא אינו ידוע ביותר. זהו סיפורה של נערה ויקינגית הנלחמת בכוחות הרשע ובסיום הסיפור הבלתי נשכח "נזרקת" בעת חתונתה מאות שנים לעתיד.

הנוסע הראשון בזמן

אנדרסן חיבר גם את אחד מסיפורי המדע הבדיוני האמיתיים הראשונים, סיפור בשם "בעוד 1000 שנה" (1852), שבו חזה את עידן התיירות המודרני אם כי הוא טעה לגבי כלי הטייס שבהם ישתמשו והיה שמרני מידי בהערכת הזמן שלו למתי זה יתרחש (הוא היה צריך להוריד רק אפס אחד והיה נמצא כמתאר בדייקנות רבה את העתיד הקרוב). חוץ מכל אלה, עד כמה שהדבר מוזר, נראה שאנדרסן הוא אולי האדם הראשון אי פעם שחיבר סיפור על מסע בזמן לעבר. בסיפור אותו חיבר בשנת  1838 בשם "ערדלי המזל"  (סיפור אותו ניתן למצוא בקובץ בשם זה בעברית) מסופר על  ערדליים שמסוגלות לספק ללובש אותם את כל מבוקשו אם כי המבקש תמיד  מוצא שעדיף היה לו אילולא ביקש את המשאלה המסוימת. אחד מלובשי הערדליים הוא אדם מכובד החולם לחיות בקופנהגן של המאה ה-16 שהייתה בעיניו תור זהב של גדולה וגבורה לעומת המאה ה-19 המנוונת. הערדליים אכן לוקחות אותו למסע בזמן בתקופה זאת שמתגלה כשונה מאוד מתור הזהב שאותו דימיין, וכברברית לחלוטין והנוסע בזמן המבוהל מחליט שאחרי הכל הוא מעדיף את המאה ה-19 ומוחזר לתקופתו. המשתמש הבא בערדליים נלקח למסע בחלל אל הירח ומגלה שם יצורים אינטיליגנטיים.

סיפורים על מסע בזמן לעתיד קיימים מאז ימי קדם ככל הנראה מאחר שמדובר ברעיון שהוא בסיסי למדי  (וסיפור "חוני המעגל" על האיש שנרדם ומתעורר כעבור עשרות שנים הוא רק אחד מרבים) אבל כנראה שרעיון המסע בזמן לעבר קשה הרבה יותר לחשוב עליו וככל הנראה אנדרסן היה הראשון שחשב עליו או בכל אופן כתב עליו. דומה שבסיפור זה אנדרסן החל לדמיין לראשונה ובצורה בסיסית מאוד את האפשרות של "היסטוריה חלופית" שבה חיי האדם יתרחשו מחדש בצורה טובה יותר, נושא שמאז הפך לפופולארי מאוד בספרות.

אפילו לחייו התייחס אנדרסן כאל סיפור אגדה כאשר כתב אוטוביוגרפיה בשם "אגדת חיי". למעשה הוא כתב לא פחות משלוש אוטוביוגרפיות שונות, אולי יותר מכל סופר אחר בהיסטוריה (לא הרבה אנשים יהיו מוכנים לכתוב שוב ושוב בפרטנות את סיפור חייהם כפי שעשה אנדרסן). זאת למרות שבדיעבד חייו נראים עלובים וחסרי הנאה. אם כי התאהב בכמה נשים מחוגי מכריו הוא מעולם לא הצליח למצוא אישה שתחזיר לו אהבה. בכלל הוא העדיף להתנזר ממין, לזעמו של הרופא שלו שחשב שבכך הוא פוגע בבריאותו, ביומניו הוא מספר שבטיוליו המרובים בחו"ל היו ידידיו לוקחים אותו לבתי הזונות בתקווה שיעשה שם משהו, אבל אנדרסן העדיף רק לשבת ולשוחח עם הזונות העירומות להפתעתן המרובה.נראה שהוא מת  כבתול.

כאמור אנשי הקהילייה ההומוסקסואלית שתמיד מחפשים בנרות אישיות ידועה שנראית סוטה קצת מהנורמה כדי להכריז עליה בצרחות שהוא "אחד משלנו" התנפלו כתוצאה מסיפור חיים זה גם על אדרסן כמוצאי שלל רב. אלא שמיומניו זה די ברור שהוא היה הטרוסקסואל ובהחלט העדיף נשים על גברים, אבל הן תמיד העדיפו אותו בתור ידיד אפלטוני בלבד ולא בתור מאהב או בעל, הקללה של חייו.
 
הוא נכנס לנצח כמספר האגדות המפורסם ביותר של כל הזמנים. אבל נשאלת השאלה באיזה חיים היה בוחר אם יכול היה לחזור בזמן ולשנות את גורלו לחיות, בתור מספר אגדות מפורסם בכל העולם אבל בתול ובודד  או אדם רגיל ולא ידוע נשוי לאישה אוהבת?  שאלה קשה, אינני יודע.
 
אנדרסן : גירסת היקום החלופי

אם לא במציאות אז לפחות בפנטזיה אפשר ליצור גרסת חיים חילופית עבור אנדרסן שתיצור עבור מספר  האגדות האהוב, חיים מספקים יותר. כך עשה דני קי הבדרן המפורסם בשנת 1952 בסרטו הטוב והמפורסם ביותר "הנס כריסטיאן אנדרסן". הסרט מלא פזמונים נפלאים ששר קי ושהפכו לקלאסיקה. כל קשר בין סיפור הסרט וחייו האמיתיים של אנדרסן היה מקרי לחלוטין. אבל כתוצאה ממנו גדלו דורות שלמים של ילדים שמה שידעו על אנדרסן נשאב מאותו סרט בידיוני.
 
דבר דומה עושים כעת זוג  הבדרנים דץ ודצה בהצגה גרנדיוזית לילדים לכבוד חג החנוכה "נסיך החלומות"  שנכתבה בידי סמדר שיר. במחזמר מככבים משה דץ בתפקיד הנס כריסטיאן אנדרסן, אורנה דץ כאהובתו הנסיכה אידה, יעקב כהן כאביה המלך קרל הראשון, חני נחמיאס כמלכה פטרונלה, וכן משתתפים אסף אשתר ודקלה קידר.

בסיפור המלך קרל הראשון והמלכה פטרונלה מחפשים חתן לבתם היפה, אבל הנסיכה אידה רוצה להתחתן מאהבה ולא מוכנה להתחתן עם מי שמציעים לה. מצעד של נסיכים נערך עבורה וכולם מבטיחים לה הרים וגבעות, אך הנסיכה לא מתלהבת, היא דורשת לבחור בכוחות עצמה, ואילו המלכה השתלטנית פוסלת את כולם מפני שאף אחד לא מספיק טוב בשביל בתה היחידה. המלכה מתרגזת, המלך מנסה לפייסה ומציע לארגן עבורה הופעה. כיוון שכל אמני החצר כבר פוטרו היועץ יוצא לחפש את אנדרסן, מספר אגדות, שאולי יצליח לשעשעה. במרכז העלילה עומד עם כך סיפור אהבתה של הנסיכה אידה לסנדלר העני והלכאורה לא יוצלח, מספר האגדות אנדרסן, שנתקל בהתנגדות נמרצת של הוריה המעדיפים שידוך "ראוי" יותר. במחזמר שולבו דמויות ממיטב האגדות של מספר הסיפורים הדני, ובהן "הברווזון המכוער‭,"‬ ו"בגדי המלך החדשים" שמוצגות כשירים של ילדים שונים ועוד.

לסיפור ההצגה יש קשר קלוש ביותר למציאות פרט לכך שהיה מספר אגדות בשם אנדרסן שהיה ממשפחת סנדלרים והיה מלך בשם קרל כל השאר הוא המצאה מוחלטת. סיפור המחזה נראה כמו היסטוריה חילופית  המתרחשת בעולם אחר כלשהו של חייו של אנדרסן. אבל נראה שהילדים נהנים מהצגה וזה חשוב.

זוהי בהחלט הצגה ראויה לצפיה שאינה עלבון נורא לאינטליגנציה ובמיוחד שבתה את ליבי חני נחמיאס בתפקיד קטן אך מלא חיים של המלכה האם השלומיאלית והדאגנית. הפזמונים היו נסבלים ולפעמים גם קצת יותר מכך (אבל לא הרבה יותר מכך). חוץ מזה אני מודה ומתוודה שהמסר של המחזה שנסיכות יפות ומרשימות יכולות להתאהב באנשים עניים ומכוערים (כמו דץ בהצגה וכפי שהיה אנדרסן במציאות) רק בגלל כושר יכולת הסיפור הסיפורים שלה, דיבר אלי. במציאות הקשה שבה הנסיכות נראות בעיקר ככפילות של פריס הילטון, אנחנו יודעים כמובן, זה כלל לא כך. וכמובן שום נסיכה אמיתית במציאות של המאה ה-21 לא תלך אחרי אדם עני שאין לו לפחות כמה מיליונים טובים לממן את ניתוח הגדלת השדיים שלה. אבל  אחרי הכל בשביל זה יש לנו אגדות, נכון?

אמנם חבל שכמו בסרט של דני קי המחזמר יוצר דמות בדיונית לחלוטין של הסופר, אבל כנראה שהמפיקים מעריכים שזה מה שהילדים שלנו יכולים לסבול במחזמר. ואולי יש במחזמר גם מסר שכדאי לילדים ללמוד אותו בתקופתנו החומרנית: שמספרי סיפורים יכולים להיות שווים יותר מנסיכים ומיליונרים.
 


 



 
Bookmark and Share

 מפת העץ:
משקפת שדה - טור שבועי  /   יורם המזרחי  [15/01/2006 09:10:24] 
האנס כריסטיאן אנדרסן : גירסת היקום החלופי  /  אלי אשד  [13/01/2006 19:10:45]  «- אתה כאן
בישול ואכילה / מוס טונה  /  רפי גטניו  [12/01/2006 15:54:43] 
דפי נחיתה   /   בניית אתריםבניית אתרים   /   הקמת פורוםהקמת פורום