תאריך 18/10/2004 18:38:16
מאת שמעון מנדס
נושא תשובה ליודית ועמיש

לצערי יודית, את מערבבת מין בשאינו מינו. חלוקת התקציבים והתנהגות של חברי-הכנסת, הם שחיתות פוליטית; שאינה קשורה להתנהגותם של אנשי צבא. אי אפשר לעשות הכללה על צבא שלם בגלל קצין אחד שסרח. אני לא באתי להצדיק שום עוול שנעשה על ידינו לאחרים. אבל לשאול שאלות ולהעלות קושיות, כאילו שאינך מכיר את הרקע למעשים - זה מעשה שלא ייעשה. גם האירופים מתריסים בפנינו לפלסטינים נהרגו למעלה מ-3000 איש במהלך האינתיפאדה, ואילו לכם נהרגו רק 950 איש. אז גם אנחנו צריכים לאמץ את אותה התיזה ? אנחנו נמצאים במלחמה, ומלחמה זה תמיד דבר מכוער, האם אנו צריכים לצפות מצבאנו שיהרוג אנשים אחד תמורת אחד ? ההרג שחיילינו מבצעים, הוא תמיד פרי לחימה. אין חייל אחד שלנו שירה בילד כמטרה בפני עצמה. הפלסטינים מנצלים את העורף האזרחי שלהם כמגן חי בפנמי חיילינו - וזו התוצאה. לצערי הרב, רק יורם יכול לאשר את מה שכתבתי, כי רק הוא היה במצרים תקופה ממושכת וראה את הדברים במו עיניו. יש דברים שאם אינך רואה את לא יכולה להאמין. מבלי לצטט את טולסטוי, הרי אני אמרתי שהכאב הוא ברמה של הפרט (המשפחה). אבל כאשר ההרוג או הפצוע הוא לא קרוב של הפרט - אז זה לא מעניין אף אחד. השלטונות בקהיר מטפחים מנקים ומצחצחים אך ורק את הרחובות המרכזיים, היכן ששגרירים ותיירים מסתובבים. אבל אם תסטי לרחובות הצדדיים, אנשים שוכבים כשברי פגרים על המדרכה או בחצרות. והמשפט השגור בערבית המקביל לפסוק שלנו "ה' נתן וה' לקח", נשמע על כל צעד ושעל. כך שמוות וגוויות לגבי האזרח המצרי זה משהו מן הטבע. לעמיש אומר, אינך יכול להטיח את הדברים כאילו אתה אאוטסיידר. אתה חלק מן העם הזה לטוב או לרע. מה היית עושה אילו היית מפקד מחסום, ואתה יודע שהאויב שלך מנצל כל דרך, כולל אמבולנסים עם חולים ויולדות, כדי להעביר אמצעי לחימה. מגיע אמבולנס עם אשה הרה, אם תתן לאמבולנס לעבור ללא כל בדיקה, יש סכנה שמטען חומר נפץ יתפוצץ בירושלים - ואז כל האחריותצ היא שלך. כיצד היית נוהג ? אל תשכח שיש תקדימים לדברים האלה, שהתיחסות הומאנית של חיילינו גרמה לאסון. אז בכל מקום שיש חריגה מן הנורמות שלנו -- בבקשה להתריע, להזעיק שמים וארץ, כדי שזה לא יישנה. אני אעלה על בריקדות יחד אתך. אבל להשוות את התרבות שלך, את העם שלך, עם תרבות של אדישות לחיי אדם, זה קצת מוגזם. רק אתמול הופיעה בטלביזיה אשה ערביה שאמרה: אתם (היהודים) בוכים על כל אחד שנהרג אצלכם אבל אצלנו (הערבים) אנחנו עושים חגיגה לכל הרוג. נו, אז הם חוגגים ומאושרים על כל הרוג, ואתה רואה בזה רצח. אז איך אתה מגשר בין התפישות האלה ? אנחנו תמיד נצחנו במלחמה, כי אנו שונאים את המלחמה, בעוד שהם ששים אליה. אנחנו זועקים נגד כל הרג, והם הורגים בשם האלהים. תסכים שיש כאן פער שאינו ניתן לגישור. אז את כאשה ו/או כאמא, ועמיש כאדם עם מוסר גבוה, קשה לכם לראות את המחזות האלה. אבל למען השם, בפילוסופיה למדנו שיש סיבה ויש מסובב. אתם בוחרים להתייחס לתוצאה מבלי לחקור את הסיבה. וזה מצער.
   
מפת העץ
משקפת שדה - טור שבועי יורם המזרחי  
האדישות המצרית לחיי אדם שמעון מנדס  
 כל מילה מעידה על התהום התרבותית הפעורה בין עמי יורם המזרחי  
 ובתוספת קיצונים מחוץ ומבית סוריא  
 איך אתה מסביר שמעון עמיש  
 כאן לא מדובר על חיי אדם אלא על חיי פלשתינים רמי נוי   
 אה או קי עמיש  
 ''כל המשפחות האומללות אומללות בצורה דומה (טולסטוי) חמוטל ירון  
 זה לא הפוך? :) יועזר   
  חמוטל ירון  
 השאלות וההשוואות שלך הן תעודת עניות... שמעון מנדס  
 קשה לי להאמין להכללה הזו על המצרים דליה   
 דליה התחילי לאמין סוריא  
 אתמול בטלוויזיה אמר חייל: הם חיות אין להם צלם אנוש אניקה  
 תרגע מר מנדס תרגע עמיש  
 רבותי שמעון כתב על המצרים לשם שינוי, סוריא  
 ישנם הבדלים בין תפיסת האדם בתרבות המיזרח יודית  
 תשובה ליודית ועמיש שמעון מנדס  
 איך אתה מסביר את הכבוד לחיי אדם עמיש  
 עמיש, אינני חייב להסביר אותם כי... שמעון מנדס  
 גם מהתיאורים שלך אי אפשר עמיש  
 לא אכנס אתך לסיבה ולמסובב משום שאנחנו נחלוק עליהם יודית  
 למנדס: מאמר חשוב ומשכיל, חשוב ללמוד ולהבין הסביבה רפי אשכנזי   
 ואני שואלת לא מתוך כוונה קנטרנית,באמת כשאלה למחשבה חמוטל ירון  
 מינון העובדות הוא בלתי אפשרי לעניות דעתי יודית  
 הבהרות לנושא הנדון שמעון מנדס  
 אתה יודע שמעון, אז אולי זו נחמתנו באופן מסויים יודית  
אם כל חטאת נסים ישעיהו  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום