רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

תאריך 11/11/2004 02:17:48
מאת מרים קבלינסקי
נושא מה ראוי ומה יש ללמד בבית הספר

 
מה ראוי ומה יש ללמד בבית הספר
 
מרים קבלינסקי
 

 

ליאור, נער בן 18 מירושלים כותב:

 
 

בבתי הספר מלמדים אותנו היסטוריה, מלחמת העולם הראשונה, השניה, צרפת בין שתי מלחמות, כל ההיסטוריה בנויה מטעויות של מנהיגים פוליטיים ואנחנו צריכים ללמוד את הטעויות שלהם ולהיבחן עליהן לבגרות: זה יהיה כרטיס הכניסה שלנו לעתיד. בכלל, אגב, אנחנו לומדים עוד כל מיני מקצועות שלא יעזרו לי בכלל בכלום בעתיד. למה לא מלמדים אותנו על אופי החיים, טבע האדם, או כל נושא שיעזור לנו להתמודד עם החיים, אנחנו לא צריכים יותר שכל. אנחנו צריכים ידע על הלב, איך מרגישים לא רק איך חושבים. המציאות שלנו כאן מלאה שנאה, מוות, מלחמות, פיגועים, אלימות, פשע, ורשע. כל דבר צריך לתכנן כדי לא להיפגע, לא לרדת לעיר כי יש פיגועים, לא לנסוע באוטובוסים כי אולי יהיה מחבל מתאבד לא להתחבר עם חברים שמעשנים סמים, לא ולא ולא! אז מה כן? נמאס מהמצב הזה, לא? אז תוציאו את הראש מהקבר שקברתם את עצמכם, תפתחו את העיניים ותעשו משהו, לפני שיהיה מאוחר מדי. אני רוצה לחיות במקום טוב יותר. טוב יותר בשבילי, טוב יותר בשבילכם, טוב יותר בשביל הילדים שלי.


תבינו, אנחנו מכינים את הדייסה לנכדים שלנו. אני צעיר ועייף מהמצב הזה, וממילא החיים האלו הם כמו להתקדם ל"גרין מייל". אבל אני רוצה לשנות כמה דברים לפני, ובגדול, נו אז תתעוררו כבר. ביחד אפשר לשנות את כל המצב הזה

 

ליאור קאלי ירושלים.

 

(פורסם באוקטובר,2004 באתר זה )


כשאני קוראת את מכתבו של ליאור, אני מבינה כי השאלות שהוא מציג, נוסף להיותן מקוממות, הן גם מתחברות למבט רחב יותר על השאלה: מה ראוי ומה יש ללמד בבתי הספר.

 

בעניין הזה, כמו בעוד כמה עניינים, כל אחד מאיתנו מחזיק מעצמו ידען וכמובן, גם בעל דעה המבוססת על השקפת עולמו, ניסיונו ומאוויו. ברשימה זו אני מבקשת להרחיב מעט את היריעה. הכתיבה גם מאפשרת לי לארגן את המחשבות ולנסח אותן.

 

בתרבות של זמננו יותר מאשר בעבר, קיימות גישות סותרות לגבי מטרות, תכנים וארגון של הלמידה בבתי הספר. הנושאים הללו נדונים ועולים בתקשורת סביב בתי ספר אלטרנטיביים, דיונים ציבוריים וועדות ממשלתיות (כמו ועדת דברת).

 

הסתירות והקונפליקטים מקורם בשאלות היסוד העוסקות בצורה ובתוכן של הקוריקולום (תכנון הלימודים), וביעדים אליהם צריכים בתי הספר לשאוף. לעוסקים בנושאים אלה, וגם לקהל הרחב, יש תחושה של חוסר סדר וחוסר ארגון, קשיים בהגדרת הגבולות והתחומים.

 

הבהרות והבחנות אלה נחוצות מכיוון שהן כלי רב כוח בניתוח ובהערכת ההשלכות של האוריינטציות השונות. האוריינטציות מתייחסות לשאלות יסוד:

  • מה ניתן וצריך ללמד?
  • למי?
  • מתי?
  • איך?

הדרך שבה עונים על שאלות אלו קשורה להנחות היסוד של כל תפיסה.

 

אפשר למפות את התפיסות האלה באמצעות שני צירים של ניתוח הנעים בין קטבים:

ציר אחד הוא של תפיסות הממוקדות בהווה, בכאן ובעכשיו מול תפיסות הפונות אל העתיד. ציר אחר יכול להיות של תפיסות הממוקדות בילד במרכז מול תפיסות הממוקדות בצרכי החברה (ויש גם סוגים אחרים של צרכים).

 

הניתוח איננו מתייחס לנושאים חשובים הנמצאים על סדר היום: חינוך דתי, פלורליזם תרבותי, מעורבות קהילתית והקוריקולום ה"חבוי" (מה שמתרחש בפועל בבתי הספר ומצביע על האמונות וסדרי העדיפויות לעומת הרמה המוצהרת) של בתי הספר.

 

אציג כעת אחת מן האפשרויות למיון של התפיסות העומדות בבסיס תכנון הלימודים. לפניכם חמש האוריינטציות על פי אייזנר וואלאס (1974):

 

קוריקולום כבניה של תהליכים קוגניטיביים – לפי תפיסה זו הקוריקולום (תהליך תכנון הלימודים) מתייחס, בראש וראשונה, לאופרציות האינטלקטואליות, פחות לתכנים. המיקוד הוא ב"איך" יותר מאשר ב"מה" של החינוך. התפיסה רואה בטיפוח של כישורים אינטלקטואליים כיעד מרכזי, כישורים שניתן ליישמם בסיטואציות שונות ולגבי תכנים מגוונים.

 

על פי תפיסה זו מטרת בית הספר היא להכשיר את הלומד למיומנויות חשיבה שאינן תלויות תוכן. היא עוסקת בתהליכים בהם מתרחשת למידה. ככזו, היא מתאפיינת בראייה התפתחותית ובצמיחה של הלומד, במטרות פתוחות ובראייה דינאמית ואינטראקטיבית של תהליכי הלמידה. על פי תפיסה זו, אם ללומד ניתנת ההכשרה האינטלקטואלית המתאימה כמעט ואין גבולות ליכולת ההתפתחות וההתקדמות שלו. משימתו של המחנך היא לזהות את הכישורים האינטלקטואליים המשמעותיים להתפתחותו של הלומד וליצור סביבה לימודית ותנאים מתאימים לטיפוחם. החינוך נתפס כאן כהכשרה לעתיד.

 

תפיסה זו ממוקדת בילד ומתייחסת אל תהליכי הלמידה כשלעצמם ולא בהקשר חברתי רחב. היא מבקשת ליצור אצל הלומד אוטונומיה מחשבתית באמצעותה יוכל לבחון בצורה עצמאית החלטות ופרשנויות מעבר להקשר הבית ספרי.

 

חוקרים בולטים בתחום זה: ברונר, גאנייה, ברייטלר. בארץ מכשירים על פי תפיסה זו במכון ברנקו וויס

 

 

קוריקולום כטכנולוגיה - התפיסה מתמקדת בדרכים היעילות באמצעותן מתבצעת למידה. תפיסה זו מתמקדת בתהליכי הלמידה, ב"איך" יותר מאשר ב"מה" שבחינוך. על פי תפיסה זו הקוריקולום עוסק בטכנולוגיה של למידה והוראה. המיקוד הוא באופן שבו מתווכים ללומד גופי ידע (המכלול של תחום הדעת. מכיל, למשל, מושגים מרכזיים, דרכי חקר מתאימות וכו´). המטרה על פי תפיסה זו היא לפתח מערכת שאיננה מושפעת מהטיה ערכית או תוכנית. המושגים שמשתמשים בהם הם של ניתוח מערכות, חיזוק ועיצוב, תפוקות ותשומות, מושגים של מערכות תעשייתיות.

 

השיח של אנשי קוריקולום מאוריינטציה זו מתאפיין בבטחון ובחד משמעיות כי קיימת תשובה לבעיה וצריך לאתר אותה. מאחורי גישה זו ישנה הנחה כי למידה מתרחשת בדרך שיטתית וניתנת לחיזוי, וכי היא יכולה להשתפר באמצעות שיטה מתאימה. המלמד נתפס כמי שמכין את הסביבה הלימודית לפני כניסת הלומד לתהליך.

 

מפתחי לומדות יוצאים מנקודת המוצא הזו, לדוגמא: כאן שורה של חברות ישראליות המייצרות חומרי למידה ממוחשבים

 

 

 

קוריקולום כהגשמה עצמית - גישה זו מתייחסת לשאיפות ולצרכים של הלומד ולהגשמתם. תפקיד הקוריקולום נתפס כדרך לאפשר ללומד סיפוק והשלמה עצמית ואישית. זו היא גישה המתייחסת אל הלומד במרכז, החינוך נתפס כאמצעי לשחרור ולהתפתחות אישית. תפיסה זו ממוקדת באופן בולט בתכנים כבעלי משמעות לטיפוחו של הלומד. היעדים מנוסחים כיעדים פתוחים, מתפתחים, תלויי לומד. גישה זו מבקשת לחדור ולהשפיע על חייו של הלומד ולשנותם. הדוגלים בגישה זו רואים בחינוך דרך לשחרור ולהגשמה באמצעות חוויות מתאימות. החינוך אמור לספק תוכן וכלים לגילוי האני של הלומד (מאסלו, אבי עשור). החינוך האנתרופוסופי הוא כזה.

 

 

קוריקולום כהבניה חברתית - על פי גישה זו יש דגש חזק על תפקידו של הקוריקולום בהקשר החברתי. הקוריקולום מתייחס להיבטים של שינוי חברתי ושל אחריות חברתית של היחיד כלפי העתיד של החברה. מקורה של גישה זו בתפיסות שרואות בחינוך ובבית הספר מכשיר לשינוי חברתי. הקוריקולום נבחן מבחינת ההתייחסויות שלו לנושאים חברתיים. בית הספר נתפס כמקום בו יש לבחון את היחס בין מה שקיים במציאות החברתית לבין מה שהיה רצוי שיתקיים, בין המציאות לבין האידיאל. בתוך תפיסה זו פועל מודל פסיכולוגי, הרואה זיקה הדדית בין המציאות החברתית והתפתחותו של היחיד.

 

הקוריקולום נתפס כמאפשר לתת בידי היחיד כישורי התמודדות במציאות של חברה דינאמית ועולם משתנה. לכאן מתייחסים אלו הרואים צורך שהקוריקולום יעסוק בהתמודדות עם סוגיות מן החיים האמיתיים, בפתרון בעיות אקטואליות, בהתקרבות אל היכולות הטכנולוגיות העכשוויות ובניצולן המושכל. בתוך גישה זו ישנן דעות רדיקליות יותר (איליץ´, סקריוון) וגישות יותר מתונות.

 

מדרשת שדה בוקר מבוססת על פלטפורמה ערכית במובן של טיפוח האחריות של הפרט אל הסביבה בה הוא חי , דוגמא נוספת היא  בית הספר בנווה שלום.

 

 

קוריקולום בגישה האקדמית - מסורתית - על פי גישה זו יעודו של החינוך הוא להוביל את הלומד להשתלב בתרבות המערבית ובמתן כלים שיאפשרו ללומד להתוודע אל הרעיונות וגופי הידע שיצר האדם בתרבות זו. כיוון שאין בית הספר יכול ללמד את הכל, יש לבחור מתוך מכלול הרעיונות וגופי הידע את אלו הראויים והמתאימים ביותר. אלה ימצאו בתוך הדיסציפלינות המוכרות, הלגיטימיות. להיות בן תרבות משמעותו, על פי גישה זו, להיות בעל יכולות ובעל ידע באוצרות התרבות, החל מתקופת יוון הקדומה.

 

היום לובשת גישה זו לבוש חדש בדמות הצורך בחשיבה מחודשת אודות גופי הידע המסורתיים: דרכי החקר הייחודיות להם, המושגים ועקרונות היסוד שיש בכל אחד מהם ובעיסוק בגבולותיהם - אלו הגמישים והמשתנים ואלו הקבועים והיציבים. כמו כן מתקיימת חשיבה אודות הזיקות שבין המבנים של הדיסציפלינות ובין הפסיכולוגיה של הלומד (למשל: באיזה מידה ילד בגיל 4 לעומת ילד בגיל 14 יכול להבין עקרונות פיסיקליים מסוימים שהם תשתית של תחום הדעת הזה).

 

רבים מבתי הספר התיכוניים הם כאלה, למשל תיכון רוטנברג ברמת השרון:

 

 

לסיכום:

 

המיון שהצגתי הוא סכמתי, אולם הוא מאפשר לפשט ולארגן שדה מורכב זה של קוריקולום. הסכמה היא תמיד פחות מורכבת ועשירה מן הבחינה של מקרה מסוים. בתהליך קבלת החלטות לגבי עניין מסוים במציאות יש התפשרויות, משא ומתן והשלמות בין שיקולים הנובעים מהאוריינטציות השונות.

בדרך כלל אנחנו נראה בבתי הספר מאמץ ליצור איזונים ובלמים בין התפיסות השונות.

 

עבורי, השימוש בפרדיגמות הוא כמו בעדשה מושגית, דרכה אפשר להסתכל על תהליכי קבלת ההחלטות בתחום החינוך ולהבין לא רק מה מרוויחים אלא, לא פחות חשוב, מה מפסידים כאשר בוחרים בהנחות יסוד מסוימות ולא באחרות.

 

 

המאמר מבוסס על:

 

E .Eisner& E.Vallance, (1974), Five Conceptions of Curriculum: Their Roots and Implications for Curriculum Planning, Conflicting conceptions of Curriculum, Berkley CA, pp 1 - 18.

 
 

 
לשיחה עם מרים בנושא המאמר ועוד, ניתן להאזין בתחנת הרדיו  קול הלב בתכנית השבועית רפי גטניו מארח. השיחה מופיעה כאן, ותשודר במשך כל השבוע הקרוב.
 
 

 
 
   
מפת העץ
לפעמים הפרנואידים צודקים - רוברט לדלום וג´ייסון בורן אלי אשד  
מה ראוי ומה יש ללמד בבית הספר מרים קבלינסקי  
 אני הראשון שקורא? עמיש  
 לא אניקה   
 זה לא שיטה אלא תפיסה מרים קבלינסקי  
 לא... רמי נוי  
 לשיחה בנושא המאמר ועוד עם מרים, ניתן רפי גטניו  
 ניסתי להקשיב למרים, נהרסו לי האוזנים.. חבל, נושא מעניין יודית   
 בגלל זה התנצלתי מראש. רפי גטניו   
 כלומר לחנך להתבוללות? מוטקה צביאלי  
 ההתבוללות שאתה מציע לא יותר טובה מכלום דוד סיון  
 מישחקי מילים דוד מישחקי מילים.... אבי גולדרייך  
 מילון אבן שושן? דוד סיון  
 בר המצווה כמשל אבי גולדרייך  
 אבי אתה עושה הכללה גורפת יודית  
 פשוט לא נכון דוד סיון  
 אתה מדבר על מצוות, ומה בקשר ללשון הרע? דוד סיון  
 לשון הרע זה משהו אחר לגמרי אבי גולדרייך  
 המשל הקטן שלך, הוא לשון הרע דוד סיון  
 לשון הרע על מי? אבי גולדרייך  
 המשל על בר המצווה מצוץ מהאצבע ולכן לשון הרע דוד סיון  
 והתגובה שלך אבי גולדרייך  
 שוב ביזבזתי את זמני דוד סיון  
 לא ניצחון ולא בטיח! אני לא האייטם כאן. אבי גולדרייך  
 ההכללות שלך הן טעות דוד סיון  
 אני מתייחס כאן אבי גולדרייך  
 אתה ממשיך לפספס גם כאשר הרחבת כרגע את המשל דוד סיון  
 דוד, בבקשה ממך אבי גולדרייך  
 המשל שלך הוא שמחלק סטיגמות דוד סיון  
 שמתי לב ידידי שמתי לב. אל דאגה מוטקה צביאלי   
 זו לא התבוללות אלא התבדלות רמי נוי  
 למה? אבי גולדרייך  
 אבי:ראה נא את ה"דרשה" שלי לרמי...בהמשך. מוטקה צביאלי  
 ,רמי,נו באמת! איזה התבדלות? מוטקה צביאלי  
 אני בהחלט חושב שבתיאוריה של מרים קבלינסקי רמי נוי  
  כאמור, זו רק אפשרות אחת מבין רבות מרים קבלינסקי  
 לידיעתך מוטקה, את רוב החומר שהזכרת כאן יודית  
 יודית: כמה שאת צודקת...ואת זה צריך לשנות כי זה אפשרי מוטקה צביאלי  
 אתמול הייתי בהרצאה של דר´ ישראלשווילי ינאי  
 אני מבינה את המתח המובנה אבל הוא לא רק בגיל ההתבגרות מרים קבלינסקי  
 המתח יהיה כל עוד שהאדם חי: תלוי מה הוא עושה איתו מוטקה צביאלי  
 מדרשת שדה בוקר - תיקון דוד סיון  
 דוד: נכון,זה מושג חשוב"חינוך סביבתי". מוטקה צביאלי  
 מה צריך ללמוד בבתי הספר - התבוננות מזווית אישית רמי נוי  
 שכחתי לציין שבבית הספר הזה, אחד הבודדים בארץ רמי נוי  
 חוץ מכל הדברים הטובים והמוצדקים מרים קבלינסקי  
 קראתי את המאמר יודית  
 האם רק אצלי השיחה נשמעת מקוטעת מאד? דליה   
 המאמר הוא כללי במכוון ולא מתייחס באופן מפורט אל הפרקטיקה מרים קבלינסקי  
 החוויות שלי היו טובות דווקא יודית  
 יודית: אני שוב אומר,צודקת וצריך לשנות מוטקה צביאלי  
 הו מרים יועזר  
 מה עם להבין את עצמו או לדעת לקרוא את הזולת? אניקה   
 נו מה, אינך יכול לכבד אחרים ללא כיבוד עצמך. יועזר   
 נכון מאד מרים קבלינסקי   
 נכון, אבל לא על זה דיברתי אניקה   
 חכה זה חשוב, לקרוא ולכתוב זה גם חשוב, הכל חשוב מרים קבלינסקי  
 שעה מעניינת ה35 הזה.... מתי זה יוצא בדיוק? רמי נוי   
 איך את עושה את זה? הסחרחורת יועזר  
  מרים קבלינסקי  
  חמוד עמיש   
 בבית השני יועזר  
 שנחרב בגלל שנאת חינם עמיש   
 הקשבתי לתוכנית הרדיו, והסכמתי עם כמה דברים שאמרת ינאי  
 ינאי, באונ´ אין חינוך, יש הקניית השכלה או הקניית ידע יודית  
 יודית - בשם הפוסטמודרניזם שציינת ינאי  
 גם אני רציתי שיתלונן עלי יודית  
 כן ינאי  
 דווקא בגלל ההכרה במכלול של תפקידי המורה מרים קבלינסקי  
 יש המלצות בוועדת דוברת הראויות להערכה, לא שללתי ינאי  
 לדעתי אתה פוסל בקלות מידי את ממצאי הדו"ח דוד סיון  
 לא, לא הובנתי כראוי כנראה, חבל ינאי  
 בדו"ח, ינאי, יש הרבה יותר ממה שאתה מתאר דוד סיון  
 כאשר יפורסם הדו"ח המלא והמלצותיו נחזור לדון בו ינאי   
 למה אתה מתכוון בדבריך: יודית  
 לא יחול שינוי במערכת החינוך הישראלית ינאי   
 לא יחול שינוי במערכת החינוך בלי שיחולו שינויים מקבילים מרים קבלינסקי  
 לית מאן דפליג ינאי   
 מחוז המסלולים הנפרדים יועזר  
 גם באוניברסיטה יש חינוך מרים קבלינסקי  
 מה שלא הספקתי שאול... רפי גטניו  
 לדעתי הלא-מקצועית, שהרי אינני חוקר חינוך ינאי  
 אם אתה מתכוון להערכה מסודרת של תכניות לימודים מרים קבלינסקי  
 אם היו ועדות מקצועיות כאלה, כבר מזמן היו עולים על הכשל יודית  
 בשאלה שלי, יודית כיוונה לדעתי, אבל לא רק זה. רפי גטניו  
 מה שאתה מתאר - הכיתה כסדנת תעשייתית של מילוי דפים מרים קבלינסקי  
בקונגו מי צריך בורדל? מיכאל שרון  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום