רדיו יוּבל   רשימת דיוור תנאי שימוש (קולמוסנט ©) הרשמה עזרה מקלדת יוּבל

תאריך 27/12/2003 09:10:01
מאת חווה
נושא סטריפ פוקר/סיפור טורקי למוצאי שבת

סטריפ פוקר/סיפור טורקי למוצאי שבת

סיפור קצר

חווה


עכשיו משהופשטה מרינקה לגמרי מתרווחים השניים על כסאותיהם. האויר במחסן הקטן של המגבות , זה שליד חדר המסאג'ים על שפת בריכת המים החמים, דחוס בעשן סמיך מהסיגריות של זגורי, שהיה מגלגל אותן בעצמו מהטבק שמגדלים לו במיוחד בהרים. מריש קיריש מסיט מגבעתו הנצחית לאחור, מנגב זיעתו ממצחו, מסמן בידו למחמט למזוג לו עוד כוסית מהולה במים. שלושה סיבובים בלבד הספיקו לשני הסוחרים הממולחים שלנו להפשיט את מרינקה מבגדיה, שהרי פוקר לא היה משלח ידה העתיק ביותר, ולולא ריח השום והנקניק שנדף תמיד מפיה, אפשר היה לזהות את שארית גופה המפואר לפני שנפלה לידיהם של שני החמדנים שלנו שהיו מזיינים אותה בחדר האחורי, האחד ללא ידיעתו של השני עד שלשונות רכיל בשוק המקומי של אדנה לחשו על אזנו של מריש קיריש, סוחר השטיחים, שזגורי טומן אף הוא את ידיו בין חמוקיה של מרינקה. או אז נקבע משחק הפוקר. מי יזכה במרינקה שלנו. המשחק נקבע ליום שישי בבוקר, שאז מחמט הבלן המקומי, פנוי מאלה הבאים להתרחץ לפני התפילה. שולחן עגול הוצב במחסן המגבות הקטן ליד חדר העיסויים , חפיסת קלפים בלתי מסומנים שנבדקה היטב בידיו צהובות הטבק של זגורי הצנום כהה העור, בעל האף הארוך והשפם הדק שמעטר את שפתיו הבלתי נראות כמעט. לולא היו פניו מכוסות בצלקות החטטים מימי נעוריו ניתן היה לומר עליו שגבר נאה היה במושגים של נשות הסוחרים בשוק .אם כך זגורי סוחר הבדים, מריש קיריש סוחר השטיחים, שמספרים עליו שגבר מלא און היה ואוהב היה במיוחד את פלחי ישבנה של מרינקה , בקבוק עראק חדש ושתי כוסיות, שני כסאות ומרינקה שהושבה על שרפרף ביניהם. מחמט, הבלן שידיו הגדולות נתונות תמיד בתוך כפפות של כותנה היה מעסה את גבם של הסוחרים הפוקדים את החמאם שבקצה שוק הבדים אחת לשבוע עד שמסמיק עורם, אחר כך היה שופך מים קרים עם צלוחית הנחושת העמוקה שצפה בתוך הכיור על גבם עד לעצירת נשימתם, שוטף הסבון ושולח אותם לטבול בבריכת המים הפושרים שבקומה מתחתם. עכשיו מחמט מחלק חמישה קלפים ראשונים. סיבוב ראשון שלא ארך זמן רב משאיר את מרינקה עם תחתוניה שידעו פרחים צבעוניים יותר לעורה. הכוסיות מתמלאות, מחמט מחלק סיבוב שני. מרינקה כבר יושבת על ישבנה. בסיבוב השלישי זגורי מבקש להחליף הקלפים ומרינקה לבושה רק בעורה, משפילה עיניה, מגלגלת את קצה צמתה השחורה בעצב שהרי כבר טעמה את חמת ידם של השניים בעת שהיו הופכים אותה על ביטנה האחד על גלילי הבדים והשני על השטיחים המגולגלים שבמחסן ונועצים בהם איברם עד שהיו באים על פורקנם. זגורי עושה סימן בידו לבלן שישלוף את בקבוק הקוניאק הצרפתי המשובח שהיו השניים לוגמים בסתר, לקראת הסיבוב המכריע. את מרינקה גידלו הנפשות הטובות, נשות הסוחרים של שוק הבדים בעיר ADANE. איש לא ידע כיצד התגלגלה למקום. שמועה היתה שקרקס של צוענים השאיר אותה שם בעת מנוסה מפני הג'נדרמיה המקומית והיא כמו חתולת רחוב התבייתה לה אצל אחת המשפחות, שהרי פה תשיעי כבר לא יעלה ולא יגרע וכך גדלה והפכה ליפיפיה של השוק. שדיה צימחו לרננת לבם של בני התשחורת שהיו רצים אחריה ובלבד שיראו את צמד העופרים גועש תחת שמלתה הפרחונית. צמה שחורה קלועה מונחת תמיד על כתפה השמאלית, עיניה השחורות היו צוחקות אך לעיתים רחוקות. הבחורים המקומיים היו חומדים אותה לילה לילה והיא כאילו משלימה עם גורלה מתמסרת בחדווה. היום, בגיל עשרים וארבע שדיה המפוארים כבר נפולים קמעה, שמלת בד פרחונית לעורה משאריות הבדים שנתנו לה הסוחרים הרחמנים, סנדלי שרוך קשורים לרגליה והיא מהלכת חרישית בין הדוכנים, תמיד מושיטה יד לעזרה. לב רחום לה למרינקה. השניים מתרווחים להם. זגורי, סוחר הבדים מגלגל עוד סיגריה ומדביק עם אצבעו המלוקקת את קצה הנייר. חמישה קלפים לכל אחד. בעוד שני סיבובים תוכרע מרינקה. הבלן מביא עוד תה תפוחים מהביל ובקלאווה טריה מהמעדניה ממול, מרינקה שופתת קומקום נוסף, צמרמורת של קור מזקירה את פטמותיה החשופות למרות האויר הדחוס והחם במחסן. את האויר אפשר כבר לחתוך בסכין. זגורי מבקש להחליף שני קלפים, את הסיבוב הזה הוא כבר לא יקח. הסיבוב האחרון. המכריע. מרינקה כוססת את קצה צמתה לוגמת לגימה עראק מהול מכוסית על השולחן כאילו לא רואה את השתוממותם של שני הסוחרים שמעלימים מבט ומחכים למחמט שיחלק בפעם האחרונה. הסיבוב הגורלי. מרינקה כבר כבויה לגמרי. היא יודעת מה צפוי לה אם מריש קיריש, סוחר השטיחים הממולח יקח את הסיבוב הבא. כבר טעמה את הצלפות שוטו על ישבנה הנבול, ידעה שאוהב הוא להשתעשע בה עד שמבקשת שיפסיק ואז היה ננעץ בתוכה עד שזרמתוו היתה נשפכת מתוכה. איבר גדול היה לו לקיריש ועבה כמו קורת בית הבד שליד החמאם בקצה שוק הבדים. אז היה הופך אותה על גבה יונק משתי שדיה לסרוגין ונרדם כך בנחרה קלה, על בטנה. המשחק הוכרע. לפני שלקח אותה אל ביתו העלה אותה מחמט על מזבח השיש השחור, על ידיו העבות כגזעים שם את כפפת הכותנה הלבנה , קרחתו מבהיקה מעל השיש המשתקף כמראה,טובל הסבון הגדול הלבן בתוך הקערה , מרינקה פורמת את צמתה בפעם הראשונה לפני השלושה. שכובה על בטנה, בעיניים עצומות, מרגישה את ידיו המשורגות של הבלן עולות ויורדות במעלה גופה, מסבנות, מקרצפות, מעסות את כל גופה. מחמט סובב אותה על גבה, טובל ידיו ובתנועות מפתיעות ברכותן מסבן גם את בטנה ואת שדיה שניסתה לכסות מעיני הנחש הנוצצות שלו. משסיים לרחוץ אותה נטל ידיה בידיו הגסות, עזר לה לקום, כרך לה מגבת סביב גופה ומסר אותה לקיריש. כמו מסר לו כלה ביום כלולותיה. מרינקה שלנו, שמלה חדשה לעורה, נלקחה ברוב כבוד אל ביתו של קיריש. מאז לא ראה אותה איש כשצמתה קלועה על כתפה השמאלית. מונחת היתה באמצע גבה, כבדה, שחורה, כמו חבל המוביל שה לעולה.

   
מפת העץ
המיתוס של אמיר אור אלי אשד  
סטריפ פוקר/סיפור טורקי למוצאי שבת חווה  
 ברוך בואך בצל קורתנו חווה ואני מרים לכבודך רמי נוי  
 סיפור יפה וברוכה הבאה מרים קבלינסקי  
 תודה על קבלת הפנים. שמחה להיות כאן חווה  
 כתוב יפה אבל משו לא מסתדר לי עם הסטריפ פוקר עמיש  
 למשחק הזה חוקים אחרים חווה  
 ברוך בואך לאכסניה זאת חווה ...ותודה על הסיפור דליה   
 ברוכה הבאה חווה רפי גטניו  
משקפת שדה - טור שבועי יורם המזרחי  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום