פורטל אמא אדמה : מיסטיקה | רוחניות | רפואה משלימה | ניו אייג' - העידן החדש

פורום האדם השלם - פרחי באך, ארומותרפיה, טכניקת EMF וראיית העולם דרך חוכמת הקבלה

תאריך 02/10/2005 10:09:57
מאת יהודה בכר
נושא ראש השנה - אורות ושופר

ראש השנה - קבלת אורות ושופר* /יהודה בכר

 

 

כידוע בראש השנה מתחדשת לה השנה החדשה. ראש השנה הוא הבסיס למהות של כל חודש תשרי. האור האלוהי הנמשך לעולם בכל שנה הוא שונה מהשנה הקודמת. מתחדש השפע באור האלוהי, ונמשך אור חדש עליון יותר מהשנה הקודמת. לכן לכל שנה  יש משמעות אחרת לגמרי. יש בה חיות רוחנית אחרת, הזדמנויות חדשות ואיכות אחרת של עבודה רוחנית המותאמת לאותה שנה.

 

בראש השנה נמשך אור חדש שעדיין לא האיר מאז ששת ימי בראשית. אור חדש – זו  משמעות אלוהית חדשה ואפשרויות חדשות שירדו לעולם שעדיין לא היו פה אף פעם.

 

לפי דברי חכמים, בראש השנה נברא אדם הראשון. בריאת העולם התחילה שישה ימים לפני זה בכ"ה באלול, אבל יום בריאת אדם הראשון חל בראש השנה. בעקבות זאת, יום זה הוא גם יום לידת האנושות. באותה לידה מתרחשת  גם ההתחדשות. משהו ראשוני וחדש נולד כאן. ובהמשך כך הדבר גם בכל יום הולדת של אדם חדש בעולם. כשנולד תינוק לעולם, יורדת ומתחברת אליו נשמה שיש לה משימה לבצע. תפקיד שאף אחד לפניה עוד לא ביצע קודם. גם אם היתה זו נשמה שכבר התגלגלה לעולם, והיא מתגלגלת שוב, הנשמה נכנסת לתוך גוף שעוד לא היה. יש רובד כלשהו שעוד לא תוקן בדורות הקודמים, ורק אותו רובד שלא תוקן יורד עכשיו להשלים את תפקידו, ובכך לסייע  לקב"ה במשימת התיקון.

 

בסוף השנה מסתלק האור של השנה הקודמת, ואז העולם נמצא במצב של חרדה. חרדה זה דין. המשמעות של השנה הקודמת כבר איננה, האור החדש עוד לא נמשך והוא צריך להימשך בתקיעות של השופר של ראש השנה. המיצווה שניתנה לנו בראש השנה היא שמיעת קול השופר. אחד הביטויים שמובאים בעברית לגבי המילה שופר, זה מלשון שופרא. כמו שופרא דשופרא. טוב, תענוג. השופר עניינו לגלות את התענוג הפנימי של הנפש. את התענוג הפנימי שעומד מאחרי הבריאה. גם הבריאה מתחדשת מדי שנה. וכדי שזה יקרה, צריך שימשך אור חדש מהתענוג הפנימי. ככה זה גם בתוך האדם. ההתחדשות באה ע"י גילוי של מימד חדש מתוך התענוג הפנימי.

 

השופר נועד לעורר בתוכנו את את השורש להתחברות כלפי מעלה לתענוג האמיתי. השופר מזעזע, ומזיז אותנו מהמקום שבו אנחנו נמצאים, מבטל אותו ופותח אותנו למקום החדש.

פותח אותנו להתחדשות. רואים את זה גם בצורה של השופר – מעבר ממקום צר למקום רחב.כפי שכתוב בתורה: "מן המצר קראתי  יה  ענני במרחב  יה". מכאן שכל התחדשות מחייבת מעבר מתחושה של מצר, תחושה  שהמציאות הקיימת נגמרה, ושבפתח יש מציאות חדשה ועלינו להפתח למציאות ולגילוי  החדש שלה.

 

תפילת מוסף

 

בתפילות של ימי החול, תפילת העמידה כוללת שמונה עשרה ברכות. לעומת זאת ,תפילת מוסף של ראש השנה כוללת תשע ברכות. שלוש הראשונות ושלוש האחרונות זהות לתפילות של כל ימות השנה. היחוד הוא ב"שלוש הברכות" המרכזיות שמתחלקות לשלושה חלקים עיקריים. החלק הראשון נקרא "מלכויות", החלק השני "זיכרונות" והחלק השלישי "שופרות". 

 

תוכן התפילה מבטא את הדברים הבאים:

 

מלכויות – עשרה פסוקים כנגד עשר ספירות, שבכל אחד מהפסוקים האלה מוזכר הסוד של מלכות השם. בברכה זו אנו ממליכים את הקב"ה כמלך מלכי המלכים ומיחלים למלכותו בעולם. כמו שנאמר בתפילה "...כי לה´ המלוכה ומושל בגויים...שאו שערים ראשיכם...ויבוא מלך הכבוד. מי הוא מלך הכבוד ה´ צבאות הוא מלך הכבוד סלע".

ראש השנה הוא התחלה של שנה חדשה. וכל התחלה בלשון חכמים ידועה כ"קבלת עול מלכות שמיים". מעמד סיני היה מעמד כזה :" ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד; משה ידבר והאלוהים יעננו בקול" (שמות יט,יט). קבלת עול זה בעצם לבנות "כלי". לכן שורש המלכויות זה האור שנכנס לתוך הכלים. לבנות כלי זה להפתח לקבל. כלי שאיננו כלי לקבל, זה כלי שאין בו חלל ואז הוא לא יכול לקבל אור . ז"א שאם הכלי אטום, הוא לא מקבל אור. משום שלא פיתח יחס שמאפשר לו לקבל אור. הספירה שמבטאת כלי, היא ספירת המלכות. נפתחים לאור מתוך תחושת חיסרון או חלל. מהבנה והרגשה של מה שקורה בסביבה. אור הממלא את הכלי נקרא בקבלה "אור הממלא" לפי דרגת הכלי. דרגת האור הממלא היא דרגת אהבה שתלויה בדבר. היא החלק הגלוי שבמציאות.

 

זיכרונות -  עשרה פסוקים כנגד עשר ספירות והם בתוכנם בקשות, ועניינם שהבורא זוכר  את הניבראים. "אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם". ברכה זו נתנה לראש השנה את השם "יום זיכרון". בתפילה זו מוזכרים נוח והמבול והברית עם הבורא שלא יהיה עוד מבול על הארץ, מוזכרים האבות ועקדת יצחק ועוד... זכרונות עולם, כבסיס ליחס ולקשר עם הבורא. מבקשים אנו מהקב"ה שיזכור את האבות ויגן עלינו בזכותם:"זכרנו בזיכרון טוב לפניך...וזכר לנו ה´ אלוהינו את הברית ואת החסד ואת השבועה אשר נשבעת לאברהם אבינו...ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור".

המושג זיכרון קשור לשיכחה. כשאני מצוי בתוך המציאות, אני לא צריך לזכור. אני זוכר כשמשהו רחוק ממני ולמרות שהוא רחוק, הוא קשור אלי. זיכרון מבטא יחס מתוך מקום של ריחוק. כשאנו קרובים אנו בתוך הענין ואז אנחנו לא שוכחים. זיכרון זהו סוד שמכונה בקבלה "האור הסובב": אור שרחוק מהעולמות ואיננו בגדר אור ממלא. הביטוי של האור הסובב הוא בלא מודע או בתת מודע. צריך למשוך אותו מהלא מודע שאז הוא במצב של שכחה, למודע שאז הוא יהיה במצב של זיכרון.

לדוגמא, כולנו מכירים את הציווי "זכור את אשר עשה לך עמלק" – מדוע צריך לזכור אותו?

עמלק זה רע לא מודע – כמו פחדים, חרדות המודחקים בלא מודע או בתת מודע. אם נזכור אותם במובן זה, הם לא יהיו מודחקים. הם יהיו איתנו בתוך המודע. וכשאנו מודעים להם החרדות והפחדים שלנו ניתנים לריפוי במודע. במילים אחרות הם לא יגרמו לנו לטראומה כשיהיו במודע שלנו. הם יגרמו לנו כאב אבל זה יהיה כאב שניתן לריפוי ונוכל לעמוד בו.

יש ברובד הניסתר בלא מודע משהו שאיננו זוכרים. להעלות זיכרון של דבר זה, זה לגלות את הניסתר. הדחקה היא הסתרה כדי לא לזכור. העברה של מצב לא בריאותי ללא מודע. זה זיכרון בעיתי של המציאות. חיבור לזיכרון הוא כמו חיבור לנשמה היודעת כל והזוכרת כל. חיבור של הלא מודע עם המודע. האור שנמצא בעולמות אך לא ממלא אותם ולכן גם לא מתגלה בהם, הוא אור שנקרא "אור הסובב". בתפילה זו בחלק הזכרונות רוצים לגרום לאור הסובב להתייחס ישירות למציאות. ולגרום לו להתגלות במציאות הזו. מה שנמצא במודע, זה  ה"אור הממלא". באמצעות משיכת "האור הסובב" למציאות שלנו, אנו רוצים למשוך את הזיכרון האמתי, הזיכרון אלוהי. זיכרון טוב של הנשמה בגן עדן. כפי שהיתה במצב הפנימי הנסתר: נשמה טהורה. כפי שאומרים בתפילת שחרית בכל בוקר "נשמה שנתת בי טהורה. אתה בראת. אתה יצרת. אתה נפחת בי. ואתה משמרה בקרבי". אנו נזכרים במהות האמתית של הנשמה. זה צד אור סובב טוב ושלם.

 

מה נרצה בראש השנה? להפתח לקבל כלי (מלכויות). להפתח לזיכרון הפנימי האמיתי הטוב שבתוכנו, או של אלוהים כלפינו. וזה לחשוף את הטוב הנעלם."האור הסובב" שהוא "האהבה ללא תנאי" שבאה לידי ביטוי בברית עם הבורא. אנו חוגגים את ראש השנה שהוא גם יום הדין "עושים שולחן" ו"סימנים" לשנה טובה ומתוקה מראשית השנה ועד אחרית השנה.  אנו עושים אותו כיום חג ושימחה. מתכוננים לקראת המשפט (דין) שצפוי לנו אבל יחד עם זה יודעים שקיים אור סובב ואהבה שאינה תלוי בדבר, ומעבירים אליה את הטיפול ברוע הגזירה. סומכים על מלכות שמיים כיוון שמאחורי האהבה שתלויה בדבר (אור הממלא את המלכות) , יש אהבה שאינה תלויה בדבר (אור סובב שרוצים שיתגלה לנו בהתחדשות של השנה החדשה). בזה יש הטבה לא מוגבלת. את האור הסובב מעורר הזיכרון. אם אני זוכר שמאחרי הדין יש אור הסובב, הזיכרון הזה מאפשר לאור הזה להתגלות. אור סובב זו אהבה שאינה תלויה בדבר משום שהוא אור שלא ממלא את הכלי. הוא חיצוני לכלי. שני הצדדים האלה הם הפוכים האחד לשני בתודעה. ונראה שאין דרך לחבר ביניהם אבל הם שני צדדים של אותה מטבע. לכן צריך לחבר את האור הממלא והאור הסובב יחד.

 

 

 

 

שופרות -  עשרה פסוקים כנגד עשר ספירות, פסוקים שמוזכרים בתנ"ך בענין של שופרות. במרכזה של תפילה זו עומד מעמד הר סיני, שבו קיבל עם ישראל על עצמו עול תורה ומצוות. "בהיגלותך מלכנו על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצוות...בקולות וברקים עליהם נגלית, ובקול שופר עליהם הופעת".

ראש השנה קשור עם השופר. אבל קיים תהליך מסויים שאותו צריך לעבור בתודעה עד שמגיעים אל השופר ואל כניסת האורות החדשים והעליונים יותר של השנה החדשה. וזו הלשון שמובאת בתלמוד על שלושת הברכות: "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם, אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה? בשופר". זה למעשה המקור לשלושת השלבים האלה. אמירת המלכויות, אמירת הזכרונות וכוח השופר עצמו שהוא גורם שמחבר ביניהם, ומעלה אותם לדרגת פנימיות הכתר הנקראת "הרדלא". התהליך הזה זה תהליך ההתחדשות והוא תהליך קבלה חדשה של המציאות. כלומר: כיצד אתה נפתח לקבל את המציאות.

 

איך זה מתקשר לראש השנה?

 

אנחנו רוצים לפתח תודעה של "אור הממלא", לקבל אור לבנות כלי. תודעה שהעולם יהיה ראוי לקבל. זה נקרא מלכויות. אנחנו לא מסתפקים בזה והולכים למשהו שנראה הפוך בתודעה שזה בסוד של זיכרונות. זה לזכור את הברית וכל מה שהבורא זוכר. הפסוקים שמופיעים בברכת הזיכרונות, מבטאים את הזיכרון של הבורא ואת זה שהוא דן אותנו. אבל הוא עושה זאת מהמקום של האור הסובב. הוא זוכר ודן אותנו כמו שהוא זכר את נוח. ז"א שהוא זוכר אותנו עכשיו ממקום שהוא מעבר למעשים. הוא זוכר אותנו מתוך האור הסובב והאהבה הלא מוגבלת.

אנו בונים את התודעה שלנו בשני המישורים של מלכויות וזכרונות ומבקשים למשוך אור חדש ועליון יותר. איך ממשיכים את האור בשני המישורים האלה?  "במה? בשופר":   שפירושו, בנתינה פנימית. כשאתה נותן את עצמך ממש ולא רק את הגילויים שלך. אם אתה נותן רק את הגילויים שלך, בין אם אתה נותן את הגילויים של הממלא בלבד, או של הסובב בלבד, זה עדיין לא זה. הם לא יתחברו. אדם צריך לשאול – מה אני? אני זה מה שאני מכיר ומרגיש? את זה אני נותן? או שאני זה מה שאני לא מכיר ומרגיש? את זה אני נותן? אני באמת זה וגם זה. אבל ביחוד אני לא זה ולא זה. אני האמיתי, זה משהו שהוא מעבר לשניים האלה. האני האמיתי והעצם העצמי שלי מדבר עכשיו כלפי הקב"ה בדיבור ובקול של שופר.

 

 

הסוד של השופר

 

שופר זה דיבור בלי קול. דיבור בלי משמעות. דיבור שכולו מבטא צעקה. שופר זה לא זעקה אנושית במושג של התודעה. זה הקול הפשוט של השופר שביכולתו לשנות מציאות ולהפיל חומות כפי שראינו בכיבוש העי בכניסה לארץ ישראל. זה קול פשוט שהשפה היחידה שיש בקול הזה, היא תקיעה ארוכה ("תרועה") או קול שבור ("שברים"). ושני סוגי הקולות מבטאים אותו הדבר.  השפה הזו מזיזה ומחברת אותך לעצמי ממש. לכן כשהנביאים מתנבאים שהבורא יראה את עצמו ממש, וממילא המציאות תתוקן, הלשון היא "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור, והנידחים בארץ מצרים, וישתחוו להשם בהר הקודש בירושלים" (ישעיהו כז,יג). בנבואה זו רואים שתי דרגות של מצוקה ושל בעיה. אובדים ונידחים. האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים. אשור ומצרים זה שני מצבים הפוכים. ומסמלים את צורת השופר מן המצר (החלק הצר בשופר) אל החלק הרחב שמרחיב וכולל את המציאות החדשה ואת האושר הנובע ממנה.

 

הנביא אומר לנו שיש אור ממלא שלא מתגלה (הכלי קטן והצר במצרים) ואור סובב שלא מתגלה (כי יש תחליף שמונע ממנו להתגלות. האושר המדומה של האובדים באשור) שני הדברים האלה נפתרים ע"י השופר הגדול. "אז יתקע בשופר גדול ובאו האובדים מארץ אשור, והנידחים בארץ מצרים, וישתחוו להשם בהר הקודש בירושלים". למה? כי השופר הגדול שהוא העצמי העצם ממש, רק הוא מסוגל לתקן את בעיות האור הממלא והסובב ואת מוגבלות הכלים. ז"א הכוח שמתקן את כל סוגי הבעיות, זה העצם ממש. זה מה שחכמים אמרו לנו פה. אתה לא אבוד. אתה עושה עכשיו תהליך של קבלה. אתה צריך מלכויות כדי לבנות את הכלי. אתה צריך זכרונות בכדי לחבר את האור הסובב. אבל, איך אתה מסוגל ליצור את החיבור השלם והאמיתי הזה? דווקא ע"י השופר הגדול.  הרעיון הזה הוא התהליך הפנימי של ראש השנה.  לגלות את החלק אלוה שבך, את אותו חלק המאחד עם הבורא. הגילוי הזה צריך לגלות בנו שתי רמות של אור. רמה של "אור הסובב" ורמה של "אור הממלא".

לכן כתוב בספרי הקבלה שבראש השנה יש לנו שני ימים. שני הימים האלה הם כנגד סוד האורות. אור הסובב ואור הממלא. חכמים אמרו לגבי ראש השנה ויום כיפורים : "יחיינו מיומיים וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו". "יחיינו מיומיים" זה שני ימים של ראש השנה ושתי דרגות האורות – אור ממלא ואור סובב. אתה מקבל חיים של ממלא, וחיים של סובב. אבל דרגות החיים האלה זה עדיין לא הפנימיות האמיתית, זה רק גילוי חיצוניות. ביום השלישי "יקימנו" – אנחנו קמים ואז  "נחיה לפניו". לפניו פירושו בפנימיות. שזה פנימיות הכתר ממש. וככה זה מובא שיום כיפור מגלה את המהות האמיתית והפנימית של ראש השנה. את מה שנקרא "שופר" . זה נמצא כבר בראש השנה. זה השופר של ראש השנה. אבל עד יום כיפור לא מתגלה לנו המהות האמיתית והפנימית של ראש השנה. מתגלים לנו רק האורות (חיצוניות הכתר) של ראש השנה. אבל העצם האמיתי של ראש השנה מתגלה לנו רק ביום כיפור. למרות שהתהליך קורה בראש השנה, שגם אז תוקעים בשופר, זה מבשר את המהות האמיתית של יום הזיכרון הזה. יום המכונה גם יום הדין שבו עומדים למשפט. הזמן הכי קדוש זה יום כיפור שנקרא שבת שבתון. ביום כיפור יש גלוי של הכוח הפנימי של  השופר בתוך המקום והזמן . לכן עשרת הימים מראש השנה עד יום כיפור זה כמו יחידה אחת. זה מתחיל בשני ימים של ראש השנה, ואחרי זה היום השלישי זה יום כיפורים שהוא הגילוי של העצם ממש ה"שופר". זו הלשון שכתובה גם בסיפרי הקבלה  שיום כיפור זה כוח השופר שמתגלה בתוך הזמן. בראש השנה תוקעים בשופר אבל יותר מתחברים למלכויות ולזיכרונות וביום כיפור מתגלה העצם ממש בגלוי למטה בעולם הפיסי שלנו. 

 

 

 
בברכת שנה טובה ומתוקה
כתיבה וחתימה טובה
 
באהבה
יהודה

 

 
 

 

 

 

* לכתיבת הדברים נעזרתי בהרצאתו של הרב יצחק ערד.

 

 

 

 

 

 

   
מפת העץ
פרחי באך לינה בכר 02/10/2005 12:30:13 
ראש השנה - אורות ושופר יהודה בכר 02/10/2005 10:09:57  אתה כאן
  אהבתי את התוכן המואר אסיה שלהבת-יה 03/10/2005 08:07:24  
 אור ואהבה גם לך אסיה המוארת יהודה בכר 03/10/2005 09:42:38  
חשיבה חיובית: איך מיישמים את זה לינה בכר 01/10/2005 21:13:01 
דפי נחיתה   /   בניית אתריםבניית אתרים   /   הקמת פורוםהקמת פורום