פורום חלומות פירוש חלומות חינם דפנה ביסמוט גם לפי קבלה יהדות

היי דפנוש, חלמתי בלילה על אבא שלי. בחלום הבית שלו הופך להיות מקום העבודה שלי. האנשים שמסתובבים שם הם אנשים שעובדים איתי המציאות והוא איכשהו הופך להיות עובד שם. אני מחפשת ארנק כלשהו כי אני רוצה לעשן סיגרייה (אני לא מעשנת במציאות) ומוצאת נרתיק שלכאורה שייך לאבא שלי. אני יודעת שאני אמצע שם סיגריות ואכן כשאני פותחת את הנרתיק הצבעוני יש בתוכו פילטרים ונייר גלגול וטבק מפוזר- מלא (גם אבא שלי לא מעשן כבר שנים רבות). הכל מבולגן בנרתיק וגם מרגיש שהכל ישן בתוכו ולא טרי. אני סוגרת אותו והוא נראה לי נעלם. אני מסתכלת שוב על המטבח בבית של אבא שלי ובהתחלה לא מבינה איך אנשים מהמשרד שלי מסתובבים שם ואז כאילו ״נזכרת״ שהוא נותן שירות למשרד באופן חלקי (יש לו את הכבודה שלו ומידי פעם הוא עוזר להם בדברים נקודתיים). אני נכנסת לחדר כלשהו ובו יושב מישהו שעובד איתי במציאות (לאחרונה התחברנו ממש). אבא שלי יושב איתו והם עוברים על מסמכים ביחד. בשלב מסוים אבא שלי מסיים ויוצא מהחדר ומי שעובד איתי אומר שהוא ממש אוהב לעבוד איתו ושאין עליו בעולם. בראש אני חושבת שהוא צריך לבקש יותר שכר מהבוס שלי, שזה התזמון הנכון (עולה לי בראש המס׳ 18). אבא שלי לבוש כולו בג׳ינס ונראה צעיר הרבה יותר. אני רואה אותו מהגב אבל הוא הולך ישר (הכתפיים ישרות ומתוחות ביציבה שלו וזה בשונה מהמציאות) ואני כאילו שמחה שהוא אבא שלי ותמיד אוהבים אותו בכל מקום (במציאות הקשר שלי עם אבי מאוד התערער בשנים האחרונות ולאחרונה משהו בלב שלי מעט נפתח מחדש כלפיו). בחתיכה נוספת בחלום, אני רואה את העגילים שלי (עגילי כסף שהבאתי מהודו). לפתע אני רואה אותם על האוזניים של אחותי הקטנה. אבל הם לא מסודרים באותו הסדר שאני שמה אותם וגם אין הלימה בין האוזניים שלה. כלומר יש סדר אחד באוזן אחת וסדר העגילים באוזן השנייה לא תואם. וגם, העגילים לפתע בכלל בצבע זהב. אני יודעת שזה ציפוי ולא זהב אמיתי. אני לא מבינה לא היא ״העתיקה״ ממני, אבל זה גם מפסיק בשלב כלשהו לעניין אוצי כי כך או כך, זה פשוט לא נראה אותו הדבר עלייה כמו שעליי. אז גם שהיא רצתה להעתיק ממני, זה לא יצא דומה למקור בכל מקרה...החלק הזה נגמר ואני רואה לפני נהר- לצד הנהר חש שביל שכולי צמחייה ממש עד למרגלות הנהר. כדי לעבור לצד השני של הצמחייה, צריך לעבר דרך הנהר ולהירטב. אני לא קונה את זה ומסתכלת שוב מקרוב. בצמחייה יש חלק עשבי נמוך ומעוך ויש עליו מעט פרחים ורודים בגובה החול ודרכו, אפשר לעבור על היבשה. גם החלק הזה נגמר ואני מוצאת את עצמי שוכבת לבדי במיטה בחדר חשוך- רק הירח מאיר את החדר (ירח מלא, לבן ומואר) דרך חלון פתוח. אני מחבקת עליי בובת גומי מתנפחת בצורת גבר. המגע של הגומי לא נעים לי בעור וזה מרגיש לי דביק וגורם לי להזיע ולא נוח. אבל יש לבובה משקל עליי וזה דווקא כן נעים לי כי זה גורם לה להרגיש יותר ״אמיתית״ שהיא כבדה עליי. אבל בסופו של דבר היא לא מספקת. אני דוחפת אותה מעליי ולפתע אני רואה שכל הגוף שלי מכוסה בנצנצים כסופים ויפים ואני זוהרת באור הירח. מהחלון הפתוח נכנסת בריזה עדינה והחלום נגמר כולו.