רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

תאריך 27/03/2004 21:06:53
מאת שמעון מנדס
נושא המסגד כמוקד לפריצת התפרעויות

המסגד כמוקד לפריצת התפרעויות

שמעון מנדס


מותחי הביקורת על חיסולו של השיח' אחמד יאסין הדגישו את העובדה שהאיש חוסל ביציאה ממקום קדוש - המסגד. בחברה המערבית כאשר מתייחסים אל אתר כאל מקום קדוש, הכוונה היא בדרך כלל אל אתר שאינו גורם או מביא נזק לבני האדם. כך קרה למשל שכאשר חוליה של מחבלים נקלעה אל מבוי סתום, בהיותה נתונה במרדף על ידי חיילי צה"ל, נכנסה אל תוך כנסיית המולד בבית לחם, כדי למלט את נפשה. ואמנם חיילי צה"ל לא נכנסו אל תוך הכנסיה כדי ללכוד את המחבלים.אבל האמת היא שהמסגד הוא מקום היערכות לקראת יציאה למלחמה נגד כל גורם, שהשלטון המרכזי יצביע עליו. ביהדות ובנצרות מקום התפילה נחשב למקום קדוש שבו לא ייעשו מעשים שעושים במקומות אחרים. בכניסה אל כנסיה או בית-כנסת, אין האדם נדרש להשיל את נעליו על הסף. ואילו באסלאם, האדם לא רק שהוא חייב להשיל את נעליו בטרם כניסתו למסגד, אלא חייב גם להיטהר - כלומר לרחוץ את רגליו ידיו ופניו בטרם שיכנס למסגד. שכן קדושת המקום (המסגד) מחייבת זאת. במאמר מוסגר נציין כי ביהדות רק אצל עדת הקראים, המתפלל נדרש להשיל את נעליו בטרם כניסתו לבית הכנסת. הקראים טוענים שאמונתם מבוססת על התורה שבכתב, כי הספרים נאמר בפרשת הסנה הבוער: "של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" (שמות, ג', ה'). כאן המקום להדגיש, כי באנציקלופדיה העברית, בערך "אסלאם", בעל המאמר כותב כי כאשר מוחמד הביא את תורת האסלאם למאמיניו, לא סבר כי הביא אמונה חדשה, אלא הביא את דת האמונה באל אחד בשפה הערבית, שהיא שפת מאמיניו. ולכן ניתן להניח שאת הציווי הזה של השלת הנעלים בטרם הכניסה למסגד לקח האסלאם מן היהדות. בעוד שמבחינת האמונה אין הבדל בין שלושת המוסדות: בית-הכנסת, כנסיה ומסגד, הרי שבמהות יש הבדל עצום בין בית-הכנסת והכנסיה לבין המסגד. ואנו נתייחס ברשימתנו אך ורק למוסד המוסלמי. לפי ההלכה המוסלמית יש מסגד ויש ג'אמע. בכל עיר יכולים להיות מסגדים לרוב, אולם ג'אמע יש רק אחד. הג'אמע הוא מקביל לבית הכנסת המרכזי בכל עיר. לפי ההלכה האסלאמית, חייב המוסלמי להתפלל כל יום חמש פעמים, ואת התפילה הוא יכול לעשות בכל מקום. אולם הוא חייב להתייצב לתפילה בג'אמע בתפילת יום הששי בצהרים. בדת האסלאם אין חובת מנוחה ביום הששי. האדם יכול להמשיך לעסוק בכל עיסוקיו. אבל בשעת תפילת הצהרים הוא חייב להפסיק את עבודתו ולהתייצב לתפילה בג'אמע. המיוחד בתפילת יום הששי, הופעתו של הדרשן (אלח'טיב) בפני צבור המאמינים. הדרשן גם הוא שיח'=איש דת, אבל הוא נציג של השלטון. והוא האיש המעביר את המסר של השלטון לצבור. משהו מעין מצוות "עשה" ו"לא תעשה". מאחר שהדברים נמסרים במסגד, שהוא מקום קדוש, הצבור מתייחס אל הנאמר כאל "דברי אלהים חיים". לצורך המחשת הענין אביא דוגמא קונקרטית מן העבר הלא רחוק. בשנת 1980 החליטו כמה אנשי עסקים מקומיים, שהגיעה השעה שגם חברון לא תפגר אחר ערים אחרות, ושיהיו לה מקומות בילוי לצבור הרחב. הם שכרו שלוש חנויות גדולות במרכז העיר, והפכו אותן לבית קפה גדול, שבו ניתן היה למצוא: משחקים: (שש-בש וקלפים), אלכוהול (שלפי דת האסלאם הוא אסור) וזונות. ראש העיר שהיה איש אש"ף מוצהר, גם הוא היה בדעה שחברון צריכה להתעורר מתרדמתה המפגרת. מאחר שהרשיון העסקי אמור היה להכניס לקופת העיריה מסים לא מבוטלים, העיריה הוציאה לבית הקפה רשיון עסקי. אנשי המועצה הדתית המוסלמית שראו את המחזה, הלכו לברר אצל ראש העיר באם העיריה אכן התירה לעסק כזה להתנהל בתוככי עיר-הקודש חברון. וראש העיר הנהן. במשך חודש ימים ניסו אנשי המועצה הדתית להשפיע על ראש העיר שיבטל את הרשיון העסקי - ללא כל הצלחה. והנה ביום ששי אחד עולה הדרשן על ה"מנבר" כדי לשאת את דברו, ולאחר דברי ההקדמה הרגילים, שכללו דברי שבח והודיה לאל, וזכרון שאברהם אבינו היה המוסלמי הראשון, אמר הדרשן בערך כדברים האלה:

"השבח לאל בורא עולם, סוף סוף הקדמה הגיעה גם לעירנו חברון. נעשינו מודרניים כמו כולם. אפשר למצוא אלכוהול במקומותינו, ומי שחפצה נפשו בביטול זמנו לשווא גם כן יכול לעשות. בעלי השעשועים שלנו לא חסכו מאתנו גם את הזנות - גם זאת יש לנו בשפע. נסינו לבוא בדברים עם האחראים לדבר, אבל לא יכולנו להעביר להם כל הגיון. ולכן אנו מזהירים מעל במה נכבדה זו, שאם השלטונות לא יסגרו את העסק, אנו לא נהיה אחראים למה שיתרחש בעיר לאחר מכן".

 
הדברים נאמרו בשעת צהרים, כעבור שלוש שעות בית הקפה נסגר. המסגד הוא, איפוא, מעין מקום היערכות ליציאה למלחמה. זו הסיבה העיקרית למניעת אנשים צעירים מלבוא ולהתפלל במסגד אל-אקצא בירושלים. מספיק שהדרשן יתן את האות ואז כל ההמון יוצא ופורע בכל סביבתו.

   
מפת העץ
טריוויה שבועית / סוסים במסורת ישראל רמי נוי  
המסגד כמוקד לפריצת התפרעויות שמעון מנדס  
 האסלאם הקיצוני מחלל את המסגד אבנר אברהם  
 دّين محمد بلحرب אבי גולדרייך  
 לצערי הפורום לא תומך אבי גולדרייך  
 שטויות עמיש   
 אבי, המשפט הערבי שגוי ומודפס הפוך שמעון מנדס  
 קצת יהדות על פי חרב עמיש  
 מר עמיש- נראה לי כי מדובר באדמה חרוכה+רצח ולא סוריא  
 לפחות המוסלמים נתנו לאנשים הזדמנות לחיות עמיש  
 שטויות אבי גולדרייך   
 עובדות מר גולדרייך, רק עובדות עמיש   
 ידידי עמיש היום הם "הורגים בלי חשבון" ..... סוריא  
 היום הם גם הורגים וגם מגישים את החשבון אבנר אברהם   
 אבי כבר גילה את זה בעצמו רמי נוי   
 אכן יש בעיה בהבאת סקריפטים ערביים . אבי גולדרייך  
 אבי לזה יש פיתרון טכני פשוט רמי נוי  
 ניסיתי בצהריים, לא עבד אניקה   
 (ללא נושא) אבנר אברהם  
 למנדס: תודה על המאמר המחכים. חג שמח לך! רפי אשכנזי   
בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע ובטלויזיה בישראל א אלי אשד  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום