לימודי רפואה סינית
פורום רפואה סינית ושיאצו - מכללת תמורות

הנך מזוהה כ-   אנונימי , להרשמה / התחברות לחץ כאן  איתך נמצאים און-ליין

תאריך: 14/02/2004 06:06:15
מאת:
 נירעמיר  Profile
נושא: ההבדלים בין TCM לזן שיאצו

tmurot1@netvision.net.il תשובות לפורום כולכיצין – תשובה של שמואל גאוט אינה FMF (דלקת ים תיכונית), למרות שברפואה המערבית תרופת הבחירה לשתי מחלות אלה הינה, כפי שציינת, קולכיצין. עם זאת, ראוי לציין שקולכיצין אינה מתיימרת לרפא את הבעיה, אלא רק להקל על תסמיני הכאב והדלקת באופן זמני. הבעיה עם גאוט, או בעברית: שיגדון (בהבדל מ: שיגרון - ראומטיזם), הינה שקיעה של רדיקלים חפשיים במחזור הדם שמקורם במטבוליזם לקוי של הכליה של חומצת-שתן (uric acid). שקיעה זו של אלמנטיים טוקסיים קורית בעיקר באזור הגפיים התחתונות, וכמה שיותר נמוך. קרי, בדר"כ באזור הבוהן הגדולה, מפרקי אצבעות הרגליים, הברך וכיו"ב. השקיעה של חמרים אלה גורמת לדלקת חריפה וכואבת מאד מאד באזור המפרק הפגוע. ניכרת נפיחות רבה, גוון העור הופך לאדום-סגול ולוהט למגע. הטיפול ברפואה המערבית כולל כאמור מתן קולכיצין לטיפול סימפטומתי ומיידי בדלקת. מאחר ואנשים לא מעטים אינם מגיבים היטב לקולכיצין, או מגלים ריאקציות אלרגיות או תופעות לואי אחרות, הופכת התרופה לבלתי ישימה לגביהם. ניתן כמובן לטפל גם בתרופות נוגדות דלקת אחרות, כמו: וולטרן, אספירין וכד'. מאחר והבעיה הינה כאמור מטבולית בעיקרה, הצורך בשינוי דיאטטי הינו קריטי לטיפול בבעיה זו לטווח ארוך. על כן ממליצה הדיאטטיקה המודרנית להוציא מסל המזון את מרבית המוצרים המכילים "פורינים". "פורינים" אלה גורמים להפרעה המטבולית הכלייתית הגורמת להווצרות חומצת שתן בכמות העולה על הנורמה. ראוי לציין כי אחוז לא קטן מחולי הגאוט סובלים גם מאבני כליה. הווצרות אבני הכליה בהקשר זה קשורה ישירות לריכוז הגבוה של חומצת שתן בדם. המאכלים העיקריים המכילים פורינים הם: יין אדום, בירה, בשר אדום, בשר אורגני (חלקים פנימיים כמו כבד, מוח וכו'), ומהצומח בעיקר קטניות על כל סוגיהן ושמרי בירה. ברפואה הסינית תופעת הגאוט קשורה ל: Bi syndrome. כאן החסימה האנרגטית משויכת יותר לחסימת דם ו: Toxic fire. אלה הגדרות הבאות לציין חסימה טוקסית (רעילה) הקשורה עם מחזור הדם. הטיפול הניתן לכן מבוסס על דיקור סיני, בעיקר Blood letting, דקירה לצורך הקזת מספר טיפות דם, מקצות האצבעות. כמו כן טיפול בדיקור בנקודות הבאות לנקות את הדם מהטוקסינים (חומצות השתן) המסתובבות בו, ולשפר את תפקוד הכליה. ניתן כמובן לטפל בבעיה גם בצמחי מרפא סיניים, אך בעיקר בפרספקטיבה לטווח ארוך יותר. הדיקור (באם מתבצע נכון) פותר את בעיית הכאב והנפיחות האקוטיים במהירות העולה על זו של הקולכיצין, וללא הסיכונים הכרוכים בשימוש בו. בנוסף יש כמובן להכנס לדיאטה מאד קפדנית הכוללת, מלבד המומלץ ברפואה המערבית, גם ובעיקר שתיית קפה ומשקאות חריפים, אוכל מאד חם וחומצי באופיו נוזלים בברכיים זהו מצב תגובתי דלקתי ולרוב הטיפול אינו מורכב. הוא יכול לכלול מספר אלמנטים: טווינה מקומית ועל מרידיאן הכליות לשיפור המטבוליזים של נוזלים ולהגנה על הברך (מנקודת ריאות סינית) כמו גם סילוק חומרים דלקתיים מקומיים (מנקודת ריאות מערבית). חיזוק השרירים המקיפים את הברך כדי להוריד עומס מעליה (למשל תנועת אופניים באוויר ותרגילים שונים שהפיזיותרפיסטים יודעים להמליץ). מוקסה ישירה בגרגר על נקודות האשי ועל "עיני הנמר" לפי הצורך. אם מדובר במצב דלקתי כרוני וקיימת עדות לשחיקת סחוסים ניתן להיעזר בתוסף מזון כורנדרואיטין סולפאט + גלוקוז אמין (יש לקרוא את ההוראות לצרכן...) כנסיון לחודש. פעמים רבות זה עובד. צמחונות וחסר דם בתור צמחוני למעלה מ 30 שנה שלא סבל ולא סובל מחסר דם אשמח להוסיף מספר דברים: פעם להיות צמחוני דרש איזון תזונתי מסובך. היום קציצת טבעול אחת פוטרת את רוב הבעיות. היא מאוזנת, מחומרים טבעיים ודלת שומן (פחות מ 5% ). עם זאת אני מכיר טבעונים מושבעים שמעולם לא חטאו בביצה או חלב ועדיין לא חסר להם B12 . כנראה שלטחול הסיני תפקיד חשוב בספיגה והמרת המזונות. למי שהטחול מסודר הוא יספוג את מה שצריך ויארגן לעצמו בגוף את מה שחסר (במידת האפשר). מכאן שאם חסר ויטמין יש לתמוך בספיגה ולאו דוקא להוסיף אותו באופן מלאכותי. הוספה מלאכותית היא פעולה הגיונית במצבי חסר כרוניים כשצריך להשלים חסרים אבל לא כטיפול לאורך חיים (אלא אם באמת יש בעייה בספיגה או סינתוז). מכאן שאפשר להיות צמחוני ללא חוסר דם וללא קשיים מרובים. מאידך, אני מכיר אוכלי בשר רבים עם חסר דם שגם אצלם ראוי לאזן את הטחול. כמובן שאם המטופל אינו צמחוני לעולם לא אמליץ לו להפוך את דרכיו בדיוק כמו שלצמחוני לא אמליץ להתחיל לאכול בשר. קולכיצין Colchicine תרופה המפחיתה את התגובה הדלקתית לשקיעה של גבישי מונוסודיום אוראט ברקמת הפרק, כנראה על ידי חסימת המטבוליזם והפעילות של לויקוציטים, ובעקיפין על ידי הפחתת הפגוציטוזיס. השימוש העיקרי הוא לשתי מחלות: גאוט (=שגדון) וקדחת ים תיכונית (= FMF ). תופעות לוואי אפשריות: פגיעה בריריות מערכת העיכול ולכן ספיגה לקויה, בחילות, הקאות, דימומים במערכת העיכול, פריחות, נשירת שיער, דיכוי יצירת זרע בגבר (הפיך). פחות שכיח אך אפשרי נזק לכליה, ירידה בלחץ דם, נוירופתיה היקפית, אנמיה אפלסטית, ירידה ברמות השורות השונות בדם, היפותיירואידיזם. התרופה טראטוגנית (פוגעת בכרומוזומים בזמן ההריון ועלולה להזיק לעובר). אנרגטיקה: כיוון שהתרופה מסלקת Toxic fire ונוגדת את ההשפעה של מזונות המכילים פורינים שתוצריהם עליה ברמת חומצות השתן, (מזונות מחממים ובעלי אופי יאנגי לרוב) יש להניח שהיא מקררת, בעלת אופי ייני. פגיעתה בעיקר ברקמות אפיתליאליות (ריריות) מכוון על אפשרות לפגיעה באפקט ה holding של הטחול, הובלה לחסר צ'י ולעתים לסדנדרום: SP not ruling blood המתבטא בדימומים. כיוון שהדימום והפגיעה מתרכזת בקיבה ובמעיים יש להניח שחולשת הצ'י פוקדת גם את הקיבה. היא משפיעה לרעה על הספיגה, עלולה לגרום לבחילות והקאות (הצטברות ליחה מקומית) ובמצבים בעייתיים במיוחד גם לפגוע בייצור הדם. הפגיעה בייצור הדם בצורתו הקלה, נעשית יש לשער, דרך מנגנון הפגיעה בטחול, אך ברורה גם השפעתו של הקולכיצין על הכליות, שם נפגע בעיקר הג'ינג. לכן תתכן אנמיה ברמה של מוח העצם (שהיא בעצם אנמיה על רקע פגיעה בג'ינג) שהיא הפגיעה היותר מהותית ומסוכנת של הקולכיצין. במצבים אילו ההשפעה על ההתחלקות התאית נעשית יותר מוחשית והפגיעה בטחול מתגמדת לעומת מה שקורה בכליות. מובן שהדבר בא לידי ביטוי בעיקר אצל נשים בהריון שם התחלקות התאים קריטית, אך גם בהיפותיירואידיזם, אנמיה אפלסטית, נזק לכליות, פגיעה בזרע ונשירת שיער. עגילים באוזן קיימות כאן דיעות שונות וכמובן שאני מציג את דעתי. כעיקרון אני לא מתלהב מתופעת הפירסינג, לרבות באזור תנוך האוזן. אבל זו שאלה של תרבות וטעם. ניקוב האוזן יכול להשפיע הן בשל האיכות האנרגטית של המתכת (ולכן יש להעדיף זהב שהוא פחות תגובתי ואלרגני) והן על רקע הדיקור במיקום הספציפי של האוזן. האוזן מכילה לא רק עצבים רגישים ובשפע, אלא גם נקודות דיקור המייצגות את כל הגוף. אזור העגיל לרוב חופף את אזור השליטה של העין. האגדות אפילו מספרות ששודדי הים הנהיגו את העגיל בנקודה זו כיוון שעלו על כך שזה משפר להם את הראיה. אבל כמובן שזו לא אמת רצינית כיוון שלאחר פרק זמן האזור מפסיק להגיב ונעשה כמעט לא רגיש. ואז כבר לא משנה עם העגיל שם או לא. בקיצור, הנזק אולי קיים אך כיוון שהוא כל כך קטן, (או אולי לא קטן אבל קשה לעקוב אחריו) אז אם אין רגישות אפשר לעשות מה שאוהבים. למי שהאוזן לא הגיבה כל כך טוב מוטב שימנע. חוסמי ביתא ברפואה הסינית סיכום תרופות המשפיעות דרך מערכת העצבים ההיקפית מע' עצבים אוטונומית כולינרגית קטכולמינית (אצטיל כולין) (אדרנלין, נוראדרנלין, דופאמין) מוסקריני ניקוטיני ββαβ α 2β 1β 1α 2α יותר לאדרנלין מלנוראדרנלין כרונוטרופי ואזוקונסטריקציה מעכבת הפרשת אדרנלין וזודיליטאציה אינוטרופי פרסינפטי, מעכבת אצטיל ברונכודיליטאציה כולין. עיכוב ליפוליזיס ואינסולין. משפעל אגרגציה של טסיות. אלבוטרול איזופרוטרנול פרזוסין קלונידין 2β 2β + 1β חוסם 1α 2α אגוניסט אפינפרין = בריקלין אגוניסטים אפינפרין אגוניסט השפעת הונטולין = סלבוטאמול היא: התרופה משפיעה בעיקר על רצפטור ביתא 2 אדרנרגי. אפקט זה גורם לברונכודיליטציה ווזודיליטציה של כלי הדם כתוצאה מהרפיית השרירים החלקים. אמת שהתרופה מרחיבה סימפונות אולם אין לשאוף אותה בכל עת. אם התרופה אינה משפיעה לפחות ל 3 שעות יש לפנות לרופא ולא להגדיל מינון באופן עצמאי. לתרופה תופעות לוואי רבות המזכירות במידה מסוימת פגיעה ביין וחימום יתר בריאות. השפעתה מגיעה עד לשרירים החלקים של הרחם, היא, כאמור, מרפה שרירים חלקים ולכן יכולה לשמש לעצירת צירי לידה בהתפתחותם. במינון גבוה היא עלולה לגרום להיפוקלמיה (ירידה ברמת האשלגן בדם) דבר שיש לו משמעות באינטראקציה עם תרופות אחרות (כמו ליקוריץ'). התרופה אינה מומלצת בזמן ההריון או ההנקה. השפעת האדרנלין היא: קטכולאמין הוא משפחת הורמונים אמיניים המשפיעים בעיקר על המערכת הסימפטתית שהיא המערכת המטפלת במצבי סטרס (=מתח) שלנו. מערכת זו נוגדת את פעילות המערכת הפרה-סימפתית או מווסתת אותה. למשפחת אמינים זו יש עוד הורמונים, אך מתוכם צריך לזכור רק את הנוראדרנלין = נוראפינפרין שהינו חומר בעל פעילות די דומה. האדרנלין הינו אגוניסט, כלומר חומר תומך לרצפטורים אלפא, ובעיקר לביתא אדרנרגים. לרצפטור ביתא יש שתי תת קבוצות: ביתא 2 מגרה ברונכודיליטציה וואזודיליטציה של כלי דם, בעוד ביתא 1 פועל ישירות על הלב והוא אינוטרופי וכרונוטרופי. שם אחר לאדרנלין הוא אפינפרין. מה עושים עם המידע הזה? קודם כל, אם אנחנו רוצים לדעת מה עושים חוסמי הביתא מבחינה אנרגטית אפשר לבדוק מה עושים האגוניסטים של ביתא ולקבוע שהחוסמים פועלים הפוך. אדרנלין למשל הוא אגוניסט לביתא, מאיץ קצב לב, מחזק את פעילות שריר הלב, מרחיב סימפונות, מכווץ כלי דם פריפריים (לרבות בכליות) ומונע תגובות אלרגיות. הוא מופרש בסטרס. מדובר בהורמון חלבוני. יש להניח שהוא הורמון מאוד יאנגי למרות שחלק מהתופעות שלו הן חרדה וזיעה קרה בכפות הידיים. יש להניח שהוא מחמם (על שום זרימת הדם), מניע דם פנימי ומכווץ פריפרי (מה שעלול לגרום לקור פריפרי ולעתים נדירות פגיעה בכליות), מווסת צ'י מתמרד של הריאה (קוצר נשימה), ובעיקרו חודר ללב ולריאות. ונטולין היא תרופה דומה, כלומר אגוניסטית לרצפטור ביתא ופעילותה דומה מאוד. לאורך זמן, ככל תרופה יאנגית, היא עלולה לפגוע ביין, בעיקר של הריאות. עכשיו נקח לדוגמא תרופה המייצגת חוסמי ביתא: פרופרנולול (דראלין) זוהי תרופה הדומה לנורמיטן בחלק מהמנגנונים שלה, אבל יותר קלה לניתוח אנרגטי. התרופה חוסמת רצפטורים ביתא בשריר הלב, בסימפונות ובשרירים החלקים של כלי דם. היא מורידה את קצב הלב, את התכווצות שריר הלב, את תפוקת הלב ואת תצרוכת החמצן שלו. מתאימה לטיפול בהפרעות קצב לב, יתר אדרנלין, יתר לחץ דם, טכיקרדיה, תעוקת חזה ומיגרנות. מכאן משתמע שהתרופה מורידה רוח ומקררת. כלומר יינית במהותה. לאורך זמן היא עלולה לפגוע בשן ולגרום להפרעות שינה, דיכאון והזיות. הפריחות על העור והאפשרות להופעת לופוס מרמזים על מנגנון פגיעה בשן דרך פגיעה בדם. לגבי שילוב טיפול תרופתי עם דיקור – אין בעיה באופן עקרוני. מטפלים ללא חשש לתופעות לוואי (למעט בתרופות שמדכאות את המערכת החיסונית ואז צריך להקפיד על חיטוי הסטרי). את צימצום התרופות עושה הרופא, ותמיד הרופא הקבוע (כלומר אם אני מטפל אז למרות שאני גם רופא אני לא אמליץ על צמצום תרופות אלא אפנה לרופא המשפחה של המטופל שיבצע זאת בעצמו. המעניין הוא שילוב תרופות עם צמחי מרפא. התוצאה כאן חזקה מאוד וצריך ממש להיות בקיא בתרופה ובעקרונות השילוב לצורך זה. רמז בעניין: מתייחסים אל התרופה כאל קיסר והולכים איתה ולא נגדה. אבל זה כבר עניין אחר. במקרים רבים אנו מעוניינים לגמול את המטופל מהתרופה, אך לא בכל המקרים. לפעמים התרופה היא מצב נתון (למשל אלתרוקסין באנשים חסרי תיירואיד או אינסולין בסוכרת נעורים) ואז למרות שאיפת המטפל והמטופל לגמילה מהתרופה זה הרי לא יתרחש. במצב זה נכון לתת פורמולה מפצה לכל החיים כשהיא מתייחסת לתרופה כקיסר. התרופה היא חלק מהמטופל. מצב זה מאפשר נטרול הנזקים של התרופה או צימצום המינון. בעת צמצום מינון נצמצם באופן יחסי גם את מינון השרים, משרתים ומובילים שלה. תופעה זו ידועה בסטרואידים אשר לעיתים , בחוסר ברירה ניתנים לתקופות ארוכות ואף לכל החיים (שנהרסים בשל כך, אבל כאמור - אין ברירה), וניתן לצמצם משמעותית את הנזקים. מצב אחר הוא מצב בו נותנים תרופה שהורדתה עלולה לסכן את הממטופל, אך מאידך, איזון המטופל יכול לאפשר את צימצומה או אפילו , במשך הזמן, את סילוקה. כמו פורמולה שאנו שואפים שתביא לאיזון ואז ניתן יהיה לצמצם במינון או אפילו לחדול מנטילתה, כך גם מצב זה. מתייחסים לתרופה כחלק מהפורמולה וכשמצמצמים , מצמצמים את הכל. במשך הזמן רמות התרופה והצמחים האחרים יורדים למינון זניח ואפשר להתחיל לקחת יום כן יום לא או פעם בהרבה זמן לחזרה לאיזון או שאפילו להגמל לגמרי. צריך לזכור כאן: אם הרופא הסכים להוריד חלק מהמינון זה לא אומר שהצמחים החליפו את התרופה! זה אומר שגם את המינון של הצמחים אפשר להוריד באופן יחסי, לאט לאט עד למצב של תיקון. אבל בניגוד לתיאור מצב הראשון, כאן ניתן להוסיף עוד קיסר ולהגדיל את המינון שלו יחסית למינון של הקיסר הקודם - התרופה. המצב השלישי הוא העדיף מכל. מדובר בתרופות בחירה אשר המטופל לוקח מרצונו וכשהוא צריך. במקרה זה אין להתחשב בתרופה אלא להתקין פורמולה מתאימה אשר תחליף אותה במועד הקרוב ביותר האפשרי. לרוב מדובר במצבים חיצוניים או אקוטיים. ישנם מצבי ביניים. למשל ונטולין יכול להיות כבר חלק מהקונסטיטוציה של המטופל, לאחר שזה השתמש בו שנים רבות, או תרופה למצבים אקוטיים שנלקחת ספורדית ועונתית. כאב בעצמות כאבים בעצמות יכולים לנבוע מסיבות שונות. העיקרית והשכיחה בניהם היא חבלה (טראומה). במקרה זה מדובר בכאב ממוקם. כאבים ממוקמים אחרים יכולים לנבוע על רקע דלקת ניוונית של המיפרק – אוסטאוארתריטיס או בריחת סידן – אוסטאופורוזיס. מחלות פחות שכיחות שיש לקחת בחשבון הן גרורות סרטניות או מוקד סרטני בעצם, רככת על רקע חסר ויטמין D למשל, שחפת ומחלות אחרות. מנקודת ריאות סינית עצמות מתקשרות לאנרגיה של הכליות. לכן פגיעה בעצמות מתקשרת להיבט החומרי שלהן, כלומר פגיעה בג'ינג – תמצית החיים או ביין. ישנן תופעות שונות המערבות את הכבד ואיברים אחרים אך בעיקרון אילו התופעות היותר שכיחות. בחלק מהמקרים הטיפול מוגבל במגע כיוון שעלול להגרם נזק. במקרים אילו יש להעדיף שימוש בדיקור או צמחי מרפא. במקרים אחרים המגע מסייע בצורה משמעותית. התקף אקוטי באסטמה אם ההתקף אינו מסכן חיים והמטופל אינו ממש לחוץ, כלומר הוא יודע שבמקרה הגרוע יוכל לשלוף משאף ולהפטר מהבעייה, אפשר לעשות נסיון אשר פעמים רבות גם מצליח: בשיאצו - למצוא נקודות רפלקס אשר מגיבות בו זמנית. Lu-6 היא אחת מהן. לעומת זאת מנסיוני, UB-13 פעמים רבות החמירה את הבעיה במקום להועיל... ואז לעבוד על הנקודה בחיזוק או פיזור לפי הצורך (לחיצה בסגנון נמיקושי או one finger rotation בטווינה). בדיקור העקרון דומה, לאחר שאתרנו את הנקודות המשפרות מצב ניתן לדקור. המחט עדינה וכיוון המחט מאוד חשוב. הכיוון לא קשור למרידיאן אלא לתגובה של המטופל ולכן יש לנסות קודם בלחיצה לכל הכיוונים עד שמתבייתים על התוצאה הטובה ביותר. ישנן פורמולות צמחים אשר עובדות ביעילות תוך כחצי שעה, אם למטופל יש סבלנות להמתין. ולזכור - טיפול תרופתי למצבים אקוטים אינו מזיק. המזיק הוא ההמשכיות של הטיפול כאשר לא מנסים אלטרנטיבות מתאימות. בצל חמים, חריף, מעלה, מחזק יאנג, מניע צ'י ודם, מייזע ומשחרר חיצון, מחמם ומסלק רעלים. מתאים למצבי רוח עם קור לחות חיצונית התוקפת דרכי נשימה או חוסמת את האף. אבצס בעין בקרנית האמת, לא זכור לי שלמדתי משהו בתחום, ולא ברור לי כיצד האבצס יכול להתפתח בתוך הקרנית. אולי לצידה? מאחוריה? לא נראה לי שאנרגיות שליליות יכולות להביא אבצס יותר מהטלת עין הרע. על פי הרפואה הסינית אין אנרגיות שליליות או חיוביות. אנרגיה זה כמו אש, או שמשתמשים בה נכון והיא מועילה או שהיא שורפת. אבל אין ליחס לה כוונות או מעשים חיוביים או שליליים. בענייני הגנות מעניין שרק המערביים מתעסקים כל הזמן בזה. הסינים והמזרחיים מעולם לא שמעו שבזמן טיפול יש להגן על עצמנו מפני המטופל או האנרגיות שלו. מה כן הם יודעים? להגן על הגוף שלנו שלא יפסיד אנרגיה בזמן הטיפול. זה חשוב ונעשה בעזרת ריכוז, כוונה, נשימה, מנח גוף ויציבה נכונה. ולגבי האבצס, נראה לי שאם הוא חוזר מדי פעם והאנטיביוטיקה לא עוזרת (בטיפות או בבליעה?) אז צמחי מרפא עשויים לתרום. מאחר שאין לי נסיון אני מעריך שצמחי מרפא על פי הרפואה הסינית עשויים לסייע כי יש רבים מהם שמכוונים לעיניים. כמובן שזה מותנה בתשאול טוב שיוודא מה המקור לבעיה (כאן כן יכולה להיות חולשה חיסונית אבל גם לגזה יש משמעויות רבות). מכל מקום עיניים לא מזניחים ונראה לי ששווה לנסות טיפול. רק נותר לאתר מטפל טוב. בהצלחה. שפעת אסטמה וחולשה מנקודת ריאות סינית הבעיות אמורות להיות קשורות זו בזו. סביר להניח שמדובר בחולשת צ'י (אנרגיה) כללית של הגוף דבר שמסביר את ההתמודדות הלקויה של המערכת החיסונית שלך במחלות "חיצוניות"ף את קוצר הנשימה והזיעה שבסופה. אולם קיימות אפשרויות למכביר ורק מטפל סיני מוסמך יכול לאבחן את הבעיה, להבין את הקשרים השונים בין התופעות הקליניות שלך ולהתאים טיפול. לגבי הטיפול – סביר להניח שהוא יהיה שילוב של צמחי מרפא ודיקור, או צמחי מרפא ושיאצו ו/או תזונה. התכווצויות רחם בהריון התפיסה הסינית מניחה שהתכווצויות עלולות להגרם על רקע מספר רב של אפשרויות, ולהלן אחדות מהן: * חסר וקור - חדירת קור בעיקר בחודש השישי או שביעי להריון. כאבי קור, בצקת בפנים, שלשולים. לשון עם חיפוי לבן, דביק או דק. דופק עמוק וחלש. * חסר צ'י - כאבים בבטן ובגב תחתון, חולשה, חיוורון, קוצר נשימה, תאבון לקוי. לשון חיוורת ורפוסה עם חיפוי דק לבן. דופק חלש ורחב. * סטגנציה של מזון בגלל רוח קרה - כאב באפיגסטריום, תאבון מופחת, רגורגיטציות, נפיחות באפיגסטריום, עצירות או שלשולים עם ריח דוחה, כאבי מפרקים, כאבי ראש כבד ועמום. לשון עם חיפוי לבן ודביק. * סטגנצית צ'י (ואש) - כאבי בטן תחתונה, נוקשות בשרירי הבטן, דיכאון, סומק בפנים, כאבי ראש, איריטביליות, טעם מר בפה, צמא, עצירות, שתן כהה, אי שקט של העובר. לשון עם חיפוי דק ודביק או דק וצהוב. * חסר בשל חום בדם - פנים סמוקות, צמא, כאבי גב תחתון, סימני חום בדם. דופק רחב וריק. * חסר דם – פנים חוורות, סחרחורות, יובש בפה, שיער יבש ומתפצל, לשון חוורת חסרת חיפוי. הסיבה השכיחה יותר היא האחרונה שמשמעותה אינו בהכרח אנמיה אלא סימנים הנראים כמו חסר דם. היא קלה יחסית לטיפול גם בזמן ההריון ותמיד רצוי לתקן אותה. גם הסיכון לטפל בה נמוך כיוון שעיקר ההתערבות היא תזונתית. מכל מקום, קודם כל יש לערוך בירור יסודי אצל גינקולוג שיבדוק שאין בהתכווצויות בכדי לסכן את ההריון. לאור נסיון עבר עדיף לפנות למטפל מוסמך בתחום הרפואה הסינית שיעשה לך אבחנה וטיפול. הבעיה היא שמעטים ישושו לעשות טיפול שיש בו סיכון מדיקו-לגלי (הסתבכות בתביעה משפטית על רקע אי הצלחה למשל). מכל מקום, ייתכן שיש שמנים שעשויים להרגיע אבל גם כאן צריך להתייעץ עם משהו מתחום הארומטרפיה (שזה לא בפורום הנוכחי), כיוון שלא מעט שמנים אסורים לנשים בהריון. בהצלחה רבה. יובש בעיניים יובש בעיניים היא תופעה מוכרת ולרוב מטופלת היטב ברפואה הסינית. אך קודם יש להשלים בירור מערבי ולא להסתפק בטיפות עיניים. יובש יכול לנבוע מבעיה מקומית של בלוטת הדמעות (חסימה למשל) אבל פעמים רבות מדובר בתופעה כמו סיקקה = יובש, הקיים גם באזורים אחרים בגוף (ריריות הפה, נרתיק וכו'). לעתים זה מרמז על מחלה אוטואימונית (שהגוף תוקף את עצמו) כללית וחשוב לשלול את כל הדברים האילו. שלילה מבוצעת על ידי איבחון של רופא, בדיקות דם ומעקב. אם מדובר בסיקקה פשוטה או מקרה גבולי לא ברור יש לחשוב על הרפואה הסינית. העיניים מתקשרות למרידיאן (ערוץ האנרגיה) של הכבד ולכן יש לבדוק אם יש בו חסר איזון. יכול להיות מסוג של "חסר דם" או "חסר יין" , תלוי בגיל ובתמונה הכללית. אילו הן התופעות המאפיינות מצבים כרוניים. אבחון טוב מוביל לטיפול מוצלח אשר אמור לכלול בעיקר צמחי מרפא. בהצלחה. פיסורה פיסורה היא חריץ או סדק באזור פי הטבעת. מדובר בקרע אורכי אקוטי או כרוני באזור השכבתי של האפיתל המקושקש (Stratified squamous epithelium ) שבאזור התעלה האנאלית. סיבות אקוטיות יכולות לנבוע ממעבר מסת צואה גדולה ויבשה (בעצירות), טרואמה, שלשול או טראומה יאטרוגנית (שהרופא גורם). גם תינוקות עלולים לפתח פיסורה. פיסורה כרונית היא כיב אליפטי או מעגלי העובר פיברוזיס (השתנות לרקמה סיבית) על רקע דלקת כרונית. הפיסורה לרוב ממוקמת פוסטריורית לקו האמצע אך גם אנטריורית. באבחנה המבדלת יש לשלול קרצינומה (סרטן) , נגעים ראשונים של סיפיליס, שחפת וכיב על רקע אנטריטיס גרנולומטוטי. פיסורות כואבות מאוד, בעיקר בזמן מתן צואה, וגורמות לכיווץ הספינקטר האנאלי. לכן הבדיקה צריכה להיות עדינה במיוחד. לרוב הפיסורות עוברות לבד או משתפרות בעקבות מתן מרככי צואה. משחות מקומיות מכילות משכחי כאבים ויש להתשמש בהם לפני ואחרי מתן צואה. אמבט חמים (לא חם) ל 10-15 דקות לאחר כל פעילות מעיים נותן הקלה זמנית ודואג לשמירת ההיגיינה של המקום. כאשר טיפולים שמרנייים נכשלים יש לשקול התערבות כירורגית. במקרה זה מסלקיםא ת הרקמות ההיפרטרופיות בלי לפגוע באזור הקרע עמצו. לרוב התהליך מרפא. מנקודת ריאות סינית כל גורם המביא לעצירות יכול לגרום לפיסורה, אך לרוב הגורם מעורב במצב חום. גם שלשולים נוזליים לעתים קרובות המלווים בחום (צואה בעלת ריח חריף במיוחד) מאפיינים מצב זה, וכמובם שגם טראומה, אלא שאז לא נתעסק בתחום בכלים של רפואה סינית. צואה נוזלית על רקע חום במעי הגס מתאימה גם למחלת הקרוהן או מחלת האולצרטיב קוליטיס ולכן אבחנה מבדלת שלהם עלולה להתאים למצבי פיסורה על רקע נטיה לשלשול. בטיפול יש לפעול גם למניעת עצירות או שלשול, ולטפל מקומית באמבטיות מניעה . ניתן להקל עם שמן אתרי מקומי ותוספת של שמן המכיל ריכוז גבוה של ויטמין E . במידה שהפיסורה קיימת אך לא נרפאת, יש להתייחס אליה כאל מצב בו ריפוי הפצעים איטי ואז הטיפול הוא בפורמולות המשפרות ומזרזות ריפוי (בד"כ מניעות דם) ותוספת של אבץ ואיזון תזונתי. טנינים הטאנינים הם אסטריגנטים, מצויים במני אלון ובאוג הבורסקאים. בעבר שימשו לעיבוד עורות. היום הם נחשבים למעקבי חמצון של שומנים, מעקבים שחרור היסטמין מתאי מסט, אנטי דלקתיים ואנטי ויראלים. גם הם נחשבים למטפלים בבעיות חיצוניות רבות אבל גם באלרגיות. צמחים העשירים בטנינים הם פטל, אוכמניות, גרניום, פוליגונום ואגרימוניה. בשימוש פנימי הם במשפחת עוצרי הדימום, מניעים דם ועוצרים שלשולים. חלקם מכייחים או מונעים נזלות אלרגיות. חלק מהטנינים, על פי הרפואה הסינית , אמנם עוצרי דימום אבל במקביל גם מניעי דם. זהו לכאורה פרדוקס שכן צמחים מניעי דם עלולים להחיש דימום וצמחים עוצרי דימום עלולים לגרום לקרישת דם מוגברת. אבל שילוב של השניים עשוי למנוע את שני הדברים. ברפואה הסינית ישנם צמחים רבים שמניעים ומסייעים בעצירת דימום בו זמנית. להערכתי צמחים אדומים (פטל וענבים) יכולים לסייע בכך. מאידך - אין להפריז בכלום, בעיקר בהריון , שכן אז המערכת אינה מאוזנת וכל הפרת איזון קטנה יכולה לגרום לבעיה גדולה מהרגיל. לגבי St-28 והקשר שלה למרידיאני אקסטרה: (לפי רן כליף) אין טקסטים קלאסיים או איזכורים המקשרים את נקודת Shui Dao (St-28 = דרך המים) למרידיאן ה Dai Mai . האפשרות הקיימת היחידה היא קשר דרך המרידיאן המסתעף של הכליות (לפי Ling Shu פרק 11 עמוד 149 ( . מרידיאן הכליות הפנימי מתפצל באזור השקע הפופליטאלית ומתאחד עם מרידיאן שלפוחית השתן ב UB-40 . ממשיך לאזור החוליה הלומברית השנייה ומתאחד עם איבר הכליות בדרכו מעלה. מתפצל כדי להתחבר עם ה Dai Mai (שהולך מעל Liv 13 , GB26 , 27 / 28 . מבחינה אנטומית יש לנו שטח שבדיקת השרירים בו די מעניינת. המפגש בין השרירים האובליקים החיצוני ווהפנימי. GB-27 (נקודה של Dai Mai ) היא כמעט באותו גובה של CV-4 (Guan Yuan ) ושל St-28 (Shui Dao ). ישנה הצעה לגבי יכולת ה Dai Mai לשלוט (שזה, אגב, אחד הסמלים של המרידיאן בסינית) על שריר ה Zong ) Rectus Abdominis ) כפי שאנו יכולים לראות ב Su Wen פרק 44 עמוד 249: "יין ויאנג נפגשים ב St-30 ( Qi Chong ) אשר מחובר לשריר ה Zong . ה Yang Ming (מרידיאן הקיבה) שולט על ה Chong Mai ועל שריר ה Zong , וכל זה שייך ל Dai Mai . במושגים של שליטת ה Dai Mai על המעברים התחתונים של המים (Dai Xia = לויקוריאה) , יכולה להיות השפעה דרך היאנג מינג של הרגל על שריר ה Zong תוך שימוש בנקודת St-28 . חום וקור – טמפרטורה עברית שפה קשה. המושג חום בעברית משקף גם fever שפירושו עליית טמפרטורת הגוף, וגם heat שפירושו תחושת חום סובייקטיבית. כדי להסביר מושגים כמו חום או קור אתן דוגמא: אם אדם מסוים סובל מחום רוב חייו, מעדיף ללבוש שורט עד אמצע החורף, מתעב שמיכות פוך, מעדיף שתייה קרה בכל עת, יש לו נטייה להיות אדום וסמוק, מזיע לעיתים וזיעה בעלת ריח חריף, השתן שלו צהוב כהה ובעל ריח חזק, הוא לא שקט ולעתים היפראקטיבי – הרי שהוא טיפוס חום מובהק. כמובן שיש טיפוסי חום בלי כל הסימנים לעיל. טיפוס קור הוא הטיפוס ההפוך: הוא יאהב שמיכות פוך עד אמצע הקיץ, תמיד קר לו, מעדיף מזון ומשקה חם, השתן בהיר, רב וצלול (מפני שהוא - ) כמעט שאינו מזיע, איטי. אם אדם מסוים ניטרלי ומאוזן מפתח סימנים של טיפוס חום, אז התופעה מוגדרת כאילו "חום פלש לגופו" או "חום פנימי התפתח בגופו". לתופעה סיבות רבות והיא , לרוב, ניתנת לטיפול. גם טיפוסי חום או קור יכולים להשתנות באמצעות תזונה וצמחי מרפא לאורך זמן. אבל לא תמיד זה שווה את המאמץ. "חום בריאות" מתייחס לתופעות הדומות לחום שקשורות למערכת הנשימה: למשל נזלת צמיגה וצהובה, גרון צורב ואדום, נשימה כבדה (לעתים עם ריח), ליחה צמיגה וירוקה,שיעול דמי, הזעות החל מהערב ועוד. הכוונה בד"כ ל"חום שפלש לריאות" אך זו יכולה להיות תופעה פנימית שהתפתחה במשך הזמן. הפלות מנקודת ריאות סינית קודם כל אני שמח על הדיון שהתעורר , גם אם לא תמיד היה רלבנטי לרפואה הסינית עצמה. אנחנו לא חיים בבועה והיום שאלות אתיות של מטפלים ברפואה סינית מתקשרות להוויית החיים היום יומית שלנו. אין ספק שדיון פילוסופי יכול להניב הרבה יותר דיעות וחילוקי דיעות מאשר תשובה לשאלה קלינית, מה גם שמעניין להכיר את הדיעות של חלק מהמשתתפים הקבועים כאן. ולעניין הדיון שהתחיל: הפלות היו והינן מקובלות בסין. הפרוצדורה נעשית או בדרך הקונוונציונלית או הסינית או שילוב של שתיהן. במקרה של שימוש בשיטה המסורתית מקובל להחדיר לנרתיק שורש טריכוזנטיס מעובד למשך 24 שעות ובשילוב עם צמחים ודיקור זה עושה את ה"עבודה". אלא שהתחושות אינן נעימות המצב מדומה לצירים טרום לידה. במידה מסוימת הטיפול מחקה את הגלולה הצרפתית של "היום שאחרי" p486 . מבחינת סיכונים , לא ידועים לי סיכונים לאם ו/או לעובר (במידה שזה לא הצליח) אבל יתכן שיש כיוון שאני לא קראתי מחקרים בתחום. אם מנסים טיפול שמהווה התווית נגד על פי הרפואה הסינית להריון, ברוב המקרים לא נשיג הפלה גם אם מאוד נרצה. התוויות הנגד נועדו למנוע מצב שבו הריון "חלש" כלומר בסיכון, יסתיים מוקדם יותר. טיפול אפילו לא נכון לאישה בריאה שמצבה מאוד מאוזן לא "ינפיק" את הכוונה. זה מבחינה רפואית. עכשיו מבחינה חוקית. אני בטוח שהביטוח לא יכסה תביעות ושיש כאן עברה פילילית על החוק לפי חוק ההפלות במדינת ישראל. כמו כן טיפול בקטינה בעייתי בפני עצמו. כאן החוק בא לעזרתן ויש מקומות המאפשרים ייעוץ ללא שיתוף ההורים. אבל מדובר במקומות ממוסדים וחוקיים שמנוהלים על ידי מסגרות של עובדים סוציאלים, רופאים ופסיכולוגיים. כדאי מאוד לפנות לשם במקרים כאילו. איפוא כן הייתי מתערב? אם הבחורה בצעה הפלה הייתי נותן לה טיפול לחיזוק דם לאחר האירוע כדי להחזיר אותה מהר ככל האפשר לאיזון. וכמובן נותן המון אמפטיה למצוקה שלה בין אם אני מסכים להפלות ובין אם לא. ולגבי העניין המוסרי, (אי אפשר בלעדיו כנראה). דיעותי לגבי הפלות ידועה לרבים ולא רוצה לנצל את מעמדי כאן לקידום דיעות אילו. אבל אני רוצה להציג פאן נוסף, מבהיל ככל שיהיה שאיש לא העלה אותו. אם עובר חיי מגיל מאוד צעיר (וכנראה שזה כך), הרי שעל פי גרסאות מסוימות מדובר ברצח (ברפואה יקראו לזה המתה). זה מעלה את הדיון של המתות חסד (רצח מתוך רחמים בשם הפחות נוח של העניין). כך שהדיון מסתעף גם לכיוון נוסף. כמובן בתנאי שה"אם" הזה מתקבל. זהו, כמובן שלא הבעתי דעתי לגבי המתות חסד – בעד או נגד – אבל זה נושא לגמרי לא סיני (שאין לי בכלל התנגדות שיופיע כאן). טיפול בטראומה לדעתי בעניין של כאבים כדאי להסתמך על משכחי הכאבים המערביים שהם יעילים וממילה לא נותנים אותם לזמן ממושך. הטיפול בטראומה כשלהי (ולא רק בלסת), לרוב מלווה בשילוב של צמחי מרפא המונעים סטגנציות ומניעים דם לאזור, יחד עם דיקור או מגנטים להחשת ההחלמה. אז מדובר כאן בזירוז החלמה ושיקום ולא במניעת כאבים. התקן מול גלולה מנקודת ריאות סינית גלולות פותחות סטגנציה (להבדיל מאילו של הדור הישן שהיו עושות סטגנציה של חום ולחות). לראייה יש הקלה בכאבי המחזור, היעלמות של ציסטות ונפיחויות בשדיים והקלה על תופעות PMS . מאידך הן מעלימות את המחזור הטבעי, אבל זה חוזר למצבו הרגיל זמן מה לאחר הפסקתן. אם אין סטגנציות בכלל ויש נטייה לרוח אולי כדאי להזהר כי פתיחת סטגנציות חזקה מעודדת רוח. אלא שאני חושב שעיקר העבודה נעשית ברמת המחמם התחתון ולכן הבעיה הזו לא מש ממשית. התקן עושה כנראה חום וסטגנציה (אולי בגלל זה החום) שמונע השרשת הביצית המופרית. אלא שמדובר בסטגנציה מקומית מאוד ולא ידוע לי אם יש השפעה על כל הגוף במישור הפיזי והנפשי. לעתים חום זה עלול לגרום ליתר דימומים ולכן לנשים עם חוסר דם רצוי להמנע או לקחת במקביל טיפול מחזק דם. השאלה הגדולה היא האם התאוריות האילו נכונות. הן מבוססות על ידע ואפידמיולוגיה מערבית, על היקש בין שתי הגישות ועל מעט נסיון קליני. לא ידוע לי מחקר שנעשה בתחום והגיע הזמן שמשהו ירים את הכפפה. זמן משך בישול צמחים קודם כל נשאל האם אתה מדבר על צמחים נאים או מעובדים לאבקה. אם הם מעובדים לאבקה, אז אין ברוב המקרים קונפליקט. ראשית משום ששטח פני הצמח גדול (כשהוא טחון דק) ולכן זמן הבישול שלו קצר מאוד. שנית משום שברוב המקרים מדובר בצמח שבשלו אותו ואספו את האבקה הנוצרת ממצוי התה שבושל. לאבקה מחזירים את השמנים האתרים שהתנדפו תוך הבישול וכך הצמח שומר על תכונותיו המקוריות בצורה טובה. אם מדובר בצמחים נאים, כאן יש לבשל אותם לפי המתכון הקלאסי: צמחים מחממים מבשלים הרבה יותר זמן, לא רק כדי לתרום לחימום שלהם אלא כדי לנטרל את הרעילות שלעתים מתלווה להם. צמחים מקררים מבשלים פחות זמן לפעמים, אבל זמן בישול ממוצע נשאר כעשרים דקות. הבעיה היא לא עם צמחים קרים או חמים אלא עם צמחים ארומטים, כאילו שיש להם שמן נדיף. אותם יש לבשל על פי הסינים עד 5 דקות ועל פי ההגיון שלי דקה או שתיים. כמעט על גבול חליטה. זהו, מקווה שעזרתי. וסטיבוליטיס יש סוגים שונים של וסטיבוליטיס ומכיוון שלא פורט הסוג אני מציין את ה Nasal Vestibulitis . מדובר בדלקת של הוסטיבולה הנאזלית (vestibule = פרוזדור, nasal = אף). המקום יכיל קרומים ולעיתים דימום. תופעה זו נגרמת על רקע זיהום (איטיס = זהום). ברפואה המערבית מקובל למרוח משחה למשך 14 יום. ברפואה הסינית מתייחסים לתופעה מבחינת אבחנה מבדלת כמו אל נזלת כרונית המתאימה, לרוב, ל"פלישת חום ולחות ורוח". כל מטפל סיני אמור לדעת איך מתייחסים לבעיה. סחרחורת מצב המשקף שתי אפשרויות: Dizziness - זהו מצב המתקשר לתחושת ריחוף או ניתוק מהסביבה. הסביבה יציבה אבל הסחרחר לא. כלומר, כדי לרכוש יציבות על הסחרחר להיאחז במשהו מהסביבה. מצבים אילו מתאימים לעמידה ממושכת בחום, עייפות יתר, דילוג על ארוחה או מצבים רגשיים קשים. במצבים אילו לחץ הדם יורד ותגובת הסחרחורת מאלצת את האדם להישכב פרקדן ובכך לאפשר לדם לחזור למוחו. גורמים שכיחים מונים לרוב אנמיה, מצב של לחץ דם נמוך קבוע או לחץ דם היורד בעמידה, רמות נמוכות של סוכר בדם. למרות שכיחות וקלות המקרים יש לשלול גם מצבים של עילפון על רקע דימום או מחלה לבבית למשל, אירוע מוחי קל או אפילפסיה. Vertigo - מצב זה מתאר חוסר יציבות. האדם מרגיש שהחדר או הסביבה מסתובבת. התופעה מחמירה עם שינוי מנח הראש. המצב השכיח ביותר הוא vestibulitis . מצב אפשרי אחר הוא תסמונת מנייר. מצב נדיר מאפיין מחלות מוח או חוט שדרה. בדלקת המבוך vestibulitis קיים זיהום ויראלי שאינו מסוכן המוביל לסחרחורת קשה. זו מחמירה בעיקר בהטיית הראש אך אינה מלווה בצלצולים באוזניים או כאבים. שכיבה על הגב משפרת את המצב. מצב זה חולף לאחר מספר ימים. תופעה דומה היא Benign vertigo שמתאר מצב בו איבר שיווי המשקל באוזן עבר הסתיידות קלה וגושישי סידן גורמים להקצנת תחושת המעבר בין מנח אחד לשני. התופעה מתאימה לגיל מתקדם ויותר בנשים. היא מאובחנת על ידי נוירולוג אשר בודק ומגלה ריצוד האישונים. הטיפול לא נעים אבל פשוט ויעיל עד מאוד. מחלת מנייר מתארת התנוונות האוזן הפנימית. לכן מופיעים צלצולים כסימן מקדים ועלולה להתקדם בהדרגה גם חירשות. התקפי הורטיגו קשים ואורכים מספר דקות אך יכולים להופיע לעתים קרובות. מנקודת ריאות סינית האפשרויות מאוד מגוונות. החל מתופעה של חסר דם (שאינו בהכרח מחייב אנמיה) , דרך "עליית רוח הכבד" או מצבים של "חסר יין" או "ליחה עכורה בראש". מובן שמדובר במושגים סיניים. לכל מצב כזה יש טיפול ובחלק מהמקרים הטיפולים מאוד יעילים (לרוב יותר מאילו הקיימים ברפואה המערבית), אבל כדי לקיים אותם נדרשים שני תנאים. האחד – שרופא קונוונציונלי שלל בעיות לא צפויות במוח, והשני – שמטפל סיני אחראי עשה בדיקה יסודית והגיע לאבחנה ברורה. הטיפול לרוב כולל דיקור ו/או צמחים, לפי העניין (לרוב שילוב של השניים). פירות הדר Fr. Citrullus vulgaris = xi gua צמחים מטהרים ומקלים על חום קיץ מתוק, קר, לב, קיבה, שלפוחית מטהר חום קיץ ומייצר נוזלים. לא במצבי קור לחות או קור חסר במחמם האמצעי. Pc. Citri reticulatae = chen pi צמחים המווסתים את הצ'י חריף, מר, חמים, ארומטי, טחול, קיבה, ריאות מניע צ'י ומחזק טחול קיבה, משנה ליחה, מווסת צ'י מתמרד מטה ומונע סטגנציות. אסור במצבי שיעול על רקע חסר יין או חסר צ'י, בזהירות במצבי חום. Pc. Citri erythrocarpae = ju hong צמחים המווסתים את הצ'י חריף, מר, חמים, ארומטי, מייבש, טחול, קיבה, ריאות מניע צ'י ומחזק טחול קיבה, משנה ליחה (יותר מה chen pi ), מווסת צ'י מתמרד מטה ומונע סטגנציות. אסור במצבי שיעול על רקע חסר יין או חסר צ'י, בזהירות במצבי חום. Pc. Citri reticulatae viride = qing pi צמחים המווסתים את הצ'י מר, חריף, חמים, כבד, מרה מניע צ'י הכבד ומקל על סטגנציות, שובר הצטברויות מזון, מייבש לחות ליחה. זהירות בשימוש במצבי חסר צ'י. Fr. Citri seu ponciri immaturus = zhi shi צמחים המווסתים את הצ'י מר, קריר, טחול, קיבה שובר סטגנציות צ'י והצטברויות, מווסת צ'י מתמרד מטה, למצבים אפיגסטריים, עצירויות. זהירות במצבי קור בקיבה, זהירות בהריון. Fr. Citri seu ponciri = zhi ke צמחים המווסתים את הצ'י מר, קריר, טחול, קיבה מניע צ'י ומקל על הצטברויות, מתאים למצבים בהם המטופל חלש ובחסר. זהירות במצבי קור בקיבה, זהירות בהריון. Fr. Citri sacodactylis = fo shou חריף, חמוץ, מר, חמים, כבד, קיבה, טחול מניע צ'י ומקל כאבים ונפיחויות מצ'י כבד סטגננטי, הרמוניזציה בקיבה וחיזוק טחול. זהירות במצבי חסר יין עם סימני חום. תפוז: קריר, מתוק, חמוץ, מייצר נוזלים, מסלק חום, מניע עיכול. קומקוואט: חמים, חריף, מתוק, חמוץ, מווס ת צ'י הכבד, מווסת צ'י מתמרד מטה, מסלק ליחה. לימון: קריר, חמוץ, מטהר חום ורעלים, מטהר אש קיבה (חילוקי דעות משמעותיים בין המקורות), מכווץ, מייצר נוזלים אשכולית: קר, מתוק, חמוץ, מייבש קלמנטינה: קריר, מתוק, חמוץ, מניע צ'י, מחזק טחול, ריאות, קיבה וכליות. מנדרינה: קריר, מתוק, חמוץ, משתן, מלחלח ריאות, מייבש ליחה. כמו שניתן לראות מגוון פירות ההדר נרחב וחלק לא מבוטל מהפירות כוללים חלקים שונים המגיבים אחרת באנרגטיקה הסינית. יתרה מכך, האנרגטיקה של התפוז הרגיל המוכר לנו לא נכתבה מעולם בסין כיוון שכשהם אומרים תפוז, לרוב הם מתכוונים למנדרינה. אבל נראה שבמקרים רבים הקליפה יותר חמימה מהתוכן. כלומר הפרי עצמו קריר. בהנחה שהתפוזים מצייתים לתכונה זו גם בישראל (שכן מקומות גידול שונים מניבים פירות עם אנרגטיקה שונה) יש להמנע משימוש בפרי התפוז ובמיץ שלו במצבים רבים של הצטננות. אנשים או ילדים המצטננים לעתים על רקע מצבי קור, ראוי שימנעו מהתפוז ודומיו. ועוד! שתיית מיץ חמורה יותר מאכילת תפוז שכן היא בעצם מכילה כמות גדולה של פרי במצבו האנרגטי היותר קר (שכן אין את הציפה והתוכן המוצק של הפרי). באשר לויטמין C, אין מה לדאוג, ממילה בתפוז אין הרבה ויטאמין C ואם רוצים להשיג אותו אז גויאבה, עגבניה, דובדבן או מסטיק עם ויטמין C כלשהו מכילים הרבה יותר... מרירות טעמים שונים מצביעים על הפרעה בהרמוניה של אנרגיה של איברים שונים בגוף. למשל מתיקות יתר מצביעה על בעיה בטחול / לבלב בעוד שטעם חמוץ מצביע על הפרעה באנרגיה של הכבד. מרירות מתקשרת באופן פורמלי לטעם שרוף ולכן לאנרגית הלב, בעיקר אם היא מופיעה בקצה הלשון, אך היא יכולה לעתים לשקף בעיות באנרגית הכבד. מובן שמדובר באנרגיה ולא בלב עצמו, כך שאין טעם ללכת לקרדיולוג. מהי המרירות מבחינה מערבית? קודם כל היכולת לחוש במרירות בקצה הלשון היא יכולת מותנה גנטית שאחדים אפילו חסרים אותה במידה מסוימת (לחומרים מרים מסוימים). הופעת טעם זר יכולה להצביע על פגיעה בעצב המוביל את תחושות הטעם, או באינטרפרטציה מוטעית של המוח. ולפעמים מצביעה על חזרה של מזון לחלל הפה. כך או כך, הבעיה לא תפטר בכלים מערביים. או שהיא תעבור מעצמה או בסיוע של הרפואה הסינית. Reflex Sympathetic Distrophy Syndrome טוב, היה קשה להסביר לסינים על המחלה הזו (שאגב גם רופאים רבים לא מכירים אותה). כיוון שהתופעה אינה מוכרת להרבה מטפלים, בחרתי לפרט עליה מתוך הנחה שהדפסת קובץ זה תאפשר למטפלים ברפואה סינית להבין את התופעה ולטפל בה בהתאם. מדובר במושג המתקשר לכאב, (היפראלגיה, היפראסטזיה ושינויים אוטונומיים) בד"כ לאחר פציעה המערבת עצב פריפרי או לאחר שבר על רקע אוסטאופורוזיס. מדובר בסינדרום הכולל שק מחלות שונות כשכל אחת מוגדרת התאם למיקום ומקור הפציעה, אך לכולם מנגנון והתבטאות קלינית דומה. הכאב בד"כ ממוקם בגפיים, מאופיין באיכות שורפת, רציף אך מועמד להחמרה בזמן מתח נפשי. הזזת הגפה הכואבת מהווה תחושה בלתי נסבלת. בתחילה הכאב ממוקד באזור הפגיעה אך בהמשך הוא מתפשט לאורך העצב הפגוע ואף לגפה כולה. יחד עם הכאב מופיעות תופעות ואזומוטוריות כמו התרחבות כלי דם (העור נעשה חם ויבש) ובעקבותיו, לעתים, התכווצות כלי דם (העור נעשה קר, כחול ובצקתי). תופעות אוטונומיות נוספות כוללות הזעת יתר או אי הזעה, שינויים מקומיים בעור, תת עור ושרירים, ואוסטאופורוזיס. ללא טיפול יש חשש לאטרופיה (דלדול) של השריר, קיבעון מפרקים, אוסטאופורוזיס ופגיעה בתפקוד הגפה. המכניזם של הכאב עדיין אינו ברור. ככל שהטיפול יותר מוקדם ניתן לצמצם יותר את תופעות הלוואי. הרפואה הקונוונציונלית מציעה הרדמה מקומית או הזרקות של לידוקאין (חומר להרדמה מקומית) בגנגליונים עצביים. לעתים הטיפול מניב תוצאות מלאות אך במקרים קשים יש לנתח ולפגוע בעצב (סימפטקטומי) . טיפול סטרואידים קצר טווח בתחילת הופעת הסינדרום עשוי למנוע התפתחות המצב. מנקודת ראות סינית מדובר בכאב חם ברמה של המרידיאנים, אך בגלל השינויים האוטונומיים (רטיבות - יובש) וההקשר הרגשי יש לבדוק מעורבות אנרגטית של הכבד, הפריקרד והלב. הטיפול המתאים ביותר לדעתי הוא טיפול בדיקור. קיימות שיטות שונות אך מבניהן הדיקור היפאני מתאים יותר (או שילוב של שיטות פורמליסטיות). זאת במקביל לקבלת צמחי מרפא על פי הגישה הסינית המסורתית. קיימות שיטות דיקור המשלבות גם חסימות עצביות בעזרת הזרקת מעט חומר בשם לידוקאין לנקודות אקופונקטורה. כאמור, מטפל רב תחומי ברפואה סינית, עם ידע מספק באנטומיה ונוירולוגיה של הגפה יכול לסייע. למרות שנראה שמדובר במקרה של עודף, טיפול כמו טווינה עלול לגרום להחמרת הכאב. מאידך, חשוב לטפל מנואלית בגפה כדי למנוע סיבוכים ולאפשר הזרמת צ'י טובה יותר. רצוי שהטיפול המנואלי יהיה לפני הטיפול בדיקור. במקרה זה מומלץ לבחור מטפל בטווינה אשר בקיא גם בשיאצו. בקיצור, צריך שני מטפלים (שרצוי שיהיו מתואמים בניהם) במקביל. פוריות על פי הרפואה הסינית my wife is infertile due to blocked tubes; how can chinese madicine help? בעיית פריון Infertility , מוגדרת כחוסר יכולת להיכנס להריון לאחר שנה שבמהלכה לא היה שימוש באמצעי מניעה. בממוצע כ15% מהזוגות סובלים מהבעיה. ב 40% מהמקרים מקור הבעיה בגבר, ב 55% מהמקרים מקור הבעיה באשה וב 5% הנותרים מקור הבעיה אינו ידוע. הסיבות לאי פריון מתחלקות בן נשים לגברים פחות או יותר במידה שוה. בזוגות עם בעיות פריון יש לצפות לבעיה בגבר ב 40-50% (השאר נשים). סיבות לבעיית פוריות בנשים מנקודת ריאות קונוונציונלית כוללות סיבות הורמונליות, מכניות (על רקע הידבקויות), בעיות בקליטת תאי הזרע, סיבות אימוניות (תגובה חיסונית לזרע של הגבר) וסיבות לא ידועות. הרופאים הסינים מוסיפים שברפואה הסינית קיימות סיבות אפשריות רבות לבעיית פוריות, כמו: סטגנציה (חסימה אנרגטית), קור, ליחה/לחות, חום, חסר דם, חסר יין, חסר ג'ינג, חסר יאנג. המצב המתאים לאשתך מכוון לכיוון של סטגנציה אבל גם כאן יכולות להיות סיבות שונות ואם החסימה המכנית אינה כל כך דרמטית (כזו שדורשת התערבות כירורגית), נראה שבעזרת הטיפולים להלן ניתן יהיה לסייע. קיימים מחקרים שונים לגבי יעילות הרפואה הסינית בתחום. בירור על ידי תשאול מפורט וטיפול, בעיקר בצמחי מרפא ודיקור מועילים בהצלחה מרובה. חומר ברפואה סינית נתן למצוא בספרו השני של Giovanni Maciocia . לגבי פוריות הגבר, זו יכולה להיות מטופלת בעזרת צמחים לחיזוק התפקוד (אספקט יאנגי) כמו באסטרגלוס או כאילו המחזקים את איכות הזרע (ג'ינג המקביל לאיכות יינית) כמו עם לייצי סיננסיס. קיימים גם מחקרים המעידים על שיפור המצב בעזרת דיקור אך לדעתי מומחה בצמחי מרפא סינים יוכל לסייע יותר. טיפולי הפריה ושילוב עם טיפול סיני ההתייחסות משתנה ממטפל למטפל ולהלן עמדתי: אני מעריך שלרפואה הסינית יש המון מה לתרום בתחום הפוריות. לצערי, רוב האנשים פונים אליה לאחר כישלון בטיפולי הפריה ותוך כדי הנסיון השני. במקרה זה יש הגיון להמתין עם הטיפול הסיני עד לוידוא הצלחה. קיימות אינטראקציות בין הטיפולים התרופתיים לטיפולים הסינים ורבים (בעיקר סינים, כיוון שהנושא הקונוונציונלי בסין אינו מאוד מפותח) לא יודעים איך לשלב אותה בלי לגרום לנזק. לכן מומלץ להתמיד בטיפול סיני (צמחים, שיאצו ו /או גם דיקור) עד לרגע הטיפול, ובמידה שהתוצאה אכזבה מיד לאחר מכן. אם הביצית המופרת נקלטה יש להמנע מטיפול כדי לא ל"הזיז" ולסכן את הטיפול. אם התחלת בטיפולים ועדיין אין תוצאות, ניתן לנצל את ההפוגה שבין סדרת טיפול אחת למשניה, בעזרת כלים מהרפואה הסינית. המון בהצלחה. דלקת בגיד אכילס במצב חריף טווינה בשילוב שמן אתרי אנטי דלקתי יכול לקצר את הליך הבעיה. אם הדלקת ממושכת או חוזרת על עצמה מומלץ לשלב, בנוסף לנ"ל גם דיקור סיני או מגנטים ומוקסה (לקט צמחים המאפשר חימום מקומי) ישירה בגרגר. מטפל רב תחומי בשיאצו וטווינה יכול לבצע כל זאת (למעט הדיקור) בהצלחה רבה. מה יכולה הרפואה הסינית להציע לאטופיק דרמטיטיס קשה ומפושט בכל הגוף? טופלתי בסטרואידים במשך שנים רבות והטיפול כיום הוא בעיקר במשחות חיצוניות. הבעיה העיקרית היא גרד בלתי נסבל בכל הגוף אשמח לתגובתכם. כאן זכו האורחים הסינים לעדנה והארה, נראה שזה היה התחום שלהם: אטופיק דרמטיטיס היא "האסטמה של העור" ומקורה על רקע אלרגי משפחתי. זוהי אחת המחלות היותר נחקרות בעולם הרפואה הסינית ויעילות הטיפול זכתה להכרה בממסד הקונוונציונלי במספר פרסומים מדעיים. ההתייחסות לטיפול היא דרך צמחים, דיקור ותזונה. במקרה זה חשוב תשאול יסודי להגעת אבחנה יסודית. אכינציה חברינו מסין לא הכירו את הצמח (לפחות לא בשמו הלטיני). צמח מעולה עם השפעות חשובות על מערכת החיסון. על פי הרפואה הסינית הוא נחשב לצמח מקרר (יש מזונות וצמחים מקררים ויש מחממים) כך שמתן הצמח לאורך זמן יכול לגרום ל"קור" במטופל (בעיקר בילדים) שכבר הייתה לו נטייה לסבול מקור. מתי הצמח יעיל? בזמן התלקחות מחלה, בד"כ במצבי דלקת שברובם מתאימים למצב "חום". מתי לא מתאים? אצל מטופלים שסובלים תמידית מקור (למשל ישנים עם פוך עד אמצע הקיץ) או ילדים מתחת לגיל ארבע. וכן, לאחרונה יצא מחקר מעניין המראה שאכינציה בשימוש ממושך דווקא מדכא את מערכת החיסון ולא מחזק אותה… מחזור מקוצר מחזור מקוצר (והכוונה למחזור ולא לווסת) יכול להופיע, מנקודת ריאות סינית, בגלל "חום פנימי" ואז הדימום רב ואדום, והאישה סובלת תדיר מחום. יכול להיות מצב של "חסר יין" לקראת השנים האחרונות במחזור. במקרה זה ייווצר חום מדומה ("עודף יאנג מדומה") שיחקה תופעה דומה. מקרה פחות שכיח מתאים לחסר צ'י - אנרגיה, ואז הדימום מטפטף לאורך זמן וקיימת חולשת גפיים. הטיפול במצבים השונים כולל צמחי מרפא ודיקור. ברצוני לשאול את המומחים לרפואה סינית האם יכול דיקור סיני לסייע במקרה של פריצת דיסק , המקרינה כאב לרגל שמאל? האם יש עוד טיפולים שיכולים לסייע? תופעה השכיחה באוכלוסייה מעבר לזו המאובחנת. כלומר, אנשים רבים מסתובבים כל חייהם עם פריצות דיסק בלי לדעת שיש להם את זה. כנראה שהמקור לכאב הוא, בד"כ, לא הלחץ על העצב השדרתי אלא דלקת מקומית הנוצרת בגלל גירוי המקום. לעתים טיפול בדלקת פותר את הבעיה. מנקודת ראות סינית מדובר באפשרויות מגוונות המערבות את אנרגית הכליות (אך לעתים גם בעיה של הטחול או הכבד). האבחנה לא מסובכת אך הטיפול חייב להיות בהתאם לממצאים. במצב האקוטי ניתן לטפל בדיקור (ואפשר לשלב טיפול כירופרקטי במקביל. הסינים משלבים טווינה קצת אגרסיבית לכן אני לא ממליץ). במקרים כרוניים טיפול בשיאצו, למשל, עשוי להועיל (הסינים לא ממש ידעו מה זה שיאצו, ובכלל, כל מה שקשור ליפן לא ממש אהוד עליהם). במקרים דלקתיים מסוימים התערבות של צמחי מרפא יכולה לתרום. ותמיד, אבל תמיד, התעמלות שהותאמה לבעיה תעשה חלק חשוב מהעבודה! ועד משהו קטן: יש להבחין בין פריצת דיסק שפירושה בריחת נוזל מתוך הטבעת הסיבית של הדיסק, לבין שמיטת דיסק שפירושו שכל הדיסק החליק החוצה. במצב השני ניתן להחזיר אותה (לפעמים זה חוזר לבד ולפעמים צריך גם כירופרקט), במצב הראשון ניתן להקל על הלחץ של החוליות (על ידי הרפיית השרירים) ואז לקוות שהדיסק ישתקם ויתמלא מחדש. לרוב זה קורה אבל לרוב המקום חלש ומועד לפורענות מחדש במועד אחר. הזעה נראה שזו בעיה המטרידה רבים כיוון שהשאלה (וגם תשובה מפורטת) הופיעה באחד העמודים הקודמים. אם לא תמצא/י את התשובה, את/ה מוזמן לשאול ישירות ותשובה מובטחת. אי שליטה בדרכי השתן אני מניח שהכוונה ל urinary Incontinence ולא ל nocturnal Enuresis ששם מדובר על בריחת שתן לא מודעת בלילה. מנקודת ריאות סינית התופעה מתרחשת על רקע מספר אפשרויות: חסר צ'י של הטחול עם צניחת צ'י הטחול (חולשה, התכרבלות, שלשולים) חסר יאנג של הכליות (קור בגפיים ובגוף, כאבי גב תחתון וברכיים) בעיית תקשורת בין הכליות ללב (תדירות גבוהה של אי שליטה המתגברת במצבים רגשיים שונים, שיכחה, ספרמטוריאה) חסר ג'ינג בכליות (בעיות שמיעה, התפתחות, עצמות) סטגנציה של דם במחמם התחתון (כאבי בטן תחתונה, חוסר שקט, הפרעות גינקולוגיות) כמובן שיש עוד גורמים אפשריים נוספים כמו השפעת הכבד על חלק מהאיברים הנ"ל, אבל זה העיקר. אבחנה טובה יכולה לסייע בשיפור המצב. יש לזכור שהתופעה שכיחה (עד 1% מהאוכלוסיה הבוגרת) והיא מופיעה אצל ילדים קטנים ואחר כך במבוגרים (יותר במבוגרות). לחלק מהבעיות גם פתרונות קונוונציונלים אולם עדיף לנסות את המשלימים לפני כן. במקרים רבים תרגילים משיטת פאולה עשויים לתרום לחיזוק השרירים הרלבנטיים ולהקל על התופעה. הזעת יתר בגוף להבדיל מהזעת יתר בכפות הידיים (והרגליים) כאן דווקא יש סיכוי טוב יותר לטיפול. הניתוח לעומת זאת לא יעזור כאן כלל שכן הוא ממוקד לניתוק עצבים המובילים להזעה בידיים בלבד. הסינים מבחינים בין הזעות בזמן פעילות (המכונות הזעות יום) להזעות בזמן מנוחה (המכונות אצלם הזעות לילה). הזעות יום יכולות להיות על רקע עודף (עודף חום, עודף ליחה) או על רקע חסר (בעיקר חסר צ'י בריאות או בלב, אלא שאז הן יותר הזעות קרות). הזעות הלילה (בזמן מנוחה או שינה) מתאימות למצב המכונה חסר יין, ותמיד יש לברר את מקורן אצל רופא מערבי, שכן לא תמיד הן מבשרות טוב. הזעות על רקע חום מטופלות בתזונה "מקררת" ובצמחי מרפא מתאימים. הזעות על רקע חסר מטופלות בחיזוק האלמנט החסר בגוף, שוב, על ידי תזונה וצמחי מרפא. דיקור, להערכתי, עשוי לסייע להפסקת ההזעות אולם לא תמיד הוא מתקן מצב אלא רק מטיב עם הסימפטומים. עצתי: לך אל מרפא סיני שמומחה לצמחים ולתזונה ותנסה את הכיוון. במקרה שלך אסור להתייאש. אסטמה מלידה בגיל 16 אסטמה היא מחלה רב גונית והסיבות לה רבות הן מבחינה מערבית והן מבחינה סינית. בירור יסודי מאפשר התמודדות, לפחות סימפטומטית עם הבעיה. אז חשוב להתחיל מרפואה סביבתית כמו נטרול אבק מהבית (לא וילונות, ריסוס נגד קרדיט האבק ומטהר אויר), דרך בחינת התזונה (לרבים מוצרי חלב מפריעים אך יש מקרים מדובר במזונות תעשייתיים אחרים) וכלה בכלים להתמודדות בבעיה. בעבר חשבו שיש לה הקשרים נפשיים אולם כיום ידוע שהסיבה העיקרית היא על רקע אלרגי או חיסוני וההיבט הנפשי, אם קים, רק יכול להחמיר. מנקודת ריאות סינית אנו מכירים סיבות רבות לאסטמה. האם מדובר בחולשה של אנרגית הריאות - ואז המטופל מדבר בכל חלש, מזיע ועם בעיות עור. או אולי מדובר בהרבה מאוד ליחה, דבר המצביע על חולשה של אנרגית הטחול. לעתים מדובר בקוצר נשימה המחמיר בקור ובשאיפה. זה יכול לרמז על בעיה באנרגיה של הכליות. התקף בזמן חרדה המלווה בדפיקות לב מרמז על הפרעה באנרגיה של הלב ואילו כיווץ שרירים חזק באזור חזה תחתון מרמז על פגיעה באנרגית הכבד, דווקא. חשוב להבין שמדובר באנרגיה (צ'י) של האיברים ולא פגיעה באיברים עצמם. הטיפול בכל מקרה שונה אבל רובם כוללים צמחי מרפא, תזונה ודיקור עם או בלי טיפול במגע, תרגילי נשימה חיוניים וחשובה ההדרכה בהם. chronic fatigue רציתי לשאול כיצד מתמודדת הרפואה הסינית עם תסמונת זו ואלה טיפולים יעילים ואם כן באיזו מידה של הצלחה syndrome בתודה, תסמונת העייפות הכרונית מיוחסת במערב לאפשרות של חשיפה לוירוס (אותו אחד שגורם למחלת הנשיקה) ויש לשלול את קיומו (אם כי לא ברור לי מה זה עוזר כשמגלים שהוא נכח). הסינים לא ממש התייחסו למחלה באופן המוכר לנו. סין הקומוניסטית לא רואה עייפות כרונית ברוח טובה ורומזת לכיוון של עצלות ונצלנות קפיטליסטית. במקרה הטוב זה יכול להיות מתורגם כדיכאון. אבל סין הטרום קומוניסטית הכירה בתופעה של עייפות כרונית, ובדרך כלל שייכה אותה לחולשה של אנרגית הטחול (והמדובר באנרגיה ולא באיבר עצמו). לאחרונה גם הסינים החלו להתייחס למחלה ברצינות. לא כלפי החולים הסינים שלהם אלא במחקרים כלפי המערב (מה שמרמז שהקפיטליזם מנצח שם בכל זאת). הטיפול המסורתי כולל צמחי מרפא, תזונה מחזקת, פעילות גופנית ונשימתית ולעתים דיקור. ואני מוסיף על הסינים שלעתים שיאצו וחימום מקומי (תלוי בסוג הבעיה) יכול לתרום רבות. בכל אופן יש מה לעשות. גם הויטמינים נכנסו למודה ולאחרונה הקואנזים Q 10 זוכה לתהודה חיובית (60 מ"ג ליום). אולצרטיב קוליטיס שלום רב. אני מניח שהכוונה לאולצרטיב קוליטיס ולא לקרוהן (אם כי הטיפול בהם לעתים דומה). מנקודת ראות סינית המחלה יכולה להיות על רקע חום במעי הגס, חום ולחות, חוסר צ'י (אנרגיה), חום בדם, סטגנציה של הכבד המשפיעה על המעיים ועוד. הפירוט כאן ניתן מתוך מטרה להראות שאומנם בעיני הרפואה המערבית קוליטיס זו מחלה אחת אך לפי הסינים היא יכולה להיות מהמון גורמים ולכן הטיפול בכל אחד מהם שונה. ברוב המקרים הטיפול כולל צמחים ותזונה, אך לעתים כדאי לשלב בשלבי טיפול ראשונים גם דיקור. אם מעורבת סטגנציה (חסימה אנרגטית) או מתח נפשי אז שיאצו עשוי לסייע מאוד. מבחינת תזונה, קשה להשיב באין אבחנה. במצבים ליחתיים חשוב להימנע ממזון מלחלח כמו מוצרי חלב, פירות, בוטנים וכו'. במצבים של חום יש להימנע ממזון מחמם כמו תבלינים שונים, סוגי בשר אדום וכו'. במצבים של חסר צ'י דוקא ניתן לאכול ולפעמים אף רצוי דברים שבמצבי חום את מנועה מהם. בקיצור, הרבולוג טוב שהוא גם תזונאי (רצוי תזונאי קליני) המבין ברפואה סינית יכול לעשות סדר בעניין. המלצות התזונה המערבית נכונות בדרך כלל אך כוללניות מאוד ואינן מותאמות אישית למטופל. לכן הרפואה שם ממליצה להימנע ממזון מפריע (למשל עתיר סיבים) רק בזמני התקף. קיימות גישות שונות שם. יש שיטות תזונה שיכולות להחליף טיפול בסטרואידים, אך הן קשות לביצוע ודורשות מעקב רופא ולפעמים אפילו אשפוז. שווה מאוד לנסות טיפול גם אם הוא לעתים ממושך או מאכזב. כשיש תוצאות טובות זה מאפשר לחיות איכות חיים מלאה בלי תרופות בעייתיות כשהחשש בעיקר מסטרואידים). דרך לא קלה, כאמור, אבל מאוד משתלמת. ואה, כן, הסינים לא מכירים את המחלה הזו. היא פשוט לא ממש קיימת במזרח הרחוק. פיסטולה פיסטולה היא מעבר, מעין מנהרה, בין איבר אחת לאחר בגוף. היא יכולה להיות בין אבי העורקים למעיים, בין מערכת המרה למעיים, בין מערכת העיכול לעור או בין אזור מערכת עיכול אחד לאחר. סיבות לפיסטולה יכולות להיות בעקבות טראומה או ניתוח שבוצע (למשל ניקוב ע"י כלי הצינתור), דלקת ממושכת כמו במחלת קרוהן, גידול ממאיר ההורס את הרקמה מסביב או בעקבות טיפול בהקרנות. הפיסטולה יכולה לגרום לזיהום בגלל מעבר חומרים ממערכת העיכול למקומות אחרים, אך יכולה גם להוביל לאובדן חומרי מזון, נוזלים או אלקטרוליטים, דימומים ונזק חיצוני לעור. בכל מקרה יש לברר מה סיבת הפיסטולה. הטיפול הוא בנטרול הזיהום ואיזון הגוף מבחינת נוזלים ואלקטרוליטים ובהמשך ניתוח. לצורך כך יש להוציא את הפיסטולה מתחילתה ועד סופה. לעתים הפיסטולות נסגרות לבדן אך במקרים רבים הניתוח הוא פיתרון. ללא סילוק הגורם קיים חשש לחזרת הפיסטולה במקומה או במקום אחר. מנקודת ריאות סינית אתייחס לזו הנגרמת בעקבות מחלות מעיים דלקתיות (טראומה, סרטן והקרנות נותנות פרוגנוזה מאוד נמוכה ברפואה הסינית). במקרה שהפיסטולה אינה גדולה או שהיא עלולה לחזור על עצמה או להתפתח במקומות אחרים יש לבצע אבחנה מבדלת אשר בעיקרה דומה לזו של קרוהן ואולצרטיב קוליטיס: מנקודת ראות סינית המחלה יכולה להיות על רקע חום במעי הגס, חום ולחות, חוסר צ'י (אנרגיה), חום בדם, סטגנציה של הכבד המשפיעה על המעיים ועוד. ברוב המקרים הטיפול כולל צמחים ותזונה, אך לעתים כדאי לשלב בשלבי טיפול ראשונים גם דיקור. אם מעורבת סטגנציה (חסימה אנרגטית) או מתח נפשי אז שיאצו עשוי לסייע מאוד. שווה מאוד לנסות טיפול גם אם הוא לעתים ממושך או מאכזב. כשיש תוצאות טובות זה מאפשר לחיות איכות חיים מלאה בלי תרופות בעייתיות או סכנה לניתוחים. אין לבטל ניתוח המומלץ על ידי רופא אך במידה שמועד הניתוח עדיין רחוק ניתן לקוות שהתוצאות ימנעו אותו. בכל מקרה, גם אם נקבע מועד ניתוח רצוי וראוי להתחיל את הטיפול מידית כדי לשפר את סיכויי החלמת המטופל. חשוב לזכור שהמחלה מורכבת ומערבת נתונים רבים ולעתים טעות באבחנה יכול להחמיר את המצב בצורה משמעותית. ההבדל בין שיאצו לטווינה טווינה היא המסז' הסיני המסורתי. השיאצו היא שיטת טיפול יפאנית המתבססת על הרפואה הסינית המסורתית. כמו הרבה דברים שהיפנים גנבו, אם את השיטה הזו הם "השאילו" וכרגיל, שיפרו אותה. השיאצו היום התפתח למספר רב של זרמים אך ניתן בכל זאת לראות מספר הבדלים עם הטווינה: קצב - זהו ההבדל המשמעותי ביותר. הקצב בטווינה מהיר מאוד ולכן העבודה שם הרבה יותר פיזורית. זרמים מסוימים בשיאצו כמעט מתייחסים רק למילוי צ'י ולא לפיזורו. מנח גוף - בשיאצו הדגש על מנחי גוף הרבה יותר משמעותי. כנ"ל לגבי נשימה וריכוז. גם המטופל בד"כ שוכב על מזרון ולא על מיטה. בטווינה המטפל לא חווה את ההרפיה שהמטופל שלו חווה. הוא לא משיג אנרגיה כמו המטופל שלו. הוא כמעט עובד כאילו זו הייתה פיזיוטרפיה - רק סינית. אסטטיקה - לפחות ביפן שמים המון דגש על אסטטיקה ונקיון. בסין לצערנו לא. תפיסת מרידיאנים - השיאצו מתבסס על מרידיאנים ונקודות, אך הדגש הוא על המרידיאנים. הטווינה שמה יותר דגש על הנקודות. בכל זאת רב המשותף מן המבדיל והטוב מכל הוא כשיש למטפל מספר כלים לעבוד איתן ולתמרן בין השיאצו לטווינה ובין שיטות הטיפול השונות בשיאצו. מסלול לימודים משולב כזה עשוי להימשך כשלוש שנים. צמחים מערביים: טליה Lime flower משמש לטיפול בשפעת, הצטננות וחום גבוה. מרגיע ילדים עצבניים. מרגיע עצבים, מקל על מתיחות בשרירים, מאזן לחץ דם, מייזע (מעט). שימוש: פרחים. בחליטה או טינקטורה. אנרגטיקה: חריף, מתוק, חם, יבש. חודר לריאות ולכבד, מסלק רוח חמה ומייזע. פותח סטגנציות צ'י בעיקר מהכבד . מקל על נדודי שינה, כאבי ראש ומחזור, לחץ דם גבוה. דבקון לבן Viscum album = mistletoe צמח טפילי הנדבק לעץ. משתמשים בעלים ופירות. משמש להרחבת כלי דם, הרגעה, יש הסוברים שהוא מונע סרטן. הטיפול בעיקר למחלות עורקים המלוות במתח ועצבנות. השימוש במרתח, טינקטורות וטבליות הערה: צמח פרמקולוגי ולכן יש להשתמש בו בזהירות על ידי איש מקצוע בלבד. אנרגטיקה: מר, קר, לח, חודר ללב, פריקרד, כבד, כליות. מחזק חסר יין ולכן מתאים למצבי רוח, חום ועליית יאנג מדומה. מתאים לנדודי שינה, פלפיטציות, עצירות , כאבי ראש ולחץ דם גבוה. דמיה Sanguinaria = blood root צמח בעל צבע אדום המזכיר דם. שימוש: שורש. מכיל אלקלואידים פעילות: מכייח, מוריד, מקל על מתח ורעד שרירים, מעורר בחילה והקאה, משלשל ומחטא. בשימוש חיצוני מסיר גידולי עור שפירים. ניתן גם במשחת שיניים למניעת פלאק ושטיפות פה. הערה: מכיל אלקלואידים ולכן יש להשתמש בו בזהירות על ידי איש מקצוע בלבד. אנרגטיקה: חריף, מר, חם, יבש, חודר לכבד וללב ולראות. מסלק קור, ליחה מהריאות והראש. מתאים לברונכיטיס, אסטמה ושפעת. מחמם את הפנים ולכן מתאים לבעיות עיכול ומחזור. מחזק צ'י הלב והריאות במצבי פלפיטציות ולחץ. יובש בפה בגיל 60 יותר טוב משרה לא מאמין שאוכל לענות. בכל זאת משהו קטן מנקודת ריאות סינית. אחת האפשרויות המתאימות לגיל היא חולשה של הכליות, במקרה זה יש שתן מרובה בלילה עם יובש בחלק העליון בגוף. עוד אפשרות היא חולשת אנרגית הטחול. הטחול שולט על הובלת נוזלים. במקרה כזה יתכן יובש באזור הפה והשפתיים עם בצקות והצטברות נוזלים בחלק התחתון של הגוף. יש כמובן עוד הרבה אפשרויות, אבל תכלס, מה ששרה רשמה הם הדברים הראשונים שצריך לבדוק. צריך גם לשלול תופעה של סיקקה שזו תופעת יובש על רקע אוטו אימוני (שהגוף תוקף עצמו), אבל זה לא שכיח ובעיקר לא שכיח לגבי גברים. פטריות בעור ובציפורניים הטיפול הטבעי בפטריות עור בד"כ יעיל, אם כי לעתים משחה חיצונית פשוטה ולא מזיקה מסייעת להיפטר מהפטריה בלי נזק לגוף. הבעיה היא בעיקר עם פטריות עקשניות ומפושטות שחדרו לציפורן. צמחי המרפא מסרבים, לרוב, להשפיע על הציפורניים, בגלל החדירה האיטית וההזנה בדם המועטה אליהם. לאחרונה צצו מספר תרופות כמעט בלתי מזיקות בתחום של הרפואה הקונוונציונלית, שאינן פוגעות בכבד (אם כי, מחמת הספק, עושים בדיקות גם שם). אני מאמין שאם הסינים היו מכירים אותם הם היו שוקלים להשתמש בהם. בניהן הלמיזיל והספורנקס שחודרות כמעט רק לציפורן, נשארות שם תקופה ארוכה, כמעט בלי להשפיע על אזורים אחרים בגוף. מנקודת ריאות סינית הם עדיין משפיעים על הכבד כיוון שכל בעיה בציפורן קשורה לכבד. מנקודת ריאות מערבית הסיכון לכבד כמעט אפסי אבל ליתר ביטחון מקובל לעשות בדיקות תפקודים לפני השימוש. כמובן שיש לוודא שהפיטריה היא מסוג אוניקומיקוזיס ולא קנדידה שאז הטיפול שונה, ובוודאי לא קשורה לסוג של פסוריאזיס שנראה בדיוק כמו פטריות בציפורן. בדיקה זו מבוצעת ע"י גירוד פנים הציפורן ובדיקתו במעבדה במקרוסקופ. הבדיקה חשובה לצורך הטיפול. גם אם הפטריה טופלה, עדיין יש בעיות שונות בגוף, ברמתן הפיזיולוגית והאנרגטית, שדורשים טיפול, כיוון שהסיבה להופעות הפטריה עדיין קיימת והיא עלולה לחזור בעתיד. בתחילת הפורום עניתי על שאלה דומה וזה גרם למיני סערה בגלל תמיכתי (במקרים מסוימים) בשיטות קונוונציונליות "רעילות", אבל צריך לזכור שגם צמחי מרפא לדברים האלה אינם תמימים כלל והבקרה הקונוונציונלית מונעת סיכונים רבים. בהצלחה. אפטות ונגעים בפה אם מדובר באפטות (שלרוב הן אדומות דווקא) אז התשובה בהמשך. מאידך יכול להיות שמדובר בזיהום חיידקי או פטרייתי (מה שיותר סביר) שמתלווה לזיהום חיידקי בגרון. אנטיביוטיקה עלולה אמנם להשמיד את החיידקים אבל גם להחמיר את הפטריה. אז מה עושים? קודם כל פונים לרופא שיאבחן מה באמת יש. כי גם טיפול טבעי תלוי אם מדובר בפטריה או חיידק, ולעתים יש צורך באנטיביוטיקה. דבר שני מתחילים לקחת פרוביוטיקה בכמות (בעיקר אם נוטלים אנטיביוטיקה). לא סתם אקטימל אלא אבקה /כמוסה של אצידופילוס שהם חיידקים חיוביים העשויים להסדיר את האיזון בין חידקים לא טובים לטובים בגוף. יש הממליצים להמנע ממוצרי חלב שכן התופעה לעתים מיוחסת למצבי "ליחה" בגוף. לאחרונה נחשפתי ללא מעט אנשים שחלב נאקות (אשת הגמל) עשה להם פלאים. ניתן להשיגו בבתי טבע. אני מצרף חומר לגבי אפטות, למקרה שהאבחנה תהיה ויראלית: אפטות הם נגעים לעתים מכאיבים המופיעים בחלל הפה והלשון. לעתים הם מתקשרים למחלות מעיים דלקתיות או תסמונת על שם בכצ'ט אבל ב 20% מהאוכלוסיה התופעה מופיעה ללא כל סיבה ידועה. הגורם השכיח הוא וירוס כמו וירוס ההרפס. סיבות אחרות יכולות לכלול מחלות עור שונות ואפילו מחלות אוטו-אימוניות (כאילו שהגוף תוקף את עצמו). כאמור, בד"כ זו בעיה מציקה המופיעה רבות בילדים ללא סיבה ידועה. הפתרונות המערביים דלים מאוד. הרפואה הסינית יכולה להציעה פתרונות שונים, כמובן לאחר בירור הבעיה אצל רופא מערבי. מנקודת ריאות סינית התופעה מתאימה בדרך כלל לחום או חום ולחות בערוצי אנרגיה מסוימים. יש להבדיל בין אפטות של חלל הפה (המתקשרות יותר לערוצי הקיבה והטחול) לאילו הפוגעות בלשון (המתקשרות יותר בלב). לעתים יש בעיה הקשורה למצבים נפשיים (ואז התופעה מתייחסת יותר לכבד). בקיצור, אבחנה מבדלת טובה עשויה לקדם את הטיפול. שילוב של צמחי מרפא, תזונה ודיקור, לפי תוצאות האבחנה כמובן, מתאים להורדת תדירות הבעיה ועוצמתה. בשורה התחתונה - מומלץ לפנות למרפא סיני מקצועי. בהנחה שהפרופוליס באמת עוזר (כנראה שלחלק כן ולחלק לא) אז מה רע בתוספת מנתה או אכינציה. שניהם צמחים מקררים (מנתה יותר) ולכן סוחבים את האנרגיה של הפרופוליס לכיוון יותר של קירור. אפטות בדרך כלל מתאימות לחום (הן צרובות ומפריעות בעיקר בשתייה חמה) ולכן תוספת המנתה רק נראית לי סבירה, ובמקרה הגרוע בלתי מזיקה. כמובן שרצוי לחפש את המקור לאפטות החוזרות, כי החשיבות היא במניעה ולא רק בטיפול. אבחנה על פי הרפואה הסינית עשויה לסייע. אפטות הם נגעים לעתים מכאיבים המופיעים בחלל הפה והלשון. לעתים הם מתקשרים למחלות מעיים דלקתיות או תסמונת על שם בכצ'ט אבל ב 20% מהאוכלוסיה התופעה מופיעה ללא כל סיבה ידועה. הגורם השכיח הוא וירוס כמו וירוס ההרפס. סיבות אחרות יכולות לכלול מחלות עור שונות ואפילו מחלות אוטו-אימוניות (כאילו שהגוף תוקף את עצמו). כאמור, בד"כ זו בעיה מציקה המופיעה רבות בילדים ללא סיבה ידועה. הפתרונות המערביים דלים מאוד. הרפואה הסינית יכולה להציעה פתרונות שונים, כמובן לאחר בירור הבעיה אצל רופא מערבי. מנקודת ריאות סינית התופעה מתאימה בדרך כלל לחום או חום ולחות בערוצי אנרגיה מסוימים. יש להבדיל בין אפטות של חלל הפה (המתקשרות יותר לערוצי הקיבה והטחול) לאילו הפוגעות בלשון (המתקשרות יותר בלב). לעתים יש בעיה הקשורה למצבים נפשיים (ואז התופעה מתייחסת יותר לכבד). בקיצור, אבחנה מבדלת טובה עשויה לקדם את הטיפול. שילוב של צמחי מרפא, תזונה ודיקור, לפי תוצאות האבחנה כמובן, מתאים להורדת תדירות הבעיה ועוצמתה. בשורה התחתונה - מומלץ לפנות למרפא סיני מקצועי. גב שריון שיריון גב יכול להיות משרירים טובים במיוחד אצל אדם שמתעמל הרבה. אך גם אז, כאשר לא ניתן לחדור אליו (בעיקר מאחורי הסקפולות) יש לחשוב בכבד המכווץ את השרירים ועושה להם garding . כלומר שמירה על ידי כיווץ שרירים על מנת שלא תתאפשר חדירה לתוך הגוף. ריכוך מתמשך, טווינה מקומית, שיאצו על הכבד ולא פחות חשוב - על הבטן, עשויים לצמצם את התופעה תוך מספר לא רב של טיפולים. יש לזכור שהגב הוא לא הבעיה אלא הסימפטום ורק תשאול נכון יכוון אותנו למה הסימפטום מייצג. דורבן אני שונא לענות תשובות כאילו. בעברי האמנתי יותר ביכולות הטיפול של הרפואה הסינית ולמרות שהזהירו אותי שאכשל בטיפול בדורבן ניסיתי זאת מספר פעמים. שאלתי גם מטפלים אחרים וגם אילו לא הפגינו עליצות לטפל בעניין (כלומר דווחו על כשלונות מתסכלים). מדרסים זה לא פתרון מספק וזריקה מקומית עוד פחות מזה. אבל למיטב ידיעתי, הרפואה הסינית לא תביא תשועה. זוהי ההזדמנות לקרוא לכל מי שמכיר משהו שטיפול כלשהו סייע לדורבן לעלות על הפורום כאן ולתרום בידע זה לאחרים. אני אשמח ללמוד מכל מטפל עם נסיון מוצלח כי כאמור, לא מתים מזה אבל זה מטריד מאוד. סתימת עורקיק הרשתית ועיוורון ברפואה הסינית יש תיעוד לא מועט בהקשר לבעיה זו אם כי אני אישית לא מכיר מטפלים בארץ שיצא להם להתמודדות עם התופעה. אם הבעיה נובעת מתסחיף למקום אז למעט במקרה של טיפול אקוטי אני די סקפטי לתוצאות. אם מדובר בבעיה על רקע דלקתי או אוטואימוני, והתהליך של איבוד הראיה היה הדרגתי, ייתכן שניתן לעשות משהוא (בתקווה שלא עבר זמן רב והתהליך עדיין הפיך). מה רופא העיניים אומר? מה הסיבה לסתימה? ממתי? מה הגיל? ובעיקר, מה הסבירות שזה עלול לקרות בצד השני. השאלה האחרונה נראית לי הקובעת ביותר לגבי אם כדאי ללכת לטיפול או לא. הפרעות במחזור השאלה נסבה על בחורה בת 38 עם קיצור מחזור ל 21 יום וכאבים ואי נוחות לפני המחזור. כאבים ואי נוחות לפני מחזור מתאימים ברפואה הסינית לסטגנציה (חסימה אנרגטית) של מרידיאן הכבד, בד"כ. קיצור מחזור יכול להעיד על חום פנימי (לא טמפרטורה) אם כי תשובה זו תלויה במשך הווסת ובאופי הדימום (עם או בלי קרישים, מעט או הרבה דם, צבע הדם). החום עצמו יכול להיות בגלל הסטגנציה (ובמקרה זה נראה שהסימנים של הסטגנציה היו קודמים, למשל עצירות, מיגרנות או עצירות נפשית וכמובן אפשרויות רבות אחרות) או שהחום היה קודם (ואז נראה שתמיד היה חם לבחורה, דימומים רבים ואדומים וכו'). הטיפול בעזרת דיקור או צמחי מרפא מועיל בד"כ ואם האבחנה ברורה אז סבירות ההצלחה ברפואה הסינית גדול. היפואוריצמיה חומצת שתן היא uric acid . זהו תוצר של פירוק חומרים הנמצאים בגרעין התא (ה DNA ) ומקורו בחלבונים שונים, יותר חלבונים מן החי אך גם בקטניות. עודף יכול לגרום לשקיעה במפרקים ואפילו לאבנים בכליות. חסר משמעותי יכול להעיד על היעדר כמות מספקת של חומצת גרעין בתזונה. הערכים יכולים להיות בטווחים יותר רחבים מאילו שציינת. הערכים שציינת הם ערכים המשקפים את השכיח באוכלוסיה אך אין זה אומר שחריגה קטנה מהם היא בעיה. גם לתורשה (משפחה) יש לפעמים תפקיד בדבר. בערכים שאת מציינת נראה שאין כל משמעות קלינית לעניין. אולי את אוכלת מעט מדי חלבון. וכמובן - רצוי להסתכל גם במכלול הבדיקה. אם הכל בסדר אז באמת בסדר. מאחר שאני מנהל את הפורום ברפואה סינית אני לא יכול להתאפק וכמובן שאציין מה זה מבחינה סינית: עודף חומצה אורית התגלה במחקרים שונים כמקביל לתופעות חסר יין שהם צורה המתבטאת כמו עודף יאנג. לכן חסר משמעותי (לא כזה) בחומצה האורית יכול להתבטא כחסר יאנג. אם המושגים חסר יין וחסר יאנג לא ברורים את יכולה לפנות לאתר של תמורות ולקבל שם הסבר מלא. עלי פטל והרחם Rubus idaeus = Raspberry leaves and root . הפטל תורבת באירופה מאז ימי הביניים וישנם מינים רבים מתורבתים ולא מתורבתים. השורשים והעלים (להבדיל מהפירות שנחשבים למחזקי דם ומזיני לב) מכילים פלבונואידים, פוליפפטידים וטאנינים. האחרונים בעלי פעולה מכווצת ומחזקת את הרחם בהריון. השימוש העממי ממליץ לקחת את העלים בצורת משרה (תה) לחיזוק שריר הרחם וזירוז לידה. הצמח יעיל גם בגרגור לדלקות פה ושטיפת עיניים בדלקת הלחמית. ברפואה הסינית השורש והעלים נרשמים לטיפול בטראומה, כאבי שרירים ועצמות ובעיות ווסת. מאפיינים אנרגתיים: מקרר, מייבש, חודר למרידיאן הקיבה והכליות. מחזקת את אנרגית הרחם, מונע סטגנצית צ'י בקיבה ולכן מתאים לבעיות עיכול חלש, צרבת ובחילות. דלקות בשלפוחית השתן אפידמיולוגיה UTI היא תופעה שכיחה. רוב הנשים יחוו דלקת בדרכי השתן לפחות פעם בחייהן. האורטרה של הגבר ארוכה יותר ולכן שכיחות הדלקות נמוכה פי 10 , למעט בתקופה הנאו-נטלית שם השכיחות זהה בין הזכרים לנקבות. בילדות הזיהום חודר בדרך המטוגנית או לימפטית. בילדים גדולים ובמתבגרים , מדובר לרוב בזיהום עולה (מהנרתיק דרך האורטרה לשלפוחית). גורמי סיכון: הריון, הפרעה בשיתון (על רקע חסימה של אבנים, חסימה מבנית מולדת או שלפוחית נוירוגנית), מלפורמציות מולדות ונרכשות היצרות, דיברטיקולה או פיסטולה). תסמינים קליניים של UTI : אורתריטיס: בגברים לרוב מלווה בהפרשות פורולנטיות (במקרה של זיהום מניסריה גונוריאה) או הפרשה לבנה מוקואידית (במצבים לא ספציפים אחרים כמו כלמידיה טראכומטיס או אוראופלזמה אוראליטיקום). הגבר חווה תחושת צריבה בזמן השתנה, דחיפות ותכיפות בהשתנה ודלקת בפי השופכה. נשים עם אורתריטיס אקוטי חוות לרוב סימפטומים דומים לאילו של דלקת אקוטית בשלפוחית השתן. ציסטיטיס אקוטי: לרוב מלווה בתחושת צריבה או כאב בזמן הטלת שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן, כאב סופרה פובי או בגב תחתון ונוקטוריה. תתכן המטוריה, בעיקר בנשים. לנשים רבות עם בעיות תכיפות ודיסאוריה לא נמצא בקטריואריה והסימפטומים יחלפו מעצמם. תופעות אילו עלולות להיגרם גם מזיהום גונוקוקלי, כלמידיה או וירוסים או להיות שניוניים לוגיניטיס. אבחנה מבדלת: כאבי גב עליונים או כאבי מותניים, מצרמורות, חום, בחילות והקאות וסימני טוקסיות כלליים אחרים מצביעים על פילונפריטיס אקוטי, אבצס כלייתי או אבצס פרי-רנאלי. כן, יש לשלול CRF , פרוסטטיטיס על רקע בקטריאלי, גידולים המתבטאים כפרוסטטה מוגדלת, מסות כליתיות או כיב במיאטוס. זיהום בקטריאלי: א. קולי > 85% (אבל < 41% בבתי חולים) גרם נגטיבי. שם יותר שכיח סטאפילוקוקוס, פסאודומונס, סטרפ פקאליס, סטרפ אאוראוס, פרוטאוס, קלבסיאלה. נדיר: TB . בדיקות: שתן נורמלי הוא שתן סטרילי. הפלורה הטבעית של השופכה סטרילית או מכילה מספר מועט של אורגניזמים גרם חיובייים (סטאפ אפידרמיטיס, סטרפטוקוקים , דיפטרואידים או לקטובצילים). המצאות חיידקים גרם שליליים נחשבת לחריגה גם אצל בנשים וגם בגברים. מודדים זרם אמצעי ועושים בדיקה מיקרוסקופית ותרבית. אם יש יותר מ 108 לליטר (105 למ"מ או 103 בקטטריזציה) ופיאוריה (מעל 20 תאים לבנים לכל מ"מ מעוקב) התוצאות נחשבות למשמעותיות. יש לחזור על הבדיקה אם קיימת פיאוריה ללא עדות לאורגניזמים (אז שחפת, גידול בשלפוחית, אפנדיציט או נפרופתיה אנלגטית נחשבים באבחנה המבדלת). את הבדיקה משווים לתוצאות תרבית שנלקחה מהסביבה החיצונית של הנרתיק במקרים לא ברורים או חוזרים יש לבצע IVU + ציסטוסקופיה כדי לשלול אבנורמליות אנטומית. טיפול מערבי: שתייה מרובה (שתי כוסות מים לשעה) – עוזר למרוד שמוריד ריכוזי אנטיביוטיקה בשלפוחית. הכפלת השיתון ושיתון לאחר משגל – למניעה. טרימטרופין 200 מ"ג כל 12 שעות או אמוקסיצילין 250 מ"ג כל 8 שעות. כטיפול ראשוני טרם זיהוי החיידק ניתן לתת סולפונאמידים, טטרציקלין, אמפיצילין, טרימטרופים או טרימטרופים / סולפמתוקסזול. יש להתאים מינונים בהתאם לתפקודי הכליות. לרוב רושמים למשך 7-10 ימים אך יש מקרים שהטיפול ניתן ל 1-3 ימים. במצבים של דלקות שלפוחית חוזרות הטיפול יותר מורכב. יש לבצע בדיקות סנסיטיביות לגורם המזהם. במקרים של Relapse יש לשלול בעיות מבנה אנטומיות בשלפוחית או בכליה. כאן מומלץ טטרציקלין או אמפיצילין או אמוקיצילין או צפלוספורין, טרימטרופים / סולפמתוקסזול או ניטרופוראנטואין. השניים האחרונים יותר יעילים כיוון שהחיידקים עדיין לא פתחו מספיק עמידות נגדם. במצבים חוזרים Recurrence יש לנקוט בגישה פרופילקטית ע"י מינון אנטיביוטי יומי. כן, יש לשמור על סביבת pH חומצית ולוודא שהשתן סטרילי לפני שהתחלנו בטיפול הפרופילקטי. ניתן להשתמש בצפלוספורין או בנאלידיקסיק אציד. מקובל להתמיד בטיפול פרופילקטי למשך שישה חודשים. Lin Syndrome תפיסת דלקות בדרכי השתן בעיניים סיניות מושג ה Lin הופיע בספר הקיסר הצהוב ב 100 לפה"ס ותיאר מצב של כאבים וצריבה במתן שתן, דחיפות ותכיפות, שתן עכור וטפטוף. התופעה תוארה כחום במחמם התחתון אך Hua Tuo משושלת האן מתאר 8 סוגי כאבים בדרכי השתן: קור, חום, צ'י, ליאות, דביקות, חולי, חסר ועודף. פתולוגיה: למרות שקיימים סוגים שונים המאפיינים כאבים בדרכי השתן, השכיח מכולם הוא חום. בשלב הראשון התופעה מתחילה כגורם אחר אך בהמשך היא הופכת לחום, בעיקר במצבים האקוטיים. במצבים כרוניים יש פחות כאב אבל יותר לחות. השתן עכור, הצ'י המרכזי חלש ואש שער החיים חופף. הפתולוגיות השכיחות העיקריות הן: לחות וחום לחות. סטגנציה של צ'י חסר צ'י חסר בכליות הטיפול לרוב כולל צמחי מרפא ולעתים גם שינוי תזונתי. אסטרטגית הטיפול נובעת מתוצאות האבחנה ולכן קשה לתת תפריט מתאים מראש. תוצאות הטיפול לרוב טובות אך אין שום הבטחות בנושא, כפי שלא ניתן להבטיח תוצאות בשום דבר רפואי אחר. פורמולה חלב מול צמחית למעט בילדים אלרגיים אין , למיטב ידיעתי, עדיפות של חלב סויה על חלב פרה או להיפך. חלב הפרה מעובד בדרכים שיתאימו לצרכים של התינוק והוא אינו נראה כימית כמו חלב פרה מקורי. לפחות מחקרים מערביים לאו הוכיחו זאת מחד, וגם לא הוכיחו נזק בחלב סויה מאידך (עלתה השערה שחלב סויה, בגלל שהוא מכיל הורמוניים דמוי אסטרוגניים עלול להשפיע לאורך זמן, אבל כאמור, גם זה לא הוכח). במקרים רבים, ילד שאלרגי לחלב פרה יהיה אלרגי גם לחלב סויה ואז יש לעבור לפורמולות מפורקות יותר (כמו נוטרהמיג'ן) שהן גם יקרות בהרבה. אז מה לעשות? אפשר להתחיל ישר עם פורמולה על בסיס סויה, או על פורמולה חלבית. אם הילד מגלה אי סבילות תמיד אפשר לעבור לפורמולה צמחית (רצוי בהדרגה ולא ביום אחד). במסגרת פורמולות על בסיס חלב יש המון אופציות (לגזים, עצירות וכו') שאינן קיימות בפורמולות הצמחיות וחבל. אז אולי רק הגדלתי את הבלבול אבל מקווה שצמצמתי את החרדה. אם זה יועיל לך אז לבת שלי נתתנו בהתחלה סימילאק והיא הגיבה לא טוב. עברנו לאיזומיל (צמחי) שלא עזר ואז לנובולאק (חלבי) שעשה פלאים ומאז כולנו מאושרים. , אבל כל ילד מגיב אחרת ומה שנתתי כאן זה בפירוש לא נוסחה אלא רק לכוון שלעתים צריך לנסות יותר מפורמולה אחת כדי להגיע למסקנה מה הכי טוב לילד, אלא אם מלכתחילה הוא מגיב נהדר לפורמולה ואז כמובן שהכל בסדר. נטורופתיה מאחר שאנו עוסקים ברפואה סינית ההתייחסות תהיה בהתאם. נטורופתיה היא מקצוע רב תחומי אשר ברוב המקומות עדיין לא הוגדר. בארה"ב יש מקומות שהנטורופתיה נלמדת 6-7 שנים יום יום ומוכרת כרפואה , ויש מקומות שהיא קורס חד יומי במסגרת לימודי ארבע שנים ואז זה די חרטה. הנטורופתיה כוללת מספר תחומים כמו צמחי מרפא מערביים, תזונה מערבית עם דגש על מזון טבעי וויטמינים, גוף נפש, טכניקות טיפול במגע ועוד. במערב הוסיפו לה כל מני דברים כמו רפלקסולוגיה או הילינג, אבל אילו קשורים לגחמות של כל בית ספר שמלמד. כאמור, אין סטנדרטיזציה בנושא. הבעיה היא כשמתחילים להוסיף יותר מדי דברים ואז יודעים הרבה על כלום. למשל, רק תזונה זה נושא שאפשר להשקיע בו ארבע שנים. אם משהו מנסה להוסיף רפואה סינית אז הוא נכשל ומכשיל. אי אפשר ללמוד גם רפואה סינית וגם נטורופתיה בו זמנית. לימודי רפואה סינית (דיקור, צמחים, תזונה, מגע וכו') הם עיסוק התופס זמן מלא בפני עצמו. בכל מקרה בהצלחה בדרך ואני מקווה שבחרת מקום רציני ללימוד נושא מרתק זה. טרגטול קארבמזפין תרופה נוגדת פירכוסים. מגבילה את התקדמות הפירכוס ע"י הפחתת המעבר בקצות העצבים. התרופה גם סדאטיבית (מרגיעה), אנטיכולינרגית, נוגדת דיכאון, מרפה שרירים, נוגדת הפרעות קצב לב ועוצרת שתן. השימוש העיקרי הוא לאפילפסיה ולמצב של טריג'מינל נאורלגיה (כאב חזק מאוד בפנים). בהנחיות למרשם מצוין שיש להימנע מנהיגה או הפעלת מכונה מסוכנת אם התרופה גורמת לסחרחורות או טשטוש ראיה. כך שאם התרופה נלקחת זמן מה בסבילות טובה וללא שינוי במינון, אין חשש לנהוג בעטיה. בין תופעות הלוואי שלה היא יוצרת עייפות, חרחורות וחולשה העשויים להיעלם בהמשך הטיפול. היא פוגעת בקואורדינציה, יכולה לגרום לצלצולים באוזניים, צרבת, בחילות, יובש בפה, פריחות עור ורגישות לאור. במצבים פחות שכיחים היא פוגעת בתפקודי כבד ובשורות הדם השונות. לפי הרפואה הסינית נראה שהיא פוגעת בדם ויכולה להוביל לחסר דם. זה מצידו גורם לכל התופעות לעיל. אנשים עם חסר דם מלכתחילה הכרוך בתפקודים של מרידיאן הכבד, מוטב שיזהרו יותר מתרופה זו. נשירת שיער איני מוצא קשר בין מסך המחשב לנשירת שיער. אולי אתה מבחין בתופעה יותר, כשאתה יושב מול המסך. השאלה היא האם נותר שיער על הכרית עם ההשכמה בבוקר. והאם כמות השיער היא מעבר לנשירה הטבעית? הנושא הופיע מספר פעמים כאן בפורום, ולמרות שאני מצרף תשובה, ייתכן וכדאי לחפש במנוע החיפוש (בתיבה בראש העמוד) אחר מידע נוסף. התופעה נידונה בהרחבה ברפואה הסינית כיוון שהסינים לא מתקרחים ואז כל נשירה נחשבת לתופעה חריגה. מאחר ששיער הראש מתקשר בד"כ לאנרגתית הכליות היפאנים לקחו את הנושא מאוד ברצינות. אצלם קירחות מתקשרת לאובדן כושר מיני (שגם זה שייך לכליות), טיעון שאומנם מופרח לחלוטין אבל כנגד התדמית אין מה לעשות. לכן תופעת השתלת שיער ביפאן היא מהשכיחות בעולם (למרות מיעוט הקירחים שם). מנקודת ריאות סינית רוב מקרי נשירת השיער מתקשרים לחסר דם. אבל זה בעיקר בנשים. יש גם תופעה של חסר יין במקרים של זיקנה רבה או מחלה אוטו-אימונית. בגברים חלק מהמקרים מתייחסים לבעיות עור ויובש המתקשרים לפגיעה בצ'י של הריאות, או לבעיות קשקשת לחה ושמנונית המתקשרים לטחול ולכבד. אספקת דם לקויה יכולה להיות בעיה של הלב (כלי דם) אך גם של הכבד (סטגנציה). קירחות משפחתית מתקשרת בד"כ לבעיית כליות (מולד) ואז אין מה לעשות הרבה, אבל לפעמים הבעיה אומנם משפחתית אך היא לא של הכליות ואז שווה לנסות. והטיפול - קודם כל אבחנה שתברר מקור הבעיה. אם זה על רקע חסר דם אז היא פתירה לחלוטין. אם זה על רקע כלייתי / מולד, אז אולי ניתן לעקב מעט את ההקרחה אבל בסוף, נכון להיום, רק טיפולים מערביים יסייעו. שמעתי על הייר פריים דברים טובים אך לא נתקלתי בהוכחות (שני חברים שלי ניסו והפסיקו לאחר מספר חודשים על רקע המחיר, אבל לא יכלו להגיד אם זה עקב או לא את הנשירה). ברפואה המערבית יצא מינוקסידין או ריגיין שזה תכשיר שהיה בשימוש פנימי לטיפול בלחץ דם אבל במתן חיצוני הוא מוכח מדעית כמסייע לעצירת נשירה ובעד 40% מהמקרים אפילו מחזיר קצת שיער. אז מה לעשות? אם הייתי במצב של נשירת שיער, וללא רקע גנטי מוכח, הייתי מנסה את שניהם, אבל מעל לכל הייתי בודק את התזונה שלי. השמפו הטוב ביותר לשיער הוא הזנת שורשי השיער בדם טוב, הכוונה לדם שלנו שמשתנה בהתאם לתזונה. לאנמיה יש קשר ישיר לנשירה, בעיקר בנשים. אי אכילת בשר וצמחונות אינם אמורים להוביל לאנמיה, אם נכלל בתפריט מזון מתאים (ביצים או מוצרי טבעול למניהם למשל, או תוספי ויטמינים). בהצלחה. מוצרי חלב בגיל מוקדם חלב פרה נחשב על פי הרפואה הסינית כמזון (מזון ולא משקה) מחזק צ'י חשוב. אלא שככל המזונות שמחזקים צ'י, כאשר הצ'י של הטחול לא בשל או חזק דיו, במקום שהמזון יהפוך לאנרגיה הוא עלול להפוך לליחה. לכן צריכת מוצרי חלב פרה נדחית עד גיל ארבע שאז הצ'י של הטחול מתחיל להגיע לבשלותו. מנקודת ריאות קונוונציונלית הבעיה היא לא רק הרגישות לסוכר החלב הגורם לבעיות של שלשולים וגזים , אלא, ובעיקר לחלבון שלו. החלבון במערכת עיכול לא בשלה עלול לא לעבור פירוק מלא ולכן לחדור למערכת הדם בצורה של דיפפטידים, כלומר חומצות אמינו (המרכיב הבסיסי ביותר של החלבון) לא בודדות. המערכת החיסונית מזהה את החלבון הזעיר כגורם זר ומגיבה בתוקפנות תוך יצור נוגדנים. התוצאה: עירור מיותר של המערכת החיסונית, דבר שמתבטא באלרגיה, רגישות וייתכן (לאחרונה מתרבות העדויות) גם במחלות אוט-אימוניות כמו סכרת נעורים וכו'. אז מה עושים? יניקה זה טוב. פורמולות זה בסדר גם אם הם על בסיס חלבון פרה כיוון שהחלבון שם עבר פירוק והתאמה. אך לעתים רבות פורמולה של בסיס חלב סויה מומלצת יותר ואין מניעה להתחיל ישר איתה. בהמשך מעבר הדרגתי לחלב סויה עם תוספת חלב שקדים. בהמשך הוספה (לא מעבר אלא תוספת) של חלב עיזים מדולל. השימוש ביוגורטים (ביו) מהווים התחלה טובה כהכנה לצריכת חלב פרה ואני חושב שברוב המקרים (אם אין בעיות בריאות מיוחדות שדורשות ייעוץ מקצועי) ניתן לתת אותם בהדרגה לילד (עם פירות למשל). בוודאי עדיף על דני ("בשבילו זה סוכר, שוקולד, חלב, צבעים, חומרי ניחוח, ובשבילך זה חלב…"). יש גם מעדני אלפרו מסויה שניתן להשיגם כיום בכל סופרמרקט. נכון שהכל קצת יותר יקר, אבל היום זה זמין, ובתינוקות לא חוסכים. מה גם שמומלץ לצרוך מהכל פחות מהכמות המואבסת על ילדים. מאידך, לילדים רבים שיש רגישות לחלב יש גם "רגישות צולבת" לחלב סויה. הדבר שכיח, מה שמצדיק את הרגשתך. במקרה כזה ניתן לעבור למוצרי חלב שקדים, אורז או שעורה או לוותר לחלוטין על מוצרי חלב. סוגי חלב אילו אינם מזינים כמו מוצרי חלב (למעשה אין להם ערך תזונתי רב) אבל הם מהווים תחליף לדברים שילדים אוהבים ופתרון להרטבת דגני הבוקר... בגיל הזה אין כל כך בעיה אם התזונה שלו מאוזנת ומגוונת. מכיוון שמדובר בכל זאת בילד בשלבי גדילה פיזית וקוגניטיבית חשובים, נראה לי שפניה חד פעמית לייעוץ עם תזונאי תשרת היטב את העניינים. רצוי לדעתי לפנות לתזונאי שמבין ברפואה סינית, השילוב רק ימקד יותר את ההמלצות בבעיות. שלשול שלשול מוגדר כיציאה רכה או תכופה מדי. סיבות אפשריות מנקודת ריאות מערבית כוללות: מחלת מעיים דלקתית (קרוהן או אולצרטיב קוליטיס) – המדובר באולצרטיב קוליטיס או בקרוהן (הטיפול בהם לעתים דומה). מנקודת ראות סינית המחלה יכולה להיות על רקע חום במעי הגס, חום ולחות, חוסר צ'י (אנרגיה), חום בדם, סטגנציה של הכבד המשפיעה על המעיים ועוד. הפירוט כאן ניתן מתוך מטרה להראות שאומנם בעיני הרפואה המערבית קוליטיס זו מחלה אחת אך לפי הסינים היא יכולה להיות מהמון גורמים ולכן הטיפול בכל אחד מהם שונה. ברוב המקרים הטיפול כולל צמחים ותזונה, אך לעתים כדאי לשלב בשלבי טיפול ראשונים גם דיקור. אם מעורבת סטגנציה (חסימה אנרגטית) או מתח נפשי אז שיאצו עשוי לסייע מאוד. מבחינת תזונה, קשה להשיב באין אבחנה. במצבים ליחתיים חשוב להימנע ממזון מלחלח כמו מוצרי חלב, פירות, בוטנים וכו'. במצבים של חום יש להימנע ממזון מחמם כמו תבלינים שונים, סוגי בשר אדום וכו'. במצבים של חסר צ'י דוקא ניתן לאכול ולפעמים אף רצוי דברים שבמצבי חום את מנועה מהם. בקיצור, הרבולוג טוב שהוא גם תזונאי (רצוי תזונאי קליני) המבין ברפואה סינית יכול לעשות סדר בעניין. המלצות התזונה המערבית נכונות בדרך כלל אך כוללניות מאוד ואינן מותאמות אישית למטופל. לכן הרפואה שם ממליצה להימנע ממזון מפריע (למשל עתיר סיבים) רק בזמני התקף. קיימות גישות שונות שם. יש שיטות תזונה שיכולות להחליף טיפול בסטרואידים, אך הן קשות לביצוע ודורשות מעקב רופא ולפעמים אפילו אשפוז. שווה מאוד לנסות טיפול גם אם הוא לעתים ממושך או מאכזב. כשיש תוצאות טובות זה מאפשר לחיות איכות חיים מלאה בלי תרופות בעייתיות כשהחשש בעיקר מסטרואידים). דרך לא קלה, כאמור, אבל מאוד משתלמת. ואה, כן, הסינים לא מכירים את המחלה הזו. היא פשוט לא ממש קיימת במזרח הרחוק. תסמונת המעי הרגיז IBS – Irritable Bowel Syndrome – זוהי תופעה של שלשולים ועצירות לסירוגין ללא ממצאים קליניים וללא ירידה במשקל. התסמונת מלווה בכאב בטן לסירוגין, הפרשת ריר בצואה, התנפחות הבטן וגזים. הרפואה הקונוונציונלית נוטה ליחס למצב זה תופעה נפשית אך מבחינה סינית בד"כ מדובר בתופעה של כבד פולש לטחול (ומכאן הסטגנציות של העצירות והשלשולים של הטחול לסירוגין). מחלת צליאק – שם נוסף של המחלה: Non tropical Sprue . מדובר במחלה עם רגישות תמידית לחומר בשם גליאדין המרכיב את הגלוטן. הגלוטן הוא חלבון המצוי בחיטה ובסולת ובדגנים נוספים. שכיחות המחלה: 1:300 עד 1:6000 במקומות שונים בעולם. בארץ זה 1:1000 .המחלה שכיחה יותר בסקנדינביה ובמשפחות בהן השכיחות למחלות אוטו-אימוניות (מחלה בה הגוף תוקף את עצמו) גדולה יותר. המחלה פחות שכיחה במזרח הרחוק שכן שם התושבים מבססים את התזונה שלהם על אורז ולא על חיטה. הסימנים שונים מאדם לאדם בצורה משמעותית. ללא טיפול, באחוז גדול מן המקרים מגלים אי שקט, חוסר תאבון ומצב רוח ירוד המלווה באנמיה על רקע חוסר ספיגה. השלשול מתחיל בגיל מאוחר יותר ומלווה בצואה בהירה, גדולה, מסריחה ושומנית. ניתן למצוא בטן תפוחה ומכאן השם "כרסת". מופיע דילדול שרירים והאנמיה מחמירה במהלך הזמן. הבדיקה החשובה ביותר היא ביופסיה של המעי הדק. מוציאים דגימה קטנה של המעי ובוחנים את המבנה שלה. דופן המעי בנוי כך שהוו'ילי (מעין שערות בולטות המגדילות את שטח הפנים של דופן המעי ולכן מאפשרות ספיגה רחבה יותר) משטתחות. התנאי לאבחנה מושלמת היא שהפסקת צריכת גלוטן תוביל לשיפור בדופן המעי ושחזרה לצריכת גלוטן יפגע שוב בדופן. היום גם בדיקות אימונולוגיות של נוגדנים מספקות תמונה מקיפה. לרוב קיים שיפור משמעותי תוך פרק זמן קצר מרגע תחילת דיאטה דלת גלוטן. עם השנים חלה הטבה במבוגרים. מנקודת ריאות סינית מדובר במחלה של הטחול. המנגנון האוטו-אימוני מרמז על חום פנימי קיים המחמיר בחשיפה לרעילות (אך היה יכול להופיע בחסר יין או בחסר דם למשל). בנוסף קיימת ליחה המתבטאת בצואה דייסתית – שומנית. ייתכן מאוד שהמקור לחום נובע מהליחה הסטגננטית. לכן יש לשלול גם בעיות של הכבד (והכוונה ברמה האנרגטית!). למרות שלא נמצא תחליף יעיל יותר לטיפול מאשר שינוי תזונה בהתאם למקובל (תזונה חסרת גלוטן) כדאי לחשוב על צעדים משקמים נוספים: א – אם ההנחה למציאות "חום וליחה" מאומתת על ידי בדיקה ותשאול, יש לתת טיפול מתאים מנקודת ריאות סינית. ב – אם מתלווית למחלה "חוסר דם" כדאי להוסיף צמחים ודיקור לחיזוק ועידוד הטחול על מנת שיוביל ליצור יותר דם. ג – גם אם המצב מיוצב על ידי דיאטה קפדנית, חשוב לתגבר את הגוף בטיפולי תמיכה כדי לייצב את מצב הטחול (והכוונה שוב, לאנרגיה של הטחול ולא לטחול עצמו), על מנת שבעיות שלו לא ישפיעו במישורים אחרים. דלקת כרונית של הלבלב – מחלה המאופיינת בכאבי בטן חוזרים, שלשול שומני (סטאטוריאה), איבוד משקל וסוכרת. הכאב האופייני מקרין אל השכמה. סיבות קשורות בעיקר לצריכת אלכוהול אך יכולות להיות קשורות גם לחסימה על ידי אבני מרה, ציסטיק פיברוזיס או שקיעת ברזל. הקליניקה מאופיינת בירידה במשקל, שלשול, יציאות שומניות (סטאטוריאה), אנמיה, דימומים (על רקע חסר ויטמין K ), בצקת (על רקע חסר חלבון). מנקודת ריאות סינית יתכנו מספר מצבים, אך השכיח שבהם הוא פגיעה ביין של הכבד תוך הצטברות חום ולחות במקום. שלשול מצביע על חולשת יאנג או עודף ליחה. הדימום יכול להצביע על חוסר הולדינג אך גם על חום מכל סיבה שהיא. אנמיה נגרמת על רקע חוסר דם או חום פנימי (המוביל להמוליזה למשל). המנגנון האפשרי ביותר הוא פגיעה התחלתית של חום ולחות. בהמשך פגיעה הן ביאנג (בצקות) והן ביין (דימומים). מנגנון זה מתאים בעיקר לפנקראטיטיס הנגרם על יד אלכוהול שכן האלכוהול מחמם ומייצר ליחה בכבד, ובשלב שני מצמק את הכבד תוך פגיעה ביין שלו. פגיעה ביין וביאנג מתבטאת גם בסוכרת שנוצרת על רקע המצב. בטיפול, כמובן בהתאם לאבחנה, יש לשלב צמחים מקררים, מייבשים, מרים עם תמיכה מעט מתוקה בטחול / לבלב, אך הפוקוס בעיקר על הכבד. יש להקפיד על ניתור המטופל בעזרת בדיקות מעבדה אחת לשבוע (ואפילו לעתים קרובות יותר). בעיקר יש לבדוק את העמילאז ותפקודי הכבד שלו, לנהל מעקב צמוד אחר רמות הסוכר, להמליץ על תזונה דלת ליחה ומסיבות מערביות, להימנע מגלוטן (תירס ואורז מתאימים). מכל האמור לעיל, רצוי לשלב מעקב טיפול ע"י רופא. דיזנטריה בצילארית (סלמונלה, שיגלה – שלשול מימי המלווה בחום, כאבי בטן ולרוב גם דמי עם ריר. מטופל באנטיביוטיקה אך יכול לעבור מעצמו). פעילות יתר של בלוטת התריס – סימפטומים: איבוד משקל עם תאבון מוגבר, תדירות גבוהה של יציאות, ווסת מועט, רעד, אי שקט, שינויים רגשיים, אי סבילות לחום, הזעות מרובות ואי נוחות. סימנים: טכיקרדיה ( גם בשינה), רעד, בלט עיין, גדילת הבלוטה, מיופתיה. סיבות: מחלת גרייב'ס, שכיח בעיקר בנשים בנות 30-40, בד"כ על רקע נוגדנים לרצפטורים של ה TSH . אדנומה טוקסית - יצירת יתר של הטירוטקסין, נודולה חמה. תירואידיטיס סאב אקוטי - לאחר לידה, גוייטר (לרוב רגיש), שקיעת דם מוחשת, בד"כ מסיבה ויראלית ולעתים גם נעלם מעצמו. סיבות נוספות - תרופות, קרצינומה, סטרומה אובארי. טיפול - פרופילתיואוריציל או קרבימאזול. הבעיה שלרוב המחלה הופכת להיות תת פעילות בלוטת התריס ואז צריך תרופות אחרות. מבחינה סינית המחלה מוגדרת באחת מן האפשרויות הבאות: סטגנציה של הכבד, עודף חום בכבד ובמרה, חסר בטחול עם עודף בכבד, יובש במעיים על רקע פגיעה בנוזלי הגוף, חסר צ'י ודם, חסר יין בכליות ובכבד, עליית אש על רקע חסר יין בכבד ובכליות, חסר יין ויאנג בכליות עם עליית אש מחוסר. עליית אש על רקע חוסר איזון בין הכליות ללב. שיטות טיפול: לדיקור סיני יש יכולת לדכא התפרצות אש או רוח מעלה. הטיפולים המוצעים אצל רוב המטפלים אינם נושאים פרי ולעתים זמן יקר וכסף הולכים לטמיון. כשיש מעורבות של מחלה אוטו-אימונית יש לשקול שימוש באקופונקטורה יפאנית הנחשבת יעילה. צמחי מרפא עשויים לסייע בצורה ביותר, בעיקר במקרים של חסר צ'י, דם או יין. שימוש במשלשלים – יש כאילו המפריזים במשלשלים. הסיבה כאן ברורה וגם הטיפול. רגישות למזון – למשל לסוכר החלב ולכן רגישות לחלב. אך רגישות זו עלולה להתרחש על רקע מזונות נוספים. הטיפול לרוב הוא איתור המזון המגרה והפסקתו. טיפוס (סלמונלה טיפי) וכולרה – מחלות מעיים זהומיות המתבטאות באובדן נוזלים (ובכולירה גם אובדן אלקטרוליטים במהירות), דבר העלול להוביל להתייבשות ומוות. לרוב מוגדרת ברפואה הסינית כחום ולחות או פלישת "חום קיץ". סרטן מעי ותסמונת קרצינואידית - אפשרויות שיש לשלול, אך לא אפרט אותן כאן. מכאן שההתייחסות לשלשול מאוד תכליתית. קיימים מחקרים מאוד רציניים המעידים שתופעה זו מטופלת ביעילות רבה ביותר במסגרת הרפואה הסינית. הטיפול בד"כ כולל שילוב של צמחי מרפא, תזונה ורצוי לשלב גם שיאצו או דיקור. להערכתי יש להרגיש בתוצאות תוך חודשיים, אחרת הטיפול אינו מתקדם בכיוון הנכון. לגבי התזונה, הרגישות לחלב היא לא רק בלקטוז וייתכן שקיימת גם רגישות לחלבון החלב עצמו. החלפתו בחלב סויה עלולה לאכזב כיוון שאילו שרגישים לחלב פרה בד"כ רגישים גם לחלב סויה. לכן מומלץ לפנות לתזונאי המתמצא היטב ברפואה סינית ויודע לתת צמחי מרפא. טרשת אמיוטרופית צדית ALS מחלה פרוגרסיבית המתחילה לעתים בחולשה בכפות ידיים ולפעמים גם חולשת רגליים. החולשה יכולה להתפתח בצד אחד של הגוף יותר מהשני ולהתקדם במעלה הזרוע או הרגל. בנוסף השרירים נעשים מתוחים ומופיעות עוויתות, אך יכולת התחושה נשארת. בהמשך מופיע רעד והפרעה בדיבור בבליעה. כשהמחלה פוגעת בסרעפת היא עלולה לגרום לקשיי נשימה. חמישים אחוז מהלוקים בה מתים תוך 3 שנים מגילוי הסימנים. 10 אחוז חיים יותר מ 10 שנים ואחדים גם יותר משלושים שנה. מנקודת ראות סינית יש כאן תערובת. לכאורה התופעה מתחילה בחולשת הטחול בגלל חולשת השרירים אך אחר כך מסתבר שיש בעיה של הכבד (כיווצים). בהמשך נפגעות מערכות נוספות. לפי הנראה לי גם הכליות מעורבות כאן והרבה (בעיית מוח). אם אני מחבר את כל הנתונים אני מניח שיש כאן מרכיב אוטו-אימוני הנובע מחוסר דם ראשוני ואולי גם חום אמיתי או מדומה. איבחון שיטתי וטיפול עם תוספי מזון וצמחי מרפא, יחד עם שיאצו או טווינה לשיפור התנועה, זרימת הצ'י והקלה על סימפטומים, עשוי לדחות את רוע הגזירה ולשפר איכות חיים לשנים נוספות. אי שליטה על סוגרים לאחר פריצת דיסק קשה אכן הבעיה קשה והצעתי אינה מבטיחה פיתרון אלא שביב תקווה. אם העצב התנוון אז קשה לחדש את פעילותו. אך לעתים לחץ על העצב לא פוגע לחלוטין ביכולתו להשתקם וזו יכולה להתעורר בעקבות טיפולים שונים. פנייתך לפאולה היא הדבר ההגיוני ביותר ולדעתי יש להתמיד בתרגול בבית בכל עת. חשוב להשתמש בהדמיה, כלומר לדמיין פעילות של כיווץ הסוגר, גם אם בפועל הדבר אינו מתרחש. הוכח (מדעתי / עמרבית) שתרגול בדמיון מודרך כזה עשוי לשנות תהליכים. דיקור פורמליסטי באזור (בעיקר באזור הסקרום ו UB28) ונקודות בחירה מרוחקות יחד עם הפעלה של אלקטרואקופונקטורה עשויים לעודד הפעלת העצב מחדש. כדי להשיג תוצאות יש לקבל לפחות 20-30 טיפולים יום כן יום לא. אני מודע לקושי, גם הכספי של העניין ולכן אני מציע שהטיפול הראשון והשני יעשו ע"י מומחה בדיקור ושאל הטיפולים יעשו ע"י תלמיד בתשלום סמלי. אם תהיי מעוניינת בפרטים נוספים, כתבי לי אזור מגורים ואנסה (לא מבטיח)למצוא גם מטפל וגם סטודנט מתאימים. בהצלחה. Keratosis Pillaris אז סוף סוף מצאתי תשובה חלקית. לטובת הקוראים, מדובר במחלת עור בה זקיקי השיערות מתמלאים בחומר קרני. כתוצאה מכך גבשושיות (פפולות) קטנות מרובות ומפושטת מופיעות בעיקר בספקט הלטרלי (חיצוני) של הגפיים העליונות, ירכיים וישבן. הן נוטות להתרבות במזג אוויר קר. הסיבה אינה ידועה והבעיה בעיקרה קוסמטית. בד"כ לא מטפלים אבל אם כן, הטיפול המקובל ברפואה המערבית הוא סוג של נפט הידרופילי מעורב במים, משחות קרירות. לעתים מוסיפים חומצה סליצילית 3% (שמשמשת לטיפול ביבלות) כדי להשטיח את הנגעים. בספרות טוענים שקרם על בסיס חומצה סליצילית 6% יכול להיות מאוד מועיל. התפיסה הסינית תתייחס לבעיה כחוסר הזנה של העור במרכיבים יינים. "חוסר היין" או "חוסר הדם" פוגע בלחלוחית העור הטבעית ומהווה קרקע ליצירת חומר קרני באזור. הטיפול צריך להיות לא חיצוני אלא פנימי, כלומר שיפור איכות הדם. זאת, בלי לגרוע מהטיפולים החיצוניים שמטרתם, כאמור, קוסמטית. אני לא מכיר מטפל עם ניסיון בתחום אבל לדעתי כל הרבולוג עם רקע מעמיק בתזונה על פי הרפואה המערבית והסינית יכול ללמוד את הנושא ולסייע. למרות איטיות הטיפול, התועלת כאן גדולה, כיוון שבעיה עורית בד"כ מרמזת על בעיות פנימיות שונות וחשוב לטפל גם בהן. סליחה על האיחור בטיפול בשאלתך וחג שמח. סיבות לכאבים בכתפיים כאבים בכתפיים יכולים לנבוע מסיבות מקומיות כמו דלקת, בעיות בכלי דם או פגיעה עצבית מקומית, או מסיבות כלליות כמו מחלה ראומטית, או בעיה מוחית מרכזית (נדיר). סיבה מאוד נדירה יכולה להיות בעיה בכיס המרה או בלב, אלא שאז היא הייתה מתגלית ובוודאי לא נמשכת כל כך הרבה זמן. לעומת זאת סיבה בנאלית יכולה להיות "שריר תפוס" , דבר שקל לגלות. מנקודת ריאות סינית הכתפיים מקושרות לרוב לבעיות של אנרגית הכבד, אם כי בעיות במעי הדק או בכיס המרה עלולות להשפיע לפעמים אף הן. המלצתי - אם העניין מטריד מאוד, כדאי לנסות שיאצו או טווינה (מסז' סיני) -+ועדיף, משהו שיודע טוב את שניהם. ישנן טכניקות טיפול נוספות כמו דיקור וצמחים (חשוב בעיקר אם יש מעורבות נפשית). אדמומיות וגרד מתחת לאגודל כן, לרפואה הסינית יהיה מה להגיד בנושא. כמובן שקודם צריך לשלול אלרגיות שדרכן לאפיין את בני המשפחה. אבל נניח שהאלרגיה לא נמצאה או שנמצאה אבל לא ניתן לבודד את האלרגן מן הגוף, עדיין ייתכן שניתן לסייע. אזור האגודל מאופיין בערוץ האנרגיה של הריאות. ערוץ זה שולט גם על העור שנחשב בעיני הסינים למן ריאה נוספת (ואכן העור נושם ומגיב באלרגיות בדיוק כמו הריאות). אם כך יש לאמת את ההנחה שהבעיה שם. אימות זה יעשה על ידי תשאול ובדיקה פיזיקלית. אם זה כך הרי שיש טיפול. לא מבטיח תוצאות אבל אסטרטגיה טיפולית יש וזה כבר חצי דרך. אטופיק דרמטיטיס בילדים מסכים עם כל מה שאיל כותב. כנראה שמדובר במחלה אטופית (לא ממוקמת) דלקטית (=איטיס) של העור (=דרמה) , כלומר, אטופיק דרמטיטיס. מחלה זו יותר נפוצה במשפחות עם אלרגיות או אסטמה והיא די דומה באופי שלה לאסטמה. לעתים לאח אחד יש אסטמה ולשני אטופיק דרמטיטיס (ולצערינו , לעתים אפילו באותו אדם). ילדים אטופיים אלרגים להמון דברים. לפעמים הבעיה חולפת מעצמה אך לעתים היא נשארת או מחמירה או לובשת צורה של אסטמה רגילה. יש דברים שחשוב לעשות כבר: ברחצה - לא לנגב בשיפשוף את עור הילד אלא בטפיחות קלות. אחרת זה מעורר את הגרד. שימון העור, רצוי בחומרים ממקור טבעי היפואלרגנים. קשה לדעת מה מגיב הכי טוב ולכן יש לנסות כמות קטנה באזור קפל המרפק ולהמתין 24 שעות. אם אין תגובה אלרגית ניתן להשתמש בחומר. הכרתי ילדים אטופים רבים שהגיבו טוב לקרם "אהבה" של ים המלח. אבחנה סינית: הצעד החשוב ביותר כדי למנוע בעיות בעתיד. מעט מחקרים רציניים בעולם פורסמו ברפואה סינית (יחסית לשפע המחקרים ברפואה רגילה), אבל דווקא בעניין זה פורסם מחקר מאוד רציני המראה על התועלת של הרפואה הסינית בתחום! צריך לעשות אבחנה של הבעיה (האם מדובר בחום? חום ולחות? בעית כבד? טחול? ריאות? משהו משולב? כו') ולהתאים תזונה ואולי גם מספר צמחי מרפא פשוטים בהתאם לגיל. קרוב לודאי שמוצרי החלב יסולקו בשלב ראשון מן התפריט . חשוב לעשות זאת עם תזונאי שיש לו נסיון והכשרה ממוסדת גם עם ילדים כי השמטת מזונות בגיל הזה עלולה לפגוע בילד. בהצלחה. פוליפים באמת נזכרתי שלמדתי כל כך הרבה על פוליפים אבל מעולם לא למדתי על תפקידם. אז רצתי לספרים ולא מצאתי תפקיד. מנקודת ראות מערבית פוליפים הם גידולים שפירים של רקמת האפיתל. לרוב הם נוצרים עקב בצקת ודלקת כרונית של רירית האף (כשמדובר בפוליפים של האף, כמובן). פוליפים מופיעים בעיקר אצל ילדים עם סינוסיטיס או נזלת אלרגית כרונית אך במקרה של שכיחות פוליפים רבה יש לשלול ציסטיק פיברוזיס (בד"כ התשובה באמת שלילית). מנקודת ראות סינית פוליפים הם בד"כ "חום וליחה". לפעמים לא ניתן לטפל בהם והם מפריעים מאוד לנשימה. במצב זה יש להוציאם בניתוח, אלא שגורלם בד"כ לחזור. הרפואה הסינית גורסת שגם אם הוצאנו אותם הבעיה העקרונית בגוף נשארה. כלומר הבעיה היא לא הוצאת הפוליפ (שלפעמים נחוצה) אלא זה שלאחר ההוצאה לא מטפלים בבעיה האמיתית של הילד, ולעתים היא עלולה להתבטא במישורים אחרים בגוף. דלקת בגרון. דלקת גרון נגרמת מנקודת ראות מערבית ע"י וירוסים או חיידקים. לעתים זה מתחיל בוירוס ואז זיהום משני חיידקי פוגע גם הוא. החשש של הרפואה המערבית הוא מחיידק הסטרפטוקוקוס (השכיח למדי). הגוף התוקף חיידק זה מזהה בטעות גם מפרקים או שסתומים בלב (ואפילו כליות) כאילו היו חיידק ועלול לתקוף גם אותם, דבר שעלול להתבטא בנזקים קשים ללב ולמערכות אחרות ולהוביל לניתוח החלפת מסתמים ו"חיים על אנטיביוטיקה" למשך שנים. אז לפעמים השאלה מה עדיף מבחינה סטטיסטית: אנטיביוטיקה לתקופת הדלקת או אנטיביוטיקה לשנים רבות והחלפת מסתם בלב ... כמובן שהשאלה אינה הוגנת. אם מדובר בדלקת חד פעמית שאובחנה כזיהום של החיידק (יש ערכות אבחנה או משטח גרון) אז הטיפול מוצדק. הבעיה היא שלעתים, מרוב חשש ("לכסתח") נותנים את האנטיביוטיקה כטיפול מונע בלי לשלול אפשרות שמדובר בוירוס ולא בחיידק. נזק יותר גדול נגרם ע"י הרפואה המערבית שמטפלת בדלקות גרון חוזרות ע"י אנטיביוטיקה בעוד שאילו ממשיכות לחזור. מנקודת ראות סינית מדובר בתופעות של "חום" או "חום ולחות" או "קור ולחות" על רקע חולשה של מרדיאנים (ערוצי אנרגיה) בגוף, בעיקר של הריאות או הטחול, אך תתכן גם פגיעה של מרדיאנים אחרים. הטיפול הוא שיפור המערכת החיסונית של הגוף והעלאת יכולת ההתמודדות שלו עם מחלות בכלל. הטיפול נעשה ע"י שינוי תזונתי לפי הצורך, תרגילי נשימה לחיזוק הצ'י (האנרגיה) , דיקור או מוקסה (שיטת חימום) או צמחי מרפא. כמובן שלא הכל ביחד...ורצוי להגיע לטיפול לא כשנמצאים במצב אקוטי או על אנטיביוטיקה. במידה שהדלקת חזרה ואנו יודעים (על פי אישור הרופא) שלא מדובר בדלקת חיידקית, ניתן להעביר את הדלקת בעזרת גרגורים עם מי מלח (לפחות פעם בשעתיים) , כדורי מציצה אני זיהומיים, פורמולת צמחים סינית (לא אוכל לציין שם כי יש כמה וצריך להתאים אותה למצב) ומינון מוגבר של ויטמין C ואכינציאה (שיעילותם עדיין לא ממש הוכחה אבל מקובל להשתמש). --- השאלה העיקרית כאן אם מדובר באירוע חד פעמי או דלקות גרון חוזרות. אם זה אירוע חד פעמי באמת לא קריטי איך מטפלים בו. נטילה חד פעמית של אנטיביוטיקות (למרות שברוב המקרים זה מיותר) לא כל כך מזיקה ומקסימום אפשר לקחת חיידקי אצידופילוס לנטרול הנזק. דלקת שקדים ופוליפים על פי הרפואה הסינית דלקת בשקדים, אדנואידים ו/או פוליפים מתאימים למצבים של "חום ולחות". אילו הם מצבים שניתן לצמצם את הופעתם בעזרת תזונה וצמחי מרפא. לעתים משולבים גם הנחיות להורים כיצד לבצע שיאצו או טווינה (צרות טיפול במגע) בילדיהם. כאשר הבעיה מתפתחת לכדי אפשרות לחסימה נשימתית בשינה מתעוררת דילמה קשה אם לנתח או לא. על פי הרפואה הסינית ניתוח לא יפתור את הבעיה אלא את הסימפטומים שלה ולכן גם אם בוצע ניתוח יש להמשיך בטיפול עד לאיזון בעיות אחרות, שלעתים מופיעות במרומז (או על פי התפיסה הסינית במישור האנרגטי). מאידך, הרפואה הסינית יכולה לטעון שמצוקה נשימתית מסוכנת לילד והנזק מנשימה ושינה לא תקינה יותר גדול מהנזק של הניתוח עצמו. על זה חלוקות הדעות ואני מבין המחייבים ניתוח במקרה שבאמת קיימת הצדקה (כאמור, קושי בנשימה ושינה לקויה). בכל מקרה שנקבע תאריך ניתוח למועד מאוחר (מספר חודשים) שווה לנסות טיפול משלים בכלים האמורים. בכל מקרה אחר כדאי לעבור את הניתוח הפשוט הזה ומיד אח"כ (או עדיף אפילו קודם כדי להגיע במצב יותר טוב לניתוח) לתקן את הגורמים לבעיה (גם אם אחד הסימפטומים בה הועלם). תשובה של שמואל לגבי שקדים ופוליפים שקדים נפוחים ופוליפים באף אצל ילדים זו בעיה נפוצה מאד, ובדר"כ ניתנת לריפוי ללא ניתוחים. עכ"פ בטח שאין לנתח שקדים מוגדלים. התופעה נובעת מהצטברות ליחה מרובה במערכת הנשימה העליונה במשך תקופה ארוכה. הליחה אצל ילדים בגיל הזה נובעת מכך שהן מערכת הנשימה, והן מערכת העיכול נמצאות במצב של התפתחות, שכן אלה שתי המערכות העקריות שתפקידן לספק אנרגיה לאורגניזם לאחר הלידה. שתי מערכות אלה קשורות באופן הדוק עם פתולוגיות שונות של מצבי לחות וליחה. מערכת הנשימה בעיקר ממקור חיצוני, עקב מערכת חיסון חלשה הנמצאת גם היא בתהליך התפתחות. מערכת העיכול קשורה עם פתולוגיות אלה בעיקר ממקור פנימי, קרי, מטבוליזם חלש של הקיבה והטחול המייצר ליחה באופן פתולוגי. תהליך הגדילה עצמו, ובעיקר צמיחת השיניים בגיל הרך, מחלישה מאד את אזור החניכיים והחיך. אזורים אלה קשורים אנרגטית עם הטחול והקיבה, כמו גם בלוטות הרוק. כפועל יוצא מכך נוצרת ליחה פנימית המפריעה לסירקולציה האנרגטית במערכות הנשימה העליונות ובסינוסים. אזור הסינוסים קשור אנרגטית עם מסילות הקיבה. ההצפה של אזורים אלה בליחה, גורמת להפרעה סירקולטורית המזמינה היווצרות של חום פתולוגי, עליו צומחות תרביות של נגיפים וחיידקים. אלה יוצרים דלקות כרוניות בדרכי הנשימה העליונים, וכן באזניים. מכאן מצבי החולי המרובים שילדים קטנים לוקים בהם, לעתים קרובות. במצבים התחלתיים הריפוי של מצבים אלה ברפואה הסינית קל ויעיל באופן מדהים. בדר"כ מס' קטן של טיפולים בדיקור, ו/או צמחי מרפא פותרים את הבעיה באופן אלגנטי, מבלי להזדקק לאנטיביויטקה או ניתוחים. שקדים מוגדלים ניתנים לריפוי אצל ילדים כמעט תמיד, גם לאחר מספר שנים של חולי. לעומת זאת פוליפים יש לנתח, כיון שהטיפול בדיקור או בצמחים אינו יכול לרפא בדר"כ. יש לוודא עם זאת, כי האבחנה של הפוליפים היא אכן נכונה. http://www.acumedico.com/child.htm נזלות בתינוקות חלק מ"צער גידול הורים" הן מחלות הילדים הכמעט בלתי נמנעות, ולעתים רצויות. כאילו הן מחלות הילדים שחשוב לעבור אותן בגיל צעיר. הצטננות ונזלת נחשבות למחלה "מיותרת" ולמרות זאת, פחות "מיוחסת" מאחרות, אולי מפני שהמניעה לעתים לא קלה. דבר ראשון יש לוודא כיצד הילד קבל את המחלה. חשיפה בשנה הראשונה בפעוטון (או בעת ביקור אצל רופא ילדים) היא המקור למירב ההידבקויות. אם זה קורה, אין אלא לכוון את שעון הזמן למספר חודשים ולקוות שהוא יעבור את גל העברות המחלות (וגם לו יש לתרום לאחרים) בקלות יחסית. אכינצאה, חיזוקית ובעיקר מיץ תפוזים מקררים את גוף התינוק שתמיד חם לו, מזיע, עצבני ובוכה בימים חמים, הצואה לו חריפה, יתכן שירוויח מצמחים אילו, אבל באופן כללי - ואפילו יש מחקר מדעי הסומך על כך: מיץ תפוזים אינו מונע הצטננויות (ויתכן שלהפך בתינוקות!) ואכינצאה מורידה את מערכת החיסון! גם הרפואה הסינית גורסת כך (למעשה שנים רבות לפני קיומו של המחקר) כיוון שמדובר בצמח מקרר. ילדים שחשופים לקור, מן הראוי שיוזנו במזון מחמם. אחת האפשרויות למניעה היא 1-2 טיפות ג'ינג'ר (זנגביל טרי שרוסק ונסחט) בתוך הדייסה, פעם ביום. אבל כאן זה בתנאי שמדובר בילד שרגיש לקור (כלומר מעדיף חום, נוטה לחלות בקור או במיזוג, ללא נטייה להזיע, שתן צלול וחסר ריח כמו שאנו מכירים בשתן תינוקות). במקרה שהתינוק חלה אז א פ ש ר לתת חיזוקית או אכינצאה וזה יעיל ולא בעייתי. אבל מדובר במספר ימים (עד שבוע) ולא בטיפול מניעתי. לויטמין C במינונים מועילים יש בעייתיות בגיל הזה. כדאי לבדוק את תזונת התינוק, לשקול החלפת פורמולה רגילה בפורמולה צמחית (אם הוא אינו יונק), במידה שיש לו נטייה לליחה. ואם מדובר בהצטננות אקראית מדי פעם, אז פשוט לגלות אורח רוח. דכדוך וחולשה לאחר לידה לאחר לידה יש החלשה של אנרגית הדם , לפי הרפואה הסינית. צריך תזונה לחיזוק דם . מומלץ לפנות לתזונאי שעוסק ברפואה סינית. ייתכן שתקבלי גם המלצה לפורמולת צמחים לאחר לידה. בגלל הדכדוך והחולשה, חבל על כל יום. אם לא הצלחת להשיג מטפל/ת טובה, שלחי לי בדואר אלקטרוני את אזור מגורייך ואשתדל לעזור, כי באמת הנושא לא מסובך וכאמור, חבל על הזמן. היפרהידרוזיס בידיים שלום ותודה על המשוב. להבדיל מהזעה מפושטת בכלל הגוף, כאן הטיפול יותר בעייתי והתוצאות פחות טובות. אבל שווה לנסות! הטיפול הקונונציונלי כרוך בניתוח המנתק עצב שמוביל לכפות הידיים. התוצאה היא אמנם יובש מוחלט של היד (ולעתים יבש יותר מדי) אך במקביל, משום מה, חלה הזעה מוגברת בשאר חלקי הגוף. רופאים לא אוהבים לדווח על כך וחבל. להערכתי, ונסיוני בעניין מוגבל, הטיפול כאן יהיה טיפול פורמליסטי (כלומר לפי אבחנה מערבית ולא סינית) ויכלול בעיקר דיקור. אם התגובה מחמירה במצבי מתח וחרדה, ייתכן שיש מקום גם לטפל בצמחים תוך התייחסות למרידיאן (ערוץ האנרגיה) של הלב. כיוון שהנושא מעניין אותי מאוד (ניסיתי פעם להקים קבוצת מחקר בתחום אבל נתקלתי בהתנגדות מפתיעה מצד הכירורגים של תל השומר...) אשמח לקבל יותר פרטים (אפשר גם בדואר) כמו גיל, ממתי התחילה התופעה, מתי היא מחמירה יותר ומתי פחות (לרבות אקלים, עונת שנה וכו'), ותופעות בריאותיות נלוות. אולי אוכל לעזור יותר. אוסטאומיליטיס אוסטאומיליטיס היא בעייה קשה שלעתים הופכת לכרונית. מדובר בזיהום תוך עצמי המתקשר לעתים לתאונה או זיהום לאחר ניתוח. רוב האנטיביוטיקות מתקשות לחדור אל העצם ולטפל בזיהום החיידקי. לעתים נחוצה ביופסיה כדי לאבחן את החיידק המזהם (בתרבית). האנטיביוטיקות המקובלות הן אנטיביוטיקות חזקות במיוחד. לכן הטיפול הסיני צריך להיות בשני משורים: טיפול בבעיה במקביל לטיפול התרופתי. מניעת נזקים של האנטיביוטיקה. לגבי השני - כדאי שנדע קודם איזה סוג ניתן (קלינדמיצין?) ואז ניתן לבדוק האם מבחינה אנרגטית כדאי יותר להגן על הכליות או על הטחול, למשל. לגבי השילוב. לא בטוח שזה חום ולחות או רק חום. שניהם אפשריים. בכל אופן זה בעצם מה שמקשר לנו את הכליות. כדי להחליט שזה גם חום בדם צריך לראות עוד סימנים סינים, ובמקביל, נצפה לראות שקיעת דם מוחשת למשל (היכולה לרמז גם על חסר יין). שלושת הצהובים, בהנחה שהכוונה לקופטידיס, פלודנדרי וסקוטלריה יכולים לסייע, אבל להערכתי יש צמחים הפועלים יותר על העצמות. כדאי לעיין בסינדרום "תסמונת העצמות המאודות" (לא בספר יחזקאל) - steaming bones .זה אמנם פעמים רבות מתקשר לסוכרת, דווקא, אבל התמונה מזכירה גם זיהום בתוך העצם (כמו גם גידולים סרטניים). אסטרטגיה נוספת שעשויה לעזור זה דיקור. כאן הייתי נוקט בדיקור באזור הבעיה ובנקודות דיסטליות. אבל זהירות! חיטוי בבטאדין (ולא סתם אלכוהול) כדי לא להגביר את הסכנה לגרירת זיהום מהעור לסביבה. בשום אופן לא להעביר מחט שהוחדרה למקום אחר בגוף! בהצלחה ואשמח לשמוע בהמשך לאן הטיפול התפתח. סוכרת סוכרת, בעיקר NIDDM או סוכרת סוג II היא סיבה מובילה למוות ונכות בארה"ב. כ 10 מיליון אנשים בגיל הביניים וקשישים מאובחנים במחלה זו. המחלה משפיעה ברמה התאית בכל חלק מהגוף . הרפואה המערבית אמנם מציעה אסטרטגיה מונעת בשיטות של פעילות גופנית ותזונה מונעת, אך שיטות אילו יעילות בצמצום הסבירות ללקות במחלה. הרפואה הסינית מתייחסת לאיזון יין ויאנג, איזון מצב היובש - חום תוך שימוש במזון וצמחים. ברפואה הסינית המסורתית הסוכרת מוגדרת בשתי מונחים: Xiao Ke שפירושו: "Wasting and Thirsting " , ובטרמינולוגיה המודרנית: Tang - Niao - bing שפירושו "מחלת סוכר - שתן". הסוכרת מתוארת לראשונה ב The Yellow Emperor's Canon of Internal Medicine (475-221 BC). . הרפואה הסינית מעריכה שמקור המחלה בחסר יין, תזונה לקויה והפרעות אמוציונליות. שימוש ממושך במזון שומני ומתוק, מזון עשיר או אלכוהול, יכול להוביל להפרעה בטרנספורטציה של הטחול והקיבה. כך מתפתחת סביבה של לחות - ליחה המובילה להצטברות חום והפרעה בהובלת נוזלים. החום מוביל ליובש. הצ'י נפגע ומוביל לתהליך הקרוי: "צימאון והתכלות". אי שקט מנטלי בכל אחד מחמש הרגשות (עודף שמחה, כעס, עצב, חרדה ופחד) יכולים להוביל גם הם לסטגנציה של צ'י העלול להוביל מצידו לטרנספורמציה לקויה וניצול נוזלי הגוף על ידי חום (אש אשר פוגעת ביין הגוף). כאשר נוזלי הגוף מתכלים, הם נכשלים בהזנת הריאות והכליות. זהו שלב התפתחות חסר היין וחום - יובש. הסוכרת יכולה להתרחש גם במצבי חסר יאנג בהם התמצית (Jing היא התמצית המולדת, המקבילה לכרומוזומים ברפואה המערבית) אינה מסוגלת לשנות את הצ'י. הצמא נגרם בגלל יובש חום אשר מכלה את נוזלי הריאות. כאשר החום נעצר בקיבה ובטחול נצפה לתאבון יתר ורעב מתמשך. חולים סוכרתיים נוטים להיות רעבים ולאכול הרבה, וכן נוטים להשמנה. אם הכליות נפגעות על ידי אש תתכן השתנת יתר. טיפול בסוכרת לפי הרפואה הסינית המסורתית, מכוון לניקוז חום ובנוסף טיפולים ספציפיים לפי הבעיה כמו הזנת היין והנוזלים וטיהור חום - יובש. לכן העיקרון כאן יהיה הזנת הגוף עם צמחים מחזקי יין בעלי טבע מלחלח. מזון כמו דלעת, נצרי במבוק, בטאטה, ערמוני מים, מוצרי סויה, תרד ולפת הם דוגמאות למזונות מחזקי יין, מטהרי חום ומשפרים את נוזלי הגוף. סחרחורות בעיקר לאחר CVA סחרחורות יכולות לנבוע מסיבות רבות: על רקע נוירולוגי, בעיות עיניים, אזניים, אנמיה ועוד. גם מבחינה סינית יש הבדלים משמעותיים. למשל סחרחורת המלווה בתחושה של רעד פנימי, חוסר יציבות, תחושה של הליכה על כריות אוויר, מתייחסת לתופעה של "חסר דם" (שאינה בהכרח אנמיה). סחרחורת בה העולם מסתובב אך המטופל נשאר יציב מאפיינת מצב הקרוי "חסר יין". יכולה להיות גם סחרחורת המלווה בתחושת ערפול, בחילות וכאב ראש דיפוזי . זו מתאימה למצב של "ליחה". בטיפול בסחרחורת לאחר אירוע מוחי יש לבדוק קודם מה הסיבה לאירוע מנקודת ראות סינית. בד"כ התופעה מקבילה ל"חסר יין עם עליית רוח" אך הדברים אינם ודאיים. ברפואה הסינית ניתן לטפל בסחרחורות למיניהן על פי האבחנה. בד"כ מדובר בטיפול מהיר כשמדובר במצב האקוטי או בטיפול מתמשך לאחר יותר מחודש מזמן האירוע. הטיפול כולל דיקור וצמחים אבל לא כל כך שיאצו. זיכרון ורפואה סינית לאיבוד זיכרון יכולות להיות סיבות רבות על פי הרפואה הסינית: אם בעיית הזיכרון היא לטווח קצר (כלומר שיכחה של דברים שלמדת לפני כמה רגעים) הרי שחלק מהבעיה טמון בארגון ואכסון חומר, דבר שעל פי הרפואה הסינית מתקשר לעתים לאנרגית הטחול. אם הבעיה קשורה למצבים בהם את לא זוכרת רק מול קהל או במצבי חרדה ולחץ מסוימים, הרי שהבעיה יותר קשורה לאנרגית הלב. אם הסיבה נובעת מהזדקנות (נוון תאי מוח, הסתיידות כלי דם וכו') הבעיה מתקשרת יותר לאנרגית הכליות. אם הזיכרון בעייתי כאשר אנו חושבים על משהו ומשהו אחר נתקע לנו בראש אז זה מתקשר לאנרגית הכבד. כדי להפריד בין המצבים (בעיקר באבחנה של ה"טחול, הדורשת אבחנת משנה בין חסר צ'י לליחה) צריך מטפל ברפואה סינית המיומן באבחנה. אם הבעיה נובעת מאנרגית הכליות אז ג'ינקו בילובה עשוי לסייע. עשו ביפן מחקרים בנושא זה על נשים בגיל המעבר והלאה (לא כתבת באיזה גיל את) ומצאו מספר פורמולות סיניות המחזקות את היין שמיטיבות עם הזיכרון. כדאי לפנות להרבולוג. מצב החוק בלימודי רפואה סינית על פי הנראה כרגע, קיים מצב בלתי הפיך לפיו יעסקו לא רופאים ברפואה סינית. הועדות כיום אינן דנות אם להתיר עיסוק ברפואה סינית ללא רופאים או לא, אלא תחת אילו תנאים להתיר זאת. הכיוון הוא לדרוש רמת לימודים גבוהה מאוד, לימודים ברמה אקדמית, התמחות בבית חולים, רמת רפואה מערבית גבוהה וכו'. החוק היותר מקפיד ידרוש שרופא ייתן אישורים על טיפולים (מצב שיש לו צדדים חיוביים כי אז הרופא יהיה אחראי לפשלות, אבל מאידך, עלול להקשות על קבלת מטופלים באופן עצמאי). אני אופטימי.  כאבי ראש על פי הרפואה הסינית כאב ראש יכול להיגרם ממספר רב של סיבות. את הסיבה ניתן לגלות לפי מיקום כאב הראש, התשאול ובדיקת החולה. כאבי ראש קדמיים, למשל, מתאימים למרידיאנים של הקיבה והמעי הגס ולמתקשרים לעתים לבעיות תזונה. כאבי ראש אחוריים מתאימים למרידיאנים של שלפוחית השתן והמעי הדק. מרידיאנים אילו שולטים על הגב והעורף ואכן בעיות גב או מתח בעורף יכול להשפיע עליהם. כאבי ראש צידיים מתקשרים למרידיאני כיס המרה והתלת מחמם ואילו מצידם קשורים פעמים רבות (בעיקר כשמדובר בתופעה כרונית) לבעיות של אנרגית הכבד. בעיות באנרגית הכבד מאופיינות גם על ידי כאבי ראש מאחורי העיניים או בקודקוד הראש. אילו הן הבעיות המאפיינות ביותר את המיגרנות (שיש להן פעמים רבות קשר לעניים ולראייה). אם הבעיות מופיעות לפני מחזור (באישה), למשל, אז התופעה מתייחסת לחסימה אנרגטית. אם הן מופיעות תוך כדי הווסת הן מתייחסות לחסר דם (מזכיר אנמיה אבל לא בדיוק). אם הן מאופיינות בליאות וכובד (כאילו סמרטוט רטוב בתוך הראש) אז זה מתאים לתופעות הקרויות "ליחה". כלומר יש סיבות כל כך רבות וכל אחת מטופלת בשיטה שונה לחלוטין. דיקור, צמחים, שיאצו, תזונה וכו'. ההחלטה בין השיטות צריכה להיעשות ע"י מטפל מולטידיציפלינרי שרצוי שיוכל לעבוד גם עם בשיתוף עם מטפלים נוספים. ובירור קונוונציונלי כמובן, לשלול כל דבר לא רצוי… Lymphoedema - לימפואדמה לימפואדמה היא תופעה המתאפיינת בבצקת שמתרכזת בקשריות לימפה בגלל חסימה בזרימת הלימפה באזור (יותר שכיח ברגליים). התופעה יכולה להיות ראשונית, כלומר ללא סיבה ידועה, בעיקר כשמדובר בתופעה מולדת (חסר מספיק של צינורות לימפה) או משפחתית תורשתית. לימפואדמה ראשונית שכיחה יותר בנשים ורוב המקרים מופיעים לפני גיל 40. חלק מהתופעות מיוחסות להפרעה בזרימת המרה בכבד. במקרה זה נראה תופעות נוספות כמו צפורניים צהובות. לימפואדמה שניונית היא תופעה נרכשת ובד"כ מופיעה בעיקבות טראומה. לעתים קרובות מתרחשת לאחר ניתוח בו מסירים את קשריות הלימפה האזוריות (על רקע הוצעת גידול), או בעקבות הקרנה. לפעמים התופעה מתקשרת לגידולים סרטניים לימפטיים. תופעה לא שכיחה בישראל היא פרזיט (פילאריה) הגורם לגפה להיראות כמו רגל של פיל. הטיפול המערבי הוא מניעת הצטברות נוזלים במקום, הספקת תרופות שמצמצמות את הצמיגות של הלימפה (כדי למנוע סיבוכים בעתיד), פתיחת חסימות באופן כירורגי ואפילו השתלת ורידים במקום כלי לימפה . חשוב למנוע זיהומים במקום אשר בגלל הסטטיות של הלימפה עלולים לגרום לנזק מקומי. מנקודת ריאות סינית מדובר בלחות סטגננטית של הטחול או של הכבד (ומטפלים שונים סוברים שגם מהכליות) ההופכת עם הזמן לחום ולחות. המטפל צריך לשאוף למניעת הסטגננטיות החמה, שכן, מרגע שהיא מתרחשת היא יותר קשה לטיפול. הטיפול צריך להיות משולב ולכלול טווינה יום יומית (יש ללמד את משפחת המטופל לבצע זאת) למספר דקות, צמחים העובדים גם על גפיים וסטגנציות, דיקור מקומי וסיסטמי לפחות פעם בשבוע (הסינים היו ממליצים כל יום אבל זה לא מעשי בארץ) ולדעתי תרגילים בהדמיה של תנועת לימפה וגידול צינורות לימפה לא יזיק. !תראו מה מצאתי מצאתי חומר מעניין בספר "חזרה לטבע" בעניין שיתוק ילדים: העתק מהספר עמוד 386 שיתוק ילדים סיבות - נגרם על ידי רעלנים רעילים בגוף, תת תזונה ומאכלים שניטלו מהם יסודותיהם הטבעיים (הערה שלי: המצב הזה מאפשר לחיידקי פוליו להתקיים ולפגוע בגוף) סימני המחלה - היא יכולה להתגלות בכל חלק של הגוף, כשהיא מסלפת את צורת החלק שנפגע. כרגיל, הגפיים, הכתפיים והגב. החלק שנפגע נעשה נוקשה ומאבד את צורתו. הטיפול - ראה דייטות מנקות ומזינות. כאשר משתמשים בדייאטה המנקה, כאשר היא מלווה בדייאטה המזינה, ונותנים טיפולי מים נאותים, מנקים את מעי הגס פעמיים ביום, ונוהגים לפי מה שתיארתי בנסיונותי, אפשר לרפא את המחלה האיומה הזאת. משתמשים בצמחים הרפואיים הבאים בתוצאות מצויינות. ראה את תיאוריהם (ראה הוראות לשימוש בצמחי רפואה לא רעילים): גרגרי הצפצפה הדוקרנית, קליפת דובדבן בר, שורש ולריאנה אמרקנית או אנגלית, קליפת צפצפה, שורש שן ארי, פרח הקסדה, חותם זהב, קוהוש שחור, נפטה, תלתן אדום, חומעה צהובה, בחר את הצמח או את הצמחים הטובים ביותר המתאימים למקרה, ערבב בחלקים שווים . בשביל ילד קטן תן את התה במנות של כף פעמים אחדות ביום, ממותק בקצת דבש או בסוכר לתת. בחר את הצמחים המטיבים להתאים למקרה. תרכובת מצויינת נעשית מהבאים: כף מכל אחד: ולריאנה, נפטה, ושורש אקורוס. ערבב יחד, השרה כפית בספל מים רותחים. תן רבע ספל אחת לשעתיים. מותר לקחת הרבה מכיוון שאינו מזיק. תמיסה אנטי עוויתית שנותנים במנות של שמונה עד חמש עשרה טיפות ברבע כוס מים חמים מאד. היא טובה מאד. המינון בהתאם לגיל. מקרי שיתוק ילדים שטופלו בשיטה כנ"ל: בספר "חזרה לטבע" עמוד 25 לפני שנים אחדות הביאה אשה אלי ילד בן שלוש שלקה בשיתוק ילדים. ראשו היה נטוי באורח בולט לכתפו, זרועו היתה נטויה אל חזהו, ועצם השכם שלו בלטה מאד.לילד הזה הרשו לאכול ממתקים , גלידות, עוגות ועוגיות ככל שחשקה נפשו. כמעט כל המאכלים שאכל היו חסרים יסודות נותני חיים. אמו שאלה כמה רופאים מומחים, אבל אף אחד לא יכל לעזור. הילד התחיל לאכל פירות וירקות טריים, ושום דבר ממה שאכל מקודם. ושום סוכר לבן. שמו לילד תחבושות חמות וקרות על עמוד השדרה, הקיבה והכבד. עיסו את כל גופו. גם אמבטיות חמות, ובסופן קרות, במשך זמן קצר. היה עליו לעסוק בפעילות גופנית בחוץ. אחרי ששה שבועות הוא היה מסוגל לזרוק כדור בידו שהייתה מוסטת אל חזהו. ראשו שהיה נטוי התיישר לגמרי. עצם השכם שבלטה נהייתה כמעט לגמרי נורמלית. הילד היה ילד רגיל בבית הספר התיכון. מכתב שהרופא מהספר קיבל: ניו סמירנה ביץ', פלורידה 22 בספטמבר 1938 אדון קלוס הנכבד, קיבלתי לפני כמה ימים מאת אחותי, מכתב ובו היא מודיעה לי על המכתב שקבלה ממך. אשמח למסור לך את תאריך מחלתו של הארי ופרטים אחרים: הארי חלה בשיתוק ילדים באפריל 1925 בגיל שלוש. שותק בצידו הימני מחזהו למעלה. וגפיו התחתונים נחלשו מאד כך שהיה מסוגל ללכת רק מרחק קצר בלי ליפול. הוא לא יכל להחזיק את ראשו זקוף וזה היה נשמט בצורה בולטת קדימה. כאשר הוא היה שוכב, לא הצליח להתיישב ללא סיוע, ואף לא היה מסוגל לקום בעצמו. אחרי שלושה טיפולים של אדון קלוס והתזונה המתאימה, היה מסוגל לקום ולהתיישב ללא עזרה. אחרי שקיבל טיפול במשך 6 שבועות, היה יכול להחזיק את הראש זקוף, לזרוק כדור, לרכב על תלת אופניו וללכת מבלי ליפול. הארי עכשיו בן 17 ומצב בריאותו טוב. הוא משתתף בכל ענפי הספורט של בית הספר. ואיש אינו יודע שבעבר לקה בשיתוק ילדים. אנו חבים ללא ספק את מצבו הגופני החסון לאדון קלוס. ואן בפינו מילים לספר על הטיפול הזה. כאשר אני רואה ילדים אחרים שנשארו בעלי מום משיתוק ילדים מתעורר בי רגש תודה לעזרתו של דון קלוס! הכל שולחים את מיטב ברכותיהם לך! מקרה אחר של שיתוק ילדים: תינוקת של שכנה לקתה בשיתוק ילדים. התינוקת היתה ניזונה רק בהנקה. האם אכלה רק לחם לבן וצנימים לבנים הנעשים עם סודה, בשר בקר הרבה, תפוחי אדמה מקולפים ורוטב בשר עם קמח לבן. לארוחת בוקר היא היתה אוכלת לביבות עם מיפל סירופ. היא היתה משתמשת עם מעט חלב. אך בירקות מעטים בלבד. כל המאכלים האלו עתירי קלוריות ומשמינים, אבל יש בהם יסודות מועטים נותני חיים. זה מה שגרם לשיתוק של התינוקת. נתתי מייד לאשה מי קמח שיבולת שועל ומי סובין לשתות. וכן פירות טריים. אשתי בשלה מרק ירקות, גזר, בצל, תפוחי אדמה ואורז טבעי חום. נתנו לתינוקית מי קמח שיבולת שועל ומיץ עגבניות. אחר כך, עשינו לתינוקת כמה אמבטיות, חמות מאד, וקרות, שפשפנו אותה היטב, כאשר אנו חוזרים על הטיפול כמה פעמים. ותוך כמה ימים נעלם כל סימן של שיתוק והילדה הרגישה טוב. מובן שנתנו לאם הוראות מקיפות מה לאכל שתהיה לה תינוקת בריאה ותינצל ממחלות. שיתוק גמור: לפני שנים רבות העיר אותי אדם סמוך לשעה אחת בלילה, ואמר שאשתו שותקה כליל. הלכתי עמו לביתו. והתחלתי מייד בטיפול. ראשית, עשינו לה חוקן, ואחרי זה תחבושות חמות מאד וקרות מאד על עמוד השדרה, הקיבה והכבד. אחרי כך שפשפנו אותה במגבת חמה, כמה שאפשר לסבול, ואחרי ה שפשפנו במגבת קרה, לאחר מכן, עשינו לה עיסוי מהראש עד כף רגליה. המשכנו בכך כל הלילה, כשאנו שמים תחבושות חמות מאד וקרות על עמוד השדרה, אחרי זה תנועות טלטול, טפיחה וסטירות קלות. כאשר הגיע הבוקר נחנו קצת. יכולנו כבר לראות שיפור בולט בפעמות הדופק, אבל עדיין לא היה כל סימן חיים או הרגשה כלשהי. כעבור זמן קצר חזרנו על הטיפול במלואו. למחרת היום התחלנו לראות סימני חיים כאשר דקרנו אותה במחט. המשכנו בטיפול במשך שעות כל היום, וגם חלק מהלילה. ביום הרביעי היתה מסוגלת לעמוד בעצמה, ללא עזרה, אבל לא יכלה ללכת. המשכנו בטיפול במשך זמן מה, אבל לא בכוח כה רב ולא במשך זמן כזה ארוך. תוך פחות משבועייםקמה על רגליה וחזרה לעבודות הבית שלה. הכרתי אותה שנים אחרי זה, ומצבה המשיך להיות טוב. זה היה לפני שלושים שנה. כשמעתי עליה בפעם האחרונה, גידלה משפחה. היו לי נסיונות במנינגיטיס של חוט השדרה ושיתוק. אזכיר עוד מקרה נוסף בלבד הגרוע ביותר שראיתי או שמעתי עליו אי פעם. שני התקפי שיתוק. זו היתה אשתי. היינו נשואים זמן קצר בלבד. בוקר אחד אשתי שכבה משותקת למחצה מראשה עד כפות רגליה. היה אפשר לנעוץ מחט בצד אחד של פניה , זרועה, רגלה או כף רגלה ולא היה סימן חיים. הלכנו למומחה. הוא אמר שאין מה לעשות, רק טיפול כללי טוב, ושהיא עלולה למות כל רגע, שאחרי ההתקף הזה יבא התקף שני שיהרוג אותה. התחלתי באותה שיטת טיפול שנקטתי לגבי אשת השכן כנ"ל. אחרי שלושה שבועות אשתי התהלכה כרגיל. זמן קצר אחרי זה, בוקר אחד מצאתי אותה שוכבת בחדר השינה. כאשר פניתי אליה, לא קבלתי כל תגובה. כשנגעתי בה, הרגשתי כאילו אני נוגע באדם מת. אלא שהיא לא היתה קרה לגמרי. לקחתי מחט ודקרתי בפניה ובצוארה אבל היא לא נרתעה ולא הנידה עפעף. עברתי על גופה עד כפות רגליה משני הצדדים, אבל לא היתה שום רתיעה או תגובה כלשהי. קראתי בקול לתוך אוזנה ושאלתי אותה אם היא יכולה לשמוע אותי. אחרי כך שמתי את אצבעי על גלגלי עיניה, אבל היא לא מצמצה. דופקה היה כה חלש שעל זרועה לא הצלחתי למצא דופק. היתה פעימה חלשה מאד רק על צווארה. קראתי לרופא ההכי טוב. הוא בדק אותה יסודי, ואמר שהיא עלולה למות כל רגע. התחלתי שוב בטיפול כנ"ל. כבר אחרי טיפול של יום אחד, הדופק גבר בצורה ניכרת. אחרי ארבעה שבועות, היתה מסוגלת להתהלך. אחרי ששה שבועות היתה מנגנת שוב על הפסנתר ועושה עבודות בית כרגיל. מצב בראותה טוב. חלפו מאז 26 שנים היא פעילה בריאה ועליזה. תיאור המחלה של אשתי לפני שפגשתי אותה סבלה ממחלת שינה. היא היתה ישנה רצוף במשך שבוע או שבועיים ואיש לא הצליח להעיר אותה. היא נשארה בחיים בגלל שהזינו אותה באינפוזיה. היא עבדה כמנהלת חשבונות ועבדה שתים עשרה שעות עד ארבע עשרה שעות. זה עוד לא היה הכי גרוע. בארוחת הצהרים היא אכלה כריך לחם לבן וחזרה לעבודה. היא לא אכלה דבר שמזין את מערכת העצבים כראוי. נוסף על הביקורת הפנקסים והעבודה עד שעות הלילה המאוחרות, לא ישנה די וחסרה לה פעילות גופנית מתאימה. היא עמדה כך עד שהתמוטטה כליל. אז מה אתם חושבים על זה? זה לא שווה מחקר? משהי שקבלה פרופיל תיואוריציל על רקע היפרתיירואיד ועתה התחילו להופיע סימנים של היפו. אז ככה. קבלת טיפול שמשמיד בעקביות את הבלוטה וכנראה שהוא פעל טוב מדי. ייתכן בהחלט שבקרוב תצטרכי לקחת אלתרוקסין שזה אותו הורמון שקודם לכן הופרש בצורה מוגזמת. במידה והבלוטה עדיין לא נכחדה ייתכן שניתן להציל אותה בעזרת צמחי מרפא. להערכתי טיפול בדיקור יפאני עשוי לסייע. כמובן אם הבלוטה עדיין תפקודית. אני מצרף חומר על היפרתיירואיד וממליץ לחפש בפורום זה, כמו גם בפורומים אחרים, מידע נוסף. היפרתיירואידיזם סימפטומים: איבוד משקל עם תאבון מוגבר, תדירות גבוהה של יציאות, ווסת מועט, רעד, אי שקט, שינויים רגשיים, אי סבילות לחום, הזעות מרובות ואי נוחות. סימנים: טכיקרדיה ( גם בשינה), רעד, בלט עיין, גדילת הבלוטה, מיופתיה. סיבות: מחלת גרייב'ס, שכיח בעיקר בנשים בנות 30-40, בד"כ על רקע נוגדנים לרצפטורים של ה TSH . אדנומה טוקסית - יצירת יתר של הטירוטקסין, נודולה חמה. תירואידיטיס סאב אקוטי - לאחר לידה, גוייטר (לרוב רגיש), שקיעת דם מוחשת, בד"כ מסיבה ויראלית ולעתים גם נעלם מעצמו. סיבות נוספות - תרופות, קרצינומה, סטרומה אובארי. טיפול - פרופילתיואוריציל או קרבימאזול. הבעיה שלרוב המחלה הופכת להיות תת פעילות בלוטת התריס ואז צריך תרופות אחרות. מבחינה סינית המחלה מוגדרת באחת מן האפשרויות הבאות: סטגנציה של הכבד, עודף חום בכבד ובמרה, חסר בטחול עם עודף בכבד, יובש במעיים על רקע פגיעה בנוזלי הגוף, חסר צ'י ודם, חסר יין בכליות ובכבד, עליית אש על רקע חסר יין בכבד ובכליות, חסר יין ויאנג בכליות עם עליית אש מחוסר. עליית אש על רקע חוסר איזון בין הכליות ללב. שיטות טיפול: לדיקור סיני יש יכולת לדכא התפרצות אש או רוח מעלה. הטיפולים המוצעים אצל רוב המטפלים אינם נושאים פרי ולעתים זמן יקר וכסף הולכים לטמיון. כשיש מעורבות של מחלה אוטו-אימונית יש לשקול שימוש באקופונקטורה יפאנית הנחשבת יעילה. צמחי מרפא עשויים לסייע בצורה ביותר, בעיקר במקרים של חסר צ'י, דם או יין. אלתרוקסין השפעת בלוטת התריס היא על מטבוליזם של חלבונים ופחמימות, בניית סוכר, ניצול מאגרי סוכר, מטבוליזם של שומנים וכולסטרול, מעורבות בפיקוח חלוקת תאים והתפתחותם, התפתחות מערכת העצבים המרכזית, העצמות והשיניים. אלתרוקסין הוא הורמון התירואיד. בתת פעילות או חסר של הבלוטה הוא מסופק חיצונית כחומר סינתטי. הפרשת ההורמון הפנימי TSH תלוי בהורמון המופרש מבלוטה שבמוח - ה TRH . התרופה עצמה נספגת באיטיות ושיא האפקט שלה מתקבל תוך 24-72 שעות לאחר לקיחתה דרך הפה. האפקט נמשך למשך 2-3 ימים נוספים. במידה ולוקחים פעם אחת ביום מומלץ לקחת בשעות הבוקר לפני ארוחת הבוקר, הן מפני שהרגל קבוע בלקיחת התרופה מונע שכחה והן מפני שתתכן השפעה עם הורמונים אחרים המופרשים מההיפופיזה (יותרת המוח) שיש להם מחזוריות התלוי שעון הביולוגי של הגוף. מאחר שאני לא אנדוקרינולוג רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי השעות המתאימות. עם זאת, על פי הרפואה הסינית יש לגוף שעון ביולוגי משלו. לקיחת תרופה בזמן קבוע ביום מאפשרת לשעון להסתגל להורמון ולפעול לפיו. לקיחה בשעות משתנות או פיספוס, משבשות את פעולת השעון ומפריעות בהמשך גם למערכות נוספות. במינון גבוה ולא מותאם התרופה עלולה לגרום לחרדות ודפיקות לב בדיוק כמו בסימנים של היפרתיירואידיזם. עם זאת, לאחר תקופה של התרגלות והתאמה מדוקדקת המערכת מתאזנת ורוב תופעות הלוואי חולפות. מבחינת התוויות נגד - לא ידוע לי ישירות על צמח העושה אינטראקציה עם האלתרוקסין, כיוון שמדובר בעצם בחומר המחליף חומר טבעי אחר בגוף. אולם יש לזכור שצמחים מעוררים וחמים סינרגיסטים להורמון בעוד שצמחים מדכאים, מייצרי ליחה וקרירים סותרים את הפעילות שלה. כל מתן טיפול צמחי צריך להיות לפני תחילת הטיפול באלטרוקסין או מספיק זמן אחרי כן, כאשר המערכת התייצבה על מינון קבוע ואז אפשר יהיה ליחס את השינויים להוספת פורמולת הצמחים ולא לתרופה המקורית. היפותיירואיד הרבה מקרים של היפרתיירואיד הופכים, בעקבות טיפול קונוונציונלי , להיפותיירואיד (בגלל הכחדת הבלוטה). סיני עצירות, השמנה, חוסר תאבון, עייפות, איטיות, שיער יבש ומתדלדל, חסר B12 הם חלק מהסימנים המצביעים על תופעה של חוסר דם עם או ללא ליחה. השיבושים בכל המערכות בגוף מעידים ששלושת המחממים נפגעו. יש לזכור שבהרבולוגיה הסינית המתנהגת לפי שמונה העקרונות, אין כמעט התייחסות לתלת מחמם, ובוודאי לא למרידיאני האקסטרה שהשימוש בהם הוא דרך דיקור. חרדה בבעיות חרדה יש לרפואה הסינית הרבה מה להציע ורק במצבים קשים ביותר מומלצת התערבות תרופתית פסיכיאטרית. טרם הטיפול יש להבחין בין פחד לחרדה. פוחדים ממשהו ידוע וחרדים מדבר לא ברור (וכאן השאלה האם מדובר מפחד לנהוג בשל תאונות הדרכים הרבות או מחרדה למשהו פחות רציונלי). הגבולות בין שני המונחים דקים ביותר אך האבחנה חיונית שכן החרדה באה מהאנרגיה של הלב ואילו הפחד מאנרגית הערוץ של הכליות. כדי להבחין שואלים שאלות נוספות (מדפיקות לב והזעה קרה בידיים המתאימים ללב ועד רצון להשתין בלילה וכאבי גב תחתון וברכיים המתאימים לכליות). גם לאחר שכיוונו לערוץ האנרגיה המתאים יש לעשות אבחנה מבדלת אם מדובר בחסר צ'י (אנרגיה) או חסר דם (והכוונה לא לאנמיה), למשל. תופעה של חסר דם מתאימה בעיקר אם היא הופיעה לאחר ההריון (ואם הופיע דכדוך לאחר ההריון זה מחזק את ההנחה עוד יותר). הטיפול בהתאם כולל מספר שיטות. אני התרשמתי מתוצאות טובות בשילוב של צמחים ושיאצו, אך ידוע לי על מטפלים בדיקור העובדים עם תוצאות טובות. טיפול פסיכולוגי התנהגותי, לפעמים, עשוי להשלים את הטיפול לעיל. פחד חרדה והרטבות לילה בילדים בבעיות חרדה יש לרפואה הסינית הרבה מה להציע ורק במצבים קשים ביותר מומלצת התערבות תרופתית פסיכיאטרית. טרם הטיפול יש להבחין בין פחד לחרדה. פוחדים ממשהו ידוע וחרדים מדבר לא ברור (וכאן השאלה האם מדובר מפחד לנהוג בשל תאונות הדרכים הרבות או מחרדה למשהו פחות רציונלי). הגבולות בין שני המונחים דקים ביותר אך האבחנה חיונית שכן החרדה באה מהאנרגיה של הלב ואילו הפחד מאנרגית הערוץ של הכליות. כדי להבחין שואלים שאלות נוספות (מדפיקות לב והזעה קרה בידיים המתאימים ללב ועד רצון להשתין בלילה וכאבי גב תחתון וברכיים המתאימים לכליות). כמובן שהשאלות בילדים שונות ומותאמות לגילם. לעתים האבחנה שם יותר מורכבת ולכן צריך מטפל מנוסה המתמחה בילדים. גם לאחר שכיוונו לערוץ האנרגיה המתאים יש לעשות אבחנה מבדלת אם מדובר בחסר צ'י (אנרגיה) או חסר דם (והכוונה לא לאנמיה), למשל. תופעה של חסר דם בילדים מלווה לעתים בהפרעות קשב ונטייה להיעלב בקלות. הרטבות לילה בילדים הן סיפור שיכול להשתלב אך יכול לעמוד בפני עצמו. קודם כל יש לברר אם להורים היו הרטבות לילה. אם כן ראוי לשאול מתי הם נפסקו, כיוון שזה הגיל המשוער שבו יפסקו ההרטבות גם אצל הילד. אבל לפעמים אין סבלנות או שזה לא קשור להורים ואז יש טעם לטפל. קיימים טיפולים רבים בשוק המבוססים על גישה התנהגותית (סדין מצלצל למשל והדרכה להשתין לפני השינה) אבל לפעמים הרפואה הסינית יכולה להתערב בצורה מאוד טובה. הטיפול בהתאם כולל מספר שיטות. אני התרשמתי מתוצאות טובות בשילוב של צמחים ושיאצו, אך ידוע לי על מטפלים בדיקור העובדים עם תוצאות טובות. להערכתי , בילדים עדיף טיפול במגע, בעיקר כזה שההורים יכולים להשלים אותו בבית ובכך להשתתף בחוויה הטיפולית. הילדים אוהבים לרוב את הטיפול במגע ומרגישים שותפים לו. הם רוכשים כלים בנשימה נכונה, הרפיה ויכולת ספיגת לחצים בצורה מווסתת. טיפול פסיכולוגי התנהגותי, לפעמים, עשוי להשלים את הטיפול לעיל. טיפול בעצירות שלא הצליח לאור מה שתיארת בשאלתך השניה, ייתכן שמדובר ב IBS (תסמונת המעי הרגיז). אם זה כך, יש מחקרים רציניים מאוד המעידים על תוצאות טובות ברפואה הסינית. טיפול אצל מטפל מצוין אינו ערובה לתוצאות טובות. לפעמים כדאי לעבור למטפל אחר. אם הוא מטפל מצוין אז חובתו להגיד אחרי מספר מוגדר של טיפולים שהוא לא מצליח בטיפול ושהוא מעוניין לשתף קולגות שלו במקרה שלך או להעביר אותך למטפל אחר ששיש לו ניסיון בעניין. בלי לפגוע, אבל אם מטפל מושך טיפולים בלי הצלחה, אולי הוא לא מצוין, אולי הוא רק ידוע??? עצתי, שתפי את המטפל שלך בהתלבטות שלך ובאכזבתך מהטיפול. האם הוא מטפל בשיטה הסינית (והכוונה לא למשהו שמטפל בעשרים שיטות אלא התמחה בזו)? אם המטפל לא מגיב לפי הבנתך חפשי מטפל אחר, לבטח קיים מטפל שיוכל לעזור לך. השאלה כמה זמן וכסף ואנרגיה יש להשקיע להחלמה. אבל הכי גרוע זה להתייאש ולהשלים עם איכות חיים גרועה. נ.ב. אבחנה מערבית עברת? אלרגיות כרוניות פעם, כשהייתי סטודנט לרפואה סינית, אמר לי מורה שאם אני לא רוצה לקלקל את סטטיסטיקות ההצלחה שלי בטיפול אז שלא אתעסק עם נזלת אלרגית. לא שמעתי לעצתו ובאמת קלקלתי את הסטטיסטיקות. אבל לכמה אנשים בכל זאת עזרתי מה שאומר שסטטיסטיקה זה לא הכל בחיים. אני מודה, בעיה מעצבנת, לא מסכנת חיים אבל פוגעת באיכותם. המלחמה בה ממושכת ודורשת מספר אסטרטגיות: מניעת אלרגנים סביבתיים שלעתים אינם מהווים את הגורם הישיר לנזלת, אך מנסיוני, בידודם עשוי לסייע לשיפור המצב. למשל לוחמת חורמה נגד קרדית האבק, התקנת מזגן איכותי בבית (לא זול אבל מסייע בטיהור אוויר וזו השקעה לשנים רבות). שינוי תזונה בהתאם להנחייות (על בסיס של דייטת אלימינציה בה משמיטים המון מזונות ואז מחזירים כל מזון בהדרגה), צמחים סינים ו/ או דיקור לאיזון המערכת החיסונית (לשים לב! אסור לקחת צמחים המחזקים מערכת חיסונית שכן אלרגיה היא מצב בו המערכת החיסונית עובדת בהיפר ממילה!) ולא פחות חשוב פעילות גופנית עקבית המתאימה לאופי (יוגא, טאי צ'י או אמנויות לחימה רכות עדיפים). מי שרציני , לעתים ההשקעה משתלמת. מהבעיה לא נפתרים כליל (זה קשור לגנטיקה) אבל שיפור משמעותי אפשרי. ולגבי הניתוח, הייתי מנסה כל דבר לפני כן (ובתנאי שהניסוי רציני), אבל אין לפסול אותו על הסף. בהצלחה. תכיפות במתן שתן על פי הרפואה הסינית יש להבחין בתופעה של דחיפות (ותכיפות) במתן שתן בין תופעות קור לחום. מתוך המרומז משאלתך נראה שהתופעה מתגברת בקור. תופעת קור מתאימה לשתן רב וצלול וחסר ריח, החמרה בימים קרים, ונטיות כלליות להעדפת חום. תופעת קור יכולה להצביע על חולשת צ'י (אנרגיה) עם סבירות לחולשה של ערוץ הכליות או של ערוץ הטחול. אילו יכולות להיות מתוקנות בסיוע דיקור עם מוקסה (שיטת חימום) או שיאצו ולעתים נחוצה התערבות צמחים. אני מקווה שאורולוג בדק את התופעה , אבל אין לשלול תופעות מערביות של שתיה מרובה על רקע מטבולי או הורמונלי (למשל סוכרת) ונחוצה בדיקת רופא מקיפה. האם אתה משוכנע שהבדיקה המערבית מוצתה? האבחנה המערבית כאן עשויה לסייע, בענייני טיפול, כמעט בכל המקרים, נסתמך על אבחנה סינית וטיפול בהתאם. עייפות ולימודי יתר לימודי יתר אומנם מחלישים את הטחול, אך מדובר בלימודים מהסוג שאברכים לומדים, יומם ולילה בלי שום פעילות גופנית שמחזקת את הצ'י של האויר. לפי התיאור לעיל הכליות בסכנה. רצוי לתמוך בהם בדרכים המקובלות. כמובן שהפסקה לצורך מתיחות, תנועה ונשימה מדי שעה יועילו למוח ולהספק הלימודים המון!! מה הטעם להשאר ידען מדהים ברפואה סינית אם הכליות מרוקנות ויהיה קשה להעניק מהם למטופלים? וכמובן שעבודה "מיותרת" אחת לא גורמת לכל הסימפטומים לעיל. יש לחפש את השורש ולא את הסימפטום. קטארקט (ירוד) תופעה המתאפיינת בעכירות העדשה והרעה הדרגתית בראייה. התופעה מאפיינת גיל מאוחר בחיים. הקטרקט המולד נובע בגלל חשיפה לאדמת בתקופת ההריון. קטרקט נרכש מתרחש על רקע טראומה, קרינה או הפרעות מטבוליות (כמו מחלת וילסון על רקע צבירת נחושת או קטרקט כחול על רקע דיסטרופיה מיוטונית), אך אילו נחשבות לנדירות. גם היפוקלצמיה כרונית עלולה לגרום לתופעה כמו גם בהפרעות במטבוליזם של פחמימות (היפוגליצמיה, סוכרת) ותרופות כמו סטרואידים. אך השכיח מכל הוא הקטרקט הסנילי, כלומר זה הנובע מזקנה וכאן לא ברורה האתיולוגיה. הטיפול במקרה האחרון הוא ניתוח פשוט וקרניות עדיין ניתן להשיג בשפע. במקרה שמדובר באדם צעיר, יש לדעתי מקום להתערבות על פי הרפואה הסינית. האבחנה הסינית יכולה להיות מאוד מגוונת ולאו דווקא קשורה לכבד. ליחה, חסר דם, סטגנציה, חום ולחות, הן האבחנות המתקבלות ביותר. הטיפול בהן אולי אינו מתקן את הבעיה (אם כי רצוי לנסות) אבל לפחות עובד על שורש התופעה. דלקת בשלפוחית השתן תופעה שכיחה (בעיקר בנשים), אשר לצערנו אינה באה לידי פיתרון מידי. ברפואה המערבית בד"כ מדובר בסחבת של טיפולים אנטיביוטיים חוזרים ללא הצלחה ברורה. הרפואה הסינית מסווגת את הבעיה למספר אפשרויות הכוללות: חום ולחות בשלפוחית השתן - תופעה המלווה בצריבה ועלולה להתחיל מקור דווקא (למשל בשחייה בבריכה) שהפך לחום סטגננטי. החום עלול להיות מקומי ולמטופל יכולות להיות בעיות סיסטמיות אחרות! חום בכבד ובכיס המרה - מצב של הצטברות חום הפולש מהכבד לשלפוחית השתן, תופעה היכולה לנבוע מסטגנציות שונות לרבות שימוש חוזר באנטיביוטיקות, תזונה שומנית וחמה או בעיות רגשיות. חום ולחות בקיבה ומעיים - תופעה יותר זמנית המתלווה בד"כ למחלת חום אקוטית כלשהי (שפעת). חסר בכליות ו/או חסר בטחול - על רקע הצטברות ליחה וחולשה. מתאים למצבים בהם חולשה ואולי קור מתלווים לתהליך ההשתנה, השתן מרובה וצלול והקונסטיטוציה של האדם חלשה. הטיפול הטוב ביותר הוא בעזרת צמחים ודיקור. שיאצו לא יעשה הרבה להערכתי. כוסות רוח וקודם סיפור: היה סיני שעבד כסניטר בבית חולים סיני גדול בביג'ין. לפני חזרתו לקח שק מלא אנטיביוטיקה אל הכפר שלו, שם פתח קליניקה וחילק לכל דורש אנטיביוטיקה. חלק החלימו בזכות הטיפול, חלק החלימו למרות הטיפול וחלק, מצבם החמיר. ועכשיו לכוסות רוח. השיטה עברה מסין דרך מונגוליה לרוסיה ומשם לסבתות שלנו. הטכניקה עברה אבל לא גישת הטיפול והאבחנה. לכוס רוח תפקיד מפזר סטגנציות (בעיקר של ליחה אבל גם של דם ופחות של צ'י). הן מתאימות למצבי עודף בלבד ובמצבי חסר יש להיזהר מהן. הנחת כוס הרוח (משך ובעיקר מיקום) תלויה באבחנה. להערכתי, פחות משנתיים לימודים ברפואה סינית אינם מאפשרים אבחנה וטיפול בעזרת כוסות. המשתמשים המיומנים בכוסות הם אילו שלמדו רפואה סינית או שיאצו במסלול נרחב. הטיפול מאוד אפקטיבי אך כדאי להשתמש בו רק כשצריך. נזלת כרונית נדמה לי שאפילו הזכרנו את הנושא בשעתו. אולי ציינתי שמתוך מחלות רבות דווקא זו טורחת לקלקל את הסטטיסטיקות של המטפל הסיני (וגם המערבי) בהצלחה גדולה. אבל שווה לנסות כיוון שצפיתי לפעמים שיפורים משמעותיים. מטפלים רבים ממליצים על סילוק מוצרי חלב בתור אופציה ראשונה שכן מדובר במזון מקרר ומעורר ליחה. פעולה זו עשויה לשפר את המצב במידה שמוקד ההפרעה הוא הטחול (על פי התפיסה הסינית). אלא שבמקרים רבים בעית הנזלת הכרונית קשורה לערוץ האנרגיה של הכבד (יותר בנזלת עונתית) ואפילו של הכליות (בעיקר אם יש נטיה לאסטמה). כאן הטיפול יותר מורכב וכולל תזונה, צמחים ו/או דיקור. יש להזהר מ"לשפר את המערכת החיסונית" שכן נזלת אלרגית יכולה להיות בעצמה תגובת יתר של המערכת החיסונית ולפעמים הטיפול צריך להיות פיזורי ולא חיזוקי. אם הבעיה לא קשה אפשר לנסות המלצות פשוטות כמו שיפור תזונה ותרופות "פטנט" מבתי מרקחת טבעיים. אם הבעיה כרונית ועקשנית רצוי טיפול של מטפל מוסמך. CVA - תשובה לפורום הסיני Chinese medicine has great results in treating CVA. The problem is that in china usually they treat every second day or even more frequently, something that is impractical in Israel, mainly because of time and money problem. That's why here (in Israel) we should base more on herbs and shiatsu / tuina treatments why may be applies more frequent by the family of the patient (giving exercises home) הרפואה הסינית מאוד יעילה בשיקום ומניעה של CVA = אירוע דמי מוחי. השיקום נעשה בעזרת טיפול משולב של טווינה (סוג של מסז' סיני שרצוי שיעשה ע"י משהו המבין גם בשיאצו שכן השילוב כאן יהיה יעיל הרבה יותר), בעזרת דיקור (בעיקר בשלבים האקוטיים) ובעזרת צמחי מרפא וזאת על מנת להזרים את הצ'י (אנרגיה) בגוף ולמנוע אירועים נוספים. קיימות התוויות נגד מסוימות לטיפול הנוגעות למצבו הראשוני של המטופל, בעיקר בתחום הטיפול במגע. אם תרצה למצוא מידע בנוגע להתוויות נגד (מה אסור) , תוכל לחפש זאת באתר של תמורות. Dry Skin Dry skin is usually internal problem and should be treating by nutritient and herbs and not by cosmetic creams. If you need more details please direct to the Israeli forum of Chinese medicine. עור יבש עור יבש נחשב לבעיה פנימית ולכן הטיפול הקוסמטי של קרם לחות לסוגיו אינו מספיק. (אם כי באקלים שלנו מומלץ מאוד להשתמש בו). בעיית העור היבש מתאימה לתופעה של חסר דם או חסר יין על פי הרפואה הסינית, אם כי יתכן שמדובר בפיזור לקוי של צ'י (אנרגית הגוף) או בהפעלה לא נכונה של ערוצי האנרגיה של הריאות למשל. תתכנה סיבות רבות ואבחנה סינית קלאסית תאפשר איתור הבעיה השורשית וגיבוש אסטרטגית טיפול. ככלל, תזונה נכונה לאורך זמן (כשנכונות התזונה מותנית באבחנה הסינית) עשויה לפתור את הבעיה. כמובן שאין לשלול הפרעה ברמה של הרפואה המערבית (היפותיירואידיזם למשל או אנמיה כרונית או חסר אבץ או מחלת עור כלשהי), דבר שרופא עור מוסמך יוכל לעשות זאת בקלות. אני מטפל באדם בן 58 שעבר לפני שנתיים ניתוח מעקפים ואחרי הניתוח החלו אצלו בעיות של מתן שתן.(עצירת שתן וקושי בהתרוקנות, ואי יכולת להתאפק.) במגע בנק' ההצטברות של bl החולה דיווח על כאב חד מאוד בנקודה. טיפלתי בשלפוחית, כליות, ומעי דק, אך התוצאות עדיין לא מספקות, החולה מדווח על שיפור אך לא מה שציפיתי. האם זו בעיה של יאנג? או בעיה של לב ומעי דק? לפני הכל יש לברר מה הסיבה לקושי בהשתנה. האם היא קשורה מבחינה מערבית לגדילת הפרוסטטה (דבר שיכול להתקשר לגיל הזה) ואז הכיוון הוא בסבירות גבוהה חום ולחות (אבל יכול להיות גם דברים אחרים). במקרה זה הכיוון הוא בעיקר צמחים (לרבות ה Palmeto שאינו צמח סיני אך הוכח כיעיל במיוחד). אם הבעיה קשורה ללב, יש לשלול קודם כל החמרה של אי ספיקת לב (העלולה לתת תמונה דומה). כמו כן חסרים נתונים חשובים: האם יש היסוס במתן שתן, האם השתן יוצא בקילוחים (מרמז על סטגנציה) או האם צורב (מרמז על חום או קור במחמם תחתון). כאב בנקודת ההצטברות מרמז על מצב עודף (ליחה? חום? עודף קור מקומי על רקע חסר אחר?), דבר התובע פיזור בדיקור, מוקסה או צמחים. אם הכיוון ברור אז על הכייפק, אם לא, אל תהסס לפרט יותר ואולי עוד גולשים יוכלו לתרום מנסיונם. נחירות באמת קשה למצוא חומר בנושא כי הבעיה לא קלה לפתרון. האבחנה המבדלת של נחירות היא בד"כ "חום ולחות" החוסמים את מעברי האף או חולשה של הטחול (ברמה האנרגטית) הגורמת לצניחת החיך. במקרה השני די קשה לטפל והייתי ממליץ על שילוב שיטת פאולה (חיזוק השרירים הטבעתיים). למען האמת, בגלל סכנת הנחירות (חימצון לקוי של המוח וסיכויים מוגברים לדום לב) הייתי שוקל אפילו ניתוח פשוט. במקרה שמדובר בחום ולחות ללא חולשה משמעותית של הטחול הטיפול הוא פיזורי ונעשה באמצעות צמחי מרפא ודיקור. (לכן נקודת ה Bi tong יעילה והייתי ממליץ להשתמש בה (ובנקודות מקומיות שונות) בתדירות יותר גבוהה, בנוסף לטיפול הסיסטמי). אם יש נשימה בנחיר אחד, זה מחשיד לסטיית ספטום (מחיצה). כדי לברר זאת יש ללחוץ בזהירות לאורך מחיצת האף משני הצדדים ולראות אם יש נקודות רגישות במיוחד. הדבקת מגנט או מוקסה בטייגר וורמר (חומר צמחי המפיץ חום רב) עשויה לשפר את המצב, אבל אם לא - אז כדאי לפנות למטפל המשתמש בטכניקות של קיקו מטצומוטו (רפואה יפאנית). אבל כאמור זה לא קל, אז בהצלחה. נשמח לקבל דווח על תוצאות (גם אם לא הכי מוצלחות) כדי שכולנו נלמד. theleology תורת התכלית . זוהי התפיסה לפיה יש תכלית מאחורי כל מעשה בטבע. למשל: כאשר אנו רצים הלב פועם יותר מהר. מבחינה תלאולוגית הלב פועם יותר מהר כי הוא ר ו צ ה לפצות על הצורך לחמצן בעת הריצה. לייחס תכלית ללב זה מעשה תלאולוגי. מנקודת ראות ביולוגית הלב פועם יותר מהר כשאנו רצים, אבל אין לייחס תכלית או רצון לאיבר הלב. זהו מעשה אוטומטי המתוכנת על ידי הביולוגיה של הגוף. מבחינה תלאולוגית, הלב עושה זאת למטרה מסוימת. אגב – התשובה נמצאת מן הסתם, גם במילון אבן שושן, ובדקתי, אפילו בבבילון... יובש בידיים בעיה ידועה והרבה יותר נוחה לטיפול מהזעת יתר. בד"כ זה מבטא תופעה של חסר דם, אך בגברים יותר אפשרי בעיה של טרנספורטציה לקויה של נוזלים לפריפריה (מנקודת ריאות סינית, כמובן) או , מה שפחות סביר, תופעות של חסר יין (ואז הידיים גם לוהטות מחום) או של סטגנציה (ואז הן דווקא קרות מאוד בקצוות). כל אחת מן התופעות לעיל יכולה להיות מטופלת ברפואה סינית בעזרת צמחים או דיקור. כמו כן יש לשקול אפשרות של חסרים תזונתיים (ויטמינים ויסודות קורט) המקבילה, לעיתים למושג חסר דם ברפואה הסינית. תופעה זו תתאפיין יותר בקילופים. מקווה שעזרתי. מילניום שמח. בת שלוש עם ברונכיטיס ספסטית בקשה לייעוץ בתזונה קצת קשה לי לייעץ כאן משני טעמים. האחד, שחסרים פרטים לגבי חום / קור (כלומר אם יש נטייה להחמיר בחום, האם מלווה בהזעות, שתן כהה, ריח גוף חריף, לשון אדומה וכו', או להיפך) ולגבי יובש או ליחה (סוג הכיח, צבע וצמיגות, מבנה גוף, איכות היציאות וכו'). כל אילו מכוונים לגבי סוג התזונה המתאים. אבל מעבר לכך, יש מידה של סיכון במתן המלצות וירטואליות בתזונה בגיל הרך, גיל שההתפתחות בו כל כך חשובה. הייתי ממליץ כאן ללכת לתזונאית קלינית המבינה בילדים וברפואה סינית, שתכוון אותך וגם תמליץ על תוספות מזון או צמחי מרפא. יובש וקילופים ברגליים מומלץ לקרוא את תופעת היובש בידיים. ובנוסף: צריך לשלול פטריה או מחלת עור אחרת (לרבות פסורייאזיס) . אם מדובר בפטריה ניתן לנסות בשיטות טבעיות (הכוללות תזונה במקרים חמורים המסלקת חום ולחות ובמקרים רגילים שטיפות בתמיסת קלי / סודה / צמחי מרפא או שמנים ארומטיים מתאימים). אם לא בא לך להתאמץ, תשלח לי אילו משחות השתמשת ובאיזה אופן (וכמה התמדת) ואולי אוכל להמליץ לך על משהו שפועל יחסית יעיל ובמהירות. לגבי התקרחות מקומית גם כאן רצוי רופא עור בשביל האבחנה. אם מדובר ב alopecia Areata , אז בד"כ זו תופעה של חסר דם (ובמקרים פחות שכיחים חסר יין) ושווה מאוד לטפל בה בעזרת צמחים כי יש לזה הצלחה מכובדת. זה יכול לכוון גם לאפשרות שיש חסר דם הגורם לקילופים ברגליים. אבל ברוב המקרים, גם כשהם יבשים, מסתבר שזה מפטרייה שמקורה, הפלא ופלא, חום ולחות. אלופציה אראטה תופעה זו מיוחסת לעיתים, ברפואה הסינית, למצבי חסר דם (מצבים שונים המקבילים לעתים לתופעות אוטו אימוניות) והיא ניתנת לטיפול טוב ברפואה הסינית. שווה ניסוי. שום? הטבע של אלופציה אראטה שהתופעה חולפת מעצמה תוך שבועות עד חודשים, ואח"כ עלולה להופיע במקום אחר בראש או ביותר ממקום אחד. שיפשוף בשום להערכתי, למרות שממריץ את הדם שם , עלול להוסיף חום וגירוי מיותר לעור. יש מספיק בעיות לילד עם הסתרת ההתקרחות מכדי שנצטרך להוסיף לו גם ריח של שום. הטיפול צריך להיות פנימי דרך צמחים ותזונה. אם זה חום פנימי או חסר דם או סטגנציה וכו', יש להתייחס בהתאם. שיאצו עשוי לתרום המון אם מדובר במצבים הקשורים בסטגנציה ואפילו בחסר דם, אבל פחות במצבי חום בדם או חוסר יין. מצד שני, אם עניין השום מבוסס על נסיון של מספר מטפלים ולא של אחד, והזמן שבו הבעיה חלפה מדוד וקצר, אולי יש דברים בגו? אנמיה בתינוק שרק ינק בלי ברזל וויטמינים שלום לאמא. קודם כל הנקה טובה לעתים אינה מספקת את הצרכים של תינוק. הן משום שלאם עצמה יש חסכים (בעיקר לאחר לידה שבה, על פי הרפואה הסינית היא נחלשה ואיבדה דם ואנרגיה) והן משום שלא כל תינוק סופג כל מה שצריך. תוספות הויטמינים המקובלות מתאימות לרוב הילדים ואך למיעוטם יש בעיית גזים הניתנת לתיקון ע"י שינוי התוספת. יש הרבה מהם בשוק ומומלץ להתייעץ עם רופא או תזונאית קלינית (ולא עם משווק בבתי טבע) לגבי הנושא. יש חילוקי דעות אם תוספות מזון טבעיות לתינוקות הן יותר יעילות, ואפילו אם הן ממש טבעיות. בכל מקרה, אם הוא יונק, אז להזין את האימא בדחיפות, היא זקוקה לזה לא פחות. ולא להמתין כי אנמיה עלולה לפגוע בפוטנציאל ההתפתחותי בעתיד. אני כותבת מכתב זה לאחר 3 שנים של טיפול אומופטי אשר במהלכן נפסק לי המחזור.( אני כבר ללא מחזור מזה 2.5 שנים) כל המומחים ברפואה הקונבנציונלית הורו לי לקחת תחליף הורמונלי ונאמר לי כי כבר בזבזתי זמן יקר , כאשר המומחה האומפטי שלי מתנגד לכך בכל תוקף. אני איהיה בת ארבעים חודש הבא ויש לי 3 ילדים כאשר האחרון נולד בניתוח קיסרי לפני 3 שנים. ברמה מאוד נמוכה : 13.5 T4- הבדיקות האחרונות מראות כי ה הבדיקות ההורמונליות מראות על מנופאוסיה לפי הסבר הגינקולוג המומחה : LH - 65.05 FSH - 99.31 ESTRADIOL - 34.0 אני באמת אובדת עצות וכסף (אצל הנרופטים ואומופטים שכבר ביקרתי) מאוד אשמח לחוות דעת ממומחה בפורום זה. מכתבך הדאיג אותי שכן גיל 40 ללא מחזור עלול לזמן המון תופעות בעייתיות שמתגמדות לעומת הסיכון של לקיחת הורמונים. אני חושש שהמטפלים שלך לא הנחו אותך כראוי. אבל את יכולה לעשות טסט קטן (אפילו אם הוא קצת ציני). תראי להם את תוצאות המעבדה. אם הם יכולים לפרש אותן (כלומר לתת הסברים לגבי המנופאוזה, כמה היה צריך להיות ומה משמעות של תירוקסין נמוך) אז סימן שהם יודעים משהו. אם הם לא יודעים אז שיגידו תודה שאת לא תובעת אותם. שלוש שנים ללא מחזור בגיל ארבעים זה לא תקין לדעתי ומנקודת ראות סינית יש כאן מצב של חסר יין. כשחסר משהו צריך להשלים אותו. בתחילת הדרך אני נכון להסכים שהיה הגיון לנסות שיטות טבעיות. אבל עברו חודשיים, שלושה, ויותר, ואין תוצאות. אז להיות ענווים ולפנות לרפואה המערבית. להערכתי שילוב עם רפואה סינית (בעיקר צמחים) יוכל למזער את הנזקים. מקוה שלא נוצרו הרבה (סריקת עצמות עשית?). בהצלחה ואל תהססי לפנות בכל שאלה. או-קי? שיפור זרע (המלצה של שון יש טיפול נהדר לשיפור תנועת הזרע, הטיפול מתבצע על שלוש חודשים בפעם בשבוע לטיפול קוראים שדות סניבר שלב ראשון gv-3 bl-23 bl 35 מחברים לאלקטרו סטמולטור את -BL-35 וגם -Bl-23 ל + GV-3 שלב שני עושים את chong pc-6,sp-4,st-30,cv-4 מחברים לאלקטרו סטמולטור את - st-30 ל +cv-4 משאירים 20 דקות מיגרנות לאחר שימוש בהורמונים לקיחת הורמונים במנופאוזה הגורמת למיגרנות אצל אישה בת 51. בגיל המעבר, ללא טיפול, האישה צפויה לבעיות רבות: חלקן סימפטומטיות כמו ירידה בליבידו, דיכדוך וגלי חום, וחלקן פיזיולוגיות כמו אוסטאופורוזיס, פגיעה בריריות ועליה בשכיחות מחלות הלב. על פי הרפואה הסינית התופעות משויכות למצב של חסר יין שמתבטא בעליה של יאנג (כלומר גלי חום, עצירות, עצבנות וכו'). הטיפול הסיני המקורי כלל צמחים לחיזוק היין ודיקור להקלה על תסמיני היאנג העולה. היום מקובל לתת הורמונים (אסטרוגן עם מעט פרוגסטרון) מתוך מטרה לחקות ככל האפשר את המערך ההורמונלי הסדיר של האישה ולדחות או למנוע חלק גדול מן התופעות לעיל. על לקיחת הורמונים יש דעות רבות, אבל רוב הויכוחים הקשורים לגבי סיכון מסרטן ירדו מהפרק (כנראה שבמקרים רבים זה גם מונע סרטן). במקרים של היסטוריה של סרטן שד במשפחה, יתר לחץ דם או נטייה לקרישי דם על הרופא לשקול את מתן ההורמון ולהקפיד יותר על מעקב. מנקודת ריאות סינית מיגרנות לאחר לקיחת הורמונים, אפשריות בעיקר בשני מנגנונים: ההורמונים יוצרים תופעה המכונה ליחה. במקרה זה המיגרנה מתאפיינת בכאב כבד, לאות, בחילות והקאות, טשטוש ראיה, חיפוי עבה על הלשון ועוד. אפשרות אחרת היא פרדוקסלית, למי שמתמצא ברפואה הסינית. ההורמונים פועלים דרך הכבד וגם מתפרקים שם. הוספת ליחה רבה לכבד, בעיקר בנשים עם רקע של סטגנציה (חסימה אנרגטית) יוצרת חום. תופעה זו יכולה להתבטא ב"עליית רוח הכבד" כלומר מיגרנה. הכאב כאן יתרכז בעניים, קודקוד או צד אחד, יהיה תוקפני, הולם ראש (כמו פטישים) וסימנים נוספים. כמובן שיתכן שהמיגרנות הופיעו על רקע אחר בכלל (חסר דם וכו') בסמיכות ללקיחת ההורמונים. לפני כל טיפול סיני שבהחלט יכול להקל (ועל המטפל לקחת בחשבון את ההשפעות האנרגטיות של ההורמונים) יש לשקול העברת קבלת האסטרוגן מצורת לקיחה בבליעה לצורת מדבקות. היתרון בכך הוא שהאסטרוגן אינו עובר מטבוליזם ראשוני בכבד כפי שקורה בבליעה. אם זה לא יעזור, והרופא ימצא את מגוון האפשרויות שיש לנטילת ההורמונים, ניתן לשקול התערבות עם צמחי מרפא לצמצום כמות ההורמונים הנדרשת, ודיקור או שיאצו להקלה על תסמינים ופתיחת סטגנציות. בהצלחה עצירות הסיבות לעצירות, הן מהבחינה הסינית והן מהבחינה המערבית מגוונות מאוד. זהו אחד הסימפטומים השכיחים ביותר מהם סובל האדם. סיבות אפשריות מבחינה סינית כוללות: סטגנציה - הסיבה השכיחה ביותר, כנראה, במערב, בגיל הפוריות. חסר יין - הסיבה השכיחה ביותר בזקנה. חסר צ'י - מתאים בזקנים חלשים (יותר בגברים שנוטים לאבד את היאנג), באילו המרותקים למיטתם (ואז אין צ'י מהריאות המועבר למעי הגס) או באילו לאחר ניתוחים בהרדמה כללית. ליחה - ליחה גורמת בד"כ לשלשול, אך במקרים מסוימים, כשהיא צמיגה, זה יכול לגרום לעצירות. במקרה זה הצואה תהיה תקועה כמו פקק דביק, אך תצא רכה, פעם במספר ימים. חסר דם - שכיח מאוד בנשים בגיל הפוריות הסובלות מחסר דם (אשר אינו מלחלח את הרקמות). חום או יובש - חום חיצוני גורם ליובש (או בא יחד אתו), חום פנימי מוביל לחסר יין או פגיעה בנוזלים (שזה בעצם אותו דבר). יש לזכור שקיימות תופעות נוספות על פני אילו המתוארות, ובעיקר, שיש אבחנה מבדלת מגוונת לכל אחת מן התופעות להלן. אנו נציין רק את האבחנה מבדלת השכיחה ביותר. סיבות שכיחות לעצירות מבחינה מערבית כוללות: בעיות תזונה - מהיבט סיני זו הבעיה עם ה D.D המגוון ביותר. תזונה יכולה לחמם, ליבש, לגרום לליחה ובעצם לגרום לכל האבחנות המבדלות הסיניות. מבחינה מערבית עצירות יכולה להיגרם עקב תזונה דלת סיבים או חוסר נוזלים. סיבים מבחינה סינית מונעים היווצרות ליחה ובו בעת סופחים נוזלים, כלומר מונעים ליחה ויובש כאחד (מזונות עתירי סיבים ידועים כמייבשים ומלחלחים בו זמנית). ברמה הסינית תופעה זו מוסברת בהצטברות מזון דל סיבים שהוא עשיר בליחה. הריון - עצירות בהריון נגרמת בגלל שינויים הורמונלים אך גם בגלל לחץ של הרחם על המעי הגס. מבחינה סינית, בהריון יש לנו שתי תופעות עיקריות: הצטברות לחות / ליחה רבה הגורמת לעצירות ובמקביל היחלשות הצ'י (תופעה חיונית כדי שהעובר לא ידחה, אם כי עלולה להוביל לבצקות) המאט את הפריסטלטיקה. הפתרון כאן הוא התעמלות ותנועה להזזת הצ'י. חלק מהנשים בהריון סובלות מחוסר דם (והן ברמת סיכון גבוהה לסבול מדיכאון לאחר לידה) וגם זו יכולה להיות סיבה לעצירות. במקרה זה התזונה חשובה שבעתיים כי זה כבל לא רק מצב של חוסר נוחות אלא גם פגיעה בעובר ובאם. תופעה פחות שכיחה בהריון היא הסטגנציה (אלא אם הייתה קודם). חסר יין ממש לא שכיח שכן תנאי להריון הוא שהאישה לא תהיה בחסר יין (או חסר ג'ינג). פיסורה - זהו סדק או קרע קטן בפי הטבעת הנובע בעיקר בשל מעבר של צואה קשה או פציעה מקומית. הכאב מחמיר לאחר היציאה וגורם לעצירות בפני עצמו. לעתים מלווה בדימום. התופעה שכיחה יחסית ובד"כ מתייחסים אליה כמו לחום במעי הגס. (החום גורם לכיבים ופצעים ואפילו לדימום). סיבה שיש לשלול בהקשר לפיסורה זה IBD (Inflamatory Bowel Disease ) . זוהי תופעה דלקתית של מערכת העיכול המתבטאת בשתי מחלות: קרוהן ואולצראטיב קוליטיס. בשני המקרים (במיוחד בקרוהן) התופעה מלווה גם בפיסורה ופגעים אחרים באזור פי הטבעת. מאחר שקרוהן, לרוב, היא תופעה של חום או חום ולחות במעיים, הדבר תואם את מה שנטען לגבי הפיסורה. תופעות לוואי של תרופות - תרופות רבות (ואין הכוונה לאימודיום) גורמות לעצירות, כל אחת במנגנון שונה. למשל תוספת קלציום עלולה לגרום לעצירות, כנראה במנגנון של יצירת ליחה (ונזכר כמה קלציום יש במוצרי חלב…). תרופות לפרקינסון כמו L-Dopa גורמות לעצירות, ולא תמיד ניתן לדעת אם העצירות היא בגלל חסר היין שקשור לפרקינסון עצמו או לתופעות הלוואי של התרופה. אטרופין (אנטידוט לגז עצבים) מחמם ומיבש ו פוגע ביין ולכן גורם לעצירות. ועוד! סיבות מעט פחות שכיחות: דיברטיקולוזיס - הסתעפות צדדית (דיברטיקולה) של המעיים, בד"כ בצד שמאל של המעי הגס. אם הדיברטיקולה עוברת דלקת היא נקראת דיברטיקוליטיס. התופעה יכולה להיות מלווה בעצירות אם כי אין זו תופעה שכיחה ביותר. מנקודת ראות סינית מדובר בחום מקומי (הדלקת) או סטגנציה מקומית. חסימה במערכת העיכול - זו יכולה להיגרם בגלל volvulus (המעי מתפתל סביב עצמו, תופעה שכיחה במבוגרים) או intussuseption (התפשלות המעיים, המעיים נכנסים אל עצמם כאילו היו שרוול, תופעה המתאימה לילדים). כל אילו מתאימים לסטגנציה של צ'י (בשלבים הראשונים) או של דם (מרגע שהכאבים חדים וממוקדים). סיבות אחרות לחסימה יכולות להיות הרניה בה חלק מהמעי הדק חדר לתעלת המפשעתית ונכלא בשק האשכים , תופעה הידוע כ"מעי דק קשור" או גידול סרטני שהוא בד"כ או סטגנצית דם או חום וליחה. פגות - הצ'י של היילוד אינו בשל. מדובר בחולשת צ'י הטחול ולכן הפריסטלטיקה חלשה מאוד. חוסר תנועה - תופעה נפוצה בקשישים או בכאילו שעברו שבץ מוחי או שיש להם בעיה נוירולוגית. הנושא דוסקס בהקשר לחסר צ'י של הריאות בעמוד הקודם. סיבות נדירות למדי קרוהן - בד"כ קרוהן היא מחלת מעיים דלקתית שגורמת לשלשול, אך לפעמים יכולה להפתיע בעצירות. בד"כ בגלל חום אך יכול להיות שיש כאן גם תופעה של סטגנציה מן הכבד הפולשת לטחול ולקיבה. הסטגנציה יוצרת חום ומכאן שאם נפתח את הסטגנציה נפתור את הבעיה. IBS - Irritable Bowel Syndrome - תסמונת המעי הרגיז. זוהי תופעה של שלשולים ועצירות לסירוגין ללא ממצאים קליניים וללא ירידה במשקל. התסמונת מלווה בכאב בטן לסירוגין, הפרשת ריר בצואה, התנפחות הבטן וגזים. הרפואה הקונוונציונלית נוטה ליחס למצב זה תופעה נפשית אך מבחינה סינית בד"כ מדובר בתופעה של כבד פולש לטחול (ומכאן הסטגנציות של העצירות והשלשולים של הטחול לסירוגין). מכאן שההתייחסות לתסמונת מאוד תכליתית. קיימים מחקרים מאוד רציניים המעידים שתופעה זו מטופלת ביעילות רבה ביותר במסגרת הרפואה הסינית. הטיפול בד"כ כולל שילוב של צמחי מרפא, תזונה ורצוי לשלב גם שיאצו או דיקור. להערכתי שי להרגיש בתוצאות תוך חודשיים, אחרת הטיפול אינו מתקדם בכיוון הנכון. לגבי התזונה, הרגישות לחלב היא לא רק בלקטוז וייתכן שאתה גם רגיש לחלבון החלב עצמו. החלפתו בחלב סויה עלולה לאכזב כיוון שאילו שרגישים לחלב פרה בד"כ רגישים גם לחלב סויה. ייתכן גם שאתה רגיש למזונות נוספים. לכן מומלץ שתפנה לתזונאי המתמצא היטב ברפואה סינית לצורך דיאטת אלימינציה. בדיאטה זו מסירים למשך חודש כל מזון שעלול לגרות באופן לא רצוי את המערכת, ואחר מחזירים מזון מזון בהדרגה כדי לגלות מה מהם הזיקו. תהליך שנמשך מספר חודשים אבל לעתים משתלם ביותר (ותמיד אפשר לגלות הפתעות, למשל שהחלב לא קשור לעניין… ) . בהצלחה. תסמונת המעי הרגיז - זוהי תופעה של שלשולים ועצירות לסירוגין ללא ממצאים קליניים וללא ירידה במשקל. התסמונת מלווה בכאב בטן לסירוגין, הפרשת ריר בצואה, התנפחות הבטן וגזים. הרפואה הקונוונציונלית נוטה ליחס למצב זה תופעה נפשית אך מבחינה סינית בד"כ מדובר בתופעה של כבד פולש לטחול (ומכאן הסטגנציות של העצירות והשלשולים של הטחול לסירוגין). מכאן שההתייחסות לתסמונת מאוד תכליתית. קיימים מחקרים מאוד רציניים המעידים שתופעה זו מטופלת ביעילות רבה ביותר במסגרת הרפואה הסינית. הטיפול בד"כ כולל שילוב של צמחי מרפא, תזונה ורצוי לשלב גם שיאצו או דיקור. להערכתי יש להרגיש בתוצאות תוך חודשיים, אחרת הטיפול אינו מתקדם בכיוון הנכון. לגבי התזונה, תתכן שיש רגישות נלווית (ולא רק ללקטוז שבחלב) אלא גם לחלבון החלב עצמו. יש לקחת בחשבון שקיימת אפשרות גם לרגישות לחלב סויה ולמזונות נוספים. מנסיוני, שילוב שיאצו עם טיפול הרבולוגי מפיק תוצאות נהדרות. בהצלחה. Hirschprung - חלק מן המעי אינו מצליח לפתח רקמה עצבית תקינה ולכן אינו מתפקד כראוי. התוצאה היא התנפחות הדרגתית של המעי הגס בגלל צואה שמצטברת בכמויות. הטיפול הוא ניתוח והסרת החלק המשותק של המעי. האבחנה המבדלת לתופעה זו היא חסר צ'י או ליחה. ציסטיק פיברוזיס - מדובר במחלה תורשתית עם כשל תפקודי רב מערכתי הכולל, בין היתר, את הריאות והלבלב. במחלה זו הריאות נסתמות מליחה ומערכת העיכול מתקשה לתפקד. בתינוק הצואה לא יוצאת (וזה סימן מרמז) וכשהיא מוצאת, מדובר בליחה דביקה. מנקודת ריאות סינית זהו כשל ראשוני של הטחול/ לבלב ובעקבותיו כשל גם בריאות המתבטא בהצפת הריאות בליחה, דבר שלאורך זמן משפיע על תפקוד הלב. היום קיימים טיפולים המצמצמים את הנזק ודוחים את השלב בו המטופל יזדקק להשתלת לב ריאה. בנוסף – קיימת בעיית ספיגה של מזון והמטופלים נזקקים לצרוך מזון עתיר קלוריות. יש כאן בעיה כיוון שמצד אחד באמת המטופל זקוק לקלוריות ומאידך, מדובר במזון ליחתי במיוחד שרק מעודד את המערכת לצור יותר ליחה. בגלל שאין לי ניסיון וגם לא מוכר לי נסיון דומה בטיפול בתחום איני בטוח כיצד מישבים את הסתירה, אבל נראה לי שלא כדאי לקחת סיכון בעניין המזון, ועדיף להתמקד בפיזור וסילוק הליחה. זה יכול להתבצע בדרכים שמומלצות ברפואה הרגילה: כלומר תרופות המסייעות בפירוק המזון ועיכולו (אנזימים) ופיזיותרפיה יום יומית לכיוח. במקביל אפשר להשלים את הטיפול בעזרת צמחי מרפא המפוגגים ליחה צמיגה במיוחד וכאילו המשפרים את מערכת העיכול ועושים לה הרמוניזציה, בשילוב עם שיאצו. שיאצו יהיה כאן טוב משני טעמים: השלמה לפיזיותרפיה בתהליך פיזור הליחה וחיזוק הצ'י של הריאות כדי לאפשר פיזור טוב יותר של צ'י (פנימה) וליחה (החוצה). הטיפול צריך להיות קצבי ולשלב אלמנטים רבים של טווינה, להתמקד יותר בחזה, ריאות, ג'יאג'י שליש עליון, בלי להזניח את הבטן והטחול. כמובן שכל זאת לאחר תשאול כדי שנוכל לעקוב אחר דברים אחרים שמציקים למטופל ולראות אם אנחנו בכיוון הטיפולי הנכון. כך שלא רק שאין התווית נגד בשיאצו אלא להיפך – מאוד מומלץ. עם זאת, הטיפול יכול לשאת פרי אם ימשך לפחות 40 דקות פעם ביומיים לפחות. לכן יש ללמד את בני המשפחה לבצע טיפולים בסיסיים כדי להשלים את הטיפול השבועי, בהתאם לזמן וליכולת התקציבית של המשפחה. אני מזכיר לסיום כי אין לי נסיון בתחום וכל הנכתב הוא בגדר הסקה מתוך היכרותי עם המחלה במישור המערבי.  הפלות ולידה מוקדמת הפלה (Abortion) כל אירוע שבו ההריון מסתיים עד שבוע 20 (אח"כ זה נחשב ללידה מוקדמת). יש הפלות יזומות (interruption) וטבעיות. לגבי הטבעיות יש הפלה מאיימת (threatening) שזו למעשה כל סיום הריון עם דימום. %05-04 מההריונות שהתחילו עם דימום יסתיימו עם הפלה. כשיש הריון עם דימום ועם פתיחת צוואר הרחם זו למעשה הפלה בלתי נמנעת (inevitable abortion) . כשיוצא עובר באופן מלא זו הפלה מלאה (complete) , אך אם יצאו רק חלקי עובר זו הפלה חלקית (incomplete abortion) . הריון שנעצר (misabortion) הוא הריון שהתחיל טוב, נעצר והפסיק להתפתח. העובר נשאר בפנים ללא סימפטומים של כאב או דימום. כל הריון שמסתיים בהפלה עם חום או זהום נקרא Septic abortion . היום ניתן לזהות את ההריון כבר בשלביו הראשונים, לכן מאתרים יותר הפלות טבעיות. מדובר על 50% הפלות טבעיות! מה הסיבה הכי שכיחה להפלות טבעיות? מום גנטי כרומוזומלי (בעיקר טריזומיה או מונוזומיה). בסעיף זה נתרכז בלידה מוקדמת כאשר בסעיף הבא נדון בהפלות חוזרות. לידה בן השבועות 20-37 נמצאת בשכיחות של 3-10% ומביאה להולדת פג. התופעה שכיחה בשכבות סוציו אקונומיות נמוכות. הפגות היא הסיבה השכיחה ביותר לתחלואה ותמותה עוברית בעיקר בגלל מצוקה נשימתית עקב חוסר בשלות הריאות. יש להבדיל בין לידה מוקדמת יזומה עקב סיבות אימהיות (סוכרת עם קטו-אצדוזיס, רעלת הריון), דבר הדורש הפסקת הריון כדי למנוע סיכון האם, לבין לידה מוקדמת עצמונית שבה נדון כעת. סיבות: רובן בלתי ידועות. הסיבה השכיחה ביותר היא פקיעה מוקדמת של הקרומים בשל זיהום או סיבה אידיופטית. כמו כן שכיח אי ספיקת צוואר הרחם, רחמים עם מומים מולדים, תת משקל ותת תזונה, מאמץ פיזי קשה, מחלות לב, ריאות, כליות, יתר לחץ דם, היפרתירואידיזם, ריבוי מי שפיר, הפרדות מוקדמת של השיליה, שיליית פתח ומומים קשים של העובר. יש לאתר את הסיבה ולנסות לצמצם את הגורמים. במידה והסיבה לא ידועה או לא ניתנת לטיפול יש להקפיד על מנוחה, תזונה נאותה, ומעקב צמוד. אם הלידה התחילה לאחר שבוע 35 אין טעם לנסות לעצור אותה היות שהסבירות שהריאות בשלות היא גדולה וסיכויי הפג לשרוד מחוץ לרחם טובים מסיכוייו בתוך הרחם. אם הלידה המוקדמת התחילה בשבוע 32-34 יש מקום להעריך את בשלות הריאות של העובר בדגימת מי שפיר ואם הריאות אכן בשלות, יש לילד. בכל המקרים האחרים יש לנסות לעצור את הלידה ככל האפשר. ברפואה המערבית משתמשים בתרופות כמו ביתא אדרנרגים, מגנזיום סולפאט, אנטיפרוסטגלנדינים ומעכבי קלציום. במצבים שאין ברירה אלא ליילד, יש מקום לשקול מתן דקסמטזון או בטמטזון שהם סטרואידים, כדי להחיש את הבשלת ריאות העובר. מבחינה סינית: * נזק לצ'ונג ולרן - דימום רב, עילפון, לומבגו, חולשת גפיים, כאבי בטן המוטבים בלחץ. לשון חיוורת עם חיפוי דק. דופק חלש. * סטאזיס פנימי של שטף דם - דימום המתמשך גם לאחר ההפלה, כאבי בטן המוחמרים בלחיצה. לשון סגולה עם חיפוי דק. דופק מהוסס וחלש. * הפרעה במחזור הדם בגלל דם קרוש - ללא לוכיה לאחר ההפלה, תחושת נפיחות וכאב לוחץ בבטן תחתונה המוחמרים בלחץ. דופק עמוק ומהוסס. Recurrent Abortions = הפלות חוזרות. כשיש 3 הפלות טבעיות עוקבות. המדובר בהריונות שלא הסתיימו בלידה. שכיחות התופעה באוכלוסיה: 1:300 . סיבות להפלות חוזרות: פקטורים גנטיים. פקטורים אנטומים - מום הגורם לאספקת דם ליקוייה לאזור העוברי או תנאי גידול לא נאותים. - אנומליות בכלי דם של הרחם (בעיקר בסעיף העולה של העורק הרחמי כשהוא כפול). - נשים עם רחם בצורת האות T ושינויים בצוואר הרחם עקב שימוש של האם בתרופה DES - אי ספיקה צווארית של הרחם. יש ירידת מים מוקדמת ללא ירידת הצוואר. - תסמונת אדרמן: הדבקויות ברחם. - ליאומיומה. אנדומטריוזיס - צמיחת אנדומטריום באיזור אקטופי. יש משם הפרשת ציטוקינים ופרוסטגלנדינים שמשרים הפלות. הפרעות הורמונליו - בעיה בגופיף הצהוב (קורפוס לוטאום). - הפרעות בתירואיד ובעיקר היפותירואידיזם. - סוכרת, הפרשת פרולקטין. אילו מביאים ליחס לקוי בין ה LH ל FSH . הפרעות זיהומיות - חיידקים (סטרפטוקוקוס המוליטיקוס), מיקופלזמה. תרופות - ואלפרואיק אציד (לאפילפסיה). מחלות - לופוס, מחלות כליה ולב. מחלות כבד. TORCH . - כולסטאזיס בהריון: גרד עז, צהבת קלה, בחילה והרגשה כללית רעה. הפוספטזה הבסיסית עולה פי 7-10 והבילירובין הישיר עולה עד 5 מ"ג%. הטיפול הוא סימפטומטי. - מחלות כבד מסכנות הריון אחרות הן: Acute fatty liver (נדיר), הפאטיטיס ויראלי (מסכן את התינוק בהדבקה), צירוזיס. - מחלות רקמת חיבור: לופוס פעיל יכול לסכן את האם עד מוות. שיעור ההפלות בנשים עם לופוס גבוה פי 3-2 מהמצופה. בחלק מן הנשים מופיעים נוגדנים נגד פוספוליפידים שגורמים לעיכוב קרישה בתנאי מבחנה. אילו הם הלופוס אנטי-קואגולנטים. בגוף הנוגדנים גורמים להצמתת הטרומבוציטים, נזק לתאי האנדותל, פגיעה באנטיקואגולנטים טבעיים ובאנזימים פיברינוליטיים. לכן הם פוגעים בכלי דם. הביטוי הוא רב גוני: מחוסר סימפטומים כליל ועד מאורעות ואקולריים במוח,טרומבואמבוליות, פגיעות ריאתיות, כילייתיות וקרדיוואסקולריות. ב 75% מהמקרים יש הפלות חוזרות ולא חסרים גם סיבוכי הריון נוספים. - מחלות רקמת חיבור אחרות הן ראומטואיד ארתריטיס (אשר בד"כ משתפרת בזמן ההריון דווקא), סקלרודרמה, דרמטומיוזיטיס, פוליארתריטיס נודוזה. זהות אנטיגנית - זהות אנטיגנית בין האישה לגבר גורמת להפלות חוזרות. הסיבה במקרה זה הוא ריגוש המערכת החיסונית של האישה כנגד האלמנטים הגנטים שבעובר שמקורם מהגבר. מבחינה סינית: כשזה מתרחש יותר משלוש פעמים באישה, זה נקרה "רחם חלקלק". * חסר צ'י ודם - הפלה בשלב מתקדם של ההריון, חולשה, ליאות, סחרחורות וטשטוש ראייה, פלפיטציות ואינסומניה, סימני חסר צ'י ודם אחרים. * חסר בשל חום בדם - פנים סמוקות, צמא, כאבי גב תחתון, סימני חום בדם. דופק רחב וריק. שיעול יבש שיעול יבש, על פי הרפואה המערבית, יכול להמשך אחרי תום המחלה חודש עד מספר חודשים. הרפואה הסינית רואה בשיעול התמרדות של צ'י (אנרגיה), כלומר שהצ'י זורם בכיוון הפוך למסלולו הנכון. תופעה זו יכולה להתרחש בגלל מספר סיבות כמו חסימה (סטגנציה), יובש, חסר יין (האספקט הנוזלי, קר ועמוק שבגוף) ועוד. במחלה קשה אנו מתישים את נוזלי הריאות ומחלישים את הצ'י שלהן. תופעה זו יכולה להתבטא בשיעול מתמשך שאף הוא מזיק בעצמו, בעיקר אם הוא בלילה, כיוון שהוא גם כן מתיש את האנרגיה של הריאה. לכן מומלץ לעצור אותו בעזרת דיקור או צמחי מרפא (בהתאם לאבחנה), אבל לא מומלץ לטפל עם סירופים שמדכאים שיעול המכילים קודאין. דיכוי השיעול לא יטפל בשורש הבעיה. לחץ דם לחץ דם גבוה ברפואה הסינית נקרא שם "מחלת דם עולה" והוא ידוע (למרות שבעבר לא ידעו למדוד לחץ דם ידעו לעקוב אחר התופעות והנזקים שלו). הטיפול מבוצע לפי האבחנה הסינית שיכולה לכלול מספר סיבות רב. למשל: חום בדם - מתאים לאנשים אימפולסיבים, עניים אדומות, נטייה לגרד עור ובכלל העדפת קור. תופעה זו יכולה להיגרם למשל מתזונה לקויה (המכילה ניטריטים, צבעי מאכל ומזונות מחממים) או הצפת הגוף ברעלים. הטיפול כולל טיהור הדם ו"קירורו". חסר יין - תופעה הגורמת ליאנג לעלות. סימנים לחסר יין מאפיינים תחושות חום, כאבי ראש, העדפה לקור ועצירות. בסך הכל די דומה לחום בדם ורק מטפל מוסמך ידע להבחין בניהם. הטיפול הוא בעזרת צמחי מרפא בעיקר בסיוע עם דיקור ותזונה. חסר דם - כאן הסימנים שונים, יש העדפה למזונות ומשקאות חמים, תחושות יובש וסחרחורות. לפעמים העור יבש, מגורה ומעקצץ. הטיפול הוא בעיקר בתזונה. סטגנציה - מדובר בחסימת האנרגיה של הגוף, לפעמים היא נפתחת והצ'י זורם במהירות. התופעה מתבטאת בלחץ דם לא יציב וקופצני. הוא יותר מסוכן לטיפול ודורש מעקב יותר יסודי של רופא קונוונציונלי. חום וליחה - תופעת הליחה מתאימה לאנשים עם נטיה להשמנה, אנשים הנוטים להזיע בקלות, יציאות דביקות וחשיבה מעט איטית (פלגמטית). הטיפול כאן יותר מורכב בגלל הקושי של המטופל להקפיד על הוראות המטפל לאורך זמן. כמובן שיש סיבות נוספות פחות שכיחות אבל בסך הכל הטיפול אפשרי. צריך לבצע אבחנה טובה ולהחליט על אסטרטגיה טיפולית מתאימה. אם אתה רוצה לדעת מה אסור לבצע ביתר לחץ דם אתה מוזמן להציץ באתר של תמורות במדור: "התוויות נגד". אני מודע שלא כולם מסוגלים לעמוד בדרישות של המטפלים. הורדת לחץ הדם אצל מטופלים שלא נענים טוב אפשרית בחלק מהאבחנות ובחלק אחר ממש לא. במקרים אילו אין ברירה אלא להסתמך רק על תרופות. להערכתי, אם תוך שלושה חודשי טיפול לא רואים תוצאות או כיוון טיפולי מוצלח צריך לחשוב על אסטרטגיה אחרת. פרכוסי חום פרכוסי חום היא תופעה שכיחה בילדות. בערך בין 2-4.8% מהילדים סובלים מתופעה זו. היא שכיחה בעיקר בגיל 6 חודשים עד 3 שנים ואח"כ השכיחות יורדת. זה יותר שכיח בבנים מאשר בבנות ונזק קודם למערכת העצבים מגביר את הסיכון לפרכוסים. הפרכוסים מופיעים בשכיחות רבה יותר לאחר זיהומים כמו סלמונלה או שיגלה, למשל. לרוב התופעה חולפת ללא סימנים ואינה משאירה כל פגיעה מוחית כלשהי. בכל מקרה כזה יש לשלול תופעות נוירולוגיות שונות (המאופיינים לעתים ע"י פיגמנטציה בעור) ודלקת קרום המוח. לעתים מומלץ לבצע EEG כשבוע לאחר הפרכוס כדי לשלול תופעת אפילפסיה. מנקודת ריאות קונונציונלית ממליצים על מניעת הפרכוסים בעזרת הורדה אגרסיבית של החום (קירור הגוף, אקומול ואפילו וליום למניעת הפרכוס). מנקודת ריאות סינית מדובר בתופעה השכיחה יותר בילדים שבד"כ חם להם, כלומר, הם נוטים להזיע בשנתם, יש להם אי סבילות לחום, יותר טמפרמנטלים, מתעוררים יותר בלילה ונוטים לעקשנות. תופעה זו מטופלת בשלבי גיל ראשונים בעזרת שיאצו, תמציות צמחים (תלוי בגיל) ומניעת מזון מחמם. כאמור, לרוב התופעה חולפת מעצמה, אך יש לשים לב שאם באמת מדובר בתינוק הסובל מחום, התופעה תלבש מאפיינים אחרים בגיל יותר מתקדם ולכן מומלץ להתייעץ עם תזונאי קליני המבין ברפואה סינית שיוכל להמליץ על תזונה לילדים בגיל הזה. הרפואה המערבית אינה מתייחסת לקשיים משפחתיים או משברים בנוגע לפרכוסים. להערכתי, גם מנקודת ראות סינית קשה להניח שבעיה משפחתית או לחץ סביבתי עלולים לגרום או להחמיר תופעה זו, אם כי תמיד יש מי שיטען שמתח יכול לגרום לסטגנציה (תקיעות אנרגטית) העלולה להפוך לחום פנימי ולהתפרץ בזמן לא מתוכנן. להערכתי זו אינה תופעה המאפיינת ילדים בגיל זה. כאמור, הכי חשוב לקחת את התופעה (השכיחה כאמור) בפרופורציה, להיות תחת מעקב במידת הצורך ולא לתת לילד שום יחס מיוחד על רקע התופעה, שאחרת אנו מפתחים בעיה אחרת. אקנה לאחר לידה אקנה היא תופעה של "חום ולחות" המתאימה גם לתקופה שלאחר הריון. לעתים התופעה מלווה בסטגנציה (חסימה אנרגטית), בעיקר אם היא מלווה בנטיה לעצירות וכאבים לפני מחזור (הכוונה לשלבים שלפני ההריון). במקרים כאילו יש להקפיד על תזונה נכונה, אלא שזה לא ממש יעזור ויש לשלב בזה צמחים. דיקור עשוי לסייע אבל לא יכול להחליף את הטיפול בצמחי מרפא, לדעתי. לא חייבים להמתין עד תום ההנקה, שכן אם קיים חסר איזון אנרגטי אז הצמחים והתזונה ישפרו גם את איכות המרכיבים המועברים לתינוק. כמובן שרצוי לפנות למשהו אחראי שלא יתן צמחים שאינם מתאימים לאישה מיניקה. אפשר גם להמתין עד תום תקופת ההנקה ואולי הדברים יסתדרו מעצמם. אקנה אקנה היא תופעה של "חום ולחות" המלווה לעתים קרובות גם בסטגנציה (חסימה) אנרגטית (היוצרת חום מקומי לכשלעצמה). אבחנה זו יותר סבירה בעיקר אם היא מלווה בנטיה לעצירות (ובנשים גםאפשרות לכאבים לפני מחזור). אם האקנה מתפרש על פני הגוף יש להניח שמדובר בחום סטגננטי (תקוע). הכוונה בחום לא לטמפרטורת הגוף אלא למצבים המחקים חום כמו אי סבילות לחום, נטיה להזעת יתר או לאדמומיות וכו'. אם התופעות לעיל אינן קיימות אז הסבירות לאנרגיה תקועה שיוצרת חום גבוהה יותר )כמו בפיזיקה, מה שמנסה לנוע כנגד התנגדות הופך לאנרגית חום). במקרים כאילו יש להקפיד על תזונה נכונה, אלא שלרוב זה לא ממש יעזור ויש לשלב בזה צמחים. דיקור עשוי לסייע אבל לא יכול להחליף את הטיפול בצמחי מרפא, להערכתי. במצבים בלתי פתירים לחלוטין, וזה קורה, יש להיעזרת בטיפול קונוונציונלי. הטיפול האבסולוטי הוא שימוש בתרופה מעוררת מחלוקת בשם רואקוטן שהיא אכן משמידה לנצח את הנטיה לאקנה אבל עלולה לשבש מערכות שונות ובעיקר את הכבד. השימוש בתרופה זו אמור להיעשות רק כאשר נעשה נסיון רציני וכן לפתור את הבעיות בדרך טבעית. גם אז, מומלץ לשלב עם הטיפול התרופתי טיפול משלים אצל משהו שמבין את הבעייתיות של התרופה וידע לנתר ולאזן את הנזק האנרגטי שהיא עושה לגוף. מקוה שלא יהיה צורך להגיע אליה. ג'ינסנג לאחר לידה לאחר לידה נשים סובלות לעתים מחסר דם. תופעה זו מטופלת בצמחים שונים שאינם כוללים ג'ינסנג. אחרי הלידה התופעות של "חום וליחה" עדיין קיימות בנשים מסוימות מה שמהווה התווית נגד לג'ינסנג. נכון שיש מקומות ברפואה הסינית העממית למתן ג'ינסנג בכל מצב, אבל הג'ינסנג - שהוא אגב מלחלח ולא מייבש - הוא מחמם ומייצר ליחה (כלומר נוגד שיתון ומעלה את נפח הנוזלים בגוף). לאחרונה יש מידע מערבי על חומרים שונים בג'ינסנג שנמצאו כלא מתאימים לאוכלוסייה רחבה, אם כי שום מחקר לא העיד שאישה הרה מסתכנת בנטילתו. מאחר שיש מספיק דברים הרבה יותר מתאימים לשיפור ההנקה ואיזון האם לאחר הלידה, ושג'ינסנג לא נחשב לאחד מהם, הייתי ממליץ להימנע. כאבי בטן בזמן הריון אישה הסובלת מכאבי בטן בחודש החמישי המתגברים בעמידה והליכה. תופעת כאבי הבטן במהלך ההריון באמת אינה נדירה, ולאחר שלילת כל גורם מערבי (הכולל כאבי בטן על רקע הריוני או כאבי בטן שאינם קשורים לבעיות ההריון). לטובת כל המתעניינים בנושא אני מפרט את כל הסיבות המקובלות לכאבי בטן בזמן הריון. כמובן שהדברים אינם חייבים לבוא בעוצמה ועם שלל הסימנים להלן. בכל אופן, ניתן לחשוב על הגורמים הבאים: * חסר וקור - חדירת קור בעיקר בחודש השישי או שביעי להריון על רקע חוסר אנרגיה (צ'י) בגוף. התופעה מתבטאת בכאבים המוחמרים בקור, בצקת בפנים, נטייה שלשולים. לשון עם חיפוי לבן, דביק או דק. במקרה זה יש להקפיד על תזונה מחממת ומחזקת דם. לעתים יש לשלב גם צמחי מרפא ומוקסה (שיטת חימום) אשר יעשו בידיים מקצועיות בלבד.. * חסר צ'י - תופעה המתחילה בעיקר בחודש השני או השלישי ומתאפיינת בכאבים בבטן ובגב תחתון, חולשה, חיוורון, קוצר נשימה, תאבון לקוי. לשון חיוורת ורפוסה עם חיפוי דק לבן. במקרה זה יש לחזק את הצ'י. חיזוק הצ'י נעשה בערת תזונה מחזקת ובמצבים קשים במיוחד צמחי מרפא. כעקרון, לא מתלהבים להתחיל עם חיזוק צ'י במהלך ההריון ומסתפקים בהקלה על הבעיה בלבד. תרגילי נשימה עשויים לסייע וטיפול שיאצו ע"י אדם מיומן שעבר הכשרה לטיפול בהריון יכולים גם הם להועיל (במגבלות רבות). * סטגנציה של מזון בגלל חדירת קור חיצוני - סטגנציה פירושה היתקעות. הקור יכול לחדור עם מזון מקרר או תופעות מזג אוויר. התופעה תתבטא בכאב ונפיחות ברום הבטן, תאבון מופחת, צרבות, עצירות או שלשול עם ריח דוחה, כאבי מפרקים, כאבי ראש כבד ועמום. לשון עם חיפוי לבן ודביק. מאחר שמדובר בתופעה זמנית (משהו כמו הצטננות) ניתן להקל על הבעיה ע"י צמחי מרפא מחממים או פשוט מנוחה ושתיית מרקים חמים. * סטגנצית צ'י - כלומר היתקעות של אנרגיה. זו תופעה שממשיכה את עצמה מלפני ההריון ורק מחמירה בזמן שלו. כאבי בטן תחתונה, נוקשות בשרירי הבטן, דיכאון, סומק בפנים, כאבי ראש, אי שקט, טעם מר בפה, צמא, עצירות, שתן כהה, אי שקט של העובר. לשון עם חיפוי דק ודביק או דק וצהוב. הטיפול כאן בעייתי כיוון שפתיחת הסטגנציה בעזרת צמחים עלולה להזיק להריון עצמו. * טראומה בשל זעזוע או נפילה - יכול לגרום למצוקה עוברית, הפסקת תנועות העובר ואפילו הפסקת דופק העובר. כמובן שאז מדובר בטראומה ולכן הטיפול יהיה קונונציונלי בלבד. מן הדברים האמורים נראה שהמתאים לך ביותר היא תופעת חסר הצ'י. כלומר מלכתחילה אין לך מספיק אנרגיה (צ'י) ואז, כשאת מבצעת פעילות גופנית כלשהי, ואפילו קלה, המערכת נשארת מותשת בגלל ניצול מעט הצ'י שעוד יש ומגיבה בכאב (שמשמעותו ניסיון של הגוף להפסיק עם הפעילות הגופנית ולצמצם את אובדן הצ'י). בגלל שאנו לא אוהבים לטפל בחיזוק צ'י במהלך ההריון מומלץ להרבות בתרגילי נשימה ותרגילי יוגה במינון מתון. דברים אילו ניתן למצוא בכל מסגרת ללימוד התעמלות הריונית (והעיקר - מאוד מתון). אם את כבר בחודש החמישי אני מציע לנסות להסתפק בזה ולא לפנות לשיטות טיפול אחרות לפני החודש השביעי. לקראת הסוף ניתן להעיז יותר ולקבל שיאצו והעיקר, לזכור שהתופעה כנראה הייתה חבויה ברמה האנרגטית עוד לפני ההריון ולכן כדאי לטפל בה אחריו. בהצלחה. קו האמצע ברפואה הסינית מנקודת ריאות של הרפואה הסינית ניתן לדבר על מספר דברים. ראשית על שני המרידיאנים הממוקמים במרכז הגוף: החוצה הקדמי והחוצה האחורי. הקדמי שולט על היין והאחורי על היאנג. בתווך שלהם עובר עוד מרידיאן (החודר - שהוא מרכזי יותר) ויש הטוענים שהצ'יאקות (מרכזי האנרגיה על פי תפיסות שמקורן הודיות) ממוקמות לאורך מרידיאן זה. דרך אחרת להסתכל על קו האמצע הוא בשאלת ההפרדה בין צד ימין לשמאל. כל המרידיאנים בגוף הם דו צדדיים וסימטריים. החיבור שלהם נעשה דרך קווי אנרגיה פנימיים המתקשרים לאיברים הפנימיים בגוף. לכן, כשיש חוסר איזון בין צד ימין לצד שמאל יש לשלול חסימה אנרגטית באזורי החיבור. למרידיאני האקסטרה (המיוחדים) לפי הרפואה הסינית יש הרבה מה לומר על חסר איזון בין צד ימין לשמאל, ואני מזמין את הבקיאים יותר בגישות היפאנית ולהציג זאת כאן בפורום. גם אני מאוד אשמח לקרוא רעיונות נוספים מתחומים שאינם דווקא רפואה סינית. נשירת שיער באישה על רקע תורשתי רוב המקרים של נשירת שיער בנשים היא על רקע חסר דם (לא אנמיה!) המתבטאת בנטייה לסחרחורות, קור, יובש בעור, נטייה להיעלב ועוד. אם הבעיה היא אכן כזו סימן שהתורשה כאן היא לא נשירת השיער אלא הנטייה לחוסר דם. דבר זה קל לתקן, ואפילו בקלות יחסית, בעזרת שינויים בתזונה וצמחי מרפא סינים. אבל כאמור, צריך לאבחן ולשלול אפשרויות אחרות, שאז הן יותר מורכבות. אם כל האפשרויות לשיפור נשללו, היום קיימים גם אמצעים מערביים (בשימוש חיצוני) שעוזרים ב 40% מהמקרים וכנראה משוללים תופעות לוואי. היפותיירואידיזם אצל משהי שלוקחת אלתרוקסין לסירוגין. כל זמן שהבלוטה לא נכחדה (בתהליך טיפולי או אחר) יש מה לעשות ברפואה המשלימה. משאלתך אני מבין שאת לוקחת אלתרוקסין לסירוגין. אף שהעינין אינו ברור לי (ומומלץ להתייעץ עם אנדוקרינולוג) משתמע שהבלוטה שלך עדיין תפקודית, רק שבתת פעילות. אם זה כך מומלץ לפנות למטפל ברפואה סינית הבקיא הן בצמחי מרפא והן ברפואה יפאנית (על פי שיטת קיקו). לדעתי זו השיטה שהוכיחה עצמה הכי טוב עד כה. ולשאלתך השניה, זה עלול להחמיר. אבל אם תהיי מאוזנת עם האלתרוקסין יתכן שתרגישי אפילו יותר טוב מעכשיו, כאת לוקחת אותו לסירוגין. בהצלחה. ג'ינסנג וקינמון האם הם לא מומלצים ליתר לחץ דם. שני הצמחים הללו מחממים והג'ינסנג אפילו אנטי דיורטי, כלומר מונע שיתון ומעודד הצטברות נוזלים בגוף. סוגים מסוימים של יתר לחץ דם מופיעים על רקע תופעת "חום" והכוונה אינה לעליה בטמפרטורה של הגוף אלא לתחושת חום, פנים סמוקות, נטייה לעצירות ולטמפרמנטליות יתר. סיבות אחרות ליתר לחץ דם עלולות לכלול הצטברות של "ליחה" במרידיאנים (קווי האנרגיה בגוף), כלומר נטייה להשמנה, יציאות דביקות וריריות יתר. במקרים אילו שני הצמחים עלולים להחמיר את הבעיה בנתינה לא נכונה. קיימים סוגים של יתר לחץ דם העשויים להיות מושפעים לטובה משני צמחים אילו. רק שסוגי יתר לחץ דם אילו אינם שכיחים וצריכים להיות מאובחנים על ידי מטפל מיומן. OCD לצערי יש הסבר טוב וטיפול לא הכי מוצלח. ההסבר מתייחס לסטגנציה המלווה ב"חום וליחה" בערוץ האנרגיה של הלב. יש גם סיבות אחרות פחות שכיחות. הצרה היא שהטיפול הקלאסי בצמחי מרפא סינים כולל צמחים וחומרים (שהיום אסורים לשימוש) שהם רעילים לא פחות מהתרופות הקונונציונליות המומלצות על ידי פסיכיאטרים וגרוע מכך, תופעות הלוואי שלהם לא נחקרו דין. אז מה כן אפשר לעשות? לדעתי ניתן לפנות לפסיכיאטר עם ראש פתוח, רצוי כזה המבין ברפואה סינית, שיסכים לשלב טיפול תרופתי שלו עם טיפול בצמחים סינים (לא מזיקים) של המטופל. כמובן שלתופעה יש רמות שונות של התבטאות ולפעמים התופעה קלה וניתן להתייחס אליה רק ברפואה המשלימה. תחליפי חלב בתינוק לדעתי מוצרי חלב אמנם אינם מומלצים בגיל זה. ניתן להמשיך עם הפורמולה (תוך צמצום הדרגתי שלה) או מעבר לפורמולה אם הוא ינק עד כה ולהתחיל לשלב חלב על בסיס שקדים או סויה (לא להגזים עם חלב בסויה בשלב זה). בהמשך ניתן יהיה לעבור לחלב עיזים (מפוסטר!) וחלב סויה בלי הגבלה. לפני המעבר לחלב פרה (בגיל יותר מתקדם ויש הממליצים על גיל ארבע בערך) כדאי להתחיל עם מוצרים מותססים (יוגורט ביו למשל) שתורמים למעי של הילד ואינם גורמים להצטברות ליחה כה רבה. מבחינת התזונה, אני מניח שהילד כבר אוכל מגוון מוצרים שונים וזה חשוב, שכן לפי הרפואה הסינית זהו שלב שבו הילד מפתח את האיברים הקשורים לעיכול וספיגה, וחשיפה הדרגתית למזונות מגוונים מעודדת התפתחות זו. הודעה לקוראים: לאחרונה הרבה גולשים מציינים בפני (לאחר פנייתי) שהם בוחרים לא להגיב לתשובות כיוון שאני עונה (ואפילו בפירוט יתר). אמנם אני משתדל לענות על רוב השאלות באופן מפורט כדי שגם מטפלים מן התחומים השונים יוכלו להרוויח מכל שאלה, אבל אני מקווה לתגובות של קוראים נוספים (וכאן תודתי ניתנת לאילו שאכן מגיבים לפעמים), שיכתבו מניסיונם ומכיווני חשיבה אחרים. כל מטפל שמעוניין להציב מאמר שכתב, או תגובה מפורטת, או ניסיון טיפולי (לא רק מוצלח) יותר ממוזמן לעשות זאת. ולסיכום, בכל דילמה או שאלה, מוזמנים לפנות אלי, גם באי-מייל אישי. עוד הודעה אם פספסתי הודעה (לאור ההצפה האחרונה) אשמח אם תשגרו אותה שוב. ובנוסף, הפורום מיועד גם להחלפת רעיונות ולא רק לשאלות ותשובות. כל מטפל שמעוניין להציב מאמר שכתב, או תגובה מפורטת, או ניסיון טיפולי (לא רק מוצלח) יותר ממוזמן לעשות זאת. גזים במערכת העיכול גזים נוצרים ע"י חיידקי מעיים. שהות ממושכת של מזון, ריקבון של מזון, בעיות ספיגה ובמקרים קשים חסימות מעיים שונות עלולים להוביל לגזים. מנקודת ריאות סינית מדובר בתופעה היכולה להיות מיוחסת למספר דברים ובעיקר לסטגנציה של צ'י ולליחה. סטגנציה של צ'י פירושה זרימה לקויה של אנרגיה המובילה לתהליכי עיכול לא תקינים ושהות ממושכת של מזון בצינור העיכול. ליחה פירושה ריור יתר של מערכת העיכול (ולא ליחה של הריאות ודרכי הנשימה למשל) ודביקות יתר של המזון. לעתים הליחה חומרית, כלומר אין ריור או דביקות יתר אבל היא מורגשת בתחושת גזים ותחושת ריקון לא מלא של המערכת לאחר היציאה. צמחים ארומטיים לרוב מטפלים בבעיות גזים ו"ליחה" של מערכת העיכול. בסטגנציה הבעיה טיפה יותר מורכבת ובנוסף לטיפול בצמחי מרפא על פי הרפואה הסינית רצוי לשלב דיקור או שיאצו להנעה טובה יותר. והכי חשוב, (בדרך כלל) זו התזונה. שינוי תזונה יכול לחסוך את כל הטיפולים לעיל. אבל כל זה בתנאי שנעשו גם בדיקות קונוונציונליות ששללו חסימות או בעיות ספיגה שונות. דלקות אוזניים בילדים דלקות אוזניים נוטות לחזור אצל ילדים. התופעה בד"כ מיוחסת ברפואה הסינית לחום וליחה, כאשר הליחה מתייחסת להפרשות הרבות שבאוזן. כמובן שיש לבצע אבחנה ראשונית טובה ובהתאם להתייחס. השילוב בין הרפואה הסינית וההומיאופתיה ידוע אך לא מקובל בכל המגזרים. בכל אופן מנקודת ריאות סינית אין בו סתירה. בד"כ מייחסים לשיטות אילו תוצאות טיפוליות טובות כשהכוונה למנוע הישנות הבעיה. חשוב לשלב תזונה במהלך הטיפול (בד"כ מדובר בצמצום מזונות מעוררי ליחה) ואם היה טיפול ממושך באנטיביוטיקה יש לתת תמיכה פרוביוטית (אצידופילוס) לשיפור מערכת העיכול. בס"ה יש להיות אופטימיים וגם אם הטיפול הספציפי הזה לא ישא פרי עדיין אני חושב שניתן להשיג תוצאות טובות. אבל, כאמור, אני מניח שאת בידיים טובות ושמעגל האנטיביוטיקה ישבר תוך 3-4 חודשים. אני לא חסיד הדיקור בילדים ובוודאי לא במצב של דלקות אוזניים. לדעתי צמחי מרפא ותזונה יתאימו הרבה יותר ואם צריך תמיכה בנקודות מסוימות, עדיף ללמד את ההורים טכניקות בשיאצו ושהם יטפלו מדי יום בילד בבית. מה גם שעשרה טיפולים בילד זה באמת הרבה בעיני. ובהזדמנות, ראי גם את התשובה הבאה. בהצלחה נזלת בתינוקות נזלות ומחלות דרכי נשימה עליונות נוטות לחזור אצל ילדים. התופעה בד"כ מיוחסת ברפואה הסינית ל"חום וליחה" או "קור וליחה" , כאשר הליחה מתייחסת להפרשות הריריות. כמובן שיש לבצע אבחנה ראשונית טובה ובהתאם להתייחס. חשוב לשלב תזונה במהלך הטיפול (בד"כ מדובר בצמצום מזונות מעוררי ליחה, ובמצבי קור הוספת טיפת מיץ ג'ינג'ר לתזונה) ואם היה טיפול ממושך באנטיביוטיקה יש לתת תמיכה פרוביוטית (אצידופילוס) לשיפור מערכת העיכול. בס"ה יש להיות אופטימיים וגם אם הטיפול הספציפי הזה לא ישא פרי עדיין אני חושב שניתן להשיג תוצאות טובות. אני לא חסיד הדיקור בילדים ובוודאי לא במצבים אילו. לדעתי צמחי מרפא ותזונה יתאימו הרבה יותר ואם צריך תמיכה בנקודות מסוימות, עדיף ללמד את ההורים טכניקות בשיאצו ושהם יטפלו מדי יום בילד בבית. ישנם מטפלים שמעדיפים דיקור. במיקרה זה מקובל לנעוץ את המחט לשניה או שתים ולשלוף. בגירוי במערכת אנרגטית כה פשוטה כמו של תינוק עשויה להועיל. ניתן לנסות גם הומיאופתיה שאיתה אין חשש לתופעות לוואי. השילוב בין הרפואה הסינית וההומיאופתיה ידוע אך לא מקובל בכל המגזרים. בכל אופן מנקודת ריאות סינית אין בו סתירה. בד"כ מייחסים לשיטות אילו תוצאות טיפוליות טובות כשהכוונה למנוע הישנות הבעיה. נוזלים באוזניים דלקות אוזניים נוטות לחזור אצל ילדים. התופעה בד"כ מיוחסת ברפואה הסינית לחום וליחה, כאשר הליחה מתייחסת להפרשות הרבות שבאוזן. כמובן שיש לבצע אבחנה ראשונית טובה ובהתאם להתייחס. השילוב בין הרפואה הסינית וההומיאופתיה ידוע אך לא מקובל בכל המגזרים. בכל אופן מנקודת ריאות סינית אין בו סתירה. בד"כ מייחסים לשיטות אילו תוצאות טיפוליות טובות כשהכוונה למנוע הישנות הבעיה. חשוב לשלב תזונה במהלך הטיפול (בד"כ מדובר בצמצום מזונות מעוררי ליחה) ואם היה טיפול ממושך באנטיביוטיקה יש לתת תמיכה פרוביוטית (אצידופילוס) לשיפור מערכת העיכול. אני מסכים עם שמואל שתוצאות הטיפול טובות מאוד בדרך כלל. אני לא חסיד הדיקור בילדים ובוודאי לא במצב של דלקות אוזניים. לדעתי צמחי מרפא ותזונה יתאימו הרבה יותר ואם צריך תמיכה בנקודות מסוימות, עדיף ללמד את ההורים טכניקות בשיאצו ושהם יטפלו מדי יום בילד בבית. היצרות כלי דם והמלצת הרופא על פי התפיסה הסינית היצרות בכלי דם פירושה גם תקיעות אנרגטית. אחת הדרכים להזיז תקיעות זו היא דרך פעילות גופנית, למשל הליכה. אמנם צמחי מרפא עשויים לעזור (להערכתי טווינה ושיאצו אינם מומלצים בשלב זה בגלל סכנת תסחיפי דם, אלא אם הרופא שלל אפשרות זו) אך הליכה פעילות גופנית מומלצים על פי הסינים יותר מכל. גם טאי צ'י או יוגה יועילו מאוד. ההיגיון המערבי לכך הוא שפעילות רגלית מעודדת את הגוף להצמיח כלי דם מסתעפים (קולטרלים) שיסיעו בהזרמת הדם ליותר רקמות בגפיים. אומנם הליכה כואבת בגלל ההיצרות אבל זה הפתרון העיקרי וכל השאר רק תמיכה. Congenital myasthenia מיאסטניה היא מחלה אוטו-אימונית, כלומר כזו שהמערכת החיסונית תוקפת את הגוף עצמו. במקרה זה התקיפה מתבצעת על קולטנים בממוקמים במעבר בין העצב לשריר. קולטנים אילו מסוגלים באופן תקין לקלוט מסרים המועברים על ידי חומר מתווך שנקרא אצטיל כולין. במקרה של פגיעה בקולטנים, נפגע מעבר המסר והשריר אינו מתכווץ כראוי (כלומר נשאר חלש). במצבים קונגניטלים (מולדים), להבדיל ממצבים נרכשים, אין לחשוש ממצב בו רצפטורים אילו אינם קיימים. לפני פניה לרפואה סינית אני ממליץ שתעבירי אלי (בדואר אלקטרוני) את תוצאות הבדיקות (סרולוגיות ואחרות) על מנת שאוכל להעריך את סיכויי הטיפול. להערכתי ההמלצות לפנות לרפואה הסינית מגיעות מאנשים עם ניסיון טוב במבוגרים ולא בילדים. אמנם בד"כ כלל איני ממליץ באתר על מטפלים אבל כאן אני חושב שבאמת, במידה שיש מקום לטיפול, מומלץ לפנות ליחידה המשלימה לילדים בבית חולים וולפסון. היחידה מטפלת רק בבעיות נוירולוגיות של ילדים ולכן יש לה יותר כלים להתמודדות, כמובן תחת בקרה מלאה של נוירולוגים לילדים מוסמכים. אקזמה - עור מתקלף אקזמה מבחינה מערבית היא הפרעה בעור הנגרמת על ידי מספר רב של גורמים או מחלות, חלקן אקוטיות וחלקן כרוניות. המאפיין ברובן הוא הגירוד, עיקצוץ, הפרשה ולעתים הצטלקות. במצבים כרוניים העור מתקלף, יבש וסדוק. הגירוד לעתים גורם לבעיה משנית כמו זיהום והצטלקות. Discoid Eczema - בצורת מטבע. בד"כ ממוקם בידיים ובאצבעות. Atopic Eczema - בדרך כלל על רקע משפחתי אלרגי. Contact Dermatitis - בעקבות מגע עם חומר אלרגני. Seborroeic Dermatitis - מלווה בקשקשת בד"כ סימטרית, נפוץ בקרקפת. Pomphlyx - סוג אקזמה המלווה בשלפוחיות מגרדות, בעיקר בגבול אצבעות הילדים והרגליים אך גם בכפות. Vericos Eczema - סוג התוקף אנשים עם דליות כרוניות ברגליים. לפעמים מלווה בכיבים ופיגמנטציה. Psoriasis - יש נגעים מוגדרים עם קשקשת כסופה. קיימים סוגי פסוריאזיס רבים. ויש עוד אבל לא נפרט. לכול אחד מהם, כמובן, אבחנה מבדלת מגוונת ברפואה הסינית. אבל לא נשאלתי אז אני לא עונה. הרפס גניטלי מנקודת ראות סינית מדובר במחלה של חום ולחות במחמם התחתון, לפעמים בא כרוח חום ולפעמים כהצטברות סטגננטית של חום ולחות. מקורו או מאנרגיית הכבד או מאנרגיית הטחול ובד"כ נראה מעורבות של שניהם. תתכנה אבחנות מבדלות נוספות כמו מצבי חסר מדומה היוצרים חום אך הן פחות שכיחות. הטיפול במצב האקוטי כולל צמחים ודיקור. במצב הכרוני אני מאמין שטיפול בצמחי מרפא סיניים יסייע בצורה הטובה ביותר. הטיפול הקונוונציונלי מסייע להפחית את עוצמת ותדירות התופעה אבל הוא ניתן בעיקר כשהיא מופיעה ולא כדי למנוע אותה. יבלות יבלות נגרמות מלפחות שלושים וירוסים אפשריים ממשפחת הפפילומה. אבחנה מבדלת של יבלות כוללת סרטן עור, קראטואקנטומה וסוגי התקרנות שונים של העור. על פי הרפואה הסינית מדובר בדם יבש של מרידיאן הכבד. דם כזה אינו מסוגל להזין את הגידים, הצ'י שלהם נכשל בלשגשג ולכן נתקף בקלות על ידי רוח. הדם והצ'י נקרשים ויוצרים יבלת. אבחנה אפשרית אחרת היא ליחה חמה. בשני המקרים מקובל לטפל פנימית בעזרת צמחי מרפא (למשל השתמשו בגריסי פנינה המיבשים את הליחה ומקררים אותה). מקובל לשלב גם טיפול חיצוני. אם נעזרים ברפואה הקונוונציונלית, הטיפול המקובל הוא צריבת היבלת בחנקן נוזלי (הקפאה), אלא שיש לחזור על התהליך מספר פעמים עד שהטיפול נושא פרי. וסקוליטיס מחלה דלקתית, כנראה על רקע אוטו-אימוני, של כלי הדם. לפעמים, כאשר היא מפושטת, היא יכולה לרמז על Systemic Necrotizing Vasculitis , כלומר על אחת מן התופעות להלן, למשל: ווגנר'ס גרנולומטוזיס - תסנינים ריאתיים, סינוסיטיס ואוטיטיס. לאבחנה צריך ביופסיה ספציפית בריאות. טמפורל ארתריטיס - דלקת בעורק הטמפורלי. מלווה בכאבי ראש והפרעות ראיה. שכיח בקשישים. טקיאצו ארתריטיס - מחלת עורקים גדולים המלווה באנאוריזמה (מפרצת). לופוס - מחלה סיסטמית המלווה בפריחת פרפר על הפנים, בעיות פרקים וכליות. שכיח יותר בנשים. הנוך שונליין - מחלה המלווה בפורפורות בעיקר בישבן ורגליים ונפריטיס, שכיח יותר בילדים. ההתייחסות למחלה מנקודת ראות סינית דורשת תשאול ואבחנה. באבחנה המבדלת בד"כ נמצא חסר יין או חסר דם, כך שכמעט תמיד הטיפול ידרוש גם התערבות בצמחים. דיקור יכול להערכתי לסייע (ואולי דיקור יפאני יותר) אבל לא לבוא במקום. שווה ניסיון טיפולי שכן לעתים הוסקוליטיס חוזר בתדירות גבוהה ובצורה מכוערת, והטיפול בסטרואידים אינו הדבר המומלץ ביותר. ספונדילוזיס ספונדילוזיס מתאר ניוון לא ספציפי בדיסקים הבין חולייתיים המלווה בשינויים של העצמות. למעשה זהו אוסטאוארתריטיס של החוליות. להזכירנו, מדובר בתופעה המאפיינת אנשים מעל גיל 50 . הבעיה מתפתחת במהלך איטי, יותר בברכיים, אגן צוואר, עמוד שדרה, ובד"כ לא סימטרית. לעתים ישנם מעט סימני דלקת אך שקיעת הדם נורמלית ו- F.R (סמן בדם) שלילי. קיימים אוסטאופיטים (בליטות מהעצם) ואיבוד לא אחיד של המפרק ללא אנקילוזיס (איחוי שני צידי המפרק). הטיפול המקובל ברפואה הקונוונציונלית הוא תעסוקתי, פיזיותרפיה, אספירין, שימור תפקוד המפרק, ובמצבים קיצוניים, כשיש איבוד תפקוד המפרק, יש לשקול ניתוח. לצערנו, תופעה זו מעידה, בד"כ, על חוסר יין שמחולל הרס בעצם, כלומר ברמת החומר. כיוון שמדובר באזור של חוליה אחת בלבד, נראה כי שווה לסייע גם בתחום הרפואה הסינית. הטיפול הסיני יעיל במניעת התדרדרות אך לא בהשבת המצב לקדמותו. להערכתי דיקור למניעת כאבים, שיאצו עדין לשיפור התנועה וצמחים ותוספי מזון לחיזוק מסת העצם ומניעת המשך ניוון עשויים לתרום, או להוות תחליף להמלצות הקונוונציונליות (שגם הן לא הכי יעילות). מסטיטיס בעיה שכיחה בשבועות הראשונים להנקה. מניחים שמדובר בזיהום שנכנס דרך הפטמה הלחה שלעתים סדוקה. התופעות מתפתחות תוך מספר שעות ומאופיינות בכאבים בחלק אחד של השד. לעתים ניתן להבחין באזור מוצק ואדום. תתכן הפרשה מהמקום. במצבים יותר חמורים יכול להיות מלווה בחום גבוה, כאב חזק וצמרמורות. במצבים האילו חיוני לקבל אנטיביוטיקה. הטיפול הקונונציונלי כולל אנטיביוטיקה וניקוז חלב וזה מועיל ברוב המקרים. אין מניעה לטיפול סיני (המדבר על חום ורעילות שחדרו למרידיאן הקיבה) אך הבעיה היא שבתקופת הדלקת לא רצוי להיניק את התינוק (שעלול לקבל בעצמו את הצ'י של האם עם החום והרעילות). אם השד השני תקין ניתן להמשיך להיניק משם, אבל, מסטיטיס לאורך זמן אינו מכוון להמשך הנקה. טיפול מהיר יכול לסייע, אבל טיפול ממושך עלול להפסיק את הפרשת החלב. הטיפול בעלי כרוב, כפי שנעמי ציינה, אכן מומלץ ואני מצטרף לדעתה שכדאי לשלב סוגי טיפול נוספים. עניין ההתערבות המהירה קובע. במידה וקיימת כוונה להמשיך להיניק מומלץ להימנע מצמחים שחלק מהצ'י שלהם יעבור בחלב לתינוק. משך הטיפול בצמחים חלק מהצמחים מתייחסים לבעיות אקוטיות ואז לוקחים אותם ליום יומיים, חלק מהם מתייחסים לבעיות מאוד כרוניות. במקרה זה נותנים מינון נמוך ומותאם אישית לתקופות ארוכות. לעתים מתייחסים אליהם כתוספי מזון וניתן לקחת אותם שנים. לרוב מדובר במספר שבועות עד חודשים. ארתריטיס והריון אם דלקת הפרקים שלך מוטבת בזמן הריון, זה מרמז שהבעיה מקורה בחסר יין (אם המושגים אינם ברורים ניתן לפנות לכל אחד מן האתרים בעברית ולהתעדכן). הריון הוא מצב מאוד ייני ולכן משפר זמנית את הבעיה. אבל לא מומלץ להיות בהריון לנצח, זה יכול להחליש במשך הזמן את הצ'י (האנרגיה) ולהתבטא בעייפות למשל. לאחר ההריון מומלץ לחזור לטיפול יותר אינטנסיבי, לוודא התאמה מחדש של הצמחים, ולהוסיף דיקור או שיאצו כטיפול תומך. הבעיה כרונית ולא הייתי מדבר על ריפוי אלא על הבאה למצב יותר מאוזן שמאפשר איכות חיים טובה למרות זאת. אורטיקריה קשה אורטיקריה (סרפדת בעברית) היא בעיה שכיחה היכולה לנבוע מהמון גורמים. המנגנון כנראה אלרגני והתגובה בעיקר עורית. זה מתבטא בהתרוממות עור באזורים שונים בגוף (יותר בפנימיים) המלווה באודם וגרד עז. מנקודת ראות סינית מדובר בתופעת רוח, כי התופעה מחכה את הרוח (כלומר באה וחולפת במהירות, פתאומית ויותר נוטה לתקוף כלפי מעלה). בד"כ מדובר על תופעת חום המלווה אותה (לא טמפרטורה אלא תחושת חום או צריבה מקומית) אך זה יכול להופיע גם בקור או לחות. לעתים הבעיה פנימית ואז מדובר על רעילות בדם, סטגנציה (התקעות) של זרימת האנרגיה בדם או חסר דם (לא בהכרח אנמיה). הסיבות, כפפי שניתן לראות, כל כך מגוונות שזה שווה בדיקה יסודית ותשאול. הבעיה היא שגם אם תהיה לנו אבחנה סינית ראויה, עדיין הטיפול בעייתי כי לא רצוי לדקור (בגלל התגובה, אם כי שווה ניסוי בנקודות מסויימות) וייתכן שתגיב לצמחי מרפא כמו שהגבת לתרופות. לכן הטיפול זהיר וממושך וכולל תזונה קפדנית למשך זמן מה עם תוספי מזון מתאימים (למשל חומצות שומן מסוימות) ובהמשך התערבות זהירה בעזרת פורמולת צמחים כשהיא ניתנת צמח אחר צמח. הליטוסיס ריח רע מהפה הליטוזיס הבעיה לא בלתי שכיחה ואני יודע שהיא מאוד מציקה. לתופעה של באשת הפה יש סיבות רבות. הסיבה השכיחה ביותר היא תחזוק לקוי של השיניים והחניכיים, אבל לפעמים יש בעיות נוספות ואתחיל מן השכיחות שבהן: מזון או משקה שאוכלים, עישון, עששת, מחלת חניכיים, שיניים תותבות או נזילה מן האף לגרון. פחות שכיח זה סינוסיטיס (או גוף זר באזור האף שתקוע זמן רב), נזלת כרונית, מחלת ריאה כרונית, מוגלה או מחלות שונות במערכת העיכול כמו רגישות לגלוטן למשל. הרבה פחות סביר הן מחלות מטבוליות כמו סוכרת או אי ספיקת כליות או כבד, תרופות או רעלים שהצטברו אצל האדם, מורסה או שחפת בריאה. בשלב ראשון הייתי מציע לסיים את הבירור בתחום המערבי. הכיוון הוא בדיקה של גסטרולוג טוב שיתייחס ברצינות לבעיה. מבחינה סינית אכן נראה לי שהאבחנה מתאימה לחום ולחות או לרעלים במערכת העיכול. הטיפול יכול לכלול צמחים או שינוי בהרגלי תזונה. אם זה לא עוזר תוך שלושה חודשים, רצוי לשנות אסטרטגיה טיפולית, או לבקש מהמטפל שיתייעץ (יעשה קונסוליום) עם מטפלים נוספים. פסוריאזיס זוהי מחלת עור כרונית ששכיחותה באוכלוסייה מגיע עד ל 2% . (פסוריה ביונית = גרד אף שמחבר השם היווני התכוון לסבוראיק דרמטיטיס). הפסוריאזיס שכיחה במידה שווה בין זכרים לנקבות ומופיעה בד"כ בגיל 20-40 , אך קיימת למעשה, בכל גיל. מניחים שיש למחלה מרכיבים תורשתיים. המחלה מוחמרת במתח נפשי ומתרופות מסוימות. במחלה קיימת התרבות מהירה של תאי האפידרמיס הבשלים ותהליך דלקתי בדרמיס. מספר התאים המתרבים בשטח עור מסוים גדול פי 27 מזה שבאדם בריא. מופיעים תאי קרן רבים בשכבת העור העליונה. תמונה קלינית: הפריחה בד"כ סימטרית. לרוב מופיעה בקרקפת ובעור המרפקים והברכיים, אך יכולה לכסות את כל הגוף. לפעמים ההתפשטות מהירה ולפעמים איטית. חלק גדול מהחולים מתלונן על גרד. צבע הפריחה ורוד אדום ומכוסה בקשקשת כסופה. כאשר מגרדים את הקשקשת מופיעות נקודות דימום. בחולים רבים מופיעה פסוריאזיס בציפורני הרגליים וזה נראה בדיוק כמו פטריית הציפורן, אם כי קשה בהרבה לטיפול. ל 6% מהחולים מתפתחים סימנים ארתריטיים עם שינויים ברנטגן שדומה לראומטואיד ארתריטיס אולם ללא ממצאי מעבדה. אבחנה מבדלת: דרמטיטיס כרוני, ליכן פלאנוס, סבוראיק דרמטיטיס, פיטריאזיס רוזאה. טיפול מערבי: טיפול מקומי - תכשירי טר (זפת), סטרואידים במשחה. טיפול פוטוטראפי - מנות קרינה של שמש (מסוכן(, שיזוף בים המלח (יותר מועיל מהרחצה ונחשב לטיפול המוביל). טיפול פוטוכימוטראפי - PUVA שזה מתן פסוראלן עם קרינת UVA . טיפול סיסטמי - רטינואידים כמו הטיגאזון שזה ויטאמין A המסוגל להזיק לכבד. מתותרקסאט שזהו חומר אנטי סרטני. סטרואידים במקרה של דלקת נלוות או שלפוחיות. מנקודת ריאות סינית זו מחלה הנקראת yin xie bing = מחלת קשקשת כסופה. המחלה מתקשרת לרוח - קור (יותר שכיח בילדים ובשלבים הראשונים), חום בדם (מחמיר בקיץ בוחום) , חסר דם (מלווה בסימנים כלליים של חולשה וחיוורון), סטאזיס בדם (כלומר מעיל חסימה המלווה בנגעים כהים ומעובים) , חום ולחות (הנגעים עם חיפוי עבה ולח), אש או חום ורעלנים ( מלווה בנגעים צורבים), חולשה של כליות וכבד (מלווה בחולשת גב תחתון וגפיים) ועוד. כל התיאורים לעיל הם כמובן תיאורים של הרפואה הסינית ואין הכוונה כאן שחסר דם, למשל, יתבטא באנמיה, או חולשת כבד תתבטא בתפקודי כבד לקויים. המשמעות היא ברמה האנרגטית. הפירוט בא להראות שפסוריאזיס היא חבילה של המון אפשרויות ורק אבחנה טובה יכולה לכוון לטיפול ולהביא לתוצאות טובות. תוצאה טובה בעיני היא צימצום תדירות ועוצמת הנגעים. לא ידועה לי העלמה טוטלית של המחלה אבל ידועים מקרים שחלה הטבה משמעותית במצב המטופל. הבטחות של מטפלים ומכונים בדבר ריפוי המחלה לא עמדו במבחן המציאות עד כה. מקרה אחד של ריפוי אין בו להעיד על הכלל ולא על איכות המטפל, ובוודאי שנוסחאות פלא שעוזרות לכולם אינן מציאותיות שכן לכל מטופל יש התייחסות אינדיבידואילית משלו. הטיפול צריך לשלב צמחים ותזונה וכנראה גם דיקור. כדאי ללכת לקליניקה או למטפל ששולט בכל התחומים לעיל. הטיפול ממושך ושוב - אין נוסחאות פלא. תתרחק ממי שמבטיח לך אותן!! גידולים בלבלב Pancreatic Adenocarcinoma שכיחות סרטן הלבלב עולה בשנים האחרונות, בעיקר בגברים. תופעה זו מיוחסת לעלייה בצריכת קפאין וניקוטין או חשיפה לחומרים תעשייתיים. הגידול מופיע בעיקר בגילים 50 ו 70 . תופעות ראשונות מצבעיות על עייפות, איבוד משקל, כאבים אפיגסטריים, כאבי גב ודיכאון. תתכן דלקת תרומבופלביטית כסימן ראשון אצל 10% מהמקרים. הסימפטומים מתקשרים למיקום הגידול. אם הגידול בראש הלבלב איבוד משקל וצהבת חסימתית יאפיינו כ 75% מהחולים. במקרה זה הגידול אינו מלווה בכאבים, למעט אי נוחות בבטן או בגב תחתון. לא תמיד ניתן לחוש בגדילת הלבלב (Courvoisier gall-bladdet ) בגלל חלל הבטן הגדול בו הוא נמצא. אם הגידול בגוף או זנב הלבלב, קשה יותר לגלות את המחלה. במקרים אילו המחלה מתגלית בשלב מאוחר מדי. האבחנה מתבצעת ע"י CT , US , ERCP , PTC . יצויין כי קשה לאבחן בזמן את הגידול וכי גידול מעל 2-3 ס"מ כמעט שאינם ניתנים לריפוי. הטיפול הוא כריתת הלבלב והתריסריון, ולעתים גם הוצאה של כיס המרה, צינורות המרה והקיבה הדיסטלית (בפרוצדורה הנקרית Whipple procedure ). עיקר הטיפול פליאטיבי ונועד למנוע צהבת ע"י מניעת חסימת דרכי המרה, שמירה על מעברי דרכי עיכול וכמוטרפיה לצמצום הגרורות והקלה על סימפטומים. רוב המטופלים מתים תוך שנה מגילוי המחלה. הסיבה לפרוגנוזה הרעה היא הקושי לגלות את הגידול בזמן. רק ב 10% מהמקרים ניתן לעשות ניתוח. התווית נגד לאור המצב הגרוע והסיכויים הנמוכים, אין בעיה מדיקולגאלית לטיפול בשיאצו במקרים של סרטן הלבלב. אם הרופא מציע ניתוח סימן שעדיין ניתנים סיכויים כלשהם ועל כן מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי שילוב שיאצו. בפועל, נראה שכל טיפול יסייע נפשית ולא יזיק. לגבי צמחי מרפא, בסין מקובל לשלב טיפול בצמחים עם טיפול קונוונציונלי, אלא שבישראל אין ממש משהו שמתעסק בתחום, בעיקר משום שהרפואה הקונוונציונלית כאן מתקדמת יותר, וכך גם החוק במידה שיתרחש נזק כלשהו. אלא שכאן אין מה להפסיד וטיפול בצמחים מסוימים ע"י מטפל שאולי לא רב נסיון בתחום, אבל עם המוטיבציה ללמוד את הנושא ולטפל בהתאם, יכול לבוא בחשבון. עקצוצים בלשון נושא מעניין שנתקלתי בו בעבר. אין לי וודאות לגבי האבחנה המבדלת אבל מעבר למחשבה על חום בלב יש כיוונים נוספים במחשבה: א - עקצוצים ככלל מתקשרים בד"כ לבעיית חסר דם, חום או ליחה וחום. אם מדובר בלשון ייתכן שזה מתקשר ללב או למקום הייצוג של האברים בלשון. ב - כיוון חשיבה אחר הוא לברר מה מגביר את העקצוצים. מזון מסוים? אז לפי האנרגטיקה של המזון אפשר לראות מה אופי העקצוץ. אשמח לקבל תגובות נוספות בנושא. לשון חרוצה חריצים בלשון יכולים להיות מולדים. אם הם נרכשים יש לחשוד בשתי אפשרויות עיקריות: אובדן אלמנטים יינים ונוזלים או בעיית טרנספורטציה (הובלה) של נוזלים אל הלשון. מיקום החריצים יכול לרמז אם הבעיה נובעת מהובלה (לרוב קשורה לטחול או לריאות) או לחסר יין (ואז זה יכול להתקשר לקיבה או לכליות או לכבד, למשל). שינוי הצבע יכול לרמז אף הוא על כיוון הבעיה. אם הלשון האדימה נחשוד בעיקר באובדן יין. אם הלשון החווירה זה מחשיד יותר בכיוון חוסר צ'י ובעיית הובלה. אנמיה ירידה בהמוגלובין לרמה של 10.6 יכולה להדאיג, בעיקר אם זה חל במהירות. הסיבות לכך יכולות להיות רבות: החל מדימום במעיים, או דימום וויסתי מוגבר, דרך בעיות ייצור וכלה בהמוליזה שפירושה הרס כדוריות דם. ירידה ברמת ההמוגלובין יכולה להתבטא בתופעות רבות בניהן "דפיקות לב" , פלפיטציות. לא תמיד יש קשר בין התופעה של אנמיה, המאובחנת מעבדתית על פי הרפואה המערבית, לבין "חסר דם" המאובחנת לפי הסימנים הקליניים. לאחר בירור יסודי ברפואה המערבית ניתן להציע פתרונות שונים גם ברפואה הסינית, אילו כוללים בעיקר צמחי מרפא ותזונה. הרפואה הסינית לא הכירה את בדיקות המעבדה בשנים עברו אבל כיום יש מקום להתייחסות גם לרמת ההמוגלובין, אם כי האבחנה נעשית על פי כלל הסימנים הקליניים ולא רק על פי סימן מעבדתי אחד. איני מכיר כל שיטת אבחנה הקשורה לחסר דם ואודם בעיניים שמתאים לרפואה הסינית. אם כבר מדובר בלובן וחיוורון. אודם יכול להצביע על דימומים או "חום פנימי" או תופעות רבות אחרות (ברפואה המערבית למשל, יתר לחץ דם). פלפיטציות תחושה של דפיקות לב יכולה להיגרם מסיבות רבות. מנקודת ריאות מערבית יש לשלול הפרעות קצב לב (בעיקר פרפור עליות), פעילות יתר של התיירואיד, חרדות ועוד. מנקודת ראות סינית מדובר בתסמונת הקשורה לאנרגיה של הלב ולעתים קרובות גם לחוסר דם (לאו דווקא אנמיה). במידה ונשללו כל הבעיות המערביות והדראלין ניתן רק כדי להרגיע את הבעיה ולא כדי לפתור אותה, מומלץ ביותר לפנות לרפואה הסינית. שילוב של צמחי מרפא עם דיקור או שיאצו (לפי סוג הבעיה) עשוי להעלים את התופעה לשנים ארוכות. שונות בין שתי בדיקות בטן קיימות כאן שתי אפשרויות: או שאחד המטפלים טועה או ששניהם טעו. אבל עדיין התשובה לא כל כך פשוטה. קיימות גישות שונות לבדיקת בטן וראשית יש לוודא ששני המטפלים בדקו לפי אותה גישה. כל תוצאה תהיה נכונה אם מטפלים לפיה, כלומר, אם אבחנתי לפי גישה X ואתמיד בטיפול המתאים הכל טוב. אם אבחנתי בגישה X ואני מטפל לפי שיטה Y יש בעיה. בכל בדיקה בה מעורב גורם אנושי יש בעיה למדוד אמינות ותקיפות של הבדיקה. שיטה טובה תהיה לבחור עשרה מטפלים שיבדקו את הבטן של 10 מטופלים שונים (של כולם) בתנאים מסוימים ולהשוות בתוצאות. אם הבדיקה אמינה הרי שהרוב יצביעו על בעיה דומה. אומנם הבטן יכולה להשתנות מבדיקה לבדיקה אך לא בשינוי כל כך דרמטי כמו מחסר לעודף. אולי תתנחם שלאחר רכישת מיומנות המהימנות עולה, ואולי תתנחם שבבדיקות דופק המצב הרבה יותר גרוע אך בבדיקת לשון מגיעים לתוצאות מאוד דומות ברוב המקרים. אכזבה מטיפול בחולה חשוך מרפא הרפואה הסינית, כמו כל רפואה אחרת, מוגבלת ויכולה לסייע לתחומים מסוימים ולאחרים לא. אם בגלל חוסר יכולתה לטפל בתחום מסוים רוצים לפסול אותה, הרי שעל פי אותו היגיון יש לפסול את רפואת העיניים כי היא לא מטפלת טוב בניתוח אפנדיציט. אם המחלה חשוכת מרפא הרי שאיש לא יעזור. אבל מה? לעתים האבחנה לא מדויקת והחולה לא חשוך מרפא, ואז כשמנסים זה מצליח. כלומר, אם הצלחנו לטפל בחולה חשוך מרפא ולרפא אותו אז סימן שלא היה חשוך מרפא, או שאיזה נס התרחש (נס = אירוע יוצא דופן מבחינה סטטיסטית). אבל לעתים רבות ניתן להקל על הכאבים והסבל של המחלה גם אם לא מחזירים את הגלגל לאחור ובזה יש לרפואה הסינית הרבה מה להציע. החמור מכל זה כשמטפל מנצל את מצוקת הסובל ומשפחתו ומציע להם טיפול שמלכתחילה יעילותו מוגבלת ואולי מפוקפקת. צריך להגדיר תאום ציפיות ברור ולא להשלות! הורמונים וגיל המעבר מקובל לטפל באסטרוגן בגלי המעבר. האסטרוגן הוכח כיעיל נגד כל תופעות הגיל כמו גלי חום, יובש נרתיקי ואפילו מצוקות פסיכולוגיות. מרבית המחקרים הראו על ירידה בסיכון להתקף לב. שלוב של מעט פרוגסטרון ממזער את הסכנה לסרטן רירית הרחם. לגבי הסיכון לסרטן שד הדעות חלוקות אך מוסכם שצריך להיות רקע משפחתי כדי לשקול הגבלת השימוש באסטרוגן. הוראות נגד מוחלטות כוללות סרטן שד קיים, סרטן ברירית הרחם או דימום רחמי ממקור לא ידוע. הוראות נגד יחסיות מדברות על רקע משפחתי של סרטן שד, יתר לחץ דם או אירועים ידועים של תסחיפי קרישי דם. מקובל להתחיל את הטיפול מיד עם הופעת סימני גיל המעבר. לאחר המתנה של מספר שנים מהפסקת הווסת לא מקובל לתת טיפול הורמונלי אלא אם קיימת קליניקה המצדיקה זאת. החלטות מעין אילו נתונות בידי הגינקולוג בלבד ובוודאי לא על פי עצות בפורום. ברצוני לציין שעל פי התפיסה הסינית מצב של גיל המעבר נחשב לתופעה של חסר יין. כיוון שאסטרוגן נחשב לחומר ייני הרי שהוא מתאים מבחינת התפיסה הסינית לטיפול, למרות שיש תחליפים אפשריים. אם כרגע יש מצוקות אחרות שאינן דורשות השלמת ההורמון, מומלץ לפנות לטיפול ברפואה הסינית, אבל לא לפני ייעוץ וביקורת אצל גינקולוג. בעיות שינה בתינוק תינוק שאינו נרדם יוצר בעיה לו ולהוריו. לפני הכל יש לוודא אם משהו מציק לו. אם מדובר באירועים בודדים יש לברר האם הוא סובל ממחלה או מצוקה כלשהי. אם מדובר במצב קבוע יש לברר מספר דברים: איך הייתה השינה של ההורים? ילדים נוהגים "להחזיר" להוריהם מה שהוריהם עשו בגילם… צריך לשלול הרגלים רעים כמו הרדמת הילד במיטת ההורים. תופעה זו מתחילה בגלל אירוע מסוים בו הילד חלה ובאמת נרדם יותר טוב עם ההורים אך היא נמשכת לעתים כשהילד מותח את הגבולות. לדעתי זה רע וילד צריך לדעת להירדם לבד (לא מדבר על פעם בכמה זמן). גם ההורים זקוקים לפרטיות ולמנוחה שלהם. ככל שזה נמשך הגמילה קשה יותר. תופעה נוספת שצריך לבדוק האם מדובר בחום. הכוונה ל Heat ולא ל Fever . כלומר תופעה לפיה לילד חם יחסית לסביבה. הוא נוטה להזיע בעיקר במצח, הוא מעדיף להיות פחות לבוש (למרות שלעתים ההורים טועים ומלבישים בעודף) והוא נוטה להיות מעצבן, בעיקר בלילות. מדובר לעתים בילד עקשן עם פוטנציאל לעקשנות ושובבות יתר (ושוב, להסתכל איך היה האבא בעברו). אם מדובר בתופעה זו כדאי לנסות להוריד את טמפרטורת החדר בזהירות בחצי מעלה עד מעלה ולראות תגובות למשך מספר לילות. תופעת "חום" קרויה בטעות עודף צ'י (אנרגיה) אבל לעתים היא יכולה להתיש מערכות אחרות בגוף, כך שאין להתברך בה. כמובן שיש לשלול המון אופציות אחרות כמו גזים, בעיות עיכול וכו'. בכל המקרים לעיל מומלץ לפנות למרפא סיני הבקיא בילדים. אני מכיר רופאת ילדים שהיא גם מרפאה סינית. אם תפני אלי באי-מייל אוכל לתת לך את הפרטים שלה. ארתריטיס ארתריטיס היא דלקת המפרקים. הסיבות לכך יכולות להיות מרובות. מבחינה מערבית זה יכול להיות בגלל שחיכה וניוון, זיהום, בעיה אוטואימונית ראומטית (שהגוף תוקף את עצמו), טראומה ועוד. כל מצב דורש טיפול שונה לחלוטין וכמובן דרושה אבחנת רופא מומחה. מבחינה סינית הסיבות יכולות להיות מאוד מגוונות ואני אציין רק את העיקריות שבהן: חסר צ'י או יאנג בכליות ובטחול: הכאב מלווה בחולשה, עייפות, חיוורון, גפיים קרות, אי שליטה על שתן ובעיות אונות. הדופק עמוק ואיטי והלשון חיוורת. לעתים יש פחדים. חסר יין בכליות ו/או בכבד: כאן נראה אדם עצבני הסובל מאינסומניה (נדודי שינה), פה יבש, פנים אדומות, לשון אדומה ודופק חלש ומהיר. הכאב מוחמר במאמץ ומוקל במנוחה (בהיותו בעל אופי של עודף מדומה). מיי הכליות אינם מרסנים את אש הלב ומאן נובעת העצבנות ונדודי השינה. הטיפול המקובל על פי הרפואה הסינית כולל תזונה, דיקור וצמחי מרפא. שילוב של יותר משיטה אחת עשוי לשפר את תוצאות הטיפול ולקצר את משכו. רצוי למצוא מטפל הבקיא בכל השיטות לעיל (ורצוי גם שידע לעקוב אחר ממצאי מעבדה כדי לראות אם השיפור הוא לא רק ברמה הקלינית אלא גם ברמה הביוכימית). טראומה הטראומה פוגעת במרידיאנים ובכלי הדם וגורמת לסטגנציה של צ'י ודם. אנו מתייחסים לטראומה כאל תופעה של חסימה אשר יש לפתוח. במקרה זה יש לסיפור המקרה חשיבות רבה. הכאב מוחמר בלחיצה. הדופק יהיה מתוח ובמצבים כרוניים הלשון תהיה סגולה כהה באותם אזורים המקבילים לאלו שנפגעו בגוף. זה מצביע על סטגנצית דם. רוח סיבה מאוד שכיחה במצבים בהם הכאבים נודדים ממפרק למפרק או מופיעים בפתאומיות וחולפים. סיבת הרוח על פי הרפואה הסינית, מתקשרת לתופעות של חום פנימי, חסר יין, חום וליחה, סטגנציה שנפתחה, חסר דם או רוח וחום חיצוניים. מוקד החיפוש של הבעיה צריך להתרכז מכאן. וקיימות כמובן סיבות רבות נוספות. בספר השני של ג'יובאני ניתן למצוא פירוט נרחב והצעות טיפול שונות בצמחי מרפא. אם עדיין משהו לא ברור אז אשמח להרחיב. חום לאחר מכת חום מכת החום יכולה הייתה להיות כאן טריגר למצב חום שנמצא בגוף. הכוונה כאן ל Heat ולא ל Fever . חום אקוטי נחשב לעודף יאנג אך כשהוא כרוני הוא יכול להיות מיוחס לחסר יין, תופעה שיכולה להסביר גם סימני חום וגם תשישות. סיבות אחרות לחום כוללות חום פנימי על רקע מזון (שבדרך כלל "מרגיז" את הכבד) , סטגנציה (כל דבר תקוע מתחמם) , ליחה חמה ואפילו מצבים מסוימים של חסר דם. האבחנה המבדלת כאן רחבה כך שנראה לי שבאמת תצטרך לפנות לייעוץ מוסמך. קריאת ספר אולי תוכל לתת לך הצעות לתזונה אבל אם האבחנה הייתה מוטעית אתה עלול לגרום לעצמך יותר נזק מתועלת. וחוץ מזה - המון ספרים הם פופוליסטים ומתבססים על השקפות מחבריהם ולא על נסיון קליני מוכח. אני מסכים עם בובי שהטיפול בחולשה יכול אכן לכלול שיאצו. לסילוק חום אפשר להשתמש בדיקור (שמועיל יותר לפיזור חום מאשר לחיזוק גוף). אבל לדעתי , במצבך חשוב לשלב בטיפול תזונה ואולי גם צמחי מרפא מתאימים. בהצלחה. כוסות רוח השימוש בכוסות רוח עבר מסין דרך מונגוליה לרוסיה ומשם לסבתות המזרח אירופאיות שלנו. אלא שהטכניקה עברה ולא הידע הנלווה ולכן יש בעיה ביישום הטיפול כהלכה. כוסות רוח נחשבים לטיפול סיני מקובל ויעיל. מבחינה מערבית יש כאן יצירה של ואקום המאפשר הזרמת דם וחמצון הרקמה המטופלת. מבחינה סינית מדובר ב"שאיבת צ'י" או פתיחת של סטגנציות של דם או ליחה, אך גם בפעולה המחלישה מאוד את הגוף. לכן במצבי "עודף" הטיפול יעיל ובמצבי "חסר" הטיפול עלול להזיק, אפילו מאוד. הטיפול בידיים מיומנות אינו אמור להכאיב והסימנים נשארים שם ממספר דקות ועד מספר ימים ואז נעלמים. לטיפול בכוסות רוח יש התוויות נגד (איסורים) רבות ולכן מומלץ לקרוא עליהן. אפשר לקרוא את ההתוויות נגד באתר של תמורות: www.tmurot.org.il אפוא ללמוד רפואה סינית שלום רב מסיבות מובנות אני מנוע מלהמליץ על תכנית הלימודים אותה אני מנהל... אבל, מה אני מציע: כדאי ללכת לכל בתי הספר, לברר את הפרטים הבאים עם מרכזי המגמה לרפואה סינית (במקרה אחד זה אני -:) ) א - מה נעשה עד כה לקידם והכרה ממסדית ותואר אקדמאי ב - נפח שעות הלימוד ותכנית הלימודים ג - דגש על מגוון התחומים השונים ברפואה סינית, כלומר דיקור על השיטות השונות (סיני, יפאני, מסורתי ומודרני) צמחי מרפא, תזונה, שיאצו וטווינה. ד - תכנית סטאז' והתמחות בבית חולים. ה - צוות הוראה ה - אווירה ושביעות רצון של תלמידים ו - שכר לימוד ומה הוא כולל (יש בתי ספר שהמחיר כביכול זול יותר אבל על כל פריט יש להוסיף תשלום נוסף) בהצלחה גאוט המחלה מאפיינת אנשים רזים, גבוהים ועצבניים. ממש כך (דוגמא לכך אפשר לפגוש בספר "הלורד פונטלורי הקטן" שבו הסבא העצבני סבל מפודגרא - כלומר כאב עז ואיום בבוהן הרגל). שקיעת החומר האמור הוא משקעים של אוראט שזה תוצר של פירוק חומצות גרעין וחלבונים. לכן בשר אדום העשיר בהם אינו רצוי. כיוון שחומרים אילו נחשבים ליאנגים ומחממים באופיים, ניתן להסיק שאופי המחלה הוא חום על רקע חום וליחה, סטגנציה ולפעמים (כך נתקלתי) גם חסר יין. בהחלט מתאים לבעיות כבד (גם מבחינת האופי). דיקור עוזר מאוד אבל תזונה ואורח חיים משפיעים על מניעה של הבעיה לעתיד. כיוון שזו בעיה מאוד מכאיבה, גם אם לא מסכנת חיים, כדאי בהחלט לטפל בה. טיפול צהבת ברפואה הסינית צהבת B בשלביה הראשונים מתאימה לחום או חום ורעילות בכבד עם מידה מסוימת של חום ולחות בכיס מרה. צהבת מסוג A יותר מתאימה לחום ולחות בכבד ובכיס מרה ופחות הקטע של הטוקסינים. זה בשלבים האקוטיים ולפעמים יש להתייחס למצב כאל Shao Yang . בשלבים יותר כרוניים קיים איבוד של יין הכבד ועליית יאנג ורוח מדומה. החום משתלט וגורם לדימומים. במצב זה כבר לא מספיק לנקז חום ולחות, ולעתים אפילו הטיפול יעשה את ההיפך ממה שאנו מצפים, אלא צריך לשקם את יין הכבד. הטיפול לרוב כולל צמחים ותזונה. דיקור רק ידגדג... רק בצמחים, דיקור רק ידגדג את הצהבת. תזונה ודיקור עשויים לתמוך בטיפול ההרבולוגי אך לא לבוא במקומו. אבל! צהבת על רקע של מה? דלקת בכבד? A ? B ? C ? בעיות בחסימת המרה? בעיות מטבוליות בכבד? גידול? לכל אחד יש אבחנה מבדלת סינית גדולה ויש לברר קודם מה המקור של הבעיה, האם היא דורשת התייחסות מערבית ואז לשקול את המשך הטיפול בהיבט הסיני. נפילות תכופות נפילות עלולות להתרחש על רקע שתי בעיות עיקריות (אם אנו מוציאים מכלל אפשרות התקלות בחפץ או תאונה): בעיות וסקולריות – כלומר ממקור של כלי דם ובעיות נוירולוגיות – כלומר ממקור עצבי. בעיות וסקולריות יכולות להיות קשורות לעילפון, נפילת לחץ דם פתאומית, הפרעת קצב לב. בעיות נוירולוגיות קשורות להתקף אפילפטי, פגיעה בעצבים השולטים על תחושות פרופיוצפטיות (מיקום עצמנו במרחב), איבוד טונוס שרירים פתאומי ועוד. כל אחד מהדברים האילו דורש התייחסות ספציפית. לחלק יש פתרונות מעולים ולחלק רק מענה חלקי. אולם רק רופא יוכל להשלים את הבירור. עם זאת, כשזה מגיע לטיפול אז לפעמים הפתרון המשולב עם רפואה סינית הוא הטוב ביותר. פרסום, תגובה לפרסומים הפורום, קודם כל, קיים כדי לשרת את קהל המטפלים והמתעניינים ברפואה סינית, שיטות אבחנה, התייעצות בין בטפלים ומטופלים ועוד. אין לי התנגדות עקרונית לפרסום "רך" המפנה את המתעניין לכתובת דואר אלקטרוני או אתר אינטרנט כלשהו, אך אני מרגיש מעט שלא בנוח עם פרסום קורסים או שמות מטפלים. אני מאמין שהפרסום הטוב ביותר הוא לענות על שאלות המתענינים ולצרף חומר מעניין וחדש. קוראים שיתרשמו מן התשובות כבר ימצאו דרך לפנות אל כותב התשובה (אם השאיר את האי-מייל שלו). יחד עם זאת אני נזהר שלא לנצל את מעמדי להסיר מודעות פירסום מהפורום. אשמח לתגובות קוראים בנושא זה בברכה ניר עמיר מנהל הפורום חיות, צפרדעים אכן, הצפרדע הייתה בשימוש הרפואה הסינית המסורתית. שמה Secretio bufonis והיא מאוד רעילה ומשפיעה על הכליות והקיבה. ברפואה הסינית קיים שימוש בבעלי חיים רבים ולמרות ההסתייגות האישית שלי מהנושא, אני חייב להודות שבמקרים שונים הדבר מבוסס לא רק על מיתוסים אלא גם מוכח במחקרים קונוונציונליים. היום נעשים מאמצים ברוב המדינות בעולם להימנע ככל האפשר משימוש בחלקי בעלי חיים (למעט מוצרים שאינם גורמים לנזק או עינוי לחיות) וקיימות אלטרנטיבות כמעט לכל דבר. מאמר על צ'י של דינה ראלט http://www.jcm.co.uk/News.html אנדומטריוזיס אנדומטריוזיס היא זריעה חוץ רחמית של אנדומטריום שהיא רקמת רחם עשירה בכלי דם באיזור אקטופי (שלא במקום הרגיל). האזור מתנהג כאילו היה רירית רחם ולכן מדמם וגורם לכאבים רבים בעיקר בזמן הווסת. הבעיה נמשכת כל זמן שהאישה פוריה ומתמקדת בעיקר באזורים שונים של האגן הקטן. יש משם הפרשת ציטוקינים ופרוסטגלנדינים שמשרים הפלות. בפני המטופלת עומדות שלוש אפשרויות טיפול קונוונציונליות: דיכוי הורמונלי (המשרה עקרות ודורש הפריית מבחנה), דיכוי בעזרת גלולות או שווי ערך לגלולות המשמרות את כושר הפוריות, ובגמר תכנון המשפחה טיפול מוחלט הכולל כריתת רחם ואזורים נוספים. הרפואה הסינית מתייחסת לתופעה כאל סטגנציה של דם (לרוב מתקשרת למרידיאן הכבד) ומטופלת בצמחים ודיקור. אומנם שמעתי (אך לא ראיתי) על מקרים רבים שהדיקור סייע אך להערכתי חשובה כאן התערבות בעזרת צמחים חזקים הפותחים סטגנציות. גם לטיפול עם צמחי מרפא עלולות להיות השלכות על כניסה להריון (שכן משתמשים בצמחים חזקים שעלולים לגרום להפלות), אבל התופעה זמנית ולכן עדיף לטפל בשורש, או לפחות לנסות כך ולא לדחות את הטיפול לשלב שבו המטופלת תרצה באמת להיכנס להריון. Familial Dysautonomia הפרעה לא שכיחה הנקראת גם Relay-Day Syndrome המופיעה על רקע גנטי בעיקר בילדים אשכנזים (שם שכיחות הנשאים מגיעה ל 1% ). התופעה מתאפיינת בבעיות התפתחות בעיקר בפריפריה של הגוף ובעיות הובלה במרווחים הסינפטיים (בין עצב לעצב או עצב לשריר) האדרנרגים והכולנרגים. מדובר בפגיעה במערכת האוטונומית (מערכת העצבים הפועלת עצמאית בניגוד למערכת העצבים הרצונית שמפעילה חלקים מגופנו על פי שיגור הודעה מודעת מהמוח המרכזי). קליניקה כוללת סימנים של חסר בליטות (פפילות) בלשון ומספר נמוך של סיבים עצביים היקפיים הנושאים תחושות כאב, טמפרטורה וטעם. בתקופת הינקות אופיינית דלקת ריאה חוזרת בגלל שמנגנון הבליעה אינו תקין ויש שאיפת מזון לריאות, דבר המהווה גורם מוות עיקרי במחלה. הפרשת הרוק והזיעה יכולים להיות מרובים אף לעתים יכול להיות מצב של חוסר דמעות. קיים אודם ניכר על הפנים בזמן התרגשות, הפרעה במצב שתן ונטייה להשתנות לחץ הדם. בנוסף - הפרעה בוויסות הטמפרטורה בזמן עלית חום. קיימות הפרעות תחושה: עודף או חסר של כאב, ירידה ברפלקסים הגידיים ולעתים גם פגיעה מנטלית ואי יציבות נפשית. רוב הילדים אינם מאריכים חיים, בעיקר בגלל הזיהומים הריאתיים. זוהי מחלה אכזרית ולא ידוע לי על טיפול משלים כלשהו שהצליח (אך ידוע לי על משהו שניסה ולא הצליח). להערכתי הסיכוי כאן נמוך. האבחנה הסינית מורכבת ומדברת על בעיות ברמת ה Shao Yang (רמת ה"אמצע" של המרידיאנים) עם סימני חסר ועודף מעורבים. ליתר ביטחון שלחתי את השאלה ל"מביני דבר" בחו"ל. אשמח לקבל פרטים נוספים (שמן הסתם אשאל עליהם). היו איתי בקשר (אפשר אי-מייל) מדי פעם ואם תהיה לי תשובה אשמח לעזור. כיצד בתי חולים בסין פועלים? בתי חולים רבים בסין פועלים על פי הרפואה הקונוונציונלית. בחלק גדול מהם יש מחלקות בגישה הסינית. השיטה שם מאוד מוזרה ומאכזבת כיוון שמי שיקבל טיפול בצמחים בד"כ לא יקבל טיפול בדיקור או טווינה, ואפילו משמקבל טיפול בדיקור בגוף לא יקבל דיקור באוזן ולהיפך. מעטים המקומות שהטיפול משולב אם כי לעתים רואים תמיסה צהבהבה המכילה צמחי מרפא ותרופות קונוונציונליות ביחד, מוזנות אל ורידו של חולה הסרטן. לא הייתי מאמץ את השיטה בארץ (בארץ לדעתי משלבים הרבה יותר) ובכלל לא הייתי מאמץ את הרפואה הסינית של סין לישראל או לכל מקום אחר. בתי חולים רבים שם מזוהמים ודי מגעילים. אם רוצים דוגמאות לשילוב למופת כדאי ללמוד מהיפאנים, הטאיוונים והקוריאנים הדרומיים. משהו אחר לגמרי זה עניין ההשתלמות. בוגר רפואה סינית שמעוניין להפיק המון תועלת מפרקטיקה אינטנסיבית ייהנה מהעובדה שלסינים לא אכפת כל כך מהסינים ואפשר לתרגל עליהם בזמן ההשתלמות המון. בקע מפשעתי בקע (הרניה) פירושו חדירה של איבר אחד לאזור מקומו של איבר אחר בגוף. במקרה שלבקע מפשעתי מדובר ב"גלישת המעיים" דרך התעלה המפשעתית שמשמשת אותנו בשלב העוברי לגלישת האשכים ממקומם בחלל הבטן אל שק האשכים. מעי יכול לגלוש לתעלה זו. במקרה זה נראה נפיחות בשק האשכים. במקרים קלים נתן לבדוק זאת ע"י משוש האזור תוך בקשה שהמטופל ישתעל. השיעול "מקפיץ" את המעי לכיוון האצבע הבודקת של המטפל. התופעה שכיחה בעיקר בילדים. מנסיוני ראיתי שגם ניתוח אינו פותר את כל הבעיה. לעתים היא חוזרת או מופיעה בצד השני ובד"כ היא מתקשרת לתופעות נוספות שהרופא אינו מסוגל לאתר בגלל שאינו מקשר בניהן. למשל נטייה לבעיות עיכול וספיגה, חולשת שרירים, חוסר דם ועוד. כל התופעות האילו מיוחסות לחולשה של אנרגית הטחול האחראי בין היתר גם על "אחזקת האיברים ומניעת צניחתם". לדעתי, לרוב אין מנוס מתיקון כירורגי כיוון שהאזור פשוט פתוח. הרניה עלולה להיכלא ולהסתבך וכדאי למנוע זאת. הניתוח אלקטיבי, כלומר נבחר בזמן הנוח למטופל. עם זאת, חשוב, ללא קשר לניתוח, לבחון את מצבו האנרגטי של המטופל (בעזרת תשאול ובדיקה) ולמנוע התפתחויות אחרות שבשלב זה קיימות כפוטנציאל ברמה האנרגטית. לא ידוע לי על כל קשר בין הרניה לאימפוטנציה ואין מה לחשוש מזה! הקשר בין אומנויות לחימה ורפואה סון טסה מתחיל את משנתו ב"חמישה אלמנטים" לדיאגנוזה נכונה של המצב במלחמה - 1. החוק המוסרי בלחימה : "גורם שיהיו האנשים שרויים בהסכם גמור עם מפקדם" ברפואה: ההיסטוריה הרפואית 2. השמיים בלחימה : "יום ולילה, חום וקור, זמנים ועונות" ברפואה: התנאים הסביבתיים 3. הארץ בלחימה : "מרחקים גדולים וקטנים, סכנה ובטחון, מרחב ומיצרים" ברפואה: הסימפטומים והמחלה 4. המפקד בלחימה : "מידות החכמה, הכנות, עיין טובה אומץ והקפדה" ברפואה: איכות הרופא ואיכות הרופא בעיני המטופל 5. השיטה והמשמעת בלחימה :"עריכת הצבא לחטיבותיו, דירוג הקצינים, קיום דרכי האפסניא, פיקוח על ההוצאות" ברפואה: אורח חייו של החולה והיכולת לשנותו בהתאם לדרישת הרופא סון טסה ממשיך במשנתו לדבר השני ואומר הוא כי בבסיס מלחמה עומדת ההטעיה. מכאן ניתן להסיק את צידו האחר של המטבע - כשמתגוננים יש לחשוף את ההטעיה. העיקרון הראשון שנובע מאכסיומה זו הוא שעל הרופא לחשוף את ההטעיה שקשורה לכך שתמיד הסימפטומים אינם הגורם למחלה. העיקרון השני שלה ההטעיה הוא עקרון ההתערבות הרפואית המינימלית. העיקרון השלישי הוא העיקרון של הרפואה ההוליסטית, הרואה בכל מכלול, ולכן לא תמיד צריכה לטפל בסימפטום, או בגורם לסימפטום - לעומק, אלא לרוחב, לכל האלמנטים הקשורים ליסוד הסיבה לסימפטום. [שוב, אני מביא דברים בשם אומרם, המבקש לא להזדהות (אין לו אפילו מחשב) זאב ] סמסוקוס שחור ונגעים ויראלים סמבוקוס שחור הוא עץ גבוה 5-6 מטר הגדל בעיקר באירופה. יש לו מרכיבים פעילים בקליפה, בעלים, בפרחים ובפירות. הפרחים מגבירים הזעה ולכן מטפלים במחלות חום ויראליות חריפות. הם מסייעים לטיפול בדרכי בנשימה. בשימוש חיצוני הם בעיקר משמשים כחלק ממרכיבים קוסמטיים או בדלקות עיניים. הפ]ירות משמשים להכנת ריבות ומיצים. הוכיחו שהם אנטי ויראלים ומונעים קשירת הוירוס אל התא. בעיקר יעילותם הוכחה לגבי וירוסים כמו וירוס השפעת, ההרפס ו EBV . יש לציין שההוכחה לגבי השפעת הוכחה גם בתנאים חוץ מעבדתיים ומדובר בקיצור ימי השפעת, ובתנאי שהצמח ניתן בשלב הראשון למחלה. שאר האפקטים הוכחו רק בתנאי מעבדה ומבחינה קלינית הנושא אינו ברור. אם תרצה מידע על האנרגטיקה של הסמבוקוס מבחינה סינית אתה מוזמן לפורום של "רפואה סינית". פטמות הפוכות חיפשתי חומר במאגרי רפואה ומצאתי לא מעט, אלא שרוב החומר מתייחס לטיפול ולא לסיבה. מסתבר שהתופעה לגמרי לא נדירה בנשים ומדווחת גם בגברים, אם כי באחוז נמוך יותר. בחומר שקראתי לא מצאתי הסברים לתופעה למעט ציון מספר מקרים נדירים של בעיות מולדות אשר אם הן לא הופיעו אצלך עד כה סימן שאינן שייכות במקרה הזה לבעיה. הטיפול בעיקרו כירורגיה פלסטית ולפי הדיווחים הוא עובר בהצלחה רבה. ראיתי גם שיטה לא כירורגית (בעזרת מכשור מסוים) לתיקון הבעיה אך לא אתפלא שמחקר זה קודם ע"י החברה שמשווקת את המכשיר. נראה לי שאם העניין מטריד אותך כדאי לך לפנות לפלסטיקאי , רצוי רופא רציני שגם יעשה בירור יסודי. אפשרות אחרת זה לבקש תור לאנדוקרינולוג, ייתכן שקיים קשר הורמונלי להשמנה שלך. בהצלחה ואם יש עוד שאלות ניתן למצוא אותי בפורום של הרפואה הסינית. האם לטפל הליקובקטר? חיידק ההליקובקטר היום הוא להיט המואשם במחלות עיכול שונות ובניהן אולכוס. האבחנה חשובה אולם הטיפול שנוי במחלוקת שכן החיידק נמצא גם באנשים רבים שאינם סובלים מהמחלה וכן משום שאילו שנפטרו ממתנו עלולים להיחשף לו שנית. מנקודת ריאות סינית, מדובר במצבי "חום בקיבה" אך לעתים מדובר בבעיה של מערכת אנרגטית אחרת המשפיעה ישירות על הקיבה. דבר זה דורש בירור אצל מטפל מוסמך. עצתי: להשלים כל בדיקה נדרשת. אם ממליצים לך טיפול אנטיביוטי קצר מועד כדאי להתייעץ עם תזונאי המבין בצמחי מרפא. ייתכן שיהיה כדאי לבצע ארדיקציה (השמדה) של החיידק באמצעים דרסטיים תוך שמירה על הפלורה של המעיים בעזרת חיידקים פרוביוטיים (כמו LGG או אקטימל) , ומיד לאחר השמדת החיידק לקחת לזמן מה צמחי מרפא המשנים את הסביבה (חסר האיזון) ולכן מונעים כניסתו מחדש. בהצלחה. אין טיפול מוכח בתחום צמחי המרפא המסלק את החיידק, אך יש לקחת בחשבון שלרבים החיידק קיים ואינו משפיע, וכאן הצמחים יכולים לתרום. עוד תחום שהצמחים יועילו - מניעת השפעה חוזרת (שהיא די שכיחה) של הזיהום. אבל אם העניין מציק מאוד, אז כדאי לנקות בשיטה שהועלת לעיל, או כדברי הסינים: "לסלק את הגנב ואז לחזק את הבית". אולכוס אולכוס פירושו כיב. ראשית דבר יש לברר למה הכיב נוצר ואם הוא אכן בקיבה או בתריסריון. רוב מקרי הכיבים הם על רקע חיידק ההליקובקטר וטיפול בעזרת תרופות נוגדות חומציות לא יפתור את הבעיה, אלא רק חיסול החיידקים. עם זאת, קיימים מספר מצבים של כיבים הנוצרים מחומציות יתר או ממצבים אחרים, תופעה שנפוצה יותר בקיבה מאשר בתריסריון. אני מניח שהנושא בורר היטב במסגרת הרפואה המערבית. לכן, יש לדעת מה משמעות הבעיה ומהי האבחנה האמיתית. יחסי מין מריחואנה ואלכוהול ככל שידוע לי הרפואה הסינית אינה ממליצה לקיים יחסי מין תחת השפעת אלכוהול. ההנחה היא שזה מאיץ את ביזבוז הצ'י המולד ופוגע באלמנטים יינים של הגוף. לגבי מריחואנה לא ידועה לי כל אינפורמציה בנושא. הסינים פשוט התעלמו מהעלים והפרחים והשקיעו בהבנת הזרע (אשר מחזק יין, מטפל בעצירות ויובש אך אינו ממסטל). מכל מקום אני סבור ששום דבר מוגזם אינו מומלץ ובוודאי לא כדאי לערבב בין השניים. לגבי יחסי מין ככלל, הסינים ממליצים להרבות, אבל להרבות באורגזמות ללא שפיכה. לגבי נשים אין בכלל הגבלת מינון שכן הן אינן מפסידות כמעט אנרגיה בתהליך היחסים. מעט מידע בנושא במדור: "ארוטיקה סינית" באתר של תמורות. אישה בת 70 לאישה זו מספר דברים, ומנקודת ריאות מערבית הם אינם קשורים זה לזה. מתן ההורמונים, למרות שאינו אופייני לגיל הזה, מתקשר כנראה לקצב המואץ של האוסטאופורוזיס שלה. שאלה טובה באילו הורמונים מדובר. טיפול הורמונלי הוא הדבר הכי טבעי שיכול להיות כיוון שמדובר בהשלמת חומרים שהגוף מייצר אך לא במידה מספקת. בוודאי יותר טבעי מכמויות הויטמינים ששופכים לאנשים רבים ושלא ייתכן שבאופן טבעי משהו יוכל לקבל מינונים כאילו. מיפוי הלב מתקשר לחולשה הגדולה בה היא נמצאת ולחשש שמדובר כאן באי ספיקה. אמנם החומר הרדיואקטיבי יכול לגרום רגישות לכליות במקרים נדירים, אבל הסיכון נמוך מאוד, למעשה, נמוך בהרבה מהנזקים של טלפונים סלולרים. הרווח לעומת זאת יכול להיות גדול כי אישה בגיל זה חשופה למחלות לב באותה רמת סיכון כמו גבר ואבחנה מוקדמת עשויה לעזור הרבה. לא ברור לי מה הסיבה לקושי בהרמת היד. אבל חולשה בצד שמאל מרמזת על בעיה קרדיאלית יותר ממצב אורתופדי כלשהו. אם הנטורופאט מוכן לקחת אחריות על הגברת הזו ואם היא מוכנה להיות פתיה ולשמוע לדעתו, לא אתערב בעניין. אני לא הייתי מונע ממנה שום טיפול קונוונציונלי והייתי מסתפק בטיפול תומך. לולה הגיל הייתי מציע ניסוי (קצת מסוכן): חודשיים טיפול נטורופאטי ואם יש שיפור אובייקטיבי (על פי בדיקות ארגונומטריות, אקו לב, לחץ דם ושיפור קליני) אז כל הכבוד לנטורופאט. אם אין שיפור, אז במחילה מכבוד הרפואה הטבעית, השילוב מתבקש! טוקסופלזמה מדובר בטפיל שעובר בעיקר מחתולים וציפורים ויכול לעבור גם דרך מזון מזוהם. באנשים עם מערכת חיסונית תקינה המחלה עוברת מעצמה לאחר התנפחות קשרי לימפה ,חולשה וחום. הימצאות הטפיל גורמת להפלה במקרה בטוב ולפגיעה קשה בעובר במקרה הפחות טוב. הימצאות נוגדני IgG מצביעים על חשיפה בעבר למחלה ללא נוכחות אקטיבית שלה. בדקתי בספרות הרפואית ולא מצאתי דיווח ישיר על שכיחות ההפלות בקרב נושאי נוגדנים (אם כי יש מידע מפורש על הקשר בין הפלה לנשאיות פעילות). עם זאת ייתכן שהפרזיט עורר את המערכת האימונית להגיב כנגד עצמה או כנגד כל דבר המזוהה כזר, ובמקרה זה העובר הפוטנציאלי. מובן שגינקולוג ידע לפרט על כך יותר. במידה ואין עדות לקיומו של הפרזיט (על פי הבדיקה הנוגדנית נראה שכך הוא), נראה לי שטיפול על פי הרפואה הסינית יתאים מאוד. יש לבצע תשאול ולראות לאיזו קטגוריה אבחונית הבעיה מתאימה. ככלל (ולא בהכרח בהקשר אליך) הפלות ברפואה הסינית מוגדרות כ"רחם חלקלק" והם בעיקר מתאימות לאחת הבעיות הבאות: * חסר צ'י ודם - הפלה בשלב מתקדם של ההריון, חולשה, ליאות, סחרחורות וטשטוש ראייה, פלפיטציות ואינסומניה, סימני חסר צ'י ודם אחרים. * חסר בשל חום בדם - פנים סמוקות, צמא, כאבי גב תחתון, סימני חום בדם. דופק רחב וריק. טיפול בצמחי מרפא ואולי גם דיקור עשוי לקדם את הפיתרון. גיליין ברה Guillain Barre Syndrome (Ac. Post Infective Polyneuritis) מחלה שסמניה המקדימים כוללים כאבי ראש, הקאות, חום גבוה וכאבים בגפיים ובגב תחתון. סימנים אילו מתפתחים לשיתוק בארבע הגפיים, ובמיוחד בשרירים בפרוקסימליים (של הזרוע והירך). שרירי הנשימה, עצבי הגולגולת (בעיקר השביעי) ועמוד השדרה עלולים להיות מעורבים. הסכנה העיקרית היא פגיעה נשימתית ולכן יש לעקוב במיוחד אחרי תפקודי הנשימה. ברמה הרקמתית מדובר בדלקת, בצקת ופגיעה במיאלין שהוא מעטפת העצב, בעיקר באזורי שורשי חוט השדרה. רמת החלבון בנוזל שדרתי מוחי (CSF ) גבוהה מאוד. הטיפול כולל סטרואידים או סינון הפלזמה. ברוב המקרים חלה החלמה בפרק זמן של 3-6 חודשים, אך לחלק נותרת חולשה או פגיעה. מנקודת ראות סינית מדובר ברוח העולה על רקע חום בדם, חום חיצוני, חסר דם (הכי שכיח) או חסר יין. כמובן צריך לשלול אפשרויות נוספות. הטיפול כולל דיקור (בעיקר בשלב האקוטי) וצמחי מרפא (אפילו דרך צינור האכלה). למרות שנתקלתי רק במקרים שהיו בשלב השיקום (וזה הועיל לא מעט), אני מניח שהתערבות מהירה יותר (בהסכמת הרופאים כמובן) עשויה לעזור. מתיאורך קשה להסיק מהי , מבחינה מערבית, הבעיה העיקרית. נראה לי שחסרים נתונים בעיקר מעבדתיים. קודם כל הייתי פונה לבדיקה אנדוקרינולוגית מקיפה. ייתכן שגם מבחינה מערבית את מטופלת לא נכון. נראה לי חשוב להבין למה בלוטת התריס (או בלוטת יותרת המוח) אינה מתפקדת כראוי קודם שתתחילי טיפולים משלימים. לאחר שהאבחנה המערבית תהיה ידועה (או שהיא ידועה כרגע ורק לא כתבת אותה), ניתן, ברוב המקרים, לגשת לטיפול סיני. להערכתי הטיפול, בנוסף לדיקור, צריך לכלול צמחים. הסיפור שלך רומז, מנקודת ריאות סינית, על תופעה של חסר דם (שזה בפירוש לא אנמיה!!), אבל קיימות כמובן, גם אפשרויות נוספות. אם זה כך אז הטיפול הטוב ביותר הוא צמחי מרפא. במקרה שקיימת מעורבות אוטואימונית (כשנוגדני הגוף תוקפים את הגוף עצמו), התרשמתי שדיקור בשיטה היפאנית עשוי לסייע יותר. תסמונת התעלה הלכודה Carpal Tunnel Syndrome מדובר בלחץ על העצב המדיאני באזור שורש כף היד, הגורם לדילדול שרירי, נימול וכאב בכף היד. סיבות: כל דבר היכול לגרום לנפיחות ובצקת באזור שמובילה ללחץ על שורש התעלה. בין היתר כוללים מצבים של הריון, מנופאוזה, ראומטואיד ארתרטיטיס, גאוט, מיקסאדמה (מצב חמור של היפותיירואידיזם), אקרומגליה (הפרשת יתר של הורמון הגדילה), עמילואידוזיס (שקיעת חלבון בכליות, מפרקים ואזורים נוספים). הסיבה השכיחה ביותר היא מאמץ יתר על האזור (למשל החזקת תינוק, או הקלדה במחשב). בד"כ הכאב מחמיר בלילה ונמשך על לאצבעות. לעתים התחושה היא של צריבה, תופעה המוקלת עם מים קרים. ייתכנו פגיעות בתחושת מגע עדין, בהבחנה במיקום שתי נקודות (Two Points Descrimination ) והזעה. הטיפול חיוני שכן במשך הזמן חלה התדלדלות שרירי כף היד הקטנים (בעיקר של ה Abductor pollicis Brevis ), ואפילו פגיעה לא הפיכה בעצב. בדיקות שמקובל לעשות כוללות בדיקה פיזיקלית ו EMG . הבדיקה הפיזיקלית כוללת שני מבחנים: Phalen's test : פלקסיה פלמרית של ה wrist למשך דקה גורמת לכאב. Tinel's test : תיפוף עם האצבעות על אזור העצב המדיאני (לאורך אמצע האמה) מוביל לתחושת נימול בכף היד. הטיפול המערבי כולל קיבוע (Splint ), סטרואידים מקומיים להפחתת הבצקת וניתוח לשחרור הלחץ המקומי. לצערנו הטיפול הקונוונציונלי לעתים רבות נכשל. למעשה גם הטיפול הסיני אינו נותן תוצאות של מאה אחוז אבל עדיף להתחיל איתו מאשר בניתוח ובסטרואידים. מנקודת ריאות סינית יש לשלול אבחנה מבדלת רחבה מאוד. אם הבעיה היא פגיעה מקומית (ואכן בד'"כ זה כך) , ניתן להסתפק בדיקור או מוקסה בגרגר (מן שיטת חימום מאוד נקודתית). שיטת טיפול אחרת שראיתי עם תוצאות לא פחות טובות כוללת טווינה (פיזיותירפיה סינית) בשילוב עם מגנטים ומוקסה בגרגר. אם הבעיה יותר כללית (דבר שיתברר במהלך האבחנה) יש לשקול גם צמחים ואסור לשלול התערבות קונוונציונלית. תחושת צריבה באמה לפני הכל יש לברר מה מקור התחושה. האם יש עצב לכוד? דלקת? הפרעה מטבולית (נדיר שזה יהיה באמה, בדרך כלל זה בקצוות)? מקור מוחי? חסר ויטמינים (בעיקר 12B )? האם הצריבה שטחית או תחושה עמוקה. בקיצור - רופא טוב שיעשה את הבירור המקיף וישלול בעיות שונות. מנקודת ראות סינית הצריבה יכולה להיות על רקע חסר דם (לא אנמיה!) או חום מקומי. יכולות להיות עוד סיבות אך הן נראות לי פחות סבירות על רקע המידע המסופק כאן. עצתי, לפנות למטפל סיני שיעשה בירור טוב, ושוב - לאחר השלמת הבירור הקונונציונלי - ברוב המקרים הטיפול בדיקור מסייע. במקרה שמדובר בבעיות יותר כלליות ולא מקומיות רצוי להתערב גם עם צמחי מרפא. יין ויאנג שאלת על יין ויאנג שאלת על כל הרפואה הסינית, שאלת על כל הפילוסופיה הסינית ואולי על כל התפיסה המדעית, פילוסופית – רפואית של היקום כולו. המושג יין ויאנג כולל את כל הניגודים המשלימים זה את זה. אבל יותר מכך, בכל יין יש גם מהות יאנגית ולהיפך, וכל יין שמגיע לשיאו יהפך ליאנג ולהיפך. לפיכך כל משמעות של חומר ואנרגיה, גוף ונפש, שמיים ואדמה, חום וקור יהיו חלק מתמונה זו. מכאן ברור שלנפש יש משמעות בתוך התפיסה הזו בהיותה הפאן המנוגד והמשלים של החומר. אם ברצונך להעמיק בתחום היותר רפואי אז כל ספר ברפואה סינית המכיל חומר על שמונה העקרונות ישכיל אותך. אם הכיוון יותר פילוסופי אז כל ספר למתחילים בפילוסופיה סינית מתאים. כל ספר על דאואיזם (אפשר להתחיל בתרגום החמוד של ספרו של לאו טזה מאת דן דאור, אם אני לא טועה) יתאים. אני בטוח שיש מאוד ואלפי אתרים בתחום, רק צריך להגדיר מה בדיוק מחפשים... טורט כדי להבין את תופעת התסמונת ע"ש טורט על פי הרפואה הסינית, נדון תחילה במושגי יסוד. חשוב להבין שהדיון יתבצע בעזרת מושגים מטפורים בגלל מורכבת והיעדר טרמינולוגיה בסיסית בעולם הרפואה הסינית. הרפואה הסינית מבוססת על ההנחה שבטבע פועלים כוחות מנוגדים המשלימים זה את זה. לכוחות אילו קראו הסינים יין ויאנג, כאשר יין מיצג את האלמנטים החשוכים, עמוקים, פנימיים וקרים ואילו יאנג מיצג את האלמנטים המוארים, גבוהים, חיצוניים וחמים. כל הפרה באיזון בין מערכות ייניות ליאנגיות בגוף עלול להביא למצב של מחלה. האינטראקציה בין כוחות מנוגדים מולידה תנועה, או כוח מסוים הנקרא בסינית צ'י ומתורגם למושג "אנרגיה" במערב. אנרגיה זו זורמת בערוצים משלה וכל עוד היא מאוזנת, הדבר מצביע על איזון בין היין ליאנג בגוף, כלומר על בריאות. הפרת האיזון של הצ'י יכולה להתרחש במספר משורים, כמו למשל מצב בו קיים חסר צ'י. במצב זה האנרגיה מדולדלת והאדם נראה חלש וחסר חיוניות. מצב הפוך הוא המצב בו קיימת הצטברות עודף צ'י באזורים שונים בגוף. זהו אזור מתוח (בדומה לצינור מים עם לחץ יתר) וחסר גמישות. על המטפל לאתר אזורי עודף ולווסת את מטעני הצ'י לאזורי חסר. מצב אחר הוא סטגנציה המקביל לכיפוף צינור וחסימתו. תופעה זו באה לידי ביטוי הן במישורים הפיזים (כמו עצירות, כאבים לפני מחזור או כאב ממוקד) ובמישורים נפשיים (כמו עקשנות, אובססיביות, דריכה במקום). האדם יכול לדכא כעסים או רגשות עד לגבול מסוים אולם הוא מסתכן בהתפרצות חזקה יותר. אנו רואים תופעה זו באופן מודגש בלוקים בתסמונת טורט, בה נסיון לדכא את הטיקים (בשיטות הרפיה או שליטה מוחית) מביאות, לעתים, להתפרצות דרמטית יותר של התקפים, בדומה לסכר מים היוצר חסימה שנפרץ לפתע. זו הסיבה שעל פי הרפואה הסינית יש להמנע מדיכוי הדחף לתיקים. בעיה נוספת העלולה להתרחש בצינורות הצ'י היא התמרדות הצ'י, כלומר זרימה שלו בכיוון הפוך לטבעו. דוגמאות שכיחות לתופעה זו הן התעטשות, הקאות או כעסים. תופעה כזו עלולה להתרחש בנסיבות בהן אין עיגון של הצ'י בכיוון זרימתו הטבעי. הכוחות המעגנים הם הכוחות העמוקים והכבדים, כלומר המערכת היינית. "חסר במערכת היינית" עלול להוביל להתבטאות מוגזמת של המערכת היאנגית ולבוא לידי ביטוי בכעסים, התפרצויות וטיקים. הפרעה נוספת המשתייכת לקטגוריה זו היא "חסר דם". אין הכוונה כאן לאנמיה אלא לאוסף של סימפטומים המזכירים תופעת האנמיה, כלומר: חיוורון, אי סבילות לקור, חסר ברק בעיניים, חולשה וסחרחורות, קול חלש ונטיה להיעלב. התבטאות מוגזמת של המערכת היאנגית יכולה להגרם עקב השפעות "חום, (Heat ולא Fever ). אין הכוונה לעליית הטמפרטורה אלא לתופעות המתבטאות באיריטביליות, עור סמוק ואדום, אי נוחות מחום וחיפוש אחר משקאות קרים. הטיפול במקרה הוא ניקוז החום. אפשרות נוספת ליצירת "התמרדות צ'י" היא חסימה במקום מסוים הכופה על הצ'י לעלות מעלה או לפרוץ דרכה. גורמים לחסימת צ'י יכולים להיות גורמים רגשיים ופיזיים. חולשה של מערכות "מפנות" או הצטברות מרכיבים המאיטים או חוסמים את המערכת יכולים לגרום לפגיעה זו. אחד מן החומרים האפשריים היא הצטברות "ליחה". אין הכוונה כאן לליחה המציפה את מערכת הנשימה במקרים מסוימים אלא למושג נרחב בהרבה המתייחס לריור יתר במערכת העיכול, הנשימה ופעילות מוגברת של אגירת שומנים. לליחה יש תכונות מאיטות ולכן זרימת הצ'י עלולה להיות יותר איטית ותבנית האדם תהיה פלגמטית. במקרה זה נגלה הפרעות קשב. הופעת התופעה של חום וליחה במגביל יוצרת צירוף הרסני של הפרעות קשב, אימפולסיביות ולעתים התמרדות צ'י היכולה לבוא לידי ביטוי בצורת טיקים. אופן ההתפרצות של הטיק מזכיר את תכונות הרוח: מהירה, אימפולסיבית, משתנה ממקום למקום, נוטה לעלות למעלה. הסינים השתמשו בצורת ביטוי מטפורית זו לתאר, בין היתר, גם טיקים: הם מהירים, נוטים להתבטא יותר בחלקי הגוף העליונים, באים וחולפים ולעתים נודדים ומתבטאים באופנים שונים. על פי הרפואה הסינית רוח יכולה להופיע מסיבות שונות, למשל: * חסר דם. * חסר יין. * חום. * סטגנציה שנפתחה (ליחה). עלינו לזכור כי התסמונת ע"ש טורט נעשה בשלושה מעגלים החופפים לעתים זה את זה: תופעת הטיקים, הפרעות קשב והיפראקטיביות ואובססיביות / קומפולסיביות. בדיקה יסודית של המטופל תאפר למטפל להעריך לאילו מן הקטגוריות לעיל (או לקטגוריות נוספות) שייך המטופל ולתת לו טיפול בהתאם. לצערנו, גם אם הטיפול תואם לחלוטין את האבחנה, התוצאות המקוות הן מוגבלות ביותר. למרות האמור לעיל נצפו תוצאות חלקיות טובות באותם מקרים בהם תופעת הטיקים הינה עצמונית או מלווה בהפרעות קשב והיפראקטיביות. כל תופעה בנפרד מטופלת בהצלחה סבירה ברפואה הסינית בשיטות הבאות: שיאצו - כלי חשוב בטיפול בילדים היפראקטיבים. הכלי משפר את הקשר בין הילד להוריו. מקנה לו הרגלי הרפיה ויכולת שליטה עצמית ומגדיר גבולות. טיפול זה נעשה פעם עד פעמיים בשבוע ע"י מטפל מיומן במשך 20-50 דקות (לפי גיל המטופל) ובמקרה שאנו דנים בילד יש להמשיך את הטיפול בבית מדי יום ע"י שיתוף ההורים. דיקור - על פי התפיסה הסינית לדיקור יש השפעה טובה לריסון רוח וויסות מהלך הזרימה של הצ'י. לטכניקות פורמליסטיות נצפתה הצלחה רבה יותר בצמצום עוצמה ותדירות הטיקים. שיטה זו מוגבלת במקרים הנידונים כטיפול יחיד אך עשויה להשתלב היטב כשהיא באה במסגרת טיפול כוללני. יש לשקול טיפול בעזרת מרידיאני האקסטרה. צמחי מרפא - מתן צמחי מרפא על פי הרפואה הסינית עשוי להועיל בעיקר במקרים של חוסר יין או חסר דם, אשר שיטות אחרות מוגבלות יותר בסיוע. אילו נחשבים למקרים היותר בעייתיים לטיפול. ברוב המקרים תינתן פורמולה הכוללת מספר צמחים (בניהם, קרוב לוודאי, גסטרודיה) המרסנים רוח ופועלים על שורש הבעיה. בטיפול בצמחים, בעיקר בילדים, יש לקחת בחשבון סיכונים ולחשב בזהירות את המינונים. עם זאת, תופעות הלוואי הידועות של הצמחים מועטות ובטלות לעומת אילו של התרופות המקובלות. מינון מקובל לילדים הוא 1-1.5 גרם לכל 10 ק"ג משקל ילד. תזונה - על פי הרפואה הסינית לכל מזון יש אנרגיה חומנית משלו. כך, למשל, צ'ילי, גם אם הוא יונח במקפא למספר ימים, בליעתו תגרום לצריבה, חום, סומק וטכיקרדיה. מכאן שהאנרגיה החומנית שלו חמה, גם אם טמפרטורת ההגשה הייתה קרה. התפיסה הסינית מקפידה על איזון אנרגטי של המזון בהתאם לחוקי היין והיאנג. לאדם הסובל מקור רוב ימי השנה מומלץ להרכיב דיאטה המכילה מזונות חמים וחמימים, ולהפך. לתזונה ערך משמעותי בעיקר בתופעות הקשורות להיפראקטיביות והפרעות קשב אולם השפעת איטית התועלת בעיקר בתמיכה בשיטות הטיפול האחרות. לסיכום: תסמונת ע"ש טורט היא תסמונת קשה המחייבת כיווני מחשבה משלימים. ניתוח התופעה בעזרת מודלים אלטרנטיבים עשוי להציע פתרון חלקי לחלק מהתופעות הנצפות בלוקים בתסמונת זו. שילוב של טכניקות טיפוליות שונות מתוך עולם הרפואה המשלימה עשוי לסייע למטופל אך חשוב שטיפול זה יבוצע ע"י אנשי מקצוע ותחת בקרה של רפואה מערבית. על החוק בארץ If you can't read this answer in Hebrew, please, ask it again. מצב החוק בישראל פרוץ ואינו ברור עדיין. ישנן מספר ניסיונות תיקוני חקיקה וגם הם נוגעים בשלב זה לדיקור בלבד. המגמה המסתמנת היא הרשאה לטיפול ברפואה סינית למי שאינו רופא תחת השגחת רופא. הוויכוח בחוק הוא מה המשמעות של השגחת רופא (האם היא צמודה או איזו השגחה ברמת ההפניה והמיון). ישנם מספר ארגונים בארץ המטפלים במצב. כל ארגון קבע, מן הסתם, שהוא המייצג האמיתי של קהילת המטפלים בארץ. הבעיה נובעת מעירוב שיקולים מסחריים של בתי הספר השונים בארץ. נראה לי שהארגון הגדול ביותר, ואולי גם הפעיל ביותר הוא העמותה אותה מנהל יוסי מורגנשטרן. ניתן לפנות אליו ישירות. יוסי מורגנשטרן: 09-7448182 או 03-6094994 מחפשת רופא קונוונציונלי אני מבין את הצורך לפנות לרופא קונוונציונלי כאשר יש בעיה המשלבת שימוש בתרופות קונוונציונליות, ועם זאת מעלה את ההסתייגות הבאה: רופאים אולי יבינו יותר בתרופות (לפעמים) אבל פחות ברפואה הסינית שזו מהות הטיפול. אז למה עדיף ללכת במקרה המשולב? הטוב ביותר באמת למצוא משהוא שרמת ההתמצאות שלו בשני התחומים גבוהה, אבל קשה לבדוק זאת מראש. פיתרון אחר הוא ללכת למסגרת שמשלבת באותה קליניקה פיקוח רפואי וטיפול בפיקוח של מרפא סיני טוב. יש קליניקות כאילו ולא קשה למצוא. אפשרות נוספת היא ללכת לתזונאי קליני שעבר הכשרה רחבה ברפואה סינית. הוא אומנם אינו יודע דיקור (בדרך כלל) אבל הידע בצמחים וברפואה מערבית די מקיף ויש לו יכולת מיון לא רעה (כלומר להפנות למטפלים אחרים שישלבו טיפול). אם תוכלי לפרט באילו תרופות מדובר (וסיבת נטילתן) אוכל לכוון אותך יותר. ברוב המקרים מספיק שמטפל סיני טוב יעבוד תוך תיאום עם רופא המשפחה שלך. בהצלחה כאבי שרירים, חולשה, יובש בעיניים מתיאור הבעיה וגם מכיוון הבדיקות של הרופאים מצטייר שהרופאים חושדים במחלה אוטו-אימונית, כלומר מחלה בה המערכת החיסונית תוקפת את הגוף עצמו. אפשרויות אחרות הן בעיה מטבולית הקשורה לאיזון אלקטרוליטים (מומסים יונים בדם) , אלא שזה אמור היה להיות מאובחן בבדיקות הדם. אפשרות נוספת היא פגיעה עצבית, למשל במערכת הפריפרית (ואז שוב חוזרים לנוגדנים שאולי תוקפים את מערכת העצבים) או בעיה מרכזית מהמוח, אבל גם לזה יש בדיקות פשוטות שאני מניח שעשו ושללו. לדעתי לא רצוי להמתין עד לקבלת תוצאות, שאמנם עלולות להגיע בשלב כלשהו, אבל לפעמים בשלב שהמחלה עברה את השלב הסימפטומטי (האנרגטי) והתחילה להסתמן כפתולוגיה (שלב החומר). מאבחן סיני טוב יוכל להעריך את מצבך ולקבוע אבחנה שונה מהקונוונציונלית אבל כזו שיכולה להוביל לפתרון. נראה לי שכאן חשובה חשיבה משולבת, ורצוי שתבחר תחום טיפול של מרפא המתמצא גם בצמחים וגם בדיקור, ואולי בתחומי טיפול נוספים במסגרת הרפואה הסינית. חשוב שגם אם ההרגשה משתפרת, להמשיך במעקב רפואי. יש מספר בדיקות דם שבמוקדם או במאוחר יש לחזור עליהן ( EBNA , Anti DNA , R.F , ואחרים). אני בטוח שזה לא משמח אותך, אבל אתה נראה "כייס" מעניין ואתגר טיפולי. אולי כדאי לך לפנות לקליניקה משולבת. אם תתקשה למצוא מקום , פנה לכאן שנית. פטריה בדיקות (משטח ואגינלי) אינן שוללות מציאת קנדידה או כל פטריה אחרת. טיפול מקומי לעתים רבות אינו מעביר אותן וטיפול מערכתי, כלומר על ידי בליעת כדורים, אומנם מאוד יעיל אבל לא נטול תופעות לוואי. ובנוסף, תתכן הדבקה חוזרת המתקשרת להרגלי המין של המטופלת. כמובן גם תתכן דלקת כרונית של האזור ללא זיהום פטרייתי. במקרה זה הטיפול מיותר ואולי אפילו מזיק. הרפואה הסינית עשויה לתת פתרונות לא רעים בתחום. זה משלב תזונה ו/או צמחים. ויש הממליצים על דיקור. להערכתי, במקביל לטיפול הסיני המאוד מומלץ, כדאי לפנות לרופא אחר. דיעה שניה לפעמים משנה את האבחנה או מאפשרת בדיקות שלא שקלו קודם. סולגר כנראה שהמוצרים אמינים וטובים. רמת החומרים הפעילים שם נבדקת באופן יסודי, ואם לשפוט לפי הפרסומים שלהם, כל מוצר עובר בדיקת איכות יסודית. אבל - מנקודת ריאות סינית קיימות שתי בעיות: הבעיה הקטנה: מבחינה אנרגטית כל צמח צריך להיות מעובד בדרך מסוימת, בתקופה מסוימת של השנה. רק החומר הפעיל יכול להשפיע, אולם הערך האנרגטי שלו לא תמיד תואם את המצופה, גם אם הערך הפרמקולוגי מוכח. והבעיה הגדולה: התאמה! מנקודת ראות סינית יש להתאים לכל אדם פורמולת צמחים אינדיבידואלית לאחר תשאול יסודי. זו אמנות שדורשת מטפל עם הכשרה מתאימה. כמובן שמתן צמח או ויטמין לפי טבלות המלצות היא בבחינת טיפול לפי מתכונים. הרפואה הסינית מקפידה גם על שילוב מספר צמחים יחד באופן שכל אחד יחזק או יאזן את השני. זוהי אינטראקציה שניתנת למטופל על סמך תוצאות האבחנה. שיקולים בבחירת מטפל מספר הטיפולים שלקחת קטן מכדי להעריך הצלחה או חוסר הצלחה. השיקול הכלכלי חשוב ואם עלות הטיפול מעיקה , בהחלט מומלץ לעבור לטיפול בקופת חולים או אצל מטפל זול יותר, כי ההתמדה בטיפול מאוד חשובה , וגם חשוב לא להיות מתוסכלים. בקופת חולים מכבי מטפלים בדיקור רופאים בלבד. בזהירות ובלי הוכחות, אני מעריך שרובם חסרי הכשרה מקיפה (על פי הבנתי) בתחומים השונים של הרפואה הסינית. בקופת חולים כללית, ונדמה לי שגם במאוחדת, יש טיפולים על ידי מטפלים שאינם רופאים, אבל תחת השגחה רפואית, ולמיטב ידיעתי הם נבחרו באחריות רבה. ניתן לפנות לכל קופת חולים גם אם אינך שייכת. יש גם מרפאות פרטיות שמטפלות במחירים דומים (ואפילו זולים יותר) ואיכותן אינה נופלת מהאחרות. את יכולה להתעניין גם במרפאות של בתי ספר שונים. במידה ואת מתלבטת אם להשאר אצל המטפל הנוכחי, הנה מספר רמזים: האם הוא תשאל אותך תשאול יסודי שכלל שאלות מפורטות, בדיקת לשון ודופק (משך כשעה)? האם הוא ברר בעיות רפואיות מבחינה קונוונציונלית ושלל אותן? האם הוא מנהל רישום מסודר אחר הטיפול והרישום מרוכז בתיק מטופל? האם הוא נותן חשבונית (כן, זה גם נחשב לאמינות בטיפול) האם יש לו כיסוי ביטוח ברפואה משלימה? (זה בדרך כלל אומר שהוא למד בבית ספר כלשהו מסודר). אם התשובה לא מספקת , עברי למטפל אחר. אם כן מספקת, שתפי את המטפל בקשייך הכלכליים ונסו להגיע להסדר. IBD ריפוי מוחלט? שוחחתי עם רמי בטלפון. משיחתי הובהר לי כי בידיו פורמולה המבוססת על הרבולוגיה מערבית שיכולה לתת מענה מצוין לחולי IBD , גם ברמה מתקדמת וקשה. הפורמולה הוכיחה עצמה, לטענתו, עד כה, על שמונה אנשים והיא ידועה לעמותה לחולי IBD (קרוהן ואולצרטיב קוליטיס). כרגע הפורמולה נתונה תחת פרוצדורה של רישום פטנט, דבר שיכול לקחת מספר שנים ונחשב לבעייתי, כיוון שרישום פטנט על צמחים זמינים הוא בעייתי לכשלעצמו. אני מבין את הרצון של רמי לעגן את תגליתו בחוק ואין לי עוררין על כך. לצערי, הוא אינו מוכן לשתף פעולה במחקר מקובל עם כל מחלקה בישראל, תוך עיגון כל הזכויות, מה שעלול להפריע להסמכת הפורמולה ב FDA ובפרוצדורה לרישום פטנטים. כידוע, ה FDA ורשויות אמריקאיות נוספות הכירו באמינות המחקרים הישראלים ותוצאותיהם נחשבות גם בארה"ב. לפיכך, כל מחקר שלא מתקיים (כאן או שם) מעקב את השימוש בפורמולה ומאריך את סבלם של כל הלוקים במחלה, כמובן, בהנחה שהפיתרון לה אכן קיים. לכן בקשתי: א - רמי, חשוב שנית על מחקר מקיף על קהל חולים (ולא על מטופלים ספורדיים המגיעים אליך) בשיתוף פעולה עם בית חולים מכובד בארץ. אני מבטיח לך למצוא קשרים, מבטיח שזכויותיך לא יפגעו ומבטיח לא להיות צד בעניין. ב - רמוי - אל תשתמש בכלי הפורום כפרסום אישי אלא אם אתה מתכוון להעניק טיפול בעלויות בלבד (הוצאות צמחים וזמן) ללא הפקת רווחים, עד לרגע שטענתך תוכח בכל כלי מידה מדעי. ג - מטופלים של רמי, אנא , כתבו לנו על רשמיכם, ולו כדי לחזק את התקווה שאכן, במקום כלשהו, ישנו פיתרון מוצלח וששוה לחכות לו. פנינים אם לסינים יש פנים צעירות זה לא בזכות הפנינים כי לרוב הסינים אין כסף לקנות אפילו את הצדפה שלהם. אבל לפנינים יש תכונות מחזקות יין והן בשימוש במצבים מאוד ספציפים ברפואה הסינית: margarita = zhen zhu נחשבת מבחינה אנרגטית למתוקה, מלוחה וקרה. היא חודרת לערוצי הלב והכבד. תפקידה להרגיע עוויתות, לטפל במצבי פלפיטציות (הלמות לב), ופרכוסים. לטהר את החום של הכבד ולשפר ראיה. בשימוש חיצוני הוא נועד לטיפול בכיבים (חמים). ייתכן ששימושים נוספים שמיוחסים לו באמת נכונים , אבל אני חושש שאין עדיפות לפנינה על מוצרים קוסמטים אחרים , ורובם עוזרים במידה די דומה בהתאם לחומרים הפעילים השונים שבתוכם. לויקוריאה לויקו = לבן, ריאה = הפרשה. כלומר הפרשה לבנה (אשר לרוב, אינה לבנה). לויקוריאה נקרא בסינית Dai xia כאשר xia פירושו מתחת ו Dai פירושו חגורה (המקיפה את אזור המתניים התחתונות). הפרשה זו יכולה להיות מיוחסת לבעית "ליחה" כלומר עודף הפרשות המצטברות בגלל ייצור יתר של אנרגית הטחול, או בגלל בעיות בכליות, או בגלל התקעות אנרגטית (סטגנציה במחמם תחתון) שאינה מאפשרת לה להתפנות. לאורך הזמן ההפרשות משנות צבע ולעתים אף ריח. הטיפול בעזרת צמחי מרפא על פי השיטה הסינית לרוב יעיל ומספיק. לרוב, סביבה פרוביוטית פנימית וחיצונית (למשל אצידופילוס) עשויה לתרום. DAI MAI הביטוי DAI הוא חגורה, או משהו שסובב אותך. הכוונה לחגורה נדרשת ולא חגורה קישוטית, כלומר שאם זה לא קיים המכנסיים נופלות. זה משהו מאגד. לפעמים משתמשים במילה לתאר משהו מדריך, למשל כדי לתאר ספינות קטנות שמושכות ספינות גדולות בתור מדריך. מעבר לעובדה שזה תופס ומאגד מדובר במשהו שמדריך ונותן גבולות בכיוון מסוים. משתמשים ב DAI על מנת לתאר הפרשות אצל אישה (אם כי ניתן לתאר את ההפרשות אצל גבר). למשל לויקוריאה נקרא בסינית Dai xia כאשר xia פירושו מתחת. לקרקטר של ה DAI ניתן להוסיף קרקטר נוספים: למשל אם מוסיפים את סימן המים נקבל את המושג Zhu שזו סטגנציה של קיפאון, של קור. כאילו שמו אותי בחבית של מים עד החגורה. כלומר יש איזו שהיא חגורה של קיפאון. אם מוחקים את סימן ההליכה ומוסיפים את סימן הבשר (flesh ) נקבל את המושג של הריון. כל שלושת הנקודות של ה Dai Mai (ולפי הגישה הקלאסית יש רק שלוש) קשורות לתמיכה. הנקודות הן: Exit Point בה הנקודה מתגלית לגוף, היא Zhang Men כלומר שער לאיברים המלאים: Liv-13 . GB-26 Dai Mai היא נקודת בסיס חשובה למצבי כאב צידי. GB-27 Wu Shu שזה חמשת הצירים או התמיכות. GB-28 Wei Dao הוא תמיכה בדרך. על נקודת ההתגלות ממנה מתחיל המרידיאן ושלוש הנקודות המרכיבות אותה הן נקודות בהן יש קונצנזוס לגבי היותן חלק מן המרידיאן. ב Ling Shu = Spiritual Axis בפרק 2 (הספר השני לאחר ה Nei Ching ): "מרידיאן הכליות הולך מאחורי הברך, מתפצל ומגיע אל מרידיאן ה UB , ואז הוא עולה מעלה והולך אל הכליות עצמן (לאיברים) ויוצא ב Dai Mai ". כלומר המקור האנרגטי של ה Dai Mai הוא מהכליות. זה אותו מקור אנרגטי של ה Chong Mai . יש פה משפט קשה. צריך לזכור שכל הידע הגיע ממקורות אילו וכל השאר זה אקסטרפולציה של מקורות אילו. המקום שבו הדאי מאי מוזכר בקשר עם מרדיאנים נוספים: ב Ling Shu הוא נקשר לכליות. במקור אחר: Su Wen = Simple questions בפרק 44 כתוב כך: " המשפט מערב את ה Dai Mai בגלל העובדה שהקיסר שואל את הרופא ד"ר צ'י פו: למה כשיש חולשה ברגליים, האם תמיד נטפל במרידיאן הקיבה?" ה Dai Mai מאפשר ותומך ב Chong Mai ובדרך כלשהי הוא דואג גם להזנה. מרידיאן הקיבה יוצר איזו שהיא צומת בין ה Chong Mai , ה Dai Mai והצומת עצמו. צומת זו נמצאת ב St-30 יורד למטה (כמו חגורה של איש שמן). אם נסתכל על מבנה האגן נראה את St-30 ואז את שלושת הנקודות של ה GB . הוא יוצר מעין כרס שנשפכת החוצה (בעיקר כשהם שוכבים על הגב). מה מאפשר לאיליופסואס לתמוך באגן? יש לנו תמיכה מקדימה. יש לאנשים כרסתניים חגורה וכשזו לא מספיקה אז גם שלייקס. השלייקס הם כמו ה St . כלומר יש לנו מרידיאן פה שנפגש עם ה Dai Mai שיוצר לנו צומת הנפגש עם עצמות האגן (חמש העצמות של האגן שעל שמן נקרא ה Wu Shu שהוא GB-27 ). אז ציר האגן הוא ה Dai Mai וציר העמ"ש הוא ה GV . אחד השימושים (כזכור) של ה Dai Mai היא אוניה שמכוונת כניסתה לנמל. יש לה כיוון ויש לה בסיס. יש לה מערכת אוריינטציה שמכוונת אותנו במרחב, לעמוד ישר ולא להיות עקומים עם כרס או כפופים. ל Dai Mai יש חשיבות גדולה באספקת דם לחלק התחתון של הגוף, וכל פעם שיש הבדלים קיצוניים בתחושה או טמפרטורה בין החלק העליון לתחתון של הגוף נחשוב על ה Dai Mai . SP-15 = Da Heng הוא ה Great Horizontal . SP-15 הוא יותר לשלשולים. St-25 יותר למצבי חום, יובש או עצירות. (ה Yang Ming נוטה להתחמם). ה Dai Mai שולט על אספקטים של היין והיאנג. הוא מאפשר לנו להתחבר לאופק , ל SP-15 ול St-25 .לכן, ל Dai Mai יש תפקיד לתיחום הדברים (שלא יפלו – מה שמזכיר את ה Holding של הטחול). אלא של Dai Mai יש , מעבר לטחול, חיבורים ל Chong Mai ול GV . יש לו קשר עצום לאברי המין, בעיקר של האישה (הטחול מתקשר לרחם וה Dai Mai לאורגנים נוספים באישה). אורטיקריה: מצב של פריחה המלווה בהתרחבות כלי דם קטנים באזור העור, גרד, אדמומיות ונפיחות קלה על רקע אלרגי. בעברית התופעה נקראת סרפדת. אורטיקריה המופיעה רק במגע עם צמחים חורף מתאימה לעתים לסוג של פריחה או חומרים המופרשים מהצמחים בעונת שנה זו. לאור החורף הלא מדהים שלנו, הייתי מייחס זאת לתופעות אביב, תופעה שכיחה למדי. בדיקה אצל אלרגולוג עשויה לאמת את האבחנה אלא שהרבה לא יהיה לו מה להציע. גם הרפואה הסינית מוגבלת אך ביכולתה לשפר את המצב. שיטות כמו הומיאופתיה ו IPEC (סוג שלך קיניסולוגיה) טוענות (מתימרות?) לרפא באופן מוחלט את הבעיה, ויתכן שזה כך למרות שאני לא יכול להעיד על כך באופן אישי. הרפואה הסינית מתייחסת לבעיה כאפשרות אחת מן הנ"ל: א – מצב חיצוני הפוגע באיזון בין סוגי הצ'י , קרי, אנרגיה, (המזין והמגן) של הגוף. ב – מצב חיצוני הפוגע בנוזלים וגורם גם לנזלת אלרגית ג – מצב חיצוני המלווה בחום (לא טמפרטורה) והפרעות במערכת העיכול ד - מצב חיצוני על רקע מצב פנימי המתקשר לבעיות לחות, חולשת אנרגית הטחול וקור ה – מצב פנימי המשקף חסר דם ובעיות באנרגית הכבד (מאוד שכיח) ו – מצב פנימי המשקף חסימה של צ'י (אנרגיה) ודם בגלל הפרעה באנרגית הכבד ז – מצב פנימי המשקף פגיעה בדם, חסר יין (ההפך מיאנג) ומערב בעיות רגשיות ח – מצב פנימי המלווה ב"רוח" (התפרצויות פתאומיות), לחות ו"חום בדם" (מעין הרעלה) ט – מצב פנימי המלווה בקור, חסר צ'י וחולשה כללית כלומר לא מעט אפשרויות אשר על המטפל הסיני לבחון ולברור בניהן. לאחר התאמת האפשרות עליו להתאים טיפול שיהיה ספציפי ואינדיבידואלי למטופל. כאן הבעיה כפולה כיוון שרבים הם האלרגים לצמחי מרפא ויש לברור אותם בקפידה ובזהירות. כאמור, לפעמים יש שיפור משמעותי. אקזמה מנקודת ריאות סינית זו המופיעה בגיל מאוד צעיר מתקשרת לאלרגיה. מנקודת ראות סינית קיים חסר מולד בכליות ובריאות של הצ'י המגן. למרות הקשר הידוע בין העור והריאות אנו עדים לדגש יתר לגבי הקשר בין הדם של הכבד ומחלות עור למיניהן. קשר זה מתגבר בשל אורך חיים מסוים המתלבש על נטייה משפחתית. במקרה של אקזמה אטופית על רקע בעיות נשימה הקשר עם הריאות ברור. דיכוי של תופעה אחת תביא להתבטאות השנייה. סיבות כלליות לאקזמה תלויות במצב הרגשי של המטופל בשנות חייו הראשונות, מצבו התזונתי, מהלך ההריון ועוד. הקשר בין ריאות לעור בא לידי ביטוי בעיקר כשאנו מעיינים בצמחים רבים המשפיעים גן על העור וגם על הריאות. אותם טיפולים המסלקים רוח מן העור משפיעים על התפקיד המפזר והמוריד של צ'י הריאות. דוגמאות: לדבוריילה - טיהור לחות - רוח. סכיזונפטה , קסאנטיי - טהור רוח. פריוסטראקום - טיהור רוח חמה. אפדרה - סילוק רוח קרה. אנג'ליקה דאוריקה - הוצאת מוגלה מן העור. מנטה , למנה , סימיסיפוגה , ארכטיי , פוארריה - טהור פריחות. או צמחים הפועלים על הריאות ומשפיעים על העור: גלניה , סכיזנדרה - חיזוק יין הריאות וליובש כרוני בעור. מורי אלבה - שיקום צ'י הריאות, סילוק חום ליחה מהריאות ולמצבי חום ליחה מן העור. תזונה לא נכונה בגיל צעיר מחלישה את האפקט הטרנספורטטיבי של הטחול ולכן המזון נאגר ומצטבר והופך לחום ולחות. במצבים קשים זה הופך לסטאזיס של דם ומכאן החום המשפיע על הלב (איריטאביליות ואינסומניה). המושג אקזמה יבשה מתייחס למצב העור ולא למצב הפנימי. סטגנציה ממושכת, גם של ליחה יכולה למנוע הובלת נוזלים את העור, הטרנספורטציה הלקויה עלולה להוביל ליובש בפה. סימני הלחות יראו במקומות נמוכים בגוף אך קיימת סבירות יותר גבוהה למצוא נפיחות בבלוטות הצוואר אצל צעירים. גם לכליות יש תפקיד חשוב בפתוגנזה של האקזמה. נקבוביות העור נשלטות ע"י צ'י הריאות אך הכליות דואגות שתהיה הזנה וליחלוח. הג'ינג של הכליות קשור באופן הדוק לשן הקורפוראלי של הריאות המתבטא בעור. פגם מולד של הג'ינג מוביל לפגיעה ב'פו' ולהתבטא בעור. המרידיאן החודר וחוצה הקדמי מובילים את הג'ינג אל כל הגוף דרך רשת של מרידיאני האקסטרה. שני מרדיאנים אילו נובעים מן הכליות. אילו מובילים את הדם ואחראיים על הפיגמנטציה. זו גם הסיבה ללינאה ניגרה ולצבע היותר כהה לאורך החוצה הקדמי בעיקר בזמן הריון. קשר אחר שעמדו עליו הסינים בין העור לכליות הוא שזיהום חיצוני יכול להוביל לנפריטיס. אקזמה יבשה בתינוקות: * עור עם פריחה אדומה לא מבריקה. * הפריחה מרוכזת במספר אזורים. * לפריחה יש קשקשת לבנה. * מעט או ללא הפרשות. טיפול עיקרי: טיהור החום וייבוש הלחות, הזנת הטחול ועצירת הגרוד. אקזמה לחה בתינוקות: * הפריחה מופיעה עם פוסטולות מפרישות נוזל שקוף ההופך לצהבהב במצבים חמורים. * לאחר ייבוש נשארת צלקת צהובה. * הילד לא סובל את הבגדים אותם הוא לובש מרוב גירוד. * הילד מתלונן ובוכה לעיתים. * שינה לא שקטה. יש שני סוגי אקזמות בתינוקות: * רוח - חום (=עור יבש) * חום - לחות. שני המקרים קשורים לחולשה של הריאות והכליות אך במצב הרוח חום הריאות יותר דומיננטיות ובחום לחות הכליות יותר דומיננטיות. כשהאסטמה יותר דומיננטית אנו קובעים טיפול לפי האבחנה המבדלת ומוסיפים צמחים המשפיעים על העור. אם האקזמה היא הבעיה העיקרית יש לתמרן בין אחת מן הפורמולות הבאות כדי לשקם את חולשת צ'י הריאות יחד עם אחד מן הצמחים הבאים: פרילייה, פרוני ארמניקה, מורי אלבה, אריובוטריה, אינולה. פורמולות סיניות: מצבים אקוטיים: Xiao Feng San = Clearing Wind Powder (סכיזונפטה, לדבורילה, פריוסטראקום, ארקטיי, סופורה, אקביה, אטרקטילודיס, רהמניה, ג'יפסום, אנמרהנה, אנג'ליקה, ססאמי, ליקוריץ'). בבעיות שהדם יותר דומיננטי מן הרוח יש להמעיט בצמחים לרוח ולהוסיף גם פוליגוני מולטיפלורי. Dioscorea Draining Dampness Decoction = Bi Xie Shen Shi Tang ( דיוסקוריאה, קוייסיס, פלודנדרי, פוריה, אליסמטיס, טאלקום, אקביה, מאוטאן). לקירור הדם וסילוק רוח - לחות. מנקז חום לחות דרך השתן. העור עם נגעים לחים אדומים. Eliminating Dampness Stomach "Ling" Decoction = Chu Shi Wei Ling Tang ( אטרקטילודיס, מגנוליה, אקביה, פוליפורי, אליסמטיס, טאלקום, קוייסיס, גרדניה). לסילוק לחות, טיהור חום. לניקוז לחות חום דרך השתן והקלה על מלאות אפיגסטרית. העור עם נגעים לחים אדומים, יותר אקזמה ברגליים. Clearing Heat & Draining Dampness Decoction = Qing Re Shen Shi Tang ( סקוטלריה, פלודנדרי, סופורה, דיקטאמי, איסאטידיס, רהמניה, פוריה, טאלקום, לופאטרי). לסילוק חום לחות , טיהור חום ואש רעילה. לניקוז לחות חום והפגת אש רעילה. לנגעים אדומים פוסטולארים. מצבים כרוניים: Nourishing Blood & Clearing Wind Decoction = Yang Xue Ding Feng Tang\ (רהמניה, אנג'ליקה, פוליגוני, אספראגי, אופיופוגונוס, פאוניה רוברה, ליגוסטיצ'י, מאוטאן, בומביקס, גרדניה). לאקזמה כרונית עם רוח חום בדם המשפיעה על העור על רקע חסר דם. הנגעים אינם כל כך אדומים והעור מאוד יבש ומגרד. Clearing Wind Decoction = Xiao Feng Chong Ji ( סכיזונפטה, פריוסטראקום, ארכטיי, אנג'ליקה, ססאמי, רהמניה, סופורה, אטרקטילודיס, אקביה, אנמרהנה, ג'יפסום, ליקוריץ'). פורמולה זו מתאימה למצב יותר מורכב מן הקודמת. היא משמשת לאקזמה כרונית מרוח חום עם קצת חום לחות על רקע חסר דם. נגעי העור הינם אדומים למדי , לא כל כך מגרדים, יבשים בדרך כלל אך לפעמים הופכים ללחים. Scattering Wind & Eliminating Dampness Decoction = San Feng Chu Shi Tang ( פלודנדרי, אטרקטילודיס, לדבורילה, סיבקביה, קסאנטיי, למנה, דיקטאמי, קנידיי). פורמולה זו מתאימה לאקזמה כרונית מחום לחות עם נגעים כהים, בד"כ באיזור מוגבל, המפרישים נוזלים עם עור עבה וגס. לשימוש חיצוני: השימוש החיצוני נחשב ליעיל מאוד. את הצמחים יש להרתיח בדרך הרגילה רק עם כמות מים יותר גדולה ולסנן. הפציינט טובל באמבט עמוק וצר את האזורים הנגועים. פורמולה שכיחה כוללת: רהיי, סקוטלריה, פלודנדרי, סופורה, קריזנטמום, ויולה. הערות כלליות: * חשיבות עצומה לתזונה. * אקזמה הקשורה למצבי הצטברות מתייחסת פעמים רבות להזנת יתר בתינוק. שינוי התזונה והוספת נקודות כמו LI-4 St-44 יעילות מאוד בתינוק. * נגעים עם גבולות ברורים קלים בדרך כלל יותר לטיפול. * אקזמה יבשה על רקע ליחה פנימית (עם בלוטות נפוחות) קשה לטיפול ויש צורך לשלב תחומים רבים. * חלק מהפרוגנוזה כולל שיפור בהתנהגות הילד. * אקופונקטורה יעילה בילדים אטופים גם אם הם משתוללים ומסרבים לקבל טיפול. * שימוש במשחות סטרואידליות מגביר את הסיכויים של מעבר הסימפטומים לאסטמה. ראומטולוגיה אהלן שמואל. למיטב ידיעתי BI צריך להיות במפרק, אבל גם נודולה תקועה באזור מפרקי ולאו דווקא במפרק עצמו עשויה לענות על השאלה. לגבי ראומטיזם , זהו תחום מרתק ברפואה המערבית שכן רק לאחרונה, עם ההתפתחויות בתחום האימונולוגיה והגנטיקה, ניתן לראות שבעצם רוב המחלות הללו הן מחלות "עודף" מערכת חיסונית, כלומר בעלות רקע אוטו-אימוני. מחלות כמו ארתריטיס, לופוס, אנקילוזיס ספונדליטיס ואחרות מתגלות במקרים רבים כמחלות חסר יין או חסר דם, לעתים עם סטגנציה וחום. נכון שניתן לסווג את המחלות הללו לקבוצת חסר יין ולקבוצת חסר יאנג, ואפילו עשו מחקר מעניין על כך בתחום הלופוס, אבל המסקנה הייתה שברוב המקרים הכיוון הולך לקראת פגיעה ביין. עלייה בחומצה אורית בדם, עליה בנוגדנים נגד גרעין התא ונוגדנים נגד DNA , שקיעת דם מוחשת ועוד, נחשבים לסמנים המרמזים על הימצאות מחלה ראומטית. מנקודת ריאות סינית (בבחינת המיקרו), אילו הם ממצאי מעבדה המרמזים על חום, חסר דם או חסר יין, בדרך כלל בכליות. לעתים גם מתלווה פגיעה בג'ינג. קבוצה לגמרי שונה של פגיעות על רקע ראומטי כוללות את הפיברומיאלגיה. כאן האבחנה המבדלת מתקשרת יותר לחסר צ'י, חסר צ'י ודם ואפילו חסר יאנג. ואכן, בקבוצת מחלות אילו מוצאים tender points אבל לא מוצאים אף לא אחד מן הסימנים המעבדתיים לעיל. נכון להיום הפיתרונות הסיניים נראים מוצלחים יותר מהקונוונציוניליים ברוב המחלות הראומטיות, למעט במקרים מסכני חיים. אני סבור שהסתכלות על האדם גם ברמת המקרו (סימנים וסימפטומים) וגם ברמת המיקרו (ממצאי מעבדה) יכולים להשלים את התמונה ברפואה הסינית ולכוון לטיפול מדויק ומוצלח יותר, אפילו אם המטופל יבחר בדרך טיפול קונוונציונלית. סוגי ארתריטיס אינני חולק על דעתך שמואל, אך תסמונת BI משקפת רק סוג מסוים של ארתריטיס. המושג ארתריטיס על פי הרפואה המערבית יכול להצביע על תופעות רבות. למשל: septic art. זהו ארתריטיס על רקע זיהומי היכול להיגרם מפצע חיצוני או מזיהום פנימי כמו של גונוריאה (זיבה) למשל. מאוד שכיח בילדים ובמתבגרים. מנקודת ריאות סינית זה בוודאי יתאים לחום חיצוני (וטראומה) הפוגעים במפרק. Rheumaoid art. זהו המצב הראומטי היכול להופיע בעקבות זיהום סטרפטוקוקוס למשל, שבעקבותיו פגיעה כלייתית, מפרקית ועוד. מצב זה מתאים מאוד לתופעה של פתוגן חיצוני החודר כרוח (חמה אבל בד"כ קרה) ונכלא במפרקים. בשלבים הראשונים יש לסלק את הפתוגן החיצוני (קרי, גרש את הגנב לפני שאתה שם פלדלת וסורגים על הבית). מובן שכניסת הגנב כאן באה על רקע חולשת הבית (הגוף) אבל סילוק הפתוגן החיצוני קודם, אחרת אנו עלולים לכלוא אותו פנימה. Osteo art. הוא מצב ניווני המצביע על דלקת על רקע שחיקת סחוס ועצם. זהו מצב המאפיין קשישים ומוביל לעיוותים שונים במפרקי הגוף. תופעה זו אינה כוללת ממצאים ראומטיים (כמו ממצאי מעבדה של נוגדנים או שקיעת דם מוחשת) והיא מתאימה לתופעה פנימית של חסר יין או ג'ינג. כאן יש לחזק בלי פיזור (למרות שמדובר בארתריטיס). ישנם עוד סוגי ארתריטיס רבים, חלקם עונים לתסמונת BI וחלקם לא. אילו שמאופיינים בכניסת פתוגן חיצוני והמצב עדיין ברמת השכבות היאנגיות, יטופלו בפיזור לפני החיזוק. אילו שהפתוגן חדר לשכבות הייניות ולאיברים, ואילו שמלכתחילה לא היה פתוגן מעורב בבעייתם, יזדקקו בעיקר לחיזוק. אני מסכים עם שמואל במאה אחוז שיש להבדיל בין המצבים. טיפול לא נכון של חיזוק במקום שצריך לפזר, יכלא את הפתוגן ויוביל לנזק גדול. שתיית שתן טיפול על ידי שתיית שתן מוכר ברפואה ההודית ושכיח באוכלוסיות עניות במיוחד. אין זה אומר שטיפול שהומצא על ידי עניים (בהיותו טיפול מאוד חסכוני וקל להשגה) אינו יעיל, אך הסינים לא נתנו לא חשיבות בספרות ההרבולוגית, ולכן הנושא פחות מוכר לי. להערכתי, השתן פולט פסולת של האדם. ככל שהאדם יותר חולה יש בו יותר פסולת לפינוי. לא נראה לי טבעי שאדם ירצה להחזיר פסולת זו לגופו. שתן יכול להיות חומצי (אצל קרניבורים) או בסיסי (אצל צמחונים). שתן קצפי שמכיל הרבה בילירובין הוא שתן עם חום ולחות. שתן בסיסי עם מיעוט חומצה אורית הוא שתן קר בעוד ששתן מרוכז, חריף הכולל הרבה חנקן הוא שתן יאנגי וחם. וכפי שאנו רואים - איש איש ושתנו. אם האדם מסלק חום מהגוף מה הטעם להחזיר אותו? ואם האדם מפריש לחות, למה לו לקבל אותה בחזרה? העיקרון ההומיאופתי של דומה בדומה ירפא אינו תופס כאן מכיוון שמדובר בהומיאופתיה בדילולים משמעותיים. עוד על השתן. יצא לי לשהות מספר שבועות במסגרת לימודי רפואה טיבטית (בבית החולים הטיבטי בדרהמסלה). הם עושים שם מסטיפיקציה מלאה של השתן, לרבות ההשלכות שיש לכיוון נדידת הקצף על השד שתקף איבר מסוים (השד אז מנותח לפי שיטה המזכירה את חמש הפאזות ובתאם לכך נקבע טיפול). אבל בשום שלב הם לא דברו על שתיית כלי האבחנה שלהם. על פי הרפואה הסינית שתן של תינוקות הוא קר, מזין יין ומטהר רעלים. משתמשים בו להכנת צמחי מרפא רעילים מסוימים. אבל לכולנו ידוע ששתן של תינוקות שונה משתן של מבוגרים. עד לא מזמן הסינים יצאו למערב שתן של נשים להכנת הורמונים , אלא שכעת השיטה נקייה יותר… גם בשלבים אילו הם לא המליצו לשתות אותו לשום מטרה, למרות שהם לא בחלו בדברים הרבה יותר מוזרים. מכל האמור לעיל, אין ביכולתי לקבוע ששתיית שתן שלילית או לא מועילה, אך כאמור, הראייה הסינית לא ממש מחבבת את השיטה. רמי מור לסיכום (כך אני מקווה) נושא רמי מור, אני חושב שאני חייב הבהרה. אני סבור שיותר מפעם אחת הייתה כאן חריגה מגבול הטעם הטוב, בעיקר בתחום נימוסי האינטרנט מצידו של רמי מור. הרוגז שעורר רמי אינו בשל קנאה ביכולותיו (שלא ממש הוכחו) אלא בהתנשאותו והדרך בה השתמש בפורום לשיווק אישי. עם זאת, אני רואה את הפורום כגוף דמוקרטי, חי, נושם ופתוח אשר מאפשר, גם במקרים כאילו, לכל אחד להביע את דעתו. ייתכן שרמי בהחלט מצא מזור לבעיות רפואיות רבות. עצם העובדה שהוא שומר שיטות אילו בסוד, בעוד שכאן, במסגרת הפורום, כולם חולקים את הידע שלהם עם כולם, מעלה פקפוק במגמות וברצונות. ההתבטאויות האימפולסיביות והנרגנות גם בטלפון (ומסתבר שלא רק איתי) ובעיקר מעל דפים אילו, לא הוסיפו לו כבוד, ואני חושב שעצם זה שאפשרתי לו להתבטא, פגע בו יותר מאשר תרם. ומספיק לראות את התגובות. אם משהו בכל זאת מתפתה לפנות אליו לטיפול, הרי שזו זכותו, בעיקר לאור העובדה שהוא יכל לראות דעות וגישות שונות בעניין. רמי שלום אולי אתה מטפל דגול אבל גם מטפל צריך קצת ענווה. לא ראיתי זאת אצלך. מעבר ליכולת הטיפול והפקת תוצאות (שבסופו של דבר הן החשובות ביותר), ישנן מספר סגולות שאותן האדם לא רוכש בידע ולא בתגליות או פטנטים. זוהי סגולה שלפעמים עושה את החיים מאושרים יותר ומאפשרת גם למטופלים לספוג ממנה. אתה מוזמן לתרום מהידע שלך לפורום, אבל רק אם הוא נוגע לרפואה סינית, ורק אם הוא מהווה תרומה ממשית למטפלים ולמטופלים. בכל עניין אחר, אני בטוח שקיימים פורומים אחרים שיתאימו לך יותר. ושוב למבקרים כאן ייתכן שאפשרתי יותר מדי דמוקרטיה. ייתכן שטעיתי. אשמח לקבל פידבק (עדיף אישי, כי האתר הזה מיועד בכל זאת לדיון ברפואה סינית ולא בטעויות של מנהל הקהילה...  ) . במידה שהמצב יחזור, אשתמש בסמכותי לעצור זאת. 6.6.2000 אורי שלום! ברצוני לבקש ממך עזרה ויעוץ, יש לי מטופלת, בגיל המעבר, השמנת יתר, היתה צמחונית עד לפני שנה, בבדיקות אחרונות: VIT B12-218. FOLIC ACID- 7.0, HGB 10.9. DXA-צפיפות העצם:T: -16 ( ירך) - T: 1.1 ((עמוד שידרה). מצב בריאותי כללי תקין, בעיות זיכרון, לפי הבחנתי: חסר באנרגיה וחולשה ב SP - LIV . צועדת כל יום חמישה קמ'. ברצונה לקבל דיאטה מאוזנת להרזייה. היא מקבלת היום : ברזל מסולגר, סידן + VIT C. ברצונה לקחת VIT E, 1.איך אפשר לעזור לה בשריפת שומנים, בחילוף חומרים מהיר? 2.האם לדעתך יש צורך ב ויטמינים נוספים? 3.אני קראתי ספר על מחקרים שנעשו ב- MELATONIN, מה דעתך על הנושא. תודה מראש בברכה מרגה דודל קיבוץ רמות מנשה שלום רב אני סבור שהמכתב לא יועד אלי כיוון ששמי ניר ולא אורי, וכיוון שאני עוסק ברפואה סינית ואילו האוריינטציה של המכתב היא נטורופאטית. אבל מכיוון שהמכתב הגיע אלי, ואולי זו היתה הכוונה המקורית, אתייחס אליו. א - הטיפול בהשמנה, לפי התפיסה הסינית, אינו מתייחס לחסר ויטמינים, ואותם יש להוסיף רק כאשר החסר אמיתי, אלא לעודף של מרכיבים שונים, קרי מזון. אני יודע שזו לא חכמה להגיד זאת אבל "מי שלא אוכל לא משמין!", כך ששלב ראשון בתכנית הרזייה הוא להתאים דיאטה נוחה, מתאימה ככל האפשר לתזונה המקורית של המטופל. התזונה צריכה להתחשב בצרכים האנרגטים של המטופל, בתנאי חום קור ובאיברים הדיסהרמוניים. ב - בדיקות המעבדה שהצגת אינן משקפות חסרים או עודפים כיוון שחלק מן הערכים אינם מייצגים מצב מדויק של הדם ושל המאגרים בגוף. אם אנו רוצים להיות יותר מדויקים צריך לדעת גם מה מצב ה transferin , MCV , MCHC , אם קיים חשש לחסר 12B אז גם שילינג טסט, ומעבר לכל, אם קיים חשש לבעיה מטבולית גם תפקודי תיירואיד . אם קיימים חסרים בתחומים אילו ההשלמה היא לא דרך ברזל וויטמינים אלא דרך שיפור הספיגה, דבר שניתן להשיג בעזרת תזונה על פי האנרגטיקה וצמחי מרפא המותאמים אישית למטופל. ג - כיוון שלא קראתי שום ספר על מלטונין, אבל כיוון שכן קראתי לא מעט מחקרים הסותרים זה את זה , לא ברור לי אם את רוצה התייחסות לחוות דעת חיובית או לחוות דעת שלילית על התרופה. יש לשני הצדדים. בכל מקרה שאפשר להסתייע בלי תוספים חיצוניים העלולים לערער את האיזון הפנימי של הגוף, אני בדעה שיש לנסות שיטות טבעיות. ויטמינים והורמונים חיצוניים, למרות חשיבותם העצומה, נחשבים בעני לשיטות לא ממש טבעיות, בעיקר אם דרך נתינתם היא לא לפי הגישה האנרגטית הסינית. עד כאן לשאלתך. אציב את התשובה בצורה עלומת שם שאינה יכולה לכוון למקור השואל, בפורום של הרפואה הסינית של IOL (www.iol.co.il ) עם התייחסות למני תה להרזיה, כיוון שהשאלה טובה. מקוה שתרמתי מספר כיווני דרך, גם אם בטעות  ניר אבולוציה מול דבולוציה קימות שתי גישות מנוגדות הנוגעות להתפתחות הרפואה הסינית. האחת, הגישה הדבולוציונית, מדברת על כך שהיה ידע נעלה שהושג בזכות הכוחות הרוחניים של הסינים הקדמונים. במהלך השנים חלק מהידע הזה אבד וחלק נרשם ברמזים בתוך ספרים שונים. מצדדי גישה זו מפשפשים בספרים עתיקים כבספרי קבלה ומנסים לשלות רמזים לשיטות טיפול שונות. בגישה זו תומכים לעתים מצדדי האסטרולוגיה הסינית וכאילו המטפלים בשיטת Stems & Branches . מצדדי הגישה האבולוציונית טוענים שבראשית הכירו מספר נקודות דקור שהתגלו על ידי ניסוי וטעייה (למשל חץ שפגע בנקודה מסוימת הקל על כאבי כתף). במרוצת הזמן הצטרפו עוד נקודות להבנה הכללית והותוו קוים בניהם שלימים נקראו מרדיאנים. גישה זו מניחה שהידע ברפואה סינית שהיה קיים בעוד 200 שנה יהיה רב מזה הקיים בידנו כעת. ניתן להניח שלאור המחקרים הרבים הנעשים כיום והניסיון לשלב את הרפואה הקונונציונלית והסינית על אותם מטופלים, הגישה האבולוציונית פופולרית יותר במגזרים רבים בסין ובעולם. טרשת נפוצה מחלה הפוגעת במעטפת העצב (מיאלין) של המוח וחוט השדרה. המחלה מתקדמת ומתאפיינת בהתפרצויות המחמירות את הסימנים הנוירולוגים, בין הפוגה להפוגה. הגורם כנראה אוטואימוני (כלומר הגוף תוקף את עצמו). נשים בגיל הפוריות נפגעות יותר. מנקודת ריאות סינית מדובר בחסר יין בכליות עם התפרצות אש מעלה (תופעה שכיחה במצבים אוטואימוניים בנשים) או בחסר בכליות עם סטאזיס של דם. אופציות פחות שכיחות כוללות חום לחות עם חסר צ'י ודם, חסר ג'ינג, פגיעה בטחול עם חסר יין בכבד, סטגנציה של צ'י ודם, חולשת טחול וכליות עם לחות המעלה את רוח הכבד. מקובל לטפל בשילוב של דיקור וצמחים הנחשבים לאפקטיביים למדי. כלומר - אינם מובילים לריפוי אך מעקבים ומאיטים את קצב המחלה ומשפרים את איכות החיים. דגש חשוב יש לתת לעיניים אשר נוטות להיפגע ראשונות (חלק מהתסמונת של פגיעה בכבד). תרומבוציטופניה Idiopatic Trombocitopenic Purpura היא מחלה ממקור אידיופטי (כנראה מנגנון אוטואימוני) הגורם לפורפורות (שטפי דם סגולים תת עוריים) על רקע תרומבוציטופניה (ירידה ברמת לוחיות הדם האחראיות על קרישת דם בזמן דימום) חזקה. מחלה זו יכולה להתבטא בצורה כרונית או אקוטית והיא שכיחה בילדים (כ90% מהחולים) ואח"כ בשכיחות בנשים (בין גיל 20-40 פי שלוש בנשים מגברים). המחלה חולפת בילדים מעצמה תוך 3-6 חודשים. יש לעקוב בזמן זה אחר התרומבוציטים. ירידה מתחת ל 20000 מחייבת טיפול שכן הילד עלול לדמם. במבוגרים המחלה עלולה להמשך יותר זמן אך גם כאן הפרוגנוזה טובה בד"כ. מתן תרומבוציטים לא פוטר את הבעיה שכן זמן החיים שלהם קצר ואילו הגורם להרס שלהם עדיין קיים. הטיפול הראשוני הוא בד"כ המתנה. אך אם רמת התרומבוציטים ירדה לרמה מסוכנת יש לתת או אימונוגלובולינים או סטרואידים אשר מעלים את הרמה תוך פרק זמן קצר מאוד. במצבים קיצוניים עושים סינון של הנוגדנים בפלזמה (דרך חורים כמו ברשת = פורות) בתהליך הנקרא פלזמה פרזיס. במצבים קיצוניים כורתים טחול (לפי האתיולוגיה של המחלה). מקרים עקשניים וכרוניים לאורך שנים מחייבים שימוש תרופתי, בד"כ של סטרואידים, אך אפילו של תרופות אימונוסופרסיביות (בגלל המנגנון האוטואימוני) או בדאנאזול = אסטרוגן. מנגנון המחלה מרמז על אפשרות לחום מדומה על רקע חסר דם או חסר יין. במקרים פחות שכיחים מדובר בפגיעה ביכולת ה "holding " של הטחול. היו לי מספר נסיונות טיפוליים, חלק הצליחו מאוד, אם כי אין לדעת אם לא מדובר בהחלמה ספונטנית, וחלק לא הצילחו. מקרה אחד הסתיים בכריתת טחול וההטבה הייתה דרמטית ללא סיבוכים מאוחרים עד כה (אני עוקב כבר מספר שנים). להערכתי, צמחי מרפא הם התשובה המתאימה ביותר. במקרים קשים יש לזכור שדיקור יכול לגרום (לא בכוונה) לדימום, דבר שבעיקר אינו רצוי בשעה שתפקודי קרישת הדם לקויים. לדעתי, בכל מצב של התחלת המחלה יש לפנות לרפואה הסינית, כיוון שמתחת לרמת תרומבוציטים מסוימת, אף אחד לא ירצה לקחת סיכון והטיפול יסתיים במתן סטרואידים. עד לאותה רמה, יש לקוות שהטיפול יעזור, ובכל מקרה, שלא יזיק. שחמת הכבד סיבות לשחמת: ויראלי: B , C , D , CMV קריפטוגני: מקור לא ידוע. אלכוהולי. Primary Billiary Cirrhosis : מסיבות אוטואימוניות כמו A.R , RTA , סקלרודרמה, תיירואידיטיס וכו' זיהומים: טוקסופלזמה, סכיזטוזומה, אכינוקוקוס, ברוצלוזיס. מולד: המוכרומטוזיס, וילסון, חסר אלפא 1 אנטי טריפסין. אגירה: גלוקגון, גושה. תרופות: מתילדופה (פרקינסון), מתותרקסאט (כימותירפי), איזוניאציד (שחפת), גלולות. אחר: סרקואידוזיס, GVH , IBD , CF , סוכרת. למרות שפע האפשרויות, אלכוהול והיחשפות לצהבת מסוג B היו ונותרו הסיבות העיקריות. מנגנון וסיבוכים: יתר לחץ דם פורטלי גורם ללחץ דם מוגבר באזורים שלפני המערכת הפורטלית של הכבד. אזורים אילו בעיקר חלשים בחיבור בין הוושט לקיבה (וזו הסיבה לדימומים באזור זה), בין קיר הבטן לפריטונאום, הקרום המצפה את אברי הבטן הפנימיים (מה שגורם לצמיחת ורידים בצורה של ראש מדוזה) וברקטום (מה שגורם לטחורים פנימיים היכולים לדמם). סיבוך אצל חולים במצב מתקדם הוא האנצפלופתיה (אנצפאלו = מוח, פתיה = מחלה) על רקע הפאטי (של הכבד) היא הצטברות אמוניה במערכת הדם החודרת למוח ומשפיעה שם. מחלה זו מלווה בתופעות נוירולוגיות שונות החל מבלבול קל וכלה בחוסר הכרה, רפלקסים ערים מאוד, וסימנים נוירולוגים כלל מערכתיים. הטיפול הוא במניעת הצטברות האמוניה (משלשלים, מניעת עצירות, אנטיביוטיקה למניעת חיידקי מעיים). סיבוכי השחמת יתר לחץ דם פורטלי. דימום מהדליות. הגדלת הטחול. מיימת. אנצפאלופתיה. הפרעות קרישה. קרצינומה. מנקודת ריאות סינית התופעה בד"כ מתחילה בגורם חיצוני או פנימי הפוגע ביין של הכבד. חסר היין מוביל לעליית יאנג מדומה ואש המתבטאים בסימנים כמו דימום, יתר לחץ דם ובמצבים קשים "כשעולה השתן לראש" גם בהפרעות מנטליות. סטגנציה היא סיבוך של שחמת הכבד היכולה להתבטא בדליות או גידולים. קיימים טיפולים מוכחים בתחום צמחי המרפא, תלוי כמובן באיזה שלב אנו מתערבים. טיפולים אילו, חשוב שיעשו על ידי משהו שיודע לעקוב אחרי תפקודי כבד (שכן צמחים לא מעטים עוברים ומתפרקים שם). לתזונה יש מרכיב אלמנטרי בטיפול אך חשוב שיקבע על ידי תזונאי המנוסה בתחום. הרמבם - דיעה קצת שלילית כיוון שהיהדות לא תרמה הרבה לעולם הרפואה עד הדור החדש, בו היהודים החלו להפריד (לפחות רגשית) מדע מדת, אנו נוטים להיאחז ברמב"ם בתור אחד מגדולי הרפואה בעולם. רפואת הרמב"ם בעייתית ומבוססת בעיקרה על הרפואה המוסלמית שהייתה מאוד מתקדמת בימים ההם. יש שם רעיונות מצוינים (אם כי הרמב"ם עצמו לא ממש הקפיד עליהם בהיותו איש קטן ושמן) וגם כמה רעיונות פחות מצוינים, כראוי לאותה תקופה. לא ברור מה הקשר של הרמב"ם לרפואה הסינית אך לא מעט פעמים אנו רואים קורלציות בין התפיסות השונות. ייתכן שזה משום שבסופו של דבר הייתה קרבה טרמינולוגית (אך לא תפיסתית) בין הרפואה היוונית לסינית יותר משקיימת בין הרפואה המערבית לסינית (למשל המושג ליחה שהיה קיים בשתי הרפואות אם כי המשמעות הייתה שונה). אפשרות אחרת היא שהרמב"ם, בהיותו איש מאוד משכיל יחסית לשאר אנשי התקופה ההיא, קיבל רעיונות שהובאו עם מוסלמים מהמזרח הרחוק, ושחלק מרעיונות אילו נשאו תפיסות סיניות. למרות שהרמב"ם היה רופא חשוב בספרד, ובא ויצא בחצרות האצולה, חלק מרעיונותיו הרפואיים והחברתיים היו בעייתיים מאוד. כך למשל, שאין לילד אישה גויה בשבת, גם אם היא בסיכון חיים (אישה יהודיה מותר…), ועד כהנה וכהנה רעיונות גזעניים שנלקחו מהתלמוד ומשנאת הגויים שבתקופות שונות. לצערי, החלקים הנוגעים לשנאת הזר שרירים עד היום בזרמים שונים של היהדות, לא מעט בגלל הרמב"ם, ואילו עקרונות יפים ונאורים, כמו אכילה כדי שובעה ללא אכילה גסה, נשכחו אצל אותם מגזרים (אולי שוב, בגלל הפיגורה של הרמב"ם). חיפוי לשון חיפוי פתולוגי נפוץ לגלות בלשון של מעשנים, בנושמים מהפה ובחסרי שיניים. כן, שכיח לגלות חיפוי עבה באלו המורגלים במזון רך (משום שאין שחיקה של החיפוי). גדילת הפפילות הפיליפורמיות מאפשרת לכידת מרקם רב יותר של דבריס, תאים מתים ובקטריות בניהם. המעבר למזון מבושל והיעדר ניקוי מכני, הגדיל את הסיכויים להימצאות חיפוי גס בלשון. מניחים שהלשון שלנו לא עברה אדפטציה ושינויים באותו קצב השתנות של המזון שלנו במאה האחרונה. תזונה עתירת סיבים מנקה את הלשון. שינויי התזונה פועלים לטוב ולרע (מחד, תזונה חסרת סיבים ומורעלת, מאידך, אספקה של אבות המזון ושמירה על קיום השיניים מעבר לגיל 40 ). מנקודת ריאות סינית חיפוי הלשון משקף באופן ישיר את מצב מערכת העיכול, מצב הקיבה ותהליכי עיכול של נוזלים ומזון. תהליכי תסיסה וריקבון של מזון משקפים בפרוות הלשון. חלק קטן מתוצרים אילו עולה אל הלשון ויוצר את החיפוי שלה. חיפוי הוא תופעה פיזיולוגית נורמלית של הלשון. החיפוי אמור להיות לח ושקוף, מעין דוק המצפה את הלשון. הקיבה היא המאגר הראשוני של הנוזלים, כך שתופעה זו מצביעה על כך שרק מעט מהעכירות של מערכת העיכול עלתה מעלה ואילו רוב העכירות המשיכה בדרכה והופרשה. על המאבחן לצפות בפיזור הטופוגרפי של החיפוי. בד"כ, החיפוי יותר דק בקצה ויותר מעובה בשורש. שורש הלשון מתקשרת למצב המעיים ועכירות או חומרים לא טהורים שונים משתקפים באזור זה. חיפוי הלשון משמעות קלינית לבן דק: רוח, קור או לחות ברמה החיצונית, לשון נורמלית. חלקלק: קור לחות חיצוני. עבה, חלקלק: לחות במחמם האמצעי, קור עם רטנציה של מזון בקיבה. גוף חיוור דק, יבש: חסר דם, חסר יאנג. גוף בצבע רגיל, דק, יבש: רוח קור חיצוני או רוח חום, פגיעה בנוזלי הריאה, יובש חיצוני. עבה, רטוב: נוזלים עכורים עם חום ברמה הפנימית. עבה, שמנוני: חסר יאנג עם רטנציה של מזון או לחות. עבה, שמנוני חלקלק: חסר יאנג בטחול עם קור לחות או ליחה. עבה, שמנוני יבש: לחות עם תשישות של נוזלי הגוף, חום. דביק, מחורץ: לחות או ליחה במחמם אמצעי, לחות חיצונית ברמת הצ'י. אבקתי אודם בקצה: חום חיצוני. עבה, שמנוני גוף אדום או אדום כהה: רעילות פנימית, חום בתלת מחמם. שלג: התשת יאנג הטחול עם קור לחות במחמם אמצעי. לבן מלוכלך צד ימין: גורם פתוגני שחדר חצי פנימי חצי חיצוני. צד שמאל: חום בכבד. צהוב צהוב חוור: רוח חום חיצוני, רוח קור הופך לרוח חום, חום לחות בחזה ובמחמם אמצעי. חלקלק: חום לחות. מלוכלך: חום לחות בקיבה ובמעיים. דביק שמנוני: חום ליחה. יבש: חום פוגע בנוזלים. צהוב בשורש, לבן בקצה: פתוגן חיצוני משתנה לחום וחודר פנימה. שוליים צהובים: פתוגן חיצוני חודר פנימה, חום במעיים ובקיבה, חום בכבד ובמרה. חצי צהוב, חצי לבן: חום בכבד ובכיס המרה. צהוב לבן לבן במרכז צהוב מסביב: פתוגן חודר עכשיו לפנים ומשתנה לחום. צהוב במרכז, לבן מסביב: חום פנימי מתחיל להתפוגג. אפור רטוב וחלקלק: קור, לחות בטחול. יבש: חום מעודף. אפור לבן לח: קור לחות פנימי. אפור לבן מלוכלך: קור לחות או ליחה לזמן ממושך. חצי לבן חצי אפור: קור חצי פנימי חצי חיצוני. לבן במרכז, אפור שחור מסביב: לחות בטחול. צהוב במרכז אפור מסביב: לחות חמה עם לחות פוגעת בנוזלים. שחור חלקלק שמנוני רטוב: חסר קור בקיבה ובמעיים. שחור רטוב על לבן: קור חסר במחמם אמצעי. שחור יבש על לבן: חום עודף בקיבה ובטחול. נקודות שחורות על חיפוי לבן: פתוגן חיצוני פולש והופך לחום. שחור בגודל ראש סיכה על חיפוי לבן: קור אמיתי, חום מדומה, קור הופך לחום. שחור במרכז, לבן חלקלק בצדדים: חסר יאנג בטחול עם קור לחות פנימי. חצי לבן חצי שחור וצהוב: חום בכבד ובכיס מרה. שוליים צהובים, שחור שמנוני במרכז: חום לחות בטחול ובקיבה. שחור יבש ומחורץ: תשישות הכליות, חסר יאנג עם קור פנימי. לבן ושחור: לחות בטחול. טקאיאצו סוג של ארתריטיס (דלקת בעורק) הפוגעת באזור העליון של אבי העורקים והעורקים: סובקלביה (באזור עצם הבריח) וקרוטיד (עורק הצוואר). שכיח יותר בנשים בגיל הפוריות ועלול להתבטא בעיוורון או פגיעות שונות בעיניים, שיתוקים ופרכוסים (במנגנון של פגיעה מוחית), לפעמים עליית לחץ דם (במקרים בהם הכליות מעורבות) ופגיעה בלב. שקיעת דם גבוהה מצביעה על מצב דלקתי. מכל האמור לעיל אנו רואים שיש כאן סינדרום של חסר יין (אם כי באבחנה המבדלת יכול להיות גם חסר דם ואפילו בעיה ב"הולדינג" של הטחול) עם עליית יאנג ורוח מהכבד. לפעמים הבעיה יותר מערכתית, אך הייתי מייחס את המקור שלה לכבד (נקודת ריאות סינית כמובן). הטיפול המקובל ברפואה המערבית: סטרואידים, מכוון למנגנון אוטואימוני שרק מחזק את ההנחה לגבי מצב חסר היין. שקיעת דם מוחשת אופיינית אף היא למצבי חסר יין או מצבי חום בדם. לא ידוע לי על תוצאות טיפוליות ברפואה הסינית, אבל אם אין כוונה לנתח מידית אז שווה לנסות, ובעיקר משום שהמחלה לא פשוטה. התערבות בצמחי מרפא (שנראית לי חיונית) דורשת מעקב אחר תפקודי כבד וכליות. דיכאון אני מסכים עם בובי לגבי הדיכאון. ברוב המקרים יש שילוב של סטגנציה מהכבד עם חסר דם, ובחלק מהמקרים חסר הדם יותר דומיננטי. הטיפול במחטים הוכיח את עצמו, אם כי, כמובן, שילוב של שיאצו וצמחים הוא לא פחות חשוב. בקיצור, צריך לקבוע מה האבחנה. אם זה יותר סטגנציה אז לאספקט של המגע יש חשיבות גבוהה יותר. אם מדובר בחסר צ'י אז מחטים עשויות להספיק. בחסר דם אני סבור שתזונה חיונית. אם הדיכאון פתולוגי (מג'ורי) חשוב לשלב טיפול פסיכיאטרי במקביל. לא כל כך בגלל התרופות (אם כי אני לא פוסל) אלא בעיקר בגלל סכנת ההתאבדות הפוטנציאלית ואיבוד כושר שיפוט. אני יודע שבגלל אסוציאציות של "קן הקוקיה" נרתעים ממכות חשמל, אבל אילו נעשים בהרדמה מלאה, עם יעילות קלינית מדהימה וללא צורך בתרופות נלוות. התוצאות ממש טובות ותופעות הלוואי היחידות (אובדן זיכרון זמני לחלוטין) נדירות. יש האומרים שהסינים טפלו בדיכאון פעם עם דגי חשמל. לא ברור מה זה עושה, אבל הרעיון שבעזרת אנרגיה מרוכזת אפשר לשנות את החומר בגוף (במוח) הוא רעיון קודם כל סיני. בכל מקרה, אם מדובר בדיכאון מינורי, מה שיותר שכיח - אז עדיף רפואה סינית. לאוקמיה רקע מערבי כיוון שלא ציינת את מקור הלאוקמיה (הכוונה שלךם ללאוקמיה או ללימפומה? כי "נון הודצ'קין" מתקשר ללימפומה), אני מפרט באופן כללי: ALL = Acute lympoblastic Leukemia . זהו שגשוג של תאים לא תקינים של לימפובלאסטים (התאים שיוצרים את הכדוריות הלבנות) בדם. המקבילה הכרונית היא CLL המתארת Chronic Lympocytic Leukemia . כאן השיגשוג של לימפוציטים (כדוריות לבנות) בשלים. ב 99% מהמקרים מדובר בלימפוציטים מסוג B . AML = Acute Myeloid Leukemia . כלומר שגשוג של תאים בלאסטים (תאים לא בשלים) שמקורם במח העצמות. קיימות 7 תת קבוצות. המקבילה הכרונית היא CML = Chronic Myeloid Leukaemia . CML שכיח באנשים שעברו התקפה אטומית או חשיפה לרדיואקטיביות רבה. כמו כן המחלה שכיחה אצל מי שיש לו כרומוזום הנושא גן בשם פילדלפיה. האבחנה מתבססת על לויקוציטוזיס + ספלנומגליה + כרומוזום פילדלפיה וגורמים נוספים. לרבים הסימן הראשון הוא אנמיה וירידה במשקל. הפרוגנוזה במחלה זו לא טובה כל כך. מאפיינים בקליניקה של AML ו/או ALL : פאנציטופניה, כלומר כלומר חסר בכל שורות (כדוריות) הדם. במצבים אילו מובן שהגוף חשוף לזיהומים שונים. ריבוי הבלאסטים (שהם תאי דם לא בשלים ולא פונקציונלים) מגדיל את הטחול והכבד (יותר ב ALL ). לויקוציטוזיס (עליה בכדוריות לבנות בדם) אפשרית אף היא, אם כי יותר שכיח לויקופניה (ירידה במספר הכדוריות הלבנות בדם). סימנים: נוכל לגלות לימפאדנופתיה שזו הגדלה של קשריות הלימפה (בטעות נקראות בלוטות) השכיחה יותר ב ALL. מאפיין נוסף של ALL הוא חדירת תאים ממאירים לרקמות כמו עור, אשכים, כליות, ריאות, עיניים ולמרווח התת עכבישי של קרומי המוח (מה שיגרום דלקת קרום המוח). LP = Lumbar Puncture . זהו ניקור עמוד השידרה כדי לבדוק את נוזל המוח שידרתי = CSF . כאן נגלה נוזל עכור, עשיר בתאים סרטניים וחלבונים ועני בגלוקוז (אשר נצרך ביתר על ידי התאים הסרטניים). רמיסיה היא עיכוב מחלה (=רגיעה) ולא ריפוי שלה. לפעמים הרמיסיה נמשכת שנים אחדות. התלקחות המחלה מחדש לאחר רמיסיה נקראת Relapse. אם המחלה בעלת אופי כרוני הנוטה לאירועים אקוטים והחולה אינו מגיע ממצב של רמיסיה נקרא להתלקחות Acute Phase . Cure פירושו החלמה מלאה. בטיפול כימותרפי בלאוקמיה הורגים כל פעם 99.9% מהתאים הממאירים, אך עדיין מספיק שישארו כמה שכדי שהמחלה תפרוץ בבוא העת מחדש (רלאפס). כלומר אין לנו כאן החלמה אלא רגיעה. לכן יש להשלים את הטיפול עד להכחדה טוטלית של התאים ה"רעים". היום הטיפול בצעירים נותן סיכויים החלמה רבים ונושא השתלת מח עצם הופך לטיפול מקובל ושכיח יותר ויותר. ההנדסה הגנטית בעתיד תאפשר גילוי מוקדם ומניעת מחלות רבות. מבחינה סינית מדובר במחלה הקשורה לעודף ליחה של הטחול בדם. לעתים היא מתקשרת או מתלווה לחום בדם. נושא שילוב טיפול קונונציונלי וסיני נחקר רבות במזרח הרחוק אך בארץ עדיין אין מודעות וידע מספק. מידע נוסף הנוגע למה מותר ואסור בתחום הרפואה המשלימה ניתן להשיג באתר של תמורות: www.tmurot.org.il נוירופיברומטוזיס NF1 היא מחלת הנוירופיברומטוזיס או בשמה השני: פון רקלינהאוזן. זוהי מחלה גנטית המתבטאת בגידולים (נאורומות) הקשורים למערכת העצבים ולעור. העור ומערכת העצבים מתפתחים ממקור דומה בשלב העוברי (אקטודרם) וכפי הנראה, חל שיבוש במנגנון הפיקוח של הגן. המחלה מאובחנת גם טרם התפרצותה על ידי בדיקת העור. כיוון לאבחנה הוא מציאת לפחות שישה כתמים חומים על העור הנקראים בגלל צבעם "כתמי קפה בחלב". אם הם קיימים יש לבצע בדיקת גן. הביטוי החלש שלה הוא רק הכתמים. במקרים רבים יש ביטוי של צמיחת בליטת שונות על העור. הבעיה מסתבכת כאשר צומחים גידולים לא ממאירים במוח. הם אמנם לא ממאירים אך בהיותם במוח הם יוצרים לחץ, כאבי ראש, בעיות ראיה ומסכנים את תפקוד המוח, מה שמבקש להוציאם. המצב הכי חמור שתואר הוא "איש הפיל" שזכה לפרסום בסרט. גם הוא סבל מגידולים מזעזעים בעור ובמוח (זוכרים את כאבי הראש שלו?). מנקודת ריאות סינית זוהי מחלה של חום ולחות. הליחה נעשית צמיגה וגידולית על רקע חום פנימי. התופעה מולדת. כיוון שלא כל מי שיש לו גן יפתח התבטאות קשה, אני סבור שמניעת חום ולחות בגוף עשויה לצמצם את הסיכון להתפתחות גידולים. קשה לאמר זאת, אך כיוון שבאופן כללי איזון גוף ומניעת חום ולחות מועילים לכל אדם, לא יגרם כל נזק לנסות ולהיפך. מבחינת רפלקסולוגיה אין כל סיכון בטיפול. לא מדובר בממאירות והגידול אינו נשלט או מעודד על ידי לחיצות מכל סוג שהוא. אלא שגם התועלת לא תהיה מרובה (אולי לכאבי הראש, אם יש?) ועצתי כאן לפנות למטפל ברפואה סינית העוסק בתזונה וצמחי מרפא. בכל מקרה המעקב הרפואי חשוב וכנ"ל גם ייעוץ גנטי, כדי לצמצם סיכוי להעברת המחלה לדור ההמשך. רצוי שגם אנשים אחרים במשפחה יבדקו. מושגי יסוד ברפואה הסינית רוח - מדובר בכל תופעה פתאומית אשר באה וחולפת, בד"כ נוטה לפגוע באזורים עליונים בגוף ולעבור ממקום למקום. דוגמאות לרוח חיצונית הן הצטננות או עורף תפוס. דוגמאות לרוח פנימית הן אפילפסיה, טיקים או אירוע דמי מוחי. חום - הכוונה לתופעה בה האדם מרגיש סוביקטיבית שחם לו, הוא מעדיף ללכת עם פחות ביגוד, מעדיף אזורים קרים, מעדיף שתייה קרה. בד"כ הוא יותר אדום סמוק, מזיע, וגם מזג הרוח שלו "חם" כלומר: קצר רוח ואימפולסיבי. חום אינו fever אלא heat ! חום יכול לבוא מבחוץ ואז בד"כ הוא חולף מהר, אך יכול להיות חום פנימי מסיבות שונות כמו תזונה או תופעות פיזיולוגיות אחרות המתוארות ברפואה הסינית. ליחה - הכוונה לריור יתר של רקמות אפיתל בגוף, למשל. התופעה מתבטאת במערכת הנשימה כיתר כיח, במערכת העיכול בהפרשת נוזלים צמיגים הגורמים לצואה להיות דביקה, ובמערכות אחרות, תופעה היכולה להתבטא גם כהשמנה וגם באספקטים מנטליים. ליחה, על פי הרפואה הסינית מאיטה את קצב זרימת האנרגיה בגוף ולכן גם תהליכים מנטליים מואטים. אילו יבואו לידי ביטוי בהפרעת קשב, או בסירבול למשל. סטגנציה - הכוונה לחסימה אנרגטית בגוף. האנרגיה בגוף שואפת לזרום חופשי. כאשר היא נתקעת מומרת אנרגיה זו לחום (בדומה למכונית המנסה לדחוף קיר). ליחה עלולה לגרום לסטגנציה ולפיכך להוביל לחום. לצערנו שילוב של חום וליחה קשה יותר לטיפול שכן ליחה חמה נעשית יותר צמיגה ותקועה וקשה יותר להזזה. חום וקור ברפואה הסינית אדם שכל הזמן קר לו, הגפיים קרות, הלשון חיוורת והוא מעדיף חום - חסר צ'י או חסר יאנג או חסר דם. אדם שכל הזמן חם לו, אדום וסמוק, ריח חריף, שתן מרוכז, לשון אדומה והוא מעדיף קור: חסר יין או עודף חום פנימי או חיצוני. אדם שחם לו בגוף אך קר לו בקצות הגפיים: סטגנציה של צ'י ו/או דם. אדם שחם לו בפריפריה (למשל שונא ללבוש חם, שונא מקלחת חמה ושונא קיץ) אך קר לו בפנים (למשל בעיותיו משתפרות בקיץ, מעדיף לשתות חם ולשון חיוורת) - מתאים לחוסר דם. יתכנו מצבים מעניינים כמו של איבוד דם על רקע של חום ואז התחושה היא של קור על רקע חוסר דם או מצבים פחות שכיחים ומגוונים אחרים. יש עוד אופציות (למשל, חום למעלה וקור למטה ולהפך) אבל עליהן אני לא אפרט כרגע. שקדים ברפואה הסינית לשקד חשיבות רבה ברפואה הסינית. כטיפול תרופתי, אם הוא מר הוא מוצע על כל קליפתו ואז תפקידו לפתוח חסימות בכבד ולהזין את היין (לצור לחות) בריאות. שקדים מתוקים נאכלים ללא קליה במצבם הטוב ביותר. הרפואה הסינית לא מתייחסת לקילוף וחליטה, אבל לפי ההיגיון של הרפואה הסינית, הקליפה הירוקה תשפיע על הכבד ואילו התוכן הלבן והמתקתק ישפיע בעיקר על הזנת היין של הריאות. אז תלוי מה המטרה ולפי זה מה מומלץ. מנקודת ריאות מערבית השקד החלוט והמקולף טוב יותר שכן בקליפה יש חומצה שמעקבת ספיגת סידן. פריצת דיסק במבוגרים באנשים מבוגרים כאבי הגב וההקרנות יכולים לנבוע מסיבות שונות מפריצת הדיסק. למעשה, אחוז פריצות הדיסק בצעירים ללא שום סימפטום מלווה אינם מבוטלים כלל, מה שאומר שמנגנון הכאב לא תמיד מתקשר למנח של החוליות בעקבות פריצת הדיסק, ולעתים הוא יותר קשור לחומרים המופרשים באזור על רקע דלקתי. אבל אחזור לקשישים. שם יכול להיות ניוון ושחיקה של עצם על רקע ארטריטיס ניווני: אוסטאו-ארטריטיס. במקרה שכאבי הגב הם על רקע דלקתי ניתן להתערב גם בצמחי מרפא, אבל כאן אני סבור שדיקור סיני הוא ברירת המחדל הטובה ביותר כי קשה לשנות אורח חיים של קשיש (התעמלות) , ושיאצו וטווינה עלולים להיות בעייתיים בגלל בריחת הסידן. באנשים יותר צעירים הייתי שוקל שיאצו בשילוב תרגילים. גם כירופרקטיקה עשויה לבוא בחשבון כאשר במקרה כזה מומלץ לבצע מספר טיפולים ראשוניים בכירופרקטיקה ולהמשיך ברפואה הסינית כדי לבסס את התוצאות. ואני חוזר לפתרון היעיל והזול לרוב האנשים: התעמלות (לא אירובית, יוגא, טאי צ'י, פלדנקרייז וכו' מתאימים). אבל רובנו עצלנים ומשלמים על כך בגב. כעס, טיפול סיני נפשי גופני על פי הרפואה הסינית כעס לא מוצדק או מוגזם הוא מחלה, בדיוק כמו שהדחקת כעס במצבים לא מוצדקים היא מחלה. (ובכלל הדחקה זה לא משהו חיובי). טיפול ברמות שונות עם דיקור, צמחי מרפא או שיאצו ומגע עשויים להשפיע על המטופל ברמה הנפשית כמו גם הפיזית. עצירות פיזית לא תפטר לחלוטין ללא טיפול בעצירות הנפשית. זה לא שהאדם הופך לרגוע, שאנטי ואינו כועס עוד לעולם, אבל המתח שלו מתעדן והוא יודע לעשות סובלימציה לכיוונים אחרים. בוולפסון קיימת מרפאה משלימה לילדים שמלמדים אותם בעזרת טיפולים סיניים לספור עד 10 לפני שצועקים (או מרביצים), להרפות את השרירים ולנשום נכון . זה עוזר, גם אם התהליך ממושך לפעמים (אבל קצר בהרבה מעזרה פסיכולוגית...) נימול בגפיים מנקודת ריאות מערבית נימול יכול לבוא על רקע נוירולוגי או וסקולרי (של כלי דם). התופעות יכולות להתרחש במקרים הנוירולוגים בגלל השפעה מרכזית (מהמוח) או פריפרית. וגם כאן יכולה להיות בעיה של דלקת או בעיה אוטו-אימונית (כשהגוף תוקף את עצמו), או לחץ על העצב, או פגם במעטפת (כמו במצבים של חסר ויטמין 12B למשל). מחלות מטבוליות או הורמונליות כמו סכרת יכולות לגרום לנימול. בקיצור, יש המון סיבות ואני מקוה ומאמין שכולן נשללו. במקרים וסקולריים הבעיה יכולה להתקשר לחסימות בכלי הדם. כאן התופעה בד"כ כואבת יותר וקלה יותר לאבחנה. הרפואה הסינית מתייחסת לנימול בדרך כלל כתופעה של חסר דם או עודף ליחה במקום. כמובן שההבדל נעשה על ידי מטפל שיודע לאבחן. כל המצבים לעיל יכולים אומנם להיות מטופלים בדיקור או בטווינה (יותר משיאצו כאן), אבל ברוב המקרים יש, להערכתי, לשלב צמחי מרפא. אז כמה שאלות: האם לאור האמור לעיל, נעשו כל הבדיקות הקונוונציונליות הנדרשות (משום מה ההרגשה שלי היא שלא). האם המטפל בטווינה עשה לך תשאול מקיף (שעה שאלות) והתעניין גם ברקע המערבי לבעיה. אם לא, אז אולי כדאי לפנות למשהו שעושה כן. בברזל ברפואה הסינית הברזל מחזק דם לפי הרפואה הסינית. אמנם הרפואה הסינית אינה ממליצה על תוספי ברזל לתינוקות, אבל זה נובע כנראה מחוסר ידע ולא מהתנגדות עקרונית. מאחר שהמחקר המערבי הוכיח שילדים המקבלים תוספי ברזל הם יותר בריאים ואינטיליגנטים, הרי שהתוספת חשובה. לא מכבר התפרסם מאמר רפואי הטוען שהקפצת ירקות או אידוי שלהן משפר באופן משמעותי את ספיגת הברזל. תינוק יונק, רצוי שיקבל את הברזל שלו דרך האם. אם לאם אין חסר דם אז ההנקה בהחלט טובה. מחמת הספק, אפשר להוסיף קצת ברזל. מרגע שהתינוק עובר לתזונה מעורבת, יש לדאוג למחיות של ירקות שעברו בישול כלשהו. לא ברור למי מהתינוקות זה מספיק ולמי יהיה חוסר מוכח, ולכן בכל מקרה אפשר להוסיף תוסף ברזל. הפסקת עישון לצערי אין מחקרים המוכיחים זאת באופן חד משמעי אחוז המצליחים להפסיק לעשן לאורך שנה בזכות דיקור הוא כ 16% שזה לא רע, אבל גם לא עולה על אחוז המפסיקים בכל שיטה אחרת. מה שכן הדיקור יכול לסייע זה להתגבר על חלק מתופעות הגמילה. אבל שבורה התחתונה, הרצון של האדם הוא הקובע וצריך לרצות מאוד!!! דיכאון קל SHEN מנקודת ריאות מערבית אכן כן מדובר בדיכאון קל. דבר זה דורש אבחנה פסיכיאטרית שהיא כמובן מיותרת שכן , למעט תרופות, אין להם הרבה מה להציע. מנקודת ריאות סינית מדובר בפגיעה במרכיב פיזיולוגי חשוב הנקרא SHEN . אלמנט זה אוגר בחובו את המוטיבציה לחיים, את השמחה לקום בבוקר לקראת יום חדש, את ההתחדשות והיצירתיות, ואת הייחוד שמייחד אותנו כאינדיבידואל מכל אדם אחר. חיזוק ה SHEN נעשה על ידי חיזוק הצ'י (אנרגיה) של הלב. הפעולה פשוטה (לא קשורה לשיחות) וכוללת שיאצו או דיקור (תלוי מה את מעדיפה) וצמחי מרפא. בד"כ יש תוצאות טובות. כדאי לפנות לטיפול אצל משהו שיודע לשלב בין השיטות או לחילופין, למקום שיש בו להציע לפחות שנתים מתוך השיטות לעיל. איחוי שבר ויש גם צמחי מרפא המתאימים לכך, אך אילו דורשים התאמה ועד שתגיעי לזה, אני מקווה שהשבר כבר יחלים. החלמה מהירה. איחוי שבר בצלעות שבר בצלעות לרוב מטופל קונוונציונלית ע"י מנוחה ואנלגטיקה (שיכוך כאבים). אפילו לא קיבוע. הסכנה קיימת רק כאשר הכאבים גורמים לירידה ברמת הנשימה ועלייה ברמות דו תחמוצת הפחמן, או כשהצלע חודרת לעומק ופוגעת באיברים פנימיים. לרוב זה לא קורה. שבר בצלעות היא גם בעיה יחסית שכיחה אצל מטופלי שיאצו וטווינה. קצת חוסר זהירות של המטפל, הפעלת לחץ מיותרת ואופס – קרה. אני מסכים עם רובינהוד שפורמולה לשפעול זרימת הצ'י ובעיקר הדם ופתיחת חסימות דם עשויה לעזור מאוד. במסגרת הפורמולה ניתן להוסיף צמחים שתומכים בבניית עצם. את הפורמולה יש לתת לשבוע עד שלושה שבועות ויעילותה גדולה ביותר בזמן שזה קרה, אך גם להחשת החלמה קיימות אופציות בפורמולות צמחיות, וצריך רק לפנות למשהו שמכיר את הנושא או שיודע לחפש היטב במקורות המידע. ישנם מספר דברים נוספים שביכולתם לתרום להחשת איחוי השבר. מגנטים (שאפשר להניח אפילו על גבס במקרה של שבר בגפה או מעל ומתחת לשבר) כל מטפל מיומן בשיאצו או דיקור יכול לעשות זאת בחמש דקות, תזונה עתירת חלבונים (לזמן קצר), תוספת אבץ (יש הטוענים שהאבץ צריך להינתן בצורה הומיאופתית אבל אני לא ממש קונה את זה). חשוב להפעיל את אזור השבר ככל שמותר (הנעה או נשימה), הדמיה (לדמיין הפעלת יד, לדמיין תנועת בית החזה) הוכחה גם ברפואה הקונוונציונלית כמחישה תהליכי ריפוי ושינויים פיזיולוגיים מקומיים. להומיאופתיים יש מספר תרופות המתאימות למצבים אילו. אפשר להתייעץ בבית מרקחת הומיאופתי. אני לא בדיוק מבין בזה. משיכה לאותו מין הומוסקסואליזם מאחר שמין לא נחשב אף פעם , על פי הרפואה הסינית, לטבו, גם נושא זה הועלה בהמון ספרים. בעיקרון, התפיסה הסינית מדברת על משיכה בין היין והיאנג ועל העברת ג'ינג וכוחות ייניים ויאנגים בין הגבר לאישה (מה שהיום נקרא החלפת נוזלים..). אבל הרפואה הסינית נתנה את הדעת לוריאציות בטעמים של האנשים ובעיקר בתקופת שושלת HAN (שהייתה תקופת פריחה ברפואה ובפילוסופיה) העדפה חד מינית שגשגה. השמועות אומרות שבבית הקיסרות הנשים נאלצו להסתדר (למעט לצרכי פוריות) בינן לבין עצמן לאור העדפות הגברים. בספרות הרפואית נרשמו המון תרגילים איך גבר יכול לקבל אנרגיה מהיין (מהאדמה) והאישה מהיאנג (מהשמש) בנסיבות אילו. אז כנראה שהכלל שבכל יין יש יאנג ובכל יאנג יש גם יין תופס גם כאן. לופוס SLE עד 50 מקרים למאה אלף מתגלים מדי שנה. הפגיעה הקשה ביותר של לופוס אריתמטוזיס סיסטמי היא הפגיעה הכליתית. הפגיעה הכליתית יכולה להיות בגלומרולים: Diffuse GN, Membranous Proliferative, Focal Local. כמו כן יכול להפגע המרקם האינטרסטיציאלי ולהפוך לפיברוטי, ויכולים להפגע כלי הדם עד כדי Necrotising Vasculitis. פגיעה כליתית בלופוס, מלווה בד"כ, ברמות משלים נמוכות (3C ,ו- 4C ), שקיעת דם מוחשת ואנמיה נורמו- נורמו או המוליטית. קריטריונים ללופוס (לאבחנה מספיק 4 מתוך ה- 11) סימני ראש סימנים סיסטמים * פריחה בפנים * סרוזיטיס ( פלאורה / פריקרדיטיס) * דיסקואיד לופוס * ארתריטיס * פוטוסנסיטיביות סימני מעבדה * אפטות ברירית הפה * חלבון בשתן > 0.5גרם * פסיכוזות והתכווצויות * לויקופניה * אנמיה המוליטית ב- 20%-30% מהמטופלים לא תופיע מעורבות כליתית וניתן יהיה לעבור את המחלה עם נוגדי דלקת א-סטרואידלים כמו אספירין. גם אצל רוב האחרים ניתן יהיה לעבור את המחלה במינימום סטרואידים כאשר אלו ניתנים רק בזמן התפרצות המחלה (Relapse) ובתקופת הרמיסיה ניתן להסתדר בלעדיהן. סטרואידים, כאמור, נותנים כשמצב המחלה חריף וקשה, תיפקודי הכליות אינם משתפרים והסימפטומים אינם חולפים בשום דרך אחרת. לבעיות עוריות נהוג לתת תרופות אנטי מלאריות (שמועילות לעיתים קרובות גם בבעיות פרקים) כדוגמת כלורוקינין (=פלאקווינין). לגבי טיפול ציטוטוקסי כמו עם מתוטרקסאט, הדעות חלוקות ובכל מקרה מדובר בשימוש במצבים קשים של מעורבות כליתית. טיפולים נלווים כוללים ויטמין D וקלציום למקבלי סטרואידים, מניעת זיהומים וחיסונים, טיפול ביתר לחץ דם ושאר תופעות הלואי העלולות לצוץ מהסטרואידים, ובמצבים קיצוניים דיאליזה והשתלת כליה. מבחינה סינית התופעה מתאימה בד"כ לחסר יין או חסר דם, אך לפעמים גם לסטגנציה ואפילו מתועדים מקרים של חסר צ'י ודם (פחות אופייני). הטיפול משולב ויכלול גם צמחים, אולם חשוב שיעשה על ידי משהו שיודע גם לעקוב אחר בדיקות דם ובעיקר תפקודי כליה. המקרה קשה אבל ראיתי כמה מקרים של ריפוי מושלם! לרוב זה פחות אופטימי. פרוסטטה הגדלת הערמונית - Benign Prostatic Hypertrophy (BPH ) היא תופעה המופיעה בגברים החל מגיל 50 ושכיחותה עולה עם הגיל. הערמונית הגדלה לוחצת על השופכה העוברת בתוכה וגורמת לחסימה חלקית (ולעיתים אף מלאה) של השופכה. זוהי תופעה פיזיולוגית ונורמלית וכנראה מתרחשת כמעט אצל כולם באופן טבעי, רק שלחלק בגיל יותר צעיר (50-60) ולחלק אחרי גיל 80-90 . כנראה שמי שיחיה לנצח יסבול לבטח מן הבעיה. התופעות הקליניות קשורות למתן שתן וכוללות היסוס במתן שתן (כלומר עמידה ממושכת עד להתחלת יציאת השתן), זרם שתן מועט ומקוטע, דליפת ותכיפות במתן שתן. הלחץ הגבוהה הנוצר בשלפוחית יכול לגרום לדליפת שתן מהשלפוחית לשופכנים ולכליות ולפגיעה. הטיפול במחלה הינו תרופתי או ניתוחי בהתאם לחומרת החסימה. תופעה שפירה של גדילת הבלוטה מהווה הטרדה אך לא סיכון ויכולה להיות מטופלת היטב ברפואה הסינית. התופעה מתאימה לחום ולחות על פי ההגדרה הסינית וצמחי מרפא ודיקור בהחלט יכולים לסייע. קיימים מספר צמחים בשוק המתאימים לתופעה כמו פרחי צבר או דקל ננסי (פלמטו) שהוכחה יעילותם הסימפטומטית אך לא הוכח שהם מקטינים את הבלוטה. מי שמתכנן לחיות המון שנים, ייתכן שלא יהיה מנוס ויאלץ להיפטר מהבלוטה לאחר שמלאה את תפקידה. סילוקה אינו אמור להשפיע בשום אופן על התפקוד המיני. סרטן בערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בגברים. שכיחותו עולה עם הגיל. לעתים הסימנים מזכירים גידול שפיר של הערמונית אך התפתחות המחלה שונה ומסוכנת, באשר סרטן זה נוטה לשלוח גרורות בצורה אגרסיבית, בעיקר לעצמות ולאגן. בדיקה רקטלית יכולה לגלות אם הבלוטה מוגדלת בצורה פרועה ולא הומוגנית, דבר המאפיין גדילה ממאירה. בדיקה ע"י אורולוג או רופא מומחה אחת לשנה עשויה לצמצם סיכון למחלה. אדמת אדמת בדומה לחצבת, נחשבת למחלה חיצונית על רקע הצטברות רעלים. בסין הבחינו בעונות אשר משפיעות על התפרצות המחלה והאביב נחשבה לעונה הבעייתית ביותר. המחלה מחולקת לשלושה שלבים אשר באדמת (בניגוד לחצבת) מתרחשים מהר ולעתים בחפיפה: שלב א הוא שלב הדגירה. סימנים ראשונים כוללים חום וסימנים המזכירים הצטננות. זמן קצר אחר כך מופיעה הפריחה הטיפוסית ואז נכנסים לשלב השני. בשלב זה כל הסימפטומים מחמירים הלשון מתכסה חיפוי צהבהב לבנבן והדופף מלא ומהיר. הוריד ב san guan גדוש וסגלגל. באדמת בשלב הזה, עם יציאת הפריחה הסימפטומים מוקלים. בשלב השלישי הפריחה עוברת בהדרגה והחום נעלם. הגישה הסינית גורסת שהאתיולוגיה למחלה היא פלישה של פתוגן חיצוני המתבססת על טוקסינים שהעובר אגר בזמן ההריון. כלומר המחלה אינה רק זיהום נגיפי אלא גם קיימים גורמים מולדים המעודדים את חומרתה. הגישה נובעת על סמך הסתכלות ואבחנה שחלק מהילדים לא נפגעו או נפגעו חלש בעוד שאחרים נפגעים יותר. (מנקודת ריאות מערבית מדובר בנוגדנים שהאם העבירה לילד בחודשים הראשונים ובחיסון "טבעי" שיש לילד). אם מצב טרום לידתי זה אינו קיים אז המחלה תתבטא במחלת דרכי נשימה פשוטה. בכל אחד משלבי המחלה השונים האסטרטגיה הטיפולית שונה. בשלב הראשון יש לעודד את הפריחה לצאת החוצה, כלומר לקרר, לטהר ולפתוח את החיצוני. בשלב השני ישד לטהר חום, להוריד טמפטרורה ולפוגג רעילות. כמו כן יש לעודד את התנועה של צ'י ודם. בשלב האחרון יש להמשיך לטהר טמפרטורה, להזין יין ולעודד הפרשת נוזלים כדי לסלק מהמערכת כל שריד של טוקסינים. הזנת היין והפקת הנוזלים מונעת פגיעה אפשרית בריאות שנגרמה על רקע הטמפרטורה הגבוהה. היא מונעת פגיעה של אש שיכלה להווצר בשלב השני על רקע הרעילות, ואשר יכלה לפגוע ביין של הריאות. מתחת לגיל שש מקובל לטפל בטווינה על פי פרוטוקולים מקובלים. טיפול בצמחים עשוי להשלים את התמונה ופורמולות שונות נתנות. אם קשה למצוא אותן בספרים יש להסתכל בפורמולות המטפלות ב measles (חצבת) במקום ב Rubella (אדמת) המכונה אצל הסינים כ German Measles . למעשה ההתייחסות הסינית לאדמת מאוד נינוחה וברוב המקרים פשוט ממתינים עד שהיא תעבור ולא עושים כלום. לעומת זאת ההתייחסות לחצבת מאוד דורשנית ובצדק, בגלל הנזקים והסיבוכים שלעתים יש למחלה זו. סטרואידים דיקור סטרואידים היא תרופה מחממת אשר מציפה את המרידיאנים במשך הזמן ב"ליחה", כלומר, גורמת לצ'י לנוע באיטיות. מכאן שסטרואידים בשימוש כרוני (לא חד פעמי) עלולים להוביל לפגיעה בזרימת האנרגיה (צ'י) ולפיכך לפגיעה ביעילות המחטים. צמחי מרפא מסוימים המותאמים למצב המטופל עשויים לסייע בצמצום הסטרואידים. מעבר לכך חשוב לקחת אותם בבוקר (בהתאם לשעון הביולוגי) ולשקול תוספי מזון אשר עשויים לצמצם את תופעות הלוואי. שמעתי שגישת דיקור יפאנית על פי מטצומוטו משפיעה לעיתים על האדרנל, ומכאן גם על מאזן הסטרואידים בגוף. כוסות רוח כוסות רוח היא שיטה עתיקת יומין שמקורה מסין . משם היא הגרה דרך מונגוליה למזרח רוסיה ומשם לסבתות שלנו. אלא שהסבתות אמצו את הטכניקה ללא האבחנה ולכן נתנו כוסות רוח לכל מי שהצטנן... ואז זה השפיעה באופנים הבאים: לחלק זה עזר כי כוסות רוח יכולים להיות מאוד יעילים. חלק הבריאו למרות הכוסות רוח. חלק סתם מתו יותר מהר. ואכן, כוסות רוח מחלישים את הגוף ונועדו בהרבה מקרים לצור אפקט פיזורי של אנרגיה והצטברויות שונות (סטגנציות של צ'י דם או ליחה). את הכוס מניחים על נקודת דיקור מסוימת (ויש הרבה כאילו) תוך שאיבת האוויר בטכניקות שונות. פעם זה היה בעזרת אש והיום גם בעזרת אקדחי ואקום ופטנטים אחרים. הוצאת האוויר מובילה לאפקט יניקה של העור. נוצר שם גודש דם המוביל חומרים שונים לשריר המאפשרים חילוף חומרים יעיל יותר במקום. מובן שההסבר הפיזיולוגי הזה אינו תופס מבחינה סינית אשר מדברת על פיזור. היעילות של השיטה טובה מאוד, כמובן בתנאי שנתנה לצרכים הנכונים. הסיכון בידיים מ י ו מ נ ו ת קטן מאוד. קימות מספר התוויות נגד (מה אסור לעשות) עליהן ניתן לקרוא בפרק על התוויות נגד שבאתר של תמורות. הזעת יתר, זיעה מקובל להפריד ברפואה הסינית בין זיעת יום לזיעת לילה. זיעת לילה היא זיעה ספונטנית המתרחשת ללא חום חיצוני ניכר. היא מרמזת על חסר יין. הזעת יום בד"כ נחשבת או למצב של חסר צ'י (אנרגיה) ו / או יאנג ואז היא נכרת בכל מאמץ קל שבקלים. במקרה שהיא מתאימה לחסר יאנג היא גם תהיה קרה, מה שמזכיר התקפי לב. זיעה חמה במהלך היום יכולה להצביע על מצב של חוסר צ'י אף הוא, אך לעתים קרובות מדובר במצב של חום פנימי (ויכולות להיות סיבות שונות לכך), או חום ולחות. אם הבעיה היא של חום ולחות, שינוי הרגלי תזונה נותן תוצאות נפלאות, הבעיה היא שאך מעטים מקפידים על שינויים אילו. אנורקסיה ותגובות אני וכאבי מחזור, אצל מטפלת מומחית, במשך הזמן היא מאוד עזרה לי המוגלובין שלי עלה מ-11 ל-14 בתוך 10-15 טיפולים, כאבי המחזור נעלמו ומצבי הכללי השתפר בצורה יוצאת דופן, הודות לכך אני מעריכה אותה מאוד וגם נקשרתי אליה מאוד, כי היא מאוד נחמדה, אבל עכשיו אני נמצאת בבעיה...לפני שלושה חודשים התחלתי דיאטה שיצאה מכלל שליטה, כלומר ירדתי בחודשיים 13 קילו ובאיזשהו שלב גם התחלתי להקיא את כל מה שאכלתי וכך זה עד היום.. ברגע שסיפרתי על כך למטפלת שלי היא כעסה עליי מאוד וסירבה להמשיך לטפל בי ובנוסף סיפרה לאמא שלי שאני מקיאה...מאז (זה היה לפני חודשיים)היא לא התקשרה ולא מתעניינת בשלומי וגם לא מוכנה להמשיך לטפל בי...ואני לא יודעת מה לעשות כי זה נורא נורא חסר לי היא עזרה לי בהרבה דברים והכאבי מחזור חזרו לי ,אני פשוט מיואשת כי אני לא יודעת מה לעשות כדי שהיא תחזור לטפל בי.. אני חייבת לציין שאני נמצאת במעקב רפואי צמוד אצל פסיכולוגית ,רופא ודיאטנית במסגרת הצבא...אני מבקשת התייחסות מכל מי שמוצא לנכון להגיב ולהביע את דעתו ואולי לתת לי עצה כי אני מיואשת....תודה מראש אמנם אני מסתייג ממה מהדרך בה בחרה המטפלת להגיב אבל בכל זאת כמה מילים בזווית אחרת. המטפלת שלך פשוט נבהלה. נבהלה מאוד אפילו! היא חשבה, ובצדק , שהבעיה שלך גדולה עליה בכמה דרגות והייתה לה אצילות הנפש להודות בפני עצמה על כך. מעט מאוד מטפלים מודעים למגבלות של עצמם. והיא עשתה דבר נוסף, אומנם היא עברה על חוק החיסיון ומוטב הייתה אם הייתה מבקשת אישור למעשיה, אבל הרי היא יכלה להתעלם ממך בכלל ולמחוק אותך מהרשימה (או גרוע מזה, להמשיך לטפל בך למרות שהיא מבינה שהמקרה גדול עליה) ובכל זאת בחרה במעשה אחראי - אם כי לא הוגן מבחינה אתית, לדווח על הבעיה כדי שזו תטופל. ולך שמואל בן חיים, אני חושש שטעות בידך. הלוואי שאתה צודק אבל סימנים של אנורקסיה או בולמיה לא קשורים לדחיית פסולת לא רצויה לגוף אלא לדימוי גוף בעייתי. אם זו טעות, הלוואי שכך. אבל אם זו לא טעות זה מסתיים לעתים בנזקים בלתי הפיכים ואפילו במוות. ולו מפני החשש הקל שבקלים, המטפלת בחרה בדרך הנכונה ביותר מבחינתה, לדווח על מנת להציל חיים, ולהימנע מלטפל על מנת לא לפגוע. הדרך אולי לא הייתה מושלמת אבל הכוונה שלה הייתה טובה ולא זדונית. מומלץ כעת לפנות לייעוץ פסיכיאטרי ובמקביל לקבל טיפול מאדם מנוסה שיהיה מוכן לעבוד תחת פיקוח רפואי מתאים. אם ההנחה שלי נכונה זה לא משחק ילדים. ואם טעיתי, עדיין עדיף להיזהר! סטרואידים אלו הן נגזרות סינתטיות של ההורמונים הקורטיקוסטרואידים הטבעיים הנוצרים בקורטקס של האדרנל. תפקידם הטבעי הוא שמירת רמה נאותה של סוכר בדם, ויסות תכולת המים והמלחים בגוף. השימוש רב ומגוון:  טיפול אנטי דלקתי בעור.  הזרקה ישירות לתוך פרק כדי להקל את הכאב.  תחליף להורמונים טבעיים כמו באדיסון.  דיכוי מחלות אוטואימוניות כמו בלופוס, דלקות פרקים, מחלות דלקתיות במעי, מחלות כליה, מצבי אסטמה חמורים, מניעת אסטמה על רקע דלקתי לאורך זמן, דיכוי חסינות הגוף בהשתלת איברים. תופעות לואי:  הפחתת השפעת האינסולין ולפיכך עוררות סוכרת - היפרגליקמיה.  כיבים במערכת העיכול+ כיבים בפה.  הגברת הרגישות לזיהומים.  עיכוב גדילה בילדים ( עיכוב התחלקות התא ומניעת צמיחת ההאפיפיזיאל פלייט).  אוסטאופורוזיס.  מיופתיה. בצקות בעיקר בקרסוליים, פני ירח.  הפרעות התנהגות, דיכאון ופסיכוזה.  עליה בלחץ דם. תרופות שכיחות:  בקאלומתאזון = בקלופורטה, בקוטייד, רינוקורט, ונטיקורט. תרופה הניתנת בתרסיס או באינהלציה לטיפול בריהניטיס אלרגי ובאסטמה. מפחיתה חומרה ותדירות התקפי אסטמה, אך אינה מקלה מצבים חריפים. תופעות לואי: פטריות וזיהומים בפה. שימוש במשחות עלול להצטבר ולגרום לתופעות סיסטמיות.  בטאמתאזון = בטאקורטן, צלסטון, דיקורטן, דיפרוזון, אוניקורט. תרופה הניתנת במשחה לטיפול בדלקות ואלרגיות. אפשר להזריק ישירות לפרק, לשאוף באסטמה או לקחת דרך הפה סיסטמית.  קורטיזון  דקסאמטאזון  הידרוקורטיזון  פרדניזון. הגישה הסינית: חודר לטחול, לקיבה ולכליות. במינון נמוך ובשלב ראשון הסטרואיד מחמם ומשפעל את הצ'י. הוא פותח חסימות אבל בו בזמן הוא פוגע בצ'י של הכליות. הצ'י דם וג'ינג של הכליות מתמלאים בליחה ונוצר סטאזיס החוסם מרידיאנים ועור ולכן, פוגע באיכות הטיפול באקופונקטורה. הפגיעה בצ'י מתישה לאורך זמן את היין של הכליות. חוסר הפרדת הנוזלים מוביל לסטגנציה. נתיחס לתופעות הלואי: צואר בופלו - לחות בריאה שלא יכולה להוריד או לפזר. כנ"ל לגבי פני ירח. בעיות ריפוי - חסר צ'י. חסר בצ'י המגן של הכליות מונע יכולת עמידות בפני מחלות. דליות בבטן - סטגנציית דם בשל חוסר התנועה של הצ'י. אבנים בכליות - חום ולחות בכליות. בעיות עיכול - פגיעה בצ'י של הטחול וביין של הקיבה. הפרעות התנהגות ופסיכוזה - זה כאשר הלחות חודרת ללב. עיכוב בגדילה ואוסטאופורוזיס - פגיעה בג'ינג וביין של הכליות. בהמשך מופיע יתר לחץ דם. הגישה ההומיאופטית: זו התרופה לה מתנגדים הכי הרבה בהומיאופתיה. היא הכי מפריעה כי היא עובדת ברובד מאד עמוק. היא חודרת דרך ממברנת התא ומגיעה לגרעין שם משפיעה ברמת הגן. הגישה התזונתית: התרופה פוגעת גם במשק הסידן וגם בספיגתו. למרות שזו תרופה אנאבולית לשומן היא קטאבולית לחלבון (הוספת ליחה ופגיעה ביאנג). לכן יש להמליץ על פעילות גופנית, דבר המשפר את היחס חלבון / שומן. קיימת ספיגה חוזרת של נתרן בלולאת הנלה. בדיאטה קלאסית מגבילים נתרן (וכאן יש בעיה כי מזונות שמחזקים כליות מכילים נתרן). יש גם אובדן אשלגן אך לא נוהגים להשלים. קיימת דעה שיש להוסיף ויטמין B אך אין ניסיון רב בעניין. בכל אופן, שימוש בקפאין אינו מומלץ במקרה זה בכלל. כדאי לסלק מהמזון מזונות היכולים לפגוע ביין של הכליות (דיאט קולה למשל). לסיכום: סטרואידים היא תרופה מחממת אשר מציפה את המרידיאנים במשך הזמן ב"ליחה", כלומר, גורמת לצ'י לנוע באיטיות. מכאן שסטרואידים בשימוש כרוני (לא חד פעמי) עלולים להוביל לפגיעה בזרימת האנרגיה (צ'י) ולפיכך לפגיעה ביעילות המחטים. צמחי מרפא מסוימים המותאמים למצב המטופל עשויים לסייע בצמצום הסטרואידים. מעבר לכך חשוב לקחת אותם בבוקר (בהתאם לשעון הביולוגי) ולשקול תוספי מזון אשר עשויים לצמצם את תופעות הלוואי. שמעתי שגישת דיקור יפאנית על פי מטצומוטו משפיעה לעיתים על האדרנל, ומכאן גם על מאזן הסטרואידים בגוף. תשובה של שמואל לגבי היפרהידרוזיס מאחר והצטבר אצלי נסיון די רב בטיפול בבעיה זו, להלן מס' הארות: הטיפול מבוסס על שני מרכיבים: סימפטומתי ומערכתי. בחלק הסימפטומתי הדיקור נעשה ב:G-20, וב:Cluster points, על מרידיאני ה:Yin בידיים וברגליים. טכניקת הדיקור:Dispersion. (אודות Cluster points ניתן לקרוא במאמר שלי בכתובת: http:www.acumedico.com/combinations.htm). החלק המערכתי מבוסס בעיקר על אבחנה מבדלת בין שתי אפשרויות עיקריות: א. Yin Xu סיסטמי או מוגדר, הנותן סימפטום מוכר לאבחנה זו בשם: hot Five palms או: Heat in the five centers. הסימפטום הוא בדר"כ תחושה של חום (עם או בלי הזעה) ב - 4 כפות (ידיים ורגליים), ובחזה. ב. Yang Xu סיסטמי או מוגדר. ההגיון בסינדרום זה הוא שעקב חולשת ו היחסית של ה- Yang Qi, אין בכוחו לשמור על ה - Yin, או נוזלי הגוף, במקרה זה הזיעה. במקרה האחרון הנטייה תהיה לזיעה קרה + סימפטומים מוכרים אחרים של Yang Xu . הנטייה של סינדרום זה האחרון היא להזעה בכל הגוף, בד"כ. אולם, כאשר מתקיים במקביל גם מצב של: Yin xu מוגדר (בלב, בריאות או בכליות), הנטייה תהיה להזעה מוגברת בכפות הידיים ו/או הרגליים. בהתאם לאבחנה המבדלת בוחרים את נקודות הדיקור הנוספות לטיפול, או את המרשם לצמחי-המרפא, אותו המטופל לוקח במקביל לדיקור הסימפטומתי. מנסיוני, כאשר יש אבחנה מבדלת ברורה בהתאם לאמור לעיל, תוצאות הטיפול טובות יותר. לעתים התופעה קיימת ללא שום אבחנה סיסטמית כלשהי, ואז התוצאות לטווח ארוך פחות טובות. האינדיקציה המיידית להשפעתו של הטיפול, הינה התייבשות הזיעה על כפות הידיים תוך כדי תהליך הטיפול. קרי, עוד בזמן שהחולה שוכב/ת עם המחטים. זה אמור לקרות כבר במסגרת 5-10 הטיפולים הראשונים. לאחר מכן ההזעה הולכת ופוחתת בהדרגה בעוצמתה. הכי נחמד, זה כאשר הם מגיעים לטיפול סוף סוף עם ידיים לא מזיעות... (אז גם נחמד יותר להכניס את המחטים...). שמן שמנים גם היום מקובל להשתמש בשמנים ואפילו ברפואה הקונוונציונלית. ברפואת עור מקובל שמים מיבשים ושמן מלחלח ומרכך. לכן נהוג להוסיף שמן לאמבט תינוקות למשל, או להתשמש בו במקומות שהעור יבש במיוחד. השאלה היא לאילו שמנים הכוונה? לשמן בצורתו הגולמית או לשמן אתרי. שמנים אתרים בצורתם המזוקקת לא היו בשימוש ברפואה הסינית, אני מניח שזה בגלל שהסינים לא עלו על דרך ההפקה. ממילה רוב השמנים הללו הם פיתוח של השנים האחרונות ולא משהו קדום במיוחד. לפי התפיסה הסינית כל השמנים האתרים יעילים למצבי ליחה (הכוונה לליחה סינית ולא לליחה של דרכי הנשימה). ארומטיות חודרת דרך ליחה, מייבשת ומאפשרת תנועת צ'י (אנרגיה) טובה יותר. עם זאת, יש לסווג את השמנים לפי האנרגיה החומנית שלהם: קרים או חמים, ולפי האבר והמרידיאן עליו הם משפיעים בעיקר. הסיווגים הללו מתחילים להשתרש ברפואה הסינית אף שבמקור הם לא היו כלולים שם. אם הכוונה לשמן רגיל, הרי שיש מספר לא מועט של משחות וחומרים חיצוניים שמקובל למרוח על העור. במקרה זה השמנים שמשו כנשא (שמן שומשום למשל) ולא כטיפול בפני עצמו. בכל ספר צמחי מרפא סינים טוב, יש פרק (בד"כ לקראת הסוף) על שימוש בצמחים לטיפול חיצוני. לגבי שימוש בשמנים בטיפול פנימי, זה כבר עניין אחר שקשור לתזונה. מקורות ליחה הליחה נוצרת כאשר הטחול / לבלב ברמתו האנרגטית, אינו מסוגל להתמיר מזון לצ'י (אנרגיה) ובמקומו מצטברת ליחה. כך שמי שהטחול / לבלב שלו תקין, הסיכון לליחה קטן, ואילו שהמערכת שלהם חלשה (ילדים , זקנים, כאילו המגזימים בכמויות של מזון ליחתי) חשופים יותר לבעיה. פירות אמנם יכולים לצור ליחה, ובמיוחד פירות מיובשים, אך גם בניהם יש כאילו היותר מלחלחים וכאילו שפחות. מכל מקום, מדובר בהגזמה באכילת פירות ולא במספר פירות ליום. קיימים מזונות הרבה יותר ליחתיים: שומנים מן החי, אשר בנוסף להיותם ליחתיים , חלקם גם מחממים ולכן הליחה נשארת תקועה יותר זמן בגוף, בוטנים, אגוזים קלויים, במבה, מזון מטוגן, פרות ים שונים, מוצרי חלב ואפילו טופו. מנגנון אחר להשגת ליחה הוא אכילת מזון לא ליחתי אך מקרר מדי (סלט חי על הבוקר לכל מי שרגיש לכך). הקור פוגע בטחול ועלול להוביל ליצירת ליחה. מכל האמור לעיל נראה שהליחה נוצרת בעיקר מפחמימות מזוקקות (סוכרים, דבש..) ומשומנים רווים (שומן מן החי בעיקר וגם שמן קוקוס ובוטנים) ולא שומנים בלתי רוויים. מתמטיקה למרות שהסינים היו בעברם מתקדמים מאוד בתחומים מדעיים שונים, נראה שההישגים היווניים היו רבים יותר. גם תחום ההנדסה פותח פחות. ייתכן שזה נובע מכך שסין הייתה בעיקרה ממלכה גדולה. חלק ממדע ההנדסה התפתח כאשר היה צורך לבצע חלוקות אדמה (למשל באזור הנילוס). מאידך, המתמטיקה בעת ההיא תמכה גם באסטרונומיה שבזה הסינים היו לא רעים. בנוסף, המתמטיקה שימשה גישות שונות ברפואה ובמוזיקה, אבל יש להודות שפיתגורס היה מתקדם מהם בהרבה. לעומת המתמטיקה, הכימיה והביולוגיה בעולם הסיני הקדים את זמנו. ולסיום סיפור משעשע אבל מלמד. הסינים, כידוע, היו עם מאוד מעשי. בעוד האירופאים עשו חישובים שהוכיחו שספינה מעל לגודל מסוים תטבע, דבר שעיקב זמן מה בניתן של ספינות ענק, הסינים, שלא הכירו חישובים אילו, פשוט בנו ספינות ענק... כוראיה ע"ש סידנהם sydenham's chorea מדובר בסיבוך של זיהום מחיידק הסטרפטוקוקוס A. הכויראה (תנועות בלתי רצוניות, שאינן חוזרות על עצמן, שמקורן ממערכת העצבים המרכזית ושאינן מערבות את העיניים) יכולה להתחיל במזמן או לאחר הופעת סימנים קליניים או מעבדתיים של המחלה הראומטואידית, אך יכולים להופיע כסימן בודד. התופעה מתרחשת ב 10% מהחולים במחלה הראומטית, והיא יותר שכיחה בתחילת הקיץ. משך המחלה משתנה וההחלמה הדרגתית. בד"כ עובר חודש עד החולה או הוריו שמים לב לבעיה ופונים לעזרה רפואית. הבעיה נמשכת בממוצע שלושה חודשים אך עלולה להמשך גם 6-8 חודשים. במצבים קשים במיוחד, כמו למשל בזמן פגיעה עצמית, ניתן לתת וליום, אך לרוב אפשר להמתין עד שזה יעבור. במהלך זמן זה יש להסביר למורים ולסביבה שהתופעה חולפת, לא פוגעת בכשרים אינטלקטואלים ואינה מצדיקה היעדרות מבית הספר, למעט במקרים של תנועות חמורות בלתי נשלטות. בעבר חשבו שהבעיה מתקשרת לשינויים פסיכולוגיים אבל היום יודעים שזה מתקשר לתגובה הסביבתית, והדרכה נכונה יכולה למנוע זאת. טיפול מניעתי כולל אנטיביוטיקה כמקובל בזיהומים סטרפטוקוקלים הקשורים למחלה הראומטואידית. מנקודת ריאות סינית מדובר ב"רוח חיצונית" כלומר פתוגן חיצוני שפלש ופגע באיברים פנימיים, קרוב לוודאי עם מעורבות אנרגטית של הכבד או הכליות (ברמה הפיזית הם לא מעורבים כלל). אין לי כל ניסיון בטיפול בתופעה זו, אך נראה לי שטיפול לפי האבחנה המבדלת של מחלה ראומטואידית רגילה, בהתאמה למצב הספיציפי כאן יכול להועיל. כמובן שנדרשת אבחנה יסודית על פי הרפואה הסינית. להערכתי שילוב של צמחי מרפא ודיקור סיני (המותאם לילדים ולכן אינו כואב) עשוי לקצר את מהלך התופעה. אם אתם נתקלים בקשיים למצוא מטפל מתאים, אנא, פנו אלי בדואר אלקטרוני, ואשמח לסייע לכם בכך. דרמטומיוזיטיס האם הכוונה לדרמטומיוזיטיס? אם לא, אנא, שלח את שם המחלה שנית. הדרמטומיוזיטיס היא מחלה של רקמת החיבור המתאפיינת בדלקת וניוון בשרירים עם מעורבות עורית. זוהי מחלה אוטו אימונית, כלומר כזו שהגוף תוקף את עצמו, אך תתכן כאן גם מעורבות של וירוס מסוים. המחלה אינה שכיחה ויותר נשים מגברים (פי שתיים) סובלים ממנה. היא שכיחה יותר בגיל 40-60 וגם בילדים. הסימנים כוללים כאבים וחולשה בשרירים פרוקסימלים (הקרובים למרכז הגוף), פריחה עורית, כאבי מפרקים, קור בקצות האצבעות (ריינו), ולפעמים בעיות בליעה ואיבוד משקל. מובן שלא כל התופעות מופיעות ולא הכל בעוצמה שווה. שכיחות מעורבות איברים פנימיים קטנה יותר יחסית למחלות אוטו אימוניות רבות אחרות. בדיקות המעבדה מסייעות באישוש האבחנה. האבחנה מתבססת על מספר קריטריונים חשובים: 1 - חולשת שרירים פרוקסימליים. 2 - פריחה אופיינית בעור. 3 - עליה באנזימי שריר בסרום. 4 - הפרעה באלקטרו מיוגרפיה. 5 - שינויים בביופסיה של השריר. בכל מבוגר יש לשלול מעורבות של ממאירות אפשרית. במידה שלא קיימת מעורבות של ממאירות, הפרוגנוזה טובה יותר. לעתים יש נסיגות ממושכות של המחלה ולפעמים אפילו החלמה (בעיקר בילדים). הסיכון המרבי נובע מאיבוד משקל ממושך והפרעות בליעה ומשם גם שאיפת מזון לריאות ודלקת ריאות. הטיפול המערבי המקובל כולל סטרואידים אשר מדכאים את המערכת החיסונית ולכן מונעים את ההתקפה שלה על הגוף. בדיקות הדם מאפשרות מעקב אחר יעילות הטיפול, במקביל להתחזקות השריר. טיפולים בתרופות כימוטרפיות (ללא קשר לסרטן) הוכיחו עצמם כיעילים במקרים בהם הטיפול בסטרואידים אינו מוצלח. מנקודת ריאות סינית מדובר בתופעה של חוסר צ'י ודם , אך לעתים היא מתקשרת למצבי חוסר יין המלווים בחום מדומה. מעורבות סטגננטית של הכבד שכיחה ביותר. בכל מקרה נדרשת אבחנה מדוקדקת. בגלל שהמחלה אינה שכיחה במיוחד אני מסופק אם יש מטפלים רבים אם נסיון טיפולי בה (וגם אם טפלו במקרה אחד אין זה מעיד על נסיון). לכן, עצתי היא לפנות גם למטפל שאין לו נסיון, אך יש לו את האחריות לקרוא כל מה שניתן לגבי המחלה (גם במישור הקונוונציונלי וגם במישור הסיני), ולטפל (כנראה בצמחי מרפא ודיקור) במקביל לבדיקות מעבדה. שיתוף פעולה עם הרופא המטפל יאפשר צמצום השימוש בסטרואידים לתקופה ומינון קצרים יותר (חשוב לאור הנזקים הגדולים שסטרואידים עלולים לגרום לנשים ובכלל). אני משוכנע שהנושא מעניין רבים ואעריך מאוד אם תדווחו לנו על המצב והתפתחות העניינים, זאת כמובן, במידה שתבחרו לקבל טיפול משלים. בהצלחה מכל הלב. עששת עששת, על פניה, היא תופעה הרבה יותר מורכבת מהמקובל ברפואה המערבית. היא מערבת גורמים תזונתיים ותורשתיים לא פחות מהיגיינת פה. ידוע שיש אנשים שיזללו שוקלד יום וליל, אז אולי ישמינו אבל השיניים יישארו תקינות. ואחרים יברישו שיניים עד כלות ומצחצוח לצחצוח יחשפו חורים נוספים. מעבר למה שההורים תורמים לנו בגנים הסינים יוסיפו את הדברים הבאים: קיים מרכיב פיזיולוגי יסודי ברפואה הסינית הנקרא ג'ינג. מרכיב זה מיוחס לתמצית החיים והוא אחראי על מצבי גדילה והתרבות, ובמישורים מערביים ניתן לקשר זאת למטען הגנטי המורש ולמרכיבים נוספים. הג'ינג מתקשר לפעילות הכליה ולכן גם לגדילת העצמות (ומח העצמות) ולגדילת השיניים. ג'ינג חלש יוביל לבעיות רבות בשיניים. למזלנו חלק מהג'ינג הוא נרכש ולא רק מולד ולכן ניתן לחזק אספקט זה בעזרת תזונה או שיטות אחרות. אבל הרוב נשאר ברמה התיאורטית וברמה המעשית ההמלצות המערביות הנוגעות למניעה הן המקובלות ביותר. בעיקרון, מרגע שהעששת פשטה בשיניים הרפואה הסינית לא תושיע ואין ברירה אלא להסתמך על טיפול קונונציונלי. ארתריטיס והתוויות נגד המניע להתוויות נגד במקרים של ארתריטיס חריף הם שניים. מדיקו לגלי - כי זה השלב בו מירב הנזקים מתחוללים ולמה לקחת את זה על עצמנו, וסיבה רפואית. השלב החריף הוא שלב דלקתי שמתאפיין בשינויים, לעתים גם במבנה הגרמי וברקמת החיבור שם. תנועות לא נכונות עלולות להחמיר את השחיקה והנזק במפרק. מנקודת ריאות סינית המצב מתאפיין בעודף. רוב סיגנונות השיאצו יותר מחזקים ממפזרים ולכן מומלץ להימנע. בארטריטיס כרוני ניתן לטפל בשיאצו אבל רצוי שזה יעשה ע"י מי ששולט בטכניקות פיזור, במוקסה ישירה ובטווניה כאחד. סוגים מסוימים של ארתריטיס אסורים לטיפול גם במצב זה ורצוי ללכת על טיפול בדיקור או טווינה בלבד. למשל בפסוריאטיק ארתריטיס. כיוון שרוב הציבור אינו בקיא בסוגים השונים של הארתריטיס ובהתבטאויות השונות, העדפתי להציג באתר את הנושא על דרך החומרה. מי שמבין יכול לקחת סיכון מסוים ולטפל בכל זאת. לגבי פסוריאזיס אני מוסיף חומר בנפרד. פוליקוליטיס מדובר בזיהום של חיידק בשם סטפילוקוקוס המצוי בדרך כלל בזקיק השערה או סמוך לה. הפוליקוליטיס יכול להיות שטחי ואז הוא אינו כרוך ביצירת צלקת, או עמוק ואז הזיהום מקיף את כל זקיק השערה לכל עומקה ונוצרת צלקת בעת ההחלמה. בפוליקוליטיס עמוק השערה נתלשת בקלות מהעור או נושרת ספונטנית. בשטחית אין נשירת שער במקום הדלקת. השטחי יכול להופיע באזורים שונים כמו אזורי חיכוך של העור, אזורים שעברו טראומה (למשל לאחר אפילציה), במגע עם שמנים מינרליים, עקב שפשוף בצווארון ועוד. הטיפול בד"כ אנטיביוטי אך הבעיה לעתים רבות חוזרת ולכן מוגבלות הטיפול. מנקודת ריאות סינית מדובר לרוב בבעית חום או בעיית חום ולחות על פני העור, שמקורן מהריאות או מהטחול, אך יכולה להיות מעורבות אנרגטית גם של איברים אחרים כמו הכבד. לרוב הטיפול בצמחי מרפא (אפשר גם חיצוני כסיוע) ולא פחות חשוב: שינוי תזונתי לפי הצורך. אומנם אין ניסיון רב בתחום הרפואה הסינית אך גם אין נסיון רב בשום תחום של הרפואה המשלימה. עם זאת, נראה לי שמטפל טוב ואחראי יוכל להתמודד עם הבעיה בהצלחה רבה. פרוסטטיטיס דלקת בפרוסטטה יכולה לקרות על רקע חיידקי, ואז הטיפול אנטיביוטי, או לא חיידקי. זהו מצב שכיח אף יותר מהמצב הבקטריאלי. הסיבה לכך אינה ידוע (ויתכן שהמצב הדלקתי התחיל ספונטנית). לעתים הכאב חד ומציק והטיפול אינו משביע רצון. תשאול מקיף ברפואה הסינית יעלה את הגדרת הבעיה. כך, למשל, ישאל המטופל מספר רב של שאלות ובסופן יוחלט על האסטרטגיה הטיפולית. זו בד"כ כוללת דיקור וצמחי מרפא. שווה לנסות למרות שלא קיימים מחקרים רציניים בתחום. תוספי מזון שאלה טובה. מאחר שהסינים בעברם לא הכירו תוספי מזון הם ביססו את כל התיאוריה שלהם על היבטים אנרגטיים של המזון. עם זאת, המודל המוצע על ידי הסינים תופס גם לגבי ויטמינים ותוספי מזון אחרים. אילו עברו פרשנות בראי הרפואה הסינית ולכן, לפחות חלקם, יכול להינתן בהקשרים של אנרגטיקה. ובכל זאת, תזונה נכונה בד"כ אינה מצריכה תוספי מזון. אם אנשים מעשנים או חיים ליד מעשנים, למשל, רצוי להנחות את המטופל בראי הכלים של הרפואה הסינית. כיצד הרפואה הסינית מאבחנת מחלות הרפואה הסינית אינה מאבחנת מחלות כמו עודף או חוסר חומצה בקיבה. אבחנה כזו מתבססת על נתונים מערביים והיא אבחנה מערבית. האבחנה על פי הרפואה הסינית מתייחסת למקור הסימנים והסימפטומים של המטופל. דוגמא שכיחה היא שאם באה אלינו משהי עם כאב ראש ממוקד, כאבים לפני מחזור, עצירות והיא טיפוס עקשן עד כדי אובססיביות הרי שרופא המשפחה יבצע לה בירור נוירולוגי לראש, גסטרואנטרולוגי לעצירות, גינוקולוגי למחזור ופסיכולוגי לעקשנות. מאוד לוגי העניין וטוב שכך, כי האבחנה המערבית יכולה לשלול גידול למשל בראש שבטעות סברנו שהוא סתם מיגרנה וכן הלאה, או שלילת גידול סרטני לעצירות. העצירות, למשל, היא לא אבחנה אלא תאור מצב. האבחנה היא הסיבה שהובילה לעצירות ויכולות להיות סיבות רבות. גם מנקודת ראות סינית יכולות להיות סיבות רבות לעצירות או לכאבי ראש, אבל לאחר הבירור וקביעת אבחנה מערבית, לכשתפני הבחורה למרפא סיני הוא יגלה את המשותף בין כל הסימנים שלה. יש לה חסימה אנרגטית (סטגנציה) כיוון שהכל חסום: הכאבים לפני מחזור נפתחים עם הווסת, הקקי שלה תקוע, הכאב ראש שלה ממוקד מאוד ואפילו המחשבות שלה תקועות במקום אחד. אם כך יש לה סטגנציה של צ'י (אנרגיה). כמובן שיש להגדיר היכן הסטגנציה ממוקמת בגוף ומה גרם לה, אבל הטיפול יהיה לפתיחת סטגנציה. ואחזור לעניין הקודם, צרבת או תחושת חומציות או שריפה בבטן יכולה להיות המון דברים, גם מבחינה מערבית. המרפא הסיני (ושוב, לאחר השלמת בירור מערבי!) קובע מהן הסיבות לכך ברמה האנרגטית, ולכן האבחנה שונה וכמובן גם הטיפול. גירודים על רקע אלרגי קודם כל יש לברר אם אמת מגרדת על רקע אלרגי או על רקע בעיה מטבולית (למשל עודף בילירובין שהוא חומר מן הכבד) או אחרת. בירור כזה יכול לעשות רק רופא וחשוב לעשות בדיקת דם פשוטה אשר לעתים (ולא תמיד) תראה עודף של מרכיב בשם אאוזינופילים במקרה של האלרגיה או שינויים אחרים בדם. אם באמת מדובר באלרגיה נראה לי שהפיתרון היעיל ביותר הוא ריסוס המקום נגד קרציות ויש לכך תכשירים. מניעה תמיד עדיפה על טיפול. אם גם זה לא אפשרי (ואפילו רק צמצום החשיפה) אפשר לנסות דיקור שלעתים עוזר. אבל הייתי עושה בירור עם משהו שעוסק גם בהרבולוגיה (צמחי מרפא) משום שהאבחנה שם יותר מדויקת (לרוב, אני מכיר כמה מדקרים שיש להם אבחנה מדהימה, אבל לרוב הרבולוגים מדייקים יותר). אם האבחנה מובילה לכיוון של חסר דם עדיף לשלב תזונה או צמחים. ועוד דבר, אנשים שהם אלרגים, הם בדרך כלל אלרגים לעוד דברים. צמצום החשיפה למה שניתן מאפשר לגוף להתמודד יותר ביעילות עם אותם גורמים שלא נתן לבודד אותם. עצבנות וצמחים הרפואה הסינית יכולה להתמודד בעצבנות יתר בדרכים מגוונות ולעתים יעילות. אלא שעצבנות היא היבט חיצוני של תופעה פנימית ויש לברר מהי קודם. זה יכול להיות תולדה של עודף חום (לא טמפרטורה) בגוף, חסר דם , חסר יין, סטגנציה של צ'י ועוד. אילו מושגים רגילים ברפואה הסינית אך רק מאבחן טוב יוכל לקבוע (בדיון שאורך כשעה) מה באמת יש, ובהתאם לכך יקבע טיפול. לעתים יש לשלב בטיפול מספר גורמים: צמחים או דיקור (כידוע אני יותר מפרגן לצמחים), תזונה ושיאצו. טיפול במגע משלים את הטיפול האחר ומעניק לו עוצמה ויעילות יתר. לגבי הסוכרת - התשובה דומה. אין צמח מסוים. רק על פי אבחנה ניתן לקבוע אם בכלל ניתן לטפל וכיצד. המחלה מאוד ידועה ברפואה הסינית אבל יש לה המון היבטים ויש לברר זאת לפני מתן המלצה. דיקור על בצקת ברגליים שאלתך לא כללה הגדרה של אבחנה מערבית. אני מקוה ומאמין שיש הגדרה כזו! תופעה כזו יכולה להיגרם בגלל חסימה לימפתית מקומית, אך לרוב מדובר באי ספיקת לב, כבד או כליות, בעיקר אם מדובר בבצקת בשתי הרגליים. כמובן שישנן סיבות נוספות פחות שכיחות. ועוד, אם יש צד אחד נפוח יותר מהשני ייתכן שמדובר בקריש דם. הכל זה עסק בעייתי שהדיקור צריך להיות סיסטמי ולא מקומי. אם יוצאים מים בדיקור יש שתי בעיות: האחת - שאם יגרם זיהום זו תהיה צרה גדולה כיוון שהמקום לא מוגן מספיק על ידי זרימה חופשית של דם ולכן גם על ידי מערכת החיסון. משמע: חיטוי באלכוהול אינו מספיק. והשניה: בשביל מה לדקור שם אם יש הרבה נוזלים, ממילה הצ'י אינו זורם שם בחופשיות ותועלת הדיקור מצומצמת. מצבים כאילו דורשים התערבות גם הרבולוגית אבל רק על ידי משהו שיודע לבקר את המצב מבחינה מערבית, תוך הסתכלות דינמית בבדיקות דם ומעקב אחרי מצב הכליות או הכבד ואחרי אלקטרוליטים שבדם. איך מרזים במשרד (הייתי מדריך טיולים) מאחר שבעברי הייתי מורה דרך אני יכול להעיד שבטיולים לפעמים זוללים המון. אז מעבר למשרד לא בהכרח יסבך את העסק. הכל תלוי במודעות וברצון. קביעת זמני ארוחות קבועים, הגעה למשרד לאחר ארוחת בוקר כשאתה לא רעב, הליכה אל ומהמשרד (אפשר להחנות את המכונית במרחק שני קילומטר מהמשרד), הירשמות למכון כושר, והחלטה כנה ואמיצה לא לאכול חטיפים בין הארוחות צריכה להספיק בהחלט. צמחי מרפא ותזונה, האם רפואה עליונה או תחתונה? הרפואה הסינית התייחסה לרפואה בשלושה צירים אפשריים: התחתונה: זו שאמורה לתת מענה סימפטומטי למצבים שונים. התפיסה הסינית היא שיש להשתמש בה במצבי חירום או מצבים אקוטיים. (בד"כ יותר משתייך לתחומים של הרפואה הקונוונציונלית). האמצעית: כלומר לפטור את הבעיה / מחלה על ידי איזון הגוף ברמה האנרגטית. כיום זה מה שרוב הרפואה הסינית מתעסקת. העליונה: רפואת מניעה שמטרתה למנוע יציאה ממצב איזון ולכן שמירה על בריאות. לשיטה התחתונה משתייכת בעיקר הרפואה הקונוונציונלית, ובעיקר ההתייחסות לטראומה. לשיטה האמצעית משתייכת הרפואה הסינית וכן כמעט כל שיטות הריפוי שלאחר המחלה. לשיטה העליונה משתייך ניהול אורח חיים בריא, התעמלות, תזונה נכונה, תרגילי נשימה, טאי צ'י ועוד. התחומים די מעורבים כי למשל תכנית חיסונים או הסברה נגד אישון ואידס נחשבים לרפואה מונעת ולכן לרפואה עליונה. לעומת זאת יש הרבה שיטות דיקור וצמחי מרפא שמטפלים רק בסימפטומים והם כמובן רפואה תחתונה. הצמחים עצמם נחלקים למצחים למצבים חיצוניים ו/או סימפטומטים, וצמחים לטיפולים לאיזון הגוף. כלומר רפואה תחתונה ואמצעית. אבל אפילו בניהם ניתן למצוא תחומים המתעסקים ברפואה העליונה. כיוון שהסינים לא הבחינו בין צמחים, תרופות ומזונות, ולכולם קראו חומרים (שתורגמו לתרופות בטעות), הגבולות די מטושטשים. ניתן לאמור שמזונות הם צמחים לא מרוכזים שהשפעתם נכרת לאחר זמן רב. תבלינים הם צמחים מעט יותר מרוכזים שיש להם השפעה בטווח הבינוני. וצמחי מרפא מקובלים הם צמחים או מזונות מרוכזים בעלי השפעה כמעט מידית. מקוה שזה נתן תשובה לשאלתך. סימני סינוסיטיס ללא סינוסיטיס בהנחה שהבחור נבדק ונעשה לו צילום מערות פנים , ואכן נשללה האפשרות של סינוסיטיס, ניתן לחשוד בדלקת בעצב או בחללי הסינוסים גם ללא הצטברות מוקואידית. אבל בין אם יש לו סינוסיטיס ובין אם לאו, הטיפול הסיני יהיה לפי אבחנתך. אני מניח שמדובר, על פי המעט המסופר במצב של כבד פולש לטחול או לקיבה עם ליחה סטגננטית. האם החום נובע מהסטגנציה? כי אם כן אז הטיפול הוא בעיקר בכבד. האם הסטגנציה נובעת מהליחה והחום בא בנפרד? אם כן יש להתרכז בפיזור ליחה וחום בעיקר מהקיבה. כמובן שיש עוד אפשרויות אבל החשוב מכל היא האבחנה המדויקת. אם קיימת אבחנה מדויקת ניתן לטפל בצמחי מרפא. בכל מקרה ניתן לשלב דיקור הן סיסטמי (על פי האבחנה) והן מקומי (נקודות האשי ונקודות דיסטליות המקלות על הרגישות המקומית). בנקודות המקומיות סביר שיש לבחור טכניקת פיזור. מונונוקלאוזיס - מחלת הנשיקה מחלת הנשיקה נקראת כך על שום שסברו בעבר שהיא עוברת דרך נשיקות. מסתבר שמספיק עיטוש בסביבה כדי להדביק את הסובבים. המחלה וירלית ועוברת דרך תרסיס הרוק. במצבים קלים היא מתבטאת כשפעת מטרידה ולכן אנשים רבים לא יודעים שנדבקו בה. במצבים יותר אגרסיביים מדובר בנפיחות בקשרי הלימפה, כאבי גרון וחולשה מרובה. לפעמים גם הטחול והכבד מתנפחים (מה שאומר שמסוכן לטפל בשיאצו במצבים אילו, ובעיקר לא בבטן ולא בזמן חריף). יש אנשים שגם לאחר האחלמה (בין חודש לחצי שנה) נשארים אותות המחלה ואילו באים לידי ביטוי בעייפות כרונית. ניתן לגלות זאת ע"י בדיקת דם שמוכיחה חשיפה לוירוסים ה CMV או EBV . מבחינה סינית המחלה שייכת לקבוצת מחלות ה shao yang ("היאנג הקטן") . אילו מחלות אמצע" כלומר, המחלה חדרה בלי שהגוף יגרש אותה, אבל לא מספיק עמוק והיא נשארת בשכבות האמצע מבחינה אנרגטית (מתאים למרידיאנים TW + GB ). לרוב חיזוק המרכז עלול להזיק יותר מלהועיל, כיוון שאז כולאים את המחלה בתוך הגוף. יש לשלב כאן גישה של פיזור וחיזוק כאחד ולעבוד גם על הטחול וגם על הכבד. הטיפול בצמחי מרפא עם שילוב של דיקור מעולה ונותן תוצאות מהירות ורצויות. אחד הדברים שמגיבים הכי טוב לטיפול סיני קלסי. קביעת הפורמולה פשוטה ביותר ואילולי הייתי חושש לשימוש לא נכון הייתי מציין את שמה כאן. בעניין שיאצו, אני מניח ששילוב של שיאצו (בטחול) וטווינה (בכבד, כיס מרה ותלת מחמם) עשוי לתרום , אבל ההנחה היא על בסיס היגיון ולא על בסיס נסיון. דמעות רגשנות המובילות למבוכה אם הדברים מסתכמים בדמעות בלבד אז מי שצריך טיפול זו הסביבה שלך שנכנסת למבוכה מהתגובה ולא אתה. לי זה נראה נפלא שאדם מתרגש ומגיב בדמעות. אם הבעיה כוללת מבוכה קשה, והפרעה בתחומים נוספים ברמה התקשורתית עם הסביבה, אני חושב שטיפול פסיכולוגי ביהביוריסטי עשוי לעזור. טיפול זה מאוד "תכלסי" ואורך 2-3 פגישות, לא יותר! אם זה לא נשא פרי, שווה לנסות רפואה סינית. שילוב של שיאצו וצמחי מרפא עשוי להצליח. אבל זאת בתנאי שנעשתה אבחנה יסודית ונכונה ע"י מטפל בעל ידע. נזקים של רואקוטן נטיה לאטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור) קשורה לעתים רבות לבעיות של "חום בכבד". זוהי בעיה ברמה האנרגטית, כמובן, ולא בכבד עצמו. הרואקוטן היא תרופה מצוינת לאקנה, אך עם נזקים הן ברמה האורגנית והן ברמה האנרגטית. הנזקים משמעותיים בעיקר לכבד, ומאחר שהרואקוטן "מחממת" את הכבד, הרי שהנזק צפוי למי שיש לו נטייה ל"חום בכבד" מלכתחילה. אני מציין ומדגיש שהכוונה לאנרגטיקה של הכבד ולא לשום מצב פיזיולוגי מערבי. אם נוצרו נזקים על ידי הרואקוטן הרי שהמשמעות היא טיפול מנקז ומקרר. טיפול זה יעשה בהצלחה רבה ע"י שילוב של תזונה וצמחים. תזונה למשל יכולה לכלול ירקות ירוקים ומרירים כמו סלרי שמנקים את הדם. הדיקור עשוי לסייע אך לדעתי, במקרים רבים אינו פותר את הבעיה. עצתי: ללכת לתזונאי/ת שמבינים ברפואה סינית ויכולים לתת המלצות תזונה וצמחי מרפא. רצוי משהו שגם יודע להסתכל על תפקודי כבד ובדיקות דם. לצערי, כל המלצה בשלט רחוק רק עלולה לסבך את העניין. ועוד דבר חשוב! אני מכיר רופאת עור טובה שמתחילה מחקר בתחום הסיני הבודק את ההשלכות האנרגטיות של רואקוטן על הכבד ובכלל. אם תרצי שאפנה אותך אליה, אני סבור שהתועלת תהיה הדדית (את לבריאותך והיא למחקרה). אם כן, אנא, צרי אתי קשר דרך האי-מייל בהצלחה כאבי גב בעקבות טיפול לכף הרגל ברפואה המשלימה קיימת תופעה שנקראת ראקציה. זוהי תגובה טבעית למרות שלא תמיד סימפטית, לטיפול. הרפואה הסינית משתדלת להימנע מהתופעה אולם קיימות דיסיפילנות ברפואה הטבעית שמעודדות זאת. לפעמים התגובה היא לא ראקציה חיובית אלא תופעת לוואי לא רצויה באמת, ואז יש לחשוש. הסבר מפורט מה ההבדל בין ראקציה לתופעת לוואי נתן למצוא באתר של תמורות בעמודי הפתיחה על "התוויות נגד". פיברומיאלגיה מנקודת ריאות קונוונציונלית מדובר בהפרעה מוסקלוסקלטלית כרונית נפוצה שסיבתה אינה ידועה, מתאפיינת בכאב מופשט ורגישות לכאב בנקודות ספציפיות מוגדרות וכן במגוון תופעות קליניות נוספות כגון: עייפות, הפרעה באיכות השינה, נוקשות בוקר, תסמונת המעי הרגיז, נפיחות בידיים ויובש בריריות. קיים קושי בהבחנה בגלל הספציפיות הנמוכה של התסמונת והכרות מועטה איתה במסגרת לימודי הרפואה. רבים מהחולים ובעיקר חולות עברו מספר רב של רופאים ובדיקות ואספו בדרכם אבחנות שונות שמשתרעות מזאבת, דלקת מפרקים שיגרונתית ועד הפרעה פסיכיאטרית והתחזות. אפידמיולוגיה: בארץ אין ממצאים מדויקים לגבי החולים, אך סביר להניח כי הם אינם שונים באופן מהותי מן הממצאים בעולם המערבי. בסקר בריטי שנערך ב- 94 דיווחו 13% מהמשיבים על כאב מופשט ברובם נבדקו נקודות כאב מרובות, כ- 11 נקודות כאב. נמצאו ש- 80% מתוכם רובן נשים, סובלות מהבעיה. הסקר גילה כי הממוצע של 11 נקודות כאב עלה בשכיחות עם הגיל. מרבית הלוקים בפ"מ שהן נשים, הגיל הממוצע היה 49 ו- 93% מהן היו לבנות. יש לציין שהתסמונת אינה פוסחת על ילדים, שהינם 5% מהחולים. תמונה קלינית: תלונה עיקרית- כאב ברקמות הרכות, כאב מופשט וזאת בניגוד לכאב אזורי או לכאב שממוקם במפרקים. הכאב המופשט מוגדר מימין ומשמאל לקו האמצע, מתחת ומעל לקו המותניים ובציר השלד עצמו. הכאב הוא יומיומי אם כי עוצמתו יכולה להשתנות לאורך כל שעות היום. הכאב נוטה להחמיר לאחר מאמץ גופני, קור, מתח, או במצב ראומטי נוסף לדוגמא: כאב גב תחתון שמוגדר או דלקת מפרקם קיימת. לעיתים לכאב מתלווה תחושת נוקשות בעיקר בבוקר. התמונה כללית היא תשישות, עייפות כללית, החולה מתעורר יגע בגלל איכות השינה הירודה. בנוסף לכך עשויים להיות כאבי ראש בעיקר ממתח ולחץ, תסמונת המעי הרגיז, תנועת גפיים לא רצונית (לא על רקע עצבי), יובש בריריות, תכיפות או חוסר במתן שתן, רגישות לתרופות ולמאכלים. ניתן לאתר בחולים ממצא גופני הנחשב כאופייני לפ"מ, נקודות הכאב או נקודות רגישות, אלו הן 18 נקודות שממוקמות בשרירים שונים בפיזור סימטרי אשר הפעלת לחץ מתון עליהם מעורר כאב רב ולא פרופורציונלי. באבחנה צריך לזהות לפחות 11 נקודות כאב מתוך ה 18 (Tender Zones ) . אבחנה מבדלת הכלל העיקרי וההגיוני ביותר בחולי פ"מ הוא להיצמד ככל האפשר לתמונה הקלינית שכן חולי פ"מ עלולים להיות מושא נוח ואף תובעני לבדיקות אין-ספור. בדיקות השגרה החשובות כוללות ספירת דם, שקיעת דם, שיגרה כימית, CRP ו- CPK והורמוני התריס. במקרים של ספק ניתן להוסיף בדיקות אימונולוגיות, הדמיה נחוצה רק במקרים שבהם יש הצדקה קלינית מכוונת וברורה. כמו-כן חשובה הערכה ראשונית ע"י רופא מטפל, שהינה חלק חשוב מן הגישה לחולים אלה. טיפול מערבי וסיני: סטרואידים אינם עוזרים. כל תמיכה אחרת מתקבלת בברכה. אספירין או תרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקת אחרות (NSAIDS ), מנוחה ותרגילי מתיחות, ביופידבק ושימוש פיזיותרפי בחשמל ע"י מכשיר בשם TENS, הדרכה וטיפול נפשי קצר מועד עשויים להקל על המחלה. הרפואה הסינית מתייחסת לבעיה בד"כ כתופעה של חסר דם או חסר צ'י או שלוב בין השניים. החסרים נוגעים בעיקר למצב האנרגטי של הטחול (המתקשר גם לבעיות שרירים ורקמות רכות). ברפואה הסינית ראיתי הצלחה מצוינת בטיפול בבעיות אילו. שילוב של צמחי מרפא ושיאצו נתן תוצאות מעולות. אם ניתן להגיע לקליניקה משולבת אשר ממליצים גם על תזונה ואפשר לערב, לפי הצורך, גם דיקור, זה יהיה אידיאלי. http://www.vicpain.com/articles.htm#FMS סטגנציה של צ'י ודם באזור מסוים מואטת זרימת הצ'י או הדם. לפעמים החסימה היא לא ברמה האנרגטית אבל אז מדובר בקריש דם שזו תופעה מסוכנת הדורשת התערבות רפואית קונוונציונלית. סטגנציה הוא מצב המקביל לכיפוף צינור וחסימתו. תופעה זו באה לידי ביטוי הן במישורים הפיזים (כמו עצירות, כאבים לפני מחזור או כאב ממוקד) ובמישורים נפשיים (כמו עקשנות, אובססיביות, דריכה במקום). האדם יכול לדכא כעסים או רגשות עד לגבול מסוים אולם הוא מסתכן בהתפרצות חזקה יותר. סטגנציה של דם (יותר חומר) חמורה ומסוכנת יותר מסטגנציה של צ'י (יותר אנרגיה). התחושה ממוקמת, חדה, חותכת וכואבת מאוד. אם מדובר במחזור של אישה, נמצא קרישי דם במחזור. סטגנציה של צ'י יותר מפוזרת, עמומה, מעין תחושת גזים במערכת העיכול או כאב עמום וכבד באזורים אחרים. ורידים בולטים ברגליים בד"כ זו תופעה המיוחסת לסטגנציה של דם או חולשה של אנרגית הטחול לקיים Holding , כלומר אחזקה של הרקמות במקומן. אם מדובר במצב התחלתי ניתן למנוע את ההתדרדרות ואפילו, לעתים, לשפר מצב. הטיפול יעשה בצמחי מרפא, דיקור ומוקסה ישירה (חימום). אם מדובר בבעיה כרונית מתקדמת, או שהרקע הגנטי מראה על מצב שיחמיר בהרבה, אני חושש שהטיפול הכירורגי יהיה המענה הרציני היחידי. לחץ בסרעפת תחושת לחץ בסרעפת על רקע נפיחות וגזים יכולה לנבוע, לפי הגישה הסינית, ממצב המוגדר כעודף "ליחה" במערכת העיכול. לרוב תופעה זו היא תולדה של סטגנציה (חסימה או האטת זרימה) של צ'י (אנרגיה). הסטגנציה, מצידה, עלולה להופיע בגלל בעיה אנרגטית של הכבד. תופעה זו מוכרת ברפואה הסינית כפלישה, כלומר, מצב בו איבר מסוים משפיע על איבר אחר. כאן מדובר בפלישת הכבד אל מערכת העיכול או אל אזור הריאות, דבר שיכול להתבטא כלחץ נשימתי. בירור סיני יסודי יאפשר קביעת אבחנה, ולהערכתי גם טיפול יעיל ומהיר. כמובן שיש לעבור בדיקה קונוונציונלית ולוודא שאין המדובר בבעיה סרעפתית או אחרת שניתנת לבדיקה ברמה האורגנית. יאנג אש הכבד עולה לפי ספרו של ג'יובאני: הן בעליית יאנג הכבד והן בהתפרצות אש הכבד נמצא אי שקט, כעס, הפרעות שינה, צלצולים באוזניים, כאבי ראש, סחרחורות, לשון אדומה ודופק תילי. התפרצות אש הכבד כוללת בנוסף גם סימנים כמו עיניים אדומות, פנים סמוקות, טעם מר בפה, צימאון, עצירות (מחום, לא מסטגנציה), שתן כהה (המעיד על חום) ודופק מהיר. לפי ג'יובאני: ההבדל המשמעותי בין שני המצבים הוא שבאש הכבד קימת אש המייבשת את נוזלי הגוף וגורמת לסימני יובש ועצירות, שתן כהה, עיניים אדומות וכו'. זהו מצב עודף מובהק. עליית יאנג הכבד משקף מצב עודף על רקע חסר יין. וקצת פרשנות משלי: ההבדל הוא בעיקרו סמנטי כיוון שיש ספרים שטוענים להבדלים אחרים. המשמעות היא אחת וחשובה: באש - המצב חירום ולכן יש לפזר במהירות בלי לחשוב על מקור האש. אם יש שריפה קודם נכבה אותה ורק אח"כ נחשוב מי הצית אותה. בעליית יאנג יש יותר זמן. זהו מצב חריף אך לא של חירום היסטרי. לכן בנוסף לפיזור העודף נחשוב על החסר, כלומר, מדובר בשריפה קטנה או בסימנים להיווצרות שריפה, ולכן יש לתת את הדעת על מקורותיה וסיבותיה. התכלס של כל האמור לעיל זה שמדובר בקביעת אסטרטגיה. במידה רבה האבחנה לא רק קובעת מה עלינו לעשות אלא נקבעת לפי מה שאנו מחליטים לעשות. אובססיביות קומפולסיביות OCD טרדנות כפייתית לצערי הרפואה הסינית לא מתמודדת היטב עם התופעה, אך יש לציין למען ההגינות, שגם לא הרבה שיטות טיפול מערביות או משלימות אחרות. מדובר בהפרעה קשה, בה הסימפטום הבולט הוא צורך כפייתי לחשוב (חשיבה אובססיבית) המחשבות הם בלתי רצויות, חוזרות וטורדות וכופות את עצמם על החולה. לפעמים מדובר בדחף לחזרה על מילים או מחשבות או שרשרת של מחשבות, החולה חווה את המחשבות כבלתי הגיוניות, אבסורדיות, ולא מתאימות. לרוב מתלווה דחף לבצע פעולה מסוימת. הפעולות הכפייתיות (קומפולסביות) נושאות גוון טקסי כמו רחיצת ידיים חוזרת, לפעמים באופן מסוים וקבוע שעל החולה להקפיד בפרטי פרטים על ביצועו. הצורך להקפיד על הפרטים הקטנים של הטקס הוא כה גדול שהאדם לכוד יותר ויותר בשימת הלב שלו לביצוע הפעולה. האדם חש את הפעולה או החשיבה הכפייתיים כזרים לו (Ego alien ) הוא מכיר בכך שהם באים מתוכו ושזו תופעה לא בריאה. בבסיס ההפרעה קיימת חרדה ממשהו פנימי המאיים על האישיות. החשיבה והפעולה נועדות להקל על החרדה אך מכיוון שזהו איננו מנגנון יעיל הם יוצרות בעצמם סימפטום קשה היכול להביא למאבק פנימי מתיש שיוצר בעצמו חרדה. במצבים קשים המחשבה הכפייתית יכולה להשתלט על החשיבה למשך שעות ארוכות ולא לאפשר כל פעולה או מחשבה אחרת. במצבים הקשים הטכסים והפעילות הכפייתית גוזלת מהחולה את כל כוחות הנפש שלו, ואת זמנו הפנוי. מבחינה סינית: לא ידוע על תוצאות טיפוליות ואין מספיק מחקרים בעניין. נראה שיש להתייחס לתופעה כאל סוג של חרדה ולכן להתייחס לאבחנה המבדלת הסינית שלה. בגלל תופעת התקיעות והחזרה על פעולות מסוימות יש להניח שמדובר בליחה של הטחול עם סטגנציה קשה של הכבד. הליחה חודרת ללב ובנוסף לבעיות אחרות, מובילה לחרדות. להערכתי, יש לנסות לשלב צמחי מרפא ושיאצו במקביל לטיפול הקונוונציונלי, וזאת על מנת למזער את תופעות הלוואי של התרופות. מאידך, יש לזכור שהתרופות הקונוונציונליות יעילות לעתים ומאפשרות חזרה לתפקוד מלא בחיי היום יום. מצאתי כתובת של פורום בו יש התייחסות (לא מעמיקה) לנושא. http://www.phys.uts.edu.au/HyperNews/get/Acupuncture-1-50/1/4/1/3.html פטרת בילדות אם מדובר בבעיה חד פעמית ניתן להשתמש במשחות האנטי פטרייתיות של הרפואה הקונוונציונלית. בניגוד למשחות אחרות (בבעיות עור שונות), כאן הטיפול חיצוני ואינו משפיע על מערכות פנימיות. מאידך, אם הפטרייה חוזרת יש לתת את הדעת על הסיבה לחזרתה. סביבה נוחה לפטריה מבחינת חומציות האזור, הרכב הרירית וכנראה סיבות נוספות מאפשרת את הישנות הבעיה. במקרים אילו יש לחשוב על ייעוץ תזונתי (טיפול אנטי קנדידה למשל). גם כאן חשוב להיזהר לא לפול לידיים של מטפל הממליץ על הימנעות ממליון מאכלים. יש לזכור שמדובר בגיל צעיר מאוד ולכן ייעוץ תזונתי צריך להיעשות על ידי משהו שמבין בילדים ומנוסה בתחום. לגבי טיפול במבוגרים, שטיפה ושינוי סביבה אינם מספקים, למרות שהם מסייעים בהקלה. כאן נדרש טיפול תזונתי רדיקלי יותר המלווה בצמחי מרפא שעל פי הרפואה הסינית מסוגלים "לסלק חום ולחות". השיפור אינו רק מקומי אלא על תחומים שונים בבריאות ולכן מומלץ לפנות למטפל סיני רציני. ושוב, אם מדובר באירוע חד פעמי, חבל על ההשקעה. רוזמרין תכונות אנרגטיות: מר, חריף, חם ויבש. חודר לריאות, טחול, כבד, מרידיאן חוצה ומרידיאן חודר. תומך ומחזק את היאנג, מסלק קור. מתאים לאנשים עם לחץ דם נמוך הסובלים מחולשה, תשישות ועיכול חלש. מחזק את הלב והריאות ולכן הוא צמח חשוב שגם מעורר וגם מרגיע (רוב המעוררים אינם מרגיעים). השפעתו על הריאות בסילוק רוח קרה, כלומר, הוא יתאים להצטננות, שפעת וסינוסיטיס אקוטי, למשל. יש המשתמשים בו לחיזוק שיער חיצוני ע"י הכנת חליטה של רוזמרין ועלי סרפד. להערכתי אין לזה ערך מעבר לערך הקוסמטי. בשימוש רפואי לא מזיק ניתן לעשות חליטות של הרוזמרין (כלומר לשתות אותו כתה). אם קיימת סיבה רפואית רצינית, מוטב להתייעץ עם מרפא ברפואה הסינית ולהרכיב פורמולה. במקרה זה הרוזמרין, שאינו צמח סיני, יכול לשמש כתוספת תמיכתית לפורמולה. הירודו עלוקות עלוקות ברפואה הסינית משמשות באופן שונה מזו הנהוגה ברפואה המערבית. עד לפני מאה שנה העלוקה הייתה בשימוש רחב במערב ושימשה כדי להקיז דם לחולים בכמעט כל בעיה. בשנים האחרונות השימוש מוגבל בעיקר לטיפול בשטפי דם תת עוריים. במספר בתי חולים, לרבות כאילו בארץ, מקובל להשתמש בהם למניעת קרישי דם ולמניעת נמק ברקמות פגועות. החומר הפעיל נקרא הירודין וקאלין. עלוקות חיות משמשות למניעית קרישי דם אחרי פציעה קשה או בניתוחים פלסטיים וכן לדליות. ברפואה הסינית העלוקה Hirudo seu Whitmaniae עוברת תהליך ייבוש וטחינה. היא נחשבת למלוחה, מרירה, ניטרלית ורעילה. היא חודרת לכבד ולשלפוחית שתן. תפקידה לשבור קרישי דם ולצמצם מסות מוביליות. לשימוש במצבי אמנוריאה, טראומה ומסות ביטניות הנוצרות מדם קרוש. קיימות טיפות עיניים המשמשות לטיפול בקונג'וקטיביטיס אקוטי (דלקת בלחמית). זירוז לידה התהליך קל ובד"כ כמעט כל מטפל בדיקור יודע לעשות זאת. גם שיאצו עשוי לעזור, אבל האפקט יותר חלש (אם כי יותר נעים). למה לא שילוב רפואה קונונציונלית? פיטוצין שמשמש לזרוז לידה ברפואה הקונוונציונלית הוא חומר טבעי המופרש בדרך נורמלית בתוך הגוף. הוא גורם לזרוז כיווץ הרחם. שיטה לגרות הפרשה טבעית שלו בגוף זה גירוי (צביטות קלות) בפטמות. כך ההורמון מופרש ומזרז את התהליך. כאן דוקא, לא צריך מטפל חוץ והבעל יכול לעזור... לימודי שיאצו מסיבות מובנות אני מנוע מלהמליץ על תכנית הלימודים אותה אני מנהל... אבל, מה אני מציע: כדאי ללכת למספר בתי הספר, לברר את הפרטים הבאים עם מרכזי המגמה לשיאצו (במקרה אחד זה אני -:) ) א - מגוון התחומים השונים בשיאצו שנלמדים במסגרת המוצעת. ב - נפח שעות הלימוד ותכנית הלימודים ג - האם כל התלמידים לומדים רפואה מערבית בנפרד או שהתכנית היא חלק אינטגרלי מתכני הלימוד הסינים. ד - כיצד מכשירים צוות הוראה ומי הם המורים. האם יוצא לראות מספר מורים מתחלפים במהלך הקורס או "שנתקעים" עם אחד (לטוב ולרע). ה - שכר לימוד ביחס למספר השעות (להזהר מתכניות בנות מספר מצומצם של שעות שלמרות ששכר הלימוד נמוך יותר יחסית, הרי שפר שעה הוא בשמיים). ד - תכנית סטאז' ואפשרויות המשך. ה - אווירה ושביעות רצון של תלמידים בהצלחה פורמולת צמחים לא ידועה כיוון שאיני מכיר את התרופה, וכיוון שלא מצאתי את התרופה במקורות הכתובים, אני מסיק שהיא איזה שהיא צורה של פטנט. תרופת פטנט היא תרופת בית מרקחת שאינה מותאמת אישית למטופל אלא לפי מצבו, במקרים רבים מצבו הסימפטומטי. הרפואה הסינית הקלסית מצדדת, ברוב המקרים, בהתאמה אישית של התרופה תוך שימור אופציית שינויים משבוע לשבוע בהתאם להתפתחות. בעיה נוספת היא שתרופות פטנט מסין מכילות לעתים רבות אספירין או סטרואידים במינונים מסוכנים. אם משהו כבר רוצה לקחת סטרואידים "מן הטבע" עדיף לקחת אותם תחת בקרה רפואית. במו עיני ראיתי איך מטפל נודע בלע צמחי מרפא "טבעיים" על רקע הצטננות כשבתווית הצנצנת היו רשומים שמות של חומרים שקולדקס מכיל. אני לא נגד שילובים, אבל אם עושים אותם, רצוי לעשות התאמה גם ברמה האנרגטית וגם ברמה הכימית. נזלת דלקתית, ויראלית, חיידקית או אלרגית נזלת ויראלית בד"כ שקופה ונזלת חיידקית בד"כ צהובה. הסמיכות והצהבהבות נגרמים בגלל צבר חיידקים וכדוריות לבנות מתות. בד"כ נזלת אקוטית (אירוע חדש או פתאומי) מתחילה על רקע וירלי ואז, על גבי היחלשות הגוף, מופיעים חיידקים המנצלים את המצב. שונה הדבר כשמדובר בנזלת כרונית. כאן הסיבה העיקרית היא נזלת אלרגית. כל נזלת יכולה להסתבך. מעברי אוויר לא חופשיים אינם מאפשרים פינוי תקין של חיידקים ומזהמים אחרים דבר שעלול להוביל לדלקת. תמיד יש לשלול סיבות נדירות של נזלת (החל מגידול מוחי , דרך מחלות מערכת חיסונית ודרכי נשימה, וכלה בחפץ זר שתינוק דחף לאפו) אבל בד"כ מדובר במקרים בנאלים. נדמה לי שאפילו הזכרנו את הנושא בשעתו. ציינתי שמתוך מחלות רבות הנזלת האלרגית טורחת לקלקל את הסטטיסטיקות של המטפל הסיני (וגם המערבי) בהצלחה גדולה. אבל שווה לנסות כיוון שצפיתי לפעמים שיפורים משמעותיים. מטפלים רבים ממליצים על סילוק מוצרי חלב בתור אופציה ראשונה שכן מדובר במזון מקרר ומעורר ליחה. פעולה זו עשויה לשפר את המצב במידה שמוקד ההפרעה הוא הטחול (על פי התפיסה הסינית). אלא שבמקרים רבים בעית הנזלת הכרונית קשורה לערוץ האנרגיה של הכבד (יותר בנזלת עונתית) ואפילו של הכליות (בעיקר אם יש נטייה לאסטמה). כאן הטיפול יותר מורכב וכולל תזונה, צמחים ו/או דיקור. יש להיזהר מ"לשפר את המערכת החיסונית" שכן נזלת אלרגית יכולה להיות בעצמה תגובת יתר של המערכת החיסונית ולפעמים הטיפול צריך להיות פיזורי ולא חיזוקי. אם הבעיה לא קשה אפשר לנסות המלצות פשוטות כמו שיפור תזונה ותרופות "פטנט" מבתי מרקחת טבעיים. אם הבעיה כרונית ועקשנית רצוי טיפול של מטפל מוסמך. אני מודה, נזלת כרונית היא בעיה מעצבנת, לא מסכנת חיים אבל פוגעת באיכותם. המלחמה בה ממושכת ודורשת מספר אסטרטגיות: מניעת אלרגנים סביבתיים שלעתים אינם מהווים את הגורם הישיר לנזלת, אך מניסיוני, בידודם עשוי לסייע לשיפור המצב. למשל לוחמת חורמה נגד קרדית האבק, התקנת מזגן איכותי בבית (לא זול אבל מסייע בטיהור אוויר וזו השקעה לשנים רבות). שינוי תזונה בהתאם להנחיות (על בסיס של דייטת אלימינציה בה משמיטים המון מזונות ואז מחזירים כל מזון בהדרגה), צמחים סינים ו/ או דיקור לאיזון המערכת החיסונית (לשים לב! אסור לקחת צמחים המחזקים מערכת חיסונית שכן אלרגיה היא מצב בו המערכת החיסונית עובדת בהיפר ממילה!) ולא פחות חשוב פעילות גופנית עקבית המתאימה לאופי (יוגא, טאי צ'י או אמנויות לחימה רכות עדיפים). מי שרציני , לעתים ההשקעה משתלמת. מהבעיה לא נפתרים כליל (זה קשור לגנטיקה) אבל שיפור משמעותי אפשרי. אם מדובר באמת בנזלת על רקע מחלה דלקתית, הטיפול פשוט ולרוב מומלץ להימנע מאנטיביוטיקה. ייעוץ עם כל מטפל סיני יכול להביא לפתרון מהיר, אם הפתרון לא יופיע מעצמו קודם לכן. אסטמה על רקע אלרגיה אסטמה המלווה בנזלת ויראלית בד"כ שקופה, גרד או כל גורם בעקבות חשיפה לאבק, אבקת צמחים וכו' נחשבת לרוב לאסטמה על רקע אלרגיה. במצב זה מדובר בתופעות כרונית (למשל נזלת כרונית). נדמה לי שאפילו הזכרנו את הנושא בשעתו. ציינתי שמתוך מחלות רבות האסטמה האלרגית טורחת לקלקל את הסטטיסטיקות של המטפל הסיני (וגם המערבי) בהצלחה גדולה. אבל שווה לנסות כיוון שצפיתי לפעמים שיפורים משמעותיים. מטפלים רבים ממליצים על סילוק מוצרי חלב בתור אופציה ראשונה שכן מדובר במזון מקרר ומעורר ליחה. פעולה זו עשויה לשפר את המצב במידה שמוקד ההפרעה הוא הטחול (על פי התפיסה הסינית). אלא שבמקרים רבים בעית האלרגיה קשורה לערוץ האנרגיה של הכבד (יותר באסטמה עונתית) ואפילו של הכליות (בעיקר אם יש נטייה לאסטמה המוחמרת בשאיפה). כאן הטיפול יותר מורכב וכולל תזונה, צמחים ו/או דיקור. יש להיזהר מ"לשפר את המערכת החיסונית" שכן אלרגיה יכולה להיות בעצמה תגובת יתר של המערכת החיסונית ולפעמים הטיפול צריך להיות פיזורי ולא חיזוקי. אם הבעיה לא קשה אפשר לנסות המלצות פשוטות כמו שיפור תזונה ותרופות "פטנט" מבתי מרקחת טבעיים. אם הבעיה כרונית ועקשנית רצוי טיפול של מטפל מוסמך. אני מודה, אסטמה היא בעיה מעצבנת, לא מסכנת חיים אבל פוגעת באיכותם. המלחמה בה ממושכת ודורשת מספר אסטרטגיות: מניעת אלרגנים סביבתיים שלעתים אינם מהווים את הגורם הישיר לבעיה, אך מניסיוני, בידודם עשוי לסייע לשיפור המצב. למשל לוחמת חורמה נגד קרדית האבק, התקנת מזגן איכותי בבית (לא זול אבל מסייע בטיהור אוויר וזו השקעה לשנים רבות). שינוי תזונה בהתאם להנחיות (על בסיס של דייטת אלימינציה בה משמיטים המון מזונות ואז מחזירים כל מזון בהדרגה), צמחים סינים ו/ או דיקור לאיזון המערכת החיסונית (לשים לב! אסור לקחת צמחים המחזקים מערכת חיסונית שכן אלרגיה היא מצב בו המערכת החיסונית עובדת בהיפר ממילה!) ולא פחות חשוב פעילות גופנית עקבית המתאימה לאופי (יוגא, טאי צ'י או אמנויות לחימה רכות עדיפים). מי שרציני , לעתים ההשקעה משתלמת. מהבעיה לא נפתרים כליל (זה קשור לגנטיקה) אבל שיפור משמעותי אפשרי. לגבי הטיפול בניטרול רגישות (דסנסיטיזציה) על ידי זריקות, הטיפול מקובל ולרוב נושא פרי. הבעיה היא שלא תמיד האלרגיה תלויה רק בגורם חשיפה אחד, ואז ניטרול האלרגן אינו פותר אסטמה על רקע גורמי אלרגיה אחרים. אם הטיפול מסובסד על ידי קופת חולים שווה לנסותו. אם לא, עדיף ללכת לתחומי טיפול ברפואה משלימה. שים לב שאתה בוחר מטפל מיומן! בהצלחה. חום בברך / בירכיים לקראת ערב התופעה מעידה על חסר יין בכליות. אבל חסרים כל כך הרבה נתונים שזה כנראה לא אומר כלום. בכל אופן, למה הניחוש? ברכיים = כליות (למרות שיכול להיות כמעט כל דבר אחר), חום בערב = חסר יין. במצבים התחלתיים או קלים לא מופיעים סימנים נוספים, בעיקר אם המטופל צעיר. מבחינה מערבית כדאי לשלול דלקת. לא תמיד מופיעים סימנים נוספים בהתחלתה. השלילה היא דרך בדיקות מעבדה (שאגב אינן אמינות במקרה זה ואינן נותנות תשובה חד משמעית, אך מאידך אינן מזיקות ויכולות לשמש כמעקב במידה שהעניין הסתבך). ועוד - אפשרות אחרת זהו לחץ על הדיסק שמחמיר בשעות הערב ומגיב רק באזור הברך. במקרה זה נצפה לפגיעה בברך אחת ולא בשתיהן סימטרית. אבל כאמור, האבחנה הסינית תיתן יותר מידע. פענוח בדיקות דם (11) WBC = 34.0 (5.2 ) RBC = 7.21 N HGB = 13.6 N+ HCT = 47.8 (80) MCV = 66 (26) MCH = 18.9 (31 ) MCHC = 28.6 (20 ) LIMPH% = 5 (3.5 ) MONO% = 2 EOS = 0 BASO = 0 N PLATELET = 422 פענוח בדיקות הדם אינו קשה. הבעיה היא פרשנות הממצאים, כלומר חיפוש הסיבה המקורית להם. קיימת כאן אנמיה היפוכרומית מיקרוציטית עם עלייה נכרת בכמות הכדוריות הלבנות. החלוקה של הכדוריות הלבנות אינה מפורטת כאן אך נראה שמדובר בנויטרופילים. סוג האנמיה הזו יכולה להצביע על מצבים רבים, אך חסרים נתונים חשובים כמו למשל טרנספרין (חלבון הנושא ברזל). אני מצרף סיכום קצר שכתבתי לגבי אנמיה שאולי יוכל לעזור מעט: גורמים לאנמיה: * פיזיולוגי (גדילה, מחזור, הריון) * ירידה באספקת ברזל (תזונה, ספיגה) * איבוד פתולוגי מדימום (כיב פפטי, גידול, טחורים) * חוסר ניצול וקישור * אידיופטי (15%) קלסיפיקציות לאנמיה: אנמיה על רקע פגיעה ב RBC : אנמיה עם MCV נמוך: 1 - חסר ברזל. 2 - תלסמיה. 3 - מחלה כרונית. 4 - אנמיה סידרובלסטית. 5 - הרעלת עופרת. אנמיה עם MCV גבוה: 1 - מגלובלסטית (חסר B12 ת חסר חומצה פולית, תרופות). 2 - אלכוהוליזם. 3 - הפרעה מילודיספלסטית. 4 - היפותיירואיד. אנמיה עם MCV נורמלי: 1 - אנמיה אפלסטית. 2 - מחלה כרונית. 3 - אי ספיקה כלייתית. 4 - הפרעות אנדוקריניות. 5 - אנמיה סידרובלסטית. 6 - מילופטיזיס (הסתננות למח העצם). אנמיה על רקע הרס RBC : 1 - דימום. 2 - מחלות תורשתיות המוליטיות (המוגלובוניפתיות כמו אנמיה חרמשית, חסר G6PD או ספרוציטוזיס). 3 - אנמיה המוליטית נרכשת: (נוגדנים חמים וקרים, תרופות, המוליזיס טראומטי, מחלת כבד, היפרספלניזם, המוגלובינוריה פרוקסיסמלית). MCH = Mean Corpuscular Hb , כלומר יחס ממוצע של הכדוריות האדומות עם ההמוגלובין שלהם. RBC = Red Blood Cell הוא נפח האריתרוציטים הכללי. אנו מעוניינים לדעת איזה יחס תופס כמות ההמוגלובין מכל כדורית (לא מספיק שיהיו כדוריות, חשוב שתהיינה מלאות בהמוגלובין). יחס זה: Hb/RBC נמדד בפיקוגרמים (10-12 גרם) וערכו 27-34pg . MCV = HCT/RBC . כלומר היחס בין כמות החומרים המוצקים בדם לבין מספר הכדוריות האדומות. בפועל – ההמטוקריט נותן לנו את הנפח הכולל של הכדוריות האדומות (שהן הרוב מכלל המוצקים בדם). כך שיחס זה משקף נפח חלקי מספר, כלומר מהו הנפח הממוצע של כל כדורית. אם הכדורית קטנה מדי או גדולה מדי זה יכול להצביע על פתולוגיה. MCHC = Mean Corpuscular Hb Concentration כלומר ערך ממוצע של ריכוז ההמוגלובין בכדוריות. החישוב שלו נעשה לפי: MCHC = Hb/HCT . הוא מחושב באחוזים וערכיו 32-36% . Anisocytosis הוא מצב בו הכדוריות שונות ומגוונות מאוד בגודלן. יש כדוריות גדולות וקטנות בעירבוביה. הערך המלמד על כך הוא ערך המודד את מידת הפיזור של נפח הכדוריות. RDW הוא Red cell Distribution Width . רטיניטיס פיגמנטוזה Retinitis Pigmentosa מחלה איטית, בילטרלית, פרוגרסיבית של ניוון הרטינה. ברוב המקרים מקורה אוטוזומלי רצסיבי אך יכול להיות בעל אופי גנטי אחר (X linked או אוטוזומלי דומיננטי). הקנים Rods ברטינה נפגעים ומובילים לראיית לילה לקויה שמתחילה כבר מילדות. סקוטומה פריפרית מרכזית מתרחבת בהדרגה כך שהראייה המרכזית נפגעת עד גיל הביניים, לעתים עד עיוורון מוחלט. כלי הדם הרטינלים בד"כ מוצרים. ניוון הגוף הזגוגי מוביל לקטארקט. לעתים נלווים לממצאים אילו גם מיופיה וחירשות. לא קיים טיפול ידוע למעט מינונים גבוהים של ויטמין A וייעוץ גנטי למניעה. קרישי דם בעת ניסיון לכניסה להריון לדעתי, אם את בעיצומו של תהליך הפרייה הריוני, ובעיקר אם בתכנית להתחיל תרופות לעידוד ביוץ. אני חושב שלא כדאי לך כרגע לעשות טיפול סיני במקביל. עם זאת, ברגע שתסיימי עם ההריון, מומלץ לעשות זאת מאוד, כיוון שהבעיה בעינה קיימת. אם תוך חודשים שלושה עדיין לא תהיה כניסה להריון (וכולנו מאחלים מאוד בהצלחה), אז שווה לפנות לטיפול בצמחים משולב בדיקור או שיאצו. במקרים רבים קיימת הצלחה יפה בנושא. כדורים שנקנו בסין לדעתי יש לזרוק את הכדורים לפח, אלא אם הם עומדים בקריטריונים הבאים: א - רשמו לך את המרשם לאחר שישבו אתך לפחות חצי שעה, תשאלו אותך היטב, בדקו לך לשון ודופק והכי חשוב: הבינו את האנגלית שלך. ב - שמות המרכיבים רשום גם בסינית וגם באנגלית על האריזה ואין בהם שום חומר שמקורו מרפואה מערבית (לסינים יש נטיה לערבב לתיירים חומרים כמו סטרואידים ואספירין). ג - שמשהו שמבין בצמחים יבדוק שאין שם צמחים רעילים (הסינים אלופים בזה). אבל גם אז אתה לוקח סיכון שכן הרבה צמחים מעובדים בצורה לא נקיה ומכילים חומרים ופטריות רעילות. הכי בטוח, ובסיכום גם יותר זול בסופו של דבר, לקבל אבחון טוב בישראל, לקבל צמחים סינים בבית המרקחת, שם יש פיקוח בריאותי על איכותם, ולא פחות חשוב, שיהיה לך לאן לחזור ולקבל מעקב. אם היה מדובר ביפן או טאיוו'ן הייתי אומר, ניחה. אבל סין, די מדאיג. ועוד: גם תרופה קונונציונלית ידועה לא הייתי לוקח לאורך זמן, אם אין רופא אחראי שיוכל לעקוב אחר התוצאות (או תופעות לוואי). לשיקולך. כדורים סינים לגלגול ביד מקובל להניח אותם על כף יד אחת ולגלגל אותם (באופן שהם ישנו את מקומם אחד ביחס לשני). התועלת היא הזרמת הצ'י (אנרגיה) בכף היד, אבל השימוש היותר מעשי הוא הפעלת כל מני שרירים קטנים בכף היד שאנו לא משתמשים בהם תמיד. המיומנות נרכשת די במהירות ואפשר להשתמש בהם תוך קריאה או התבוננות בטלביזיה. חשוב להקפיד על סימטרייה , כלומר תרגול בשתי הידיים. חשוב ביותר לאנשים עם בעיות בכף היד או לאחר CVA (אירוע מוחי). אבל טוב ויעיל גם לכל אחד - ס"ה - התעמלות מכשירים לכף היד. אהלן ניר!!! לא מצליח לתפוס אותך בטלפון.[אני אמשיך לנסות...] תגיד לי בבקשה , 1.באיזה צורה מוזרה עובדים בדיקור בארץ, טיפולים של פעם עד פעמיים בשבוע. כמו שאתה יודע חזרתי מסין ואין שם חיה כזאת... אפילו בספרי CASES עושים סדרות טיפולים של 12 יום כן יום לא. אהלן רמי ברוך שובך סין ארץ מוזרה. יש לי המון ביקורת על הטיפולים בסין. לא התרשמתי שהתוצאות שם יותר טובות מכאן. התשאול מקוצר וחפיף, המלצות בתזונה לפי הרפואה המסורתית כמעט שאין, לעתים נדירות אקופונקטוריסט משלב פורמולה ולהיפך, ואין כמעט שילוב של טיפול במגע יחד עם השיטות האחרות. וזאת, שלא לדבר על הטינופת והיחס אל המטופלים, עובי המחטים והכאב... אז נכון שעובדים שם יום כן יום לא (ביפן, קוריאה וטאיוון זה אחרת), אבל מספר סינים שבקרו בארץ ועקבו למשך מספר שבועות בקליניקה שלי, אמרו שהשיטה המשולבת נותנת תוצאות לא פחות טובות (התביישו להגיד שאפילו יותר טובות). עלות של טיפול יום כן ויום לא היא גבוהה מאוד במדינתנו, וסביר שמהטופל לא יוכל להתמיד בה. שילוב של מספר שיטות נותן את התוצאות הטובות ביותר בזמן יחסית קצר. הפורמולות כאן נקיות ועברו בדיקות איכות ומעבדה. הן אינן מכילות סטרואידים וחומרים משמרים כפי שמכילות הפורמולות בסין. אם אתה רוצה לקבל טיפול איכות - עדיף כאן! 2. איך אתם עובדים עם הצמחים ? לדעתי והמטופלים שלי זה יקר ,יוצא לי לרשום בין 100 ל 150 שח למשך של עד שבועיים וכמו שברור שמשך הטיפול הוא ארוך וגם לתוצאות לוקח זמן. הצמחים כאן באיכות ובתקן מתאימים, וצריכים כמות קטנה יותר כדי שנשיג השפעות. התוצאות בעלות אותה מהירות כמו בסין. כמובן שהפלצבו שם חוגג, אבל אם אתה בודק דברים לאשורם, אני חושב שעדיף להשתמש בפורמולות ובצמחים שכאן. לא ברור לי למה אתה חושב שהתוצאות לוקחות יותר זמן . להערכתי המחיר אמנם יותר גבוה בהרבה מסין אבל בקנה מידה מערבי הוא די זול. אם תשווה את המחיר שמשכורת ממוצעת של סיני (3$ ליום) תראה שהמחיר כאן זול בהרבה (ולא לשכוח שאתה משלם עבור איכות, עיבוד, יבוא, גידול אורגני, שיווק והפצה) כדור אנטיביוטיקה אחד יכול לעלות יותר (אלא שאז יש את המדינה שתסבסד את זה). 3. ניר , לדעתי מהתשובות שלך בפורום ניתן לפתוח בית-ספר, ואם הייתי בתחילת דרכי הייתי מתלהב לאלה, לכל בעיה יש תשובה, יש פורמולה, יש טיפול, והכל מאד ברור. מנסיוני הקצר החיים לא קלים כל כך ,לפעמים הטיפול טוב לפי התיאוריה אבל אין התקדמות, כל בעיה ניתן לתכוף מכמה צדדים בצמחים או נקודות שונות וחלקם יתנו,, תוצאות וחלקם לא, והטיפולים נמשכים זמן רב [בטוח שאני לא מחדש לך כלום] לדעתי חשוב שהחברה בפורום יבינו זאת. אני חושב שקריאה יסודית בפורום תצביע על כך שאני אחרון יוצרי האשליות. וודאי שהתוצאות מוגבלות (וכנ"ל גם בסין או ברפואה המערבית). אבל צעד ראשון היא האבחנה הנכונה. ולגבי התוצאות, לא תמיד מצליחים, אבל החוכמה היא לפנות לשיטת הטיפול בעלת הסיכויים הטובים ביותר. והכי חשוב: לא להזיק! רמי, אני שולח את התשובות לפורום ללא השם שלך. אני חושב שאילו הן שאלות חשובות שהעניין בהן הוא לכלל. אפילו לא ברור לי למה לא שאלת את השאלה באתר עצמו. כמובן שאכבד את הפרטיות שלך ולא אזכיר את שמך (אלא אם אתה תעלה אותו). שבר ביד אצל אישה עם ארטריטיס ניווני כיוון שהמקום עדיין נפוח והאזור מודלק, באמת לא ניתן לבצע שיאצו וטווינה (אם כי יש הסוברים שטווינה מאוד עדינה עשויה לעזור). לדעתי, דיקור יכול להיות מאוד מומלץ, ולשלוח את המטופל עם מגנטים לבית. ועוד: מוקסה עקיפה בפיזור. לא ישירה כי במקום נפוח יש פחות הזרמת דם ואז, במצב כוויה קיימת סכנת זיהום קשה. ומה עוד: תנועת היד, למרות הכאבים חשוב להקפיד על הנעה כדי לשמור על זרימת צ'י ודם במקום וכדי למנוע קיפאון וקיצור גידים. אורטיקריה כרונית קשה באישה שמטופלת בסטרואידים לאורטיקריה יש טיפולים מצוינים ברפואה הסינית. אלא שאם היא כרונית וטופלה בסטרואידים פעמים רבות, התוצאות מאוד מוגבלות ואולי גם לא מוצלחות. הסיבה לכך היא שסטרואידים, לפי הרפואה הסינית, חוסמים את זרימת הצ'י (האנרגיה) במרידיאנים (צינורות האנרגיה) ומונעים תהליך טיפולי טוב. ומה כן חשוב לעשות? כל זמן שהיא מטופלת בסטרואידים יש להמליץ על תזונה משקמת (כדי למנוע החמרת אוסטאופורוזיס ונזקים אחרים). לאחר השחרור והפחתת המינון יש לשלב צמחים או דיקור. אם מדובר בגיל מבוגר (ביולוגי ולא כרונולוגי) ומטופלת עם בעיות כרוניות רבות, הטיפול עם הצמחים עלול לשאת סיכונים בגלל אפשרות לאינטראקציות עם תרופות אחרות. מאידך, ללא טיפול כזה, גם מעט התקווה לשיפור מוגבלת מאוד. חסר ויטמין 12B בצעיר חסר B12 יכול לנבוע מסיבות רבות ברפואה המערבית. במקרים נדירים למדי היא נובעת מחסר תזונתי, שכן, כיום, גם לצמחונים הויטמין מצוי בשפע בכל מני תוספי מזון (החל מטבעול וכלה בבמבה). כמות קטנה מאוד שלו נאגרת בכבד ומספיקה לשנים רבות. יוצא איפוא שרוב האנשים הלוקים בחסר ויטמין זה סובלים מבעיה נוספת: ספיגה לקויה. זה יכול לנבוע מדלקות במעי או נוגדנים שתוקפים את הפקטור הפנימי האחראי על ספיגת הויטמין. מנקודת ראות סינית התופעה מתאימה למצבים של חסר דם או חום בדם. אך תתכנה אפשרויות נוספות. במקום לקחת תוספי ויטמין באופן מלאכותי כדאי לעשות אבחנה סינית ולתקן את חוסר האיזון. אם אתה צימחוני אידאולוגי אין שום סיבה שתתחיל לאכול בשר. בטבעול יש יותר B12 מאשר ברוב המזונות מהחי. יוגורט וביצים יכולים להשלים את התפריט מצוין (אפילו שאפשר גם בלעדיהם). אין שום נזק בלבלוע תוסף מלאכותי, אבל יש היגיון לנסות לטפל בבעיה מהשורש. הרבולוג סיני שהוא גם תזונאי קליני או מטפל ברפואה סינית טוב יכול לעשות את העבודה נכון. במידה שהבעיה נובעת על רקע מחסור ב intrinsic factor המאפשר ספיגת הויטאמין, הטיפול בעל פחות סיכויים. אבל גם כאן צריך לבדוק האם הגורם הוא אוטו אימוני ראשוני או שניוני. האם מדובר באנמיה ממאירה? כאן אין ברירה, ובמקביל לטיפול המערבי (הזרקת ויטאמין) ניתן לבצע טיפול משלים, אך לא במקום. אם מדובר במחלה שניונית, למשל להיפותיירואיד, במקרים רבים ניתן להתחיל קודם בטיפול משלים בהתאם לאבחנה המבדלת. ישנם מצבים של פגיעה במספר בלוטות בגוף המלווה גם בפגיעה בספיגת הויטאמין. גם כאן הטיפול המשלים יכול להועיל, אלא שמצב כזה לפעמים יכול להתדרדר לממאירות ויש לעקוב בקפידה ולאזן את המערכות האחרות (כנראה גם בעזרת אספקת הורמונים מבחוץ). כל הבעיות הללו עלולות לנבוע מחסר דם ובמקרים מסוימים גם חסר יין בכבד ובכליות. נתקלתי גם במקרים של סטגנציה. בעיות ספיגה קלות יותר לטיפול ולרוב מתקשרות לחסר דם על רקע בעיה בטחול או בכבד. מכל מקום, אני ממליץ קודם לקבל את הזריקות כדי למנוע נזק נוירולוגי, כי קבלתן שוות ערך לבליעת ויטאמינים, רק שהספיגה כאן מתאפשרת, ובמקביל – לטפל על פי האבחנה המבדלת. בעניין טיפולים, אני מאוד מחזיק מצמחים, אבל במצבים של סטגנציה ו/או חוסר צ'י, ניתן לשלב שיאצו. יש הממליצים דווקא על דיקור, ואחדים מדברים על טיפול אנדוקריני דרך שיטת הטיפול היפאנית של קיקו מטצומוטו. משקפיים וקוצר ראיה בקשת לדעת על קוצר ראיה ברפואה הסינית, דרכי טיפול ותולדות המשקפיים. למען האמת כמעט שלא התעניינתי בתופעה שכן רוב האנשים מעדיפים לשים משקפיים או עדשות במקום לבצע תרגילי עניים (לא מתיש אבל דורש התמדה) ולהגיע לשיפור מסוים (שעדיין אינו מתקרב לתוצאות של משקפיים). הסינים הרבו לדבר על תופעות של בעיות עיניים וראיה. אלא שרוב הטיפולים הוגבלו לטיפול בראיית לילה, שם הם נשאו הצלחה גדולה עוד בטרם גילוי ויטמין A. הטיפול נעשה בעזרת צמחים. קוצר ראיה ופזילה טופלו לרוב ע"י תרגילים ודיקור סיני. המחטים ננעצו במקומות שהיום, גם הנועזים במטפלים מהססים לדקור, אך, לפחות על פי הדיווחים, היו תוצאות לא רעות. לגבי המשקפיים, אילו כמדומני, פותחו ע"י מוסלמים בעידן תור הזהב (טרום האינקיויזיציה בספרד) ותפסו תאוצה גדולה במאה השמונה עשרה. להערכתי, זה עניין של מספר שנים עד שניתוחי הלייזר יכנסו כטיפול של קופות החולים ואז עניין המשקפיים כמעט יעלם או יישאר כתופעה אופנתית. בבוא העת, תדחק הגנטיקה את הלייזר. סביר שכולנו עוד נספיק לחזות ביום הזה. פנקראטיטיס דלקת בלבלב פנקראטיטיס אקוטי מחלה בלתי צפויה עם תמותה של 5-10% הנגרמת על רקע אבני מרה, צריכת אלכוהול או סיבות פחות שכיחות או לא ידועות. הסימנים כוללים טכיקרדיה (קצב לב מהיר) חום, צהבת, שוק, בטן קשה, שינויי צבע באזור בטבור או במתניים. האבחנה בד"כ מעבדתית ודורשת עלייה משמעותית בעמילאז. ברנטגן נצפה בהצטברות נוזלים מאחורי הפריטונאום (קרום הצפק). כיוון שמדובר בסכנת חיים, לא אפרט כאן על אבחנה מבדלת סינית ואתמקד בפנקראטיטיס הכרוני. פנקראטיטיס כרוני מחלה המאופיינת בכאבי בטן חוזרים, שלשול שומני (סטאטוריאה), איבוד משקל וסוכרת. הכאב האופייני מקרין אל השכמה. סיבות קשורות בעיקר לצריכת אלכוהול אך יכולות להיות קשורות גם לחסימה על ידי אבני מרה, ציסטיק פיברוזיס או שקיעת ברזל. הקליניקה מאופיינת בירידה במשקל, שלשול, יציאות שומניות (סטאטוריאה), אנמיה, דימומים (על רקע חסר ויטמין K ), בצקת (על רקע חסר חלבון). מנקודת ריאות סינית יתכנו מספר מצבים, אך השכיח שבהם הוא פגיעה ביין של הכבד תוך הצטברות חום ולחות במקום. שלשול מצביע על חולשת יאנג או עודף ליחה. הדימום יכול להצביע על חוסר הולדינג אך גם על חום מכל סיבה שהיא. אנמיה נגרמת על רקע חוסר דם או חום פנימי (המוביל להמוליזה למשל). המנגנון האפשרי ביותר הוא פגיעה התחלתית של חום ולחות. בהמשך פגיעה הן ביאנג (בצקות) והן ביין (דימומים). מנגנון זה מתאים בעיקר לפנקראטיטיס הנגרם על יד אלכוהול שכן האלכוהול מחמם ומייצר ליחה בכבד, ובשלב שני מצמק את הכבד תוך פגיעה ביין שלו. פגיעה ביין וביאנג מתבטא גם בסוכרת שנוצרת על רקע המצב. בטיפול, כמובן בהתאם לאבחנה, יש לשלב צמחים מקררים, מייבשים, מרים עם תמיכה מעט מתוקה בטחול / לבלב, אך הפוקוס בעיקר על הכבד. יש להקפיד על ניתור המטופל בעזרת בדיקות מעבדה אחת לשבוע (ואפילו לעתים קרובות יותר). בעיקר יש לבדוק את העמילאז ותפקודי הכבד שלו, לנהל מעקב צמוד אחר רמות הסוכר, להמליץ על תזונה דלת ליחה ומסיבות מערביות, להימנע מגלוטן (תירס ואורז מתאימים). מכל האמור לעיל, רצוי לשלב מעקב טיפול ע"י רופא. התכווצויות שרירים ורעל חום לא לגמרי ברורה לי האבחנה. כיווצי שרירים נגרמים על ידי קור או חום, חסר דם או רוח. אילו הם מושגים סינים כמובן. חום עצמו יכול להיגרם מחסר יין, חסר דם, סטגנציה, חום חיצוני או הצטברות רעלים. אני מניח שהכוונה לאחרון. אם זה כך, הטיפול הוא בניקוי הכבד. הנחיה של המטפל צריכה להספיק (בהנחה שזה המצב). כדי לוודא שהמטפל מבין מה שהוא עושה, האם, לפני שהוא המליץ על תזונה או צמחי מרפא (רצוי) הוא בדק בדיקות מעבדה? חשוב מאוד לבדוק רמת סידן ומגנזיום. כן, חשוב לראות תמונת דם. לעתים יש צורך לבצע בדיקה נוירולוגית קצרה כדי לשלול בעיות אחרות. זה כמובן מבוצע על ידי רופא, אך תפקיד המטפל להפנות את המטופל שלו לרופא. בהצלחה. טחורים טחורים יכולים להיות פנימיים וחיצוניים, האבחנה בניהם נעשית על ידי רופא. טחורים הם ורידים שבולטים מסיבות שונות. זו יכולה להיות בעיה של עצירות כרונית. חולשת הורידים עצמם ולפעמים גם בעיית כבד. מין אנאלי בהחלט יכול לזרז יציאת טחורים. בד"כ הבעיה מטרידה אך אינה מצביעה על שום דבר מסוכן. לפני הכל יש לברר שמקור הפצע הוא אכן טחור (מירב הסיכויים). זה יכול להיות פצע על רקע זיהום מקומי או דלקת המצביעה על מחלת מעיים כלשהי. זה גם יכול להיות עדות למחלת מין כלשהי (למשל הרפס). לרוב הטחורים אינם כואבים אך יכולים לדמם. הסימן העיקרי לכך הוא דם על ניר הטואלט (ולא דם בשירותים). לעתים הם יכולים להציק ומשחה פשוטה פותרת את הבעיה. אם המצב מתקדם - וזה לא נראה כך על פי התיאור שלך - יש ניתוח פשוט שמבוצע באופן תדיר ופותר מידית את הבעיה. אז מה לעשות? ראשית לפנות לרופא! רופא המשפחה מספיק אבל אפשר גם לפנות לפרוקטולוג. אין לך מה להתבייש או לחשוש. זוהי תופעה כל כך שכיחה ובכל גיל כמעט שהרופא יתייחס אליה בשוויון נפש. אם אתה מרגיש מספיק בטוח אתה יכול לשאול אותו גם לגבי המין האנאלי אבל גם אם לא תשאל זה לא יפגע באבחנה או בטיפול. אם מדובר בבעיה על רקע חולשת המקום או על רקע עצירות (שאסור שתהיה) אז טיפול תזונתי או דיקור סיני עשויים לעזור. לרוב הבעיה כה פשוטה שממש לא צריך את כל זה. בקיצור - בלי בושה - פנה לרופא! עקמת והטיפול בה קודם כל האם מדובר בעקמת (סקוליוזיס) שפרושה זווית (הדורשת התייחסות מעל ל 12 מעלות) במדור הקורונרי של עמוד השדרה, או שמדובר בקיפוזיס שזוהי מעין "גיבנת". השאלה השניה, האם זה פיזיולוגי או אנטומי. אנטומי קשה לשינוי ופיזיולוגי זה יותר מצב המאפיין יציבה לקויה, הרגלים ומצב נפשי. השאלה השלישית, מה הם הכלים בידך. לצערי בתחום הרפלקסולוגיה לא אוכל לתרום הרבה. נדמה לי שיש פורום רלבנטי בעניין ואם לא, נפנה את שאלתך למטפלים שמתמצאים יותר. בתחום העיסוי, האם הכוונה לשיאצו, אנמה וטווינה. כדאי להיות מצוייד בכלים אילו כיוון שלעתים הגיוון מאפשר פיזור או חיזוק מקומי או כללי בהתאם לבעיה. מבחינת אבחנה יש לשלול חוסר איזון בין צד ימין לשמאל. זאת ניתן לעשות ע"י השוואת המרידיאנים משני הצדדים (בכלים של מצונאגה) ושיטת אקבנה. כמובן שחשוב לא להתחיל שום עבודה בלי לבדוק קודם טווחי תנועה. הטיפול כמובן בהתאם תוך מתן תרגילים לבית (במידה סבירה כדי שהמטופל יוכל להתמיד). וחשוב להגדיר מראש מה אנו מעונינים להשיג. שינוי מצב הגב או אולי שינויים הרבה יותר חשובים כמו נשימה, תנועה טובה, ראש וצוואר זקופים, ביטחון עצמי וזקיפות קומה (ללא פוליטיקה). תשאול יסודי על פי הרפואה הסינית בהחלט חיוני כדי לבדוק שמדובר לא רק בבעיה אורתופדית אלא במכלול של בעיות. עניים נפוחות קודם כל יש לשלול בעיה מערבית כלשהי. בדיקות דם ותפקודי כליות ישללו שאלה מסוג זה. שנית, יש לבדוק האם לא מרחת קרם עיניים מסוג חדש כלשהו. חלקם ידועים כמנפחי עניים. במידה ששני דברים אילו נשללו, ניתן לבצע תחקור סיני ולבדוק את מצב הראות או הכליות מנקודת ריאות אנרגטית. זוהי פעולה שדורשת מטפל מיומן המתמצא גם בצמחי מרפא ודיקור. מחלות עיניים אתרים מומלצים באתר של שמוליק http://www.acumedico.com/eye1.htm http://www.acumedico.com/eye2.htm מדוע התקפי לב מוצנעים אצל נשים? [תשובה לפורום נשים וקריירה] מתוכן השאלה נשמע שקיימת בעיה גדולה של מודעות או אפילו קונספירציה להצנעת הבעיה, אלא שהתשובה אינה פשוטה לגמרי: מודעות נוצרת עם עניין ציבורי והסכמה ציבורית להיחשף. נשים עם סרטן שד או גברים עם סרטן בערמונית הצניעו עד לא מזמן את מצבם מחשש לחשיפה. הבאת נושאים אילו לעיני הציבור הקרין גם על מודעות הרופאים בעניין ולפיכך תרם לזיהוי מוקדם של מצבים נוספים. לעומת זאת מצבים פחות שכיחים אחרים לא מבוטאים היטב בתודעה הרפואית. למשל, בספר הרפואה היוקרתי MERK נאמר: " סרטן השד בגברים נדיר מאוד ולכן אין מזהים אותו עד שמאוחר מדי". אומנם רופא טוב אינו שולל שום דבר ללא בירור אך עליו לקחת בחשבון את מבחן הסבירויות. מבחן זה הוא חשוב שכן ללא התחשבות בו הסבירות שנגרום נזק על ידי בדיקות מיותרות תעלה על הסבירות שנציל משהו בזכות אותן בדיקות. עם זאת, כשאנו מדברים על מודעות להתקפי לב בנשים יש לקחת בחשבון מספר דברים: מחלות לב בנשים אינן נפוצות בהיקפן (למעט אילו הנושאות גורמים גנטיים) ובעיקר לא בנשים לבנות או כאילו שטרם עברו את גיל המעבר שלהן. לאחרונה חלה עליה בשכיחות והיארעות מחלות הלב בנשים על רקע התגברות תופעת העישון (למרות שגם כך, עדיין, נשים נוטות להאריך חיים יותר מגברים). בישראל לא נתקלתי מעולם בחדר מיון בו שלחו משהי המתלוננת על כאבים בחזה ללא שלילה של אפשרות לבעית לב. אבל נכון הדבר שנשים מאובחנות כחרדתיות מהסיבה הפשוטה שמדובר בתופעה שכיחה יחסית. לעומת זאת חרדתיות יתר בגברים לעתים מפוספסת וגורמת לדחייה באבחנה ובטיפול ופגיעה באיכות החיים שלהם. עם זאת, הנושא חשוב ולא רק כדי להעלות את המודעות בציבור הרופאים, אלא בציבור הנשים בכלל. אין כאן קונספירציה רפואית לצמצום המודעות (ממילה, רוב המתקבלים ללימודי רפואה בישראל הן נשים) אלא שלב נוסף בהבנת התופעה. עזרה חשובה להגברת המודעות תיעשה אם מספר עיתונים פופולריים יביאו כתבות אישיות בנושא, ואם כלל הנשים ירתמו למלחמה בעישון. בעיות עם ג'ינסנג וג'ינקו נכון שיש מקומות ברפואה הסינית העממית למתן ג'ינסנג בכל מצב, אבל הג'ינסנג - שהוא אגב מלחלח ולא מייבש - הוא מחמם ומייצר ליחה (כלומר נוגד שיתון ומעלה את נפח הנוזלים בגוף). לאחרונה יש מידע מערבי על חומרים שונים בג'ינסנג שנמצאו כלא מתאימים לאוכלוסייה רחבה, וכלן יש להתייחס לצמח כתרופה ולהתאים אותה באופן אינדיבידואלי למטופל. לגבי הגי'נגקו בילובה, גם צמח זה נמצא בשימוש רחב בהרבולוגיה המערבית, למרות מקורו הסיני. הצמח משפר זרימת דם במוח אך יש להיזהר בנטילתו יחד עם תרופות כמו אספירין או מדללי דם אחרים. ברפואה הסינית הצמח מסלק ליחה ועוצר צפצופים ופועל בעיקר על המחמם התחתון (כליות ודרכי השתן). יש לו השפעה מיטיבה על בעיות הקשורות לריאות וכליות. השפעת הכליות על המוח, על פי הרפואה הסינית, ידועה ברפואה הסינית ויש לתפוס את בעיות הזיכרון המטופלות בצמח זה בקונטקסט הנ"ל, כלומר - טיפול בבעיות זיכרון על רקע חולשה אנרגטית של הכליות. לא ידוע לי על השפעות מאוחרות של צמחים אילו על פוליו, אך יש לציין כי גם הג'ינסנג וגם הג'ינגקו משפיעים על הכליות, שהן מנקודת ריאות סינית אחראיות על מערכת השלד. מכל האמור לעיל, טיפול טוב יקבע בעזרת מטפל טוב. התאמה אינדיבידואילית של פורמולת צמחים היא הדרך המומלצת ביותר. כמובן, חשוב לשלב בטיפול דיקור וטיפולים מנואלים (שיאצו או טווינה). חומרים רבים וטובים מוכרים כאנטי אוקסטדנטים. כלומר מונעי חימצון. ההנחה היא שחימצון חומרים שונים בגוף גורם להזדקנות התאים ועיכוב חימצון זה מעקב תהליכים אילו. בין האנטי מחמצנים החשובים ידועים סלניום, ויטמין E , קואנזים Q10 ועוד. דוקא הג'ינקו הוא לא החשוב והחזק מביניהם. קואנזים Q10 כדאי להציץ באתר http://www.cybervitamins.com/coq.htm או באין ספור אתרים שונים הדנים בקואנזים Q10 . ובהתבסס על דברים אילו: מדובר בחומר אנטי חימצוני חזק הפועל על המיטוכונדריה, שהיא ספק האנרגיה העיקרי של התא. על סמך הידוע עד כה, תוסף מזון זה מחזק צ'י (אנרגיה) בגוף, ולפיכך - אסטמה על רקע חוסר צ'י , ייתכן שתעזר בתוסף זה. לעומת זאת אסטמה ללא חוסר צ'י (בריאות או בכליות) לא תיעזר בתוסף. אני לא שולל אפשרות שבמקרים כמו אסטמה על רקע חסר יין (למשל אסטמה יבשה עם תחושות חום והזעות לילה) או על רקע פלישת הכבד לריאות (לחץ נשימתי בצלעות תחתונות והתגברות במצבי לחץ ומתח), בטווח הארוך, אפילו ייתכן נזק, ללא איזון עם צמחים או תוספים אחרים. מכל מקרה, השערה זו לא הוכחה, ובהחלט ייתכן ששיפור ברמת החימצון בגוף תועיל לכל אסטמה שהיא. כיוון שלא מוכר שום מחקר בנושא, וכיוון שהתועלת באסטמה ידועה בטיפולים משלימים, הייתי מציע להשתמש בתוסף זה כחלק מאסטרטגית טיפול כוללת ולא כטיפול בפני עצמו. הבדלים בין מסז' לשיאצו כמה מילים קצרות על ההבדלים בין מסז' לסוגיו לבין שיאצו לסוגיו כדי לסייע בהחלטה: המסז' עובד על מערכת השרירים תוך שימת דגש להזרמה של לימפה ודם. השיאצו עובד על מערכות פנימיות והדגש הוא איזון אנרגטי בגוף. המסז' בד"כ מבוצע על גוף חשוף ולעתים תוך שימוש בשמנים. השיאצו מבוצע בד"כ על בגדים ללא שמנים. רוב שיטות המסז' מתבססות על החלקת הידיים על אזורים שונים בגוף, רוב שיטות השיאצו מתבססות על הפעלת לחץ. רוב שיטות המסז' אינן מקפידות על מנח ויציבת המטפל. העבודה מבוצעת תוך הפעלת כוח או מאמץ של המטפל. במקרה של השיאצו ההקפדה היא על מנח המטפל ושימוש בכלים של שיווי משקל ללא הפעלת או בזבוז אנרגיה. גם לשיאצו וגם למסז' קיימות שיטות טיפול רבות. השיאצו מתבסס על אבחנה מעמיקה הן מערבית והן אנרגטית לפי הגישה של הרפואה הסינית. ברוב המקרים המסז' מתייחס לאבחנה בסיסית של הרפואה המערבית ומדגיש את הבעיה השלדית - שרירית. מי שלמד שיאצו מאמץ טכניקות מסז' בקלות רבה. לא כן להיפך. דיכאון אחר לידה, פרוזק ורפואה סינית דיכאון אחר לידה היא תופעה שכיחה ולפי הנראה, לעתים קרובות אינה מאובחנת כראוי. הסינים נתנו את הדעת עליה בשני מישורים: 1 - מניעה: תהליך הקדם הריוני ותקופת ההריון מקודשים לחיזוק הצ'י (האנרגיה) והדם של האישה. הרציונל לכך הוא שבמהלך ההריון העובר "גוזל" מהאם חלק מהאנרגיה שלה. אם יש לה מספיק אז אין כאן בעיה. לעומת זאת, אם יש חסר אז או שהוא יכול על חשבון האם (מאחסנת) אך לעתים על חשבון היילוד, דבר שיכול לגרום לכל מני הפרעות בנולד, החל מבעיות למידה וכנה בשיתוק מוחין. 2 - תיקון מיד לאחר הלידה - זאת כדי לשפר את ההנקה (שתלויה ישירות באיכות הדם) ולאפשר חזרה לחיים נורמליים מוקדם ככל האפשר. למרות שלרוב דיכאון אחר לידה מאופיין בחוסר דם, הרי שאם יש סטגנציה (תקיעות אנרגטית) הנלוות לבעיה יש לאתר את מקורה לפני קבלת טיפול. מנקודת ריאות קונוונציונלית, שינויים במצב רוח לאחר לידה שכיחים ב 40-85% מהמקרים ! לרוב שיא הביעה מופיעה ביום ה 3-5 שלאחר הלידה ובד"כ הבעיה חולפת מעצמה תוך 1-3 יממות. הטיפול הראשוני הוא תמיכה ולא טיפול תרופתי. מקרים שונים מופיעים מאוחר יותר ובצורות התבטאות שונות וניתן למצוא עליהם חומר רב ב: http://www.obgyn.net/english/pubs/features/tfp/leopold.htm מבין הטיפולים המוצעים פרוזק הוא אחד המקובלים. הפרוזק עובד על הסרוטונין במוח. הוא אסור בזמן הריון והנקה כיוון שלעובר וליילוד אין מנגנוני פירוק תקינים של התרופה. כך היא מצטברת מעבר לכמות היחסית הנמצאת אצל האם. ביילודים התרופה מתקשרת בעיקר לבעיות עיכול. במחקרים חדשים וכנראה אמינים מסתבר שנטילת פרוזק במהלך ההריון מגדילה פי שלוש או יותר הפרעות מבניות (שלד) ביילוד, עלייה בפגות (שמעלה מצידה שיעור נזקים אפשריים), דיסמורפולוגיה (הפרעה בצורת התינוק), משקל תינוק נמוך והפרעה בהתפתחות הנוירולוגית. הדעות כיום חלוקות בין החוקרים השונים וחלק מהן קשורות גם לאינטרסים של חברות התרופות. עוד חומר נתן למצוא ב: http://www.mentalhealth.com/mag1/p5m-prz1.html ובהמון אתרים נוספים. מכל האמור לעיל נראה לי שאם הדיכאון מופיע במהלך ההריון (בעיקר לאחר טרימסטר שני) יש לשקול מתן פרוזק, ובתנאי שהדיכאון מהווה סכנה לאם ולעובר. אם המחשבה להיכנס להריון במהלך לקיחת הפרוזק, יש לשאוף לטיפול מקיף (בד"כ צמחים, תוספי מזון ושיאצו) ולפעול בתאום עם הרופא המטפל להורדה הדרגתית של התרופה. הטיפול בפרוזק לעתים אפקטיבי. אם הבעיה נמשכת מעל חצי שנה אז ייתכן שיש כאן מעורבות של בעיות נוספות ולאו דווקא רק דיכאון המוגדר כדיכאון אחר לידה. אצידופילוס וקנדידה למיטב ידיעתי אין הגבלה לאורך שנים בבליעת חיידקים אילו. עם זאת, רצוי, בעזרת תזונה נכונה, להקפיד על תזונה מתאימה אשר תהווה סביבה נוחה לקיום חיידקים אילו. ולשאלה השניה, אפשרי ביותר. יש להתייעץ עם רופא בעניין. ייתכן שבן הזוג אינו נושא את הקנדידה אך הזרע מהווה סביבה נוחה לבעיה. במידת הצורך, עד להשלמת טיפול, ניתן להשתמש בקונדום או , במידה שזה לא מתאפשר, לבצע שטיפות עם נוזל וגינלי למניעת התפתחות פטרת. שמנים אתרים מידע ניתן למצוא בכל ספר בנושא. כמעט כל חנות טבע מוכרת חומר בנידון והאינטרנט משופע בהמלצות. השפעת השמן היא בכל צורה, בעיקר משום שהספיגה שלהם טובה. כמובן ששתיה ושאיפה חזקים יותר ממריחה על העור. אינני מכיר ספרים הדנים באנרגטיקה הסינית של שמנים אתרים, אך יש ספרים הדנים באנרגטיקה של צמחי מרפא מערביים, ואני מניח שרוב השמנים שומרים על עיקר התכונות של הצמח המקורי. ספרו של holmes יכול להתאים וכן גם הספר "תרופות מן הטבע" בעברית. כמובן שיש עוד. לגבי ברגמוט אפשר לעיין ב http://www.kevala.co.uk/aromatherapy/bergamot.htm השמן מיועד לטפל בדלקות בדרכי השתן, למצבי מתח וחרדה, בעיות עור כמו אקנה או עור שומני, עיכוב הרפס ופריחות שונות במחלות ילדים. עם זאת השמן עלול לגרום לפיגמנטציה של העור והוא בעייתי יותר בזמן חשיפה לשמש. יש לדלל אותו היטב. מנקודת ריאות סינית נראה שהשמן מקרר, מניע, מייבש ופועל על הריאות ועל שלפוחית השתן. הריאות ברמת העור, ושלפוחית השתן ברמת הנוזלים. יש לזכור שבין הריאות לשלפוחית יש קשר הדוק של מעברי נוזלים (הם מעין צינור שהריאות הוא הפתח העליון שלו והשלפוחית, הפתח התחתון). האשימוטו האשימוטו הוא סוג של גוייטר (נפיחות בבלוטת התיירואיד בצוואר). זוהי מחלה דלקתית כרונית, אוטואימונית (כשהגוף תוקף את עצמו), המופיעה בעיקר בנשים בגיל העמידה אך יכולה להופיע בצורות מסוימות גם בילדים. יש בה הסננה לימפוציטרית (לימפוציטים שהם כדוריות לבנות חודרים לרקמה) ועלייה של אימונוגלובולינים (נוגדנים) בסירום. מופיעים נוגדנים נגד חלבונים שונים בתירואיד שהם כנראה מקור המחלה. למחלה, יתכן שיתלוו מחלות אוטואימוניות נוספות (שוגרן, SLE , RA, סוכרת, גרייב'ס וכו') וקיימת נטייה משפחתית. סימנים מאפיינים: גוייטר, לא בהכרח סימטרי. RAIU עולה מוקדם אך רמות ה T (תירוכסין) נשמרות תקינות, לפחות בהתחלה, ואח"כ יורדות. הטיפול עם L תירוכסין. לגבי אבחנה מבדלת וטיפול סיני רצוי לחפש במנוע חיפוש כאן על היפותיירואידיזם, יש לא מעט חומר והנחיות. בוטנים אנרגיה ניטרלית, טעם מתוק, משפיע על ריאות וטחול, מחזק צ'י ודם, מלחלח את הריאות ועושה הרמוניזציה של הקיבה. מתאים לשיעול יבש ובכלל מצבי יובש בריאה. לכן אינו מתאים למצבי ליחה לחות או סטגנציה של צ'י. קיימות שיטות של שימוש בבוטנים, ותמיד מדובר בבוטנים לא קלויים, ע"י בישולם או השרייתם בחומץ, כדי לנקות טוקסיקציה של הכבד. כך שאני מצטרף להמלצתו של שמואל שלא להגזים עם חמאת בוטנים באנשים עם נטיה לליחה. תשובה של שמואל לגבי דלקות גרון אולי ישמע לך מוזר מה שאגיד כאן, אך דלקות גרון (כולל סטרפטוקוקיות) גם בהתקף אקוטי וגם כרוני, מגיבות לדיקור סיני ב - 99 אחוז מהמקרים. זוהי נחשבת מחלה קלה לטיפול ברפואה הסינית, ואינה נדרשת כלל לטיפול אנטיביוטי. עקב אופיה האקוטי בדר"כ, המחלה דורשת טיפול אינטנסיבי בדיקור, במשך מספר ימים רצופים, עד להעלמותה. בעיקר כאשר הדלקת היא אכן של סטרפטוקוקוס מזן כלשהו. בתקופה זו יש להסתייע בצמחי מרפא שונים, בעיקר בפורמולה מוכנה של כדורים, על מנת להאיץ את ההחלמה. : תרופת כדורים מצוינת לטיפול בבעיות גרון נקראת בסינית וניתן לקנות אותה בכל חנות צמחים סינית בחו"ל. ,Gan Mao Ling Pian ישנם אמצעי עזר נוספים טובים מאד לטיפול בדלקות גרון, תוכל לקרוא עליהם כאן: http://www.acumedico.com/medical.htm טיפול אנטיביוטי בדלקת גרון כרונית אינו טוב. טיפול כזה דוחף את הפתוגן (גורם המחלה) לרבדים עמוקים יותר בגוף. התוצאה יכולה להיות דלקת מפרקים, בעיות כליה ועוד. כמו כן טיפול זה מנציח את דלקת הגרון והופך אותה למוצר כרוני למהדרין. תינוק שאינו אוכל השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא האם התינוקת גדלה בקצב משביע רצון ו"אינה שוברת עקומות גדילה". התשובה לכך יכולה להנתן ע"י האחות העוקבת אחר הילדה. גם אם הכל תקין, הרי שעל פי הרפואה הסינית יש בעיה , אם כי קטנה. גיל זה מקובל ליניקה בתרבויות שונות והתוספות מגיעות עם הזמן. תחליפי החלב היום , למרות המגבלות שלהם, טובים מבעבר ולכן החשש לחוסרים קטן יותר. עם זאת, התפיסה הסינית סוברת שעל התינוק להיחשף למגוון טעמים (ויש להתחיל במתוקים כמו בטטה ודלעת ורק בהמשך לעבור לפירות וכו'), כדי שהמערכות השונות בגוף תתפתחנה ברמתן האנרגטית כשורה. אוכל מוצק גם מעודד לעיסה והרגלים נכונים. למרות האמור לעיל אני לא חושב בגיל הזה זה נורא. אני מכיר הרבה ילדים בררנים שצמחו לתפארת. אז מה כדאי לעשות? א - לנסות לשחד אותה עם מחיות של בבטה , דלעת, גזר ואם זה לא עובד אז פרי. ב - לערבב טעמים אילו עם החלב, אולי ההסתייגות שלה היא למוצקים ולא לטעמים. ג - במידה שהיא נוטלת חפצים לפה, לעודד אותה לעשות זאת עם בסקוויט תינוקות או משהו כרסומי אחר. ד - להמתין זמן מה ורק לבצע מעקב אצל רופא ילדים כדי לוודא שלא חסר כלום. אם כל זה עדיין לא עזר, אנא, פנו שנית. בהצלחה. הדמיה ל CT יש קרינה והוא משקף יותר הבדלים ברקמות קשות (למשל עצמות וסחוסים). MRI הוא מכשיר ללא קרינה המתבסס על תהודה מגנטית ויכולתו לאבחן בדיוק רב מאוד פריטים ברקמה הרכה. בגלל העלות הגבוהה מעדיפים לעשות CT לפני MRI , אבל בהדמיית מוח הייתי ממליץ על MRI אם זה מתאפשר. דיקור מותני LP מאפשר גילוי זיהומים או מציאת דם או חומרים שונים בנוזל המוחי שדרתי והבדיקה אינה באה על חשבון הבדיקות האחרות. מאחר שלא ציינת גיל, סוג כאבי הראש ופרטים רבים נוספים , קשה להגדיר מה יכול להיות שם. בעצם מבעית ראיה ועד בעיה במוח עצמו. לרוב מדובר בכאבי ראש רגילים שלאחדים מאיתנו הם פשוט חמורים יותר. אני ממליץ לנסות לדחות את הטיפול בדיקור עד להשלמת הבירור המערבי, בעיקר עם אתה מועמד להדמיה. על המטפל עצמו להמליץ לך לדחות את הטיפול עד להשלמת הבדיקות, ואם הוא לא עושה זאת אז נראה לי שיש כאן בעיה. בהצלחה. Hyperemesis Gravidum = בחילות בהריון למיטב ידיעתי יש הסוברים שדיקור באוזן יכול לסייע לבחילות, ויש החוששים שבמצבים בהם ההריון אינו יציב, הוא עלול לסכן אותו. מכל מקום, הרפואה הסינית עצמה אינה מחזיקה במיוחד מדיקור באוזן. תזונה פחות ליחתית (שומנים, מוצרי חלב שמנים וכו') עשויה להקל, וכן מזונות בעלי ריח ארומטי (למשל תה קליפות הדר - לימון) אכילה מועטה לאורך יותר פעמים ביום ומנוחה בחצי ישיבה גם הם מסייעים. חשוב להקפיד על הליכה ועל תרגילי נשימה שמניעים את הצ'י (אנרגיה) ומקלים אף הם (ומכל מקום הם חשובים לאישה ההרה). אני מצרף כאן חומר על טיפול מקצועי בתופעה. יש לשלול הפרעות אלקטרוליטים (בעזרת בדיקות דם) לפני תחילת טיפול ולעשות זאת רק בסיוע הרבולוג מוסמך ובפיקוח רפואי. אם העניין מחמיר (לרוב הוא חולף ממילה במהלך ההריון) אתה מוזמן לפנות שנית ונשתדל לסייע יותר. המלצות אילו מיועדות למטפל המקצועי בלבד ובכל מקרה של בחילות בהריון יש לוודא שההריון אינו בסיכון קודם הטיפול. בחילות והקאות הינן תלונות שכיחות במהלך ההריון ומעריכים שהן מופיעות ב 50% עד 90% מהנשים בהריון. לחלק מהנשים הדבר קשור בסבל יום יומי. מקרב הנשים ההרות כ 2% סובלות בשליש הראשון להריון מבחילות והקאות בלתי פוסקות המוגדרים במקרים החייבים אשפוז כ Hyperemesis Gravidum .במצבים קיצוניים יש לראות בתופעה כבעיה המסכנת את האם שכן הקאות יתר גורמות לאיבוד אלקטרוליטים עד כדי אלקלוזיס מטבולי. ברפואה המערבית ממליצים על ארוחות קטנות במשך היום הכוללות יותר פחמימות ופחות שומנים, וכן תוספת של ברזל, ולאחרונה גם מדברים על ג'ינג'ר ופירידוקסין (מצ"ב מחקר בנושא). יש לזכור כי מנקודת ראות מערבית לא ידועה הסיבה לתופעה. נתמקד, על כן, בגישה הסינית לתופעה. הגישה הסינית: * עלייה של צ'י הכבד - זה נובע בשל הפסקת המחזור מרגע הכניסה להריון דבר הגורם לחסימת הצ'י באיברים המלאים (היינים). סינדרום זה מתאפיין בהקאות של כל דבר הבא אל פי האישה, נפיחות בחזה, צמא, התקפי העדפה או דחייה ממזונות מסוימים, נטייה למזון חמוץ, סחרחורות, דיכאון, חולשת הגפיים. הלשון עם חיפוי עבה ודביק. הדופק תילי ומתגלגל. יש להוריד את הצ'י המתמרד ולשפר את פעילות הטחול - Ju pi zhu ru tang = Tangerine Peel & Bamboo Shaving Dec. (ציטרי, במבוסה, ג'ינסנג, ג'ינג'ר, ליקוריץ\, סיזיפי). - Ju pi tang = Tangerine Peel Dec (ציטרי, ג'ינג'ר). * עליית אש הקיבה - זה נובע כאשר חום פנימי מצטבר לאורך זמן בקיבה. סינדרום זה מתאפיין בצמא, פנים ועיניים אדומות, ג'ינג'ביטיס, תחושת שריפה בחזה, העדפה למשקאות קרים, עצירות, מיעוט שתן, שתן כהה. הלשון אדומה עם חיפוי צהוב. דופק תילי ומהיר. יש לטהר את האש. - Warm the Gallbladder Dec. Wen dan tang = (במבוסה, אימטורוס, פינליה, ציטרי, פוריה, ליקוריץ', ג'ינג'ר). * ציפת היאנג על רקע חסר יין - היין של האם מתרכז בחלק התחתון של גופה כדי לספר לעובר את המזון הדרוש לו. אם לאם חסר יין בכליות מלכתחילה, תהיה חסר בהזנה של הגוף ובעיקר בחלקו העליון, מה שיוביל לציפת היאנג. סינדרום זה מתאפיין בסחרחורות, טיניטוס, פלפיטציות, אינסומניה, תחושות חום בקצוות, הקאות לאחר השתייה. הלשון אדומה ללא חיפוי. הדופק חלש ומהיר. יש לטפח את היין. - Zhi bai di huang wan = Anemarrhena Pellodendruom & Rehmania Pill (רהמניה, קורני, דיוסקוריאה, פוריה, מאוטן, אליסמטיס, אנמרנה, פלודנדרום). * חסר בטחול ובקיבה - חסר היכולת לעכל ולספוג מזון. המחמם האמצעי עוצר נוזלים. יתכן גם קור בטחול קיבה. סינדרום זה מתאפיין ע"י תאבון מופחת או אנורקסיה, רגורגיטציות חומציות. הלשון חיוורת ורפוסה עם חיפוי לבנבן דביק. הדופק תילי ומתגלגל. יש לחזק את הטחול ולהרגיע את הקיבה. - Xiang sha liu jun zi tang = 6 Gentleman Dec. with Aucklandia & Amomum (ג'ינסנג, אטרקטילודיס, פוריה, ליקוריץ', ציטרי, פינליה, אמומי, סאוסוריאה). יחד עם: - Er chen tang = 2 Cured Dec. (פינליה, ציטרי, פוריה, ליקוריץ'). הערות: הצטברות הליחה בהריון מחייבת אכילה במנות קטנות, קצובות ולעתים קרובות. במצבים קיצוניים בלבד יש לנסות טיפולים תרופתיים מערביים או סיניים. רק אם הסיכון לדהידרציה, תת תזונה או הפלה גבוהים יש לתת לאישה נוזלים (באינפוזיה), מנוחה מוחלטת וצמחי מרפא. אם אילו נכשלו, יש לתת לאישה דייסת אורז או לעשות אינהלציה. למרות שהפינליה הינה אסורה לשימוש בהריון, האפקט שלה יעיל מאוד ולכן יש לשקול כל מקרה לגופו (ולתת את הדעת לאספקטים מדיקולגליים, כאמור). בזמן ההריון מומלץ להימנע ממזון שמן, קר, נא או ליחתי. בגלל שאישה מקיאה תקיא קרוב לוודאי את המרתח המר, מומלץ לה לשתות את המרתח במנות קטנות ולגלגל ג'ינג'ר טרי בלשון לאחר כל לגימה. חסר דם בכבד האבחנה על פי הנתונים לעיל מזכירה יותר חסר דם מאשר סטגנציה. תתכן גם סטגנציה של צ'י או של דם או של ליחה, אבל כאמור, הנתונים אינם מסגירים זאת במיוחד. לגבי תזונה, אם אינך בטוח באבחנה אז תמיד כדאי ללכת על המשותף והבריא לכולם. צריך לזכור שאם באמת מדובר בחסר דם , אז פתיחת סטגנציה עלולה להחמיר את הבעיה כיוון שתנועת צ'י מרובה עלולה להגדיל את הדימום בווסת ואז להחמיר את חסר הדם. לכן יש לחזק קודם את הדם. להמנע: מזון קר ונא, שתיה קרה, דוחן, חומרי צבע, חומר משמר, חומר מייצב, מונוסודיום, מזון מעושן שיטות בישול: החמצה, הקצפה, שימוש ברוטב תמרי, שימוש במיסו, מוצרי חלב מותססים, בישול בבירה, בישול ביין, בישול בחומץ, בישול הגשה בכלי עץ, מומלץ: קישוא, פלפל ירוק, פטריות שמפניון, לפת, סלרי, כרוב, שעועית ירוקה, קולורבי, גזר, קישוא, סלק, חציל מלפפון ירקות אורז אדום, אורז בר אורז מתוק, אורז חום, תפו"א, בטטה, שיבולת שועל, שעורה, כוסמת שעועית ירוקה, פולי סויה ומוצריה, קונג'י-אורז מבושל עד דבק, עדשים ירוקות, קטניות אדומות ושחורות לחם: שיפון, תירס, פריכיות אורז פחמימות דובדבן, תות שדה, תפוח עץ, קרמבולה, ליצ'י פאפיה, ענבים שחורים, צימוקים שחורים, פולי יקינטון, תאנים, מנגו, אננס פירות - מ. חלב בקר- כבד, כבד עוף בקר, כבש וכבד כבש, עוף, קורקבן עוף, טחול, כליות בשר קרפיון, דג לבנון, סרדין דגים טופו, ביצים, גלעין משמש מיובש, ג'לטין, אצות ים Hijiki צנוברים, שומשום מלא חמאה טחינה, אבוקדו, שקדיה שומנים זעפרן, פלפל לבן, נענע, מנטה כמון, פפריקה, צ'ילי, כורכום, פלפל שחור, חזרת, זרעי חרדל, צנונית, שום, שומר, קינמון, ציפורן, הל, אגוז מוסקט, בזיליקום, ג'ינג'ר טרי ומיובש, חוואיג', עלה-דפנה, מיורם, עוזרד, זרעי שמיר, זרעי שומשום שחור תבלינים סוכר חום, מולסה, דבש מלכות מתיקה תה סיני ירוק, תה בנג'ה, MU-16 , תה יסמין, תה בבונג, תה עם חלב וזנגוויל (ג'ינג'ר), תה זרעי שומר, מיץ עשב חיטה, תה סרפד שתיה הפרעות שינה בתינוק בכי בתינוקות לפי הרשום מטה נראה שהזנת הילד נכונה (לרבות סוג המזון שבחרתם להתחיל). כל השאר נראה תקין אף הוא ובכל זאת הילד בוחר "להציק" בלילה. קימות מספר אפשרויות ואתחיל לאו דוקא בסבירות או בשכיחות. יתכן שמשהו מפריע לילד מבחינה פיזית: חיתול רטוב, גזים או גירוד כלשהו (המתגבר בד"כ משום מה בלילה). במקרה זה יש להחליף את החיתול כשהתינוק, במידת האפשר, במיטתו (כדי לא לפתח אצלו הרגל של רווח בהוצאה מן המיטה), מסז' בטן במיטת התינוק (מניחים כף יד על הבטן , מקרבים את רגלי התינוק אל כף היד ומסובבים אותם ברוטציה . כף היד מתהדקת אל הבטן - בזהירות! - ומאפשרת שחרור גזים במידה שיש)ולגבי הגירוד פשוט יש לסרוק את עורו באופן מדוקדק (בשעות היום כמובן). דברים אחרים במישור זה יכולים להיות חלק ממחלה, אלא שאז אנו מצפים שחומו של הילד יהיה גבוה, וכאן לא מדובר במצב זה. סיבה אחרת היא האשמת ההורים בהקניית הרגלים לקויים לילד. אני לא ממצדדי הטלת האשמות במקרה זה, מה גם שברוב המקרים הילד סובל מהפרעת שינה עוד לפני שרכש חינוך כלשהו מההורים. אבל עצם הפינוק (השוחד) הניתן כדי להרגיע אותו יכול לקלקל אותו בעתיד ולקבע הרגלי שינה בעייתיים. איפוא לפעמים כן ניתן להאשים את ההורים? במקרים רבים ראיתי שכשהורה הציק להוריו, אז הילד ממשיך במסורת מכובדת זו. אבל אני יודע שזה לא מנחם אתכם עכשיו שיש סיכוי שגם הנכדים שלכם יציקו לנועם כשהוא יהיה אב... יש נקודות להרדמה, לצערי, הן עדיין לא פעילות בגיל הזהכך שסתם מסז' באמת חשוב, ובלבד שיעשה במיטת הילד בלי להוציא אותו או לשנות תאורה. פירוט מסוים ניתן למצוא באתר: http://www.sleepscene.com/child.htm לגבי שימוש בקמומיל לאורך זמן, יש הסתייגויות. בעיקר אם זה לא עובד. חשוב לוודא שלתינוק לא חם מדי, זו בפירוש יכולה להיות סיבה לבכי . כדאי להוריד את הטמפרטורה (בקיץ) במעלה אחת עד שתיים. תינוקות פעלתניים נוטים לסבול מחום יותר מהוריהם! קמומיל הוא צמח מקרר אבל איתו יש לנהוג בזהירות כי הוא מקרר את כל הגוף, ולילדים מסוימים הוא עלול להזיק. לרוב זה בסדר. כתבו לי אם משהו מכל זה סייע. אם אין לכם התנגדות אשמח לפרסם את התשובה בפורום (אולי זה יסייע למשהו אחר). נתתם לי רעיון, אני מתכונן להוסיף בשבועות הקרובים תמונות של טיפולי הרגעה לתינוקות בשיאצו וטווינה באתר שלי. כתובתו: www.tmurot.org.il בהצלחה ניר טיפול בפסוריאזיס ברפואה הסינית תגובה לרמי מור psoralea רמי מור כותב: הצמח המדובר הוא ( BU GO ZHI (psoraleae fruit הצמח מכיל פסורלאן הקרויי קהלין וחומר זה היווה מרכיב בתרופה TRISORALEN אשר יוצרה בארה"ב . התרופה שמשמה כטיפול במחלות כפסוריאזיס - ויטיליגו . ושנים אחר כך התגלה כי הקהלין גורם לעלייה בתחלואת סרטן הדם מסוג לוקמייה/ פגיעה במח העצם. קטארקט. כיום משתמשים בתרופה החלופית OXSORALEN ULTRA . אני עונה שלום רב Psoralea הוא צמח מוכר וחוקי המאושר על ידי ה FDA ועל ידי משרד הבריאות הישראלי כצמח מאכל (אפילו טעים). המדובר באספסת (אלפלפה) המוגשת בסלטים ירוקים וכמאכל לבהמות. קיימים מספר סוגים וגם הזן המקובל ברפואה הסינית תקין לחלוטין. הצמח מכיל מספר רב של מרכיבים פעילים כמו איזופסוראלין, בבאכין, באכוכיול, ראפינוז וכן psoralne . מרכיב זה בודד מהצמח וניתן בריכוזים גבוהים מאוד במסגרת התרופה שציינת את שמה (טריזוראלן). התרופה היא תרופה קונוונציונלית ולא סינית, ואף שרוב המחקרים מצאו אותה כיעילה, יש לפרגן לרפואה הקונוונציונלית שבעקבות מחקרים מעוררי חשש החליטו להגביל את התרופה. התפיסה הסינית מתנגדת לבידוד חומרים מתוך הצמח וריכוזם. רק השילוב הנכון בין מספר צמחים והתאמתם האינדיבידואלית לחולה עשויים לסייע. כיוון שחומרים פעילים יש גם בעגבנייה ובכרובית, הרי שלפי טענתך, מומלץ להמנע מכל ירק שעלול להימצא שם ריכוז מסוכן של חומר. כדי להרגיע את הקוראים, מדובר בהרבה קילוגרמים של אותו מזון "מסוכן" אשר מואבסים בכפייה לעכברים מסכנים. בכמויות הרגילות אין כל סכנה, ובוודאי שאין סכנה בפורמולת צמחים המכילה מספר גרמים בודדים של אספסת (אגב, רוב הפורמולות המתייחסות לפסויראיזיס אינן מכילות צמח זה שכן הוא נחשב לצמח חמים המשפיע על הטחול והכליות ואינו מתאים לרוב הפסוריאטים!). ערבוב בין תרופה קונוונציונלית לסינית מצביע על חוסר הבנה בתחום, דבר שאיני מאשים אותך בו, שכן למיטב ידיעתי אין לך השכלה לא בתחום הקונוונציונלי ולא בסיני. ועוד - כל מטפל סיני הגון נוהג לחשוף את הפורמולה והרכבה בפני המטופל. אתה משתמש בצמחים שסירבת לחשוף כיוון שלטענתך הם מהווים חלק מפטנט שאתה עסוק ברישומו בארה"ב. ייתכן שאמנם עלית על משהו מדהים ומוצלח, אבל היה כדאי לעדן ובעיקר לדייק בתגובות שלך. ואחרון לא חביב - ביררתי ב IOL . איש לא הציע לך להיות מנהל פורום, בוודאי לא אחרי שנזרקת משם מספר פעמים. מקווה שאתה מועיל למטופלים שלך ומאחל לך הרבה שנות ענווה כמטפל (גם זה חיוני, מה לעשות). בברכה ניר מגנטים שאלה של משהי עם כאבים בכף היד לאחר לידה, בעיקר באצבע השלישית, היכן למקם את המגנטים? ראשית יש לבדוק את מקור הכאבים. האם מדובר בתסמונת התעלה הקרפאלית? רצויה אבחנת רופא בעניין. מגנטים עשויים לעזור, ולדעתי גם מוקסה בגרגר וטווינה. שילוב של השלושה יכול להוביל להזרמת הצ'י במקום, למנוע הצטברות ליחה וחום ובכך להפיג את הדלקת. קיימות מספר שיטות להנחת המגנט. הפשוטה שבהן היא הנחת צד צפון על הנקודה הכואבת ביותר ואת הדרום בהמשך המרידיאן על נקודה דיסטאלית, רצוי כזו המגיבה ברפלקס. תזונה פחות ליחתית (שומנים, מוצרי חלב שמנים וכו') עשויה להקל, וכן מזונות בעלי ריח ארומטי (למשל תה קליפות הדר - לימון) אכילה מועטה לאורך יותר פעמים ביום ומנוחה בחצי ישיבה גם הם מסייעים. חשוב להקפיד על הליכה ועל תרגילי נשימה שמניעים את הצ'י (אנרגיה) ומקלים אף הם (ומכל מקום הם חשובים לאישה ההרה). אני מצרף כאן חומר על טיפול מקצועי בתופעה. יש לשלול הפרעות אלקטרוליטים (בעזרת בדיקות דם) לפני תחילת טיפול ולעשות זאת רק בסיוע הרבולוג מוסמך ובפיקוח רפואי. אם העניין מחמיר (לרוב הוא חולף ממילה במהלך ההריון) אתה מוזמן לפנות שנית ונשתדל לסייע יותר. המלצות אילו מיועדות למטפל המקצועי בלבד ובכל מקרה של בחילות בהריון יש לוודא שההריון אינו בסיכון קודם הטיפול. בחילות והקאות בחילות והקאות הינן תלונות שכיחות המטופלות היטב ברפואה סינית. במקרים שונים, כאשר אין אבחנה ברורה, ממליצים ברפואה המערבית על ארוחות קטנות במשך אילו המלצות שאמנם יותר שכיחות לבחילות הריון אך הן מתאימות למצבים רבים נוספים). כיוון ש מנקודת ראות מערבית לא ידועה הסיבה לתופעה נתמקד, על כן, בגישה הסינית לתופעה. הגישה הסינית: * עלייה של צ'י הכבד - סינדרום זה מתאפיין בהקאות של כל דבר הבא אל הפה, נפיחות בחזה (בנשים), צמא, התקפי העדפה או דחייה ממזונות מסוימים, סחרחורות, דיכאון, חולשת הגפיים. הלשון עם חיפוי עבה ודביק. הדופק תילי ומתגלגל. * עליית אש הקיבה - זה נובע כאשר חום פנימי מצטבר לאורך זמן בקיבה. סינדרום זה מתאפיין בצמא, פנים ועיניים אדומות, ג'ינג'ביטיס (דלקת חניכיים או בעיות הקשורות לחניכיים), תחושת שריפה בחזה, העדפה למשקאות קרים, עצירות, מיעוט שתן, שתן כהה. הלשון אדומה עם חיפוי צהוב. דופק תילי ומהיר. * ציפת היאנג על רקע חסר יין - סינדרום זה מתאפיין בסחרחורות, טיניטוס (צלצולים באוזניים), פלפיטציות (תחושת דפיקות לב), אינסומניה (נדודי שינה), תחושות חום בקצוות, הקאות לאחר השתייה. הלשון אדומה ללא חיפוי. הדופק חלש ומהיר. * חסר בטחול ובקיבה - סינדרום זה מתאפיין ע"י תאבון מופחת או אנורקסיה, רגורגיטציות (העלאת חומצות קיבה) חומציות. הלשון חיוורת ורפוסה עם חיפוי לבנבן דביק. הדופק תילי ומתגלגל. יש לחזק את הטחול ולהרגיע את הקיבה. מכל האמור לעיל יש לבצע אבחנה מדויקת ולהתאים טיפול שיכול לכלול דיקור או צמחי מרפא לפי הצורך. דיסלקציה דיס = דיסהרמוניה, כלומר הפרעה. לקציה = קריאה. תכלס מדובר בהפרעה בקריאה. ההפרעה נובעת מפגם מוחי שהיום ניתן למפות אותו במדויק בעזרת מכשירי הדמיה. הבדיקה היא נוירולוגית ולרוב אין שום קשר לטראומות ילדות או אחרות אלא לגנים שאנו יורשים מההורים. עם זאת, טיפול ברפואה סינית יכול להועיל לא מעט. במקרים רבים מדובר בהפרעה בזרימת הצ'י מאזור במוח השולט על הקריאה אל העין. ההפרעה מתבטאת בכתיבה מסורבלת, היפוך אותיות, שגיאות כתיב מרובות . ברפואה הסינית ניתן לראות שלעתים לילדים הסובלים מדיסלקציה יש גם הפרעות במוטוריקה עדינה, סרבול יתר, או כפי שהרפואה הסינית מתבטאת - ליחה מרובה במאיטה את זרימת הצ'י וגורמת לתקלות גם בקואורדינציה. הטיפול כולל ייבוש הליחה (לרוב עם צמחים) והנעת צ'י עם כלים מתוך השיאצו והטווינה. מנסיוני, יש שיפור לא קטן בעקבות טיפולים כאילו. עם זאת, יש לאפשר לילדים הסובלים מהליקוי הקלות בלמידה ובעיקר בעיקר , ללמד אותם להקליד על מחשב ולאפשר להם להביא מחשב נייד לבית הספר. תכונות המגנט א. למגנט שני קטבים, הוא דומה במבנהו לברזל רק שבמבנה הברזל המולקולות נמצאות בערבוביה ואילו במגנט המולקולות מסודרות באופן קבוע כך שכל הקטבים הצפוניים פונים לכיוון אחד וכל הקטבים הדרומיים פונים לכיוון הנגדי. ב. אם מקרבים למגנט בצידו הדרומי פיסת ברזל, המגנט יצמיד את הברזל. כל המולקולות הצפוניות של הברזל תמשכנה לקוטב הדרומי של המגנט ואילו המולקולות הדרומיות תדחינה לכיוון השני של פיסת הברזל. במצב זה הופך הברזל להיות מגנט, אז זהו מצב זמני המסתיים בזמן הרחקת המגנט. ג. כדור הארץ הוא מגנט ענקי ולכן הצד הדרומי של המגנט נמשך אל הקוטב הצפוני של הארץ. תופעה זו ניתן לראות במגנט המוצב בתוך מצפן. ד. כוחו של המגנט מרוכז בקצותיו. ה. הכוח המגנטי זורם במעגלים בין קטבי המגנט כשהזרימה נעשית מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי. ו. הקוטב הצפוני מכיל מטענים חיוביים ואילו הקוטב הדרומי מכיל מטעני חשמל שליליים. תכונות המגנט והקשר לרפואה הסינית: בגוף האדם נמצא יסודות מתכתיים כמו ברזל, נחושת, אבץ וכו'. כל תא מכיל יסודות אילו ולכן כל תא בגוף האדם מהווה יחידה מוליכה של שדה אלקטרו מגנטי. גוף האדם מושפע בין הקטבים המגנטים של כדור הארץ ולכן הופך לממוגנט בעצמו. קווי השטף המגנטיים חודרים דרכנו לאורך הגוף. תנועת הגוף במצב זקוף מאפשרת פעילות אלקטרומגנטית סביב ותוך הגוף. למעשה, דרך הזרימה הזו ניתן להסביר את קווי האנרגיה - המרידיאנים אשר עולים ויורדים לאורך הגוף ויוצרים את המפה הסינית המוכרת. נקודות הדיקור, הטצובו, הם אזורים בהם קיימת פעילות חשמלית חזקה יותר מאזורים אחרים, ולכן גם פעילות אלקטרומגנטית חזקה יותר. מחלה, על פי הגישה הסינית המסורתית, היא הפרעה בזרימת הצ'י. מכאן, על פי המודל המגנטי, מדובר גם בהפרעה אלקטרומגנטית. הפרעות אילו יכולות להיגרם עקב חבלה, חשיפה לרעלים שונים, מיעוט או הגזמה בתרגול גופני ועוד. הפרעות אילו יוצרות סטגנציות או אזורים בהם הצ'י חלש, דבר החושף את הגוף למחלות נוספות. למשל, שומן, הנחשב לליחה סטגננטית ברפואה הסינית, הינה בעלת מוליכות חשמלית נמוכה ולכן הזרימה האלקטרו מגנטית בה חלשה יותר. ברפואה הסינית משתמשים בכלים שונים כדי לאזן את הזרימה. אחת השיטות היא הנחת מגנט על הטצובו, דבר המאפשר פתיחת נקודות ולכן גם איזון והחלמה. לדוגמא - כאב הוא מצב של סטגנציה מקומית. הכאב שמקורו בפציעה או כוויה יוצר הצטברות יונים חיוביים. הנחת מגנט צפוני על האזור הכואב תדחה את אותם מטענים ולכן תצור אפקט ריפוי והרגעה, דבר המביא להחשת הריפוי. כיצד פועל המגנט? א. המגנט יוצר שטף של קווי כוח מגנטים בין הצד המוצמד לעור לבין הצד המרוחק ממנו. קווי השטף חודרים את העור כדי להגיע לקוטב הדרומי, דבר היוצר הפעלה של הנקודה עליה מונח המגנט. ב. אם מניחים שני מגנטים המוצמדים לעור במרחק מוגדר בניהם נוצרת השפעה הדדית בין הקטבים של שני המגנטים. דבר זה מנוצל ליצירת קשר בין הנקודות ולפתיחת הערוץ החסום. ג. אם מניחים את הקוטב הצפוני על העור, קווי השטף חודרים את העור פנימה ויוצאים כלפי חוץ אל הקוטב הדרומי (הצד המרוחק מן העור). דבר זה יוצר פעילות מפזרת ומרגיעה על הנקודה. כמו כן, גורם המגנט למשיכת מטענים חשמליים שליליים אל הנקודה, דבר המאפשר הרגעה. לכן, קוטב צפוני ישמש לטיפול במצבי עודף וכאב. ד. אם מניחים את הקוטב הדרומי של המגנט על העור, חודרים קווי השטף את הרקמה מהקוטב הצפוני פנימה ונכנסים לכיוון הקוטב הדרומי. כך נוצרת פעולה מחקת של הנקודה. כמו כן גורם הדבר למשיכת מטענים חיוביים הגורמים להמרצה וחימום. לכן, קוטב דרומי ישמש לטיפול במצבי חסר. הוראות טיפול במגנטים: א. משתמשים במגנטים של 800 גאוס עד 9000 גאוס. מקובל שמגנטים בזמן טיפול יהיו חזקים יותר ממגנטים שנשארים עם המטופל לאחר הטיפול. ב. מומלץ להשאיר על המטופל מגנטים עד כוח של 800 גאוס. ג. יש להסיר כל חפץ מתכתי מהגוף כדי לא להפריע לשטף האלקטרומגנטי העדין הנוצר בהשפעת המגנטים. ד. בגדים סינטטים יוצרים אפקט אלקטרוסטטי ויש להימנע מלבישתם בזמן הטיפול. ה. טיפול במגנטים יעיל כאשר קיים פחד מדיקור, הלם או התעלפויות חוזרות. כמו כן הוא יעיל לטיפול בתינוקות ובילדים קטנים. ו. יעילות הטיפול גוברת לאחר טיפול מסורתי באחת השיטות האחרות שברפואה הסינית. ז. ניתן להתחשב בכיוון הנחת המיטה בקליניקה. כך יגרם אפקט נוסף של השפעת השדה המגנטי של כדור הארץ בטיפול. מומלץ להניח את המיטה לאורכה בין הצפון לדרום. ח. לא מקובל לשלב מגנטים ומחטים באותו זמן בטיפול. ט. אם עובדים עם מגנטים לפי כיוון המרידיאנים, מקובל להניח את המגנט הצפוני קרוב יותר לתחילת הערוץ (נקודת העוגן), ואת המגנט הדרומי על נקודת הכאב או האזור הבעייתי, ובכל מקרה יותר באספקט הדיסטלי של המרידיאן. י. מקובל להשאיר את המגנט לכ 20 דקות במידה והוא בעוצמה של 2500 גאוס או יותר. אם מעוניינים להשאיר מגנטים לזמן ממושך יותר מומלץ להחליף ל 800 גאוס. במידה ומקישים בפטיש של דר' מנקה, אז רצוי להקיש עם הכיוון שמשחרר את הכאב בקצב דופק המטופל. יא. אם ישנו מקום כואב או צלקת עם נקודה רגישה ביותר, מניחים את המגנט הצפוני. במקום בו כואב פחות או מרגישים תחושה משונה יש להניח את המגנט הדרומי. יב. אם יש צלקת רוחבית (כמו בניתוח קיסרי) הכואבת במקומות שונים ניתן לשים מספר מגנטים לאורך הצלקת משני הכיוונים שלה. מיקומי הקטבים תלויים במיקום הכאב, או בשיטת הטיפול בה עובדים, או לפי כיוון המרידיאנים, או לפי השפעה מרוחקת של נקודת שליטה. === נושא: איבחון ראשוני של בעיה שלום, שמי ארינה ואני סטודנטית שנה שנייה לרפואה סינית. בלימודים קיבלנו לשיעורי בית לעשות תרגיל הבא: תאור בעיה: למרפאה הגיע גבר בן 48,דני. הוא סובל מאיבוד קול כמעט לגמרי, צרידות ,צמא, אי שקט שיעור נבחני, הזעות לילה, לאחר תשאול הסתבר שהכל התחיל לפני חודש כשהיה במילואים ושמר בלילה קר וחש ברוח הנושפת בעורפו ,דבר שגרם לתפיסת העורף וגב העליון, יחד עם זה היה מקורר מאוד וכעבור שבוע, כשחשב שכבר החלים, פתאום עלה חום והחל כאב גרון חזק וכאב ראש. היום כבר אין כאב גרון חזק ואין חום, אבל מטרידים הסימפטומים שדיבר עליהם בהתחלה. בהתבוננות אובחן שדני רזה, עיניים שקועות, מקריח וכפוף. א. איזה איברים מעורבים כאן? ב. אבחנה מבדלת עפ"י angFu2 ג. השתלשלות המחלה של דני עד היום הזה ד. אסטרטגיית הטיפול ה. הטיפול. אני רציתי להתייעץ האם הפתרון שאני נותנת לבעיה הינו נכון. הפתרון הוא: שלום רב מבחינת הבעיה על פי שמנה העקרונות נראה שמדובר בפלישת פתוגן חיצוני. ייתכן על רקע פנימי. הפתוגן שפלש היה כנראה רוח וקור. יתכן שהבעיה נפתרה אך הגוף נשאר חשוף לפתוגן נוסף, וייתכן שהבעיה לא נפתרה והפתוגן נשאר כלוא בפנים, מה שמעט יותר סביר. פתוגן קור שנכלא הופך לחום. המאבק עם ה Wei Qi מוביל ל Fever . הקור מכווץ ולכן מונע מנוזלים להגיע לחלקים העליונים בגוף, מה שגורם להגברת הכאבים ולתחושת היובש במקומות מסוימים. כלומר מדובר במצב של רוח - קור שלא שוחררו מהגוף והשתנו לחום. זהו מצב סימולטני של Tai Yang ו Yang Ming המתבטא ביותר חום מאשר צמרמורות. היאנג הגדול מתבטא בכאבי ראש, נוקשות ודופק צף. היאנג המבריק מתבטא באי שקטו, הפרעות שינה ונזלת (לפעמים). תחושות החום הרב מכוונות למשקל יתר של ה Yang Ming . מתיאור הבעיה נשמע כי תופעות הזעת הלילה והשיעול היבש קשורות למצב חדש ולא למצבו הכרוני. מכאן שאין דרך להסיק , על סמך נתונים אילו, למרות המראה החיצוני של המטופל, אם קיימת בעיית רקע של חסר (יין?) . ראוי לשאול שאלות נוספות כמו התייחסות לגב תחתון, אזניים ואחרות, על מנת לשלול או לאושש את האפשרות שהכליות מעורבות. לא מן הנמנע שלאדם עם חולשת כליות תהיה נטיה למחלות קור. אלא שהתפתחות המחלה מרמזת יותר על יובש בקיבה מאשר בכליות והוא המקור לצרידות. כך או כך, הטיפול הולך לפי העקרון: "סלק את הגנב ואז תחזק את הבית". הגנב הוא הפתוגן שעדיין נמצא בפנים. לפני שהוא יתביית ויעבור לרמות של Shao Yang או פנימה מזה, עדיף לטפל בו ואז לדאוג לביצור הבית. מקווה שכיוון המחשבה תרם. בהצלחה. 1. איברים שמעורבים- כליות וריאות. 2. יש חסר yin כללי בגוף- ki yin xu שזה גרם ל Lu yin xu (לפי הקונסטיטוציה החלשה של דני אפשר גם להגיד שיש לו חסר yin בגוף), רוח חום שפלשה לריאות. 3. כששמר בלילה קר, רוח קרה חדרה לגוף דרך העורף--->>> יש כטאבי עורף וגב העליון (רוח משפיעה על חלקים חיצוניים בגוף). הדבר נעשה באופן פתאומי, חיצוני. לוחם== רוח חום, לכן עלה חום בצורה פתאומית והיו כאבי גרון חזקים, כנראה שה Wei Qi שלו היה ברמה טובה והצליח להתמודד עם פטוגן חיצוני של רוח חום- לכן נעלמו חוב וכאבי גרון, אבל מכייון שיש לו Lu Yin xu שנבע מחסר yin כללי בגוף. כל הסימפטומים שהיו לו מהתחלה נשארו. לפי הסימפטומים האלו מבינים שיש לו Lu yin xu שיעול- ביגלל היובש של עור פנימי. איבוד קול כמעט לגמרי, צרידות - אין נוזלים שילחלחו את מיתרי הקול. אי-שקט חסר yin מוביל להיפראקטיביות של אש, לכן יש אי-שקט. צמא-יובש פנימי. הזעות לילה חסר yin אין מה שיקרר את הפנים ובגלל האקטיביות יש הזעות לילה. 4. מכיוון שיש חום פנימי שמחלל את הyin יש לפזר / להוציא את החום. להמריץ תפקוד הורדה ופיזור של הראות לחזק yin כללי בגוף. לחזק yin של הריאות CO4 .5 להוציא חום (יובש) GV14 להוצאת חום LU5 חיזוק ולחלוח של הריאות,קירור L7,KI6 פתיחת CV סירקולציה של הנוזלים בין מ.ת. ומ.ע. LU9 לחיזוק ריאות וחיזוק YIN של הריאות KI10 חיזוק מים וYIN בגוף LU6 שיעול BL43 לחיזוק נוזלי הגוף, למניעת הזעות לילה LU1 שיעול. האם אני צודקת בפתרון הבעיה?? תודה רבה, ארינה הבדלים בין רפואה סינית לטבעית תוחלת החיים של הסינים קצרה מהמקובל בעולם המפותח, כ 65 שנה. זה לא רע בהתחשב בכך שמדובר במדינה ענקית עם כמעט מליארד תושבים וכמעט אף אחד מהם לא רעב., למרות העוני הגדול. מאידך, מקובל להניח שזו הייתה תוחלת החיים של הסינים גם לפני מאות שנים, בשעה שבמערב היא לא עלתה על 35-40. כך שהרפואה הסינית, לפחות אז, תרמה הרבה. היום יש לחפש את הרפואה הסינית ביפאן, טאיוון או קוריאה. שם תוחלת החיים מאוד ארוכה , אבל לא רק בגלל הרפואה הסינית אלא גם בגלל הרגלי תזונה ורפואה מערבית מתקדמת. ובכלל, לפנות לסין בשביל הרפואה הסינית זה כמו לפנות ליוון בשביל הרפואה המערבית, כי היפוקרטס יצר אותה שם. ישנן מדינות הרבה יותר מפותחות ומאורגנות מסין בנושא. השוני בין השיטות הם שהרפואה הסינית מתייחסת גם לאנרגטיקה ולא רק לחומר הפעיל של הצמח , הויטמין או התרופה. למשל: אכינצאה, נחשבת לצמח מקרר. אם נותנים אותו במצב דלקתי אז הוא מועיל. אבל אם נותנים אותו לאורך זמן, ישנם מחקרים המעידים שהוא מסוגל להחליש את מערכת החיסון. הרפואה הסינית תתייחס לויטמין או צמח לפי האנרגטיקה שלו, כלומר לפי תכונות החום והקור, הפנייה למרידיאנים. רוב הצמחים מצויים בשימוש בשתי הגישות. תאן דוגמא נוספת: לפני כמה שנים התפרסם שצמח בשם בן חרצית מועיל במגרנות. מטפלים טבעיים רבים המליצו עליו מאוד. המונים ניסו וחלק יצאו מורווחים. אבל רק חלק. השאר - או שלא השפיע או שהפסידו. צמח זה נחשב לצמח מקרר ולכן מגרנה שמוטבת בחימום רק תחמיר עם הצמח. התפיסה הסינית תתאים את הצמח (או תרופה או ויטמין) לאינדיווידואל ולאנרגטיקה שלו ולא לסימפטום המערבי. לגבי תוספי מזון: מאחר שהסינים בעברם לא הכירו תוספי מזון הם ביססו את כל התיאוריה שלהם על היבטים אנרגטיים של המזון. עם זאת, המודל המוצע על ידי הסינים תופס גם לגבי ויטמינים ותוספי מזון אחרים. אילו עברו פרשנות בראי הרפואה הסינית ולכן, לפחות חלקם, יכול להינתן בהקשרים של אנרגטיקה. ובכל זאת, תזונה נכונה בד"כ אינה מצריכה תוספי מזון. אם אנשים מעשנים או חיים ליד מעשנים, למשל, רצוי להנחות את המטופל בראי הכלים של הרפואה הסינית. פטרייה מייטקה maitake http://www.maitake.com/what.html צרידות , איבוד קול Shi Lin תמיד יש לשלול אפשרויות מערביות לצרידות כרונית ולכן יש להתייעץ עם רופא. זה יכול לנבוע מעישון, יבלות על מיתרי הקול, אימוץ קול בצורה לא נכונה אבל גם סרטן. מנקודת ריאות סינית, לרוב מדובר בבעיה חיצונית מסוג עודף, לעתים על רקע חסר או בעיה פנימית. צרידיות נגרמת על ידי פתוגן חיצוני מתבטאת בסימני עודף כמו אירוע פתאומי ואקטוי בעל משך קצר. לרוב הוא נגרם בשל קור, רוח או חום הפולשים לריאות. צרידות הנגרמת בשל גורמים פנימיים היא בדרך כלל כרוניץ, בעלת מהלך ממושך המוביל לפגיעה בנוזלי הגוף בגלל חום בריאות או חוסר יין בריאות ובכליות. הטיפול כאן יותר מורכב. רוח קור – הצרידות מתחילה בפתאומיות עם שיעול פרודוקטיבי, גודש בחזה, גודש באף, כאבי ראש, מצרמורות וחום. כיסוי הלשון דק ולבן. דופק צף. רוח חום – התחלה פתאומית הגורמת לקושי בדיבור. לשון עם חיפוי דק צהוב, כיח צהוב, אודם בגרון, מצא. הדופק צף ומהיר. חום בריאות הפוגע בנוזלים – יובש בגרון, צמא, שיעול לא פרודוקטיבי, שפתיים יבשות. הלשון אדומה והדופק מהיר. חסר יין בריאות ובכליות – צרידות עד לרמה של איבוד קול. גרון יבש. חוסר מנוחה, קשיים בשינה, לחיים סמוקות, חום בכפות ידיים ורגליים. לעתים סחרחורות, טיניטוס או כאבי גב תחתון וברכיים. לשון אדומה ללא חיפוי. דופק דק ומהיר. כמובן שלא כל הסימנים מופיעים יחד ושתמיד יש לבצע תשאול יסודי כדי לשלול תופעות אפשריות נוספות שהיו למטופל ללא קשר ישיר לצרידות. הטיפול בתזונה וצמחים להערכתי הוא היעיל ביותר, אף שגם לדיקור קיימת יעילות רבה. ניתן להשיג תוצאות דומות בכלים נוספים (מגע, מוקסה וכו') אבל אז הטיפול מורכב יותר. ויטיליגו מדובר בתופעה של פגיעה בפיגמנטציה של העור. בשפה הסינית התופעה מכונה bai dian feng שפירושו תקיפת רוח לבנה. התופעה מיוחסת לעודף חיצוני של רוח, חום, קור או לחות לרמת העור ופגיעה בצ'י הריאות (המתקשרות אל העור). חולשת צ'י הריאות אינה מאפשרת פיזור הפתוגן העודף , דבר המוביל לסטגנציה של צ'י ולעיתים לסטאזיס של דם. הסטאזיס מוביל לפגיעה ביכולת אספקת המזון לעור ומשם הנגעים. באבחנה המבדלת יש לקחת בחשבון סטגנציה של צ'י הכבד או חסר יין בכליות המוביל לפגיעה בהזנת דם יין אל העור. הטיפול הוא פנימי בעיקרו וכולל צמחי מרפא בהתאם לאבחנה המבדלת ולהתאמה האישית של המטופל. מקובל גם לתת טיפול חיצוני להקלה סימפטומטית. אין לי הרבה ניסיון בויטיליגו אך מהמעט שיש , נראה לי שיש מה לעשות ולפחות לעצור את התופעה. אם מדובר במטופל צעיר שווה מאוד להשתדל. הזעת לילה הרפואה המערבית מתייחסת ברצינות לתופעת הזעות לילה. אם מדובר בתופעה של מספר ימים אצל אדם בריא , לרוב התופעה מיוחסת למחלה וירלית חולפת דמוית שפעת. במקרים אילו הרפואה אינה מתערבת ומהלך המחלה שפיר. לעומת זאת במקרים כאילו יש לשלול תופעות פיזיולוגיות שונות: זיהום קבוע כדוגמת מורסה (אבצס) , דלקת בתוך הלב (אנדוקרדיטיס) המלווה בחום, אנמיה ותופעות נוספות, ובאופן די נדיר שחפת, ברוצלוזיס (מחלה שרוכשים מחלב לא מפוסטר), מחלת הודצ'קין (סוג של סרטן בבלוטות לימפה) ואידס. אבל למרות כל התופעות המאיימות לעיל, בד"כ מדובר בדברים הרבה יותר פשוטים. נשים בגיל המעבר מזיעות בעיקר בלילה כחלק מהתסמינים של אובדן הווסת, ומחלות שונות שמאופיינות בהזעת יום גם משפיעות בלילה (בעיקר בימים קרים שמדליקים חימום, סדין חשמלי או כיסוי רב) כמו פעילות יתר של בלוית התריס או שיבושים הורמונליים שונים. ברפואה הסינית הזעות יום שונות בתכלית מהזעות לילה. הזעות לילה (ואין המדובר ביום חם במיוחד) מתקשרות לפגיעה במערכת היינית בגוף. בחסר יין יש עליה של יאנג כלומר של חום, דברהגורם להזעה. הטיפול נעשה לאחר אבחנה מדוקדקת שמשכה כשעה וכולל דיקור ו/או צמחי מרפא. בד"כ, אם התופעות המערביות הקשות נשללו, יש לצפות לתוצאות מאוד טובות תוך פרק זמן קצר יחסית. מה שחשוב הוא לא הפסקת הזעות הלילה אלא השבת הגוף לאיזון שכם , יש לזכור, הזעות הלילה הם רק סימפטום המבטא חוסר איזון מסוים בגוף. Muscular dystrophies מדובר בקבוצת מחלות שמתאפיינות על ידי חולשה מתקדמת וניוון של סיבי השריר ללא עידות למעורבות של עצבים. השכיחה בניהם היא מחלת דושן בה קיימת עליה של CPK שהוא אנזים המצביע על פעילות מטבולית גבוהה (פירוק) של שרירים. רוב החולים מגיעים לכסא גלגלים בסביבות גיל 10 על רקע חולשת שרירים מקיפה. ל 50% מהם יש רמת אינטיליגנציה נמוכה מהצפוי. המחלה מופיעה על רקע גנטי. סוג אחר של דיסטרופיה היא מחלת Limb Girdle type שמתבטאת בחולשת חגורת הגפיים, בעיקר העליונות. יש מספר צורות התבטאות ולעתים היא דומה בהתפתחותה למחלת דושן. מנקודת ריאות סינית קיים הסבר לא רע המתייחס לחולשת הטחול. אלא שלעתים מעורב כאן חום מדומה על רקע חסר דם המתייחס גם הוא לחולשת הטחול (מה שאומר שקומבינציה כמו אסטרגלוס ואנג'ליקה עשויה להתאים כאן, למשל) אלא שלא ידוע לי נסיון טיפולי שהוא ואני מניח שאין בידי הרפואה המשלימה להציע יותר ממה שהרפואה הקונוונציונלית מציעה. בזכות ההנדסה הגנטית קיימת תקווה חדשה. מנסים היום לתקן את הגן הפגום (דיסטרופין) ע"י הדבקה בוירוס אדנו-וירוס הנושא (וקטור) את האפשרות לתיקון הגן. אציין כי זהו לא תחום ההתמחות שלי ולדעתי התשובות לשאלותיך אמורות להינתן על יד הרופא המטפל. קודם כל משום שאני לא יודע אם באמת מדובר בדיסטופיה הזו, ואם כן, איני משוכנע שהכוונה לטיפול הספציפי הזה. אם תתקל בבעיות או ההסברים לא יהיו מספקים, אני מוכן לחפש עוד חומר. בהצלחה. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11095710&dopt=Abstract כאבים בתחילת מחזור מקובל להניח שכאבים לפני מחזור מתקשרים להתקעות אנרגטית (סטגנציה של צ'י) בעוד שכאבים בזמן מחזור מתקשרים למצבי חסר דם. ההיגיון הסיני לכך הוא שאם הכאב לפני הווסת, אז ברגע שה"ווסת נפתחת" הכאב חולף, סימן שהיה שם משהו "תקוע". אם הכאבים מופיעים אצל אישה הסובלת מ"חוסר דם" (שזה לא בהכרח אנמיה) אז בזמן הווסת חלה החמרה בחוסר הדם שלה ולכן גם בכאבים. המדובר גם בשינויים במצב רוח ולא רק בכאבים פיזיים. בעיות ביום הראשון של המחזור פחות ברורות. אם יש הרבה קרישי דם זה מצביע יותר על סטגנציה. אם יש יותר נטיה לקור וסחרחורות, והווסת עצמה קצרה (דם דליל), זה יותר מכוון לחסר דם. תמיד אפשרי שתהיה תערובת של שני המצבים. הטיפול כולל דיקור ושיאצו (יותר בסטגנציה) או צמחים ותזונה (יותר בחסר דם). חולשת ליבידו בבחור צעיר עם תחושות קור ואובדן עניין מיני הרפואה הסינית מסוגלת להתמודד עם תופעות אילו, אבל לפני זאת , לדעתי, עליך למצות את הטיפול הקונוונציונלי, ולו בשביל לדעת באמת מה הבעיה. היום המסגרת הקונוונציונלית מציעה שלל אפשרויות טיפול רציניות מן ההיבט החומרי (ויאגרה, אך גם טיפולים נוספים) והנפשי - כמו טיפול עם סרוגייט (שנשמע לי מאוד מתאים במצב זה, וגם הסינים לא הססו בעבר להמליץ עליו אם כי אז הגדרת הטיפול הייתה שונה, אך בפועל ההמלצה הייתה לחלוטין זהה). חיזוק הכוחות היאנגים רלבנטי במידה ואכן הנך סובל מחסר באספקט היאנגי של הגוף. במקרה כזה לדעתי שילוב של שיאצו, מוקסה וצמחי מרפא יהיה אפקטיבי יותר מדיקור , וזאת על שום שילוב המגע בטיפול. אבל גם כאן זה עניין של השקפה. לדעתי, עליך לפנות לרופא סקסולוג טוב ולקבל המלצות טיפול. אני חושב שטיפול פסיכולוגי רק יכול לתקוע עוד יותר את הבעיה והטיפול הוא הרבה יותר תכלסי. ועוד: האם בצעת בדיקת אונות במעבדת שינה? הבדיקה שוללת לחלוטין קיום בעיה אורגנית פיזית ומשאירה אותנו עם האספקט ה"נפשי". ואז נראה לי שטיפול סרוגייט הוא הכיוון המתאים ביותר. בהצלחה ואם התשובה לא ספקה כיווני פיתרון, אתה מוזמן לפנות שנית. שיעור יתר בבחורה אם הבעיה אינה הורמונלית ואם אין גורמים חיצוניים ידועים לשיעור היתר (המוגדרים לעיתים ברפואה הסינית כגורמים "מעוררי חום") הרי שמדובר בגנים שלנו ואז באמת נשארות שיטות הלייזר והאפילציה. ישנה משחה לא טבעית שהדתיים משתמשים בה למטרה דומה על הפנים (כי הם נמנעים מגילוח) הנקראת משיי. גם הבהרת שיער מסייעת אסטתית לפעמים. שכבות נושא השכבות בהיר בעיקר להרבולוגים (מרפאים בצמחים). הכוונה לזוגות מרידיאנים אשר מסתדרים טופוגרפית באותו מקום בגוף, אחד ברגל ואחד ביד. יש להם גם פונקציות מסוימות המתקשרות למהלך חדירת מחלת חום / קור מבחוץ בדרכה אל האיברים הפנימיים. למטפל בדיקור מספיק לזכור את שמות השכבות ושמות המרידיאנים המיוצגים על ידם. למשל shao yang = מרידיאני כיס המרה ותלת מחמם. אני מצרף קצת חומר שיעשה סדר בשמות השכבות וחומר יותר מעמיק למתקדמים. זוהי תפיסת עולם שפותחה על ידי Zhang Zhong Jing - אחד מאבות ההרבולוגיה הסינית. ספרו: "היצירה העוסקת במחלות קור" Shang Han Lun עוסק כולו בהרבליזם (צמחי מרפא) ודופק. בהמשך כתב את Jin Gui Yao Lue - "מרשמים מתוך ה Golden Cabinet . בשלב כרונולוגי מאוחר יותר ירדה הקיסרות דרומה ולפיכך הפכו מחלות החום ליותר חשובות. [אז התחילה להתפתח מערכת "ארבע הרמות": Wei Qi Ying Blood ]. השכבות מתחברות לפי כל זוג יינים וזוג יאנגים, אחד של היד ואחד של הרגל. התחברות פירושו קשר של Qi לאורך המסלול הראשי של הצ'י במרידיאן. המעברים כאן הם תמיד בין יין ליאנג , יאנג ליאנג, יאנג ליין ויין ליין, לפי סדר מסלול המרידיאנים. שכבות היין עוסקות בחזה ובתוך הגוף. שכבות היאנג עוסקות בקצוות ובשטח פני הגוף. בכל שכבה יש מרידיאן יד ומרידיאן רגל. Jue Yin : Lu + SP הטחול כאן הוא הדומיננטי ולכן שכבה זו רגישה יותר ללחות. זה דבר חשוב כיוון שתפקיד הטחול לספק לחות לגוף כדי לבצע לובריקציה ולמנוע יובש. תפקיד הריאות לייבש נוזלים מחד ולהוות ממטרות צ'י ונוזלים מאידך. Yamg Ming LI + St LI רגיש מאוד לחום. הצ'י בא שם לידי ביטוי כחום, יאנג ונוטה להישרף כמו בעצירות למשל (או דלקת במעיים). כאן נראה מעורבות בדלקות פרקים עליונות, דלקות עיניים וכו'. מולו (כנחמה פורתא) הקיבה. השער של הנוזלים – הוא מקור הנוזלים. Shao Yin Ht + Kid זוהי שכבה בפרדוקס: היין הכי גבוה הוא הלב. היין הכי נמוך הוא הכליות. בשכבה זו הלב יותר דומיננטי. הטבע של שכבה זו חום. לכן שכבה זו פגיעה יותר לחום. תפקיד השכבה להניע יין באמצעות יאנג הלב. השכבה עוסקת בחומרים הבסיסיים ביותר של האדם: יאנג הלב ויין הכליות. השכבה לא עולה באש כי שיש לה יין כליות ששומר על לחות וקור מסוים. Tai Yang UB + SI ה UB מביא קור לשכבה. הוא גורם ל SI למשוך הרבה אש מה Ht כדי לאזן את השכבה , אחרת השרירים יתכווצו (מקור). הטבע הבסיסי של שכבה זו הוא קור (שכבה אחורית חשופה לקור). העיכול האמיתי והספיגה מתבצעים ב SI. Jue Yin Pc + Liv Zhang Zhong Jin קבע שהפריקרד יותר דומיננטי בשכבה מהכבד. תפקיד הכבד: אחזקת הזרימה החלקה של הצ'י (כשהכבד חזק האדם שקט ושלו. יש לו אמביציה אך הוא לא נלחץ . הוא גנרל טוב. דבר זה מתאפשר על ידי ברכת הקיסר (הקשר בין לב לפריקרד). הכבד היא מערכת המובילה דם לכל נקודה בגוף בברכת הקיסר. לכל נקודה, לפי חשיבותה. Shao Yang TW + GB הפריקרד מעביר את החום לשאו יאנג (ל TW ). GB TW רוח-יאנג אש-יאנג זוהי שכבת ביניים (מבחינת עומק). תפקידה לחצוץ בין חיצוני (פיזי) ופנימי (פנים ראשוני) של האדם. שכבה שנמצאת בקונפליקט. יש אנשים שכשמתקררים משלשלים. הטאי יאנג שלהם חלש והשאו יאנג אינו מתפקד היטב. במקום שהקור יפגע בחיצון (עור ושרירים) הוא ישר נכנס פנימה למערכת העיכול. משקה תינוקות של אוסם שומר = fennel מקל על הצטברות וגזים, מעורר תאבון, מסייע ליצירת חלב אם. מתאים לכאבי בטן וגזים בתינוקות. אנרגטיקה: מר, עוקצני, חם, מייבש, משפיע על הכבד, כליות וטחול. מחמם את המחמם האמצעי ולכן יעיל בבעיות עיכול. מיטיב עם הכליות בבעיות הרטבה או אסטמה. קמומיל chamomile (בבונג) מרגיע, אנטיספטי, קל על כאבים, מקל על הצטברות גזים ועוותות מעיים. אנרגטיקה: מר, קריר, חריף, משפיע על הכבד, קיבה וריאות. פותח סטגנציות צ'י. מתאים לבעיות עיכול. מסלק רוח חמה ולכן מתאים להצטננות או דלקות עיניים. מתאים גם לנדודי שינה וכאבי ראש על רקע טהור אש מהכבד. מנתה = peppermint מקל על התכווצויות שרירים, גזים וכאבי בטן, מדכא בחילה, מייזע ומחטא. אנרגטיקה: חריף, מר, קר, מייבש, משפיע על הריאות והכבד. מסלק רוח ומייזע. מתאים להצטננות ודלקות גרון, עצבנות וכאבי מחזור על רקע סטגנציה וחום. קורנית = Thyme צמח מחטא, מכייח, מקל על הצטברות גזים והתכווצויות במעיים. מוריד מתח שרירים. אנרגטיקה: חריף, מר, חם, מייבש. משפיע על הריאות והטחול. מחזק צ'י כללי ובעיקר של מערכת הנשימה והעיכול ולכן מתאים למצבי קור וליחה בריאות ובמערכת העיכול. לגבי אניס? זה לא שומר במקרה (מה שמכינים את הערק ממנו)? ולגבי צרי , אין לי מושג מה זה. ככה כתוב שם? בקיצור, נראה שיש כאן תערובת מאוזנת של צמחים חמים וקרים אשר פועלים על מערכת העיכול ומונעים הצטברויות ליחה הבאות לידי ביטוי ברפואה הסינית כגזים וכאבי בטן. הסוכר אף הוא מרגיע אף שאין לעודד שתיית יתר של מים ממותקים על ידי תינוק (שאם לא כן באמת יזדקקו לצמחים ששם כדי לנטרל את הליחה הנוצרת). תה טיבטי והריון עברתי על הצמחים בעניין רב. את רוב הצמחים הטיבטים מעולם לא פגשו. הם גם מעולם לא שתו תה להרזייה. להיפף, התה הרגיל שהם הוא תה עם המון חמאת יאקים מגעילה (שהייתי פעמים רבות צריך להשקות בה את העציצים שם כדי לא לפגוע במארחי). הצמחים כולם נחמדים למדי ולא מאוד מזיקים, לפחות אילו שאני מזהה (כי מה לעשות, שמות עבריים זה לא הצד החזק שלי), למעט אפקט משלשל קל שאולי הוא זה שמסייע להרזיה. אין לי מושג מהי השפעתם המשולבת של הצמחים אך נראה שהם מנקים את הכבד ובמידה מסוימת מקררים אותו. אני לא חושב שיש להם השפעה מזיקה העלולה להוביל לפגיעה בעובר אבל לא בטוח בכך במאה אחוז. אם זה טוב או רע להריון? תלוי מה מצבך האנרגטי לפני כן. אך כיוון שמדובר בפורמולה לא קלסית שהיבטיה האנרגטים לא ברורים, עדיף להימנע. הריון הוא זמן נכון להקפיד על תזונה נכונה, ותזונה נכונה, גם אם היא מובילה להרזיה, אינה סיבה להסתמך על קומבינציות צמחים שזולת השם היצרני שלהם, כל ערך אחר מוטל בספק. בהצלחה תפקידי הצ'י מקור התנועות (טרנספורטציה) - הכוונה גם לתנועה ממש, אבל גם לתנועת המחשבה, הדימיון וכל תנועה שמתבצעת בגוף. הגנה על הגוף - מפני מחלות ויציאה מאיזון. טרנספורמציות - הכוונה למטבוליזם, השינויים המתחוללים בגופנו בתהליך הטמעת המזון והפיכתו לאנרגיה ולמרכיבים חיוניים אחרים תוך סילוק פסולת. אחזקת האיברים במקומם. - זוהי תכונה הנקראת holding ופירושה שמירת איברים במקומם כדי שלא יהיו טחורים או הרניה (קילה) או צניחת ורידים וכו'. הומיאוסטאזיס - חום קור, חומצה בסיס, קצב לב לא מהיר ולא איטי מדי, בקיצור: איזון. זמן מתן פורמולת צמחים כעיקרון נותנים פורמולה לפי הצורך. במצבים חריפים ניתן לקחת אותה ממינון חד פעמי ועד שימוש למספר ימים. במחלות כרוניות מדובר בחודשיים עד מספר חודשים. במחלות שתקועות בגוף או ברמה הנפשית, נוטלים אותן לעתים כל החיים, כדי להשאר באיזון. ההבדל בינן לתרופות הוא שאם אנחנו מתקנים חוסר צ'י, אז ככל שעובר הזמן ומצב הצ'י מתאזן, כך צריך פחות מהפורמולה. אבל לפעמים, מה לעשות, יש להמשיך אתה. לרוב זה נפסק אחרי מספר חודשים כשסיימנו להשיג את כל המשימות האפשריות. לפעמים מקובל להמשיך להחזיק כמות קטנה במקום יבש ומוצל ולהשתמש כשאנו חשים בצורך. סבוריאה מדובר באותה קשקשת מטרידה הפוקדת את שיער הקרקפת, צידי האף ולעתים אף יותר מזה. מנקודת ריאות סינית מדובר בחום ולחות הבאים לא רק מהטחול, אלא לעתים גם מהכבד. לכן הטיפול הוא באיזון בין שני האיברים. טיפול זה נעשה בגישה של תזונה וצמחי מרפא. אני ממליץ לעיין בחומר הקיים על אקזמה, יש שם אבחנה מבדלת יותר מפורטת עם המלצות טיפוליות. אבל לבעיה כזו , להערכתי, רק מטפל טוב שמבין בעור , יוכל לעזור. אבני מרה אבני מרה מורכבות לרוב מכולסטרול. לא תמיד פירוש הדבר צריכת יתר של כולסטרול שכן זה נוצר עצמונית בגוף. לרוב, רקע גנטי יכול להשפיע מאוד. מנקודת ריאות סינית מדובר ב"חום ולחות" בכיס המרה ובכבד. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות, החל מתזונה "לחה וחמה" כמו ריבוי בשר כבד ובמבה (אני יודע שזה לא זה), דרך איזו "תקיעות" אנרגטית באזור המונעת זרימת הנוזלים והתגבשות אבני המרה. בירור יסודי (תשאול) עשוי לפענח את המקור לבעיה, אבל גם אז תוצאות הטיפול לא מובטחות. אם האבנים גדולות מדי ייתכן שאין ברירה אלא לסלק אותן בהליך ניתוחי. היום הטיפול פשוט מאוד ויש מגוון אפשרויות שצריך לברר במסגרת הרפואה המערבית. עם זאת יש לזכור שהוצאת האבנים לא פתרה את הבעיה של למה האבנים הופיעו. רק טיפול סיני יטפל בשורש הבעיה. צפורניים ראוי לציין כי כתמים לבנים בצפורניים שאינם קשורים לסהרונים, לעתים מציינים מצב של חסר דם, למרות האמור בדבריו של שמואל. מאחר שנושא זה עניין אותי רבות (בשעתו) עקבתי אחר מטופלים רבים ואכן , נמצא קשר ישיב בין חסר דם לכתמים לבנים. אגב - חסר באבץ, המיוחס ברפואה המערבית לכתמים הלבנים, מתאים מאוד למצבי חסר דם (מתבטא ביובש של העור, קשקשת יבשה, נשירת שיער, עייפות, נקודות שחורות מול העיניים ודיכאון). ובנוסף - כסיסת ציפורניים מתייחסת לרוב לבעייה בכבד, אלא אם הכסיסה כוללת רק ציפורן אחת, ואז ראוי לבדוק לאיזה מרידיאן אותה אצבע שייכת... כאב ברגל נתקלתי בבעיה אצל מספר ילדים. לחלק הבעיה הוגדרה ככאבי גדילה (ואני משוכנע שזה לא מצבך) אבל לחלק לא הייתה הגדרה ולכן המציאו דלקת כלשהי. בכל המקרים המצב חלף לחלוטין בעזרת טיפול טווינה. אין לי נסיון במבוגרים אבל הייתי מאמץ טיפול כמו לדורבן במקרה זה, כלומר הרבה טווינה, אולי דיקור ואולי גם שימוש ב TENS . TENS הוא מכשיר המצוי אצל פיזיותרפיסטים, אולם הרבה מרפאים סיניים משתמשים במשהו דומה. הוא מעביר פולסים חשמליים המונעים דלקת ומרגיעים את המקום. האפקט שלו הרבה יותר חזק מזה של אולטרסאונד. למעשה, יש להשאילו (אפשר ביד שרה ובחינם) ולקבל תדרוך כיצד להפעיל אותו בשעות הלילה בבית. שילוב של הכלים לעיל עשוי להשפיע לטובה. אם לא מצאת מטפל מתאים ויש לך מגבלה כספית פני אלי ישירות בדוא"ל ואנסה להמליץ לך על מטפלים מתאימים. בהצלחה. רעב לתחושת רעב ישנן סיבות מרובות על פי הרפואה הסינית. יש לברר אם מדובר בתחושת רעב (המזכיר כאבים של אנשים עם אולכוס) או תחושת תאבון (גרגרנות). העדפת מזון מסוים עשויה להצביע על פתולוגיה ברמה אנרגטית ספצפית כלשהי. אבל לפני הכל עליך לברר ולשלול בעיות מערביות. למשל בעיות בתפקוד התיירואיד. בדיקת דם פשוטה תסייע. אם הכל בסדר מומלץ לפנות למטפל בשיטה הסינית ולעבור תשאול ואבחנה יסודית. בהצלחה. טריכומונה טריכומוניאסיס עקרונית יש טיפול. הבעיה היא שהטיפול כולל צמחי מרפא ובתקופת הריון לא מעוניינים לקחת סיכון שהצמחים יעשו משהו לא רצוי (גם אם הם פחות מזיקים מהאנטיביוטיקה), מה גם שלחלק מהם יש התוויות נגד בהריון. טריכונומה היא פלאג'לה המועברת ביחסי מין. כ 5-10% מהגברים ו 20% מהנשים נחשפות לבעיה בתקופת חייהן הפוריים, דבר היוצר דלקת בנרתיק, בשופכה ואף בשלפוחית. בגברים זה יכול לצור תופעות דומות אך יותר קשות לאבחנה. בנשים יתכן שתן ירקרק עם הפרשות מהנרתיק וכאבים בזמן מתן שתן או קיום יחסי מן. לרבות אין תופעות קליניות והן רק נשאיות המעבירות את המחלה לגבר המקיים איתן יחסים. למחלה זו יש נטייה להופיע בסמיכות לזיוה (אבל כמובן שזה לא מחייב). רוב הגברים הם נשאים ללא סימנים נלווים. יתכן סיבוך לדלקת באשכים או בפרוסטטה אך זה לא שכיח. האבחנה נעשית על ידי בדיקה מקרוסקופית וגילוי הפלאג'לה. הטיפול המערבי כולל מטרונידאזול למשך שבעה ימים והוא "מרפא" למעלה מ 95% מהמטופלים. הבעיה היא שמטרונידאזול עתיר תופעות לוואי כמו פגיעה בכדוריות לבנות או בעיות נוירולוגיות שונות. במהלך זמן הטיפול יש לבדוק את הפרטנר / ים המיניים הזכרים ולטפל , לפי הצורך, גם בהם. גם במקרה של טיפול טבעי מוצלח, יש לבצע בדיקת מעבדה חוזרת על מנת לוודא שהטיפול לא העביר את המטופלת מחולי לנשאות. דימום בהריון כיוון שנושא הדימום בזמן הריון יכול להיות מ"שום דבר" ועד בעיה גדולה, החשוב מכל הוא לשמוע קודם כל את חוות דעת הרופא. מה הסיבה הנראית לעין והאם מומלץ להיכנס לשמירה? לאחר אבחנה ניתן יהיה להגדיר את תרומתה של הרפואה הסינית לעניין. ועוד - קיימים טיפולים מפורטים לסוגיה זו, אלא שחלק מהם כוללים שיטות טיפול שבנסיבות הקיימות בישראל, עלולות להיחשב כבעייתיות, וזאת משום שאם חלילה יתחולל סיבוך, גם אם הוא לא יהיה קשור לטיפול, הרי שהרפואה הקונוונציונלית עלולה להאשים את המטפל הסיני. לכן רבים נרתעים מסוג זה של טיפול. כאמור, אם הבעיה תוגדר, אוכל לפרט יותר. בברכה ובהצלחה הירדמות ברגל וביד מסיבה לא ידועה. אף שלרפואה הסינית פתרונות יעילים במקרים כאילו, חשוב להשלים את הבירור. האם נעשה לך MRI ? האם הבירור הנוירולוגי הקיף את עמוד השדרה והמוח? מה אמרו לך (או שלא אמרו)? בעיה זו יכולה לנבוע מסיבות רבות. ברפואה המערבית זה יכול להיות משהו מכני (אלא שאז האורתופד היה מגלה זאת) , מוחי (ולא בטוח שהנוירולוג יעלה על זה), או מטבולי (למשל סוכרת). וכמובן זו יכולה להיות דלקת קלה שתעבור מעצמה. מבחינה סינית זה מרמז על בעיה של חסר דם או ליחה, אך ייתכנו כל כך הרבה מצבים שאין ברירה אלא ללכת למטפל שיאבחן טוב ויציע טיפול. כאבים בחזה - קוסטו כונדרלים מדבריך נשמע שאכן מקור הכאב הוא קוסטו-כונדרלי, כלומר כאב על רקע דלקת במרווח בין הצלעות לסחוסים. הטיפול המערבי לא ייתן הרבה יותר מאספירין. הטיפול הסיני יכלול דיקור וצמחים, ולרוב התוצאות טובות מאוד. ייתכן שתהייה החלמה עצמונית ללא טיפול, אך להערכתי באמת כדאי לפנות למטפל טוב. ואיך תדע אם המטפל טוב? אם הוא יתעניין גם בבעיה המערבית שלך ולא רק בסינית, זה מכוון על רצינות. מצונאגה המרידיאנים לפי מצונאגה מרתקים מאוד. קודם כל משום שהוא ממקם עוד 12 מרידיאנים במקביל לקיימים, כלומר שכל מרידיאן מיוצג גם ביד וגם ברגל - ולא כפי שמקובל בגישה הסינית הקלאסית. גם המיקומים לעתים שונים, ובעיקר בא הדבר לידי ביטוי במציאת חלק ממרידיאן הכליות בצד היאנגי, דוקא, של הירך. האם הם אמינים או לא? קשה לדעת! נכון שהתוצאות הטיפוליות מאוד טובות, אבל עצם המגע, ולעתים עצם הטיפול בקרבת מרידיאנים קלאסיים ממילה, יכול לתת תוצאות, כך קשה לבודד רק את מרכיב המרידיאנים ולקבוע יעילות. מאידך, למצונאגה הייתה חשיבות אדירה בעולם השיאצו: גישת המגע וההתחברות עם המטופל, הרעיון שמנחים מסוימים חוספים את המרידיאנים מעלה ומאפשרים טיפול יותר טוב, אלמנט הזרימה שחרג מהטיפול הנקודתי של נאמיקושי - כל אילו הקפיצו מדרגה את עולם השיאצו. יש ספרים על המרידיאנים של מצונאגה (כמו שלו עצמו או של סול גוטמן), אבל לא מפורט הרציונל שמאחורי התיאוריה ובוודאי לא כיצד הם גילו אותו. אם תעלה על חומר הסטורי מעניין, נשמח אם תשתף אותנו כאן. יש ספרים על טאו-שיצאו שזה פיתוח המרידיאנים של מצונאגה, אבל מצונאגה בחיים לא הכיר את התיאוריה הזו והיא התפתחה בעיקר לאחר מותו. הצעות עבודה לתלמידי כיתה ח 1 - הבדלים בין רפואה מערבית לסינית? 2 - הגישה הטיפולית של הרפואה הסינית לאדם 3 - סקירת אתרי אינטרנט הדנים ברפואה סינית 4 - הגישה של הרפואה הסינית לתזונה 5 - טיפולי מגע לפי עקרונות הרפואה הסינית 6 - (זה קשה!) מחקרים תומכים ברפואה הסינית תבחר משהו וננסה לעזור כאן. בהצלחה.  גמגום: הרפואה הסינית רואה בגמגום הפרעה של מרידיאן הלב (לא חלילה מחלת לב כלשהי), לרוב, משולבת בבעיות של סטגנציה של הצ'י. אך קיימים סוגי גמגום שונים ויש להבחין בניהם בעזרת תשאול מפורט. למרות שהספרות ברפואה הסינית מלאה במידע בתחום זה (כנראה שהיו המון סינים מגמגמים), הרי שיעילות הטיפול מוגבלת יחסית. מובן שגיל צעיר יכול לשפר פרוגנוזה, אך בכל גיל ניתן להשפיע על תדירות ועצמת הגמגום בעזרת כלים כמו דיקור, צמחי מרפא וטיפול במגע. הריון ותחושות חום חום על פי הרפואה הסינית (Heat ולא Fever ) יכול להווצר על ידי חדירת פתוגן חיצוני, סטגנציה (התקעות) אנרגטית - של צ'י, רעלים מן הכבד, חסר יין, ליחה סטגננטית, ועוד. הריון שהוא מצב עודף יין הוא גם מצב סטגננטי שלעתים אמור להגן על העובר. זרימה אנרגטית מהירה מדי עלולה להוביל ללידה מוקדמת. מאידך - סטגנציה של צ'י או של ליחה (שהיא באמת מצב מאוד שכיח בהריון) מובילה לחום שיכול להתפרץ בזמנים מסוימים. חום מרעלים בתקופת ההריון נדיר, אך כשהוא מתרחש הוא עלול לגרום לצרות כמו עליית לחץ דם ורעלת הריון. כאמור, שני המצבים הקודמים שכיחים ולא מסוכנים, אך יש לתת את הדעת שאם הם מתרחשים, סימן שגם במצב לא הריוני קיימת סביבה לא מאוזנת בגוף המובילה לסטגנציה של צ'י או ליחה. Painful Obstruction Syndrome = Bi Syndrome תסמונת בי היא תסמונת של כאב חסימתי בשרירים, בגידים ובמפרקים המופיעה על רקע רוח חיצונית, קור או לחות. זו אחת המחלות היותר שכיחות בכל מקום בעולמנו. Bi פירושו חסימה או כאב היכול להתבטא גם כלחץ או נימול. מדובר כאן בחסימה של צ'י על רקע רוח, קור או לחות. חשיפה לגורמים אילו מובילה לנפיחות וכאב. מצב זה נוצר על רקע חולשה של הצ'י המגן והמזין הנע בין העור לשרירים. מצב זה מתפתח יותר בקלות על רקע חשיפות חוזרות ונשנות לפתוגן או לחילופין על רקע חולשת צ'י של הגוף. לפי ההגדרה, תסמונת בי פוגעת בזרימת צ'י ודם במרידיאנים ולא באיברים הפנימיים. חלק מהפגיעה עובר דרך נקודות מפתח המובילות את הפתוגן במרידיאני החיבור והשרירים. הנקודות העיקריות הן: Lu-7 , LI-6 , שהן נקודות חיבור. מרידיאני החיבור (Luo = רשת) מפזרים צ'י יותר שטחי. נקודות הפלג והנהר אף הן מהוות מקור כניסה לגורמים פתוגנים המסוגלים להשפיע על המפרקים. מוגדרים חמש התבטאויות של תסמונת Bi: א - רוח חוסמת: כאב הנע ממפרק למפרק. ב - לחות חוסמת: כאב קבוע, כבד ונפוח במפרק. ג - קור חוסם: כאב במפרק אחד. ד - חום חוסם: כאב חזק, אדום ונפוח במפרק. ה - כאב חוסם בעצם: מפרק נפוח וכואב עם שינויים בעצמות. איבוד ליבידו שלום בני. אמנם הרפואה הסינית מציעה פתרונות שונים לבעיות ליבידו, אבל נראה לי שאיפוא שהוא לא מיצית את הבדיקה הקונוונציונלית. אולי היית אצל אורולוג כדי לשלול בעיה אורגנית (שלפי הנראה אין לך), אבל מומלץ לבקר אצל סקסולוג (דרך קופת החולים) ולשלול בעיות אורגניות ופיזיולוגיות כמו גם פסיכולוגיות שונות שהאורולוג בד"כ אינו מתעסק איתן. ואז לכמה כיוונים: אם הבעיה פיזיולוגית, לרוב הרפואה הסינית מטפלת בהן בהצלחה, אלא אם מדובר בבעיה אנטומית משמעותית ואז זה תפקיד הרופא. נראה לי שאת החלק הזה שללת (אלא אם הרופא לא ערך בירור מקיף). אם היית מבוגר יותר הייתי ממליץ על ויאגרה, זהו חומר המרחיב סלקטיבית את כלי הדם בפין ומאפשר זיקפה בזמן התגרות. אבל שני טעמים לחוסר הטעם להשתמש כרגע בחומר זה: התרופה עובדת כאשר יש גירוי מיני, ואתה מדווח שהוא לא חזק במיוחד ממילה, וכן - לא רצוי שתתרגל לשיטה קלה מדי שכן יש לפתור את הבעיה מן השורש. השאלה כאן מה הבעיה חוזרת שוב ושוב. אם הבעיה היא חוסר התגרות ואיבוד פנטזיה, לפי הרפואה הסינית יש כאן אלמנט של חולשת אנרגית היאנג של הכליות. ניתן לחזק זאת בטכניקות כמו מוקסה (חימום על נקודות מסוימות) וצמחי מרפא לזמן מוגבל. גם דיקור עשוי לסייע. אם יש מתח ברקע (גם שגורם וגם שנגרם מהבעיה) אז שיאצו יהיה מתאים מאוד. אם יש בעיה בתקשורת מינית, סקסולוג יציע לך פתרונות. אולי אפילו סרוגייט, אם כי נראה לי שהפתרון הזה מעט רדיקלי וכדאי לנסות קודם דברים אחרים. אבל כדאי לזכור שלרוב האנשים, גם לצעירים ביותר, יש תקופות אמיניות וזה נורמלי. תתעסק בספורט, תחביבים, היכרות עם אנשים חדשים (לא למטרות מין) עד שתופיע הבחורה המתאימה. לפעמים, אם לא פועלים תחת לחץ העניינים מתחילים לעבוד טוב יותר. ברר לעצמך מה אתה באמת רוצה, תן לעצמך פסק זמן מכוון מ ת כ נ ו ן ו ר צ ו ן בכל נושא המטי, המין - נאמר לחצי שנה ותעשה בזמן זה את כל מה שהחלטת לעשות. בהצלחה. תופעות לוואי של מחטים כאב לאחר דיקור במחטים, אף שהוא נדיר ביותר, באזורים מסוימים עלול לחול למספר ימים. יותר מזה זה לא תקין ולא נורמלי. אם יש כאב שנמשך למעלה ממספר ימים (וכאמור - גם זה נדיר) יש לחשוד בפגיעה עצבית או בזיהום שחדר פנימה. ולעצם העניין - ייתכן שהדיקור באזור הרגיש אכן פגע בעצב מסוים. במקרה זה עלולה הרגישות להמשך אפילו חודשיים עד שתעבור. אם האזור אדום, נפוח ורגיש, יש לחשוד בדלקת ואז מומלץ לפנות לרופא לבדיקה. שינוי צבע לבהיר יותר בעקבות דיקור אינו מוכר לי ולא נראה לי שזה יכול להיות מיוחס למחטים. באופן תיאורטי, ייתכן מצב של הפרת איזון בין צד ימין לצד שמאל, אלא שהטיפול שטופלת, לפי המעט המתואר, אינו יכול לבצע דבר כזה. צריכה סידרה מסיבית ומתוכננת של דיקור (ע"י מטפל מיומן ומרושע במיוחד) כדי להוביל למצב זה. האם שאלת את המטפל? האם בקרת אצל רופא? אם התשובה לאחד משתי השאלות שלילית הרי שיש כיוון ממה להתחיל. אם עדיין תהינה שאלות, אשמח אם הנושא יועלה שנית כאן. תסמונת Gilbert's מדובר במחלה מטבולית מורשת המובילה להיפרבילירובינמיה לא קשורה unconjugated (הפרעה בקישור = קונג'וגציה) . התגובה מופיעה מעט אחרי הלידה אך יכולה להיות בלתי נצפית במשך שנים. ביופסיה של הכבד נורמלית והפרוגנוזה טובה. התופעה שכיחה בעד 7% מהאוכלוסיה ולכן זוהי התסמונת היותר מוכרת על ידי הקלינאי. מצבים מתונים מתגלים רק בעשור השני או השלישי לחיים, לעתים בשל הצטברות פיגמנטציה צהובה בלחמית העין. אך לרוב מתגלה התופעה בגלל בדיקות מעבדה שנעשו בגלל בעיה אחרת או באופן שגרתי. לכחצי מהלוקים בתסמונת קיימת התקצרות מאוד קלה של תוחלת חיי הכדורית האדומה. רמות מלחי מרה ושאר תפקודי הכבד תקינים. במצבים קיצוניים מומלץ לצמצם צריכת שומנים ואף מוסיפים חומצה ניקוטינית (לא סיגריות חלילה!). מנקודת ריאות סינית מדובר בחום וליחה בכבד ויש לטפל במצב בהתאם לסימפטומים ולהתבטאות הקלינית. לרוב הכוונה בתזונה , ספציפית לפי התשאול של המטופל, יספיקו. במצבים יותר בעייתיים ניתן לקחת באופן זמני צמחי מרפא תוך מעקב מעבדתי וקליני על הממצאים. זירוז לידה אכן, הרפואה הסינית מציעה טיפול לזירוז לידה. הטיפול כולל דיקור באותן נקודות שנחשבות להתוויות נגד (האסורות) בתקופת ההריון. כל אקופונקטוריסט יכול לבצע אותן וזה לא ממש מסובך. מספר טיפולים עוקבים מדי יום למשך 2--30 דקות עשויים להספיק. לגבי האפשרות שלחץ הדם יעלה כתוצאה מהדיקור, האפשרות קיימת, אך ניתן לצמצם את הסיכון שלה ע"י מתן טיפול המוריד לחץ דם בו זמנית. חלק מהנקודות אפילו משותפות לאילו שממילה נשתמש. מכל מקום מעקב רופא ולחץ דם חשובים ואין לעקב את ההחלטה ללדת בזמן מסוים אם הטיפול הסיני לא מצליח. כירופרקטיקה זהו מסלול מוכר לדוקטורט שקים רק בארה"ב , קנדה, אוסטרליה ואולי עוד איזו מדינה. המסלול מוכר בישראל על ידי משרד הבריאות. יש ללמוד שלוש שנים פרה-מד , כלומר את שלוש שנות הלימודים הראשונות ברפואה (בארה"ב הרבה יותר קל להתקבל שכן ההחלטה מי יתקבל לרפואה מבוצעת רק לאחר המעבר מהשלב הפרה קליני לקליני) ואז עוד 3-4 שנים (זה אולי נראה שלוש אבל שם לומדים בחופשת הקיץ) מאוד אינטנסיביות. יש בתי ספר טובים בכמעט כל מדינות ארה"ב. אחד הרציניים שבהם הוא בשיקגו. העלות מאוד גבוהה יחסית למוכר לנו בארץ. כדאי לחפש חומר באתרי האינטרנט בנושא. סרטן בקיבה שלום רב כיוון שלא ברור באיזה גידול מדובר אני מצרף חומר כללי בנושא. למרות שהסינים התפתחו המון בתחום הטיפול בסרטן, כאן בארץ אין כמעט אנשים שעוסקים בכך בגלל החשש מהיבטים חוקיים ותביעות משפטיות. כמובן שטיפול משלים אסור שיבוא על חשבון טיפול קונוונציונלי, אבל לעתים קרובות הוא עשוי לסייע בעיקר בצמצום תופעות לוואי מהכמוטרפיה אך גם בתחושה הכללית של המטופל. שילוב של צמחי מרפא ודיקור עשויים לתרום. לגבי שיאצו, אני מוסיף התייחסות לחומר המצורף. לגבי בחירת מטפל, אם תתקשו, אני מכיר מספר אנשים שיש להם קצת יותר ידע בנושא, ואפשר לצור אתי קשר לדואל שלי. gastric carcinoma שכיחות הקרצינומה בקיבה ירדה בשנים האחרונות. 95% מכלל הגידולים בקיבה הם סרטניים ורובם מסוג הקרצינומה. הסימפטומים כוללים כאב, אנורקסיה, איבוד משקל. רוב הסימנים מופיעים בשלב מאוחר של התפשטות המחלה. האבחנה מתבצעת ע"י ביופסיה באנדוסקופיה. קיימים שלושה סוגים המסווגים על פי צורתם: Fungating - בולטים בצורת פטריה. הם בעלי פרוגנוזה יותר טובה אך הפחות שכיחים. מנקודת ריאות סינית הם מתאימים לחום ולחות או לסטגנציה של דם. Ulcerating - כיבים. הם השכיחים ביותר. מנקודת ריאות סינית הם מתאימים לחסר יין בקיבה. Diffusely infiltrating (Linitis plastica) - מפושטים עם הסתננות לרקמת הסאבמוקוזה. הטיפול בעיקרו כירורגי ולעתים כולל סילוק קשריות לימפה והאומנטום באזור. טיפול כימוטראפי מסייע לפרוגנוזה. הפרוגנוזה תלויה במידת התפשטות הגידול ומעורבות גרורות או קשריות הלימפה באזור. רק 40% מחלימים וזאת בהתאם לעיתוי הגילוי. באילו שהגילוי נעשה בזמן, כלומר שהגידול ממוקם in situ , השרידות לחמש שנים מגיעה ל 70% . Gastric Lymphoma יכול להיות ראשוני או כחלק ממחלה מפושטת. הגידול יכול להתחיל ככיב בקיבה או כגוש בולט. הפרוגנוזה בד"כ טובה ומגיעה לשרידות של 90% לחמש שנים. כמו גידולים לימפטיים רבים גם גידול זה מתאים למצב של ליחה סטגננטית. Gastric Leiomyosarcomas מופיעים כגוש בולט. בד"כ הם מוגדרים היטב בתחומם, קצב שליחת הגרורות איטי ולכן הריפוי הכירורגי בד"כ יעיל מאוד. Duodenal Adenocarcinoma הגידול השכיח בתריסריון. עלול להתפשט ללבלב ואז הפרוגנוזה עלובה ביותר. מבחינה סינית שייך לקטגורית חום ולחות או ליחה סטגננטית. התוויות נגד בשיאצו גידולים בקיבה פחות מדאיגים יחסית לגידולים אחרים. במידה ואין גרורות השיקול העיקרי להימנעות מטיפול הוא מדיקו-לגלי. מנקודת ריאות סינית גידולים על רקע ליחה סטגננטית (עודף אמיתי) עלולים להתפשט ולהתפזר במהלך טיפול בשיאצו בסבירות יותר גדולה מגידולים על רקע חסר יין (עודף מדומה). במקרה של Gastric Leiomyosarcomas , בגלל נטייתו להיות מקומי ובגלל קצב גידולו האיטי, נראה שאין חשש לקבלת טיפול שיאצו. ב Gastric Lymphoma , למרות הפרוגנוזה הטובה שלו, מומלץ להימנע מטיפול. בכל מקרה, טיפול בטן מהווה קונטרה-אינדיקציה בכל טיפול בו נמצא גוש סרטני בחלל הבטן. איפוא לומדים שיטה המטפלת בבעיות אקוטיות? כל שיטה שלומדים אותה לעומק מתייחסת גם לבעיות אקוטיות. המובילה היא הרפואה הקונוונציונלית, אך גם לרפואה הסינית וגם להומיאופתיה יש מה להציע. מכל מקום צריך ללמוד 4 שנים מלאות ואז רק אפשר להתחיל להתמחות בילדים. בהצלחה בבחירת הדרך מצב החוק ובחירת מכללה על פי המידע העדכני ביותר שיש בידי עומד לעבור חוק המאפשר ללא רופאים לעסוק בעניין תחת פיקוח רפואי. מה מהות הפיקוח? על זה הויכוח. מכל מקום גם על פיזיותרפיסטים ותזונאים קליניים ומרפאים בעיסוק ושאר מני מקצועות רפואה יש פיקוח רפואי וכך רצוי שיהיה. מצד אחד הרופא לוקח את האחריות שלא יתגלה שהיה מדובר באיזה גידול במקום כאבי ראש, למשל - ומאידך - יש בעיה, כי אם מדובר בפיקוח שהרופא חייב לכתוב מכתב הפניה, אז יהיו רופאים שינצלו זאת כדי להרוויח כסף וזה עלול ליקר טיפולים. כך או כך - מדובר שלא רופאים יעסקו בזה. ועכשיו שים לב: קופת חולים כללית מקבלת הרבה לא רופאים לשורותיה. בתי החולים בארץ מלאים מרפאות הכוללות בעיקר לא רופאים. ואגב - יש רופאים שלמדו באופן מסודר ומשקיעים המון ויודעים המון. הם לא רבים אבל בתור רופא אני מכיר כמה כאילו (ואני מעיז לכלול את עצמי בניהם). בכל אופן הסיכוי הסטטיסטי הוא למצוא מטפל טוב שאינו רופא. לגבי מכללות, אני מנוע מלהמליץ, אבל יש לבדוק גם אווירה (חשוב) ובעיקר תכנית לימודים והתמחות, מטריה אקדמית ורמת ההשקעה בתלמידים. כמה שעות לימוד בשבוע, מי המורים. הכי פשוט להכנס לשעור ולשאול תלמידים, ולבקש להתראיין אצל אחד ממרכזי המגמה בכל מכללה שתכיר (יש את מדיסין, ג'נסיס, רידמן, המכללה למנהל). תברר בכולן!! בהצלחה בבחירת הדרך. חומר על אוטיזם וסינדרום דאון לצערי יש רק מעט חומר בנושא. לגבי תסמונת דאון מדובר במצב של ליחה (לרוב חמה) בטחול ממקור מולד. לגבי אוטיזם מדובר בהפרעה קיצונית של הלב (ליחה, חוסר דם וכו'). בשני המקרים קיימת כנראה מעורבות של הג'ינג בכליות, אלא שבקשר לזה לא ניתן לעשות הרבה. בעוד שהטיפול בתסמונת דאון עשוי להפיק תוצאות ממש טובות (מנסיון) הטיפול באוטיזם מתסכל. כמובן שזה תלוי בסוג האוטיזם וברמתו. כמה מילים על כך מנקודת ריאות של טיפול במגע ניתן למצוא באתר של תמורות: www.tmurot.org.il אם תתקלי בחומר נוסף, אשמח אם תעלי אותו כאן בפורום. מקורות צמחי המרפא על פי אגדות הסינים הרפואה הסינית החלה לפני יותר מ 5000 שנים, אך, ככל שאנו מסוגלים לאמת, ידע השימוש הרפואי בחומרים מן הטבע לא חדר לאירופה לפני 200 לפה"ס. עם זאת, אין ספק שצמחי מרפא שונים היו נפוצים בשימוש בסין כמו במצרים עוד הרבה לפני כן. אנו יודעים על סחר באופיום, רוהברב , קינמון, כספית ושמנים שונים בסביבות תחילת הספירה הנוצרית. למרות הדמיון בין צמחי המרפא המערביים והמזרחיים, האסטרטגיה שמאחורי נתינתם הייתה שונה. שתי התרבויות יצאו מנקודת הנחה שבריאות משקפת איזון בין המרכיבים החיוניים שבאדם, אך במאה ה 16 לספירה החלה הרפואה האירופאית להמליץ על בחירת תרופה בהתאם למחלה הספציפית בה האדם לוקה. הרפואה הסינית המשיכה לפתח את תפיסת המחלה כמצב של חוסר איזון והרמוניה בתוך ובין המטופל לבין הסביבה העוטפת אותו ונסיבות חייו בעבר. שני מודלים רפואיים נמצאים במרכזה של הרפואה הסינית: מודל חמשת הפאזות (המצבים) אשר מקשר כל תופעה בטבע ככלל ובאדם כפרט לאחד מן האלמנטים להלן: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. גישה זו משולבת עם מודל היין והיאנג אשר מתאר את הטבע כאוסף של ניגודים משלימים. האינטראקציה בין ניגודים אילו מולידה שינויים שמקורם בצ'י - זו אנרגית החיים והכוח שעומד מאחורי כל שינוי. מודל חמשת הפאזות מזכיר את האיורוודה ההודית ואת הרפואה היונית הקדומה שהתפתחה בערך באותה תקופה. אספקטים רבים של הרפואה הסינית היו הרבה יותר מפותחים מאילו הידועים במערב. אנו מוצאים כתבים המלמדים על ידע נרחב לגבי מחזור הדם 2000 שנים לפני המערב, ולגבי יכולתם לזהות מחלות כמו סכרת כבר במאה השביעית או טיפול באבעבועות שחורות כבר למין המאה העשירית. יותר מ 800 שנים לפני שהעולם המערבי גילה את הדפוס הופצו ספרי רוקחות ברחבי סין. 1 – מדוע אדם בוחר במקצוע הרפואה? אני מניח שאותם מניעים: עניין, רצון לעזור, פרנסה, מעמד, השפעה סביבתית וכו'. 2 – מאחורי שיטה זו עומדת התפיסה הסינית לפיה בגוף יש מערכות (יין ויאנג) מנוגדות המשלימות זו את זו ויש להביאן לאיזון. 3 – צמחי מרפא מהווים כ 80% מהרפואה הסינית. השאר זה דיקור, טווינה ועוד. 4 – לומדים 4 שנים במכללה מוכרת ואז ממשיכים ללמוד כל החיים. 5 – מי שלמד מספר שנים, עוסק בתחום וממשיך להשתלם. לגבי מומחים בן לאומיים, אני מניח שיש הרבה, אלא שבדרך כלל מכירים את אילו שבמקום לטפל ישבו וכתבו ספרים... 6 – לא! 7 – לרוב מדינות המערבת לרבות ישראל. וזה כולל גם קופות חולים, בתי חולים ומסגרות אחרות. סינוסיטיס בהריון בהריון ישנם שינויים רבים. בין הייתר עליה ברמת ה"ליחתיות" של הגוף. לעתים הפיזור אינו תקין וזה יכול להוות מקור לבעיות, בעיקר אם היו תנאים מקדימים לפני כן. אני מודה שאנטיביוטיקה אינה רעיון טוב בהריון (ומומלץ להוסיף אצידופילוס כדי לנטרל את האפקט) , אבל יש אנטיביוטיקות שהנזק שלהן להריון מאוד מצומצם ולא ידוע. לגבי מוקסה, יש מגבלות רבות בהריון לגבי טיפול כזה ועדיף שיעשה על ידי מומחה כדי לא להפר את האיזון הטבעי בו את נמצאת. ככלל, עם בעיות כאילו עדיף להמתין למרות הקושי עד סוף ההריון ואז לטפל בזה באופן יסודי. אם אי אפשר, אז כדאי לפנות לדיקור (לשם שינוי לא לצמחים למרות ששם הטיפול חזק יותר) ובזהירות! בהצלחה כאבים בגידים מה הבעיה האמיתית כאן. לדעתי חשוב שתתיעץ עם רופא ספורט ולא עם רופא רגיל או אפילו אורתופד. הוא גם ידע לייעץ מה באמת הבעיה ומה התזונה שכדאי להוסיף. לרפואה הסינית יש תשובות לחיזוק הגידים, אבל רק לאחר תשאול. לפעמים מדובר בחוסר הזנה לגידים (חוסר דם) ואז ממש יש טיפול מוצלח. אבל לא בטוח שזו הבעיה שלך וגם כאן, רק תשאול מעמיק יוכל להעלות כיוון לפיתרון. במקרה של קרע בגיד יש לשקול על פי המצב. אם מדובר בקרע מינימלי וכמובן חלקי, אז טיפול בעזרת טווינה ומגנטים (גם דיקור, אלא שאני לא רואה ייתרון) עשוי לתרום להחלמה מהירה (תדירות מומלצת לפחות פעמים בשבוע + תרגילים). אם מדובר בקרע מסיבי אבל לא מלא אז דרושה תוספת בצמחי מרפא (צמחים מניעים הפותחים חסימות) ואם מדובר בקרע מלא, יש להתייחס לבעיה כמו אל שבר ולהתנהג על פי המלצות האורתופד. נכה עם תחושת מחנק בחדר סגור וממוזג יש לקחת בחשבון מספר אפשרויות: איכות האוויר הממוזג אינו טוב (יש לדאוג לניקוי יסודי של המזגן), האוויר אינו עובר יוניזציה (חלק מהאנשים רגישים לזה ועדיף שיוסיפו יוניזטור מאיכות טובה ולא הצעצוע המצחיק שעולה מאה שקל), טחב, עובש או מעט אבק (ואולי קרדיט האבק) יכולים להפריע לאנשים רגישים, ואולי קצת קלאוסטרופוביה קלה. מה כן ניתן לעשות? תמיד להשאיר פתח קטן של אוויר, גם אם מדובר באוויר עירוני לא מוצלח ביותר. עציץ בחדר עם תאורה משחרר חמצן (לבחור כזה עם הרבה עלים ירוקים). לדאוג שהחדר יהיה נקי מכל קמצוץ אבק ובעדיפות גם ירוסס בהזדמנות בספריי נגד קרדיט האבק (שמשהו אחר יעשה זאת). להקפיד על תרגילי נשימה סדירים פעמיים ביום (אפשר להזמין פעם מדריך יוגא או טאי צ'י או פאולה) מהסוג שניתן לעשות גם בישיבה או שכיבה. אם אחרי כל אילו אין הטבה משמעותית, אנא, פני שוב לכאן וננסה לחשוב ביחד. פטרייה באוזן לפטרייה באוזן יש להתייחס כמו לכל פטרייה במקום אחר. מנקודת ראות סינית מדובר לרוב בתופעה של "חום ולחות". אילו התוקפות בחלק העליון של הגוף מטופלות עם אסטרטגיה דומה אך צמחים שונים (כאילו המאפשרים לפורמולה "לעלות" בניגוד לפטרת בחלק גוף תחתון הדורשת פורמולה היכולה "לרדת"). לא הבנתי איפוא הפטרייה ממוקמת באוזן, באפרכסת החיצונית? הפנימית? כמה פנימי. יש לזה השלכה על הצלחת הטיפול מחד, ועל חשיבות התערבות הרפואה המערבית מאידך. אימפוטנציה אימפוטנציה מוגדרת כקושי בהשגת זקפה קשה או בשמירת הזקפה. זוהי בעיה שכיחה מאוד למרות שרבים לא מדברים עליה. לעתים מדובר באירוע זמני המתקשר לעייפות או מחלה או מצב רוח מסוים, אך כאשר הבעיה מתמשכת, ראוי לברר ולטפל בה. היום ידוע שגורמים גופניים שכיחים הרבה יותר ממה שסברו בעבר, ואת הגורמים הפסיכולוגים יש ליחס רק לאחר שכל הגורמים הגופניים נשללו. בין הגורמים מדובר בסכרת, הפרעות בזרימת דם (השכיחה יותר אצל מעשנים), לקיחת תרופות או סמים, אלכוהוליזם או תוצאה של ניתוח באזור. הפרעות הורמונליות או נוירולוגיות נדירות יחסית אך יש לשלול גם אותן. שלילת הגורם הפסיכולוגי יכולה להיעשות במעבדת שינה שם בודקים את הזיקפה המתרחשת באופן טבעי במהלך השינה. מנקודת ריאות סינית מייחסים אי אונות, לרוב , לבעיות האנרגיה היאנגית של הכליות. אולם דבר זה עלול להיות לא נכון שכן לעתים מדובר בחולשת הטחול ובהצטברות "ליחה" מקומית. לעתים מדובר בחסר "דם" או צ'י של הלב ולפעמים בסטאזיס של דם הנובע בגלל כשל האנרגיה של הכבד. מובן שכל המושגים הללו מקורם ברפואה הסינית ואין ליחס לבעיה אנרגטית של איבר מסוים בעיה הניתנת לאיתור או טיפול באמצעים של רפואה מערבית. הטיפול בהתאם לאבחנה, ולכן יש לברר קודם מהי האבחנה. שילוב של צמחים, דיקור או שיאצו עשוי להועיל. אבל קודם יש לבדוק (אצל רופא מערבי) מהי הסיבה באמת, האם יש קשר ליתר לחץ הדם או לתרופות שהנך משתמש, ובהתאם לגיל ולמצב הלב בכלל לשקול טיפול. לפעמים טיפול מערבי פשוט כל כך יעיל שהתערבות במישור הסיני המשלים יהיה מתיש וממושך. מאידך, יש לזכור שברפואה הסינית מדובר בטיפול בשורש הבעיה, כלומר גם בלחץ הדם שלך ובתופעות נוספות ולכן, יתכן, שהטיפול המשולב (ע"י משהו ליודע לשלב טיפול סיני אצל מטופל הנוטל תרופות) יהיה מתאים יותר. בהצלחה. ילד בן 3 היפראקטיבי טיפוס חום אמנם חסרים כאן נתונים רבים, אך חלקם ניתן להשלים גם מהסתכלות בהורים. האם האב היפראקטיבי? האם כך סבל מילדותו? האם הוא אימפולסיבי (יתכן שמאז למד לרסן זאת ורכש גבולות, השאלה אם זה באופיו)? ולגבי הילד - האם הילד סובל מ"חום", זורק את השמיכות בלילה, מזיעה הרבה (במצחו), חסר שקט, קופץ מעניין לעניין, בוכה הרבה, מתוסכל בקלות? האם מתח השרירים שלו גבוה (היפרטוני), הוא קופץ לרעש? אינו נרדם בקלות? מתי התחיל ללכת ואיזו צורת ישיבה מועדפת עליו (כשהוא על השטיח)? אם באמת הילד הוא טיפוס חום של הכבד, האם החום נובע רק מבעיה קונסטיטוציונלית (ואז יש מה לעשות אלא שזה לא הרבה), או שיש כאן גם גורמים מצטברים כמו תזונה, נטיה לחוסר דם (כן, גם בילדים אפשרית) או אפילו סטגציה (לרוב, בילדים זה של ליחה ולא של צ'י). אם יש חום צריך לפזר, אלא שצריך להבין את מקור החום לפני שמחליטים לקרר כי אחרת נזיק יותר מנועיל. לפי הנראה, בתזונה ההשפעה תהיה מעטה יחסית וכדאי לשלב צמחי מרפא. דיקור אומנם אפשרי בילדים קטנים (הדיקור מהיר ואינו כואב) אבל השפעתו אינה מספיק חזקה וזה יועיל אולי לבעית נשימה אבל לא לשיפור דפוסי אופי. צמחים יכולים להשפיע גם במישור הפסיכואקטיבי והשילוב עם שיאצו וטווינה (בעיקר טיפול על ידי ההורים שהונחו) יהיה הנכון ביותר, בעיקר אם מדובר בחום על רקע סטגנציה קיימת, (אבל לא רק). לפני הכל ראוי לערוך בדיקה אצל נוירולוג ילדים ואח"כ כל השאר. טיפול עכשיו יתרום להתפתחות הילד בעתיד. פנו לנוירולוג ילדים שפתוח גם לרפואה משלימה ויוכל לייעץ מה כדאי (אם בכלל). דיקור להפרעות אכילה לאנשים מסוימים הטיפול בצמחים משפיע חזק יותר. יש להם מספר יתרונות: הם משפיעים לאורך זמן, האדם נוטל אותם מדי יום, השפעתם גם פיזיולוגית וגם פסיכואקטיבית. אלא שחשוב לקבל התאמה מדויקת ע"י מטפל מיומן. גם שיאצו עשוי לשפר דימוי עצמי, הגדרת גבולות גוף, רגיעה והרפיה, שיפור נשימה (ולכן חמצון רקמות הגוף) ושליטה עצמית. לכן טוב יהיה לשלב את השיאצו עם הדיקור או הצמחים. דיקור בנקודות רפלקס קודם כל כדאי לקרוא על תסמונת התעלה הקרפאלית. גם אם זה לא בדיוק זה, האבחנה המבדלת דומה ולכן גם האסטרטגיה הטיפולית. חומר קיים כאן בפורום (אפילו בעמוד הזה!). מעבר לטיפול הכלל מערכתי ניתן לשקול נקודות המגיבות מידית. השיטה היא "נקודות רפלקס" (מבוסס על גישה יפאנית). מבקשים מהמטופל להטות את האזור הרגיש באופן שיכאב ככל שיוכל לסבול ולוחצים על כל נקודה בנפרד. אם הלחיצה מקלה מידית את הכאב, והכוונה להקלה משמעותית מאוד ולא "אולי יש הטבה מסוימת" אז ניתן לדקור נקודה זו באותו אופן וזווית שלחצת. כל נקודה צריכה להבחן בלפחות 4 זוויות שונות כדי לשלול או לאושש את יעילותה. השיטה מאפשרת להתמקד במספר נקודות מתוך מבחר רב של נקודות שבחרנו (על פי הגישה הקלאסית, כמובן). היא יעילה גם באקופרסורה ומטפלי שיאצו ברמה גבוהה שולטים בה. תמיד יש לבדוק אפשרויות שילוב של אסטרטגיות טיפול אחרות כמו טווינה או צמחי מרפא או מגנטים למשל. מהי צואה נורמלית? צואה נורמלית צריכה להיות פעם עד פעמים ביום. שעת יציאה מועדפת היא 5-9 בבוקר שהן שעות השיא של המעי הגס והקיבה. המבנה צריך להיות אחיד ולא מתפזר (בלוק אחד או שניים), היציאה צריכה להיות נוחה ובסופה תחושת התרוקנות ללא עייפות או מאמץ או צריבה. המזון צריך להיות מעוכל לגמרי ולכן הצבע הוא חום. עיכול תקין מוציא צואה שאינה מסריחה במיוחד , כלומר שלאחר הדחת האסלה לא נותר צורך למטהרי אוויר. ניגוב בניר יכול להצביע עם הצואה בעלת מרקם אחיד או בעלת מרקם "ליחתי" למשל. שימוש יתר בניר טואלט ותחושה של חוסר נקיון מצביעים על הפרעה. בבעלי חיים בטבע , לרוב, אין צורך אפילו בניגוב אם מערכת העיכול שלהם (והתזונה כמובן) תקינה. כמובן שמומלץ לשטוף במקום למרוח... נוהל מתן צמחים לילדים הטיפול בצמחי מרפא בילדים דומה לזה של המבוגרים. יש להתאים פורמולה אישית לילד ולשנות לפי המצב. את ההתאמה יש לבצע מידי שבוע לפחות כיוון שילדים עשויים להגיב מהר יותר. רצוי לקחת את הפורמולה באבקה, מגניבים אותה לאוכל או למשקה של הילד, בעדיפות למזון שמתאים לו אנרגטית וגם טעים לו בד"כ. אם זה לא הולך אז אפשר ללמד אותו לבלוע גלולות קטנות שעשויות מדבש / מולסה ואבקה. בתמצית אלכוהולית להערכתי זה לא יהיה מוצלח כיוון שהכוונה כאן לקרר והאלכוהול (אפילו התהליך) מנטרל את קור הפורמולה. צריך לתת בצמחים גם נשאים שמאזנים ומחזקים את המחמם האמצעי כיוון שטחול הילדים נוטה להיות חלש ומסוכן להחליש אותו יותר. דבר כזה עלול להוביל ליצירת ליחה בבוא העת וזו עלולה להתחמם ולהתקע עוד יותר בהשפעת הקונסטיטוציה החמה ממילה של הילד. לגבי ייעוץ לצמחים מסוימים, מטעמים מובנים זה לא יהיה חכם לשפוך כאן שמות צמחים או פורמולות. לבוב פלואו יש כמה רעיונות, אבל גם הספר פורמולות ואסטרטגיות של בנסקי מספיק טוב. בהצלחה. דלקות בחניכיים דלקות בחניכיים ומורסות נחשבות על פי הרפואה הסינית, לרוב, כחום ורעילות. בד"כ מדובר בחום הפוקד את מרידיאן הקיבה. הטיפול ברמה האקוטית הוא טיהור הקיבה וברמה הכרונית, ניקוי רעלים מן הדם. כמובן ששמירת הגיינת הפה נחוצה, אך אני מבין שאתה עושה זאת ממילה. מכל מקום, בציחצוח אין להסתפק רק בשיניים אלא להעניק עיסוי יסודי לחניכיים (בעזרת מברשת רכה), גם אם בתחילת התהליך הן תדממנה. טיפול בצמחים ודיקור עשוי למנוע השנות תופעות אילו. אם נטלת אנטיביוטיקה מספר פעמים, עד כה, רצוי לשקם את הפלורה של מערכת העיכול ולאזן את צ'י (אנרגיה) הטחול. חולשה של צ'י הטחול עלולה להוביל להיווצרות כיסי מוגלה נוספים. גליובלאסטומה Glioblastoma מדובר בגידול מוחי סרטני קשה אשר תוקף בעיקר אנשים מעל גיל חמישים. הגידול אגרסיבי ונחשב לגידול המוחי הגרוע מכולם. לעתים קצב הגדילה של הגידול מגיע לפי שניים מדי עשרה ימים. לרוב האנשים שורדים בין חצי שנה לשנה. הפרוגנוזה בצעירים יותר טובה יותר. למרות התחזית הלא אופטימית מדווחים אנשים ששרדו מחלה זו. בעניין זה מעניין לפנות לאתר התמיכה: http://www.yasg.com/indexframes.html מידע על שילוב הנושא עם רפואה משלימה וסינית ניתן למצוא באתר: http://www.gbmhealing.org/about_us.htm באתרי האינטרנט מדווח על מחקר שנעשה על שילוב בין צמחים סיניים להקרנות בהנחה שישנם צמחים המסוגלים להגביר את רגישות התאים הסרטניים בתהליך הטיפולי. הנושא אינו מוכר כמעט בעולם ולצערי לא בישראל, כך שאני לא ממש איש בשורות. עם זאת, חשוב לתת כל טיפול תומך היכול לשפר את איכות החיים ומשך השרידות של המטופל ככל שאפשר. מידע על מחקרים בתחום ניתן למצוא ב: http://rarediseases.info.nih.gov/html/reports/fy2001/nccam.html ולמען האמת די הופתעתי, אבל יש לא מעט מידע זמין כשמצליבים בגוגל את המושג גליובלאסטומה ורפואה סינית. מתכות ואנרגיה השאלה כאן לא ברורה. האם הכוונה להשפעת המתכות בשימוש תרופתי כמו בצמחי מרפא , או בשימוש חיצוני כמו בדיקור ומגנטותירפיה? קיימות תאוריות רבות על כסף (מפזר) וזהב (מחזק) והשפעתם על הגוף. גם נושא המגנטים (כדאי לחפש בפורום כי יש לא מעט) מתקשר לאנרגיה של מתכות והשפעתן על הגוף. רוב החומר בנושא ניתן להשגה בספרים המתייחסים לרפואה היפאנית. כדאי להתחיל בספר של קיקו מטצומוטו על מרידיאני האקסטרה. ואם אנו מתייחסים למתכות כתרופה, הרי שבמטריה מדיקה (ספר התרופות וצמחי המרפא השלם) נמצא שרוב המתכות מקררות ומנקזות ליחה מטה. כך הברזל, המגנט והכספית למשל. גם ברפואה המערבית מתכות עושות פעולה דומה. למשל הליתיום נחשב למקרר ומנקז מטה ליחה חמה מהלב והכליות, האפיינית למניה דיפרסיה. לשון לבנה בתינוק רוב הלשונות של תינוקות הם לרוב אדמדמות ורודות. האם כאן מדובר בחיפוי לבן של הלשון, תופעה נורמלית הנוצרת על רקע התזונה של התינוק בשנתו הראשונה, או שגוף הלשון , ממש, חיוור. אם מדובר בשני וכל הבדיקות ומצבו הבריאותי של התינוק ללא דופי, הכי פשוט להתעלם מהנושא. אם , למרות זאת, קיימת בעיה, יש להגדיר אותה ואז לראות אם צבע הלשון משתלב בתמונה הכללית. וריקוצל בגלל הסיכון לפגיעה בפוריות מומלץ ללכת על פי המלצות האורולוג. מנקודת ראות סינית מדובר בסטגנציה מקומית של דם המתקשרת למרידיאן הכבד. אם ישנן תופעות נוספות חשוב לטפל בתופעה, שכן, גם אם הורידים נקשרו, עדיין הבעיה קיימת ברמתה האנרגטית וקרוב לוודאי גם הפיזית. מאידך, אם יש לכם ילדים ואין לכם כוונה להתרחב, ניתן לקחת סיכון ולנסות עוד לפני הקשירה. להערכתי, יהיה קשה מאוד להעלים את הוריקוצל. הטיפול המומלץ., מכל מקום, כולל צמחי מרפא סינים. Psoriatic Arthritis = פסוריאטיק ארתריטיס פסוריאזיס בציפורניים או בעור יכול לערב פגיעה במפרקים. במטופלים עם פולי-ארתריטיס (רב מפרקי) וממצאים שליליים בבדיקת הסרום, יש לשקול המצאות תופעה זו. לרוב נפגעים המפרקים הדיסטלים של האצבעות בידיים וברגליים. הפגיעה אינה סימטרית ושכיחה גם במפרקים גדולים, לרבות אילו של הסקרו-איליאק ומפרקי החוליות. נודולות ראומטיות אינן אופייניות. רמיסיות (רגיעות) ואקססרבציות (התפרצויות) שכיחות בתדירות גבוהה מזו של מחלת פרקים ראומטית רגילה, אך לרוב העוצמה גדולה יותר והתתקדמות למצבים כרוניים סבירה יותר. הפגיעה נראית היטב ברנטגן ומתארת ספיגה והרס משמעותי של המפרק והעצם לידו. הטיפול הקונוונציונלי דומה לטיפול בארטריטיס ראומטי (למעט העובדה שאין לתת תרופות אנטי-מלאריה המקובלות ב RA ). מקובל לתת סטרואידים אשר, למרות תופעות הלוואי הקשות שלהם, עשויים לעצור את הרס המפרק. תרופות שונות המטפלות ב RA (כמו זהב או מתותרקסאט) נמצאות בשימוש גם כאן אך עם סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. בנוסף, נותנים את הטיפול המקובל לפסוריאזיס. מבחינה סינית האבחנה המבדלת מגוונת , אך לרוב מתייחסת למצב של חסר דם או חום בכבד. כאן יש מעורבות של פגיעה ביין של הכליות, ולעתים מעורבות טחול או ריאות. לפיכך רק תשאול טוב יכול לסייע בקביעת אבחנה מבדלת, אשר לרוב משלבת את האבחנות המבדלות הידועות של פסוריאזיס ושל ארתריטיס ראומטי. בעוד שפסוריאזיס היא מחלה קשה לטפול גם ברפואה הסינית, הרי שארתריטיס ראומטי היא מחלה עם פרוגנוזה (תחזית החלמה) יחסית טובה. מה מוליד שילוב של השניים? האם יש הטבה בחלק מהתסמינים ובחלק לא? האם בגלל שזו מחלה קשה יותר אז הסיכויים פחות טובים להועיל – או שלהיפך? לצערי אין לי תשובות כי אין לי ואני לא מכיר מטפלים עם נסיון טיפולי בעניין. מה שברור לי זה: א – אין להפסיק טיפול קונוונציונלי כדי למנוע הרס המפרקים. ב – טיפול בצמחי מרפא סינים, תוספי מזון והדרכה בתזונה עשויים להיות המועילים ביותר לצמצום הבעיה. הדיקור יכול לסייע וגם לצמצם כאבים. ג - אין קשר לקנדידה ומי שינסה למכור לך קשר כזה הוא במקרה הטוב לא ממש יודע ובמקרה הרע שרלטן או כזה שמנסה לשווק לך תוספי מזון יקרים וסתם. אם יש קנדידה זה לא קשור לעניין. מה שכן יכול להיות קשור זה דפוס גנטי הנמצא בכרומוזום ונקרא HLA-B27 . האם בדקו לך את זה? אם תבחר ללכת בתחום הזה, נשמח אם תדווח לנו תוצאות. בהצלחה. כאב חד ברגל הבירור המערבי לדעתי לא הושלם. יש לשלול מחלות ראומטיות כמו גאוט, אפשרות של גנגליומה לוחצת (מן גידול עצבי קטן לא ממאיר), סדק או פגיעה בעצם, לחץ על עצב מקומי ועוד. השלילה תיעשה לא על ידי רופא פנימאי אלא על ידי פודיאטר, שזהו רופא כפות רגליים. ידוע לי שיש אותו במכבי ויתכן שגם בקופות חולים אחרות. לאחר שלילת כל הנ"ל אני חושב שטיפול בדיקור עשוי להיות המומלץ ביותר. אם בכל זאת הצליחו להפיק אבחנה כי אז ייתכן שאסטרטגית הטיפול תהיה שונה. ריור יתר הטיפול צריך להיות בהיפוטוניה ככלל ולא בבעיית הריור בלבד. הטיפול בהיפוטוניה כולל פיזיותירפיה עם תרגילים ביתיים, שיאצו (לרבות הנחיית ההורים לבצע זאת בבית מדי יום) וצמחי מרפא. לא כתבת לי מהו גיל הילדה ומהו מצבה הקוגניטיבי, אילו הם גורמים שיש לקחת בחשבון בבעיות אילו. מכיוון שאני מהתחום הנוירולוגי ומכיר הרבה אנשים המתעסקים בתחום זה, אשמח לדעת פרטים נוספים (לרבות טונוס שרירים, כוח גס, שלבים בהתפתחות המוטורית, בעיות נלוות מתחום הראיה והעיכול, ועוד). כאבי בטן לאחר ניתוח לאור העובדה שאין מספיק מידע על כאבי הבטן שלך הייתי נזהר מהקביעה הטיפול זה או אחר יפתור את הבעיה בסבירות גבוהה (אף שאני מפרגן לטיפול הקינייסולוגי, לא הייתי נמהר בקביעת עמדה). יש לברר מספר דברים. ראשית - לא ברור לי אם הכאבים החלו לאחר הניתוח ובאיזה אופן נעשה הניתוח (פתיחה רגילה או עם לפרוסקופיה). קיום צלקת פוגע במרידיאן (ערוץ אנרגיה) ועלול להוביל להמון אי נוחות ובעיות נוספות. אם זה כך אז רצוי ללכת למטפל סיני המתמחה בטיפול בצלקות. מאידך - ייתכן שהבעיה פנימית ואינה קשורה לניתוח. האבחנה המבדלת לכאבי בטן כל כך מגוונת שלשם התחלה היה כדאי לשמוע מהו אופי הכאב, תדירות, משך הכאב, עוצמה, הקרנה, תגובה לחום או קור, נסיבות שבהן הוא מחמיר או מוקל ועוד. מטפל המבין בצמחי מרפא ודיקור יכול לתרום רבות, בהנחה כמובן שסיימת את כל הבדיקות הקונוונציונליות (ובאמת - איזה עשית?) התפוצצות כלי דם בעיין התופעה מוכרת וידועה. רופא העיניים שמח לגלות תופעה זו, שכן פרט לפגם האסטטי הפונה יכול להיות רגוע שאין סכנה לראיה. לרוב מדובר התפוצצות נים בלחמית ללא כאב, בעיין אחת מופיע כתם אדום בהיר היכול לכסות חלק קטן או נרחב של לובן העין. הכתם מסתיים מעט לפני הקשתית ונמוג לכוון צדי העיין. זה אומנם נראה מפחיד אך נספג תוך שבועות. בקשיישים מומלץ לבדוק לחץ דם. תמיד יש לשלול מכה בראש. מנקודת ראות סינית התופעה מרמזת על "רוח פנימית של הכבד" עם סימני חום או חסר יין. כמובן שקיימות אפשרויות נוספות שיש לשלול. טיפול משולב של צמחים ודיקור עשוי למנוע את התופעה ומה שיותר חשוב, להוביל לבלאנס של הגוף. זמן טיפול בשיאצו להאמין לכולם. השאלה מה מצפים. יש טיפולים לכיף ואז רק צריך לשלול התוויות נגד (איסורים) וניתן לטפל כמה שרוצים עד שנמאס. יש טיפולים מאוד ממוקדם ואז אורך הטיפול במבוגר, לאחר לקיחת תשאול ואבחנה, נמשך בממוצע חמישים דקות. בילדים הרבה פחות ומשך הטיפול יכול לנוע מדקות ספורות לחצי שעה. טיפולים של חצי שעה בשיאצו לדעתי אינם מספקים אם כי הם יותר טובים מכלום. מטפל טוב יכול להשיג בזמן זה תוצאות לא רעות אבל בהחלט לא מספקות, אלא אם מדובר בטיפול שמשולב עם צמחי מרפא או דיקור. אחרת באמת לפחות חמישים דקות נטו. הטיפול בסביבות השעה מתאים לרוב המבוגרים אך כמובן זה אינדיבידואלי. אם משהו ממשיך את הטיפול זמן ממושך מדי אז במקום לקבל צ'י (אנרגיה) הוא נשאר חלש ומותש ועייף. לכן בטיפולים ראשונים מומלץ לקצר במקום להאריך. יותר מדי מפזר! פחות מדי אינו נותן מספיק אבל לא מזיק! כך שהאידיאלי כאמור הוא בסביבות השעה למי שלא רגיל ולא מכיר. אוסטאופורוזיס הסיבות לאוסטאופורוזיס רבות וכוללות אובדן אסטרוגן, חוסר תנועה ופעילות גופנית, תזונה, גורמים גנטיים, שימוש בתרופות כמו סטרואידים, קופאין וריבוי חלבון במזון ועוד. טיפול הורמונלי הוא הדבר הכי טבעי שיכול להיות כיוון שמדובר בהשלמת חומרים שהגוף מייצר אך לא במידה מספקת. בוודאי יותר טבעי מכמויות הויטמינים ששופכים לאנשים רבים ושלא ייתכן שבאופן טבעי משהו יוכל לקבל מינונים כאילו. היום הסיכונים בטיפול הורמונלי נמוכים מאוד ולרוב ידועים מראש, כך שהחשש לנזק ללא הורמונים גדול מהחשש מההורמונים עצמם. מנקודת ראות סינית אם חסר יין יש להוסיף יין ואסטרוגן הוא מרכיב ייני. תוספת זו מגינה על הלב מפני מחלות לב השכיחות יותר בגברים. מובן שעל דעתי חולקים רבים ולמען האמת אף אני, לעתים. ייתכן שעדיף לקבל את הטיפול בצורה של תוספים אחרים כדוגמת צמחי מרפא. להערכתי הכנת הגוף טרם המנופאוזה היא המפתח הנכון לבעיה: תזונה נכונה (לאו דוקא עתירת סידן אלא דלת גורמים שמסכנים את הסידן כמו חלבון, מזון עתיר זרחן. קפאין, עישון ומזונות יאנגים אחרים מסכנים את מאזן הסידן יותר מאי שתיית מוצרי חלב, למשל). פעילות גופנית ושיאצו הם כלים נהדרים למניעת התופעה. אך אם הבעיה כבר קיימת, לדעתי, שילוב אמצעים קונוונציונלים ופורמולה סינית של צמחי מרפא הם הפיתרון המועדף. כמובן שכל ההמלצות לעיל חשובות לא פחות גם לאחר התפתחות התופעה. מה שבטוח – הזמן רץ ואסור להזניח לרגע. אם לא הורמונים אז ייעוץ עם משהו מקצועי לגבי תחליפים ומעקב על העצמות כדי למנוע מצבים לא הפיכים. רגישות למזון הבדיקה עם ביוקום אינה מוכחת מדעית ולפיכך מאוד ייתכן שרופאים יתייחסו אליה בזלזול. מאידך, גם הבדיקות הקונוונציונליות אינן המדויקות ביותר וכדי לבצע אותן באופן תקין יש לשלוח בדיקת דם למעבדה (בנס ציונה) ושם בוחנים מאה סוגי מזון (ע"י בדיקת נוגדנים IgG4 ) . גם כאן ישנם ויכוחים אם השיטה יעילה. הגישה היותר נבונה היא הגישה הפרקטית. שיטת האלימינציה. כל תזונאי קליני מכיר את השיטה והיא פשוטה. להימנע מכל מה שחשוב ומהרבה למשך חודש. תוך חודש חייבת להיות הטבה משמעותית, אחרת זה פשוט לא זה. אם קיימת הטבה אז צריך להחזיר כל שבוע מזון אחר ולבדוק את תגובתו. כך מצטמצמת רשימת ה"חשודים" למה שבאמת מפריע לבריאות. אולי הרופא שלך לא למד את זה אבל כדאי לו מאוד לדעת. מאידך – מנקודת ריאות סינית זה לא תקין שאת תהיי רגישה לכל כך הרבה סוגי מזון, וזה גם לא נוח לחיים. מה גם שחלק מהמזונות נחשבים לחשובים להפקת הצ'י (אנרגיה) של הגוף. הגישה הסינית תנסה, בין היתר, להציע איזון למערכת כדי להתגבר על רגישותה. לרפואה הסינית נסיון מוכח ויעיל לטיפול בבעיות עיכול ושלשולים. הטיפול בצמחי מרפא, תזונה לפי הרפואה הסינית ודיקור או שיאצו יכולים להיות מאוד מספקים. אז מה לעשות? קודם להשלים את הטיפול הנטורופתי. אם אין הטבה מאוד מאוד משמעותית תוך שלושה חודשים, לעבור לגישה אחרת. לא להזניח כי לרוב הטיפול בבעיה כזו מצליח וחבל להחמיץ. מיניסקוס בעיות ברכיים יכולות לנבוע מסיבות שונות שפגיעה בסחוסים היא אחת מהן. הפגיעה יכולה להיות דלקת או שחיקה של הסחוס. מנקודת ראות סינית מדובר לרוב בפגיעה של אנרגית הכליה ופגיעה ב Jing , אך כמובן התופעה עלולה לנבוע ממקורות אחרים שיש לאבחן. הטיפול הקונוונציונלי אמנם לרוב יעיל, אך לעתים אינו מוצלח ופה ושם גם מיותר. הייתי משאיר אותו למועד מאוחר יותר במידה שהטיפול המשלים לא יצליח. מה עושים? אם מדובר בדלקת אז טיפול בצמחי מרפא ודיקור מקומי (או טווינה שהיא מעין מסז' סיני) מאוד יעילים. אם מדובר בשחיקה לא מאוד גדולה אז חשוב, בנוסף לנ"ל, להוסיף תוסף מזון המכיל כונדרואיטין סולפט + גלוקוז אמין. היום ישנם מספר מוצרי שוק המפרסמים את עצמם בתחום ונראה שכולם יעילים (למשל קרטילגו). כדאי לנסות לחודשים בשילוב טיפול משלים ומנוחה (אך לעתים רק זה מספיק), ולרוב זה עוזר. הטיפול הארתרוסקופי לעתים מאוד יעיל אבל כאמור, לשמור אותו לשלב ב'. היפוך עובר היפוך עובר יכול להתרחש עד לרגע האחרון כמעט, כמובן כל זמן שהעובר לא נכנס לתעלת הלידה. הדיקור אמנם יכול לזרז לידה, אבל תלוי איפוא ולאיזו מטרה הוא נעשה. עם זאת, צודק הכותב האחרון שהטיפול המקובל הוא לא בדיקור אלא במוקסה. צבר עלים (של לענה מצויה) הנאסף לקונוס, במקרה זה לגודל קטן ביותר, ומובער (באמת לא כואב, זהו קונוס מאוד קטן) בנקודה מסוימת בעל האצבע הקטנה של הרגל ( ub-67 ). יש לחזור על טיפול זה יום יום, או פעם ביומיים עד 10 טיפולים. אבל יש להפריך מיתוס נוסף: ההיפוך בעזרת הרפואה הקונוונציונלית אינו מסוכן ונעשה לעתים אפילו ידנית. יעילות הטיפול הסיני נבדקה ונמצאה מוכחת. זה מצליח בכ 40% , אבל אין לשכוח שלעיתים קיימת הפיכה ספונטנית (באחוזים יותר נמוכים). לדעתי כדאי להתחיל בטיפול כשבועיים שלושה לפני מועד הלידה המשוער, שכן העובר עשוי אמנם להתהפך, אבל גם עלול לחזור למנח ההפוך שלו. בהצלחה. אלרגיה לחתולים פעם, כשהייתי סטודנט לרפואה סינית, אמר לי מורה שאם אני לא רוצה לקלקל את סטטיסטיקות ההצלחה שלי בטיפול אז שלא אתעסק עם אלרגיות. לא שמעתי לעצתו ובאמת קלקלתי את הסטטיסטיקות. אבל לכמה אנשים בכל זאת עזרתי מה שאומר שסטטיסטיקה זה לא הכל בחיים. קודם כל חשוב לדעת כיצד התגובה באלרגיה, התגובה יכולה לכוון למוקד הבעייה ולסייע באבחון. האם הבעיה יותר מתמקדת בעור או בנשימה? לפעמים אפילו משהו שונה לחלוטין. אנשים שאלרגים למשהו אחד, לרוב גם אלרגים לעוד דברים, ולעתים כדי לבודד את מה שניתן לבודד וע"י כך לשפר את סיכויי המערכת להתמודד עם האלרגיה הספציפית. אני מודה, בעיה מעצבנת, לא מסכנת חיים אבל פוגעת באיכותם. המלחמה בה ממושכת ודורשת מספר אסטרטגיות: מניעת אלרגנים סביבתיים שלעתים אינם מהווים את הגורם הישיר לנזלת, אך מנסיוני, כאמור, בידודם עשוי לסייע לשיפור המצב. למשל, התקנת מזגן איכותי בבית (לא זול אבל מסייע בטיהור אוויר וזו השקעה לשנים רבות). שינוי תזונה בהתאם להנחייות (על בסיס של דייטת אלימינציה בה משמיטים המון מזונות ואז מחזירים כל מזון בהדרגה), צמחים סינים ו/ או דיקור לאיזון המערכת החיסונית (לשים לב! אסור לקחת צמחים המחזקים מערכת חיסונית שכן אלרגיה היא מצב בו המערכת החיסונית עובדת בהיפר ממילה!) ולא פחות חשוב פעילות גופנית עקבית המתאימה לאופי (יוגא, טאי צ'י או אמנויות לחימה רכות עדיפים). מי שרציני , לעתים ההשקעה משתלמת. מהבעיה לא נפתרים כליל (זה קשור לגנטיקה) אבל שיפור משמעותי אפשרי. אם הדיקור אינו משפיע תוך חודשיים שלושה יש לחשוב על אסטרטגיה אלטרנטיבית (או שיטת דיקור אחרת, או שילוב עם צמחים ותזונה, או בחירת תחום שאינו שייך לרפואה הסינית). לימודי תזונה המקום הכי מוכר הוא כמובן הפקולטה לחקלאות ברחובות שבמסגרת האוניברסיטה העברית. שם לומדים תזונה 4 שנים. אחרי לימודים אילו ניתן להשלים את לימודי הנטורופטיה או התזונה הסינית בשנתיים נוספות ובקלות רבה יותר יחסית. היתרון: תואר מוכר ומעמד לעבודה. החסרון: לומדים הרבה דברים שלא יזדקקו להם בעתיד. אפשרות נוספת היא לימודי נטורופתיה. לומדים הרבה תזונה. היתרון: 4 שנים קלות בהרבה, לימודים לדעתי יותר מעניינים, יותר ממוקדים בנושאים. החסרון, עדיין לא מוכר, לומדים המון דברים שלא ממש קשורים לתזונה, מתפרסים על המון תחומים שלא קשורים אחד לשני. אפשרות נוספתף ללמוד רפואה סינית. אמנם התזונה היא חלק קטן יחסית לשאר המרכיבים אבל תזונה היא חלק מפרק ענקי של צמחי מרפא (מזון הוא צמח לרוב) ואז מתעמקים בזה המון. היתרון: ממוקד, המון ידע, ניתן להשתמש בתזונה ככלי עיקרי או כחלק מטיפול כולל. החסרון: צריך ללמוד גם דיקור וטיפול במגע (אולי זה לא חסרון) וזה מסלול מאוד עמוס וקשה. נפיחות בקרסול בזמן הריון ההריון קצת מגביל, מה גם שאזור הקרסול משופע בנקודות שאנו לא ממליצים על לחיצתם בתקופת ההריון. עם זאת ניתן לעשות מספר דברים: תחבושת כרוב. נשמע מצחיק אבל זוהי תרופת סבתא פלאית שפועלת המון פעמים. לוקחים עלי כרוב, קצת מועכים אותם ועם אגד אלסטי מלפפים אותם סביב האזור הנפוח. הולכים לשון עם זה בלילה וכך מספר לילות. אמור להשפיע מאוד לטובה. הרמת רגליים בלילה. כרית מתחת לרגליים להגבהתן. אם זה קשה, בגלל הרגלי שינה או כאבי גב, אז ניתן לעשות זאת מדי ערב מול הטלביזיה. עיסוי עדין של המקום להמרצת צ'י (אנרגיה) ודם. שמן אתרי - כאן יש התוויות, שוב בגלל ההריון, ומוטב להתייעץ עם מומחה. לגבי טיפולים מקובלים אחרים כמו צמחי מרפא, דיקור או טווינה. הכל יעיל מאוד אבל עדיף לדחות לאחר ההריון. אלחוש פנים בטיפול אפילציה אמנם ניתן לבצע הרדמה בעזרת דיקור סיני, אך גם כאן היעילות מוגבלת ולא תמיד זה מצליח. הטיפול יהיה מסובך ויקר. יש משחות מאלחשות המכילות לידוקאין למשל, ניתן להתייעץ עם הקוסמטיקאית ואם היא לא יודעת אז עם רופא עור. טיפול חשמלי אמנם יעיל לאחר מספר טיפולים, אבל כמדומני (ואני לא ממש מתמצא) ישנם טיפולי לייזר שונים שנחשבים למדויקים ובטוחים יותר, וגם רמת הכאב שם יותר נסבלת. זירוז לידה אם כי ניתן לעתים לזרז לידה בעזרת דיקור, אני מציע לציית להמלצת הרופאים. למיטב זכרוני, אם עברת ניתוח קיסרי הרי שהסבירות לניתוח קיסרי בכל לידה נוספת גבוהה מאוד. הניתוח לרוב פשוט ואינו אמור להסתיים בסיבוכים וזיהום. אם זה קרה פעם אחת, אין זה צריך להתרחש בפעם הבאה (כמובן שלרוב מדובר במבחן הסטטיסטיקה). לא ברור לי למה משקל העובר גדול. האם מעוברת כאן סוכרת הריונית? אם כן, זה אולי מסביר נטייה לזיהומים. אם לא ידוע לך על כך, סימן שלא! מה כן ניתן לעשות? חודש לפני מועד הלידה המשוער ניתן ורצוי לעבור טיפול בדיקור לאיזון הגוף. אם הטיפול יזרז את הלידה, מה טוב. אם לא - אז לפחות תרם לאיזון הגוף. ועוד: חשוב לוודא שהצלקת מהניתוח הקודם (כמו גם זו שיתכן שתהייה) אינה רגישה בשום נקודה. רגישות מקומית על פני צלקת מעידה על סטגנציה (זרימת אנרגיה לקויה) דבר שיש לטפל לפני שישליך על מערכות אחרות בגוף. המון בהצלחה. דלקות גרון דלקות גרון מגיבות לרוב לטיפול ברפואה הסינית. הטיפול יכול לכלול דיקור, צמחי מרפא או תזונה. אחוז ההצלחה בדרך כלל גבוה מאוד. עם זאת,20 טיפולים ללא הצלחה נראים לי הרבה מידי. יתכן שהכיוון כאן צריך להיות תזונה (מאידך, אני מבין שניסית משהו, לפחות בתחום מוצרי החלב) וצמחי מרפא סינים. הטפול אמור להמשך 2-3 חודשים ולא יותר ואם אין תוצאות סימן שאנו לא בכיוון הנכון. לדעתי, חפשי לך מטפל היודע, בנוסף לדיקור, גם צמחי מרפא ותזונה לפי הרפואה הסינית. חשוב לא לוותר למרות כל ההשקעה שנעשתה עד כה כי התוצאות בדרך כלל באמת משכנעות, גם אם אצלך זה לא ממש הצליח. מידע נוסף על דלקות גרון ניתן למצוא בכתובת: http://www.acumedico.com/medical.htm קנדידה ומה לעשות שהמון מטפלים נלהבים מאשימים בקנדידה את מקור רוב הבעיות, אוח"כ גם מוכרים תוספי מזון בסכומי עתק ומציעים דיאטה קילרית שמראש תשעים אחוז מהאנשים לא יעמדו בה, ולפיכך ניתן יהיה להאשים אותם באי הצלחת הטיפול...? ראשית יש לוודא המצאות הקנדידה מערבית (מעבדה!) . שנית, לא בטוח שסילוק הקנדידה יפתור את הבעיה, בעיקר אם היא טמונה בחוסר הרמוניה אנרגטית. יש לטפל בשורש הבעיה, ואז או שהקנדידה תסתלק או שהיא תשאר בלי להפריע לאיש. צרבת בהריון צרבת מופיע לרוב בעקבות רפלוקס, כלומר עליה של חומצות קיבה אל הוושת. תופעה זו יכולה להתרחש על רקע מספר גורמים: הפרעה בסוגר התחתון של הוושת (בין הוושת לקיבה) ועליית תוכן קיבה. חסר בייצור הורמון הגסטרין. ניתוח קודם באזור. הרניה (גלישת איבר למקום של איבר אחר) סרעפתית. סקלרודרמה (מחלה שבה הגוף פוגע בעצמו) גורמים חיצוניים כמו אלכוהול ועישון. הריון יכול לגרום לצרבת בגלל הלחץ התוך בטני המוגבר ואולי גם בשל השפעה הורמונלית הפועלת על הסוגר התחתון של הוושת. הסימנים כוללים כאב, צריבה ובחילות. האבחנה לרוב נעשת מסיפור המקרה, אך במצבים כרוניים וקשים מבצעים מספר בדיקות, חלקן פולשניות, לבדיקת מיקום ומצב הוושת. הטיפול כולל נוגדי חומצה (מאלוק, סיליין ג'ייל, גסטרו וכו'). תרופות כמו מתוכלופראמיד המגדילות את לחץ הסוגר התחתון של הוושת ומעלה את קצב התרוקנות הקיבה. הורדת משקל, שיטה שלעתים רבות נחשבת ליעילה ביותר. הימנעות מאלכוהול ועישון. הרמת הראש והחזה (תמיכה על ידי כריות) בעת השינה. ולעניין ההריון. יש להניח שקודם להריון לא סבלת מהתופעה (שאם לא כן היית מציינת זאת). ולכן יש לקוות שאחרי ההריון התופעה תעלם. במידה שאין הדבר כך, יהיה צורך בירור יותר מקיף וטיפול סיני אינטנסיבי, למשל. אלא שבנתיים, בשל ההריון, קיימות מספר בעיות בטפול הסיני. צרבת יכולה להיות בגלל התמרדות צ'י (אנרגית) הקיבה או הפרעה של אנרגית הכבד למערכת העיכול. אילו הן הסיבות היותר שכיחות אך קיימות סיבות נוספות שיש לשלול אותן. הטיפול בבעיות אילו לא תמיד הולך עין בעין עם ההריון ולפעמים מומלץ לנקוט בשיטות מתונות עד סוף ההריון. השיטות אינן נבדלות מאילו שמומלצות ברפואה המערבית: שכיבה עם הגבהה, המנעות מעישון ואלכוהול (רחמא ליצנן, בהריון?). במקום צמחים אני ממליץ דוקא על שימוש בתרופות נוגדות חומצה. יש להתייעץ עם הרופא מה מותר בהריון. אילו שמותרות אינן משפיעות על העובר ואינן עוברות דרך השליה. אם מדובר בהריון שני, ומדובר בהריון שאינו בסיכון ואין בעיות נוספות, ניתן לשלב דיקור מתון לסיוע בבעיה. איך לדבר עם רופא? קודם כל בשפתו. מבקשים מהמטופל שיתקשר לרופא ויבקש רשות למסור את מספר הטלפון שלו למטפלת שלו ברפואה סינית. לאחר קבלת האישור מתקשרים לרופא ומדברים איתו. חשוב לדבר אל הרופא בשפתו. זה אומר שיש להכיר את כל המושגים ולקרוא היטב מבחינה מערבית כל דבר אפשרי. יש רופאים נחמדים ויש כאילו שינסו להראות לך כמה את לא יודעת ולכן אפילו יזרקו בזלזול שאלות. צריך להיות מוכנים לזה ולדעת לענות בשקט אבל באופן שהוא יבין שאת בעניינים. בסך הכל זו זכותו של המטופל ואם הרופא לא מרגיש מאויים הוא ישמח לשתף פעולה. כדי לתת לרופא את מקומו אפשר לספר שהמטופל גם עשה שינויים מסוימים בתזונה . גם אם זה לא נכון זה מציב את הרופא בקרקע שהוא מכיר ואז הוא אומר - אה - המטופל בצע מה שמקובל גם ברפואה הקונוונציונלית, יופי - אז גם אני יכול ללכת עם זה הלאה. רוב הרופאים שאני מכיר נחמדים ומשתפים פעולה ויש יש אחד מנוול, אפשר תמיד להחליף אותו. בהצלחה ודווחי לנו איך היה פירסינג פירסינג, קעקוע או צלקת מכל סיבה שהיא, בעיקר אם היא על מסלול המרידיאן, עלולה לגרום לחסימה ולהוביל להפרעות בזרימת הצ'י (האנרגיה) במרידיאנים ואל האיברים. לאורך זמן תתכן בעיה נרכשת שקשה להפתר ממנה משום שהסיבה, הלכאורה מאוד בנאלית, לא הייתה ברורה למטפל. באזור הטבור ישנן נקודות רבות וחשובות. אז חסימה שם אפילו פחות מומלצת מאזורים אחרים. אבל לא תמיד המצב כך: לפעמים גם חתך עמוק מחלים ומשתקם בצורה מלאה והגוף מוצא דרך לעקוף את החתך ו"ולייצר" מעקף אנרגטי לאזור החסימה. לעתים הוא מצליח למנוע או להתגבר על החסימה. אלא שפירסינג כרוך בהשארת מתכת במקום, ובדומה לעגיל, ישנן מתכות שמובילות לפגיעה מקומית או כללית בצ'י. כסף למשל. זהב ידוע כעושה פחות צרות. ויש גם כיוון מחשבה אחר: האגדות מספרות ששודדי הים היו שמים עגיל בדיוק בנקודת הראיה באוזן, על מנת לשפר את חדות הראיה למרחקים. אם זה נכון או מקרי, לא ידוע לי. אז מכל האמור לעיל מה לעשות? אם זה לא ממש חיוני, לא שווה לקחת סיכון ועדיף לוותר. אם אסטתית ואידאולוגית זה קריטי, אז ניתן לבצע פירסינג, אלא שאם האזור אינו נוטה להחלים ולהגליד מהר, כדאי להוציא אותו ולוותר עליו. גלאוקומה ורפואת עיניים http://www.acupuncture.com/Acup/Eye1.htm http://www.altcataracts.com/eyedisease.htm היענות מטופלים בעצם לא הבנתי אם הבעיה היא פניית המטופל לרופא או אליך. אם הבעיה היא שהמטופל מזניח את עניינו ואינו פונה לרופא להשלמת בדיקות כדאי לנקוט בשיטות הבאות: א - רצינות: הרושם הנעשה על המטופל בביקור הראשון יתן לו את המוטיבציה המתאימה להמשך. אם הוא מרגיש שכרגע הוא עושה צעד חשוב בחייו לקראת שיפור איכות חיים הוא יהיה מוכן להשקיע יותר גם בשינוי תזונה, התעמלות וגם בביקור נוסף (אפילו אם לדעתו מיותר) אצל הרופא. הדרך להפגין רצינות היא לבצע תשאול מלא ותוך כדי כך לבצע גם תחקור מערבי. ב - תמיד ניתן לחשוב על התשאול במהלך השבוע שקודם לביקור החוזר ואז לאמר למטופל שהתייעצתם עם אחד המומחים והוא המליץ גם על בדיקה כזו וכזו. ג - להסביר שאנחנו לא מעוניינים בטיפול אצל הרופא הקונוונציונלי אלא רק בבדיקות הנוספות שהוא יכול לעשות (בדיקות דם, רנטגן, CT , אבחנה מערבית וכו'). אנחנו כבר נציע את האלטרנטיבה לנ"ל. ד - להקצות זמנים: אז היום תשאול. שבוע הבא טיפול ראשון להיכרות ובשבוע שאחרי כן מתחילים טיפולים לפי האבחנה. עד אז עליך להשלים את הבדיקות אילו ואילו / עד אז עליך לבקר אצל גינקולוג ולשלול בעיות אחרות... ה - להודיע שללא בדיקות מלאות אתה יכול להסתפק בטיפול של כיף בלבד ולא למטרות שיפור מצב, וגם אם המצב ישתפר מעט, זה הרבה פחות ממה שהיית יכול להציע אם היו בידך כל הנתונים. עכשיו שהמטופל יחליט. אילו הרעיונות שיש לי בנתיים. נסה מה שנראה לך וספר לנו מה מהם הצליח. או-קי? חתך בלידה (אפיפיזיוטומיה) הוא חלק הנחשב כטבעי בלידה המודרנית ומסייע מאוד להליך התקין שלה, מצמצם לחצים על ראש העובר ומונע נזקים לאם. עם זאת, לא תמיד ההחלמה שם מספיקה. לעתים, לא שכיחות, הצלקת לא החלימה. יש לשלול קודם כל דלקת מקומית (או גורם אחר), וזאת בעזרת גינקולוג. ייתכן שטיפול משחתי מקומי עשוי לפתור את הבעיה במהירות. ואם לא - הטיפולים המקובלים ברפואה סינית מתייחסים לריפוי צלקת. הם כוללים מגנטים, דיקור ולפעמים צמחים. להערכתי, מטפלים מתחום הרפואה הסינית המתמצאים גם ברפואה יפאנית יוכלו לסייע יותר. טיניטוס צלצולים באזנים, טינטון בעברית או טיניטוס בשמו המערבי היא תופעה נוירולוגית טורדנית וקשה. הצלצול יכול להופיע כהמיה ממושכת או כזמזום או בכל אופן אחר. הוא יכול לקנות שבת לאורך זמן או להופיע ולחלוף בזמנים לא צפויים. אצל חלק זה מחמיר בסביבת שקט ואילו אצל אחרים זה מחמיר בסביבת רעש. מנקודת ראות סינית מדובר לרוב בפגיעה במערכת היינית של הכבד או של הכליות. אך מעורבים כאן גורמים נוספים כמו חסר דם ועליית יאנג היפראקטיבי מחד ואיברים נוספים מאידך. האבחנה נעשית רק לאחר תשאול ובדיקה פיזיקלית. גרעינים שחורים וסומסום עשויים להועיל ליין של הכליות (זרעים מועילים ל Jing והשחור מוביל לכליות) ומכאן ההנחה שביכולתם להשפיע על הטיניטוס. אלא שבפועל, זוהי בעיה חמורה וקשה לטיפול וככל שהיא יותר כרונית היא יותר מסובכת. שילוב של צמחים ודיקור סיני עשויים לשפר את המצב ולפעמים אפילו להעבירו. אולי הפטנט עם הגרעינים מועיל לחלק מהאנשים, אבל אני מסופק אם הוא נחשב כפיתרון גורף, ובוודאי לא למי שהבעיה לא מתקשרת לאנרגטיקה שלהם. אשמח אם ניתן יהיה לשלוח כאן את מקור או מחבר המחקר כדי שאוכל לברר יותר פרטים. אגב, 60 גרם סוכר ליום זה באמת לא מעט!!! יובש בגרון סיבות ליובש כרוני בגרון יכולות להיות רבות: מבעיה של חום או חסר יין בריאות, דרך חום, אש, או חסר יין בקיבה והמשך בבעיות בהובלת נוזלים (על רקע חסר יאנג בכליות או חסר צ'י של הטחול) ובבעיות של היין של הכליות. אפילו ליחה חמה וצמיגה במיוחד עלולה לגרום לתחושת יובש בגרון, כך שהעניין אינו ממש פשוט. לכן רק אבחנה מדויקת המתבססת על כל המצב הגופני והנפשי ולא רק מתמקדת בגרון עשויה לתת כיוון לפתרון. במצבים אקוטיים דיקור עשוי לסייע אבל במצבים כרוניים אני חושב שברוב המקרים הפתרון כולל צמחים ותזונה. שיעול ליחתי בתינוקות תינוקות חשופים יותר לליחה מאוכלוסיות אחרות. הליחה נוצרת כאשר הטחול / לבלב ברמתו האנרגטית, אינו מסוגל להתמיר מזון לצ'י (אנרגיה) ובמקומו מצטברת ליחה. כך שמי שהטחול / לבלב שלו תקין, הסיכון לליחה קטן, ואילו שהמערכת שלהם חלשה (תינוקות , זקנים, כאילו המגזימים בכמויות של מזון ליחתי) חשופים יותר לבעיה. שיעול ליחתי, להבדיל משיעול יבש, מתקשר קודם כל לליחה ואח"כ למנגנוני שיעול אחרים. משמע – ייבוש ליחה יוביל לשיפור משמעותי במצב. השאלה מה התינוקת אוכלת? אילו חלב או תחליפים היא מקבלת (שכן רוב מוצרי החלב ידועים כמעוררי ליחה). האם התזונה שלה היום כוללת פירות או מרכיבים אחרים? פירות אמנם יכולים לצור ליחה, ובמיוחד פירות מיובשים, אך גם בניהם יש כאילו היותר מלחלחים וכאילו שפחות. מכל מקום, מדובר בהגזמה באכילת פירות ולא במעט פרי ליום. קיימים מזונות הרבה יותר ליחתיים: שומנים מן החי (לרבות מוצרי חלב), אשר בנוסף להיותם ליחתיים , חלקם גם מחממים ולכן הליחה נשארת תקועה יותר זמן בגוף, בוטנים, אגוזים קלויים, במבה, מזון מטוגן, פרות ים שונים, מוצרי חלב ואפילו טופו. מנגנון אחר להשגת ליחה הוא אכילת מזון לא ליחתי אך מקרר מדי (סלט חי על הבוקר לכל מי שרגיש לכך או מיץ תפוזים טבעי). הקור פוגע בטחול ועלול להוביל ליצירת ליחה. מכל האמור לעיל נראה שהליחה נוצרת בעיקר מפחמימות מזוקקות (סוכרים, דבש..) ומשומנים רווים (שומן מן החי בעיקר וגם שמן קוקוס ובוטנים) ולא שומנים בלתי רוויים. אם הליחה קיימת לא רק בריאות אלא גם במערכת העיכול (נטייה לגזים, צואה דביקה, רעשי מעיים וכו') אז מומלץ לטפל בליחה דרך מערכת העיכול, כלומר – עיקר הטיפול יתמקד בשיפור התזונה. אם מדובר בליחה קצפית ושקופה ומצב התינוקת מוחמר לרוב בקור, ניתן להוסיף מעט ג'ינג'ר לתזונה. איך עושים זאת? לסחוט כפית של רסק שורש ג'ינג'ר טבעי למיץ ולהוסיף לתזונת התינוק. המינון: יש לתת את הכמות המדויקת שמעליה התינוק מסוגל להרגיש בטעם. ואם הבעיה היא יותר מתקשרת לריאות, תרגילי נשימה, טווינה ושיאצו לבית החזה, מרידיאני הראות וטפיחות על הגב ישפרו את זרימת הצ'י והאוויר במערכת ויסייעו בפינוי מהיר יותר של הליחה מהריאות. במצב זה חשוב להרחיק את התינוקת מכל מעשן שמסתובב בקרבתה, כמובן. עוד על ריטאלין ריטלין לגבי תופעות הלוואי, באיזה ספר תרופות מצאת אותם? יש המון מחקרים וחילוקי דעות, אבל ידוע שהשפעות ריטלין בהתוויות מסוימות שונות מאשר בהתוויות אחרות. מחקרים קטלניים במיוחד על התרופה נעשו על חולי לב, אפילפטיים וכו'. לא על אנשים בריאים. התמכרות יכולה להווצר, אולי, בנטילה לא נכונה. כלומר ללא הפסקות בסופי שבוע, חופשים וכו'. יש לזכור שמדובר בחומר שחסר במוח והשלמתו חשובה. נכון להיום מדובר בתרופה חשובה שמאפשרת השלמה זו, לפחות עד שימצא פתרון יעיל וממוקד יותר. לא נתקלתי בשום מקרה של התמכרות וראיתי עד היום מאות ילדים עם בעיות כאילו. לגבי טיקים והזעה, טיקים היא תופעת לוואי מוכרת אבל רק בכאילו שיש להם נטייה לטיקים ממילה. היא לא חייבת להופיע ולרוב מדובר בהחמרת טיקים ידועים. הזעות ותחושות חום הן לא תופעות לוואי מתועדות, אבל הניסיון הקליני מראה שאוכלוסיה מסוימת מועדת לכך. מעבר לאבחנה הסינית ניתן לבצע מבחן ממוחשב שבו בודקים לפני ואחרי נטילת ריטלין את כושר הריכוז. אין במילים אילו בכדי להצדיק מאות ואלפי מקרים בהם נותנים ריטלין ללא סיבה או ללא בדיקה יסודית מוקדמת. ההעדפה היא לא לתת תרופות, אבל לעתים זה הפיתרון המועדף כששוקלים את כל האפשרויות והתוצאות. לגבי פגיעה בדם - הריטלין מחמם. מנקודת ראות סינית קורה שחום פוגע בדם, אם דרך דימום וויסתי, למשל או הגברת דימום כלשהו בגוף ואם דרך החשת פירוק הכדורית האדומה וקיצור אורך חייה. גם לזה צריך להיות "מועדים", והאמת שלא נתקלתי עד כה בתופעה זו למרות ההיגיון שבה. אתחיל לשים לב. ריטלין למבוגרים, כדאי? השאלה אם כדאי נמדדת במבחן התוצאות. לריטלין יש יתרונות וחסרונות. תלוי למי יש יותר משקל. אז הצעתי: קודם קרא כל מה שפורסם בפורום לגבי הפרעות קשב וריטלין (נצל את מנוע החיפוש בתיבה בראש העמוד). אם עדיין אינך בטוח אתה יכול לפנות למכון בו עושים בדיקה ממוחשבת (הנקראת מבחן T.O.V.A ) . המבחן עולה 600 ש"ח ואינו ממומן ע"י קופות החולים. אם קבלת אבחנה נוירולוגית אחראית וטובה, עשה רק את המבחן ולא את כל הבדיקה הפסיכולוגית (שעולה פי שתיים), אבל אם הנוירולוג שלך לא ישב אתך שעה ובדק אותה כראוי, אולי כדאי לבצע את כל הבדיקה. [מכון שאני מכיר ברמת גן הוא רום פילאט] הבדיקה בוחנת את יכולת הקשב שלך ללא ריטלין וחצי שעה אחרי שלקחת אותו. זוהי בדיקה אמינה שיכולה לאפשר לך להחליט עד כמה הריטלין עשוי להועיל לך. חשוב לזכור ששילוב עם רפואה משלימה (תזונה, שיאצו, צמחים) ייתן אפקט יעיל ואחראי יותר. אני מכיר גם סטודנטים לרפואה ששפרו את התוצאות שלהם בזכות התרופה. ניתן לקחת אותה רק לפני בחינות או בהרצאות חשובות שכן השפעתה קצרת טווח (אבל כל מה שספגת באותו זמן נשמר). כמובן שדברתי כאן בעד, ויש לא מעט הסתייגויות, לכן באמת תקרא על התרופה.בהצלחה, ודווח לנו על התוצאות. קשקשים ראשית צריך אבחנה מערבית על ידי רופא עור. הקשקשת עלולה להצביע על שלל תופעות בניהן הסבוריאה ומני אקזמות שונות. האם היא מרוכזת רק בקרקפת (והיכן) או גם קיימת בצורה שונה בצידי האף, למשל? אבל גם אבחנה מערבית תהווה חלק מהפיתרון, שכן הטיפול המערבי (להבדיל מהאבחנה) אינו יעיל במקרים רבים ועקשניים. יש לחשוב על הקשקשים כתופעה של התבטאות הגוף כולו ולא רק של השיער. לכן הטיפול לא צריך להיות ממוקד לראש באמצעות שמפו אלא טיפול תזונתי ואולי גם צמחי מרפא שיטפלו בגוף כולו ו"יטהרו" את הדם (שיפור איכותו). אז הצעותי: א - קרא כל מה שיש בפורום על אקזמות וסבוריאה. גם אם זה לא המקרה שלך הרי שאסטרטגית הטיפול תהייה דומה (השתמש במנוע החיפוש שבתיבה בראש העמוד). ב - פנה למטפל סיני הבקיא בתזונה וצמחי מרפא. צלקות בנוסף לשמנים אתרים, יש לשקול שימוש פנימי וחיצוני של תוספי מזון כמו ויטמין E ואבץ. בצלקות חדשות או כאילו שאינן מתרפאות בקלות אפשר לשלב צמחי מרפא, אבל זה לא יועיל לישנות. אם הצלקת כואבת סימן שיש חסימה אנרגטית וכאן השימוש במגנטים ובכלים מתוך הרפואה היפאנית עשוי להועיל. אם הצלקת מכוערת במיוחד ועבה, ייתכן שמדובר בקלואיד. במקרה זה רק פלסטיקאי עם ליזר עשוי להועיל. הריון וקונג פו הריון אמנם אינו מחלה אבל גם אינו מצב של איזון רגיל. אם מדובר בהריון שני, יציב ובריא הרי שאין כל מניעה. אם מדובר בהריון ראשון ללא הסטוריה של הפלות וההרגשה טובה, לדעתי ניתן להתאמן תוך הורדת הקצב, ולוותר על הקרבות. אפשר להמשיך להתאמן על גמישות וכוח וקטות שונות. מכל מקום מומלץ להתייעץ עם הגינקולוג ולקרוא את הפרק הדן בהתוויות נגד בהריון שבאתר של תמורות www.tmurot.org.il לגבי חומצה פולית, אומנם היא קיימת בירקות ובעיקר בדגנים רבים בשפע, אבל הכמות המומלצת לאישה בהריון היא הרבה מעבר למה שניתן להשיג במזון והחשיבות כה רבה ששווה לקחת זאת בגלולה אחת ליום עם כל התוספות הראויות. מחקרים מוכיחים שהויטמין מצמצם אפשרות של נזק לרקמה העצבית של העובר. בנוסף היא מסייעת בבניית דם ורקמות ומונעת התשת הגוף של האם. יש המון תכשירים מאוזנים בשוק (של סולגר, GNC ואחרים) וכל אישה מגיבה אליהם אחרת (במובן של בחילות, גזים, עצירות). לרוב אין בעיות ולכן לא משנה מה לוקחים. שלשול בהריון השאלה הראשונה היא ממה נגרם השלשול. האם הוא המשך של נטייה כרונית הקיימת לפני ההריון? ואז הטיפול צריך להיות יותר ממוקד ועם אבחנה יותר ספציפית. האם הוא תולדה של זיהום, כמו שכל אדם חוטף שלשול גם אישה בהריון יכולה לעבור זאת (למרות שלרוב מדובר בעצירות דווקא). אם כך, מומלץ לאכול דייסת אורז לבן שבושל זמן רב (עד מים) או דייסת אורז או קוואקר שנאפתה בתנור בחום נמוך מספר שעות. יש להוסיף זאת לתפריט מספר פעמים ביום. האם הבעיה מתקשרת למצב ההריוני ולא למצב אחר? זו תופעה אפשרית מנקודת ריאות סינית, שכן ההריון מתבטא כמצב ליחתי. אמנם לרוב מדובר בתופעה המתבטאת בעצירות, אך ידוע שאפשרי גם מצב הפוך. כאן רצוי להתייעץ עם תזונאי כדי לצמצם מזון ליחתי. מומלץ להרבות בדגנים, למעט בפירות, ולאכול את הירקות לא כסלט טרי אלא כמזון "מוקפץ" בסגנון הסיני. בנוסף, חשוב, ואפילו מאוד מאוד חשוב - תוספי מזון על פי הממולץ על ידי הגינקולוג שלך. תוספים כאילו נמצאים בשוק בוריאציות שונות וכולן מאוד טובות. אגב, תופעת הלוואי של רבות מהן היא עצירות, בשל הברזל שהן מכילות. אם עדיין יש שאלות, אל תהססי לשאול. לא רצוי להזניח זאת. שחלות פוליציסטיות polycystic ovary נקרא גם stein Leventhal syndrome מדובר באוסף תסמינים והפרעות בציר היפותלמוס – היפופיזה- שזחלות, כמו גם הפרעות אנדרוגניות באדרנל או גידולים שחלתיים המפרישים אנדרוגנים. התוצאה של בעיה זו היא חוסר ביצוץ. סטימולציה נמשכת של LH ע"י ההיפופיזההמובילה לגדילת ציסטות בשחלות. בד"כ מדובר באישה עם גדילה והתפתחות מינית רגילה, למרות שעלול להופיע שיעור יתר (הירסוטיזם) עוד לפני הווסת הראשונה. לרוב הסימנים מופיעם לפני גיל 25 ומתבטאים בווסתות לא סדירות, חוסר פוריות, הירסוטיזם בעיקר בפנים, אמנוריאה והשמנה. הפרעות נוספות עלולות לכלול דימומים לא פונקציונלים. האבחנה ללא הירסוטיזם נעשית בעזרת ביופסיה כדי לשלול ממאירות, בדיקת רמות טסטוסטרון (לפי תוצריו בשתן) ותוצרי בלוטת האדרנל. ניתן לבייץ את המטופלת בעזרת כלומיפן או גונדוטרופינים. אם אין רצון בהריון ניתן לגכא את השחלות בעזרת רמות נמוכות של אסטרוגן (בגלולות למניעת הריון) המדכאות את הפרשת ה LH מההיפופיזה . מבחינה אפידמיולוגית, בבדיקת אולטרסאונד שנעשתה ביותר מ 1000 נשים עם בעיות פוריות נמצא של 17% היו קריטריונים העונים להמצאות ציסטות שחלתיות מרובות. לא מצאתי כמה אחוזים בדיוק באוכלוסיה אך אם כלל אוכלוסית הנשים עם בעיות פוריות היא מעט מעל 15% ניתן לעשות את החשבון לבד. מנקודת ריאות סינית מדובר, כנראה, בתופעה של חום ולחות. שיעור היתר, הטסטוסטרון, הדימומים, הנטייה להתקפים אפילפטיים וסוכרת, התופעה של הציסטות, כולן מכוונות לחום. החום יכול להיות ראשוני או על רקע לחות סטגננטית. לרוב הטיפול מתמקד בפתיחת הסטגנציה וסילוק חום. צמחי מרפא ודיקור כאן מאוד חשובים. פסיפלורה אין הרבה חומר בעברית. מכל מקום דליתי מה שיש בידי (מתוך הפסר "תרופות מן הטבע". מן הסתם מתרוצץ עוד מעט חומר בספרים אחרים, אבל חומר רציני ומחקרים קל להשיג על האינטרנט. ולגבי פסיפלורה = Passiflora incarnata . השם הפופולרי: פרי התאווה, אינו נובע מהקשר שלו לאהבה ותשוקה אלא לצורת העלים שלו המזכירים את הכתר של ישוע הנוצרי. העלים שלו מכילים אלקלואידים , פלבונואידים וחומרים אחרים. פעולתם מרגיעה, מסייעת לשינה, מפחיתה מתח וכיווצי שרירים, מורידה לחץ דם ומקלה על כאבים. ניתן לתת זאת כתרופה לא ממכרת לחוסר מנוחה, נדודי שינה ועצבנות. לרוב משלבים זאת עם צמחים נוספים בעלי אפקט מרגיע. מבחינה אנרגטית הצמח קר ומיבש. חודר ללב, כבד וריאות. מרגיע את הנפש (Shen ) , מוריד אש ויאנג מתפרץ, מרסן רוח של הכבד ויעיל במקרים כלליים של עודף מדומה מן הכבד. הריון שיאצו ותחושות חום יתכנו מספר מצבים אצל האישה הזו. למרות הזעות הלילה אני נוטה להניח שאין המדובר בחסר יין . המצב ההריוני יכול לחפות על בעיה של חסר יין ומאידך, חסר יין אינו מעודד הריון. ייתכן שיש כאן מצב של חום פנימי המתיש את היין ולאורך זמן זה מה שיקרה לאישה. בנוסף, סימני חסר צ'י וליחה יכולים להיות אופייניים למצבה ההריוני של המטופלת, אבל גם יכולים להיות חלק מהבעיה שלה גם טרם ההריון. מובן שהריון יכול להחמיר מצב זה. אלא שהחמרה במצב של חסר הצ'י שוב מחפה על תופעות כמו חסר יין. כך או כך, אין ספק שיש כאן חום פנימי. מהליחה התקועה? ממצב של חסר דם (לא נרמז בנתונים אבל תמיד אפשרי)? מרעילות (פחות בהריון), או מחסר יין שמסתתר מאחורי כל זה? לא ברור. מה המטרה שלנו בעבודה על מרידיאנים יינים? אם לחזק את היין - הבעיה היא שחיזוק יין די קשה בשיאצו (וגם די קשה בדיקור) . כך שזה ממילה לא נצליח לעשות, בוודאי לא בטווח זמנים קצר, וללא קשר לעובדה שמדובר בחודש השביעי. ומה כן? אם החום נובע מליחה הרי שסילוק ליחה (בליחות באזורי היין ברגל) יפתור אולי את הבעיה אבל זאת תוך הפלה מוקדמת. בהנחה שנצליח להביא את האישה לאיזון כזה, יהיה מדובר באיזון לא רצוי בכלל. מסקנה: מוטב להמתין. השיפור במצב האישה יהיה לאחר הלידה, ולא רצוי להזניח זאת כיוון שגם אם יחול שיפור בהרגשה הכללית, עדיין קיימת בעיה. אבל חשוב לשלול חסר דם. חסר דם בכל שלב של הריון בעייתי ומזמין בעיות נוספות לאם ועובר. אם יש חום על רקע חסר דם (שלב לפני התשת מערכות ייניות נוספות) חשוב להתערב. הטיפול פשוט וכולל תוספי מזון ופורמולת צמחים בסיסית. בינתיים, בתחום השיאצו, להטבת ההרגשה הכללית והכנה לפני לידה. זה לא יפטור את הבעיה אבל זה לא פחות חשוב. Wei Jing Tang שלום רב. אכן מדובר בפורמולה מכייחת המסלקת חום מהריאות, משנה ליחה ופותחת סטגנציות של דם ומוגלה. מדובר בפורמולה פשוטה המבוססת עלצמח הסוף, גריסי פנינה, זרע האפרסק ועוד צמח. השימוש בה הוא בעיקר למצבים אקוטיים המלווים בזיהום חריף - "רעיל" של הריאות. משהו כמו אבסצים בריאה או דלקת ראות עם חסימה כללית של הצ'י. מצב אשר יכול להגיע לשיעול דמי למשל. הפורמולה עצמה, בשימוש קצר טווח , אינה מסוכנת במיוחד (פורמלית היא אסורה רק לנשים בהריון) אבל כשמדובר באישה בת שבעים, ובמחלה שכבר אינה בשלב האקוטי (כלומר תדרש פורמולה לכמה שבועות ולא לכמה ימים) ושיתכן שברקע יש גם חסר יין האופייני לגיל זה , ואולי אפילו בעיות אחרות (מערבי כמו גם סיני), נראה לי שבכל זאת כדאי לפנות להרבולוג סיניולהתאים משהו בטוח יותר. לגבי מטפלים בצפון, אם לא תשיג משהו מתאים, פנה אלי באי-מייל עם כל פרטי המקרה מחדש (אני לא נוהג לפרסם מטפלים בפורום) ואשמח להמליץ. גרד ללא פריחה = Pruritus מנקודת ריאות מערבית גרד יכול לנבוע מסיבות רבות: אם נניח ששתי הסיבות השכיחות בעולם נשללות (הכוונה לסקבייס ולכינים), עדיין אנו נותרים עם אופציות אפשריות מגוונות: עקיצות של פרעושים, חדירה של סיבי זכוכית אל העור, תולעים ועוד. סיבות נוספות הן גרד בתקופת סוף ההריון ומחלות כבד שונות המובילות לצהבת. בנוסף – תרופות שונות, סמים כמו קוקאין והריואין, או חומרים הגורמים לאלרגיות עלולים להוביל לגרד. קיים גם גרד על רקע פסיכולוגי אבל לרוב זה נקבע כאשר הרופא לא הצליח להגיע לאבחנה נאותה. יש בעייתיות בהגדרת גרד כפסיכולוגי, שכן אם קיימת בעיה שפוספסה, עתה הוסיפו למטופל בעיה נוספת שלא הייתה לו: משהו לא בסדר אצלך נפשית ולכן אתה סובל... תופעות נדירות של גרד קשורות למצבים מטבוליים כמו רמות שינן גבוהות בדם (אורמיה), מחלת הודצ'קין (סרטן לימפה), פוליציטמיה (ריבוי תאי דם אדומים), לאוקמיות (סרטן של תאי דם לבנים) ועוד. כל אילו נשללים על ידי בדיקת דם פשוטה ואני מניח שהרופא שלך אכן עשה זאת. אם למרות זאת אתה נמצא בקבוצת הלא מאובחנים, אז , בנוסף למעקב ניתן לחשוב בכיוון סיני. גרד הוא לרוב תופעה של חום פנימי המופיעה על רקע רעילות, חום בדם, חסר דם, חסר יין ועוד. ייתכן שהמושגים לא ממש מוכרים לך אבל הם מכוונים על חוסר איזון משמעותי שניתן לרוב לתיקון. צמחי מרפא ודיקור יכולים להשפיע יותר מכל ולכן חשוב ללכת למטפל שיודע לבצע את שניהם. מאידך, אם מדובר באלרגיה (ומצבי רעילות), אז התערבות תזונתית עשויה לתרום גם כן. חיפוי הלשון בזמן צום הלשון כל הזמן מפרישה חומרים היוצרים את החיפוי. חומרים אילו נשטפים ונבלעים בעיקר בזמן אכילה ולעיסה. בזמן צום פעולות אקטיביות של הפעלת הלשון פוסקות ולכן שיירי מזון וחומרי החיפוי מצטברים. תופעה דומה ניתן לראות אצל אנשים לאחר CVA (אירוע דמי מוחי) בהם חצי לשון משותקת. החצי המשותק כולל חיפוי רב יותר! מכאן שאין שום קשר בין צום והתנקות הגוף תוך הפרשת יתר של חיפוי. זוהי אגדה שמאמינים בה מי שלא מכיר עובדות בסיסיות על הלשון. פוליציטמיה ורה זוהי מחלה הקשור למשפחת המחלות המילופרופיפרטיביות (שגשוג של שורת תאי דם). זהו מצב של ריבוי כדוריות אדומות בגוף. ועיוות של חלק מהשורות הלבנות (של הכדוריות הלבנות). לרוב זה מלווה בגדילת טחול ולפעמים גם הכבד . עקב קרישיות יתר של הדם עלולות להופיע תופעות של תסחיפים, פגיעות במוח או בלב. פירוק יתר של כדוריות אדומות יכול להוביל להצטברות חומצה אורית ובעקבותיה גאוט. הטיפול כולל הקזת דם בנוסף לתמיכה תרופתית. תוחלת החיים ארוכה אך אחדים עלולים לסבול מהתמרת המחלה ללאוקמיה או מילופיברוזיס. למרות שזהו מצב טרום סרטני ההתייחסות אליו ברפואה הסינית היא כאל גידול המטולוגי. עודף של אלמנטים ייניים המלווים לרוב בחום בדם וקרישיות יתר. לכן הטיפול צריך להיות הנעה וקירור הדם ברמות של הטחול והכבד. צמחים אנטי סרטניים משתלבים יחד עם הקטגוריות שהוזכרו. לצערי אני לא מכיר אנשים מקצועיים העוסקים בתחום הסרטן במסגרת רפואה סינית, לפחות לא בארץ. הסכנה היא ליפול לידיו של שרלטן על כל הסיכונים הכרוכים בכך. ייתכן שעדיף ללכת למטפל בעל פחות נסיון אבל יותר התלהבות לחפש חומר, לקרוא כל מה שבנמצא ולפעול מאוד בזהירות. מכל מקום שום טיפול משלים אסור שיבוא על חשבון טיפול קונווציונלי שאמנם אינו מרפא אבל דוחה בשנים רבות את סיבוכי המחלה. גרד וגינלי בתקופת ההריון ראשית, מי קבע שמשחות קונוונציונליות אינן מתאימות. דבר כזה מוסמך להגיד הגינקולוג שלך ולא משהו אחר. לרוב השפעת החומרים חיצונית ורק דברים ספציפיים (בעיקר בשימוש פנימי) עלולים להזיק. אגב, חודש שמיני הרבה פחות בעייתי מבחינה זו. שיטות לא קונוונציונליות לרוב כוללות שטיפות עם נוזלים בעלי חומציות קלה. יוגורט היא שיטת הסבתא המקובלת ביותר, ואני מניח שבחנויות טבע ובתי מרקחת קיימות אלטרנטיבות נוספות, אלא שלא בדיוק ברור מה טיבן. האם הגרד נובע מזיהום פטריתי (כנראה?) או חיידקי? כך או כך, הוספת פרוביוטיקה (חיידקי אצידופילוס) לתזונה עשויה להועיל מאוד. מלריה מלריה מטופלת ברפואה הסינית. למרות האמור לעיל - בין הסינים היו לא מעטים שנפטרו על אף הטיפול המוצלחמ ואילו תרופות מערביות שונות מכסות סוגי מלריה שהרפואה הסינית לא יכלה להם. עם זאת, הטיפול ההרבולוגי תומך ויכול להועיל ולצמצם את הנזקים שנגרמו מהטיפול המערבי. למי לפנות? לכל הרבולוג סיני שיוכיח רצינות. וכיצד ניתן לדעת אם הוא רציני? שיבקש בדיקות דם שיבקש פירוט על המחלה שילמד את המחלה (את סוג המלריה הספציפי שבו לקית) שיברר אילו תרופות קונוונציונליות לקחת ומה טיבן אם לא הצלחת למצוא מטפל מתאים, אתה מוזמן לפנות אלי באי- מייל ואנסה לאתר לך משהו באזור מגוריך. תזונת התינוק לפי הגישה הסינית מומלץ להתחיל עם מזונות כתומים כמו דלורית או בטטה בצורת מחית ולא עם פירות. התפיסה הסינית גורסת שמרידיאני (ערוצי האנרגיה) הטחול / לבלב האחראים על מטבוליזם ועיכול חלשים מאוד אצל התינוק. הדרך הנכונה היא לחזק אותם עם סוכרים יחסית מורכבים ולא פחמימות זמינות מדי. (גם חלילה לא עם סוכרים מאוד מורכבים). לגבי הוספת חלבון, אם הוא מקבל פורמולה, בשלב ראשוני זה מספיק. בהמשך ניתן להוסיף חלבון יחד עם הירק. מכל מקום, פירות, מיצים, מוצרי חלב פרה - כמה שיותר מאוחר. לוטוס הלוטוס הוא צמח רב שימושי. הוא משמש כמזון וכצמח מרפא. חלקיו השונים מנוצלים באופנים שונים ולמטרות מגוונות. Lian Zi = Sm. Nelumbinis Nuciferae מתוק, מכווץ, ניטראלי, Ht SP Kid תפקוד: זרע הלוטוס מטהר אש לב ומזין את הכליות במצבים בהם אין תקשורת בין הלב לכליות (פלפיטציות, חוסר מנוחה, אינסומניה, שתן כהה, חלומות רטובים), מחזק טחול ומונע שלשולים. He ye = Fl. Nelumbinis Nuciferae מר, מתוק למדי, ניטראלי, Ht Liv SP תפקוד: למצבי חום קיץ, הרמת יאנג הטחול ועצירת דימומים = Renbo - Lian Fang Receptaculum Nelumbinis Nuciferae מר, מכווץ, חמים, Liv SP Kid לשבירת קרישי דם ועצירת דימומים, להרגעת הרחם, לפיזור חום קיץ. Ou Jie = Nodus Nelumbinis Nuciferae Rhizomatis מתוק, מכווץ, ניטראלי, Lu St Liv תפקוד: לעצירת דימומים. התוויות נגד: לא בנפיחות בבטן או בעצירות. חלקים שונים: lian = נלומביניס. Lian he ye = העלים. Lian he geng = הרמולוס. Lian zi = הזרעים. Lian xin = הלב ( plumula) . החלק שבתוך הזרעים. זהו הנבט של הזרע (כך גם בבוטנים) . חלבונים מן החי בעקרון רוב החלבונים נחשבים ליותר יאנגים, אך יש רבים היוצאים מן הכלל. ההיגיון לכך שחלבון הוא מזון יאנגי בעיקרו, נובע משום שבחסר מתקדם של חלבון חסר אלבומין בדם. דבר זה פוגע באוסמולריות של הדם וגורם לבריחת נוזלים אל הרווח הבין תאי , מה שמתבטא בבצקות ונפיחויות (כמו נפיחות הבטן של ילדי ביאפריה הלוקים במחלת הקוושיורקור). מצב זה מזכיר חסר הולדינג דרמטי המקביל לחסר צ'י ויאנג. מאידך, מזונות מחזקי יאנג רבים מכילים חלבון מן החי מכאן ההנחה הזו. כיוון שבשר מכיל גם חומרים נוספים כמו שומנים מסוגים שונים, חלבונים בהרכבים שונים ואפילו סוכרים (גליקוגן), וכיוון שחלקים שונים מתאימים אנרגטית לאיברים שונים בגוף, אני מצרף טבלאות תזונה רלבנטיות. מקווה שזה מכסה את שאלתך. בצקות ברגליים מקומית סיבות שונות יכולות להיות לאגירת נוזלים במרווח הבין תאים שברקמות הרגליים. סיבה שכיחה היא הפרעה במסתמי הוורידים המנקזים דם מהרגליים. מבחינה סינית מדובר בחולשה של אנרגית הטחול. התופעה מאפיינת בעיקר אנשים עם עודף משקל ותיקון המשקל הוא חלק מתיקון הבעיה. מצבים אילו מאופיינים על ידי בריאות כללית טובה, הפחתת נפיחות בעת פעילות גופנית (המחזקת את הצ'י = אנרגיה של הטחול). אפשרויות נוספות פחות שכיחות הם: חסימה לימפטית: זהו מצב של הפרעה בתעלות הניקוז הלימפטיות. התופעה שכיחה בעיקר לאחר ניתוח במפשעה בעקבות טיפול בסרטן השד. במקרים נדירים מדובר בבעיה מולדת. התופעה באה לידי ביטוי בנפיחות גדולה של הגפה, הנפיחות קשה ולא נוצרת גומה כאשר לוחצים עליה. מבחינה סינית התופעה מקבילה להצטברות ליחה, לעתים גם חום וחסימה של צ'י בגלל עודפי ליחה באזור. פקקת ורידית: תופעה העלולה להיות מסוכנת שכן מדובר בקריש דם החוסם את כלי הדם. התופעה מתבטאת בכאב חריף במקום והנפחות והתחממות האזור. לעתים הקריש נודד ואזד נוצר תסחיף מסוכן שעלול להגיע לריאות. התופעה מאופיינת ברפואה הסינית כסטאזיס של דם ומטופלת בעיקר בעזרת צמחים. כמובן שלא על חשבון טיפול תרופתי. תופעות עוד פחות שכיחות כוללות אלרגיה בתגובה לעקיצה (אלא שאז התופעה חריפה ולא כרונית), פרזיט בשם פיליריאזיס, סרטן בעצמות הארוכות. קיימות גם תופעות ססיטמיות (כלל מערכתיות) כמו אי ספיקת לב או כליות, אך תופעות אילו כוללות סימנים סיסטמיים רבים כל כך שהאבחנה לא מתבססת רק על נפיחות ברגל. תחושת שריפה בגב תחושת שריפה עלולה לנבוע מנזק לעצב הנובע כתוצאה מלחץ על שורשיו, או מנזק למעטפת המיאלין שלו או מתמסורת לא נכונה שעוברת דרכו. מצבים אילו יכולים להיות מיוחסים לנזק מכני, טראומה או נזק מטבולי (כמו בסוכרת). כשמדובר בגב הסבירות לנזק מכני יותר גדולה. מנקודת ריאות סינית מצב זה מתאים לחום פירפרי הנובע כתוצאה מחסר דם. אלא שחסר דם זה אל בהכרח מצב של אנמיה. הוא יכול לנבוע מסטגנציה של דם , תופעה אופיינית למצבי לכידות של עצב על רקע דיסק שמוט או פרוץ. במצבים אילו יש לשחרר את הסטגנציה ולהקל על הדלקת הנובעת ממנה. דיקור, כירופרקטיקה ואפילו צמחי מרפא עשויים לעזור בשלבים האקוטים. במצבים כרוניים דיקור וטווינה / שיאצו עשויים לעזור. ככל שהמצב יותר כרוני יותר קשה לטפל כיוון שהעצב נפגע באופן שקשה עליו שלקם את עצמו (ולפעמים גם מדובר בפגיעה בתמסורת העצבית מהמוח) או בלשון סינית: הסטגנציה מתקבעת. פרוביוטיקה תוך טיפול אנטיביוטי קודם כל ניתן ואף רצוי לקבל טיפול משלים פרוביוטי תוך כדי לקיחת האנטיביוטיקה. אמנם יתכן שחלק מן החיידקים יושמדו אך חלק ימשיך לתפקד ולקיים את הפלורה במצב מועדף. מקובל להניח שמזונות עתירי פחמימות ריקות או שמרים הם מצע נוח לפטריות, אז מומלץ להימנע ממנו. במקרה הגרוע - סתם אכלת תזונה בריאה יותר לזמן מה... אבל החשוב הוא שגם לאחר ארדיקציה (הכחדה) של ההליקובקטר, עדיין יש לו אפשרות לחזור. לכן יש למנוע את התנאים שהובילו לפעילותו בקיבה. יש גם לזכור שההליקובקטר נמצא באנשים רבים בלי לגרום להם כל נזק, ומאידך, לאנשים אחרים הוא עלול לגרום לנזקים החורגים מגבול הקיבה. מכאן, שגם לאחר השמדתו כדאי לפנות לטיפול משלים (להערכתי - צמחי מרפא) כדי למנוע השנות ולתקן מצב שורשי. כן, אני ממליץ לקרוא את הכתוב בפורום בתחום הזה. בהצלחה. תחושת כבדות ברגל בהנחה שהעניין בורר אורתופדית ובאמת סיבת התחושה נובעת מהגב (ולא מהמוח) אז ניתן לחשוד בשני דברים עיקריים: בלט דיסק או היצרות של תעלת עמוד השדרה. על פי המתואר משאלתך, אני נוטה לסבור שהמדובר בבעיה השניה: spinal stenosis . אם זה כך, אכן הרפואה הטבעית מוגבלת מאוד. הטיפול המקובל הוא הרחבת התעלה. התועלת: סיכוי להקל על הלחץ, סיכוי מסוים לשיפור (אם כי לאחר תקופה ממושכת של לחץ העצבים נפגעים לפעמים באופן שהשיקום שלהם לא קל) והחשוב מכל: מניעת נזק מצטבר בהמשך. ברפואה סינית נמליץ כאן על דיקור. תועלת הדיקור מוגבלת כיוון שאין כאן יכולת להרחיב את התעלה. מה כן? יש סיכוי להפחתת כאבים בלי הסיכונים של הניתוח ויש סיכוי להפחית בצקת ודלקת תגובתית להיצרות, דבר שעשוי לשפר איכות חיים באופן ממשי. אז מה לבחור? סיכוי קטן לריפוי ומניעת התדרדרות בעתיד מול סיכון של חוסר תועלת מהניתוח במקרה הטוב או נזק בלתי הפיך במקרה הרע. ומאידך: סיכוי של הקלת כאבים שאינו פותר את ההיצרות ואולי רק דוחה בכמה שנים את הבעיה. לשיקול זה יש להכניס גם גורמים כמו מידת התפקוד של אמך, דברים שיכלה לעשות קודם והיא מוגבלת מהם כרגע, בריאות כללית, נכונות לעבור ניתוח או לחילופין סדרה ארוכה של טיפולים בדיקור, יכולת התמודדות עם כשלון טיפולי (בשני התחומים). באמת החלטה קשה ואם אתם מתלבטים אולי כאן בפורום יוכלו לסייע. בהצלחה. גידולי עור קטנים - פפולות ומקולות לפני הכל, יש לוודא עם רופא עור או פלסטיקאי שמדובר בגידולים תמימים ולא בבעייה אחרת. לרוב, יש נטייה גנטית ל"שומות" אילו. מנקודת ריאות סינית התופעה מתקשרת פעמים רבות למצבים של "חום ולחות", אך יתכנו גם מצבים כמו "רוח בעור" או אפילו סטגנציה של דם (שומה מדממת, דבר החשוד יותר לגידול לא טוב) או חוסר יין (שומה עם כיב, וגם כאן יש לחשוד יותר). למרות שבספרות מוצע טיפול די רציני לתופעה זו, בעיקר בעזרת צמחי מרפא, נראה לי שאם קיימת בעייה אסטתית, הכי פשוט זה להסיר אותן. ההסרה מהירה (עניין של שניות) ואם היא מבוצעת על ידי פלסטיקאי טוב, גם אינה מותירה צלקות מכוערות. מאידך, אם קיימת נטיה לבעיות כאילו, ראוי לבצע תשאול סיני מעמיק ולשאול למה השומות מופיעות דווקא עכשיו, למה דוקא במקומות שהופיעו וכיצד לצמצם את הופעתן או צמיחתן. צמחים ולעתים גם תזונה עשויים להשפיע. לשון גאוגרפית תופעה של הופעת לשון גאוגרפית בגיל מתקדם נחשבת לרוב כחסר של ויטמינים, ובעיקר של B12 . תופעות אפשריות נוספות הוזכרו על ידי שמואל. לדעתי, במקביל להשלמת הבירור המערבי, יש לפנות למטפל סיני (דיקור + צמחים + תזונה). תופעה כזו יכולה לרמז על חום פנימי המלווה בפגיעה קשה במערכת היינית בגוף. אפשרות אחרת היא פגיעה בטרנספורטציה (הובלה) של נוזלים כלפי מעלה. כך או כך, מדובר בתופעות שבשלב זה עדיין ניתן לטפל בהן יפה לפני שהן הופכות להיות תופעות ססטמיות (= כלל מערכתיות). הלשון ברפואה הסינית מרמזת על בעיות פנימיות בעיקר כאילו הקשורות לאיכות הדם ולדברים שמתרחשים בו. דבר זה נובע מכך שהלשון עשירה מאוד בכל דם וכל שינוי פנימי מתבטא במהירות דרך הלשון. צמיחה מואטת של נערה אני מסיק שמדובר בנערה. אם עדיין לא הופיע מחזור הרי שיש תקווה לתת קפיצת גובה. במקרה כזה האינטרס הוא דווקא לדחות את המחזור כמה שיותר זמן כי אז , לרוב השינויים ההורמונלים מאותתים על סיום צמיחה. כל זאת כמובן בהנחה ששני ההורים אינם נמוכים ושכל התופעה אינה גנטית. אבל חשוב מאוד לבקר אצל אנדוקרינולוג (רופא המטפל בבעיות הורמונליות) מומחה של ילדים ולבדוק באופן יסודי (בדיקות דם, בדיקות פיזיקליות) מה הסיבה לכך. במידה שהסיבה ידועה, ניתן גם להסתייע ברפואה הסינית כתמיכה בטיפול הקונוונציונלי. דיקור להרזיה קיימות גישות שונות לגבי נושא הדיקור להפחתת תאבון. גם בגישות התומכות ביותר וגם בגישות הסקפטיות ביותר מקובל להניח שהדיקור הוא רק כלי מסייע כדי לעמוד בתזונה המובילה להרזיה. במקביל יש ללמוד ולרכוש הרגלי אכילה חדשים ופעילות גופנית מתונה אך עקבית כדי לשפר מטבוליזם ולהעלות את הגוף לפסים חדשים. אם רק הדיקור ימשיך (או יופסק) ללא רכישת הרגלי האכילה והפעילות הגופנית, התרומה תהיה לרוב זמנית ומוגבלת. בהצלחה. דיקור ללא הכשרה מסופר על איכר סיני שנסע לעיר הגדולה ועבד כסניטר בבית חולים. בסוף תקופת עבודתו הוא לקח שק אנטיביוטיקה ותרופות שונות ופתח מרפאה בכפר שלו. לכולם נתן תרופות ללא אבחנה כמעט. חלק מהאנשים הבריאות בזכות התרופות. חלק החלימו למרות התרופות. לרבים נגרם נזק רב. כך גם בדיקור, כשאין הכשרה רצינית (לפחות 4 שנים אניטנסיביות) ניתן לבצע נזקים לא מעטים. הבעיה שחלק מהנזקים הללו קשה להעריך באופן מידי כי מדובר בהחלשת הגוף או בגרימת חוסר איזון ברמה האנרגטית. המשמעות היא שהאדם אולי יחלים מבעיה שמטרידה אותו אבל בעתיד, בגלל המערכת שנותרה לא מאוזנת, הוא "יחטוף" צרה גדולה יותר. האם תתן למשהו שעבר קורס קצר לבצע בך ניתוח פלסטי או לתת לך זריקה עם תרופה כלשהי? אותו דבר! פולן קיימים סוגי פולן רבים אך לרוב, התכונות האנרגטיות משותפות. הפולן הסיני נלקח מסוג צמח בשם cattail . הוא נקרא Pollen Typhae (Pu Huang ). תכונות: מתוק, חריף, ניטרלי. חודר לכבד לב וטחול. שיך לקטגורית עוצרי דימומים. הוא אכן משמש גם לעצירת דימומים על רקע טראומה או על רקע בעיות פנימיות, כדוגמת דימום בשלפוחית, הקאות דמיות, דימום מן האף וכו'. יש לו אפקט אסטריג'נטי, כלומר מכווץ. בנוסף הוא משפר זרימת דם ומונע קרישת דם. זה חשוב שכן לרוב, צמחים עוצרי דימום עלולים להוביל לסטגנציה וצמחים מניעי דם עלולים להוביל לדימום. כאן הפעולה המשולבת מאפשרת טיפול מאוזן יותר. פעולתו חשובה בעיקר במצבים של סטגנצית דם כדוגמת כאבים חדים לפני ווסת המלווים בקרישי דם. יש להזהר ממנו בזמן הריון וכמובן, זהירות גדולה מאוד אצל אלרגיים. למרות האמור לעיל, ניתוח המרכיבים הפעילים שלו מכוון לאפשרות שהפולן, לפחות זה הנמכר בארץ (קיבוץ יד מורדכי למשל) גם מחזק דם יפה. גם זה יתרון, שכן חיזוק דם לעיתים מוביל לסטגנציה וכאן יש להניח שהוא גם מניע. לימפה מבחינה מערבית הקשר הוא עקיף מאוד, כמו הקשר בין כל איבר לאיבר אחר. תמיד ניתן לטעון שוויסות נוזלים יכול להשפיע גם על נוזלי גוף אחרים. מנקודת ריאות סינית, הלימפה מתקשרת לפונקציות של הטחול, דבר הבא לידי ביטוי בתכונות הפיקוח שלו על הנוזלים, הטרנספורטציה, ההקשרים שלו (גם המערביים) למערכת החיסון ולמצבים פתולוגים בקשריות (בלוטות) לימפה. למשל נפיחות שלהן נחשבת למצבים של ליחה ולעתים חום וליחה - דבר הנחשב לבעיה טחולית, לרוב. שיעור יתר – הירסוטיזם הסינים לא כל כך התייחסו לשיעור יתר כי לרוב, הם די חלקים. להיפך, בשהייתי במזרח הם מצאו את השיער שיש לנו , המערבים, למאוד גברי ואם הרפואה הסינית הייתה מתעסקת בזה ברצינות, מן הסתם הם היו חוקרים כיצד להגביר את השיעור... אבל מקובל שמדובר במצב מציק ואסטתי על פי אמות מידה של האופנה היום. הסינים רואים בהתפתחות שיער גוף כתופעה של חום ולחות, הנקשרת לעיתים למצבים הקשורים במרידיאן הריאה. השיער אנשים יותר יאנגים הם יותר שעירים (באזורים יאנגים כמו בגב, למשל). תרופות כמו סטרואידים שיוצרות חום ולכות מעודדות שיעור יתר וייתכן שגם אכילת מזון חם ולח (בשר כבש למשל) יכולה לעודד שיעור יתר במהלך הזמן. אלא שהתופעה גנטית וגם אם יש גורמים מעודדים, הרי מרגע שהשיער קיים שום דרך תזונתית או של צמחים לא תשיב את הגלגל לאחור (לגיל ילדות). אצל נשים מדובר לרוב בהפרעה הורמונלית , אם כי גם כאן הגורם הגנטי הוא העיקרי. רוב הבעיות ההורמונליות הקשורות לכך יוצרות סביבה של "חום ולחות" ולכן הטיפול וההתייחסות היא כמו אצל גברים, רק שכאן התופעה לא נחשבת לנורמלית, ולפיכך, אם משהי מפתחת שיעור יתר ואין לה נטייה משפחתית, ראוי שתפנה לרופא לבדיקה הורמונלית ולמטפל סיני לאיזון הגוף. תמיד נשארים הפתרונות המקובלים בשוק ולפחות על אחד מהם שמעתי ממקורות מוסמכים שמדובר בתרמית רבתי. מכל מקום, אין ללכת למקום שמבטיח תוצאות לצמיתות!! צליאק = כרסת שמות נוספים של המחלה: Non tropical Sprue . מדובר במחלה עם רגישות תמידית לחומר בשם גליאדין המרכיב את הגלוטן. הגלוטן הוא חלבון המצוי בחיטה ובסולת ובדגנים נוספים. שכיחות המחלה: 1:300 עד 1:6000 במקומות שונים בעולם. בארץ זה 1:1000 .המחלה שכיחה יותר בסקנדינביה ובמשפחות בהן השכיחות למחלות אוטו-אימוניות (מחלה בה הגוף תוקף את עצמו) גדולה יותר. המחלה פחות שכיחה במזרח הרחוק שכן שם התושבים מבססים את התזונה שלהם על אורז ולא על חיטה. הסימנים שונים מאדם לאדם בצורה משמעותית. ללא טיפול, באחוז גדול מן המקרים מגלים אי שקט, חוסר תאבון ומצב רוח ירוד המלווה באנמיה על רקע חוסר ספיגה. השלשול מתחיל בגיל מאוחר יותר ומלווה בצואה בהירה, גדולה, מסריחה ושומנית. ניתן למצוא בטן תפוחה ומכאן השם "כרסת". מופיע דילדול שרירים והאנמיה מחמירה במהלך הזמן. הבדיקה החשובה ביותר היא ביופסיה של המעי הדק. מוציאים דגימה קטנה של המעי ובוחנים את המבנה שלה. דופן המעי בנוי כך שהוו'ילי (מעין שערות בולטות המגדילות את שטח הפנים של דופן המעי ולכן מאפשרות ספיגה רחבה יותר) משטתחות. התנאי לאבחנה מושלמת היא שהפסקת צריכת גלוטן תוביל לשיפור בדופן המעי ושחזרה לצריכת גלוטן יפגע שוב בדופן. היום גם בדיקות אימונולוגיות של נוגדנים מספקות תמונה מקיפה. לרוב קיים שיפור משמעותי תוך פרק זמן קצר מרגע תחילת דיאטה דלת גלוטן. עם השנים חלה הטבה במבוגרים. מנקודת ריאות סינית מדובר במחלה של הטחול. המנגנון האוטו-אימוני מרמז על חום פנימי קיים המחמיר בחשיפה לרעילות (אך היה יכול להופיע בחסר יין או בחסר דם למשל). בנוסף קיימת ליחה המתבטאת בצואה דייסתית – שומנית. ייתכן מאוד שהמקור לחום נובע מהליחה הסטגננטית. לכן יש לשלול גם בעיות של הכבד (והכוונה ברמה האנרגטית!). למרות שלא נמצא תחליף יעיל יותר לטיפול מאשר שינוי תזונה בהתאם למקובל (תזונה חסרת גלוטן) כדאי לחשוב על צעדים משקמים נוספים: א – אם ההנחה למציאות "חום וליחה" מאומתת על ידי בדיקה ותשאול, יש לתת טיפול מתאים מנקודת ריאות סינית. ב – אם מתלווית למחלה "חוסר דם" כדאי להוסיף צמחים ודיקור לחיזוק ועידוד הטחול על מנת שיוביל ליצור יותר דם. ג – גם אם המצב מיוצב על ידי דיאטה קפדנית, חשוב לתגבר את הגוף בטיפולי תמיכה כדי לייצב את מצב הטחול (והכוונה שוב, לאנרגיה של הטחול ולא לטחול עצמו), על מנת שבעיות שלו לא ישפיעו במישורים אחרים. אישיות גבולית = borderline personality חוסר יציבות במספר מישורים כמו התנהגות, יחסים עם הזולת, מצבי רוח ודימוי עצמי. ברמות מסוימות אישיות גבולית כוללת תכונות של הפרעות אישיות כמו מצבים סכיזואידים, נרקיסיסטים, אובססיבים, פרנואידים, היסטריים, אנטי סוציאלים ועוד. קיימת שכיחות גבוהה של אפיזודות קצרות של הלוצינציות ודלוזיות. שלא כמו באישיות הסכיזואידית, מערכות יחסים נושאות אופי מאוד דרמטי ואינטנסיבי. שלא כמו באישיות אנטי סוציאלית, יש כאן יותר הפעות בתהליכי עיבוד והאגרסיביות נוטה לפגוע יותר בעצמי מאשר בסביבה. שלא כמו האישיות ההיסטרית, יש כאן יותר ביטוי של כעס ובלבול כלפי הזוהת המינית. קיימת שכיחות גבוהה יותר של ביקורים רפואיים באנשים אילו המלווים בתלונות סומטיות (גופניות). רובם נוטים להיות מאוד מתוסכלים מהמטפלים שלהם. מנקודת ריאות סינית הנושא קשה לניתוח שכן יש להגדיר מהי האישיות הגבולית. אופי אנטי סוציאלי שונה במהותו האנגרטית מאופי היסטרי, למשל. תאור יותר ספציפי של המקרה יאפשר כיוונים יותר מדויקים. מוטוריקה עדינה הפרעה במוטוריקה עדינה יכולה לנבוע מבעיות של המוח המרכזי ומבעיות פריפריות שונות. בעיות פריפריות כוללות, בין היתר, פגיעה בעצבים, בשרירים או במבנים מקומיים אחרים (למשל באזור כף היד). פגיעות אילו יכולות להתרחש על רקע טראומה או מחלה מטבולית כמו סוכרת או מחלה ניוונית כלשהי. מצבים אילו יכולים להתבטא אנרגטית כסטגנציה של דם, חוסר יין, חוסר דם ואחרים. מצבים מרכזיים יכולים לנבוע מאירוע דמי, ניוון מוחי, סמים, מחלות הגורמות לרעד, פגיעה בגזע המוח ועוד. כל המצבים הללו יכולים להתבטא כתופעות המגיעות מן הכבד או הכליות (כפי ששמואל הסביר ואין צורך לפרט יותר). מצבים לא נדירים אחרים יכולים לנבוע מלחות ליחה הפוגעת ב mind ומטבטאת בקואורדינציה לקויה (כשצ'י זורם לאט התיאום בין המערכות השונות משובש ופעולות אינן מבוצעות טוב בו זמנית). כל פגיעה דורשת טיפול מסוג אחר. לחלק מהבעיות הפריפריות הטיפול בשיאצו וטווינה יכול לתרום רבות. במצבים מרכזיים דיקור וצמחים יכולים למנוע נזקים או לצמצם נזקים כשאילו כבר התרחשו. כאבי גב זו אחת הבעיות השכיחות ביותר באוכלוסיה המערבית (בארצות מתפתחות לא תמיד אנשים מגיעים לגיל של כאבי גב..) . כ 90% מהאוכלוסיה סובלת או תסבול מאירוע של כאבי גב. אילו יכולים להופיע לרוב על רקע בעיית שרירים חלשים, דלקת מקומית, שחיקה או ניוון, פריצת דיסק או לחץ דיסק מקומי וסיבות נוספות פחות שכיחות. מנקודת ריאות סינית כאבי גב תחתון יכולים להתייחס פעמים רבות לחולשת הכליות, אבל גם כאן יש להפריד בין סוגים שונים כמו חסר יין, חסר יאנג או ג'ינג, למשל. מצבים אילו שונים באיכות הטיפול (למשל חיזוק עם חימום ולפעמים אפילו צמחים בנוסף לדיקור). מצב אחר הוא שהשרירים רפוסים מאוד. זה יכול להתבטא בחוסר צ'י (אנרגיה) או מצב ליחתי של הגב התחתון. הטיפול כאן הוא בשילוב תרגילי התעמלות. כאבים המחמירים לאחר מנוחה ומשתפרים בהתעמלות קלה מציינים לרוב בעיה של חסר צ'י או מצב ליחתי של הגב התחתון. כאמור, אין כמו התעמלות - שווה אלף מרפאים סינים. אבל תמיד אפשר גם להיעזר במרפא הסיני ובמקרה זה נראה לי ששיאצו יתאים ביותר. בעיות ניווניות מתייחסות גם למצבי חסר יין בכבד ובכליות. כאן הדיקור אפקטיבי מאוד ואילו בטיפולי מגע עלולים להופיע קשיים עד כדי סיכון. למשל באוסטאופורוזיס. אם תרצה לדעת יותר על המותר והאסור בכאבי גב, מומלץ לפנות לאתר של תמורות בדף העוסק בהתוויות נגד www.tmurot.org.il . שרירים תפוסים וקשיחים מדי אופייניים יותר לאזור הגב העליון ולעתים מתייחסים לבעיות של אנרגית הכבד. מכאן שהאבחנה מגוונת ולכן גם השיקול מה לשלב בכל מצב ספציפי לכל מטופל בנפרד. בלוטת רוק נפיחות בבלוטת רוק יכולה להגרם על רקע דלקת שנוצרת בגלל זיהום מקומי או חסימה. קודם כל רצוי לעבור אבחנה אצל רופא טוב (אף אוזן גרון) שיוודא למה התופעה חוזרת. טיפול אנטיביוטי הוא פתרון זמני ובוודאי לא תשובה לבעיה. אבל כל זמן שאת נוטלת אנטיביוטיקה חשוב גם לקחת פרוביוטיקה (אצידופילוס וחיידקים טובים). הטיפול הסיני יכלול אבחנה היכולה להתבסס על טרמינולוגיה סינית כמו "חום ולחות, סטגנציה של צ'י וכו', וטיפל בהתאם. לרוב הטיפול יכלול שילוב של צמחים ודיקור, אך לעתים ההתייחסות היא לתזונה, שכן יש משהו במערכת המונע פיתרון הבעיה. קופות חולים ומטפלים ישנן קופות חולים שמקבלות את המטפלים שלהם לפי ההכשרה, הרקע והנסיון, וישנן קופות חולים שמקבלות את המטפלים שלהן על פי תואר הדוקטור המדיציני. מאחר שאך מעט רופאים עברו הכשרה מספיק מקיפה הדומה ברמתה לכזו של מטפל שאינו רופא (ומאידך אך מעט מטפלים סינים הם בעלי הכשרה המקבילה ברמתה לזו של רופא בתחום הקונוונציונלי) נדרש שיתוף פעולה במצבים שונים ובעיקר בשלב האבחנה הראשונית. מעבר לזה - כמו שלבעיות עיניים לא אפנה לרופא עור, כך, לטיפול סיני לא אפנה דווקא לאחד קונוונציונלי. בקיצור, מסכים עם כל מילה ששמואל אמר, אבל מזכיר - יש הבדל בין קופות החולים ואפילו בין הסניפים השונים, וחשוב לברר!! טרשת נפוצה אין להכחיש שלאחר מספר אירועים המצב קשה בהרבה לטיפול. תמונת המצב הקונוונציונלית וודאי מוכרת לך, היא הרבה יותר טובה מזו שהייתה לפני 10 שנים אך עדיין רחוקה מלהיות מספקת. גם במצב כזה נראה לי שטיפול משולב של צמחים, דיקור ושיאצו + טווינה עשויים לתרום רבות לאיכות החיים, אלא שהם מועילים כל זמן שהטיפול נמשך. להערכתי, פחות משני טיפולים בשבוע לא יתרמו רבות. לדבר זה נחוצים משאבי זמן וכסף, תמיכה משפחתית, מוביליות, והרבה הרבה כוחות נפשיים. לפעמים קל להבין אדם שאינו נכנס למתכונת טיפולית זו, שכן איש אינו מבטיח תוצאות, וזאת לעומת ההשקעה האדירה הכרוכה בהליך הטיפולי. ועם זאת, גם במצבים קשים במיוחד, משהו טוב מן הטיפולים יכול לצאת. מעט שיפור, מגע התורם דווקא במצבים קשים אילו למענה הבסיסי ביותר של הצרכים האנושיים, צמחים ודיקור לחיזוק ותחזוק הגוף ועוד. מתוך המאזן של הבעד ונגד כדאי להחליט איפוא ואצל מי לטפל. כאן לא הנסיון של המטפל יקבע (ולמען האמת אין נסיון מצטבר רב אצל כמעט כל המטפלים) אלא הקשר עם המטפל, הסידור הכספי והטכני, ריחוק ממקום המגורים וכו'. בהצלחה רבה. נענע מסכים עם שמואל לגבי הנענע. אגב, הנענע גם מתקשרת לבית הגידול והעונה שלה. לכן הטמפרטורה שלה עשויה לנוע בין חמימה לניטרלית. ועוד - נענע טריה כמעט ואינה משפיעה (מעט מאוד על רוח חיצונית). אם מחפשים אפקט יותר רפואי אז רק עם נענע מיובשת בהליך מסוים. אבל למה בדיוק את שותה כל כך הרבה נענע? כי טעים? ספרים בעברית ספרים ברפואה סינית ניתן להמליץ גם בשפה העברית. אבל ספרים טובים? השאלה לאיזו מטרה. אם הכוונה לקריאה והשכלה כללית, כל ספר יסכון, ורוב החומר אפילו מצוי בתוך האינטרנט. האחרים מצויים ברשת סטימצקי ובחנויות ייעודיות לכך. אם מדובר בספרים למטרות למידה, אז ישנם כמה תרגומים פירטיים שרצים בין התלמידים השונים במכללות השונות. אבל אם כוונתך להיות מטפל, אין ברירה אלא לשנס מתניים ולקרוא ביסורים רבים ספרים באנגלית, עד שזה יהפך לטבע שני שלך. אחרת קשה להתפתח בתחום. הודעה לגולשים לעתים תשובות מתעקבות כשבוע. הדבר נובע ממספר טעמים: פורום הוא החלפת דיעות ולא מדור שאלות ותשובות שאליהן מגיב ניר עמיר. גולשים מציינים בפני (לאחר פנייתי) שהם בוחרים לא להגיב לתשובות כיוון שאני עונה (ואפילו בפירוט יתר). אמנם אני משתדל לענות על רוב השאלות באופן מפורט כדי שגם מטפלים מן התחומים השונים יוכלו להרוויח מכל שאלה, אבל אני מקווה לתגובות של קוראים נוספים (וכאן תודתי ניתנת לאילו שאכן כן מגיבים), שיכתבו מניסיונם ומכיווני חשיבה אחרים. מתן פסק זמן מאפשר לגולשים אחרים להגיב עוד לפני שתרמתי את תשובתי. וכמובן קים גם גורם הזמן. התשובות שלי לרוב מפורטות ומחייבות חיפוש או בירור חומר שלא בכולו אני מתמצא. מכאן שעל כל תשובה כזו מוקדשות לעתים דקות ארוכות שבסיכום מצטבר יכולות להגיע לשעות רבות. אם פספסתי הודעה (לאור ההצפה האחרונה) אשמח אם תשגרו אותה שוב. כל מטפל שמעוניין להציב מאמר שכתב, או תגובה מפורטת, או ניסיון טיפולי (לא רק מוצלח) יותר ממוזמן לעשות זאת. דימום ברחם שלום רב. קודם כל צריך לדעת מה מקור הדלקת. דלקת יכולה להתרחש מזיהום ואז הטיפול אנטיביוטי, מפטרת ואז הטיפול אנטי פטרייתי, מסיבות אוטו-אימניות (כשהגוף תוקף את עצמו) מגידול שפיר שמשתפשף או מסיבות אחרות. מנקודת ריאות סינית מדובר לרוב בחום או חום ולחות בשלפוחית השתן, אך לעתים תופעות אילו מועברות ממערכות אנרגטיות (מרידיאנים ואיברים) אחרות. הטיפול כולל צמחים, דיקור ולפעמים גם שינויים בתזונה, הכל לפי האבחנה (למעשה שילוב אבחנות מערבי + סיני). לפי שעה נראה לי שיש להיענות לטיפול של הרופא. אני מבין שהדלקת עדיין בשלב החריף שלה ושקיים דימום. דלקות לא מטופלות עלולות להסתבך ולהוביל לבעיות פוריות בהמשך. אם יש כלי דם קטן שמדמם יש לעצור אותו וטיפול משלים, אף שיכול לשאת פרי, הוא משפיע מאוד לאט. מאידך, אם הדימום נובע בגלל פצע קטן, ייתכן שמדובר ב HPV שהיא מעין יבלת המופיעה על רקע הדבקה ויראלית ביחסי מין. כאן אין לעקב טיפול אלא לבצע את המלצות הרופא שכן מדובר בדבר פשוט כרגע לטיפול, אך בעתיד יכול - ללא טיפול - להפוך לנגע סרטני! חצוצרות סתומות קודם כל אני מציג כאן את דעתי ולא את נסיוני, אז הכל בערבון מוגבל. מכל מקום נראה לי שסתימת חצוצרות היא דבר הפיך, תלוי במידת הנזק שנגרם שם בעבר. אם האזור פיברוטי (סיבי) אז העניין קשה יותר. לעתים עצם בדיקת העניין (ע"י החדרת חומרי ניגוד למקום לצורך צילום) פותחת את החסימה ולעתים נדרשות התערבויות יותר חזקות. האם הציעו לך ניתוח או להמתין ולקוות שהשחלה השנייה תעשה את העבודה? אם את לא ממהרת, ניתן לנסות קודם טיפול טבעי. להערכתי רק צמחים בידי מומחה עשויים לפתוח לאורך זמן את ה"סטגנציה", וכמובן שדיקור עשוי לסייע. אם לחשוב לך להרות מהר ככל האפשר, לכי בעקבות עצת רופאיך ורק אם זה לא עוזר, לנסות את האלטרנטיבה הטבעית. בהצלחה. פציאליס כנראה מדובר ב bell's palsey שזהו פציאליס המוגדר לרוב, ברפואה הסינית, כתופעה של "רוח חיצונית". מכל מקום הסכמתי עם הצעתו של משה ואין לי מה להרחיב בנידון. אם הדיקור אינו נותן תוצאות והבעיה ללא שיפור (השיפור אמור להופיע בטיפול אנטנסיבי של אחד ליומיים תוך מספר ימים) פנה שנית. ועוד - את הטיפול מומלץ להמשיך (וראוי לשלב גם צמחי מרפא) שכן מי שסובל מהבעיה, יש לו נטיה לכך ויש לטפל בבעיה מהשורש ולא רק את הסימנים החיצוניים. פציאליס הוא מצב של פגיעה בעצב השביעי של הגולגולת – העצב הפציאלי. עצב זה שולט בעיקרו על תנועות הפנים (מימיקה) ומעט על חוש הטעם ופעולות אחרות. הוא יכול להפגע פגיעה מוחית פנימית, לרוב על רקע אירוע מוחי – או פגיעה חיצונית על רקע דלקת, תופעה הנקראת Bell's palsey . תופעה זו יותר שכיחה בצעירים והיא מתרחשת לרוב על רקע רוח קור ולעתים גם לחות חיצוניים, להבדיל מ CVA הנקשר למצבי רוח ואש של הכבד. הטיפול כמובן שונה וכך גם הפרוגנוזה. נטיה לקרישי דם הטיפול המקובל ביותר הוא הרבולוגי תזונתי שכן טיפולי מגע נחשבים לאסורים ובעייתיים במיוחד. כמובן שיש לברר את מקור הנטייה לקרישיות יתר (מחלה אוטואימונית? עודף תרומבוציטים? פוליציטמיה? ולא חסרות אפשרויות נוספות. ). אחרי הבירור, ובתקווה שהאבחנה ברורה, ניתן לשלב בזהירות צמחי מרפא ותוספי מזון. רק שצריך לעשות זאת בשיתוף פעולה של ההמטולוג כיוון שצמחים עם קומאדין עלולים להוביל לדימום או שינויים ברמות הקומאדין בדם. אם ההמטולוג פתוח ניתן מאוד בהדרגה ובזהירות לטפל הן בשורש הבעיה והן בענפיה ולעתים עם תוצאות יפות. כמובן שבמצבים אילו עישון או גלולות נחשבים לסכנת חיים, אבל זה אני מניח שכבר נאמר או לא היה רלבנטי. חוסר חלב נכון שקיימות נקודות דיקור לשיפור ההנקה (כמו למשל SI-1 ) אבל ההנקה מתחילה קודם כל באיכות הצ'י והדם. הפשוט מכל הוא לבצע אבחנה צולבת של האישה כפי שהיית לפני ההריון וכפי שהיא כעת (כי תוספת היין בהריון לעתים ממסכת את חסר הדם). סיבה נוספת של הנקה דלה היא סטגנציה בכבד, אבל גם כאן זה מלווה לרוב בחסר דם. אם האבחנה מתקיימת, שווה להתחיל בצמחים מחזקי דם (וצ'י) בהקדם. זה גם ישפר את איכות החלב של האם. אם האבחנה שונה, כתוב לכאן, זה גם יהיה מעניין וגם נחשוב ביחד. תרגילים לפגיעה נוירולוגית בגפיים בעיות על רקע פגיעה ב UMN (upper motor neurons , קשות לטיפול ונעשות קשות יותר ויותר עם השנים במידה שאינן מטופלות היטב. למשל CP (שיתוק מוחין) או מקרים אחרים המופיעים במנגנון וקליניקה דומה, גם אם על רקע תאונה. אין ספק שבנוסף לטיפולים הנדרשים כמעט יום ביומו כמו פיזיותרפיה, טווינה / שיאצו, הידרותרפיה ועוד, נחוצים גם תרגילים עצמיים. אילו כוללים תרגילי נשימה החיוניים לשמירת הקיים והזרמת צ'י (אנרגיה) לכל המערכות, תרגילי הדמיה שביכולתם לשמר ואולי אפילו לפתח מיומנויות של הגפיים הפגועות. טכניקה טובה במצבים אילו היא "שיטת פאולה" . סוג של התעמלות העובד דרך הפעלת שרירים טבעתיים. במידה שאת בארץ, מאוד מומלץ לפנות לכאילו. לצערי, בשורה התחתונה, הנחיית תרגילים כזו אינה יכולה להיעשות דרך המדיה הכתובה ודורשת התאמה אישית. על המטפל האישי שלך להמליץ לך על תרגילים שישלימו את הטיפולים שהוא עושה. וכן, לא ברור בת כמה את. יש להתאים רמת ציפיות לגיל, למצב הנתון, למשך זמן הבעיה (מלידה? נרכשת?) ולמה שנעשה עד כה. בהצלחה. זמן כתיבה של הקיסר הצהוב ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב לא נכת על ידי אדם אחד ולא בתקופה אחת. הוא מהווה לקט של מטפלים שונים שבניגוד לקיים כיום, העדיפו את האנונימיות, על מנת שהתכנים שהם כותבים יקבלו משמעות חשובה תחת חסות "הכותב" : הקיסר הצהוב. מדובר בלקט של מאמרים רבים שאוחדו ליצירה אחת (וכנראה גם שונו לא מעט פעמים עד שהגיעו לעריכה האחרונה). במכון מחקר ביפאן (במסגרת בית חולים קיטאסטו) ובמכון לחקר ההיסטוריה של הרפואה הסינית ב דונג-ג'י-מן שבביג'ינ העלתי את השאלה הזו וקבלתי תשובות סותרות. איפוא שהוא בין 400 לפני הספירה ל400 אחרי הספירה. יש כאילו שרוצים להעניק תוקף יותר מסטי לספר הזה ומספרים שהוא נכתב בתקופת הקיסר האגדי, משהו כמו 2000 שנה לפני הספירה. נו. מכל מקום, אם משהו מכיר ויודע יותר, או מכיר תיאוריות סותרות, מאוד אשמח לפתוח זאת כאן לדיון. הטיפול בכולסטרול אם המדובר בהסתיידות עורקים על רקע פלאקים של כולסטרול יש לחשוב בכיוונים הבאים: מעורבות של הלב - לאור שליטתו על כלי דם ולאור מעורבות ההאורטה. מעורבות של טחול - לאור הופעת ליחה בריאות, אם כי יתכן שהטחול מתפקד טוב אלא שהריאות, בהיותן קשורות ללב (אותו מחמם) בעלות תפקוד מפזר לקוי, ומכאן הצטברות הליחה. יש לוודא או לשלול ליחה טחולית באזורי גוף נוספים. מעורבות של הכבד - ליחה חמה קשורה לעיתים רבות לכבד. גם הכולסטרול נחשב לליחה חמה (ולדוגמא, מעורבותו ביצירת אבני מרה הנחשבים לחום וליחה של הכבד וכיס המרה ברפואה הסינית). אינטואיטיבית, נראה לי שכאן יש כיוון חזק מאוד. כמובן שיש לשקול כל אפשרות נוספת ויש המון. הכי פשוט זה לבצע תשאול ולנתח אותו לפי 8 העקרונות. אם אתה עדיין נתקל בקשיים, למה שלא תשלח את התשאול לכאן וננסה לעבד אותו בכוחות משותפים? כורכום tumeric סוגי כורכום לאחר הפירוט - התייחסות ספציפית לנושא: Yu Jin =Tuber Curcumae Longa חריף, מר, קריר Ht , Lu , Liv מניע דם ומטפל בתקיעות של דם וצ'י במיוחד מהחזה. מסלק חום מהדם ומהלב. מטיב עם כיס המרה. חרדות, דפיקות לב, אינסומניה. צהבת. Tumeric Tuber = Jiang Huang יש גם רהזומה Jiang Huang של אותו צמח המכונה Ginger yellow . חריף , מר, חמים, טחול, קיבה, כבד. משפעל דם ומניע צ'י בבטן ואפיגסטריום. מסלק רוח ומניע דם. E Zhu = Rz. Curcumae Zedoariae מר, חריף, חמים Liv , SP מפזר תקיעות של דם. מפזר הצטברויות ומטפל בכאבים. בעיות גינקולוגיות. מתאות בחזה ובבטן. זהו סוג של כרכום (דומה אך לא אותו צמח) אני מניח שמדובר ברהיזומה (קנה שורש). נתקלתי בו הרבה פעמים במזרח הרחוק בתור שורש טרי המזכיר מאוד ג'ינג'ר אבל עז בצבעו הצהוב (גם טעים ומלכלך מאוד). אין לי ביטחון שכורכום רגיל מהסופר מרקט יכיל את כל החומרים הפעילים המקובלים שלו. ייתכן שעדיף לקנות את הצמח באבקה מבית מרקחת שעוסק במכירת חומרים כאילו. מנקודת ריאות מערבית הכורכום מעקב מיטוזות של תאים בשלב בו הכרומטידות מתארגנות וכל גרעין נוצר בצד אחר של התא. תופעה זו משמשת את הרפואה המערבית בתרופה בשם כולחיצין הידועה לשימוש בקדחת ים תיכונית ובשיגדון (גאוט). אם זה פועל על השמדת שיער, אני מסופק אבל מאוד סקרן לדעת. ייתכן שיהיה שווה לסבול את הריח אם התוצאות מוצלות. בוודאי יותר זול מלייזר. מכל מקום ההודים, כמדומני שעירים למדי , גם אילו שמריחים כורכום (הקיים בכמות אדירה בעמבה). ממש נעריך זאת אם תשתף אותנו בתוצאות הנסיון, לטוב ולרע. כאבים לפני ואחרי ווסת האם הכוונה לכאבים לפני או בזמן (ואולי במשולב?) הווסת? אם הכאבים בזמן הווסת, הם מכוונים לרוב לתופעה הנקראת ברפואה הסינית: "חסר דם". תופעה זו מתקיימת אם תומכים בה סימנים רבים נוספים כמו יובש בשיער, ציפורניים מתפצלות, סחרחורות, חיוורון ונטייה להיעלב. אם מדובר בכאבים לפני הווסת אז הכיוון הוא יותר סטגנציה (חסימה אנרגטית) של צ'י. במקרה זה הכיוון הוא יותר נטיה לעצירות, עקשנות וביקורתיות יתר וכאבים חותכים וממוקדים. לעתים גם נפיחות בשדיים. כאבים ביום הראשון מיוחסים לרוב לסטגנציה אבל אם הווסת קצרה מאוד אז זה יכול להצביע גם על חסר. כאבים גם לפני וגם בזמן מצביעים גם על חסר וגם על סטגנציה. יש לקחת בחשבון אפשרות שהסטגנציה נוצרת על רקע חסר הדם. כלומר זוהי פעולת מגננה של הגוף המנסה לעצור (יצירת סטגנציה מכוונת) את הדימום כדי לחסוך במעט שנשאר. במקרה זה טיפול פותח סטגנציות עלול להניב תוצאה מאוד מהירה, כמו החזרת ווסת תוך שניים שלושה טיפולים, אבל חודש אחרי כן מצב חסר הדם יהיה חמור יותר. הטיפול כאן יכול להיות בעזרת דיקור וזה יעיל מאוד. אלא שגם שיאצו יכול לתת תוצאות טובות מאוד. התוצאות היעילות ביותר מתבצעות לאחר אבחנה מדויקת ושילוב שתי שיטות טיפול, למשל מגע וצמחים או דיקור וצמחים וכו'. לגבי מטפל, אין קשר רב בין רפואה סינית לאבחון דרך גלגל העין או הצפורניים. אבל כיוון שהרפואה הסינית מאוד יעילה בתחום זה, אני ממליץ לך לחפש מטפל באחת השיטות לעיל והוא כבר יעדכן אותך לגבי השילובים האפשריים. בהצלחה. איידס סימנים ראשונים במקרה שהנשאות הופכת למחלה פעילה כוללים הופעת חום לא מוסבר, התנפחות קשריות למפה, שלשולים ובעיות ספיגת מזון המובילות לחולשה ולאובדן משקל. סינים אילו מצביעים על מצב של "פתוגן חום שפלש לגוף ופגע בפעילות האנרגטית של הטחול". בהמשך, ללא טיפול, חלה פגיעה במערכות אחרות ומערכת החיסון נדפקת. אז מגיעה השלב המתקדם של המחלה לפיו מחלות אופורטוניסטיות (כאילו שלבריאים לא היו משפיעות כלל) מנצלות את חולשת הגוף ותוקפות אותו. היום זה פחות שכיח בישראל בגלל הטיפולים המתקדמים. משום כך אבחנה מוקדמת ככל האפשר יכולה להציל חיים ובגדול! במצבים אילו , אם שוקלים שילוב רפואה משלימה בנוסף לקונוונציונלית, כבר עדיף להתייעץ עם האגודות התומכות בעניין וללכת למטפלים עם נסיון. הזרעה IVF אם עברת אתמול את הטיפול אני ממליץ פשוט להמתין בסבלנות לתוצאות. לא רצוי להתערב בהן כרגע. בואי נקווה שהכל יהיה בסדר, אבל אם לא, אסור להתייאש. במצב זה יש מקום לקבל טיפול לפני ההזרעה ולא תוך כדי התהליך. במידה והכל יהיה כשורה ויש בעיות הדורשות התייחסות, ניתן יהיה , במגבלות מסוימות, להתייחס אליהן. התערבות של דיקור או צמחים בשלבים אילו עלולה לפעמים להזיק ולא כדאי לקחת סיכון. קושינג הפרשת יתר של קורטיזול השאלה באילו רמות מדובר. יש לבדוק האם התופעה ממקור ראשוני, כלומר מהפרשת יתר של בלוטת האדרנל, או ממקור שניוני, כלומר מההיפופיזה למשל. לעתים יכולה להיות גם הפרשה אקטופית, כלומר ממקום עלום שמתנהג כמו בלוטת האדרנל ומפריש כמוהו ללא פיקוח. לאחר השלמת הבירור ופירוט ההמלצות המערביות יש מקום לבדוק אבחנה סינית מפורטת והתערבות. לעתים אין לעקב את הטיפול או להמר על טיפולים משלימים שכן , ברמות גבוהות לאורך זמן, את עלולה לסבול מתסמונת קושינג ויש לה נזקים. אנא, דווחי לנו בהקדם את תוצאות הבדיקות , כדי שנוכל להמליץ במידת האפשר, על שילוב טיפול משלים. מתי לטפל בחסר דם בהריון אכן "כל מחיר" היא הפרזה. הכוונה שיש להשתדל ככל האפשר. הכוונה לחסר דם סיני (אחרת הייתי אומר אנמיה), למרות שיש לשער שתיקון חסר הדם יוביל לתיקון האנמיה. וכן, צמחי מרפא לתיקון חסר דם בהריון אינם התווית נגד, אם כי תוספי מזון פשוטים יכולים לתקן לרמה רצויה את המצב ואת "הפוליש הטיפולי" ניתן להשאיר לאחר ההריון. השיקול לא לתת צמחים בהריון, למי שמתמצא בכך, הוא שיקול מדיקו-לגלי, או במילים אחרות: האם עלי לוותר על טיפול שלפי שיקול דעתי יכול להועיל רק משום שאני חושש לסכן את הרשיון או את חשבון הבית שלי במקרה של בעיה... אז אם מדובר בקרובים מן הסתם, השיקול יהיה שונה. במקרים אחרים, ייתכן ששוה יהיה לדחות את הטיפול ההרבולוגי ולהעדיף רק גישה תזונתית משלימה. ועוד - יש לזכור שמצבי חסר דם עלולים להופיע על רקע חום, סטגנציה ועוד. מצבים אילו יותר מסובכים לטיפול ואז עדיף באמת לדחות את הטיפול לאחר ההריון. דליות כאובות לפני מחזור ברגליים במצב בו תארת נראה שהדליות נמצאות במצב מתקדם ולכן, ברמה האסתטית יהיה קשה להתמודד איתן. דליות בשלב ההתחלתי ניתנות לצמצום, למרות המרכיבים הגנטיים שכנראה משפיעים על הופעתם. מבחינה סינית הם מתארים שני מצבים אופייניים (או שילוב של השניים): חסר אחיזה – מצב הנובע מחסר צ'י (אנרגיה) של הטחול וכתוצאה מכך "צניחה" של רקמות ואיברים. אפשרות שנייה: סטגנציה – מצב של תקיעות אנרגטית של מרידיאן הכבד. במקרה זה התקיעות מופיעה גם במקומות שונים ויכולה להתבטא כעצירות, תקיעות נפשית או כאבים והחמרת מצב לפני הווסת. אם מבחינה אסתטית נראה שההצלחה מוגבלת ביותר, הרי שמבחינת הכאבים ניתן לסייע המון. במידה שאכן האבחנה מכוונת לסטגנציה, ואבחנה זו ראוי שתיעשה על ידי מטפל מוסמך, הרי שדיקור וצמחי מרפא עשויים להקל באופן משמעותי על הבעיה. החשוב הוא שגם אם תבחרי ניתוח הפותר את הבעיה האסטתית בצורה מרשימה, עדיין הבעיה ברמתה האנרגטית נמצאת בגוף ומשפיעה על מערכות אחרות. לכן, עם או ללא ניתוח, חשוב לבצע את הטיפול לאורך זמן עד לשלב בו קיימת זרימת צ'י טובה בגוף והמערכות מתפקדות כראוי. איך זוכרים צמחים: לנסות להבין את מקור השם, אם זה בפין יין , אז לרוב יש איזו שהיא אגדה או סיפור או משמעות קטנה להברה. אם זה בלטינית אז קל לפעמים לעשות איזו אסוציאיציה לשם של הצמח. לנסות בשלב ראשון להסתפק בקטגוריות של הצמח ורק אחר כך בדברים שמיחדים אותו משאר הצמחים שבאותה קטגוריה. לפעמים רק ידיעת הקטגוריה מספיקה להמון מידע. להחליט שכל יום חוזרים על 5 צמחים. צמח לדקה זה חמש דקות. אבל לא לפני השינה אלא עם בוקר או בשעות ריכוז קבועות וטובות. לעבור בחנים מדי שבוע שבועיים, ואם לא נותנים לך כאילו, אז להמציא לעצמך בחנים שאותם תפטרי יום יומיים אח"כ. מעצם המצאת הבוחן כבר לומדים משהו. המון שהקעה שבסוף הופכת לחוויה הכי כיפית ברפואה סינית. בהצלחה! סטרואידים ושעון ביולוגי ברפואה הסינית מודגש לא פעם נושא התאמת זמן טיפול לבעית המטופל. לאחרונה מתרבות הראיות שיש בהתאמת הטיפול התרופתי לזמן הטיפול משמעות מעבר לנוחות. למשל בסטרואידים, מסתדר שאם מקבלים את התרופה בשעות הבוקר המוקדמות (5-7 כמדומני) השפעתו מקסימלית, הכמות שצריך לקחת אותו מצטמצמת ונזקיו מופחתים. התופעה נובעת כנראה משהתלבות הקורטיזול במחזור הטבעי של הפרשות הורמונים מההיפופיזה. מכל מקום, ההחלטה מתי לקחת וכמה נתונה בידיו של הרופא., לרוב אנדוקרינולוג יכיר את הנושא בצורה מעמיקה יותר. אישה בהריון עם חסר דם אני מוצא שהבעיה העיקרית של אישה זו, כרגע, היא חסר הדם. תומכים בהנחה זו הפלפיטציות בעבר ועכשיו, החולשה, הסחרחורות, הירדמות הידיים, יובש בשפתיים ועוד. אני מסכים שברקע יש עוד דברים וסטגנציה מאוד באה בחשבון, אלא שהיא יכולה לחכות לאחר ההריון. מה גם שתשאול אחרי ההריון יכול להניב לנו מידע קצת שונה ולכן יהיה כדאי לחזור אליו. לגבי חסר צ'י נראה שיש כאן בהחלט. ייתכן שאף חסר צ'י בכליות, אבל גם בעניין זה ניתן לחכות לאחר ההריון. הבעיה, גם בסוף הריון, שחסר דם מוביל לאיכות הנקה נמוכה, לחולשה ונטייה לדיכאון אחרי לידה. לכן זהו העניין האקוטי. כיוון שאנו נמצאים בחודש תשיעי, אין סכנה לפעול , הרבה ומהר! דיקור לחיזוק דם וגם להנעה (לכן גם liv3 ) , בהנחה שהיא לקראת הסוף. צמחים עד לאחר הלידה - לחיזוק דם. אם לא מסתדרים עם זה אז אפשר לתת תוספי מזון מקובלים כדי לתמוך בייצור הדם. בין הצמחים, ולאור חוסר הצ'י, ניתן לתת את הצמד : אסטרגלוס + אנג'ליקה, בתוך פורמולה פשוטה ומאוזנת ליצירת דם. זה גם ימנע הצטברות ותקיעות דם באופן זמני. אח"כ ניתן להוסיף לאונורי ואחרים, בעיקר אם קיים חשש ללוכיוסכזיס והוותרות סטגנציות דם לאחר הלידה. בשבוע האחרון להריון חשוב לתת טיפולי שיאצו, אם אפשרי. זה תומך באם ובתינוק ומאפשר לידה פחות טראומטית. זה גם מאפשר ספיגת מזון טובה יותר תוך שיפור הצ'י והדם. אלרגיה לצמחים תגובות אלרגיות לצמחים אינן נדירות ולרוב, גם למטפל מוסמך ביותר, קשה לעלות עליהן. לפעמים יש דרך לחזות זאת. למשל אצל מטופל שאלרגי לאלרגנים רבים, יש לתת את הפורמולה בתחילה בזהירות ולזמן ממושך ורק אז להחליט אם להעלות מינון. אנשים רבים אלרגים לצמח הפולן גם בבליעה, ויש לקחת זאת בחשבון, אם כי לרוב, רוב האירועים מתרחשים בתגובה לצמחים מחממים. אבל גם אז, וגם עם נסיון של שנים, אלרגיה יכולה להחמיר, ואז עלולים להתבלבל בין מה שנקרא "ראקציה" לבין תופעת לוואי לא רצויה של הצמח (איך מבדילים בין ראקציה לבין תופעת לוואי? זה גם כתוב בפורום וגם בפרק על התוויות נגד באתר של תמורות). אז איך עולים על תופעה כזו? הכללים פחות או יותר הם כאילו: שכל לקיחת צמחים מחמירה את הבעיה שהבעיה נמשכת מעל ליומיים שלושה שהפסקת הצמחים מובילה להקלה שחידוש הצמחים מוביל להחמרה בלי כל ארבע הכללים אין ביטחון שמדובר באלרגיה. לפעמים, במזל רע, בדיוק עם התחלת לקיחת הפורמולה נחשף במקרה המטופל למרכיב אלרגני כלשהו. לפעמים דוקא באותה תקופה הוא נחשף למזון חדש, שמן אתרי חדש, סדין חדש או בגד אקראי. במידה ואכן מתגלית אלרגיה, יש לבחון את מרכיבי הפורמולה אחד לאחד, לסלק קודם את כל מה שחושדים בו ולהחזיר בהדרגה. טסטים עוריים לא הוכיחו את עצמם לצערנו. דלקות עיניים השאלה ממה הדלקת! האם היא בעין עצמה או בעפעפיים? אם הדלקת בגלל זהום אקראי, האנטיביוטיקה הייתה אמורה להועיל. אם הדלקת בגלל מחלה סיסטמית (מצבים של אובאיטיס) הטיפול כאן יותר כלל מערכתי, כיוון שלעתים מדובר במחלה בה הגוף תוקף את עצמו (אוטואימונית). כך שמקור הבעיה חיוני. למען האמת אין לי נסיון בדיקור בתחום הזה. להערכתי, צמחים עובדים מאוד במדויק ויכולים להשפיע יפה על העיניים ברוב המצבים. אבל דבר ראשון זה להשלים את הבדיקה הרפואית אצל רופא העיניים, ולברר מדוע נתנה אנטיביוטיקה ולמה היא אינה משפיעה. ולמה אריתרו? ניקוי הגוף בעזרת צמחים צמחים רבים "מנקים" את הגוף. השאלה ממה, ולפעמים השאלה מה הם משאירים במקום. למשל אם יש עודפי ליחה, צמחים שונים עשויים להקל על סילוקה, או למנוע יצירה מופרזת שלה. "רעלים" בגוף, הוא שם לא ספציפי לתופעה הנקראת ברפואה הסינית "חום פנימי" . גם תופעה זו מטופלת בצמחי מרפא בשילוב עם תזונה או דיקור. תוך כדי ניקוי אנו עלולים לפגוע במערכות גוף תמימות שלא רצינו לגעת בהן. על הצמחים לפעול על האיברים אותם אנו מנסים לנקות. למשל שילוב של סלרי וגזר (במיץ) עובד על הכבד ועל הטחול - לבלב , מנקה את הכבד תוך תמיכה באיברים אחרים כדי שלא יפגעו בתהליך הניקוי. לסיכום, אם מנסים לנקות את הגוף, חשוב ללכת למטפל שמבין בצמחי מרפא ותזונה לפי הרפואה הסינית, שיעשה אבחנה יסודית ורק אז יקבע מה לתת, ושיעקוב זמן מה אחרי התהליך עד להשלמתו. חרדת טיסה נושא מרתק. אני בטוח שהסינים בימי קדם לא חשבו עליו... אבל נראה לי שניתן להתייחס לנושא כאל סוג של קלאוסטרופוביה. כמו רוב הפוביות (פחדים), הבעיה לעיתים קשורה לאנרגיה של הכליות (וכאן הסינים אולי יגידו שמדובר ב"עיגון יתר". אבל גם איברים אחרים יכולים להיות מעורבים וזאת בהתאם לסימפטומים המופיעים כשאת טסה. לעתים טיפול בהביוריסטי (התנהגותי פסיכולוגי) הכולל סימולציות טיסה, יעיל ומהיר מאוד. הוא קצת יקר (כי הוא כולל בסיומו טיסה) אבל שמעתי עליו הצלחות לא מעטות. אז במה לבחור? אם יש בעיות נוספות: פחדים נוספים, כאבי ראש, גב, תחושות חנק וכו' – עדיף ללכת לרפואה הסינית שמסוגלת להתמודד עם כל התמונה ולא רק עם סימפטום ספציפי. אם רק הבעיה הזו מטרידה אותך, וחשוב לך לטוס בתקופה הקרובה ובדחיפות, אולי כדאי לברר על מכון פסיכולוגי ביהביוריסטי שהתמחה בתחום הזה. דלקת ריאות קלה לעתים ניתן לא לעשות כלום וזה עובר. כמובן בתלוי בכוחות הגוף. פעם נחשבה מחלה זו לאחת הממיתות ביותר. אנשים היו סובלים ממנה שבועות ולבסוף מסתבכים ומתים. מאז הופעת האנטיביוטיקה היא כבר לא ממש מסוכנת (חוץ מלזקנים ולפגועים במערכת החיסון). אז אפשר לשתות הרבה תה חם (מרק עוף?) ויטמין C , לקחת סולבקס שהוא חומצת אמינו טבעית המסייעת להמסת ליחה, לעשות המון תרגילי נשימה (ורצוי גם הקשות על הגב לסילוק ליחה), וסביר שזה יעבור. אם לא רוצים להסתמך על המזל, אז בנוסף לכל הנ"ל , ניתן לקחת צמחי מרפא . כאן חשוב להתייעץ עם מבין עניין. ואם קיימת החמרה במצב הנשימתי, החום עולה, קוצר הנשימה מתגבר, הקושי להירדם בלילה מחמיר - אז אין ברירה : אנטיביוטיקה. אלא שגם כאן ניתן למזער את הנזקים על ידי שילוב אצידופילוס (חיידקים טובים הנמצאים באקטימל או בביו) במהלך ואחרי הטיפול התרופתי. החלמה מהירה. שיאצו ורפלקסולוגיה השיאצו היא חלק מהרפואה הסינית ומקורה בפיתוח יפני. מבוססת על אותן עקרונות טיפול ואבחנה. אלא שהיא כוללת מגע. הטווינה היא שיטת טיפול במגע סיני. לרוב, השיאצו עוסק בטיפול בכל הגוף, הוא יותר רגוע ואיטי והוא מתייחס יותר לשילוב בין גוף לנפש. הטווינה הוא כלי רב עוצמה, המתייחס לרוב לאזור ספציפי בגוף, ויותר לבעיות שלד ושרירים. מעין פיזיותירפיה סינית. שתי השיטות נלמדות במסגרת לימודי רפואה סינית הכוללת גם צמחים, תזונה ודיקור. המסלולים שונים. בשיאצו וטווינה יש להשקיע שלוש שנים כשהלימודים הם בערך יום – יום וחצי בממוצע לשבוע. ברפואה סינית רבתי יש להשקיע ארבע שנים לפחות 3-4 ימים בשבוע, ואז הידע בדיקור וצמחים רב, אבל היכולות בשיאצו וטווינה דורשות השקעה. הרפלקסולוגיה היא משהו אחר לגמרי. המסלול מקוצר והידע התיאורטי (לא המערבי) הנדרש לצורך אבחנה מצומצם. מקור השיטה מערבית (אנגליה, מצריים העתיקה וברזיל) ולכן ההתייחסות היא טיפול לפי האיבר הפגוע ולא התייחסות אנרגטית לפי המרידיאנים הסיניים הקלאסיים. מטפל טוב בשיאצו (שהוא לחיצות על כל הגוף) משתלט בקלות על לימודי רפלקסולוגיה (שהיא ממוקדת בעיקר בכף הרגל), אך לא להיפך. במה לבחור? השאלה למה את מתחברת. אם למגע – אז כדאי לקחת מסלול שיאצו שבסופו אפשר להשלים את הטווינה. השלמת הרפלקסולוגיה תהיה דבר פשוט, מה גם שמבחינת הרשאה, אם את עוסקת בשיאצו, אין בעיה לשלב את הרפלקסולוגיה בכף הרגל תוך כדי הטיפול. ואם לדיקור או לצמחים, אז מחכה לך מסלול קשה ומרתק לא פחות. שווה בירור מעמיק , ובהצלחה בבחירת הדרך. הטיפול בגסטרוקנמיוס – שריר שניתפס נתייחס לשאלה משני מישורים. במישור האקוטי, כדי למנוע את הסבל של הכמה שעות שאחר כך, מומלץ בזמן שהשריר נתפס, לעשות פלקסיה דורסלית (כלומר לקרב את כף הרגל לכיוון שלנו) תוך מתיחה מכוונת של הגסטרוקנמיוס, ככל האפשר. הפעולה כואבת ויש לבצע אותה ולספור 10 נשימות. לרוב זה מונע את הכיווץ, ומשחרר את המקום. תוך כדי פעולה זו חשוב להתרכז בנשימה ולנסות לדמיין את האזור רפוי ככל האפשר (מעין גוש שמתפוגג). הדמיה מסייעת מאוד במצבים אילו. וכמובן הטיפול המניעתי: אבחנה סינית. כיווץ שרירים יכול לנבוע מקור, חסר דם, רוח, חסר יין, חום ועוד. יש לבדוק למה ואם יש גורם לטפל בו. אבל לרוב, אנשים שהבעייה שלהם היא אחת לכמה חודשים, יבחרו במשהו סימפטומטי. שווה לנסות ואשמח אם תשתפו אותנו בתוצאות טריגליצרידים גבוהים לדעתי כאן חובה לשלב טיפול קונוונציונלי עם טיפול משלים. אני מניח שהדרכה בתזונה כבר קבלת. תוספת של צמחים לפי הרפואה הסינית עשוי לשפר מספר תפקודים בגוף, אך בערכים כאילו גבוהים, יש להניח שהמקור לבעיה אנדוגני (פנימי) וקשור לגנטיקה האישית. תוספי מזון מסוימים מסוגלים להוריד רמות שומני הדם, גם כאן העניין מוגבל לערכים נמוכים יותר, אבל כשמדובר בטריגליצרידים , נדמה לי שההשפעה יותר יעילה. שמעתי על מוצר בשם yomega המבוסס על אומגה 3 שנחשב ליעיל מאוד, אבל אני מניח שיש עוד מוצרים מתאימים בשוק. אז כדאי ללכת להרבולוג סיני שמבין גם בתוספי מזון. מסטר תואר בשיאצו מה זה לימודי "מסטר". המושג "מסטר" הוא מושג שנקבע על ידי בתי הספר המלמדים. באין חוק במדינת ישראל, ולמעט בקנדה ויפאן, גם לא בשום במקום אחר, מי שטוען שהוא מלמד ללימודי מסטר, שיבוסם לו. מסטר פירושו A.M , כלומר תואר אוניברסיטאי מוכר המתקבל בסוף שנת לימודים חמישית, לאחר שהוצא תואר ראשון. במקומות מסוימים הגדירו את המושג מסטר כ - בוגר - , ומכאן שאפשר להשיג , למשל ברייקי, תואר מסטר לאחר שמונה עד עשרים שעות. בוודאי שזהו לא מסטר המוכר במוסדות החינוך... כך שהגדרת התואר היא עניין שת גיאוגרפיה, ובתמורות בחרו להגדיר את התואר כ"מוסמך" או "בכיר", בהתאם לסיום שנת הלימוד. החשבו הוא מה מקבלים בתקופה זו. שלוש שנות לימוד במוסד אחד יכולים להיות שווי ערך לשנת לימוד אחת במוסד אחר (בנפח שעות, בתוכן למידה, בתרגול והפנמה). מסלול הלימודים המלא של תמורות הוא שלוש שנים, אבל תלמידים רבים משתלבים בעבודה בתחום גם לאחר שנתיים, וממשיכים במקביל את שנת הקליניקה (סטאז'). הצעתי היא: אם את מתעניינת בלימודי שיאצו, פשוט לקבוע מפגש לראיון אישי ובירור מידע דרך המזכירות של מספר בתי ספר מובילים. להתרשם מתכני הלימוד, היקף הלימודים, לבקר בשיעור, לשוחח עם תלמידים. גם שכר לימוד חשוב אבל יש לוודא את יחס עלות שכר הלימוד לשעת לימוד, שכן במקומות מסוימים שכר הלימוד נמוך יותר אבל מספר שעות הלימוד נמוך בהרבה ללא פרופורציה. תוארים "מכובדים" של מוסדות מחו"ל הם סתם קשקוש, שכן גם המוסדות האילו (בניגוד למה שאנשים מסוימים מתיימרים להציג) , אינם מוכרים לא בארצם ובוודאי לא בארצנו. שושנה Erysipelas תופעה המכונה ברפואה הסינית Dan Du שפירושה: רעילות אדומה. שושנה היא דלקת חריפה של העור. לרוב היא נראית כנגע אדום עם שכבות קילוף מעגליות סביבו המשוות לו מראה של "שושנה". הנושא מוזכר לא מעט ברפואה הסינית, כנראה על רקע שכיחותו הרבה באזורים בהם הזיהום היה שכיח. לרוב המעורבות היא של הגפיים, ובשלב החריף יתכנו גם סימנים כמו צמרמורות וחום, כאבי ראש ותופעות כלל מערכתיות אחרות. ברוב המקרים, תחת טיפול מתאים, תחלוף הבעיה החריפה תוך מספר ימים, אלא שבמחלות מסוימות (על רקע פרזיטים או על רקע מחלה כרונית קשה) השושנה עלולה להשאר על פני העור זמן ממושך ביותר. בארץ החשיפה המוכרת ביותר היא דרך זיהום הלישמניאזיס הידוע בשמו הפופולרי: שושנת יריחו. מנקודת ריאות סינית התופעה מתייחסת להופעת רוח חום המשתנה לאש, חום לחות בכבד ובטחול או חום לחות המשתנים לאש. מקובל לטפל בבעיה בעזרת צמחי מרפא סינים אם כי כל פעולה נוספת כמו שיאצו, דיקור (לא במקום הנגע!) או תזונה עשויים לשפר את סיכויי ההחלמה. צמחים מקובלים לטיפול בשושנה מתייחסים לאבחנה. בד"כ מקובל לתת פורמולה בשימוש פנימי הכוללת 10-12 צמחים בערך בקומבינציה מאוזנת שתפורה לפי הבעיה של המטופל, וגם לפי אלמנטים בריאותיים כלליים שקשורים למצבו של המטופל. בשימוש פנימי מקובל לסלק רוח חום פנימית שהפכה לאש בצמחים כמוסקוטלריה, קופטידיס, פורסיטיה ומנתה בתוספת צמחים מובילים המחצינים את הבעיה. אם מדובר בדיסהרמוניה של טחול כבד המובילה לחום לחות הצמחים שבשימוש כוללים בופלאורום, רהמניה, אנגליקה, ומובילים כמו לדבורילה למשל. אם מדובר בחום לחות שהפכו לאש "שלושת הצהובים" וגרדניה יתאימו. כשהאש הפכה לטוקסינים יש להוסיף ג'יפסום בתור קיסר. יש גם טיפולים בשימוש חיצוני הכוללים קומפרסים של אבקת צמחים, אך זה יעיל רק בליווי הטיפול הפנימי שמאשר לגוף להתגבר על הבעיה. מובן שקביעת פורמולה והתאמתה למטופל מחייבת ידע הרבולוגי מקצועי ולא שם של תרופת פלא שיכולה להועיל לכל מי שסובל משושנה. גם לא כל הרבולוג מתעסק בבעיות עור, אבל גם אם לא, אם הוא מספיק רציני להיעזר בספרות מקצועית הוא עשוי להגיע לתוצאות טובות. עלי ג'ינקגו ginkgo yin xing ye עלים המכילים פלאבונואידים גליקוזידים וחומרים נוספים. נחשבים בטעמם למתוק, מר, מכווץ, נייטרלי ומייבש. משפיע על הלב, ריאות, כליות, GV . מקל על סטגנציות דם וצ'י בלב ובכלי הדם, מחזק ג'ינג הכליות במצבי חסר ומקל על חסימות צ'י בריאה. הרניה סרעפתית חרדה ודיכאון למרות שברפואה הסינית הכל קשור בהכל, לא הכל נפתר באותו אופן. אם ההרניה קטנה, ייתכן שניתן להשפיע עליה באמצעים טבעיים כמו דיקור ושילוב מוגבל של צמחי מרפא. אם היא במצב מתקדם יש לשקול את המלצות הרופאים. אך אילו דברים פתירים וברי חלוף. מה שמטריד אותי זה המצב הנפשי. אם בבסיס קיימת שימחת חיים, אז מצב תגובתי אמור להיות מוגבל בזמן ולאחר מכן לחלוף. אירועים כואבים אובייקטיבית (כגון מחלה, אבל או אובדן מסוים) מובילים לדיכאון שהוא תגובה נורמלית למצב. אבל אם הדיכאון מתקבע ונמשך, הרי שהבעיה היא לא רק הנסיבות אלא גם המצב הפנימי של הסובל. מנקודת ריאות מערבית מדובר בהפרעה באיזון של חומרים מסוימים במוח המתווכים בין התאים השונים, וניתן להשפיע על מצב זה באופן מלאכותי. גם צמחים כמו הייפריקום עושים תופעות דומות. אך כל אילו אינם שואלים את השאלה למה המוח אינו מפריש את החומרים הנדרשים ממנו בכמות הנכונה. השלמת חומרים אילו חשובה במצבים רבים, אבל לא מובילה לפיתרון עמוק. במצבים אילו מומלץ ללכת למטפל רציני המוסמך לטפל גם בצמחי מרפא, לקבל אבחנה ולשלב יחד עם הטיפול גם טיפול תומך בשיאצו. מנקודת ריאות סינית, ברוב המקרים יש שילוב של סטגנציה מהכבד עם חסר דם, ובחלק מהמקרים חסר הדם יותר דומיננטי. אילו הם מצבים המשפיעים על ה Shen שהוא מרכיב פיזיולוגי מנקודת ריאות סינית המתקשר לשמחת חיים. הטיפול במחטים הוכיח את עצמו, אם כי, להערכתי, שילוב של שיאצו וצמחים הוא יותר דומיננטי. בקיצור, צריך לקבוע מה האבחנה. אם זה יותר סטגנציה אז לאספקט של המגע יש חשיבות גבוהה יותר. אם מדובר בחסר צ'י אז מחטים עשויות להספיק. בחסר דם אני סבור שתזונה חיונית. במצבים של דיכאון מז'ורי יש לפנות לקבלת עזרה פסיכיאטרית, אולם מאופי שאלתך אני מבין שהמצב לא כזה חמור. סינוסיטיס ברפואה הסינית על פי הרפואה הסינית סינוסיטיס הוא מצב של הצטברות ליחה מקומית. תופעה זו יכולה להווצר על רקע "ייצור יתר" של ליחה (תופעה שמיוחסת לאנרגיה של הטחול – לבלב), או על רקע חוסר פינוי של הליחה ממקומה. מצבים של חוסר פינוי יעיל מתקשרים לתפקודי הריאות, או לחילופין, במצבים אחרים – לסטגנציה של הכבד. סטגנציה פירושה תקיעות של זרימת הצ'י – האנרגיה בגופנו. תקיעות זו יכולה להתבטא במצבים של כאבים חדים ומוגדרים, בנשים, בכאבים לפני ווסת (כיוון שעם פתיחת הווסת הם חולפים),בעצירות ובאופי עקשן. מובן שלא כל הדוגמאות חייבות להופיע ולעתים מדובר בתמונה אחרת, אבל עדיין של תקיעות אנרגטית. כל מקרה מטופל לגופו. בחלק מהמקרים ניתן להסתפק בדיקור. במצבים אחרים תזונה תשפיע מאוד ולעתים רק שילוב של צמחים ייתן את התוצאה המקווה שמשמעותה פרידה סופית מהבעיה. אם הבעיה אקוטית אז צמחי מרפא ודיקור הם הטיפולים המתאימים ביותר. יש כאילו שבידם להקל תוף פרק זמן קצר במיוחד. חלק מהמטופלים מגיבים טוב לחימום מקומי וגם זאת, בידי המטפל הסיני המיומן לעשות, אבל יש לזכור שחלק מגיבים מאוד רע לחימום וזה עלול להחמיר את מצבם. Ah Shi points מדובר בנקודות "עודף" רגישות במיוחד אשר אינן ממוקמות על המרידיאנים הקלאסיים. הנקודה נתנת לזיהוי על ידי מישוש ותגובת המטופל, כלומר איפוא שכואב שם נטפל. הנקודות משמשות גם לדיקור מקומי (לרוב בטכניקות פיזור) וגם כנקודות "רפלקס", כלומר כאילו שיש להעלים את הרגישות שלהן בעזרת לחיצה או דיקור במקום אחר (לרוב באזור שליטת המרידיאן). דפקים מנקודת ריאות סינית וטיבטית ברפואה הסינית הדפקים נבדקים כאשר האצבעות צמודות לחלק הדיסטאלי של פרק כף היד. לפחות בדרהמסלה למדתי אצל הטיבטים בדיקת דפקים אשר לפיה, מאוד בדומה להגדרות הסיניות, הדפקים נמדדו יותר דיסטלית. כלומר מה שאצל הסינים זה כליות אצל הטיבטים זה ריאות. לאחר תקופה בה שהיתי שם ובסין ספקנותי לגבי הדפקים גדלה. מסקנותי הסוביקטיביות הן שיש עם כל הסיפור הזה בעיה קשה. קודם כל משום שעוצמת הדופק תלויה באצבע הבודקת ולא במיקום. הנחת אצבע האינדקס באזור של הכליות הסיני תצביע על דופק חזק ולעומת זאת הנחת הזרת על אזור הריאות יצביע על דופק חלש. לכן אם בודקים עם אצבע האינדקס, הדופק החזק יכול להיות גם באזור הריאות וגם במיקום הטיבטי. מה שחשוב לדעתי זה איכות הדופק ולא מיקומו. איכות הדופק, ובעיקר עוצמה, מהירות, קצב, עומק, רוחב ואורך, כל אילו נותנים תמונה יותר מהימנה (אבל עדיין לא מדויקת מאוד) על מצב המטופל. ניתן להיעזר במיקום הדופק כדי לעקוב אחר המטופל מטיפול לטיפול. לדעתי יש להמליץ למטפלים להתבסס על נתונים מדויקים כמו תשאול ובדיקת לשון או בטן ולא על תחומים כמעט איזוטרים שאך מעט הגיעו למימנות טובה. ולעניין האוטיזם. נושא מעניין שכן הוא כמעט ולא נחקר ברפואה הסינית. יש מספר סוגי אוטיזים ולרוב הם מעורבים גם בפיגור מסוגים אחרים. לכן נמצא באוטיזם בעיות בג'ינג, לעתים חסר דם (יותר אופייני לאוטיזים שמופיע בגיל מתקדם), חסר יין או חום פנימי ולעתים מצבי ליחה וחום. כולם משפיעים על הלב , אבל לעתים גם סטגנציה וחום בכבד מעורבים וגורמים להתקפי אלימות. האבחנה כל כך מגוונת שהשאלה היא לא אם ניתן להגיע לאבחנה, אלא מה ניתן לעשות איתה. לצערי, במסגרת מגבלות הידע שלונ, יד מעט. אבל אם הייתי הורה לאוטיסט הייתי חוקר כל פינה אפשרית כדי להגדיל את המעט הזה לעוד קצת. וטיפה בהתייחסות אישית מתוך היכרות מקצועית עם התופעה. לעתים ההורים ממשכנים את חייהם למען הילד האוטיסט ושוכחים שיש לו אחים שגם משוועים לתשומת לב, ושוכחים שיש לו הורים שגם להם מגיע לחיות. לפי הכלל שככל שההורים יותר מאושרים כך גם הילדים שלהם יותר מאושרים, חשוב שההורים ידעו לבלות, לצאת, לשמוח, לסוע, ושיהיה להם זמן משלהם ולא שכל החיים שלהם יסובו סביב דבר אחד. תשוקה לקטניות תופעה של רעב למזונות מסוימים מוכרת אפילו ברפואה המערבית. למשל במחלת פיקה , לא עלינו, יש רעב המתבטא בקילוף קיר ואכילתו. מייחסים זאת לחסר בסידן. ברפואה הסינית מחייסים לטעמים חשיבות רבה. רעב למתוק מצביעה על חסר באנרגית הטחול ורעב למלוח על בעיה בכליות. מובן שהכל בעירבון מוגבל והכל מותנה בכך שתמצאנה בעיות נוספות המתאימות לאופי הבעיה ושכולן תכוונה לאותה אבחנה. ולגבי הקטניות, לצערי העניין לא מוכר לי. אבל יש קרייבינג ללחם, לשוקולד, לקולה, לקפה, אז עדיף שיהיה זה לקטניות שהם דבר מזין ומועיל מאשר לכל הנ"ל. מה שנקרא צרות טובות. אם הנושא מציק לך ולא סתם ברמת שאלה סקרנית, תכתבי שוב ואנסה לכוון אותך בשאלות כדי לברר אם קיימת בעיה. ככה הייתי ממליץ להמשיך להינות מהן. בחירת מין היילוד על טבלה שמסייעת לקביעת מין היילוד כבר שמעתי. להערכתי התוצאות נאמדות בסביבות חמישים האחוז. ולראיה, בסין עצמה לא סומכים על טבלאות ובודקים את העניין באולטרה סאונד. לצערנו משתמשים בשיטה זו כדי להפיל את התינוקות ממין נקבה, דבר שמשנה את הדמוגרפיה של סין בצורה משמעותית לדורות הבאים. תופעה זו אומנם נשמעת מחרידה, אבל יש לזכור שלסינים אין פנסיה ובן הוא תכנית הפנסיה של ההורים. אם זו בת , לא זו בלבד שהיא תעזוב את הבית ותדאג להורים של בעלה, אלא שהם גם צריכים לשלם לחתן על כך. מאחר שבסין מותר להוליד רק ילד אחד, מי שאין לו בן נידון לזיקנת עוני והשפלה. אין בזה להצדיק את השיטה, אבל כאן במערב, אם למשהו יש סיבה טובה לבחור מין יילוד (למשל במקרים של מחלות גנטיות) , מוטב להסתמך על שיטות מערביות מודרניות אשר מפרידות את הזרעים הזכריים מהנקביים. ועוד משהו קטן ומשעשע: אני מכיר זוג שרצה בת. הוא נסה את השיטות הסיניות והמסורתיות המומלצות, אלא שכמה ימים לאחר הנסיונות גילה שהתבלבל והשתמש בשיטות להולדת בן. זמן קצר אחר כך אובחן הריון והם השלימו עם זה שיהיה להם עוד בן, אלא שהאולטרסאונד האחרון מראה שזו דווקא בת...:-) דיברטיקוליטיס , דיביקולוזיס , סעיפים סעיף = דיורטיקולה. זהו כיס קטן הפורץ מהקיר השרירי של המעי הגס. יכול להתרחש בכל חלק מהמעי אבל לרוב באזור הסיגמואיד (האזור היותר קרוב ליציאה). גודלו בין 3 מ"מ ל 3 ס"מ והוא קיים ביותר מה 40% מהאוכלוסיה שמעל גיל 50. במידה שהדיברטיקולה עוברת דלקת היא גורמת לכאב ולפעמים לדימום. במקרים אילו היא נקראת דיברטיקוליטיס. ברוב המקרים מייחסים את הבעיה לעיכול לא נאות ולעצירות. תזונה מיעוטת סיבים תורמת רבות לתופעה זו. ברוב המקרים לא יחוש הלוקה בבעיה בשום דבר אבל כשיש הסתבכות אז ניתן למצוא אי נוחות בבטן, נפיחות, גזים, כאב וייתכן אף דימום. לרוב הבעיה משתפרת או נפתרת על ידי שינוי תזונה ורק במקרים של דימום קיצוני יש לאשפז בבית החולים. מאכז לשמוע שרופא גסטרו אנטרולוג לא נתן לך את ההסבר הפשוט הזה ועוד יותר מאכזב שלא הפנה אותך לתזונאי קליני. להערכתי, מטפל סיני טוב שמבין בתזונה (ואולי עדיף תזונאי שמבין ברפואה סינית) ייתן מענה חשוב לתופעה. זר קוצים לרופא שלך והמון בריאות והצלחה לך. שאלות מאיש לרן כליף 1 – in the extra meridians, exept the opening and coupled points we can see also Starting points and accumulation point. What is the porpouse of this points, what can we learn about them , are they practical and when it is right to needle them. 2 – Jiovani mention in it’s book: The faundation of Chinese Medicine, page 358 In man the GV can be used on its own, and in woman it is best combined with the DV... And then he details the points: SI-3 on the right BL-62 on the left LU-7 on the left and KI-6 on the right and the question is : why this last points: Lu-7 + Kid-6 are given in oposite side? Why the first point on the left and the secont at the right, as it’s usual to do when male is needled? Is that always when two extra meridians are combined? The second channel will switch it’s side? Or any other explanation? תשובה A to Q 1: Accumulation points are like "pressure valves" of these meridians as said in Nan Jing Chap 27 paragraph 13 : " When the rains (Qi) poured down from heaven, the ditches (meridians-Jing) became filled, .........then the surpluse of these flow into the single conduit vessels (Extravessels- Mai), never to return". So the Xi cleft points are for releasing excess Qi in acute cases, hence the sentence " never to return" means that this Qi cannot by itself return to the normal meridians path of Qi, so it converges in the Extravessels up to it's limit, then it bocomes pathologic, it is used in dispersion tech. The Xi cleft poits are generally needled in the same side of the active extravessel reflex points (i.e: insomnia and TMJ Rt. with Sp 15 Rt and St 30 Rt., you can needle Kid 9 R for the Yin Wei, you dont have to use the master point for that). The starting points are generaly used as reflexes of a problem or a treatment point to release an abdominal sign that is associated with that extravessel (i.e. St 30 QiChong is the starting point of the Chong Mai, if it is reactive you can release it with Sp 4 which is the opening point but is also the end point of the lower branch of the Chong that starts at St 30 and goes down the inner leg ; or for reactivity in GB 29, a point along the Yang Wei Mai, with or without sciatic like pains you can needle Bl 63 which is the starting point of the Yang Wei Mai. A to Q 2: This is called Qiao topological treatment and has many applications in Japan, it is used for both man and woman, in Japan they use Ion Cords or gold and silver needles to inhance the effect, The SI 3 is on the right to release excessive liver fire (SI 3 is wood of fire) from the GV domain in the lower DanTian (CV 6-4) which is the also dominated by the CV itself, Lu 7 on the L is used to lift the Qi up the CV line utilizing the Yin Qiao Mai ability to move matter on the anterior midline via the CV. All this release congestion from the lower part while propeling it frontally to energize the lungs, the stomach and the sea of marrow (brain and especially the sensory organ of the face - eyes, nose). In Japan they also do this with the Chong-Yin Wei and the Dai-Yang Wei, it is called Wei topological treatment. Master Yoshihiro Kawai is the most prominent in our days utilizing such strategies. Ran Kalif D.Ac. טיפול לאחר תאונה וחבלה חבלות כהות גורמות לחסימת צ'י ודם. לעתים סטגנצית הדם חמורה עד מצב שמעכב החלמה. הטיפול של מטפל בשיאצו יכול להתמקד בעיקר בטווינה עדינה ביותר באזורים הנפגעים, מגנטים להנעת הצ'י והפנייה למטפל בצמחי אשר יכול לתת פורמולת צמחים להנעת צ'י ודם ולהרגעת כאבים. אם המצב תקין ורק כואב, אין שום בעיה לקחת למספר ימים משכחי כאבים קונוונציונלים. בטווח של כמה ימים אין נזקים ידועים. דיקור יכול לסייע להפחתת כאבים, אבל אני חושב שמה שהמלצתי מספיק ואין צורך להכביד בטיפולים. אה - יש גם תוספי מזון הנחשבים למחישי החלמה (אבל כאן באמת תלוי מה נפגע), ולמעשה כל מולטי ויטמין מאוזן עם מינרלים (למשל סטרס טאב עם אבץ) מסוגלים לשפר את המצב. פוטון ומזרונים הכירופקרטים הם המומחים במזרונים, אבל גם לי יש מה להגיד. ביפאן ובתאילנד ישנתי בהמון בתים בהם ישנים על פוטונים במקרה הטוב ומחצלות במקרה היותר צנוע. באופן כללי התרשמתי שיש להם פחות כאבי גב מלנו, או אולי הם מתלוננים עליו פחות. בשורה התחתונה נראה לי שמה שנוח למשהו, זה מה שהכי טוב גם לגב שלו. ברור שמזרון 10000 שקל לא ימנע כאבי גב כמו שפוטון לא ישפר אותם. אז השאלה היא בעיקר נוחות. מה שחשוב להקפיד זה התרגילים והמתיחות עם בוקר כשאנו נפרדים מהמזרון. הפרעה בהיפופיזה בגיל שש למרות שבעיות בהיפופיזה מטופלות בהצלחה רבה בעזרת כלים של הרפואה הסינית, כל מטפל בעל נסיון יחשוש לטפל בילדה בת שש. עצירת הטיפול הקונוונציונלי והמרתו בטיפול המשלים לא רק שאינו מבטיח תוצאות, אלא מעלה את הסיכון שלאחר כשלונו, נשאר עם בעיות ההתפתחות של הילדה. עם זאת, אשמח אם תפרטי כאן את הטיפול התרופתי שהילדה מקבלת, תגובתה, משך הטיפול (לרבות מינונים) ותופעות לוואי במידה שהופיעו. אולי ניתן לצמצם משהו מהאספקטים הפחות נעימים של הטיפול. בברכה ובהצלחה. טיפול באנמיה כאמור האבחנה המבדלת מאוד מגוונת. תוספי מזון אומנם יכולים לרוב לתקן אנמיה, אך ההשפעה זמנית וכשחדלים לקחת אותם הבעיה חוזרת. יש להתמקד בגורם שמונע ספיגת צ'י והפיכתו לדם. מלות המפתח הם בירור תזונתי, כדי לבדוק אם יש חסרים אובייקטיבים, וטיפול לפי אבחנה. כיוון שאני יותר באוריינטציה של צמחים אז נראה לי שזה הכיוון. עם זאת ראיתי מקרים לא מעטים שדיקור ושיאצו תרמו לא פחות. ההרגשה (הלא מדעית) שלי שבמקרים שהאנמיה היא על רקע חסר צ'י בטחול, שיאצו או דיקור עשויים להספיק. במקרים שיש מעורבות של כמה איברים, או חסר יין, או שהמקור הוא לא מצ'י הטחול, רצוי לשלב צמחי מרפא. זה מבחינת האסטרטגיה. השאלה מהו תחום התמחותיך, צמחים? דיקור? מגע? תזונה? מה שלא יהיה, בכל אחד מהם ניתן לתרום. טבעונות ברפואה הסינית אמנם יש כמה רעיונות משיקים כמו הקפדה על מזון המכיל מינימום כימיקלים, מינימום ריסוס, אינו שמן מדי או מטוגן מדי, וכו', אבל התפיסה הסינית די רחוקה מטבעונות. קודם כל התפיסה הסינית אינה צמחונית. הגישה היא לגוון את המזון אבל לא להגזים. אוכלי הבשר ימצאו שבמקום האנטריקוט יש להם צלחת אורז או איטריות עם נתחים קטנים של בשר או דגים. כלומר למעט בחלבונים מן החי. הצמחונים (מטעמים אידאולוגים, כיוון שטעמים בריאותיים מנקודת ריאות סינית לא נלקחים בחשבון) יצאו תפריט עשיר, טעים ומאוזן ללא בעיות בעזרת ההסתמכות על סויה, טופו, ומי שאוכל ביצים אז גם ביצים. לעומת זאת מוצרי החלב נדירים לשימוש ומתייחסים אליהם כמו מזון עשיר אנרגיה ולא כמו "חטיפי בריאות" המקובלים במערב. הסינים בפירוש אינם מצדדים באכילת פירות רבה. פרי הוא ממתק שיש לאכלו מחוץ לארוחה. לרוב מומלץ לטגן אותו או לאפות אותו מעט כדי לנטרל את ה"קרירות" שלו ולמנוע פגיעה במערכת העיכול שהיא מעין מנוע הדורש חום רוב הזמן. פירות טריים יש להרבות בימים חמים , כיוון שהם מזינים את היין והנוזלים ומונעים פגיעות קיץ. היחס לירקות הוא חיובי מאוד. להרבות כמה שיותר. אבל גם את אילו יש לחתוך לרצועות ולהקפיץ. הקפצה היא טיגון זריז באופן שכמעט לא נספג שמן. ההקפצה מונעת מהקור של הירקות לפגוע באנרגית הטחול לבלב (הקשורים למטבוליזם בגוף) אך אינה פוגעת בויטמינים ובמינרלים של הירק. תזונה לפי הרפואה הסינית היא תורה שלמה הקשורה למאפיינים אישיותיים ובריאותיים של המטופל. היא אינדיבידואלית וכל אדם יכוון את התזונה שלו לפי דפוסי הבריאות האישיים שלו. הטבעונות היא תפיסה יותר כללית, כיוון שהיא ממליצה דרך שלטענתה מתאימה לכל האנשים, כמעט. הסינים מאמינים שטעם טוב של מזון מחזק את הגוף. דגנים הם חלק עשיר ועיקרי בתזונה. גיוון (לפי צבעים, טעמים וריחות) הוא חלק בלתי נפרד מהבריאות. שינויים לפי תקופות השנה משפיעים על הארוחה. אילו נתונים שקשה למצוא אותם בטבעונות המערבית. המושג טבעונות הוא גם לא חד משמעי. זה כולל מזון טבעי מן החי? מזון לא מבושל? מזון מקרוביוטי? טבעונות לפי ד"ר שלטון (צרופי מזון) היא לא לפי אן ויגמור (עשב חיטה). הגישות מאוד שונות וקיצוניות, אבל כל אחת טוענת שהיא הטובה ביותר, בעוד שהגישה הסינית מציעה תזונה אישית לכל אדם (ובשום שלב הכוונה לא הייתה לאוכל השמנוני של המסעדות הסינית). בסך הכל יש תפיסה משיקה אבל לא ממש חופפת. צמחונות ותפיסה סינית הסינים ידועים ככאילו שאוכלים כל דבר שזז ושאינו מכונית. תפיסת הצמחונות אינה מ פותחת בסין כמו באזורים אחרים במזרח, אף שהנושא קיים ומוכר במידה מסוימת. אפילו המילה צמחוני לא ממש ברורה להם (אני הסתובבתי עם פתק בסינית שאמר: "בבקשה, לא לתת לנושא פתק זה כל מאכל שיש לו פנים" ונקלעתי לדיון בלתי מובן בסינית אם לשרימפסים שבצלחת שלי יש או אין פנים... אבל ברפואה הסינית יש מרחב עצום לכל שיטות ותפיסות התזונה. היא מתאימה את עצמה לצרכים ולתפיסות של כל אדם. לכן אין בעיה להיות צמחוני וללכת על פי עקרונות התזונה הסינית. דגנים ברפואה הסינית אצלנו מקודש הלחם. דורות לומדים עליו בהקשר של עבודה, תורה, המאכל העיקרי. מחסומים נפשיים מונעים הסרה של סובסידיות. לחם נחשב למרכיב האוכל העיקרי. במזרח זה בעיקר האורז. או בצורה רחבה יותר: דגנים. המושג "דגנים" הוא אפילו חלק מהמושג צ'י = אנרגיה של הגוף כולו. הדגנים נחשבים בעיקר מאוזנים באנרגטיקה הסינית. הם לא מאוד יאנגים (כמו בשר אדום ותבלינים מסוימים) ואינם מאוד יינים (כמו פירות ואצות מסוימות). הם באמצע. אבל גם בתוכם קיימת התפלגות מסוימת. כלומר, רוב הדגנים, יחסית למזונות אחרים, נחשבים ניטרלים, אבל בינם לבין עצמם , חלק יותר מחממים וחלק יותר מקררים. אורז נחשב למאוזן ביותר (המלא יותר קריר והמלוטש יותר ניטרלי עם מעט חמימות). לגבי התירס, אם השימוש בו במצבו הטרי אז הוא מקרר. אם השימוש בו כדגן בצורת קמח (וכנראה גם פופ קורן) אז מצבו יותר חמים. חיטה, סובין חיטה, שעורה (גריסי פנינה, קוואקר וכו') נחשבים למקררים. גריסי הפנינה והקוואקר אפילו מונעים הצטברות ליחה ומחזקים את הטחול לבלב שאחראיים על חילוף החומרים בגוף. חשובה כמובן גם דרך הכנת הדגנים. אפיה של דגנים בתוך מים לזמן ממושך או הפיכתם לדיסה מנטרלים את הקרירות שלהם במידה מסוימת והופכים אותם למחזקי צ'י טובים. מאידך, שימוש מרובה בדגנים, בעיקר כאילו שהותפחו עם שמרים, הוא קרקע ליצירת ליחה (באחדים מייחסים לה את תופעת הקנדידה). פגיעה מחיסון מבחינה סטטיסטית קיימים מצבים בהם הילד חוסן והחיסון לא תפס. זה לא שהשעלת הופיע בגלל החיסון אלא למרות החיסון. יותר עניינה אותי התופעה של למה חיסון בילדים מסוימים מזיק ובאחרים לא, ופחות הוטרדתי מהשאלה של מה קורה אם החיסון לא תופס והילד נדבק, אבל אני חושב שהתשובה די אחידה. להערכתי, בהיות הטחול של הילדים כה חלש, תגובתו אינה מספיק חזקה "ללמוד" את הפתוגן המלאכותי שפולש אליו, קרי החיסון. לכן אני ממליץ לנתר את מצבו של הילד, וילד שביום מסוים הטחול פחות חזק מהרגיל, פשוט לדחות את החיסון ליום מוצלח יותר. הקשר בין הטחול לריאות ברור וידוע. בילדים הטחול עלול לשבש את הטרנספורמציה ולהפוך מזון לליחה במקום לצ'י. חלק מזה קורה כל הזמן ובאופן נורמלי ועודפי ליחה מתפנים דרך העור, הנשימה, העיכול והשתן. אלא שאם הריאות גם חלשות אז התפקיד המפזר שלהם מתקשה לפנות את מה שהועמס עליהן ולכן כל כך הרבה מחלות נשימה בילדים. אם הריאות לא הגיעו להבשלתם, התפקיד המפזר ומניע של הריאות לקוי גם בגיל יותר מתקדם. יתכן שהילד מצליח לסגור פערים בהרבה תחומים אבל זוהי חוליה שעלולה להיות יותר חלשה. למרות זאת, הטחול עדיין ישחק תפקיד עיקרי (המדובר עד גיל חמש לערך, אח"כ פחות). חיזוק הריאה אומנם מתבקש אבל יש לזכור שמעורבים בו גורמים פרה נטליים ולכן זה יותר קשה. את הטחול יש לשמור בכל עת ולכן המרכיב הטפולי העיקרי של הילד הוא תזונה כמניעה וצמחים כתיקון. לאמוני הדיקור בילדים (ואני לא מת על זה) , אפשר גם. תינוקת אלרגית ברור שבשלב זה יש לצמצם לילדה את מירב החשיפה לאלרגנים. זה שהיא יונקת זה טוב אבל לא מספיק. גם החלב שלך מקורו בתזונה שלך ולכן אם רוצים להתחיל בטיפול, חשוב שאת בעצמך תעברי אותו. למשל תזונה וצמחי מרפא מתאימים אשר דרך החלב יעברו לתינוקת. מדובר לא רק במעבר של חומרים ברמתם הביוכימית אלא גם מעבר של צ'י (אנרגיה) שלפי הרפואה הסינית מניעה את כל תהליכי הגוף. אם מתכננים לעבור לפורמולה, במצבים אילו אולי עדיף להשתמש בנוטרמיגן. זוהי פורמולה המפורקת ליחידות מזון קטנות שאינן מעוררות אלרגיה. יותר יקר אבל הרבה יותר בטיחותי. נדמה לי שקופת חולים עשויה לסבסד את המחיר שלהן. בגיל כזה, בהנחה שהתינוקת אינה יונקת, ניתן לשלב צמחי מרפא עדינים המתאימים לחתך הגיל המתואר. לעתים זה עוזר מאוד. בהצלחה ואם צריך מידע נוסף אשמח לסייע קרוהן רזון וכושר כושר להעלעת מסת גוף פירושה העלעת מסת שריר ולא מסת שומן. לכן הכושר עצמו אינו מרזה אלא אם באמת, במקביל אליו התזונה אינה מתאימה. לאחר פעילות גופנית יש לאכול חלבון מאוזן אם רוצים לפתח מסת שריר. בגלל מגבלת האוכל אצלך קשה לדעת מה מתאים לך ומה לא. זהו מרכיב אינדיבידואלי ורק עם תזונאי קליני ניתן לבצע זאת באופן פרטני. לגבי סוג הכושר הנבחר, הייתי מתחיל בפעילות מתונה ופחות אירובית ולאט לאט מתקדם. לא כל כך לפי מה שממליצים לי אלא לפי מה שאני אוהב. לדעתי כדאי לשלב אמנות לחימה מזרחית "רכה" לפחות בשלב התחלתי, משהו כמו טאי צ'י או איי קי דו וכו'. הנעת הגוף בדרך המתאימה משפרת חימצון רקמות, צבירת אנרגיה, תורמת לבריאות הכללית ובהמשך גם למשקל. בשורה התחתונה, חפש תזונאי קליני שמכיר היטב את נושא ה IBD ויודע גם רפואה סינית. לאחר אבחנה סינית יסודית שתמקם את מחלת הקרוהן שלך באבחנה הנבחרת, ניתן יהיה להתאים לך תזונה לפי טעמך ולמלא את המסה החסרת. בהצלחה. לב ברפואה הסינית התאור שניתן כאן על הלב מאוד ממצה ומשקף את התפיסה המקובלת ברפואה הסינית. ניתן להוסיף שבקשרי יין יאנג מזווג אליו מרידיאן המעי הדק, אשר פתולוגיות שונות של הלב עוברות דרכו ולפעמים מוצאות ביטוי בשלפוחית השתן. כבן זוג לשכבה נמצא את הכליות. שניהם מרידיאנים יינים ואחוריים, אחד ביד ואחד ברגל. הקשרים בניהם מוכרים והם מווסתים זה את זה בעיקר ברמת הנוזלים. מבחינת חמש הפאזות קיים קשר מווסת בין אלמנט האש (הלב) לאלמנט המים (הכליות). ואם מדברים על חמש הפאזות , הרי ששותפים ללב הם הפריקרד, המעי הדק והתלת מחמם. עד כאן דברים מוסכמים והנה הסתייגות קלה: זה שבניי צ'ינג כתוב שהלב מייצר דם והופך אותו לאדום לא אומר שדברים בסין לא השתנו והתפתחו. רפואת הצמחים בסין אינה מדגישה אלמנט זה ולמרות שאנו מוצאים צמחים לא מעטים המחזקים את הדם בלב, הרי שכשאנו מגיעים לייצור הדם עצמו אנו נעזרים בצמחים המשפיעים על הטחול, הכבד ואפילו הכליות. הסינים ידעו לפתח את הרפואה הסינית בהתאם לתוצאות הקליניות ולנסיון המצטבר. לעומת זאת, חלק מאיתנו נתקע בספרות שמלפני 2000 שנה ומקבל את הכתוב בה כאילו כל פסוק היה קדוש ונכתב על ידי אנשים רוחניים שאינם מסוגלים לטעות. ושוב - מכיוון שברמה הקלינית זה לא משפיע, אז זה נשאר בגדר דיון פילוסופי בלבד. צ'י מולד כל תהליך בגוף זקוק למעין "הצתה ראשונית" שתפעיל את שרשרת הפעולות שבעקבותיה. פעולת הצתה זו מבוצעת על ידי הצ'י המולד. בתפיסה המערבית נחוצה אנרגית שפעול להתחלת תהליך. התהליך היה מתקיים בכל מקרה גם ללא אנרגית השפעול, רק שאז הוא היה נמשך זמן מעבר למתואר (שנים? אלפי שנים? ) והיה דורש מאגרי אנרגיה גדולים מהרגיל. גם האנרגיה המנוצלת או נפלטת בתהליך זה היתה מעבר ליכולת סיבולת הגוף. כמובן שזה רק רעיון. אז מעבר למשמעות המולדת של הצ'י המולד, יש כאן משמעות פיזיקלית חשובה. לכן מיקומו ומעורבותו בייצור הדם (ובייצור כל דבר אחר). גיל המעבר (לפי כתבה של אופק אורון) תקופת גיל המעבר היא בסביבות גיל 50, ומאופיינת בהפסקת הדרגתית של הווסת, עד להפסקה מוחלטת בייצור האסטרוגן על ידי השחלות. רוב הנשים בתקופה זו מתנסות בתופעות קלות או חמורות, העלולות להימשך כשנה או מספר שנים. בין התופעות הנפוצות מופיעים: גלי חום והזעות, נדודי שינה, חוסר מנוחה, עצבנות, סחרחורת ויובש בנרתיק. בפרק זמן זה נרשמת עלייה ברמת הסיכון לחלות בסרטן השד או בסרטן הרחם, ונוצרת בעיה של נטילת סידן (אוסטיאופורוזיס), המתבטאת בהיחלשות מסת העצם ובשברים בחוליות עמוד השדרה, בראש הירך ועוד. הטיפול הקונבנציונלי העיקרי הוא טיפול בתחליפי הורמונים - אסטרוגן ופרוגסטרון. בטיפול זה יש סיכון מסוים, והוא אסור על נשים עם גידול סרטני ברחם או בשד, מחלת כבד וקרישי דם. כמו כן, מפריעים תחליפים אלה מפריעים לספיגת ויטמינים. על פי הרפואה הסינית, מזוהים הסימפטומים שהוזכרו לעיל עם סינדרום המכונה חוסר ין. המונח ין אוצר בחובו את המושגים: קור, מים, רטיבות, מוצק, לילה, מנוחה ועוד. כשאנרגיית הין חסרה, יש יותר ביטוי יחסי לאנרגיה המשלימה, אנרגיית היאנג. באנרגיית היאנג מצויים המושגים: חום, אש, יובש, גאז, יום, אקטיביות ועוד. מכיוון שבמצב חוסר ין יש יותר ביטוי ליאנג, אזי יופיעו יותר תופעות חום, כגון: יובש בנרתיק, חוסר מנוחה, צימאון וגלי חום. מכיוון שהין הוא זמן הלילה, אז כשהין חסר מופיעות תופעות ליליות, כגון נדודי שינה, הזעות לילה וכו'. כמו כן, בחוסר ין קלאסי הלשון תהיה אדומה עם חיפוי מועט או חסר, והדופק יהיה דק ומהיר. הטיפול התחזוקתי של הין ראשית חוכמה, יש להימנע ממזונות מחממים המכלים ין, כמו קפה, אלכוהול, פלפל חריף, פלפל שחור, חרדל, בשר, ג'ינג'ר, חזרת, הל, קינמון, שמן סויה, אגוזי מלך ועוד. מזונות מומלצים כוללים: דוחן, חיטה מלאה, גריסים אצות, טופו, שעועית לימה, שעועית מש, שעועית ירוקה, מלפפון, עגבניה, סלק אדום, אננס, בננה, אגס, תפוח, ענבים, אבוקדו, קרמבולה ומנגו. מהחי אפשר להוסיף ביצה אורגנית, יוגורט עזים וסרדינים. להעשרת סידן בגוף מומלץ להימנע ממזונות המכילים הרבה זרחן, שמגביל את ספיגת הסידן בגוף, כגון בשר, ולהרבות במאכלים מחזקי ין, שהם גם עתירי סידן, כגון: ברוקולי, כרוב, אצות, גרגר הנחלים, טחינה וסרדינים. לנדודי שינה מומלץ לשתות כשעה לפני השינה חלב עזים. קפה מפריע ומחליש את אנרגיית הין וגורם לעצבנות, לדילדול מאגרי הסידן ולקשיי הירדמות, ולכן מומלץ להימנע ממנו ולעבור לתחליפי קפה. הטעם החמוץ הוא בעל השפעה מכווצת, ולכן עשוי להקל על ההזעות. המזונות המתאימים יהיו: אננס, אוכמניות, זיתים, יוגורט, מנגו, עגבניה, ענבים, פטל, פרי הדר, קיווי, קרמבולה ושזיף. אכילת לילה מחלישה את הין, על כן מומלץ לאכול את ארוחת הערב בין השעות 18-19 ולא יאוחר מזה. לנשים, הסובלות מתופעות חמורות יותר בתקופה זו, מומלץ, למשל, גם טיפול בדיקור ובצמחי מרפא סיניים במקביל להנחיות התזונתיות. עלויות טיפול המחירים המקובלים נעים בין 60 ש"ח ל 200 ש"ח לטיפול ויותר. חלק מהטיפולים כוללים בנוסף לדיקור גם המלצות בתזונה, צמחי מרפא סיניים ולעתים גם טיפול במגע. דברים אילו מובן שכדאי לברר קודם. בנוסף, יש לזכור שלא כל מטפל יקר הוא מטפל עדיף. בעידן שבו הפרסום לעתים משפיע מאוד צריך להזהר: ככל שהמטפל מפרסם את עצמו יותר כך הוא מעיד שהוא נזקק יותר לפרסום, דבר האומר דרשני. ולבסוף, כיצד נבחר מטפל? איך בוחרים (לבחור) מטפל? קיים קושי לבחור רופא טוב, לא כל שכן מטפל בתחום פחות מוכר. אז איך בכל זאת נבחר ונדע אם הוא מתאים לנו? להלן מספר הצעות: א – ניתן לברר דרך המלצות או חברים לגבי יחס למטופלים, מענה טלפוני, אמפתיה למטופל. ניתן אף לצור איתו קשר ישירות בטלפון ולשאול אם סוג הבעיה שלכם היא מתחום התמחותו. ב – אם המטפל מבטיח לכם מאה אחוז הצלחה תברחו ממנו. אם הוא מבטיח מאה אחוז מאמץ (אין כאן רמיזות פוליטיות) אז ניתן לתת בו אימון. ג – על המטפל להתעניין ברקע רפואי מערבי, לגלות בקיאות בממצאי מעבדה. אמנם ידע ברפואה מערבית אינו חופף ידע ברפואה סינית, אבל רצינות בתחום אחד יכולה להעיד על רצינות בתחומים נוספים. ידע והתעניינות יכולים להעיד שהמטפל גם יודע להזהר מנזקים ותופעות לוואי של הטיפול המשלים. ד – המטפל מנהל תיק רפואי מאורגן של המטופל שלו ורושם בו כל דבר מדי מפגש. ה – המטפל מבוטח בביטוח אחריות מקצועית בתחום בו הוא עוסק. ו – המטפל למד במוסד מוכר (לפחות שלוש שנים שיאצו או ארבע שנים רפואה סינית) ואל באיזה מקום עם קורס קקיוני. ז – המטפל נותן חשבונית מס בסוף הטיפול. שוב , זה אולי אינו מעיד על ידע ונסיון אבל אני מחשיב את זה למשהו... בנוסף ניתן ללכת למרכזים שכבר מיינו את המטפלים שלכם וחסכו לכם את העבודה. למשל קופת חולים כללית מבצעת מיון טוב למיטב ידיעתי, גם של מטפלים לא רופאים (שאיכותם לרוב גבוהה יותר). קיימים מקומות מוסדרים אחרים כמו בתי ספר שונים או בתי חולים. מעבר לכך קיים הימור מסוים, אבל צריך לזכור שאפילו בחירת מטפל מדהים, לא תמיד תניב תוצאות טובות, ולפעמים מטפל עם רמת ידע ונסיון בינוניים נותנים תוצאות טובות יותר. כך שלאישיות המטפל והקליק עם המטופל יש ערך גדול לכשלעצמו. מוקסה מוקסה הוא צבר עלים (לרוב מהצמח ארתמיסיה ולגריס שהיא לענה מצויה) המובער בקרבת נקודות הדיקור לשם חימום המקום ו/או חיזוק הצ'י. אנו מבדילים בין מוקסות עקיפות אשר יש תווך החוצץ בינן לבין הגוף (או חומר מסוים או האוויר עצמו), לבין מוקסות ישירות שפעולתן לעתים שונה. למוקסה יש התוויות נגד מרובות וכדאי להציץ באתר של תמורות כדי לקרוא עליהן : www.tmurot.org.il בניגוד למוקסה העקיפה או המוקסה הישירה המופיעה כחרוט גדול, מוקסה בגודל גרגר אורז או סומסום היא פחות יאנגית מהמוקסה הרגילה בסיגר או בתפזורת. היא אמנם מכניסה חום אך אינה מיבשת את הנוזלים, האפקט הוא כמו של מחט. מאחר ואינה פוגעת בנוזלי הגוף (יין) ניתן להשתמש בה גם במצבים של חסר יין. תפקידה לגרום לסטימולציה של הנקודה ולהביא Qi ודם לנקודה. היא אינה מיבשת נוזלים כמו המוקסה הרגילה. במצבים של חסר דם, למשל– נשתמש במוקסה ישירה בנקודות המחזקות דם. ספורט , פעילות גופנית חסרי צ'י מין הראוי שיעסקו בספורט רגוע המשלב נשימה וריכוז. זוהי דרך נהדרת לאגור צ'י. טיפוסי חום ועודף יכולים לפזר עודפים על ידי פעילות מאומצת. אך יש להזהר. פעילות ספורטיבית תחרותית שוחקת מפרקים, פוגעת בג'ינג ומכלה את הצ'י - קודם של הטחול ואחר כך של הכליות - . ובשורה התחתונה, ספורט זה חשוב ונהדר. יש אנשים שאם היו אומרים להם לעסוק ביוגא או טאי צ'י הם היו נשברים די מהר, אבל עיסוק באמנות לחימה אקטיבית תתאים להם ולהיפך. האידאלי לשלב בין שניהם (לכן אני סבור שאמנויות לחימה שונות אכן משלבות בין הרוגע, הריכוז, הנשימה, האקטיביות והעלאת דופק פרועה). זהו היין והיאנג. עודף משקל עודף משקל הוא עיניין מרתק ברפואה הסינית אך בגלל הקושי לטפל בו ממעטים המרפאים הסינים לגעת בנושא. הסינים בעבר לא התמודדו כמעט עם בעיה זו, הן בגלל הגנים שלהם והן בגלל התזונה היחסית מאוזנת. שמן חולה טופל בהקשר למחלתו. שמן לא חולה הרוויח כי זה סימל עושר ומעמד גבוה. עד היום המילה "שמן" היא שם חיבה לילד ולא כינוי גנאי. בהשמנה יש לקחת בחשבון לא רק מה אוכלים אלא כמה נספג. חישוב קלורי לא יפתור את הבעיה אלא לכל היותר יטפל בה סימפטומטית. הטיפול חייב לכלול לא רק המלצות מה לבצע וטכניקה לדיכוי תאבון שעובדת רק באופן זמני, אלא, ובעיקר, כלים טיפוליים מעשיים שיאפשרו למטופל להתמודד את בעית עודף המשקל ביום יום. ברוב המוחלט של המקרים מדובר באכילת יתר. מי שאינו אוכל אינו משמין!!! אך במיעוט המקרים יש לשלול אפשרות של מטבוליזם לקוי כמו במקרה של פעילות נמוכה בבלוטת התיירואיד, בעיות גנטיות , מטבוליות או אחרות. כך שרק מחט באוזן ודף דיאטה יעשו את העבודה לזמן מוגבל מאוד ואחר כך – בחזרה למעגל המשמינים. כאן נזקקים להתערבות שבועית לזמן ממושך, המון כוח רצון של המטופל ולא רק, המון השקעה של המטפל. אני עובד עם ילדים שמנים ולרוב אני ממליץ להתחיל באיזון הגוף ללא שאיפות להרזיה. התהליך הראשוני אורך כשלושה חודשים. במהלכם הילדים לא מצפים להרזות, אבל לרוב חלה ירידה במשקל. בחלק מהמקרים התהליך מעודד אותם להתמיד ולשנות אורח חיים (התעמלות, תרגילי נשימה, פעילות בתחומים אחרים, תחביבים ועוד). חשוב שאותם הרגלים ירכשו לפני תהליך ההרזיה ולא במהלכו. אם הם נרכשו , כי אז יש סיכוי מסוים שהילד יתמיד במלאכה. אגב, משפחה שאינה משתתפת בתהליך מכשילה את הילד. לא יתכן שהילד יעבור דיאטה וההורים יזללו שוקולדים ועוגות שמרים. שילוב של שיאצו בתהליך הטיפולי עשוי להועיל מאוד. אמנם השיאצו אינו ממיס ואפילו גרם שומן, אבל הוא מבצע מספר פעולות החשובות לתהליך ההרזיה: הוא משפר נשימה ומזרים חמצן לגוף – דבר הנחשב ברפואה הסינית כגורם המאזן ומשפר מטבוליזם. כמו כן הוא משפר מצב בריאותי כללי דבר התורם לתהליך זה אף הוא. אך החשיבות הגדולה שלו היא שיפור היענות המטופל לטיפול. טיפול תזונתי מתאפיין בביקורים שביניהם חוץ ממטלה לא נעימה (המנעות ממזון) אין בניהם כלום. השיאצו מחזק את המוטיבציה לבקר אצל המטפל, משפר את האימון והקשר איתו, נותן למטופל תחושה שגם אם הוא עדיין לא ירד במשקלו בכל זאת השיג רווחים מהטיפול. תקשורת טובה בין המטפל בשיאצו לתזונאי מאפשרת טיפול במצבי שבירה אקוטיים של המטופל. שבועת הרופא ראשית לעניין האמונה. הסינים אינם חושבים שהמטופל חייב להאמין בעצמו על מנת שהטיפול ישא פרי. העובדה היא שהם משתמשים לא מעט בטיפולים בוטרינריה וברפואת תינוקות וילדים. אבל מובן שאמונה מסייעת לטיפול ולכל טיפול, ובעיקר מסייעת להתמיד בתרגילים ובתזונה שהמטפל ממליץ. ולעניין שבועת הרופא. כיוון שעברתי את טקס שבועת הרופא כשסיימתי את לימודי בתל אביב, ועוד פעמיים טקס דומה בצבא, אני יכול להצהיר (ולא להשבע) שהטקס מיותר, לא אמין ושרוב הנשבעים בו אינם מקיימים את כל התצהיר. כדי לחסוך אי נעימות זו ממני פשוט לא נשבעתי. אי אפשר לחייב אדם לטפל במי שאינו מסוגל. אין הכוונה לטיפולי חירום שאז אני מחויב לטפל גם באויבי הגדול ביותר. זו שאלה של חיים ומוות. מדובר על טיפולים לאיכות חיים. טיפולים אילו כוללים דבר חשוב שברפואה הקונוונציונלית אמנם נדרש אך לא מודגש: חינוך. חינוך לאיזון ולהרמוניה. אם ההרמוניה שלנו מתנגשת, אם המטופל לא מעוניין לקבל ממני דבר למעט טיפול טכני, אם אני חש שאיני מסוגל להשמש דמות מחנכת ומורת דרך למטופל, אולי מוטב שלא אטפל בו גם אם הוא מבקש. ובוא לא נהיה תמימים, האם אני מחויב לטפל בכל מי שרוצה טפול? ומה לגבי אילו שרוצים את הטיפול ללא תמורה (והכוונה לא רק לתמורה כספית, לפעמים פידבק חיובי וחיוך שווים לא פחות), או אנשים קרובים שלמרות רצונם יש קושי באיכות הטיפול וניהולו. אז שבועת הרופא אולי מתאימה לבעיות אקוטיות, אבל לבעיות כרוניות לא הייתי ממליץ להפעילה, ולו גם למען המטופל עצמו. חומץ ברפואה הסינית מוזכר החומץ כחומר חמים, חמוץ ומריר החודר למרידיאני הכבד והקיבה. לחומץ השפעה מורידה (ולכן מתאים למצבי רוח כמו בדימום מן האף, או למצבים בהם אנו רוצים לנקות את הגוף מפרזיטים למשל) והוא מתקשר לאלמנטים של אש ועץ. הוא תומך ביאנג, מחזק צ'י, מיבש לחות, מייזע, מניע דם סטגננטי, מסלק קור, נוגד רעלים. אינו מתאים למצבי חסר יאנג במחמם האמצעי. אבל מדובר בחומץ סיני, הווה אומר חומץ אורז. כדי לדעת מה האנרטיקה של כל חומץ לסוגו (הדרים, סינטתי, תפוחים, בן יין וכו') יש להכיר את תכונות המרכיב העיקרי של החומץ: החומצה האצטית, ואליו להוסיף "מגע קל" של תכונות חומר המוצא שלו. המרכיב החשוב של החומץ הוא החומצה האצטית. מדובר למעשה בחומצת שומן בעלת שני פחמנים בלבד. לחומצות שומן ארוכות שרשרת תכונות מייצרות ליחה ולרוב מחממות. בחומצות קצרות שרשרת התכונה החומצית (הצד המשחרר מימנים במולקולה) היא הדומיננטית (ותעיד על כך הקוטביות של המולקולה) ולכן יש להחשיב את החומצה האצטית יותר כחומצה מאשר כשומן. רוב החומצות הן בעלות אופי יאנגי בעוד שרוב הבסיסים בעלי אופי ייני. אלא שהגדרה זו מתייחסת לרוב לחומרים לא אורגנים. בחומרים אורגניים, ובעיקר בעלי אופי שומני אלמנט היאנג שומר על ההיבט המחמם שבו אבל אינו פוגע ביין ולעתים להיפך, מחזק אף את היין. לכן חומצות אורגניות חלשות (מזון חמוץ) מכווצות, שומרות על הג'ינג והיין, חומן יכול להניע את הצ'י והדם (אם כי ישנם מקרים שזה עלול לפעול להיפך). שימוש בכל חומץ להערכתי יעשה את הפעולות לעיל, בנוסף לתכונות הספציפיות לפי חומר המוצא של החומץ. בצמחי מרפא מקובל לעבד אותם במהלך הפקת החומר ולא, כמקובל במקרים מסוימים עם אלכוהול,לאחר תום ההפקה. כלומר, נטרול רעילות צמח נעשית במהלך העיבוד שלו ולא לאחריו. למרות האמור לעיל, הוספת מעט חומץ לתזונה באותו זמן בו אנו משתמשים בצמחים אסטריג'נטים (חמוצים / מכווצים) עשויה לתרום לחיזוק המטרה. אבל מדובר כאן בחיזוק האנרגטיקה אליה אנו שואפים ולא בנטרול היבטים לא רצויים שמצויים בצמח המרפא. בישול צמחים אם מדובר בצמחים נאים יש לבשל אותם לפי ההוראות הקלאסיות. כלומר מינרלים וצמחים רעילים כשעתיים. ואז להוסיף לתמיסה את רוב הצמחים למשך כעשרים דקות ואז, 2-3 דקות לפני הסיום להוסיף את הצמחים הארומטים לבל יתנדפו השמנים האתריים שלהם. בד"כ ממליצים על שלוש כוסות מים למנת צמחים יומית, ויש לבשל עד שנשארות שתי כוסות. באותם צמחים נתן להתשמש פעם אחת נוספת לפי אותן ההוראות. אם מדובר בצמחים מעובדים אז יש לנהוג לפי המלצת החברה. למשל בחברות מסוימות מקובל להקפיא את הצמח, לטחון אותו וליבש. בצורה זו שומרים על המוצר המקורי, מעלים את שטח הפנים שלו (מה שמקצר מאוד משך בישול), מונעים פגיעה אנרגטית על ידי כוחות החיכוך הטוחנים את הצמח ומאפשרים שימור יותר יעיל שלו לאורך זמן. שיטה אחרת היא בישול הצמח בצורה הקלאסית ואיסוף האבקה המתקבלת מהייבוש שלו. בשיטה זו צמחים רבים נעשים מרוכזים יותר (למעט מינרלים), הבישול שלהם נחסך, השמנים האתרים נשמרו (בזכות שיטת הבישול שמעבה את האדים ומשיבה את החומרים שלהם לאותה מרקחת) וגם כאן ניתן לשמר באופן זה את הצמחים לתקופות ארוכות יותר. כאן האנרגיה באה כבר מוכנה ולכן מספיק לערבב את האבקה ולשתות. גם אם הפורמולה מקררת רצוי לערבב אותה עם מים רותחים, ולקרר מעט לפני השתיה. מרתח חם מאפשר ספיגה טובה יותר של תערובת הצמחים בפורמולה. במקרה זה אין צורך להקפיד על זמנים שונים בין הצמחים כיוון שתהליך זה כבר בוצע. אבל בפירוש אין לבשל את הצמח וראוי לערבב אותו עם מים למשל מספר דקות. את הנוזל שותים עם הצמחים שעורבבו ולכן אין חשש לאובדן חומר. צמחים מערביים Verbena officinalis הצלחתי למצוא תכונות של ורבנה אופיסינליס (רפואית) ולא של ורבנה אודורטה (ריחנית). אני לא בטוח שמדובר באותו צמח, אבל סביר מאוד שהם מאותה משפחה ולכן האנרגטיקה דומה. השימוש הוא בכל הצמח (herba ). מדובר בצמח מריר, קריר עד נייטרלי. חודר לריאות, כבד, כליות, קיבה ומעיים. מייזע ומשחרר חיצון, בעיקר רוח חיצונית חמה. יעלי בחום ובשיעול. ממריץ זרימת צ'י, משחרר חסימות וכיווצים ומקל על כאבים. פותח סטגנציות, משתן ומטהר מטה. מפעיל את הכבד, מסלק אבנים ומנקה את הראיה. מייצר חלב, משפר זרימת דם במחזור. מחזק את הרוח ומועיל בדיכאון על רקע חסר צ'י. משפר מערכת חיסונית ונוגד רעלים. בקיצור: מתאים למצבי חסר צ'י וסטגנציה של צ'י. אם תרצה לתת אותו בדיכאון אז הוא לא מתאים לסוג הדיכאון הנפוץ ביותר שנובע מחסר דם אלא מהסוג המתייחס יותר לסטגנציה וחסר ברמת הצ'י. Damiana = Turnera diffusae מריר, מעט עוקצני, נייטרלי, מייבש. חודר לכליות, כבד. מחזק יאנג, מרגיע shen במצבי חסר יאנג וחולשה כרונית. משקם ומרגיע את האזורים הגניטלים, עושה הרמוניזציה לשתן ומעודד און מיני, שוב על רקע חולשת היאנג בכליות. משקם את הכבד והקיבה, מניע דם במחזור ותנועות מעיים על רקע חסר צ'י בקיבה וסטגנציה בכבד. בקיצור: מתאים למצבי חסר יאנג וצ'י, חולשת shen אך אינו מתקן דיכאון של חסר דם, למשל. Catnip = Nepetae cataria מריר ועוקצני, קריר ומייבש. חודר לקיבה ולמעיים, לרחם, לכליות. מייזע ומשחרר חיצון. מפזר רוח חמה במצבי חום וכאבי ראש. מווסת זרימת צ'י ומונע חסימות. מתאים למצבי סטגנציה ועודף המובילים לרוח פנימית שעולה וגורמת לרעד, חוסר שקט או כאבי ראש. מתאים למצבים דלקתיים של העור. בקיצור: אם הטיפול כאן לדיכאון, יש לטפל בדיכאון רק על רקע עודף פנימי, וסטגנציה. אין לטפל בדיכאון על רקע חסר דם (הכי שכיח) וחסר צ'י (גם מאוד שכיח). Kava kava = Piper methisticum הצמח, שנחקר קלינית מסוף שנות החמישים ועד היום (בעיקר בגרמניה), הוכח כחומר פסיכו אקטיבי ואושר לשימוש כתרופה טבעית בבריטניה וגרמניה. שימושו החשוב ביותר הוא הרגעת חרדות ומתח ללא תופעות לוואי. בנוסף, לקאווה שימושים משניים. רובם מסורתיים, אך השימוש בצמח למצבים אלה הראה תוצאות מצוינות: 1) לצמח יכולת חשובה כמרגיע כאבים כרוניים וכמפחית רגישות לכאבים, במיוחד כאבי שרירים עקב מתח. [ תופעה המקבילה לפתיחת סטגנציות של צ'י] 2) מכיוון שלצמח יש השפעה דיורטית ואנלגטית הוא מתאים למצבים ארטריטים שונים כגון גאוט. הקאווה עוזר בהפגת הכאב המקומי וסילוק פסולת מהמפרק הנגוע. [תופעה המקבילה לתפקוד של הורדה וקירור, השפעה על שלפוחית השתן והכליות, סילוק חום מהכבד] 3) לקאווה פעילות אנטי ספטית, במיוחד במחלות מין, דלקות במע' השתן, והרגעת שלפוחית שתן עצבנית. [תופעה המקבילה לסילוק חום ולחות מהמחמם התחתון] 4) הצמח נחשב באיים הדרומיים כמעורר מינית, במיוחד אם נלקח בכמויות הגדולות מהנורמה. זאת כנראה בגלל שהוא בעל השפעה אופורית על המוח. [ייתכן שהוא מחזק יאנג, אך לאור הנתונים הקודמים, יש להניח שהוא מרגיע shen יותר ממחזק] 5) ניסויים באוסטרליה ובאיים הפאסיפיים גילו שבמינונים גבוהים יש לצמח השפעה נרקוטית, ואם נלקח במינון מוגזם מאד הוא יכול לגרום טמטום חושים. [במינונים גבוהים הוא מחמם את ה shen וגורם לו לנדוד ממקומו] 6) בשימוש חיצוני, הצמח יעיל כמי פה משככי כאבים בכאבי שיניים וכיבים בפה. תופעות לוואי והתוויות נגד- במינוני ריפוי בדוקים אין לקאווה כל תופעות לוואי, אך יש כמה הנחיות לשימוש ואזהרות בשימוש לא נכון: במינונים גבוהים מאד (מדובר בגרמים של הצמח) או בשימוש ברציפות לזמן ארוך מדי עלולה להופיע הצהבה של העור, השיער והציפרניים. [מה שמצביע על כך שהצמח מחזק צ'י ומחמם] במקרים נדירים יותר אף תגובה אלרגית של העור, ו/או יובש וקילופים בעור, במיוחד בכפות ידיים, רגליים וגב. בנוסף, התרחבות של האישונים והפרעות בשיווי המשקל. כמו כן, לא מומלץ להשתמש בצמח: 1) עם חומרים אחרים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית- בנזודיאזיפינים ותרופות אחרות להרגעה, לדיכאון ופסיכיאטריות, אלכוהול, סמים ותרופות טבעיות כגון ולריאן והיפריקום. לעומת זאת הצמח מומלץ להפחתת תופעות הלוואי הנובעות מהשימוש בתרופות שהוזכרו, ופעילותו יעילה לא פחות מהם. 2) לא מומלץ לחולי פרקינסון מכיוון שהוא בעל אינטראקציה על דופאמין (אנטגוניסט לדופאמין). 3) במצבי דיכאון אנדוגני (הכוונה למז'ורי?). 4) בהריון ובהנקה. בעניין 3+4 ועדת E המליצה על אזהרות אלה יותר מחוסר מידע על נזק כלשהו העלול להיגרם, ולא מתוך מידע ספציפי. 5) במינונים מופרזים מאד (310 גרם לשבוע) עלול להיגרם נזק לכבד ויופיעו שינויים בבדיקות דם- רמות נמוכות של אלבומין, חלבון, בילירובין, כדוריות דם אדומות וספירת תאי דם לבנים. כמ מכל האמור לעיל יצויינו מספר דברים חשובים: לא כל מה שכתוב כאן מהימן במאה אחוז. החומר נלקח ומתבסס על ספרות ועל נסיון הכותב. הצמחים הרשומים כאן אינם צמחים ממקור סיני ולפיכך לא ימצאו במטריה מדיקה. ספר נחמד על צמחים מנקודת ריאות מערבית יש לפיטר הולמס ולמייכל טיירה. גם בעברית יש ספר המצליב בין תכונות סיניות לצמחים מערביים אבל למרות העיצוב המוצלח שלו יש בו הרבה פחות חומר. עדיף לטפל בחרדות ודכאונות בעזרת צמחים סיניים ולפי אבחנה סינית ולא לפי אבחנה מערבית וצמחים מערביים. כל הצמחים שנרשמו כאן מפספסים את האבחנה המבדלת של הדיכאון וקרוב לוודאי שלא יתרמו בהרבה. הנזק שלהם לאורך זמן הוא גם ברמה האנרגטית ואם כבר מחפשים משהו עם נזק ברור, מוגדר וידוע אז אולי עדיף פרוזאק... לימודים בחו"ל מסכים עם שמות בתי הספר המומלצים בארה"ב (ויש עוד שניים בניו יורק שאני מכיר והשם נחשבים לטובים). לגבי אנגליה, יש סיכון לקחת בית ספר שהאסכולה שם אינה מבוססת על הרפואה הסינית המסורתית TCM , כי למרות הקסם בעניין, אם יהיו פעם מבחני רישוי בארץ, הידע הנלמד שם לא יכסה את הנדרש כאן. כמובן שמקום שאינו מלמד צמחים באופן נרחב, כדאי לוותר מראש. בסין לומדים בסינית ובערך שנתיים מתוך חמש שנות הלימוד מוקדשות לתרגילי סדר, יסודות הקומוניזם ו"אזרחות טובה". אמנם שאר השלוש שנים נחשבות לטובות מאוד, אבל בשביל זה אפשר לוותר על לימודי הסינית וללמוד בארץ ואז להשלים שם בזיל הזול. הלימודים שם נוקשים, אינם מפתחים חשיבה, אסור לשאול מורים (שמה הם לא ידעו את התשובה ואז זה יעליב אותם) ואינם מתאימים לצרכים של האדם המערבי. הלימודים באנגלית הם בדיחה מחופפת, אבל כאמור, ניתן ואף מומלץ לבקר אחרי הלימודים ולהתמחות שם. זה מאוד משתלם גם כספית וגם ברכישת נסיון אדיר. ולגבי יפאן, הלימודים שם בדיקור ברמה הרבה יותר נמוכה מאשר בארץ, ואסור ביפאן לעסוק בצמחי מרפא למי שאינו רופא (למרות שרבים עושים זאת) ולכן אין בתי ספר ממוסדים בנושא. גם שם לימודים שאינם ביפאנית אינם שווים הרבה. ולמה לא בארץ, מה רע? הלימודים כאן ברמה שלא מביישת גם את סן דיגו, ובתחומים מסוימים אף עולה עליהם. תמיד אפשר אחר כך לסוע לאן שרוצים וכל זמן שמוכנים לשלם יקבלו אתכם לתכנית התמחות טובה. המסלול כאן עולה פחות מחצי מכל מקום טוב בחו"ל והסיבה היחידה שבאמת שווה לימודים בחו"ל (חוץ מהבריחה ממה שקורה כאן בארץ) זה הרצון להשאר קבע בארץ אחרת ולרכוש את רשיון העבודה שם. בהצלחה בבחירת הדרך. רפואה יפאנית מול סינית למען האמת אין ממש רפואה יפאנית וסינית. יש רפואה שהתפתחה ביפאן והיא מבוססת על הרפואה המסורתית הסינית. כך גם הרפואה הקוריאנית, הטאוונית והישראלית. ברפואה הסינית שולטת הגישה המקובלת כיום שנקראת Traditional Chinese Medicine = TCM . עליה מתבססות שיטות שונות כמו חמש הפאזות, שורשים וענפים ועוד. חלקן שיטות ביזאריות שטוענות להיות קדומות ל TCM, ואולי זה אפילו נכון (מה שלא בהכרח מראה שהיא טובה יותר). הרפואה הסינית כוללת טווינה כשיטת מגע עיקרית, צמחי מרפא (Pen Tsao ) , דיקור בשיטות השונות ותזונה לפי הגישה הסינית המסורתית. מטפלים יפאנים פתחו מספר גישות "מעודנות" יותר בתחומים השונים. כך התפתח השיאצו, גישת ה Kampo בצמחי המרפא, אחדים הלכו עם המקרוביוטיקה (שההתלהבות לה נרגעה סוף סוף) בתור שיטת תזונה. אך אני מניח שכששואלים על רפואה יפאנית מתכוונים בעיקר לדיקור. מטפלת מדהימה בשם קיקו מטצומוטו הביאה מיפאן גישה חדשנית שפותחה על ידי ד"ר מנאקה ואחרים. בגישה זו משתמשים במחטים מאוד עדינות ודוקרים בדיוק רב באופן שיעלים רגישות או כאב מאזורי רפלקס מוגדרים. השיטה חוסכת חלק גדול מהתשאול, והיא מתאימה לשלל בעיות מאנדוקריניות ועד שליטה על כאב. מאידך, בעיות עור ובעיות נפשיות נחשבות לתחום שעדיף לטפל יותר בעזרת צמחים ושיאצו. כל מטפל מוסמך בתחום היפאני יגיד שקודם כל יש להגיע לרמה גבוהה של TCM ואז להתפתח בגישה נבחרת נוספת. מעין תת התמחות. סבוסל לגבי בהרות שמש - הטיפול המערבי אכן כולל משחות ואינו לגמרי יעיל אבל גם הטיפול הסיני לא ממש יעיל. כאן אני מציע טיפול מערבי לא מסוכן ולרוב יעיל. שווה ניסוי. בהרות שמש הם פטריה בשם טינאה ורסיקולור. מדובר בפטריה הפוגעת בפיגמנט של העור ולכן בחשיפה לשמש נוצר שיזוף סביב הפטריה ולא בתוכה. דבר זה נראה כבהרות רבות ולא ממש אסטתיות. הן נחשבות למדבקות למדי עם כל אדם שבא במגע עם גוף הנגוע או בגדים שלו. אבל רבים גם לא נדבקים מה שמראה שחסינות הגוף חשובה לא פחות. מכל הפטנטים שהכרתי אחד פעל עד היום כמעט במאה אחוז, וזה מפליא כיוון שאין שום רישום ברפואה המערבית שהוא ישיר לגביו. קונים בבית מרקחת ללא מרשם רפואי שמפו נגד קשקשים בשם sebosel , קוראים את ההוראות ומתעלמים מהם (את ההוראות יש לקרוא כדי למנוע מצב של תופעות לוואי, בהן יש להתחשב!, אבל זה נדיר). רוחצים את הגוף בשמפו מאזור הישבן ועד הפנים, חפיפת ראש טובה (לפעמים הפטריה מתחבאת מתחת לשיער), לחיים וצוואר. להיזהר מאוד באזור העיניים שלא יפגעו! ממתינים 10 דקות ואז שוטפים עם כל סבון או שמפו שרוצים. חוזרים על התהליך שלושה ימים רצופים שבכל אחד מהימים זורקים את כל הבגדים והסדינים לכביסה, ואם יש בן / בת זוג, אז לזרוק גם אותם לכביסה או מה שעדיף – לטיפול דומה (אם הם לא נגועים אז מספיק פעם אחת). לאחר שלושה ימים הולכים להשתזף ואם זה פעל (האזור הנגוע נעשה מטושטש) יש לחזור על הטיפול רק עוד פעם אחת לאחר 10 ימים. אם זה לא פעל אז מנסים את כל תהליך שלושת הימים שוב. אם כל זה עדיין לא פעל, צריך ללכת לרופא עור ולבקש שמפו המבוסס על קטוקונזול, אבל עוד לא נתקלתי בכשלונות. אם נסכם את זה (לא ממש מסובך פרט לעניין החלפת הבגדים והמגבות) אשמח אם תדווחו במידה שזה נכשל או הצליח, כדי למשב את ההמלצות. זה אולי לא טיפול סיני אבל זה טיפול חיצוני, בלתי מזיק ויעיל. ראיה כפולה כאשר תנועות העיניים אינן מתואמות תתכן ראיה כפולה (דיפלופיה). הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות. אפשרות פשוטה היא כתוצאה מהסתכלות לקצה שדה הראיה. כלומר כאשר מסתכלים לקצה גבול היכולת בצדדים. חולשה או שיתוק של שרירי העין עושה פעולה דומה. זה אמנם יכול לנבוע מאלכוהול אבל גם מפגיעה בראש, דלקת בקרום המוח או מחלות קשות. מובן שאז נלווים לבעיה תסמינים רבים נוספים. מחלות פחות שכיחות כוללות טרשת נפוצה, מיאסטניה גרביס, גידולים או נזקים פנים מוחיים וכו'. אך לרוב הבעיה פשוטה וקשורה למיקום לא נכון וטונוס (מתח שרירים) לא תקין של שרירי העין. ברוב המקרים טיפול מתאים אצל רופא עיניים יפתור את הבעיה טוב מכל שיטה טבעית. אגב קיימים תרגילים לחיזוק שרירי העיניים (יוגא, ביטס וכו') אבל קודם כל צריך אבחנה , ולרוב טיפול קונוונציונלי מהיר ומחזיק מעמד שנים רבות יותר. איך לקחת צמחים? עדיף לקחת אותם חלוטים או לפחות לאחר ששהו מעט עם מים חמים. כך הספיגה שלהם יעילה ביותר ורמת הפגיעה במחמם האמצעי פחות משמעותית. בליעה של צמחים שהם אקסטרקט (כלומר כאילו שכבר בושלו, והמרק יובש ומשתמשים באבקה שנותרה) הם כמעט שווה ערך לחליטה. במקרים שמדובר באבקת צמחים שלא עברה עיבוד כזה, יש הגיון להרתיח אותה או, להבדיל, לחלוט, אך לא לזמן רב כיוון ששטח הפנים של האבקה גדול עד מאוד. לגבי לקיחה בקפסולה, למרות שלפעמים אין ברירה, הרי שיש לקחת בחשבון שמשקל הקפסולה ברוב הפורמולות הוא בין 10% ל 20% ממשקל הפורמולה הכללי!!! זה הופך להיות חלק מהפורמולה עצמה ויש לקחת זאת בחשבון מבחינה אנרגטית. וחוץ מזה, יודעים מה יש בקפסולות? דיקור קוריאני בכף היד בטיול בגואטמלה פגשתי בחורה דרום קוריאנית שלמדה מאמא שלה את תורת הדיקור על רגל אחת. הייתה לה ערכה קטנה של מחטים קטנטנות ומכשיר דיקור שנראה כמו עט כדורי. היא טיפלה בי פעם אחת לפי מפת הגוף ונקודות הדקירה. היא דקרה אותי במקומות בכף היד, כדי להשפיע על הכתפיים, על השכמות ועוד. היו פעמים שהרגשתי שהדקירה מכאיבה והיו פעמים שלא. היא הסבירה לי שהכאב נובע מכך שהדיקור אכן "פגע" במקום הנדרש. כשהיא הוציאה את המחטים אחרי 20 דקות, ראינו טיפות דם זעירות בשני מקומות (סימטריים, מימין ומשמאל לאמה) וההסבר היה שזהו "דם שחור", שהיה צריך לצאת החוצה, ממילא. מה דעתך על כל ההסברים? איפה אני יכולה לרכשו ערכה כזו והאם זה בסדר שאתחיל בדקירות לעצמי כדי ללמוד את המפה בעצמי? שלום רב וסליחה על האיחור (נולדה לי בת והמון מכתבים ותשובות עוכבו) בביקורי בדרום קוריאה התארחתי אצל מרפאים סיניים. הם לומדים שש שנים יום יום , בין היתר את השיטה שתוארה במכתבך. ועל הקוריאנית השרלטנית אני יכול להגיד שדם שחור זו אמונה תפלה. אמנם מקובל להניח שניתן להקיז דם במצבים של "חום" או "הרעלה" (שהם מושגים מאוד שונים מאילו הקיימים ברפואה המערבית), אבל ההקזה מכוונת ולא מקרית. כאן היא פשוט פגעה בכלי דם מחוסר הבנה של העניין. באותה מדה אם חלק מהמחטים לא כאבו, הרי שלדבריה לא הגיעו למקום הרצוי. מכאן שהיא סתם צולפת לפי החוש או מעט הידע שהאם הנחילה לה. ולגבי השיטה, להערכתי היא רצינית ויכולה להיות אפקטיבית. רצוי שתיעשה בידיים אמונות. רק קריאת ספר - עדיף לקרוא ספר על אנטיביוטיקות ולהתחיל לחלק... בהצלחה ניר עמיר מנהל הפורום טיפול בצלקת הטיפולים המוצעים לעיל נחשבים ליעילים אבל לא קיימים כל כך ברפואה הסינית. התפיסה הסינית היא שפציעה וצלקת יוצרות חסימה אנרגטית ולכן יש בשלב ראשון לתת טיפול עוצר דם ובשלב שני למנוע סטגנציות = התקעויות אנרגטיות. בין עוצרי ומניעי הדם לפעמים נותנים גם צמחים מקררים (תלוי באופי הדימום) ולכן גם צמחים הנחשבים למונעי זיהום כמו אלוורה (בשימוש חיצוני!). בזמן האקוטי הכי חשוב למנוע זיהום כיוון שזו הסיבה העיקרית להווצרות צלקות מכוערות (למעט אצל אנשים שמסיבות גנטיות יש להם נטיה לפתח הצטלקויות מעובות ולא אסטתיות, תופעה שיותר שכיחה בכהי עור). לאחר ההגלדה ניתן לפתוח כמוסה של ויטמין E ולמרוח שכבה דקה פעמיים ביום. זה מסייע להחלמת האזור בצורה יעילה יותר. חשוב לזכור שני דברים: לעתים הטיפול הוא פנימי בעזרת פורמולות צמחים להנעת הדם ומניעת חסימות. לעיתים, בטיפול החיצוני מוסיפים דיקור ומגנטים. זאת כדי למנוע חסימה אנרגטית. טיפול זה שכיח מאוד בגישה של הרפואה היפנית. פורום חדש לתמורות תשובה לתשאול של שלמה וויס – CP עם אסטמה ילד בניתוח יותר כללי נראה לי שיש כאן (כמו שקודמי ציינו) מצב עודף של ליחה שאין לדעת אם הוא החמיר או התפתח על רקע הסטרואידים. הייתי מצפה לחום בגלל הליחה הסטגננטית והסטרואידים אבל יש קור וזה קצת מפתיח. קור מעודף הוא עונתי לרוב, וקור מחסר יהיה על רקע חסר צ'י, חסר יאנג או חסר דם. האם אחד מהם מופיעים שם? גם בעיית הקשב יכולה להיות קשורה לליחה (וגם ההזעות) מה שמכוון למה שרון אמר בנוגע לאיברים המתקשרים. לגבי הכליות , אסטמה מגיל כזה יכולה להצביע על הפרעה מולדת בכליות ואז יש כאן אלמנט ג'ינג. סטרואידים ממילה פוגעים בג'ינג, כך שגם אם לא הייתה לו בעיה מולדת אז היא הייתה נוצרת. מאידך ה CP היא מעין רוח שחלפה והשאירה נזקים. לא בהכרח קשור לג'ינג. יותר בעיית רוח מקומית חולפת. מאידך, קיצורי גידים (קונטרקטורות) הן לרוב על רקע חוסר הזנת דם לגידים ורצועות. אז אולי יש בעיה בתנועת הדם או חסר דם בנוסף? זה חשוב לבדוק, מה גם שחסר דם היא סיבה נוספת לבעיות קשב. יהיה מעניין לעקוב (ונורא חשוב לסדר לו את התזונה במידת האפשר). האם שיאצו עוזר לסוכרת מבוגרים? סוכרת מבוגרים מערבת חסר בטחול ובלבלב, ובשלב מתקדם גם פגיעה ביין של הכליות. שיאצו יכול לסייע בשיפור זרימת דם ותנועת צ'י , דברים שפגועים אצל סוכרתיים כרוניים. בעקבות כך יתכן שתצמצם את הנזק לכפות הרגלים ותאפשר שיפור איכות חיים בתחומים נוספים. הטיפול האבסולוטי הוא בתזונה. מי שמקפיד לרוב לא יזדקק לתרופות. אלא שלרוב לא מקפידים וצריכים תרופות וחבל. מכל מקום ריפוי לא - אבל תמיכה ועידוד לפעילות גופנית (פסיבית ואקטיבית) מאוד! הטיפול ברגל סוכרתית להערכתי השימוש בצמחים הנ"ל אינו מהווה סיכון לרגל סוכרתית הבעיה היא לא הצמחים שנראים לי טובים ומתאימים, אלא החומר הנשא שעלול להיות קרקע מזון לחיידקים ופטריות חומרי הנשא המקובלים במשחות הם הגליצרין ולינולין (שמופק מצמר כבשים) או שומן רווי אחר גם נשאים על בסיס מים בעייתיים כי הם מכילים ריכוז של פוליסכרידים, ובנוסף תחושתם פחות נעימה לכן מה שאני מציע זה להכין מרתח מרוכז של הצמחים הנ"ל בתוך מים ולאפשר לרגליים לטבול בהם על הנוזל להיות חמים (מעלות אחדות מעל לטמפרטורת הגוף, אך לא יותר מכך) על מנת לשפר זרימת הדם לאזור יש לטבול שתיים שלוש פעמים ביום למשך כעשר דקות לא מומלץ לנגב במגבת שגם פוצעת ברמה המיקרוסקופית את הרגל וגם מסלקת את שאריות הצמחים במקום זה אפשר לנגב בטפיחות עדינות עם ניר סופג או על ידי יבוש מול מאוורר לגבי ריכוז התמיסה, אמנם אין הגדרה, אבל לגבי צמחים נאים מקובל להניח את הכמות היומית שהיא סדר גודל של 27 גרם צמחים, ולהרתיח כמקובל בקלאסיקה עד לקבלת נוזל שהוא שני שליש מהנפח המקורי סדר גודל של כעשרים דקות אם משתמשים באבקה (פחות טוב אני מניח) אז כדאי לערבב אותה במים רותחים ולהמשיך לבשל עוד שתיים שלוש דקות עם כיסוי לסיר באותו נוזל ניתן להשתמש לכל השלוש פעמים ביום, אבל למחרת יש להחליף כמובן שכל הטיפול הזה אינו בא על חשבון כל טיפול נוסף שנדרש ומכיוון שנסיתי אותו מספר פעמים על בעיות עור אחרות, אבל לא על פצעים על רקע רגל סוכרתית, מדובר בהצעה בלבד זהו זה, אשמח וגם אודה לך אם תספרי לי מה יצא אה, הייתי מוסיף איזה צמח מסלק רעילות מהעור בנוסף למניעי דם שאלות לפורום אנא, שלח שאלות כאילו (שהן טובות ומעניינות) דרך הפורום של IOL- Walla : נכנסים ל: www.walla.co.il בוחרים פורומים - רפואה שלמה - רפואה סינית, או ישירות ל: http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=forum_new/index&forum_id=1271&offset=1&cat_id=314 או דרך האתר של תמורות www.tmurot.org.il (ואז לוחצים על המילה פורום). יש לזה כמה יתרונות: 1 - התשובות יותר מפורטות שם. 2 - עוד מטפלים עונים ומתייחסים. 3 - אנשים נוספים זוכים לקרוא את התשובה וללמוד. 4 - יש לי פחות עומס. 5 - אתה זוכה להיכנס לפורום ולקרוא המון תשובות מפורטות על שלל בעיות שיכולות לעניין אותך בתחום.  בקע היאטאלי סרעפתי מדובר בבליטה של חלק מהקיבה דרך הסרעפת. בבקע גולש נקודת המפגש בין הוושת לקיבה וגם חלק מהקיבה בולטים מעל הסרעפת. בבקע צמוד נקודת המפגש בין הוושת לקיבה נמצאת במקומה הרגיל, מתחת לסרעפת, אך חלק מהקיבה נדחק אל מעל לסרעפת ומונח לצד הוושת. הסיבה לבקע סרעפתי אינה ברורה. לרוב מדובר בליקוי מולד אך התופעה יכולה להתרחש גם על רקע טראומה. יותר מ40 אחוזים מהאוןכלוסיה לוקים בבקע גולש אך לרוב אינם מרגישים כל סימפטום. בקע צמוד אינו מלווה בדרך כלל בסימפטומים אך הוא עלול להיכלא על ידי הסרעפת, דבר היכול לפגוע בזרימת הדם לאזור. תופעה זו מצריכה ניתוח מידי. האבחנה נעשית בעזרת צילום רנטגן. לרוב אין צורך בשום טיפול מיוחד אך כדי להרגיע את התופעה של זרימה חוזרת של חומצה אל הוושת (רפלוקס) ולמנוע גירוי הוושת ניתן לתת תרופות מתאימות. כמו כן ניתן לתקן בקצע צמוד על ידי ניתוח. ברמת השיאצו אין כל התווית נגד ידועה אך כדאי לזכור שהשכבה פרקדן מחמירה את הסימנים ויש להעדיף שהמטופל ישכב בחצי שכיבה (מה שמגביל את הטיפול). כמו כן, לחיצה על הבטן (באזור הפריקרד) עלולה להחמיר את התופעה. הגישה הטיפולית היא איזון בין הקיבה לטחול, בעיקר משום שיש לנו חולשת טחול (שרירי סרעפת וספינקטר לקוי) מול עודף בקיבה (עליית חומציות). נקודות לאיזון בין הטחול לקיבה כוללות את St-40 ו SP-4 . כמו כן אני מניח ש Pc-6 עשויה לתרום לסימפטומים. תסמונת ג'ילברט מדובר בתסמונת תורשתית בה רמת הבילירובין (שהוא תוצר פירוק של המוגלובין) עולה במקצת פירוק המוגלובין מוביל לעלייה ברמת תוצריו בדם. אחד מתוצריו הוא הבילירובין הלא ישיר (לפני שהגיע לכבד ונקשר שם). חסר בגלוקורוניל טראנספראז מונע הפיכת הבילירובין מלא ישיר לישיר (מונע קוניוגציה) ומכאן העליה ברמתו. מחלה זו פוקדת יילודים ולרוב אינה סימפטומטית או שהיא סימפטומטית במידה מועטה. לא ידוע לי על טיפול ספציפי ברפואה הסינית לתסמונת זו, אך הרפואה הסינית מדברת רבות על מצבי צהבת (המתייחסים במקרים רבים לחום ולחות בכבד). מכאן שלאחר תשאול מפורט יש לשקול מתן צמחים לוויסות פעילות הכבד וסילוק חום ולחות. כאמור, לרוב הטיפול אינו נחוץ, ואם כן – אז יש לפעול לפי האבחנה. טיפול אקופרסורה בנימול נימול יכול להיגרם בגלל לחץ על חוליה ועצב, בגלל מחלות שונות כמו סוכרת או חסר בויטמין B12 , גלל מצבים נוירולוגים מרכזיים, בגלל זרימת דם לקויה ועוד. כמובן שחשוב קודם לוודא מה הסיבה לנימול כדי שלא נעבור על אחד מתופעות הלוואי המתייחסות לשיאצו. בהיבט הסיני נימול יכול להיגרם על ידי ליחה מקומית או חסר דם, אך גם על ידי סטגנציה של דם (זה יכול להיות קריש דם או טראומה או לחץ על עצב). שווה לנסות טיפול בעזרת נקודות רפלקס: מוצאים נקודה שכאשר לוחצים עליה אז היא משפיעה ברפלקס מרחוק על אזור הנימול. לצורך זה עדיף לקבל את המטופל כאשר הנימול בשיאו ולבצע מספר נסיונות על מספר נקודות (בזוויות משתנות כי לפעמים היא מגיבה עם זווית לחיצה אחרת). התוצאה צריכה להיות מורגשת מידית. לא "אני חושב שהוקל לי" אלא "ואו, הנימול נעלם!" . זה בתנאי שמצאנו את הנקודה שפועלת (ולא תמיד יש כזו אבל לפעמים יש ועלולים לפספס אותה). איך נתמקדם במספר נקודות בודדות ולא בכל. אפשר ללכת לפי אבחנה אבל עדיף ללכת לפי המרידיאן (ולבחור בנקודה דיסטלית). שווה לנסות עד 4-5 נקודות (בצד הסובל) בכל טיפול כי יותר מזה זה מתיש את המטופל. אם נתקלת בנקודה שפועלת טוב יש ללמד את המטופל לעסות אותה (אפשר עם מוחק של עיפרון) מספר פעמים ביום לכמה שניות כל פעם. בהצלחה, ואם יצליח, אז כתוב לנו כאן! ילד שלא מגוון באוכל הבעיה היא לא מה הילד לא אוכל שכן המון ילדים מגבילים עצמם בטעמים. הבעיה היא שהוא אוכל המון ממתקים. צריך להגביל אותו לממתק ביום, להציג את הפירות בתור פרס, לגוון בממתקים "בריאים " יותר, לבחור מוצרים בעלי ערך גליקמי נמוך יותר (למשל להעדיף צ'ריאוס במקום קורנפלקס). יש כאן גם עניין של גבולות. אם הילד צורח כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה יתפתח כאן דפוס בעייתי לתחומים אחרים בעתיד. צריך להבין שמצבי הרוח של הילד ותגובותיו אינם רק חינוך או בעיות בגבולות אלא בהחלט יתכן שמעורבת כאן היפוגלקמיה. כלומר עליה ברמת הסוכרים הזמינים ובעקבות זה נפילת סוכר על רקע הפרשה גדולה של אינסולין. נזק אמיתי בהמון תחומים פיזיים ונפשיים. אפשר לעודד את הילד לאכול כל מני דברים על ידי קישוט המזון: פרצוף סמיילי ממלפפונים בעיניים, ספטה בשערות, קטצ'ופ (יש בריאים כמו אוסם) באף ונקניקיה (טבעול) בפה. קצת יצירתיות באפס זמן יכולה לשמח את הילד. חוץ מזה שווה לשתף אותו בבניית הפרצופים או הצורות. גם אם הוא לא יאכל את האוכל הוא יתרגל לקרבתו ויעיז לטעום בעתיד. חשוב שהילד יאכל כמה שיותר ארוחות מסודרות עם ההורים (ארוחת בוקר אם מספיקים ובטוח ארוחת ערב) כדי שיראה שההורים מגוונים. להסביר לו שזה אוכל למבוגרים וכשהוא ירגיש שהוא מספיק גדול אז הוא יוכל לאכול גם את האוכל הזה. בהצלחה טראומה על רקע שריר קרוע קרע בשריר הוא כמו שבר שצריך מנוחה ושיקום. הטיפול הראשוני כולל קומפרסים של מי קרח לאורך ה 24 שעות הראשונות כאשר בשעות הראשונות זה די אינטנסיבי (זהירות, לא קרח, מי קרח!). זה מצמצם את הבצקת, מונע כאבים חזקים בהמשך ומשפר סיכויי החלמה. אחרי משך זמן זה הקרור כבר לא עוזר. רצוי לתת טיפול בצמחים להנעת צ'י ודם (בתנאי שאין קרע חיצוני או דימום למקום אחר) כדי למנוע סאטזיס של דם ולשפר זרימת צ'י ובכך החלמת האזור. פורמולה מתאימה תנתן רק על ידי הרבולוג כיוון שיש להתאים אותה אישית למטופל. בשלב קצת יותר מתקדם חשוב להפעיל בעדינות טווינה כדי למנוע שקיעת חומרי דלקת מזיקים ובשלב עוד יותר מתקדם להפעיל שיאצו כדי לחזק את השריר המשתקם ולהאריך את טווחי התנועה שלו. מידע יותר מפורט על השלבים המתקדמים (גם אם פספסת את השלב הראשוני) יש באתר של תמורות על אפקט השיתון של פסיליום לאנונימית וטל השיתון בפסיליום לא משמעותי עבור טיפול בבצקות ויש לבחור אלטרנטיבות אחרות. בוודאי לא בבצקות על רקע חסימה למפתית שאז הטיפול הוא לא שיתון אלא הנעה ופתיחת החסימה (בצמוד לתוקף התוויות הנגד המתייחסות לסיבת החסימה) על ראקציות ותופעות לוואי לסטודנט שנה ב מאמר מפורט על ההבדל בין ראקציה, תופעת לוואי ותגובה לטיפול ניתן למצוא בקישור המצורף (בקטגורית קליניקה - התוויות נגד שבאתר תמורות) וכן בחוברת התוויות הנגד המצורפת בסוף שנה ראשונה לתלמידי השיאצו. חובה לקרוא את החוברת במפורט ולא כדאי לחכות לחלק המערבי של שנה ב הדן בה! http://www.tmurot.org.il/article.asp?id=76&cat_name=התוויות%20נגד%20%20-קליניקה לשימיל (ותודה לרינה על התשובה) הרחבה לגבי האבחנה של כאבי גב תחתון נראה שיש כאן סימנים מעורבים וחסרים מספר נתונים, אך עדיין ניתן למצוא כאן כיוון אפשרי: רוב הסימנים מכוונים לקור וחסר של הכליות. בעיית גב תחתון, סלידה מקור וגפיים קרות כמו גם שתן רב. בנוסף יש כאן איזה שהיא סטגנציה של צ'י הכבד המתבטאת בכאבים טרום ויסתיים. העצירות יכולה להגרם גם מהסטגנציה אך אין לשלול אפשרויות נוספות (וכאן חסרות שאלות בתשאול). הליחה יכולה לנבוע מחולשת היאנג המערכתית ולפיכך גם מחולשת הטחול, אך היא יכולה גם לנבוע על רקע פיזור צ'י לא תקין שגורם לליחה להתקע באזורים מסוימים. הקרנות לעתים נחשבות גם לליחה אך לא בהכרח. בכלל, כדאי לדעת על איזה מרידיאן ההקרנות משפיעות אך הידיעה תכוון לגבי עיה במרידיאן ולא באיבר עצמו ולפיכך תסייע בבחירת טיפול ואיתור נקודות רפלקס אך לא תשפיע משמעותית על האבחנה. סבוריאה ואימפטיגו בילדים מדובר באותה קשקשת מטרידה הפוקדת את שיער הקרקפת, צידי האף ולעתים אף יותר מזה. מנקודת ריאות סינית מדובר בחום ולחות הבאים לא רק מהטחול, אלא לעתים גם מהכבד (הכוונה לאנרגטיקה של האיברים ולא לתקלה באיבר עצמו). לכן הטיפול הוא באיזון בין שני האיברים. טיפול זה נעשה בגישה של תזונה וצמחי מרפא. כשמדובר בילדים הטיפול זהיר יותר שכן צמחים שונים אינם יכולים להנתן לילד ודרושה לכך מומחיות ספציפית. אני ממליץ לעיין בחומר הקיים על אקזמה, יש שם אבחנה מבדלת יותר מפורטת עם המלצות טיפוליות. אבל לבעיה כזו , להערכתי, רק מטפל טוב שמבין בעור , יוכל לעזור. לצערי איני מכיר מטפלים באילת עם ידע בתזונה וצמחי מרפא ונסיון בטיפול בילדים, אך יש להניח שיש מטפלים טובים בכל מקום. אפשרות אחרת היא לפנות לטיפול כאשר תהיו במרכז ולהמשיך את הטיפול במקום מגוריכם. הטיפול בנוירומה, תשובה ל me להערכתי הניתוח בעל סיכויים טובים להצליח. יחד עם זאת אם מדובר בנוירומה אז זה לא בעיה עצבית ולפעמים טווינה לעתים קרובות (המבוצעת על ידי המטופל) מקומית מסייעת להפחית ואף להעלים את הבעיה. כיוון שזה לא מסכן חיים (ובתנאי שמדובר אכן בנוירומה פשוטה) ניתן לנסות זאת לזמן מה, אך כאמור, מדובר בניתוחון והכי פשוט להפתר מזה. עזרה באבחנה ליעל נראה לי שמדובר במשהי שסובלת יותר מבעיה של חסר יאנג ולא של חסר יין. ישנם כאן תופעות של קור, חולשה, שתן רב ובהיר, סימני שיניים. כל אילו מעידים על חסר צ'י ויאנג. תופעות של דימום בחניכיים אמנם משויכות לרוב לחום אך גם במצבי חסר צ'י יתכנו על רקע פגיעה בהולדינג של הטחול. אבדן יין טבעי בכל גיל ובעיקר בגיל המעבר, אך פגיעה בתפקודי הצ'י עלולה להחיש אובדן זה על רקע ספיגה ועיבוד לקוי של יין. תופעת השריפה בגב נראית לכאורה חום אך יכולה לנבוע על רקע חסר יין או חסר דם. להערכתי יותר סביר שנמצא כאן חסר דם, דבר המתקשר לאינסומניה, לקור ולחסר הצ'י הכללי. הכולסטרול הגבוה הוא הממצא היחידי העלול לרמז ע סטגנציה של ליחה מהכבד, אבל אין בו די לכוון. יש למצוא בתשאול סימוכין נוספים לסטגנציה כדי להסיק מסקנה זו (ויתכן שאמנם יש). גם הקור עלול להוביל לסטגנציה ויש לשקול אפשרות זו. עד כאן ובהצלחה. טיפול משולב בסטגנציה וחסר, תשובה לשמיל השאלה היא מה מוביל למה? חסר צ'י עלול להוביל לסטגנציה כאשר הגוף מנסה להגן על עצמו ולמנוע אבדן צ'י נוסף. עם זאת יותר שכיח ששתי התופעות מופיעות במקביל או ללא קשר זו לזו. במקרה זה, להערכתי, כל טיפול עדיף שיתחיל בהנעה של צ'י כדי שהחלק השני של הטיפול הכולל חיזוק יפעל טוב יותר. לחזק בלי להניע תוקע עוד יותר. להניע בלי לחזק עלול לגרום לבריחת צ'י. אז השילוב בסדר הנכון הוא הכיוון. עצירות המחמירה בזמן הריון השאלה היא ממה נובעת העצירות. אם לפני ההריון היתה לך עצירות סימן שההריון שמחמיר את התופעה ממשיך אותה. עצירות בראיה סינית יכולה להתרחש על רקע חסר דם (לא בהכרח אנמיה) או ליחה דביקה (במערכת העיכול) או מסחר צ'י (אנרגיה שאינה דוחפת את המזון קדימה), או מסטגנציה (תקיעות אנרגטית ברמה הפיזית והנפשית) ועוד. אמנם זמן ההריון אינו הזמן המתאים לטיפול וכדאי היה לטפל עוד טרם ההריון בשורש הבעיה, אבל כיוון שהתופעה עלולה להפריע לא רק לאם אלא גם לתינוק המתפתח (והכוונה לסיבה שמובילה לעצירות ולא לעצירות עצמה) שווה לתת את הדעת על הנושא. במצבים של חסר דם או של ליחת יתר התזונה מכרעת. מצבים של סטגנציה או חסר צ'י - פעילות גופנית מתונה המשלבת הרבה תרגילי נשימה עשוי לסייע. כיוון שמדובר בהריון אז לא ניתן להמליץ על צמחי מרפא אבל סיוע על ידי מי שמבין בתזונה עשוי לשפר את המצב. לאחר הלידה כדאי ללכת למטפל מוסמך אשר יבדוק את שורש הבעיה ויטפל בה. המון בהצלחה ושיעבור בקלות. ליחה בתינוק בנוסף למידע המקושר חשוב לציין ששיאצו יום יומי על ידי ההורים (לאחר הנחית המטפל) חיונית ברמת פיזיותרפיה נשימתית כדי לעודד את צ'י הריאות לפעול ולפזר את הליחה. כלומר לא רק צריך למנוע הצטברות ליחה דרך עבודה מהטחול אלא גם פיזורה על ידי שיפור הריאות. דבר נוסף שכדאי ומומלץ, אם התינוק נוטה לניזול, זה ריסוס הנחיריים של לפחות פעם ביום של מי מלח. הוכח שיש להם אפקט ארוך טווח המונע נזלות ומשפר נשימת התינוק, דבר שכה חיוני לחיזוק צ'י הריאות בכלל. כך שאם יש נטייה לחסימות אף רצוי להתשמש בתרסיס סליין (מי מלח) כמו של אוטריוויני, למשל. הגישה התזונתית והאסטרטגיה הטיפולית מצורפת בקישור למטה. המידע מצוי באתר תמורות בחלק המתייחס לשאלות ותשובות בקטגורית ילדים. http://www.tmurot.org.il/article.asp?id=164&cat_name=שאלות%20נפוצות%20-ילדים#11 חומציות יתר בדם חסרים כאן פרטים רבים. חומציות על רקע עלייה ברמות אזו חומצה. סוג החומצה יכול לכוון אותנו לאיבר הפגוע. האם מדובר בקטונים? בחומצה אורית? ברמות נוקלאוטידים או בסיבות אחרות? לרוב מדובר בהפרעה מטבולית על רקע פירוק לא תקין של מזונות שונים. מחסור באנזימים או תקלה בכבד או בכליות יכולה לכוון לכך. מנקודת ראות סינית חומציות לרוב מתקשרת לתופעה של עודף יאנג או מה שסביר יותר, לחסר יין. מובן שעל פי בדיקת מעבדה אסור לקבוע אבחנה אבל אם יש גם דלקת פרקים וגם חומציות יתר (תופעות המתקשרות זו לזו לעתים) אז אפשר לחשוב בכיוון. מה שבטוח - חסרה כאן הצגת התשאול. Ramsay hunt syndrome – Herpes zoster oticulus פגיעה וירלית בגנגליה של העצב השמיני וב geniculate gangalion השולטים על שמיעה ושיווי משקל על ידי הרפס זוסטר. התופעה גורמת לכאב חמור באוזן, פגיעה בשמיעה, ורטיגו ושיתוק העצב הפציאלי בפנים. לעתים רואים שלפוחיות באזור התעלה החיצוני של האוזן. לעתים מעורבים עוד עצבים קרניאלים (עצבים היוצאים ישירות מן המוח) ותתכן החמרה עד לרמה של פגיעה בקרומי המוח (המנינגים). תתכן הופעה של לימפוציטים ב CSF ורמות החלבון לעתים קרובות עולות שם (מדובר במדדים הנבדקים בנוזל השדרתי מוחי ומצביעים על זיהום). במטופלים רבים ישנם סימנים חלשים לדלקת מוחית (אנצפליטיס). כל הסימנים יכולים לחלוף אך עלולים להשאר באופן קבוע במטופל. הטיפול המקובל כולל סטרואידים בשלב הראשון (להורדת בצקת, דלקת ומניעת סיבוכים). הרגעת כאבים וטיפול תרופתי ישיר בוירוס עצמו. מנקודת ראות סינית זוהי פלישה חיצונית של גורם פתוגני. סביר להניח שמעורבת פה רוח עם חום. הפלישה יכולה להיות על רקע חסר כרוני במטופל אך בשלב האקוטי יש להתייחס קודם כל אליה כיוון שאנו אמורים "לסלק את הגנב לפני שמבצרים את הבית". ניתן לשלב בטיפול גם אלמנטים של חיזוק או הנעה בהתאם לאבחנה של התשאול הכללי, אך בעיקרו, צמחים ודיקור ינתנו בצורה אינטנסיבית על מנת לפזר ולסלק רוח חום שפגעה באזור האזניים והמוח. לפעמים הרפס מתייחס גם למצב של ליחה, אך לרוב מדובר יותר ברוח חום. לאחר חלוף המצב הדלקתי ניתן לעשות טווינה מקומית באזור הפנים כדי להזרים יותר צ'י ודם. אך כאמור, רק לאחר חלוף המצב הדלקתי. עד אז ניתן לבצע שיאצו בכל חלק אחר של הגוף. מומלץ כמובן לשלב טיפול זה עם צמחי מרפא ודיקור. הזעות לילה אפשרויות כוללות מחלה ויראלית (כמו שפעת), דלקת על רקע התפתחות מורסה חיצונית או פנימית, אנדוקרדיטיס שהיא זיהום של מסתמי הלב. במצבים פחות שכיחים תתכן שחפת, ברוצלוזיס (זיהום מחלב לא פוסטר) , מחלת הודג'קין (סוג של סרטן), סוגי סרטן שונים ואיידס. בכל מקרה של הזעות לילה לאורך יותר ממספר ימים, יש לפנות לרופא ולהשלים בדיקה בצורה יסודית. לפעמים הבעיה היא חום או גיל המעבר או בעיה של פעילות יתר של בלוטות התריס או תולדה של תשישות ממושכת לאחר מחלה קשה או ניתוח, אבל תמיד יש להשלים את הבדיקות ולשלול את מה שצריך. ההבדלים בין TCM לזן-שיאצו אני מניח שהכוונה היא לשימוש בשיאצו ולא ההבדל בין דיקור וצמחים לשיאצו. TCM היא שיטה עתיקה שעברה התחדשות ברפואה הסינית בעשרות השנים האחרונות. היא שיטה מדויקת, מבוססת תשאול ובאבחנה פיזיקלית, פחות אינטואיטיבית ויותר אובייקטיבית. עשרה מטפלים יאבחנו תמיד את אותה האבחנה. השימוש שלה תקף גם לשיטות טיפול נוספות ברפואה סינית כמו צמחים ותזונה, ולכן מטפל השיאצו יכול לעבוד גם בשיתוף עם מטפל בדיקור / צמחים או להמליץ על תזונה בעצמו. בזן שיאצו השיטה היא אינטואיטיבית וסובייקטיבית. הטיפול הוא בין המטופל למטפל וקשה לבוחן מהחוץ להבין או לחוש מה קורה בטיפול. הוא מתבסס אמנם על אותם עקרונות של עודף או חסר, אך אין דרך לוודא (אלא בכלים של TCM ) אם הוא צדק באבחנה. החיבור יותר נפשי ופחות שכלתני ומסיבה זו לא ניתן לתקשר עם מטפלים אחרים. המילים דומות אבל המשמעות לא תמיד חופפת. מטפל בצמחים יכול לתת טיפול לפי אבחנת TCM טובה של מטפל שיאצו, אבל לא לפי אבחנת זן-שיאצו, טובה ככל שתהיה. ולגבי מרידיאנים. תפיסת המרידיאנים אף היא דומה אך קצת שונה. המרידיאנים הקלאסים מאוד ברורים במיקומם. יש להם נקודות וקוים המחברים בין נקודה לנקודה. לכן נמצא את מרידיאן הריאות והמעי הגס ביד ואת מרידיאן הטחול, למשל, ברגל. בזן שיאצו המרידיאנים של היד מופיעים גם ברגליים ולהיפך. התפיסה יותר זרימתית ופחות נקודתית. לא ניתן לדקור לפיהן. השאלה אם קיים מרידיאן הריאות ברגל מרתקת ובעצם ממשיכה את השאלה האפיקורסית אם בכלל קיימים מרידיאנים... אלא שלמרידיאנים הקלאסים (של ה TCM ואסכולות דומות) יש תעוד רב שנים, ממקורות רבים, סימוכים מדעיים, נקודות הניתנות לאיתור במכשור ומעקב מסודר אחר מטופלים. המרידיאנים של זן הומצאו על ידי אדם אחד (מצונאגה) שהידע שלו ברפואה סינית היה קטן יחסית. אין עליהם מעקב וכל העולם מתבסס על ציורים של אדם אחד שצייר אותם ומשם הלכו קדימה ופתחו אותם. בכל זאת למצונאגה, גם ללא ההיסטוריה והסימוכים, ישנה חשיבות אדירה: קודם כל הוא הגדיר את הפאן האנרגטי אינטואיטיבי בטיפול ולא רק טיפול מדויק ונוקשה כמו של נמיקושי. בנוסף הוא הכניס את הבטן בתור גורם על טיפולי. גם ב TCM הבטן היא מקום איזון בין היין ליאנג ומקום בו רוב המרידיאנים מצד ימין מתחברים דרך האיברים הפנימיים למרידיאנים של צד שמאל. לכן כל סטגנציה צריכה להיות מטופלת גם דרך הבטן. פתיחת סטגנציות והזנת חסר הם אלמנטים משמעותיים בתפיסת הזן – שיאצו. כך שגם למטפל ה TCM הסקפטי, טיפול במרידיאן הריאות דרך הרגל ודרך הבטן עשוי לפתוח חסימות באופן שישפיע על מרידיאן הריאות כפי שהוא מכיר. לכך יש להוסיף את ההיבט הטכני שרוב המרידיאנים הלא קלאסיים על פי תורת הזן-שיאצו, ממוקמים מאוד בקרבת בני הזוג שלהם לשכבה כפי שמקובל במודל המסורתי. למשל ריאות קרוב מאוד לטחול ושניהם קשורים לאותה שיכבה ברמת ששת השכבות הסינית. כך שגם הסמיכות הזו מסייעת לטיפול המשולב. ייתכן בהחלט שהזן שיאצו עובד ברמות שונות של השכבות וכך הוא משפיע.
Bookmark and Share

 מפת העץ:
עזרה בלימודים בחומר שאינו ברור  /  india  [09/02/2004 15:46:42] 
עזרה בלימודים בחומר שאינו ברור  /  india  [09/02/2004 15:46:40] 
 ההבדלים בין TCM לזן שיאצו  /  נירעמיר  [14/02/2004 06:06:15]  «- אתה כאן
 דעה ורוח  /  ידע רב  [26/01/2007 19:13:44] 
 מטופל שנוטל פרוזאק  /  אלינור  [02/03/2008 06:22:29] 
 דעה ורוח  /  ידע רב  [26/01/2007 19:14:58] 
 דלקת בשד לאשה מיניקה  /  מרב גלעד  [08/10/2007 09:30:49] 
 אפשר ליצור צלצול לבד מכל שיר על המשחב או מיוטיוב  /  שי1234  [14/09/2008 08:23:29] 
שאלה לגבי בעייה באוזן  /  אור  [08/02/2004 23:31:57] 
בניית אתריםבניית אתרים   /   הקמת פורוםהקמת פורום