רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

תאריך 17/12/2004 21:31:25
מאת חמוטל ירון
נושא השEמן שעל גלגלי ההיסטוריה הפסיכיאטרית - חלק ב´

 
השEמן שעל גלגלי ההיסטוריה
הפסיכיאטרית - חלק ב´
 
חמוטל גרייף ירון
 

 
(מאמר שני בסידרה שחלקו הראשון פורסם כאן)
 
אחד מכל שישה חיילים אמריקאים שחזרו מעיראק סובל מחרדה או דיכאון
 

מאת סקוט שיין

ניו יורק טיימס

 

רוברט בראון היה גאה להיות בין הנחתים האמריקאים הראשונים שפלשו לעיראק, בתחילת השנה שעברה. ואולם בהדרגה, לאחר ששה חודשים של קרבות, הלכה הגאווה הזו והתפוגגה. בראון היה עד לשרשרת מחזות זוועה: פעוטה עיראקית בת שלוש או ארבע, ראשה חצוי לשניים מפגז תועה; חייל אמריקאי צעיר, נואש ברצונו להימלט מהקרבות יורה לעצמו ביד; ונחתים הרצים לכל עבר כדי למצוא מסתור, בעוד טיל שירו העיראקים שועט לעברם במהירות

 

אחרי שחזר מעיראק, המשיכו המראות לרדוף את בראון בחלומותיו. הוא החל לשתות בלי הרף, וחייו התפוררו: נישואיו התפרקו, הוא עזב את ביתו, וישן במכונית מוקף במזכרות שונות שהביא מעיראק. "לא יכולתי לסבול את חברתם של אנשים אחרים", אומר בראון. חלום אחד קבוע חזר אל בראון מדי לילה, וגרם לו לקום שטוף זיעה פעם אחר פעם. "חלמתי שאני ישן באוהל שלי, ופתאום מגיח משום מקום אוטובוס תלמידים תמים למראה - שעמוס בחומרי נפץ. הוא שועט לעברי, ואיני יכול להתעורר או לברוח".

 

בראון אינו היחיד שסובל: במערכת הבריאות האמריקאית חוששים מפני מבול של עשרות אלפי חיילים שיחזרו מעיראק סובלים מבעיות נפשיות. ללחץ הרב, למתח ולשפיכות הדמים שאליהם נחשפים החיילים יש השפעות קשות; מחקר שנערך בצבא מעלה כי אחד מכל ששה חיילים אמריקאים בעיראק מדווח על תסמיני דיכאון קשה וחרדה פוסט-טראומטית.

...

 

(מתוך מאמר המתפרסם ב"הארץ" )

 

המאמר הנ"ל מחצין תהליך שדומה לו עובר על החברה הישראלית.

 

אני מרשה לעצמי לנצל את הכתבה הזו שגזרתי  מאחד מהעיתונים על מנת להעלות שאלה עקרונית שנוגעת לשתיקה הפומבית של  הפסיכולוגים - לשתיקה שמחוץ לחדר הטיפול ולאופן השקט של השתיקה הזהירה בתוככי חדרי חדרים, כאילו אין אמירה פומבית. לשתיקה המחמירה שגזרו על עצמם אנשים שיש בידיהם הכלים הראויים לניתוח ולהבנה של הסב-טקסט  ששוכן מתחת למתרחש, ולנטרולו של כלי חצי ודאי לניתוח אירועים והנגזרות העתידות שלהם, והשתיקה המתמשכת כאשר מדובר במשהו שמריח ממנו שיפוט מוסרי או אי קבלה.

 

הרציונל שעומד מאחורי החשיבה הזו קשור בשתי העמדות המנוגדות שעולות שוב ושוב והן למעשה תוצר של דינמיקה התפתחותית של מקצועות בריאות הנפש לצד תהליכים סוציולוגים של  פתיחות וחופש  וסופם בתפיסת הפסיכולוג- איש המקצוע כבעל מנעד רגשי רחב שמאפשר קבלה אין סופית של צרכי האדם ושדוגל בקבלה כמעט אבסולוטית של מעשים  בכל תנאי, בלי "נסיונות חינוך"  (וכאן כמובן גם עולה השאלה שנשארה פתוחה- עד לאן אפשר ללכת בשתיקה ואיפה בכל זאת יעבור הגבול).

 

חלקו הראשון של המאמר מתאר נסיונות רדיקליים שדגלו ביחס נטול גבולות ונטול שיפוט ערכי, נטול מנגנוני סינון בקרה הערכה ושיפוט לגבי תהליכים אינטרא-פסיכיים ושעצם עין להשפעות שלהם על  החברה שמכילה אותם.

 

נו ואני רואה כבר את שועלי הקרבות  מפשילים שרוולים ומאגפים מרפקים וכפות ידיים, ואת המלחמה על הערכים מתחילה (בסגנון הקולמוס).

 

כדי להתחכם לעניין מסמא העיניים הזה שמהווה רק מראית עין של דמוקרטיה אני אתן דוגמא מתחום אחר טעון פחות  (ואולי טעון יותר) בכל אופן לא אחד כזה שנטען מאידאולוגיות ומניעים פוליטיים.
 
הנה שאלה מקצועית שהגיעה אלי:
 

יש לי חברה שיוצאת כבר כמה שנים עם אדם נשוי. סביב הקשר הזה יש אינסוף סוגיות לא פתורות שאני מלווה אותן כחברה טובה. לאחרונה העליתי (ולא בפעם הראשונה) - הצעה שתלך להתייעצות, אולי אפילו אתו. היום היא סיפרה לי שייתכן ויסכים וזה מה שיעשו.

 
 
איך אנו כאנשי מקצוע מתייחסים לפנייה כזו? האם כשבחורה מטלפנת לבקש ייעוץ או טיפול זוגי עם בן זוג שנשוי לאשה אחרת. האם הגדרתם כזוג שרוצה להתייעץ, היא לגיטימית?
 
מה על איש המקצוע שאליו היא תפנה לעשות? האם יש בעיה לקבל אותם כזוג, או שיש להציע להם שילכו איש איש לטפול אחר ויקבלו החלטות? האם זה בסדר לפגוש אותם כזוג, והאם יש בעיית אתיקה כלפי אשתו שבבית. האם הדילמה הזו שייכת רק לתחום החדר הטיפולי? האם היא נכנסת לאותה קטגוריה של שתיקת הפסיכולוגים בשם הפוליטקלי קורקט?  אין ספק שהדילמה מבטאת עמדות והלך רוח חברתי.
 
וזו אולי הנקודה החשובה: לדעתי אי אפשר לשלול בצורה קיצונית את התפקיד החלקי שיש לפסיכולוג כסוכן חברתי. ולפני שכולם (או חלק) קופצים אני אסביר למה כוונתי.
 
קודם כל בניגוד לעמדת לינג למשל או זאס אני חוששת שכולנו בעצם סוכנים חברתיים, פצצות מתקתקות של סוכנות חברתית, כשם שכולנו חיים בחברה שעתידה (עתיד הילדים שלנו?) תלוי במעשים עכשוויים שמשרישים נורמות עתידיות. ומזוית הראיה הזו אפשר לראות בחלחלה שחברה הדוגלת בחופש הפרט למעשים שמחזקים את התחושה הטובה שלו תוך התעלמות מסביבתו - היא חברה כאוטית חברה בלי עתיד.
 
משפחה היא מערכת ולמעשה של אחד מבני המשפחה, יש השלכות על רגשותיהם וחייהם של בני המשפחה האחרים ואני לא מתכוונת רק לאשתו הנבגדת,  ישנם בני משפחה נוספים לרבות הילדים שמפנימים נורמות של חופש ואושר אישי בכל מחיר - כולל של שקר ומייצרים את הפירוק שלנו כחברה בדורות הבאים.
 
הדיון האמיתי הוא אולי בסב- טקסט על התוצרים הנרקיסיסטים של חברת חופש ועל השפעתם על ההתגלגלות הסוציולוגית  של מבנה החברה של הדורות הבאים. הדורות הבאים הם ילדינו וילדי ילדינו.
 
ולאור שתי הדוגמאות האלו האם מוצדקת שתיקת הפסיכולוגים?
 
אני אשמח לדיון ענייני ולא מתלהם.
 


 
   
מפת העץ
משקפת שדה - טור שבועי יורם המזרחי 18/12/2004 01:14:40 
השEמן שעל גלגלי ההיסטוריה הפסיכיאטרית - חלק ב´ חמוטל ירון 17/12/2004 21:31:25  אתה כאן
 נתחיל מהקל... רפי גטניו 17/12/2004 22:35:38 
 נרקסיזם חמוטל ירון 17/12/2004 23:43:18 
 אני חושבת שהפסיכולוג אינו יכול להיות מחנך משום שהוא יודית 18/12/2004 00:27:52 
 לא התכוונתי לאופן הפשטני שאת מציגה את הדברים חמוטל ירון 18/12/2004 09:13:01 
 לא הצלחתי אבל להבין את הקשר אנה 18/12/2004 16:26:37 
 בהיותו סוכן של ערכים חברתיים עמיש 18/12/2004 07:50:42 
 מרוב חיפזון יצא לא ברור חמוטל ירון 18/12/2004 08:18:56 
 אסור לכתוב חיפזון... עמיש 18/12/2004 08:32:40 
 כשאתה צודק אזתה צודק חמוטל ירון 18/12/2004 09:09:18 
 פעם , לא מזמן, יצא לי להגיע לאיזה כנס אחד, שכולו רמי נוי 18/12/2004 10:03:34 
 כך שאני קורא לך , בהחלט , לא לשתוק מול העוול שבחיינו רמי נוי 18/12/2004 10:15:46 
 רמי חמוטל ירון 18/12/2004 10:19:40 
 (*****) רמי נוי 18/12/2004 11:07:22 
 לא ירדתי לסוף דעתך במונח "שתיקת הפסיכולוגים" ינאי 18/12/2004 08:40:59 
 כנראה שגם אני מיהרתי עם ה- ENTER ינאי 18/12/2004 08:54:26 
 אני מוצאת דמיון רב בין שתי הדוגמאות שנתתי חמוטל ירון 18/12/2004 09:07:57 
 אני לא חושב שדימוי המשפחה יעיל לתיאור החברה , כל חברה ינאי 18/12/2004 10:38:08 
 בוקר טוב ינאי חמוטל ירון 18/12/2004 09:01:31 
 טוב, אז כבר יש בינינו שתי הסכמות : ינאי 18/12/2004 09:33:52 
 לגבי ורדה המשעשעת ינאי 18/12/2004 09:37:50 
 אני אחזור בערב אקרא שוב ואענה על מה שלא שמתי לב חמוטל ירון 18/12/2004 09:49:23 
  ינאי 18/12/2004 10:04:25  
 יממה חלפה אבל חזרתי ( : לינאי. חמוטל ירון 19/12/2004 21:49:40 
 תודה ינאי 20/12/2004 17:44:54  
 חמוטל אנה 18/12/2004 16:45:15 
 שתיקת הים, אתה תלך ולא תגיע. לעולם. (ח.גורי) יועזר 18/12/2004 09:18:19 
 ניגודי אינטרסים מגי 18/12/2004 12:39:46 
 חמוטל, אם הבנתי את דברייך הרי שהסיפור הבא אולי יענה לך אור 18/12/2004 13:32:22 
 תגובה מרוכזת לאור ומגי , והמשך קו מחשבה לאנה ומתאים גם לרמי חמוטל ירון 18/12/2004 18:39:32 
 לחמוטל: מה מותר הפסיכולוג על הסוציולוג או על הפילוסוף? דוד פלד 18/12/2004 18:57:17 
 אין עדיפות. חמוטל ירון 18/12/2004 19:14:13 
 אם כך מה לדעתך עשוי למנוע אדם כלשהו מלשמש סוכן חברתי? דוד פלד 18/12/2004 19:22:12 
 הי דוד חמוטל ירון 18/12/2004 19:29:05 
 הי חמוטל. אצטרף שיהיה על מה. דוד פלד 18/12/2004 19:48:24  
 :) אכן, דוד אמר בקצרה מגי 18/12/2004 20:03:39 
 ראשית היא לא חייבת להיות עדיפה עמיש 19/12/2004 13:43:06 
 כיוון שהשבת אולי תמשיך עוד צעד אחד ותסביר לי דוד פלד 19/12/2004 19:46:07 
 היא שאלה האם לדעתנו צריכים פסיכולוגים עמיש 19/12/2004 20:05:48 
 מה מונע בעדם לנקוט עמדה? מדוע הם שונים למשל דוד פלד 19/12/2004 20:45:20 
 למה דווקא אני? עמיש 19/12/2004 21:31:41  
 תמיד מי שמנסה להפריד חוטף דוד פלד 19/12/2004 21:43:00 
 חזרתי חמוטל ירון 19/12/2004 21:56:00 
 למען הסר ספק חמוטל ירון 19/12/2004 21:58:20 
 בפשטות דוד (וגם מגי) חמוטל ירון 19/12/2004 21:54:08 
 (*****) דוד פלד 19/12/2004 22:32:57 
 .... חמוטל ירון 19/12/2004 22:49:59 
 על מהלומות מילוליות דוד פלד 19/12/2004 23:30:33 
 דוד חמוטל ירון 19/12/2004 23:42:21 
 יש לי הרושם שאת מתמקדת רק בחלק מגי 18/12/2004 19:18:59 
 מגי התשובה שלך מעניינת ובהחלט מעוררת מחשבה חמוטל ירון 18/12/2004 19:27:57 
 אני אחדד את השאלה - מגי כדי להראות כמה היא מעניינת חמוטל ירון 19/12/2004 22:07:57 
 לב הבעיה בתסכול מגי 19/12/2004 23:28:46 
 אוקיי את זה אני יכולה להבין חמוטל ירון 19/12/2004 23:31:33 
 חמוטל. אני חושבת שטעיתי בביטוי ´טכנוקרט´ אנה 18/12/2004 21:26:42 
 חמוטל שאלת ואענה לך יותר ברור. קבעון או לא קבעון. אור 18/12/2004 22:29:07 
 בעבר סבלתי מפיצול אישיות אולם היום אנחנו מרגישים מצוין אבי גולדרייך 19/12/2004 07:13:21 
 לא ראוי לתגובה וחבל על ההחלקה הלשונית אבי חמוטל ירון 19/12/2004 21:56:57  
 זו לא היתה החלקה לשונית אלא צורה של מחאה אישית אבי גולדרייך 19/12/2004 23:06:53 
 מכל מה שאני הבנתי מהדיון הזה רמי נוי 20/12/2004 00:11:13 
 באיזה אופן מוזר - זו גם המסקנה שלי ( : חמוטל ירון 20/12/2004 07:00:48 
 אוי ואבוי - אני הייתי מוותר על הנוכלים הסיינטולוגיים רמי נוי 20/12/2004 10:56:46 
 צ´מע רמי, אותך לפחות הבנתי... דוד פלד 20/12/2004 09:48:17  
 חמוטל, קראתי את השרשור ודעתי לא השתנה, פסיכולוגים יודית 20/12/2004 22:52:59 
אני יודית, שיר, יודית שחר יודית 17/12/2004 17:32:33 
דפי נחיתה   /   בניית אתריםבניית אתרים   /   הקמת פורוםהקמת פורום