יארצייט – יום פטירה, מעלת וחשיבות אמירת קדיש ותיקון נפטרים.
ליקוטי הלכות, תפילין הל` ה` סימן מד.
וזה בחינת יארצייט. שמתעניין אז ביום שמת בו אביו או אמו. ואומרים קדישים / קדיש יתום קדיש דרבנן.., ומדליקים נר נשמה, ומרבים בתפילות, תהלים, לימוד משנה לעילוי נשמה, ומפזרים לצדקה ללומדי התורה כי התורה נקראת אור והנשמה נקראת אור..,
והכל כדי להעלות נשמת המת (הנפטר).
כי צריכין להעלות את נפש אבותיו ואמו לבחינת חיים ארוכים הנ"ל. שהם בחינת חיים נצחיים. שזוכין הצדיקים לעולם הבא.
וזה עושים בכל שנה ביום שנפטר יום הנקרא יארצייט.
כי ביום שנפטר האדם אז עיקר התחלת חיותו באמת.
כל אחד ואחד כפי מה שזכה על ידי קדושת יהדותו. כי העולם הזה הוא צל עובר וחייו אינם חיים כלל. כי הוא עובר כהרף עין. ועיקר הוא חיים נצחיים שזוכה כל אחד כפי עבודתו לאחר מותו.
ועיקר בחינת חיים ארוכים הוא לחדש חיותו בכל עת.
ובפרט בכל שנה שזהו בחינת ראש השנה בראש חדש כנ"ל. ועל כן עוסקין בתקון הנפטר בכל שנה ושנה ביום שנפטר בו שהוא התחלת חיותו כנ"ל. שהוא בחינת ראש השנה שלו,
ועיקר תיקונו על ידי בניו. כי הבנים טובים הם רפואה גדולה לאבות כמו שאמר רבינו ז"ל. (בהא"ב אותב` בנים סימן מ"ב).
כי עיקר עבודת האדם בעולם הזה הוא לגלות אלקותו בעולם. וכשמגיע זמנו להסתלק צריך שישאר אחריו ברכה זרע ישראל כשרים שימלאו מקומו ויודיעו גדולתו בעולם.
כי כל נשמה ונשמה יש לה כח מיוחד לגלות איזה בחינה מהתגלות אמונתו בעולם וכמבואר לעיל.
וזהו (תהלים ק`) ועד דור ודור אמונתו ועד דור ודור דייקא בחינת (שם קמ"ה) דור לדור ישבח מעשיך. בחינת (שמות ג`) זה זכרי לדור דור וכנ"ל.
[וכל זה הוא בחינת תפילין שהם בחינת התחדשות המוחין שנתחדשין על ידי הולדה. שזהו בחינת התחדשות הדורות. שעל ידי זה נתחדש התגלות אלקותו יתברך בכל דור ודור כנ"ל. שזהו בחינת (שם י"ג) קדש לי כל בכור פטר כל רחם וכו` כנ"ל (להבין את הקשר עיין במאמר השלם בליקוטי הלכות ברסלב בסימן דלעיל..,).
ועל כן מדליקין נר נשמה, להמשיך אור להנשמה שתזכה לאור באור החיים בחינת חיים נצחיים וארוכים הנ"ל. שנקראים אור. כמו שכתוב (תהלים נ"ז) להתהלך לפני אלקים באור החיים.
וזהו בחינת אמירת קדיש שאומרים ביום הפטירה (תפילת קדיש בבית הכנסת בשלוש תפילות או קדיש דרבנן אחרי לימוד ועוד עיין במאמר קדיש).
כי ה- קדיש נתתקן בלשון תרגום. כי ה- קדיש הוא למעלה מכל הקדושות.
והוא תבר כל גזיזין דפרזלא [שובר כל מסכי הברזל שהם בחי` מניעות הנשמה אל הקדושה] כמו שכתוב בזוהר הקדוש.
שזהו בחינת הנאמר בתפילת קדיש "בריך הוא לעילא מן כל ברכתא ושירתא וכו`", ועל כן נתתקן לומר קדיש בלשון תרגום, שהוא בחינת נוגה, בחינת עץ הדעת, בחינת מדמה וכו` כמבואר במקום אחר [עיין בספרי ברסלב], כי אי אפשר לזכך ולברר המדמה וכו` שהוא בחינת תרגום, כי אם על ידי בחינת הקדושה העליונה על הכל. שהוא בחינת קדיש בלשון תרגום.
כי כל מה שהצדיק והקדושה גבוה יותר יש לו כח לתקן ולברר הקדושה מעמקי הקליפות ביותר. ולהפוך בחינת נוגה בחינת תרגום בחינת מדמה אל הקדושה. שעל ידי זה עיקר עליית הקדושה כידוע.
ועל כן ה- קדיש מתבר כל גזיזין דפרזלא. כי הוא קדושה גבוה כל כך שמשבר כל סטרין אחרנין וכו` ומהפך הכל אל הקדושה. שזהו בחינת קדושת התפילין. שנכתבין על העור דייקא וכנ"ל. ועיין בתיקונים מה שכתוב בענין תפילין לצדיקים וכו`. לרשעים אינון קשורין לכל מקטרגין דלהון וכו` היינו כנ"ל. שתפילין הם מוחין ודעת גדולים כל כך שמועילין לכל. אפילו לכל הנופלים וכו`. כי נמשכין ממוח גדול כל כך שיכולין לגלות כלל כי ה` עמם וכו`. ויש תקוה לאחריתם. אמן ואמן: (להבין את הקשר עיין במאמר השלם בליקוטי הלכות ברסלב בסימן דלעיל..,).
קדיש
אמירת קדיש
נר נשמה
חלום
נאווה 02/03/2015 22:08:11 
