בחלום אני הולכת ברחובות העיר, נכנסת לחנות (שאין חנות כזאת בעיר שלי במציאות)
ובחלום אני רואה בחנות כל מיני תכשיטים ובגדים, שגם התכשיטים והבגדים היו מחרוזים
חרוזים צבעוניים קטנים, המחרוזות היו גדולות מעוצבות בחרוזים צבעוניים קטנים
ואז ראיתי מן חצאית קטנה ממש מעניינת שכל החצאית היתה עשויה מחרוזים
כלומר חתיכת בד מוזהבת נראה לי ומעליה רקומים חרוזים בשורות,
ואני התלבטתי אם לקנות כי החצאית היתה קטנה וייחודית בגלל עיצוב חרוזים
**ואז היה בהמשך החלום משהו שלא זכור לי ** -
בחלום לא יודעת אם אני לוקחת לקנות או לוקחת למדוד
ואז המוכר שאל אותי למה אני לא לוקחת או לוקחת (לא זוכרת לצערי..)
ואז אמרתי למוכר שאני צריכה קודם למדוד אם זה בכלל טוב עליי
המוכר באיזשהו שלב התעצבן עליי ושאל: למה לוקחת ? (??), ונעלבתי
ויצאתי החוצה מהחנות, ואני הולכת ברחוב ואומרת ככה במחשבה
איזה מוכר מוזר זה שהוא רוצה שאקנה את החצאית לא לפני שמדדתי
לראות אם זה בכלל יושב עליי טוב
ואז אני שומעת שקוראים לי מאחורה, ורואה פתאום את קרובת משפחה שלי
שקוראת לי לבוא ויש בידה את החצאית שמשום מה לא היה ברור
אם החזיקה את החצאית או מחרוזת חרוזים שהיתה דומה לחצאית
ואז ככה היא משדרת לי במחשבה הקרובת משפחה שהמוכר התחרט שהתעצבן עליי
והוא לא רוצה לאבד אותי אז הוא קורא לחזור שאבוא למדוד ולקנות
(שוב לא ברור אם שרשרת או חצאית)
המוכר בחלום לא מוכר לי כלל במציאות.