תאריך 22/03/2003 20:58:28
מאת שמעון מנדס
נושא עירק והבעיה הכורדית

עירק והבעיה הכורדית

שמעון מנדס


ארה"ב יצאה למלחמה נגד עירק, כדי לנטרל אותה מנשק השמדה המוני. נשיא ארה"ב אף הבטיח כי בתום המלחמה ייעשה סדר חדש במזרח התיכון, כדי לאפשר לאזור לחיות בשקט. אינני בטוח אם ארה"ב תכלול את הכורדים בסדר החדש שהיא מתכננת, אבל ישראל היא בטח חלק מהתכנית זו. אבל השאלה המעניינת ביותר, והקשה ביותר היא השאלה של עצמאות לעם הכורדי. בסוף העשור הראשון של המאה הקודמת, כאשר האימפריה העות'מאנית החלה לגלות סימני גסיסה, החלו מיעוטים שונים באירופה, שהיו תחת שליטתה של האימפריה העות'מאנית לגלות שאיפות לאומיות לעצמאות - דבר שחייב לחלק את הבלקן, שהיה מחוז אחד באימפריה, למספר יחידות מדיניות. כמובן, שהיו שיחות ומגעים דיפלומטיים אינסופיים כדי לנסות למצוא את הנוסחה הטובה ביותר לבעיה הלאומית. הצורך לכונן יחידות מדיניות חדשות היה ברור, אולם השאלה הגדולה היתה כמה יחידות. השאלה הזו היתה ידועה במישור הדיפלומטי כ"השאלה המזרחית" (The Eastern Question). הרוזן ג'ון מורליי, שהיה שר בממשלות בריטניה בין השנים 1906 - 1914, תיאר את הדילמה הנ"ל במשפט: "לשנות אינטרסים קשים, מסובכים ומסוכסכים בין עמים יריבים, ודתות עוינות, הכל מתחת לכותרת הפשוטה הנקראת השאלה המזרחית". ואכן בתום מלחמת העולם הראשונה כאשר האימפריה העות'מאנית פורקה, עלתה הפרק שאלת חלוקת הבלקן, שהיה חלק מן האימפריה. אותה הבעיה שהיתה קיימת בחלק האירופי של האימפריה היתה קיימת גם במזרחה: חלוקת הסנג'קים שמחוץ לטורקיה, למדינות עצמאיות. כזכור, בועידת השלום בסאן רמו, המוטו של הדיפלומטיה הבינלאומית, כפי שהגדיר נשיא ארה"ב דאז, וודרו ווילסון, "החופש להגדרה עצמית". כוונת ארה"ב היתה אחת, ולשותפותיה האירופיות היו כוונות אחרות. את המזרח התיכון חלקו ביניהן בריטניה וצרפת בהסכם ביניהן הידוע כהסכם סייקס-פיקו (ע"ש מארק סייקס הבריטי ופרנסואה פיקו הצרפתי). אצל עמי האזור (אזור הסהר הפורה) החלה להתעורר התודעה הלאומית, אבל לא במידה כזו שהמעצמות היו צריכות לתת עליה את הדעת. הבריטים והצרפתים מתחו גבולות וקבעו מדינות, בהתאם לתפיסתם האימפריאליסטית: חלוקת אזורי השפעה. העם הכורדי מרוכז במפגש הגבולות טורקיה-רוסיה-אירן- עירק-סוריה. הרכוז הגדול ביותר נמצא הטורקיה, והקטן ביותר ברוסיה. הכורדים מונים היום כעשרים מליון נפש, מחציתם בטורקיה. במהלך מלחמת העולם הראשונה ואף לפניה, טורקיה נצלה את הכורדים במלחמתה נגד הארמנים כאשר יצרה מתיחות בינ-דתית ביניהם. הכורדים במהותם הם כפריים, וכאשר הם העלו לפתע דרישות לעצמאות מדינית, הובטח להם ע"י בנות הברית ב"הסכם סבר" Treaty of Sevres 1920, שאם בתוך שנה לחתימת ההסכם הכורדים יפנו למליאת חבר הלאומים בדרישה לעצמאות, בצורה שתוכיח כי רוב הכורדים מסוגלים לנהל מדינה עצמאית, מליאת חבר הלאומים תמליץ, וטורקיה מתחייבת לבצע תקוני גבול כמתחייב. הרכוזים הכורדיים השואפים לעצמאות הם אלה המרוכזים בטורקיה ובעירק. היו נסיונות מרידה לעצמאות בטורקיה, בשנת 1925. מרד שהנהיג אותו שיח' סייד אל-קנג'. בשנים 1930, 1935 ו-1946 היו מרידות של כורדים בעירק. המרד המוכר והידוע ביותר אותו הנהיג בעירק מולא מוצטפא אל-ברזאני בין השנים1960 - 1975. בשנים אלה צה"ל שלח לברזאני קצינים לצרכי סיוע ואימונים. הקצינים שלנו הגיעו לכורדים דרך אירן, בידיעתו של השאה הפרסי. בשנת 1975 חתמו אירן ועירק על הסכם גבולות חדש, שקבע כי הגבול ביניהן בשאט אל-ערב עובר במרכז הנהר. עד אז הגבול היה על החוף המזרחי של הנהר, וכל אניה שרצתה להגיע לנמל הנפט עבדאן, עברה במים טריטוריאליים של עירק ושילמה מס מעבר. בעקבות ההסכם סגר השאה את המעבר של אנשינו לעירק. מרידה מפורסמת אחרת שקבלה את פרסומה לפני שלוש שנים, כאשר עבדאללה אוצ'לן הכורדי הנהיג מרד בטורקיה ונתפש, נדון למוות. אולם הטורקים לא בצעו את גזר הדין בגלל רצונם להסתפח לקהיליה האירופית. עירק דומה במידת-מה ליוגוסלביה. מדינה עם סכסוכים בינ-שבטיים. והמעוט הכורדי שהוא כחמישית מן האוכלוסיה, הוא המעוט הכי גדול לוחם למען עצמאות כבר הרבה זמן. הכורדים בצפון והשיעים בדרום, ואפשר לומר כי סדאם חוסיים הוא מעין טיטו של עירק - הוא מחזיק את שלמות המדינה ושלמות המשטר ביד קשה. כבר כיום יש לכורדים בעירק אוטונומיה ומועצה מחוקקת. הכורדים מקווים שבגמר המלחמה הזו, תינתן להם עצמאות. כנגד זה טורקיה מאד חוששת מהגשמת שאיפות אלו, כי זה עלול להתסיס את המיעוט הכורדי שבתחומה; ואפשר שהדבר יביא בסופו של דבר לקריעת חבל ארץ גדול במזרח טורקיה לטובת המדינה הכורדית. ובכך ודאי שאין היא מעוניינת. לכן היא עומדת על המשמר, ואף תובעת לבטל את האוטונומיה של הכורדים בעירק. וכאשר היא אומרת להכניס צבא לאזור הכורדי של עירק, בכוונתה ל"טהר" את האספירציות הכורדיות הבדלניות. נשאלת השאלה, מה תעשה ארה"ב למחרת המלחמה. האם תצליח או תרצה ארה"ב לכפות "מפת דרכים" מדינית על טורקיה, בהקשר הכורדי-כפי שהיא מתכננת לעשות עם ישראל.
   
מפת העץ
שלום עכשיו במשקפי לורד רפי גטניו  
עירק והבעיה הכורדית שמעון מנדס  
 שמעון סקירה נהדרת - ושאלה ? סוריא  
 המוצא האתני של הכורדים שמעון מנדס  
 מר מנדס תודה ושאלה ? סוריא  
  עיראק = השורש העתיק שמעון מנדס  
 שמעון תודה-ושוב שאלה ? סוריא  
 הגאווה הכורדית גרמה לתוארים השליליים שמעון מנדס  
 שמעון תודה סוריא   
 הינדו-ארופאים יורם המזרחי  
מצב ספרות הילדים בארץ כמשתקף בפרס זאב אלי אשד  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום