רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

תאריך 09/07/2004 10:38:02
מאת אבנר אברהם
נושא האג שמח או שלום להאג?

האג שמח או שלום להאג?

אבנר אברהם


בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אמור לפרסם היום את חוות דעתו על "ההיבטים המשפטיים של הקמת חומה בשטח הפלשתיני הכבוש" - בהתאם להחלטת עצרת האו"ם מ-8 בדצמבר בעקבות לחץ של הרשות הפלסטינית וקבוצה מגוש המדינות האיסלאמו-שלישיות. המיוחד בבירור המשפטי הזה הוא שישראל לא אישררה והרש"פ אינו חתום על אמנת רומא משנת 1998. אירופה החליטה להתחיל להיות מעצמה החל מ-1 ביולי 2002 ולהתמודד על הבכורה מול אמריקה, רוסיה וסין. בתאריך זה התחיל, פ ו ר מ ל י ת, לפעול בית הדין הפלילי הבינ"ל, עליו הוחלט במסגרת אמנת רומא 1998. פעילותו של בית הדין התחילה ב פ ו ע ל ביולי 2003. ייחודו של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שהוא בית דין קבוע שתפקידו לטפל בנושאים פליליים בין לאומיים, ולא במחלוקות פוליטיות. עד כה הוקמו בתי דין ע"פ הסכמה רב-לאומית של קואליציית מדינות שטיפלו בסוגיות משפטיות שעל הפרק, על פי הצורך. שני בתי דין ידועים הם בית הדין בנירנברג ("משפטי נירנברג") בו נידונו פושעים נאציים על פשעים נגד האנושות, ובית הדין המיוחד לפשעי מלחמה שבוצעו ב"מלחמת יגוסלביה" בשנות ה-90 (בו למעשה רק נשיא סרביה, סלובודן מלושוביץ', עומד למשפט באשמת אחריות לרצח אלפי מוסלמים בבוסניה והרצגובינה ופשעים חמורים בקרואטיה ובקוסובו). בית דין נוסף שהוקם לשפוט את האחראים לטבח העם ברואנדה כשל במשימתו, שכן הוא נמנע מלהתייחס לחלקו המכריע של מזכ"ל האו"ם קופי ענאן בתפקידו הקודם, באי מניעת רצח עם ב-1994. רצח עם בו חוסלו קרוב למיליון, 1.3 מיליון איש טרונספרו בתוך רואנדה ועוד 2 מיליון איש ברחו למדינות שכנות. וקופי ענאן מונה למזכ"ל או"ם. בית הדין שהחל לפעול ביולי 2003 הוא גוף של האומות המאוחדות, אך עצמאי בהחלטותיו. בית הדין יפעל למימוש ה"צדק האוניברסלי" בעולם ובסמכותו לפעול בתחומים האלה: א. פשעי מלחמה ב. פשעים נגד האנושות ג. פשעים של השמדת עם ד. פשעי טרור ותוקפנות (עדיין אין הגדרה משפטית ל"טרור ותוקפנות". לגבי פשעים אלה ותוקפנות של ארגונים חמושים כנגד אזרחים, נכשלה הועדה המכינה של האו"ם לגבש דיעה אחידה לאור התנגדות מדינות ערביות, ולכן לא הוכנס הסעיף לסיכום החוקתי של בית הדין הפלילי הבינ"ל). אפשר להעמיד לדין מדינות שאישררו את אמנת רומא משנת 1998 וכל אזרח פרטי במדינות אלה. בית הדין יוכל לדון בעניינים שאירעו רק מזמן הקמתו ולא לפני כן. בית הדין אינו בא להחליף את בתי משפט הלאומיים. רק מקרים שלא הובאו לדין בפני בית משפט לאומי בפרק זמן סביר יוכלו להיות מובאים בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. ישראל ועוד כ-30 מדינות לא אישררו את האמנה ולכן אינן יכולות להשתתף בבית הדין או לעמוד לדין בפניו. יחד עם זאת, אזרח ממדינה שלא אישררה את ההסכם עלול לעמוד לדין אם עבר עבירה במדינה החתומה על ההסכם. למשל, עניין נסיון חיסולו של משעל בירדן, אילו התרחש לאחר יולי 2002 היה יכול להיות מובא לפני בית הדין.

הרכב בית הדין ומשימתו

בדצמבר 2003 ביקשה העצרת הכללית של האו"ם מבית הדין בהאג לדון "בדחיפות" בנושא הגדר ולחוות את דעתו בסוגיה. בית הדין קיבל טיעונים בכתב מ-47 מדינות וארגונים בינלאומיים, שהושמעו בשלושה ימים של דיונים בפברואר 2004. ישראל בחרה שלא להציג את טענותיה בבית הדין, בטענה שלבית הדין אין כלל סמכות לדון בנושא, אך הגישה מסמך עב כרס המציג את טיעוניה כנגד סמכותו של בית הדין לדון בנושא פוליטי. בהצגת הטיעונים היתה א-נומליה מסויימת בה טענו מדינות כירדן, כאשר שופט ירדני יושב בדין. בית הדין בהאג אמור לתת חוות דעת מייעצת לראשות האו"ם ובה תיכלל המלצה של חבר שופטים בן 15 חברים, בהם שלושה מוסלמים אזרחי מצרים, ירדן, וסיירה ליאונה. את השופט המצרי ביקשה ישראל לפסול על רקע התבטאויות אנטי-ישראליות, אך הדבר לא הסתייע. הרכב בית המשפט: הנשיא שאי ג'יאויונג מסין; סגן הנשיא, ריימונד ראנג'יבה ממדגסקר; והשופטים: ג'ילברט גוליאום מצרפת, עבדול קורומה מסיירה ליאון, ולדלן וארסכאסחטין מרוסיה, רוזלין היגנס מבריטניה, גונזלו פארה-ארשנגורים מוונצואלה, פיטר קוימאנס מהולנד, פרנסיסקו רזק מברזיל, און שבאקט אל-קאשהונאה מירדן, תומס בורגנטל (יהודי) מארה"ב, נביל אל-ראבי ממצרים, השאשאי אוואדה מיפאן, ברונו סימה מגרמניה ופטר תומקה מסלובקיה.

סמכויות בית המשפט בהאג

בית הדין דן בנושאים פליליים העומדים למבחן בין שתי מדינות או יותר החתומות על אמנת רומא ובתנאי ששני הצדדים הסכימו למשפט. בתי המשפט המדיניים צריכים לטפל בסוגיות משפטיות אלה, ורק במידה שחל בטיפול המשפטי עיכוב מעבר לסביר או עניין מסויים לא טופל כלל, אפשר להעביר את התביעה לבית המשפט בהאג. חלק זה אינו נוגע כלל לישראל משום שהיא לא אישררה את אמנת רומא והרש"פ בכלל לא מדינה. בנוסף, כמו בסוגיית גדר הבטחון שלנו, בית הדין מתבקש לחוות דיעה משפטית בנושא כלשהו לאחר שהוגשה אליו בקשה מטעם אחד מחמשת הארגונים של האו"ם (כמו עצרת האו"ם במקרה שלנו) או אחת מ-16 סוכנויות הארגון. במקרה זה, בית במשפט לא מוגבל וחוות הדעת אינה מחייבת. הגוף באו"ם שביקש את חוות הדעת רשאי לנקוט צעדים בעקבות חוות הדעת או שלא לעשות דבר בעניין. בית הדין התבקש לתת חוות הדעת בסוגיית הגדר ע"י עצרת האו"ם, שם אין זכות וטו. בתוך כך כבר הצהיר התובע של בית הדין הבינלאומי, לואיס מורנו אוקמפו מארגנטינה, בשבוע שעבר כי בית הדין אינו יכול לשפוט את ישראל, להבדיל מלתת חוות דעת וסיפר כי ל"בית הדין הוגשו שתי תלונות "לא מפורטות" בנוגע לפשעי מלחמה שביצעו לכאורה ישראלים בשטחים. אך בית הדין לא יטפל בהן כי מדובר בעבירות שאינן נוגעות למדינות שהן צד באמנה."

נקודות אכילס של בית המשפט

פאנל השיפוט בבית הדין נקבע ע"פ חלוקה אזורית-גאוגרפית. כך שתמיד ישראל לא תוכל לבוא לידי ייצוג הולם בבית הדין, כדרך שהיא מופלית לרעה בועדות האו"ם (אף שלפני שנה צורפה לקבוצת מדינות אירופה ואחרות ועדיין אין לה ייצוג בועדות, לעומת סוריה ולוב שכיהנו בועדת הבטחון וועדת ). * מהו פשע מלחמה? מי קובע מתי מלחמה היא פשע או אקט מדיני הגנתי הכרחי? היכן נגמרת הפוליטיקה ומתחיל המשפט? האם הגדרה והכרעה משפטית רגישה כל כך ראוי לה שתינתן בידי אנשי משפט המייצגים גם מדינות בעלות עניין ואינטרס ותמיד הם ישקלו איך הכרעת הדין שלהם תתקבל במדינתם. * אם בית הדין בהאג הוא "בונה פידה" מדוע אינו דן בסוגיות בוערות שבעולמנו כמו השמדת עם בסודאן, התעמרות במיעוטים באתיופיה, פגיעה ביהודים באירופה ועוד אירועים יומיומיים במדינות שאישררו את האמנה אך נכשלות לטפל בבעיות האפרטהייד בהן. * אם ישראל תחתום על אישרור האמנה מתעוררת הסוגיה כיצד יוכלו כוחות הבטחון להגן על חיינו בשטחים הכבושים ומול השטחים הכבושים (הכיבוש עצמו אינו נושא לבית הדין שכן הוא אירע לפני יולי 2003), או כיצד היא תוכל להעביר גדר בטחון, להרוס בתים או מחרטות, לחסל מחבלים וכו'. האם ינתן למדינה כלשהי, ללא תמיכה פוליטית רחבה, הזכות להגן על עצמה ע"פ חוק? או לחילופין תהיה ישראל בת ערובה לשיקולים מדיניים ומשפטיים אינטרסנטיים הנוגדים את האינטרסים והקיום שלה? יש לציין שהרשות הפלסטינית אינה חתומה על האמנה ואין לה מעמד. אך לכאורה בית המשפט בהאג יכול אולי להרחיב את סמכויותיו באופן חד צדדי ולנסות להכריע בסוגיות פוליטיות שאינם בסמכותו? * האם יכולה מדינה לעשות קונטרה לבית הדין הבינ"ל ולשפוט אותו ואת מעשי שופטיו ולאיים על השלום האזורי? * מה יקרה כשהרשות הפלסטינית תצטרף לבית הדין, אפילו עוד בטרם תוכר כמדינה? האם היא תוכל להפגיז את בית הדין באין סוף תביעות ולחמוק בעצמה מלתת דין למעשיה שלה? רעיון הקמת בית דין פלילי בינ"ל הוא רעיון מבורך ואציל. אך לצערינו במבנה הפוליטי הגלובלי ובמוסר הכפול הנהוג גם במדינות אירופה ואחרות, נראה שבית הדין הזה יממש את עקרונותיו על פי האינטרסים האירופאים, ככל שיהיו, בבוא יום הדין. מקובל על כל אדם שפוי ובר לבב שישראל אינה עושה כל עבירה בסעיפים שהוזכרו לעיל, אך פרשנות אירופאית, פרשנות של מדינות העולם השלישי ושל "הלא-מזדהות", שלא להזכיר פרשנות ערבית-אסלאמית, מערבת בשיקולי הדין גם שיקולים פוליטיים ולאומיים. האווירה שנוצרת סביב בית הדין הזה אינה נקיה מחורים שחורים, בהם יכולה לבוא לידי ביטוי אנטישמיות, שנאת ישראל ואהדה ל'קורבן' המתאבד הערבי, ההולכת ופורחת בשנים האחרונות באירופה ובעיקר בחוגי הימין והשמאל הקיצוניים.

הגדר וערכה המבצעי

ישנם ויכוחים רבים בין ימין לשמאל ובתוך הימין והשמאל על ערכיות הגדר. אף אחד לא חושב שהגדר מוקמת מסיבה אחרת זולת מסיבות בטחון. אך יש כאלה הטוענים כי הגדר היא מכשיר שיעוור את האחראים על הבטחון, כדרך שהגדר העזתית עשתה לנו. שלוש שנים התפארנו שנמנעו פיגועים דרך הגדר ובחצי השנה הרביעית לאינתיפאדה מרבית הפיגועים מבוצעים דרך, או מדוייק יותר, מעל הגדר. לא ירחק הזמן וגם פיגועים מתחת לגדר יהיו עניין של שגרה. לפחות ברצועת עזה, שם קל יותר לחצוב מנהרה באדמה החולית. מנגד אסור לנו להתעלם מירידת כמות הפיגועים במרחבי הגלבוע-שרון-בואכה תל אביב. ככל שהגדר הולכת ונמתחת מצפון לדרום הולכים ופוחתים הפיגועים באיזורה. יש לתת קרדיט גם לכוחות הביטחון על מבצעי הסיכול והחיסול המונעים פעולות טרור בדרכן לצאת לדרך, אבל אין ספק גם, שהגדר, היכן שהיא עומדת, היא מקשה על המחבלים לחצות בדרך הקצרה והקלה לתוך השטח המוגן. אפשר שלא ירחק היום וגם מג'נין ומטול כרם יתחילו להתעופף קאסמים. ואז תצטרך ישראל לבחון כיצד היא "מגביהה וירטואלית" את הגדר ומונעת את השימוש ברקטות האלה. בינתיים, הגדר והיוזמה המבצעית המתמשכת הם הגורמים לשבירת כוחו של הטרור הערבי בפלשתינה. לא בהכרח תישאר הגדר הזאתי גדר ביטחונית. לא ירחק היום ובהעדר פרטנר לשלום בצד הפלסטיני תתקבע הגדר דה-פאקטו כגדר מדינית. בכל מקרה הגדר תתחום את אזורי התנועה והפעולה החופשיים של הישראלים, הישובים יתפתחו ויתרחבו וה"קו הירוק" ידהה ויאפיר עד שימחק, בפועל העשייה והבנייה. יתכן שזו מחשבתו של שרון כשאימץ את רעיון הגדר וכשהוא מנסה להרחיבה מזרחה כל העת ולכלול עוד ועוד ישובים יהודיים. לעיתים שרון לוחץ פחות ולעיתים לוחץ יותר, וטרם נקבע הקו הסופי של הגדר. גם החלטת הבג"צ מלפני שבוע לא תוכל לפגוע בכל החלטה עתידית לכלול עוד התיישבויות יהודיות. רק מספר הפלסטינים שיכלאו בגדר יוכל למנוע את הרחבתה. בכל מקרה העניין שעומד לבחינת בית המשפט האגגי כיום הוא גדר הביטחון ולא הגדר המדינית. הדרך של ישראל לפעול כנגד התערבות בית הדין הפלילי בהאג במעשיה
הדרך הבדוקה ביותר שיש בידה של ישראל למנוע הבאת מקרים לבירור משפטי בהאג היא להעמיד לדין בישראל מקרים הראויים לכך. מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית, העניינים גלויים בה לעין כל (עיין ערך איילה חסון). מערכת המשפט זוכה לקרדיט גבוה גם בחו"ל ופרקליטות המדינה מתנהלת באמינות גבוהה (להוציא מעט סוגיות פוליטיות שהוציאו לה שם רע לאחרונה). סביר להניח שעם הזמן יושם דגש על היצמדות העשייה הבטחונית בשטחים לחוק הכתוב. צה"ל כבר נערך לכך והפעולות היום, כולל החיסולים הממוקדים, עומדים בהגדרות החוק הבינ"ל, אם כי עדיין לא הועמדו למבחן שיפוטי. התערבותו של בג"צ בסוגיית החומה, היתה חריגה גסה מסמכויותיו, אך יש לראות בכך נסיון נוסף ואחרון של ישראל בטרם פרסום פסיקת הדין של בית המשפט ההאגגי, להראות כי העניינים בשטחים מנוהלים בבקרה וע"פ חוק השווה לכל נפש. ובג"צ הבהיר מפורשות שהגדר היא גדר בטחונית ולכן צריכה להיות מוקמת היכן שצה"ל מחליט להקים אותה, כל עוד אינה פוגעת בזכויות התנועה של הפלסטינים ("פחות בטחון ליהודים יותר חופש תנועה לפלסטינים" – האם גם זה לא יספק את הגויים?). ובעקרון, עניין העומד למשפט במדינת האירוע אינו צריך להיות מובא לשיפוט לפני בית הדין בהאג. מכאן שגם אם תתקבל החלטה חריפה בעניין הגדר והפגיעה בפלסטינים, פסיקת הדין המקומית גוברת. שכן ע"פ המנדט שלו, אין בית הדין הבינ"ל בא להחליף את המשפט המקומי. צריך גם לזכור שבנוסף הוגשו לבית-הדין 30 תצהירים של מדינות המתנגדות לדיון הזה ולאוו דווקא מאהבת ישראל - בהן ארצות-הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת, רוסיה, קנדה, אוסטרליה, קמרון . כמה מדינות שלחו תצהירים נגד הגדר, ובהן: אינדונזיה, קובה, סעודיה, דרום-אפריקה, אלג'יריה, בנגלדש, בליז, ירדן, מדגסקר, מלזיה, סנגל וסודן. הרכב השופטים אמור להחליט בסוגיה האם הגדר עומדת בקנה אחד עם החוק הבינלאומי, אף שאין ישראל אישררה את אמנת רומא והרש"פ אפילו לא חתום עליה. ניתן בהחלט להעריך שהשופטים יטו לייצג עמדות הקרובות לדעת מדינתם ששלחה אותם לתפקיד זה. צריך גם להזכיר שכל המלצה שיקבל בית הדין תעמוד לביקורת רחבה ומקיפה של אנשי ציבור, תקשורת, מדינות וארגונים, ומכאן אפשר להסיק שהוא ינקוט בדרך זהירה ומצומצמת ובצמוד לכתב המינוי. ברירת מחדל נוחה לבית הדין היא העובדה שהגדר החלה להיבנות זמן קצר לפני יולי 2003, ועובדה זו יכולה להיות לו למפלט מפני התעסקות בבלתי אפשרי – שישראל תיתן לכוח חיצוני עויין להצטרף ולתמוך במאמצי הטרור נגדה. המינימום הסביר הוא שבית המשפט יכיר בגדר אך לא במיקומה, ויצביע על קו הפסקת האש של 1949 כקו המתאים לה, כדרך שחוגים פוליטיים מן השמאל שלנו הכריזו. ואם כך יהיה אפשר שבית הדין יחרוג מסמכותו, כי האו"ם עצמו לא הכיר בקו זה כגבול לגיטימי והוא מסומן גם אצלם כ"קו ירוק", רענן וזמני. רק להזכיר לקוראים הנכבדים, שזהו בית דין פלילי ולא מדיני ואין בסמכותו לדון בלגיטימיות של קו גבול זה או אחר, ומכאן הקושי הלוגי להכריע בסוגיה הפוליטית שעומדת לפני בית הדין.

סיכונים לישראל

ישנם שני סוגי סיכונים לישראל, האחד שאנשים ינסו לקחת אירועים שאינם פשעי מלחמה וינסו לשווקם כפשעי מלחמה על ידי שקרים, דמגוגיה, עדות מפוברקת, הצגה מגמתית או סילוף. כך נעשה לדוגמה באירוע ג'נין. במקום שסוריה תשב במועצת הביטחון ותדרוש שמזכ"ל האו"ם ישלח ועדת בדיקה, היא תוכל מעתה להגיש תלונה על 'טבח בג'נין' לבית הדין. במקום שהעניין ייסגר תוך יומיים בעקבות מהלכים הישראליים והעובדות מהשטח, כעת יתכן, בסבירות גבוהה, מסע השמצה הנשען על כרעי כתב אישום מפוברק שילווה את ישראל חודשים ושנים, עד אשר יוכרע העניין בבית הדין. וההכרעה, לא תמיד על צד הצדק. לעומת זאת, אף אחד לא יבוא עם סוריה בחשבון על שחיסלה למשל ב-1982 20,000 אנשי האסלאם הסוני ("ג'יהאד אסלאמי") החופשי ו מ מ ש י כ ה עדיין לדכא שכבות אוכלוסיה נרחבות בשיטחה הריבוני ובלבנון הכבושה. הרי גם סוריה לא אישררה את אמנת רומא. הסיכון השני נוגע לעבירה אחת בחוקה, שנשתלה במיוחד עבורנו. מצרים, בראשות מספר מדינות ערביות, הכניסה לחוקה סעיף שאוסר להעביר אוכלוסיה לשטח כבוש, 'במישרין או בעקיפין'. כלומר אפשר יהיה לשפוט לא רק את מי שהעביר אזרח לשטח כבוש, אלא גם את הממשלה שתמכה או שאיפשרה את המהלך, את שר האוצר שנתן הקלות במיסוי למתנחלים, את מנהלי הבנקים שפתחו שם סניפים ואת החייל המגן על חייהם של המתנחלים ואת חברת 'שטראוס' המספקת לשם מזון. בעצם כמעט את כולנו. יש לציין שגם סעיף זה מתחיל רק עם כניסת בית הדין לפעולה (יוני 2002) ואישרור ישראל את ההאמנה (שטרם נעשה). כל הפעולות שנעשו לפני כן, אינן שפיטות, ע"פ אמנת רומא. סטטוס זה יוצר מצבים מגוחכים, שלכאורה אינם מסתדרים עם המציאות והמוסר החזקים מכל חוק אנושי. למשל, מה תהיה דינה של אם יהודיה היולדת ילד החל מיוני 2002 ואילך. האם יש לעקל לה את הילד ולהכניסה לכלא, ע"פ דיני האג ? מה יהיה דינו של נהג 'תנובה' המוביל מוצרים להתנחלות אריאל ? האם ישלם על כך במשרתו ? האם שולחיו, מנהלי 'תנובה', יועמדו לדין פלילי ? הרי מקרים אלא לא יובאו למשפט בשום בית דין ישראלי. אלו דוגמאות קיצוניות, אפילו שנראה שבית הדין הזה לא יירד לרמת פירוט ופרט כזו. אך בתנאים קיצוניים הכל יתכן. מה שממתן את הסיכוי הוא שכדי להרשיע את ישראל בעבירה, בית הדין יצטרך לקבוע שהשטחים הם אכן כבושים, וכך הוא מתערב ביסודות הסכסוך הישראלי-ערבי בקביעתו מי צודק בסכסוך ההיסטורי-פוליטי בלי שהוא מוסמך כלל לדון בסוגיה הזו. דרך אגב, סוגיה זו לא נידונה ולא הוכרעה בשום ערכאה משפטית עד כה. בית דין חכם לא מכניס את עצמו להכרעה בסוגיה מדינית-פוליטית חריפה כל כך. ואפילו שמסתמן שבית דין זה יהיה ערל לב, הרי טיפש איננו. ובלי טוב אי אפשר לסיים. אמנת האג קובעת בצורה חד-משמעית וברורה שתי הגנות עקרוניות שיקשו על הגשת תביעות משפטיות נגד ישראלים: הגנה ראשונה היא "אמנת רומא קובעת שאי אפשר לפתוח בהליך נגד אזרח ישראלי (נגד אזרח במדינה מאשררת) בלי הסכמת ישראל (המדינה המאשררת) או בלי הסכמת המדינה שבשטחה המעשה קרה". לכן כל מה שעושים הישראלים בתחומי הקו הירוק ואיזורי B ו-C מוגנים משיפוט בינ"ל, במידה וישראל התחילה הליך שיפוטי מול העבירות המתקיימות שם בטרם הוגשו ואושרו התלונות באותם עניינים על שולחנו של בית הדין בהאג. לעומת זאת, מעשים שיתרחשו בלבנון, יוכלו להיות מאושרים לשיפוט ע"י לבנון. מנגנון ההגנה השני הוא "עקרון המשלימות". העקרון קובע שבית הדין לא יטפל בתיק שישראל (המדינה הנתבעת או שבשיטחה נמצא הנתבע) כבר טיפלה בו, או החלה לטפל בו, או הוגשה נגדו תביעה והחלה חקירת משטרה בעבורו, או בהליך כלשהו של העמדה לדין, אלא אם כן התובע בהאג חושב שהמדינה 'עושה תרגילים' ושההליכים אינם הליכי אמת. והעניין הזה הוא די מסובך למעקב, לקביעה או להוכחה. לעומת זאת ישראל אינה מוגנת בפני הגשת חוות דעת משפטיות לאו"ם ולמוסדותיו כפי שבית הדין התבקש לעשות במקרה הנוכחי. וככל שחוות הדעת נטולת משמעות אופרטיבית, היא תשמש כלי תעמולתי לצד הערבי. אין ספק שתהליך כזה יכול לדרדר את מעמדו של בית המשפט ההאגגי, כי הוא יעודד חיסול חשבונות פוליטיים במקום להתמודד עם בעיות לאומיות אמיתיות, והוא ירחיק מדינות דמוקרטיות מלהזדקק לשירותי בין הדין. עד כה מתקבל הרושם שבית הדין הזה הולך בדרך מועצת הבטחון. ההחלטות המובאות לפניו נודפות ריח של פוליטיזציה וגם החלטותיו מתפצלות ע"פ הרקע הפוליטי של השופט בבית הדין. כדרך שמועצת הבטחון מרימה יד לפי אינטרס פוליטי, כך בית המשפט ההאגגי עושה. ובשל כך, כמו גם לאור המידע שהודלף סביב פעילותו של סילבאן שלום לפני כשבועיים בארה"ב, ככל הנראה תוצאות המלצות של בית הדין הן חמורות כלפי ישראל, בראית ישראל והמדינות המתנגדות.
(הערה: בחרתי להפיץ את ההודעה הזו רגע לפני פרסום הכרעת הדין בהאג, דווקא משום שרציתי לא להיות תלוי באותה הכרעה, לא בה ולא לצידה. אישית אני מקווה שבית הדין יהיה חכם וצודק ויפסוק שאין לו סמכות להכריע בשאלה שהוצגה בפניו, ואם כך תהיה הכרעתו, אסיר את כובעי בפני צוות השופטים ואומר לראשונה תודה לקופי ענאן. אבל האם אתם חושבים באמת שכדאי להיות כל כך תמים ?).
   
קישורים
מפת העץ
תודה, אבל לא תודה רמי נוי  
האג שמח או שלום להאג? אבנר אברהם  
 אבנר, אכן תמים מאד אתה שמעון מנדס  
 אני חושב שבכל דרך שישראל היתה פועלת היינו מגיעים אבנר אברהם  
 שמעון, הייתי מסכם את האירוע האגגי בשתי מילים אבנר אברהם  
 אבנר, כל הכבוד על ההשקעה, 10 אניקה  
 אבנר תודה עבור העמל שהושקע הרשימתך.אכן ניתן יורם המזרחי  
 הציונות המדינית ספגה מכה קשה בבית הדין בהאג. אביאסף סגל  
 דברי הבל ושטות . הציונות לא ספגה כל מהלומה רמי נוי  
 רמי, היכן כאן היומרה היהירה בלבנות גדר אבנר אברהם  
 חבל שאתה כדרכך מתנפל באורח גס ובוטה עמיש  
 בוקר טוב אבנר אברהם  
 היהירות היא בכך שההתנחלויות הן בשטחים כבושים רמי נוי  
 שנחזור שוב על נושא הכיבוש אבנר אברהם  
  חמוטל ירון  
 חטא העיוורים אבנר אברהם  
 אני זו אני ואתה זה אתה . אין טעם לקחת את מה שכתבתי חמוטל ירון  
 מילים... מילים... אבנר אברהם  
 וואווווו ינאי  
 ישראל ספגה מכה, אבל עוצמתה אבנר אברהם  
 אבנר, במה הוא שונה מאיתנו? דוד סיון   
 הוא שונה בכל אבנר אברהם  
 חששתי שלא תענה לעניין - כבר התרגלתי דוד סיון   
 כדי לענות לענין צריכה להתקיים שאלה לעניין. אבל אבנר אברהם  
 אפשר לקבל ציניותבחיוך סלחני כאשר בסוף עונים..... דוד סיון  
 אבנר - אין שמחה בהאג, בטח לא בירושלים. רפי גטניו  
 בית הדין הפוליטי של האג עשה את מלאכת שולחיו אבנר אברהם  
 מספר הערות רפי גטניו  
 ברצוני להזכירך שמחובתה של ממשלת ישראל אבנר אברהם  
 אבנר - אין ויכוח על כך שחובתה של מדינת ישראל היא רפי גטניו  
 גדר בטחונית היא גדר המגינה גם על המתנחלים אבנר אברהם  
 אמרתי סמוך ככל האפשר לקוי 67 ולא בהכרח בקוי 67 רפי גטניו  
 מצד שני, אי חזרה מלאה לקווי 67' תהווה סיבה נוספת אבנר אברהם  
 המשך העימות עד השלב בו ישבו הצדדים למשא ומתן רפי גטניו  
 תאמין לי רפי, שכבר עברתי את ה'מחשבה השניה' מזמן אבנר אברהם  
 לכן גם לשיטתך, דרושה מחשבה שלישית ואלוי רביעית רפי גטניו  
 ובדיוק על זה אנחנו חלוקים אבנר אברהם  
טריוויה שבועית / יום הגאווה ב´ רמי נוי  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום