שכל המשפחה נוסעים באוטובוס כביכול המקווה שלה אבל שמו אותנו בצד זה היה מעין דשא עם גבעות לא רואים כלום אין אוכל וכולם עייפים כעסתי על דוד שלי "שסחב " אותנו אמרתי לו המצווה לפחות לשמוע אותה מברכת אחרי הטבילה ואז כביכול הגענו לבית של דודה שלי מצד אימי לחיפה והבית שלה מהמם עם גינה ירוקה ובריכה והנוף הכל ירוק והאחים של בן זוגי גם היו שם ואז שמתילב שמישהו החליף לי את הכיסוי שך הנייד ששאלתי מי אמרו שזה אחיו של בן זוגי כעסתי ואמרץי לו למה הוא נוגע לי בדברים הוא אמר לי את אל תגידי כלום אני ילך יצא עליו, ואמרתי לבן זוגי אין לך עמוד שידרה הם לא מתייחסעם לדברים שלך והתחלתי להרעיל אותו מה שהיה מוזר כי במציאות אני לא כזו והוא הלך לריב איתו ואז חזר ואמר שהוא יטפל בהם ושאני לא אדאג ואז הגעני ל"אולם" לחתונה של בת דודי..החופה הייתה מוזרה רק עמודים בלי כיסוי מלמעלה עמדו שם כמה אנשים ואז כאילו החופה התקפלה ואנשים נכנסו להיסטריבץה שהחופה הץמוטטה שכביכול לא מבשר טוב את החתן והכלה לא ראינו ומהר תיקנו את החופה ישבנו במעין מדרגות הבן זוג שלי פתאום נהפך לתינוק שאני נושאת בידיי ואז אמרו שיש את היין של הקידושים שאלתי איפה ואמרו שזה אצל אמא שלי ומישהי מבוגרת הייתה בדרך לקחת מהר אנרתי לאבא שלי שיעביר לי שאשתה בזמן ששתתיתי מהיין ביקשתי והתפללתי שאני ובן זוגי השנה נעמוד תחת החופה ומיד נתתי לבן זוגי כשהוא בדמות תינוק נתתי לו לגימה ושוב התפללתי שיציע לי נישואים הוא התמסטל מהיין והתחיל לחייך ןאז גם אני חשתי טיפה מסוחררת