חלמתי שאני נמצאת באוניברסיטה שאני לומדת בה וממהרת לספריה לפני שכל המקום נסגר. נכנסתי לשם, העמדה שהייתי זקוקה לה היתה סגורה, ופתאום היציאה התחילה להיסגר בהדרגה. אנשים ברחו ורצו דרך רווחים בזכוכיות שעדיין לא נסגרו והיתה מהומה גדולה. רציתי לברוח אבל פשוט קפאתי. יצא שננעלתי שם. כשכן הצלחתי לזוז, היתה מישהי נכה שהלכה למעלית כלשהי ועקבתי אחריה. נכנסתי אל המעלית מיד אחריה, בלי לדעת בכלל לאן היא הולכת, ואז שאלתי אותה לאן המעלית מגיעה והיא אמרה לי שלתחנת רכבת ואני ממש נבהלתי אבל דלתות המעלית כבר היו סגורות (במציאות זה פשוט לא הגיוני בכלל). היא לחצה על הכפתור 1 ופתאום המעלית התחילה לרדת במהירות מבעיתה. הגענו לתחנת רכבת כלשהי ואני אפילו לא הסתכלתי עליה ולחצתי במעלית על הכפתור שעולה חזרה למעלה, כפתור 3.
אחרי שהגעתי, התחיל חלום אחר ושם היו 3 בחורים וחברה אחת קרובה שלי. מתוכם, היו שני בחורים - אחד שממש רציתי והיה נחמד בעיני ואחד שלא היה נחמד בעיני ונגעלתי ממנו אבל הוא נדבק אליי ומשום מה כל פעם כשהייתי מחבקת מישהו בחלום וחשבתי שזה מי שאני רוצה, הרמתי את העיניים וראיתי את הבחור המגעיל ופשוט התמרמרתי שזה כל הזמן קורה לי. במציאות אינני מכירה אף אחד מהבחורים. לקראת סוף החלום ראיתי את הבחור המגעיל כותב לי מכתבי אהבה ואני תכננתי להגיד לו כשהם יגיעו אליי שאני פשוט לא רוצה ושלא יפגע.