| תאריך |
24/03/2026 10:18:38 |
| מאת |
רותםח |
| נושא |
פירוש חלום על ספקות|פורום החלומות דפנה ביסמוט |
היי דפנוש, בוקר טוב. הלכתי לישון בלילה עם המון תהיות ושאלות בנוגע לעולם הרוח והחלק שלו בחיים שלי. אם הכל דימיון או מציאות, אמת או בדייה. אני מאוד מאוד מעורערת והולכת לישון בתחושת חוסר מוטיבציה ותסכול...בחלום שחלמתי הגעתי לבניין גבוה שנראה כמו סוג של מעונות מגורים. אני נכנסת עם המון דמויות לא מוכרות לתוך הפנטהאוז ומישהי ממשאבי אנוש שעובדת איתי במשרד מופיעה לפני בכניסה וליד הדלת שאני נכנסת בה. היא מספרת לי שיש איזו עוגה לחלוקה, אבל היא פשוט לא טעימה. זה נראה כמו עוגת ספוג כזו עם רוטב כלשהו במרכז, איזה כרמל כזה והיא לא יודעת מה לעשות איתה כי היא אוכלת ולא טעים. אני אומרת לה שאפשר לפורר ואז לקחת חופן, לעשות ממנו כדור ולטפול ברוטב כלשהו וזה כמו קייק פופ. הוא אומרת שהרוטב זה יקר מידי, אז אני אומרת שאפשר כל ציפוי ואז אני אומרת לה שאנסה לחשוב על עוד רעיונות. במקביל, היא אומרת למישהי אחרת ממשאבי אנוש, שהיא בדיוק שאלה אותי על העוגה ואת מה שעניתי ושאפשר לעשות זה. אני יורדת ללובי ורואה שיורד המון גשם בחוץ. אני בלי מטרייה ואני צריכה לעבור מבניין אחד לאחר. אני מתבאסת מאוד כי זה מזכיר לי את לפני יומיים במציאות שהייתי בגשם וכל רגע היתה אזעקה. אני רצה בגשם לבניין השני ומופתעת לכלות שהמעיל היה עליי על הזמן והכובע מנע ממני להירטב. אני מגיעה לבניין השני ונכנסת אליו. איכשהו הנוף מתחלף, ואני נמצאת אצלי בדירה. אני מתקלחת נראה לי ושמה לב שיש לי בחלק העליון של הישבן שערה ארוכה ארוכה. אני לא מבינה מהאיפה היא הגיעה, אבל היא רק אחת ודקה כזו. בכל מקרה אנו נראה לי תולשת אותה, או מסירה אותה איכשהו. אני מוצאת את עצמי במטבח, ואני מרגישה בכפות הרגליים מים. אני מסתכלת ורואה שהבלטה ברצפה התרוממה ויש נזילה (באמת הייתה לי נזילה כזו לפני כמה ימים). הבלטה מתרוממת ונפתח פתח וממנו יוצאים צינורות ומהם יוצאים המים שהיו כלואים מאחורי הבלטה. המים מאוד צלולים. אני קצת נבהלת משטף המים ורצה לנסות להדליק את האור. אבל המתג לא עובד. אני מתיישבת על כיסא ומחכה. לפתע מגיעות דמויות ללא פנים. הם מחזיקות כלי עבודה וצינורות. האור נדלק והם מוציאים את הצינורות ומאגדים מלא צינורות חדשים לחלוטין. חלק מהם גורפים את המים הנקיים למקום ניקוז והחלק השני נותן לי להחזיק את הצינורות ובילד איתי הם מלפפים סלוטייפ סביב הצינורות כדי להחזיק אותם ביחד. כשאני מתעוררת בבוקר, משהו בתוכי מעט מעודד יותר ואני חושבת שאולי דברים כן יסתדרו בעבורי למרות שהתעוררו בי ספקות ופחדים.