תאריך 19/10/2004 18:57:47
מאת שמעון מנדס
נושא הבהרות לנושא הנדון

ראשית יש רשעים בכל מקום. אבל כאשר כל הקולקטיב מתנהג כך, אז אין מדובר בקומץ או במיעוט. אצלנו חוסר האנושיות כלפי אחרים, זו תופעה חריגה - ותמיד יימצא מי שיגנה אותה. לא כן במצרים. השנאה כלפי ישראל. כאשר התחלנו ליישם את הסכם השלום עם מצרים, הכרתי היטב את המצרים, אבל נשביתי כמו רבים אחרים בקסמיו של סאדאת. צפיתי שמצרים תעלה את כל העולם הערבי למישור השלום שיכול רק להועיל לכל עמי האזור. אבל לצערי התבדיתי, גם מדיווחים פנימיים שלנו ובעיקר ממראה עיניים ומשמע אזניים. התקשורת המצרית היא תקשורת נשלטת, מה שאנו מכנים "עתונות מטעם.." הצנזורה במצרים היא נוקשה ביותר, ומי שסורח אין כלפיו רחמים - שם ממש כפי שאמר פעם יצחק רבין ז"ל: "אין בג"ץ ואין "בצלם". לכן כל מה שמתפרסם בתקשורת המצרית, הוא פרי הכוונה מלמעלה. והתקשורת הזו לא פסקה לשדר שנאה ושטנה כלפי ישראל, אפילו לאחר הסכם השלום. בהיותי בקהיר בשנת 1987, שמונה שנים לאחר חתימת הסכם השלום, אני שומע ברדיו ובטלביזיה, בידיעה ששודרה על ישראל: "האוייב הוא אותו אוייב, והבעיה נשארה אותה בעיה". וזו רק הכותרת. זה לא הפתיע אותי כי אני מאזין להם כל הזמן. בניגוד למלך חוסיין שפעל ללא ליאות לשכנע את עמו, ואת האינטליגנציה שלו בעיקר, שהשלום טוב, והשלום יביא תועלת לעמי האזור, צריך רק קצת סבלנות. מנגד, מובארק ואנשיו שופכים עלינו כל הזמן אש וגופרית. לכן קשה לו לנשיא שאתמול חרף וגדף, לשנות לפתע את האזימוט של יחסיו כלפינו, ולפנות לעמו ולהסביר כי הגיעה השעה ליחסים אחרים. רק שלשום הוא הופיע בטלביזיה ואמר לגבי הפיגוע בטאבה:מ "אנחנו עדין חוקרים את המקרים ואין עדין מספיק נתונים אם להאשים את ישראל או גורמים בפיגוע. למחרת היום כל העתונות המצרית בכותרות ראשיות: ישראל יזמה את הפיגוע בטאבה. לכן ההתייחסות שלי היא אינה פרטנית לגבי קבוצת אוכלוסין כזו או אחרת במצרים, היא כוללנית, כי זה המצב לאשורו. אשר לאדישות לחיי אדם. בעית, צפיפות האוכלוסין הקטסטרופאלית, שהיא ממש מכת מצרים, היא היא העושה את האדישות. יתרה מזו, צריך לראות איך שני הומלסים מכים אחד את השני מכות רצח, על מרחב-מחיה של שתי מרצפות רחוב. השלב הזה הוא כבר מעבר לשלב של: ישנים אחד על השני. תמונה כפרית: מבנה באורך שמונה מטרים לערך, על רוחב של ארבעה מטרים לערך, חצוי באמצע על ידי קיר מפריד. המבנה סגור משלושה כוונים והכיוון הרביעי פתוח. בחציו האחד של המבנה גר הפלאח עם כל משפחתו, ובחציו השני שוכנים כל בהמותיו. אדם כזה בדרך כלל הוא מטופל בהרבה ילדים. כל ילד הוא עול כלכלי, בעוד שהעז היא גורם יצרני. האיש ידאב יותר על אובדן העז מאשר על אובדן ילד. אלה הם דברים בלתי נתפשים על ידינו כי זה רחוק מאתנו, כאילו שאנחנו חיים על כוכב לכת אחר. קשה לתפוש את הדברים. לכן, אמרתי כי רק יורם מכיר את המציאות הזו, כי הוא ראה את זה בעיניו כמוני.
   
מפת העץ
משקפת שדה - טור שבועי יורם המזרחי  
האדישות המצרית לחיי אדם שמעון מנדס  
 כל מילה מעידה על התהום התרבותית הפעורה בין עמי יורם המזרחי  
 ובתוספת קיצונים מחוץ ומבית סוריא  
 איך אתה מסביר שמעון עמיש  
 כאן לא מדובר על חיי אדם אלא על חיי פלשתינים רמי נוי   
 אה או קי עמיש  
 ''כל המשפחות האומללות אומללות בצורה דומה (טולסטוי) חמוטל ירון  
 זה לא הפוך? :) יועזר   
  חמוטל ירון  
 השאלות וההשוואות שלך הן תעודת עניות... שמעון מנדס  
 קשה לי להאמין להכללה הזו על המצרים דליה   
 דליה התחילי לאמין סוריא  
 אתמול בטלוויזיה אמר חייל: הם חיות אין להם צלם אנוש אניקה  
 תרגע מר מנדס תרגע עמיש  
 רבותי שמעון כתב על המצרים לשם שינוי, סוריא  
 ישנם הבדלים בין תפיסת האדם בתרבות המיזרח יודית  
 תשובה ליודית ועמיש שמעון מנדס  
 איך אתה מסביר את הכבוד לחיי אדם עמיש  
 עמיש, אינני חייב להסביר אותם כי... שמעון מנדס  
 גם מהתיאורים שלך אי אפשר עמיש  
 לא אכנס אתך לסיבה ולמסובב משום שאנחנו נחלוק עליהם יודית  
 למנדס: מאמר חשוב ומשכיל, חשוב ללמוד ולהבין הסביבה רפי אשכנזי   
 ואני שואלת לא מתוך כוונה קנטרנית,באמת כשאלה למחשבה חמוטל ירון  
 מינון העובדות הוא בלתי אפשרי לעניות דעתי יודית  
 הבהרות לנושא הנדון שמעון מנדס  
 אתה יודע שמעון, אז אולי זו נחמתנו באופן מסויים יודית  
אם כל חטאת נסים ישעיהו  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום