תאריך 05/07/2004 22:11:39
מאת שמעון מנדס
נושא שלטון החוק או החוק כערך עליון

שלטון החוק או החוק כערך עליון

שמעון מנדס


בראשית הדברים אומר, כי אני אף פעם לא אהבתי את המונח: "שלטון החוק". אמנם כל אלה המשתמשים במונח זה רצונם לציין, כי החוק הוא מעל כולם בחברה דמוקרטית, וכל הצבור מגדול (ראש ממשלה) ועד קטן (בוזגלו) כפופים לחוק במידה שווה. אלא שדבריו של פרופ' בנימין אקצין ז"ל, לפני למעלה מ- 40 שנה, עדיין מהדהדים באזני: "כל שלטון ממושך, סופו שיסתאב". מצד אחד, איש אינו מעלה על הדעת שנוותר על החוק, ומאידך איננו יכולים להחליף את החוק כדי למנוע את הסתאבות שלטונו.
 
הוכחות להסתאבות של שלטון ממושך יש לנו למכביר, ואנו יכולים להעיד על עצמנו כי אנו גם התנסינו בכך. כאשר שלטון מפא"י נראה היה יציב ללא כל עוררין אחרי 25 שנים רצופות, צפה וצצה השחיתות השלטונית. מאידך, גם שלטונו הממושך של הליכוד הביא לאותן תוצאות.
 
הדמוקרטיה הגדולה בעולם (מבחינת המהות ולא מגודל האוכלוסיה), שמה לכך מחסום. ראש הרשות המבצעת, הנשיא, אינו יכול להבחר ליותר מאשר שתי קדנציות רצופות. עד למלחמת העולם השניה, זה היה ענין של נוהג. במלחמת העולם השניה, בגלל המלחמה נבחר פרנקלין דילאנו רוזבלט לארבע תקופות רצופות; רוזבלט היה היחיד שנבחר ליותר משתי תקופות. אולם אז הוחלט לשריין את הנוהג בתוך החוקה של ארה"ב. כאשר נשיא מתחלף בבית הלבן, לא רק הנשיא הולך, הולכים אתו כעשרים אלף פקידים ממשלתיים, בכלל זה כל השגרירים של ארה"ב בחו"ל. הנוהג הוא שכל אלה מגישים מכתב התפטרות, והממונה עליהם יכול לקבלו או לדחותו ולהשאיר את הפקיד בתפקידו. כל זאת כדי למנוע המשכיות שלטונית, שתגרום להצטברות מרובה של כח-שלטוני בידי איש או אנשים, שינוצל לרעה.
 
אפשר אולי לתחום את תקופת מינויו של היועץ המשפטי לממשלה, אבל אי אפשר להחליף כל פעם את כל צוות הפרקליטות. מנגד המצב הקיים במדינה שלנו מעורר הרהורים רבים ביחס להתדרדרות המוסרית. כאשר מנהיגות היא מוסרית, היא מסוגלת להתמודד עם "הכח" של החוק. ואמר פעם טד פרויס, העורך של המוסף השבועי של "הארץ", כאשר המנהיגות היא חלשה או בלתי מוסרית, המשפטנים הופכים להיות מנהיגים. ולצערנו הרב, אנו נקלענו שלא בטובתנו לסיטואציה הזו.
 
בתקופת מלחמת לבנון, הובאו מפקד נגמ"ש ונהגו למשפט. האשמה היתה תאונת דרכים שגרמה לחמישה צעירים לבנונים לקפד את חייהם. בראשית המשפט הופיע סגן מפקד החטיבה, שהיה המג"ד בעת ההתרחשות, ואמר שהחיילים פעלו לפי הפקודות: הם נסעו במרכז הכביש, כדי להתגונן ממטעני-צד. הצבור המקומי יודע שרכבים צה"ליים נוסעים במרכז הכביש. ואם צריך להעמיד מישהו לדין, תעמידו אותי, או את המח"ט או את האוגדונר. אב בית-הדין, שהוא עו"ד במקצועו, שתק. ואז אני התערבתי כשופט צד, ובקשתי לדחות את המשך המשפט, כדי לאפשר לסניגור לפנות לפרקליט הצבאי הראשי. כעבור חודש, התכנסנו שוב, והתובע הודיע כי הפרקליט הצבאי הראשי, סרב לסגור את התיק, והחליט להוריד את סעיף ההריגה מכתב האישום. החלטה מאד משונה. הסברתי לתובע כי בהעדר סעיף ההריגה, לכתב האישום אין כל ערך. והוא השיב כי אינו יכול לעשות מאומה בנדון. בסוף הדיון, שאלתי את אב בית-הדין איך הוא מסביר את החלטתו של הפצ"ר. והוא השיב כי הפצ"ר רוצה להתמנות כשופט מחוזי לאחר שחרורו, ולכן הוא מקפיד בקלה כבחמורה.החייל זוכה.
 
פרקליט צבאי בכיר, מבקש להגיע לעמדה בכירה בכס המשפט, לא כמי שהחוק עומד לנגד עיניו, אלא כמי שחושש מפני מה יגידו ? התיק שהפרקליטות תפרה לעו"ד יעקב נאמן, הוא מקרה קלאסי של משפח (עיוות-דין לפי ישעיהו ה' 7). להגיש כתבי אישום נגד אישים בכירים, רק כדי להוכיח שכוחם כאנשי חוק גובר על כוחם של בעלי השלטון, זו השחתת מידות הנובעת מהצטברות מיותרת של כח בידי המשפטנים.
 
צודק היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שאומר: אותי לא מעניין המוסר של האיש, אותי מעניינת הכרעת הדין שיש בכוחה להרשיע נאשם. בעיות המוסר צריכות להשאר בידי הציבור. הציבור הוא זה שצריך לשפוט בענייני מוסר. טוב עשה ראש האופוזיציה שמעון פרס, כאשר הודיע שמפלגתו תשקול אם להצטרף לממשלת שרון, רק לאחר החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה. צריך לחוקק חוק שאיש צבור החשוד במעשה כלשהו חייב לשתף פעולה עם המשטרה בעת החקירה. באם הוא בוחר לשמור על זכות השתיקה, הוא יהיה חייב להתפטר מתפקידו, תהא דרגתו אשר תהא. איש צבור אינו יכול ליהנות מזכות השמורה לפושעים. כי אם הוא בדרגה אחת עמם, אינו יכול לשמור על מעמדו כאיש צבור.
 
אפשר להבין ללבם של אנשי הפרקליטות, שראו בהזרמת הכספים המסיבית לבנו של ראש ממשלה, כנסיון לשחד את ראש הממשלה. אבל בהעדר הוכחות, הם לא צריכים לעשות את עבודתנו כצבור. אנו כבעלי המניות של המדינה, באפשרותנו להדיח ראש ממשלה, כאשר סרח. במשפט העברי המבוסס על התנ"ך יש קו מנחה המצוטט במסכת סנהדרין, (דף ו') "ייקוב הדין את ההר, ולא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא". אין זה אומר שהמשפטן יעשה ככל העולה על רוחו ללא פחד, אלא שירדוף את הצדק לאורו של החוק ללא פחד, כי החוק הוא עליון. ולכן צריך להפסיק להשתמש בחוק כשלטון, ולהציב את החוק כנר לרגלינו ולאורו נלך.

   
מפת העץ
מה בתמונה ? מרים קבלינסקי  
שלטון החוק או החוק כערך עליון שמעון מנדס  
 הבעיה מתחילה כאשר השלטון על זרועותיו השונות מפר רפי גטניו  
 רפי: ואם המדינה היתה באמת מדינת חוק ... מוטקה צביאלי  
 על זה העמדו לדין את אייבי נתן רפי גטניו  
 האם אמירתו של צחי הנגבי וקביעת דיון בנושא למחר אבנר אברהם  
 אמירה והערכות הם דברים חשובים. חשוב יותר המעשה רפי גטניו  
 אני משוכנע שעשייה כבר מתקיימת. מטבע הדברים אבנר אברהם  
 רפי, העלית נושאים מסוגים שונים שיש להם מכנה משותף אבנר אברהם  
 אבנר - יש כמה הבדלים רפי גטניו  
 זכותו של יהודי לחיות בכל מקום בעולם אבנר אברהם  
 אני מסכים איתך שיש לקיים את החוק לגבי כולם רפי גטניו  
 הייתי מסתפק בלומר לך שחוק הוא חוק אבנר אברהם  
 שמעון:מזכיר לי את הגמרא בסנהדרין על הכהן המסייע מוטקה צביאלי  
 ביאור עוד שורה מהמאמר הנ"ל. מוטקה צביאלי  
 יפה דרשת! אך כבר אמר הרון אל ראשיד במקום שם יורם המזרחי  
 המונח שלטון החוק מטעה אבנר אברהם  
 למה דוקא קו 5? עוד יזעקו לשמים אי צדק ואפלייה מוטקה צביאלי  
 תמצא לך ביטוי הולם אחר אבנר אברהם  
 למזלנו, אין לנו אשירות בהיכלי המשפט שמעון מנדס  
 לא הבנתי את הטענה שמעון עמיש  
 שמירת החוק היא הבסיס הקיומי שמעון מנדס  
 אני מבין ללבך שמעון עמיש   
ככוכבי השמים, כחול הים, כעפר הארץ נסים ישעיהו  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום