פורום חלומות פירוש חלומות חינם דפנה ביסמוט גם לפי קבלה יהדות

שלום

אני בטח אשמע משוגעת, מראש סליחה.

בפעם הראשונה מזה המון המון זמן, ישנתי שנת צהריים, לא חלמתי בכלל כבר כמה שנים (או שאני לא זוכרת) אבל בטח לא ככה.

התעוררתי מחלום עכשיו רועדת מפחד. הכל היה מוחשי עד כדי בעתה.

החלום התחיל בזה שהייתי במקום מסובך, ביקשתי הכוונה ואדם הוביל אותי לדרך מסוימת, בחלום נבהלתי מכך שהוא זר וזה מסוכן ללכת בחושך עם אדם שאני לא מכירה, ומשום מה אפילו אמרתי את זה, ובכל זאת הלכתי. אני זוכרת שהוא ניסה לתקוף אותי, מינית, והתחלתי לצרוח ולזעוק לעזרה והשכונה היתה פתאום דתית ואף אחד לא רצה לעזור, ראו והמשיכו הלאה או אפילו הצטרפו לעזור לו. אף אחד! לא ברור לי איך נמלטתי מזה והתחלתי לרוץ לרכב שלי. הגעתי. נכנסתי והתחלתי לנסוע במעלה הר.

ההר היה לא מואר, הכל היה חשוך מדי. דיברתי עם אמא שלי בטלפון והמשכתי לנסוע.

מרוב שהיה מעוקל ומפותל עשיתי תאונה קשה ונכנסתי בקיר. אני זוכרת ברמה היסטרית כל פרט. התחלתי לחפש את הדרך מחוץ לאוטו. כולי חבולה מחפשת חפצים ואת הנייד כדי להגיד שהכל בסדר, להודיע למנהלת שלא אגיע מחר לעבודה. כל הזמן הזה מתחננת שיקראו למד"א. אף אחד לא מוכן לעזור. מנסה להסביר שאני בחורה טובה אפילו שאני לבושה לא בצורה דתית. זה עזר, קראו למדא, ואני מחפשת את הדברים באוטו עדיין.

שם הכל נגמר. 

קמתי בבעתה מוחלטת. הכל היה מוחשי כל כך! מה לעזעזאל?! השתגעתי??