נשואה +1
חלמתי שלבן שלי יש יום הולדת ואנחנו חוגגים לו באיזשהו מקום, בזמן שיש הפעלה אני מוציאה את העוגה שהכנתי בשתי קומות ורצה לסופר לקנות שמנת להקצפה כדי לעטר את העוגה בקצפת, לא מצאתי בחנות מה שאני רוצה, ואני חוזרת ורואה שהקומה העליונה של העוגה נאכלה, אני התעצבנתי באיזו חוצפה אנשים אוכלים את העוגה שהיא בכלל לא גמורה וביקשתי מאנשים שהיו סביבי לא לאכול את העוגה כי היא לא גמורה, ואני חושבת לעצמי לא נורא אני אעטר אותה בהרבה קרם וזה יכסה את זה, אני שוב הולכת למכולת וכשחוזרת אני רואה שאכלו עוד רבע מהעוגה, פה אני ממש רותחת ומוציאה שאגה של עצבים, כשהשמעתי את השאגה, הרבה אנשים שמעו והפסיקו את ההפעלה וחמתי הסתכלה עלי בעצבים איך אני עושה דבר כזה באמצע הפעלה...
לא ידעתי מה לעשות, איך עכשיו אעטר את העוגה, כבר לא ניתן, ואני כולי בעצבים על זה.
אחר כך באה אלי חמתי ואמרה לי איך אני מתנהגת ועושה בושות לה ולבן שלי.
(במציאות חמתי היא אישה מאוד שקטה, נעימה ובכלל לא טיפוס שמתערב ובטח לא מתנהג כמו שהתנהגה בחלום, במציאות היא גם אם אני מתווכחת אם בעלי, היא אף פעם לא מתערבת, היא שותקת ולא מגיבה, לכן התגובה שלה בחלום ממש מוזרה לי, זה לא תואם לאישיות שלה במציאות...)
אחר כך נגמר היום הולדת והתחילה שריפה ענקית ואנשים התחילו לצעוק להזעיק את מכבי האש, התחלנו לברוח ולרוץ, באתי אל חמתי שישבה עם אחותה (אחותה גרה בארה"ב היא כאילו בחלום באה לארץ בשביל המסיבה), הסברתי לה שצריך לרוץ עכשיו, והיא אמרה לי שלא בא לה לרוץ ואם היא צריכה למות לא אכפת לה, גם ככה נמאס לה מהחיים האלו כשהיא מבוגרת..., אני מופתעת ולא מוכנה לקבל את זה ואומרת לה, מה פתאום את מדברת ככה, ואני חושבת על הבן שלי שיפסיד סבתא בגיל כל כך צעיר, ממש לא מקובל עלי ולוחצת עליה לרוץ איתי, והיא מתחילה לרוץ איתי עם אחותה ועם עוד הרבה אנשים, אנחנו מגיעים לאזור מרוחק עומדים, ואז רואים שהאש מתקרבת שוב ומתחילים שוב לרוץ, אנחנו מגיעים לאזור שאין לנו יותר לאן לרוץ, אני רואה שיש ירידה תלולה עם מין טיל שחור שאפשר לקפוץ עליו לתוך הירידה הזו, אני קופצת ראשונה כדי לסלול את הדרך, אני צועקת לבן שלי שירוץ על זה, הוא קצת מפחד (הוא בן 6) אני צועקת אליו שלא יפחד, בסוף הוא קופץ על זה ורץ אלי, עוד אנשים עושים אותו דבר רק חמתי אני לא רואה אותה, ואני צועקת לאנשים שנמצאים למעלה שיגידו לה שתרד גם אפילו שזה קשה, אחותה ירדה, והיא לא ירדה ואני אפילו לא רואה אותה, ואני בלחץ כי האש מתקרבת, פתאום הבנתי שאנחנו נכנסנו לאזור שיש בו ערבים, הם תפסו אותנו, אני ישבתי בצורת שכיבה על האדמה יחד עם הבן שלי, ואישה עם נשק ערביה שמה את הנשק לכיוון שלי, ושאלה אותי שאלות, התחלתי לדבר איתה אנגלית כדי שלא תחשוב שאני ישראלית, הראתי לה שיש לי ממתקים ביד, היא דיברה איתי חזרה באנגלית, והתחלנו לשוחח, היא הייתה חמודה ולא מאיימת כמו שחשבתי בהתחלה, בזמן הזה אני חושבת על חמתי מה קורה איתה, אני גם חושבת רק שהערבייה לא תדבר עם הבן שלי ותראה שהוא מדבר עברית, והיא באמת התחילה לשאול אותו שאלות והוא עונה לה בעברית, אז אמרתי לה באנגלית שהוא מבין אנגלית אבל לא דובר את השפה, בזמן הזה אני מנסה ברר איתה מה קורה לחמתי ואז אומרים לי שחמתי לא ירדה והיא נהרגה מהאש, בזמן אני אני פורצת בבכי ולא מאמינה שאיבדתי את חמתי, הערביה מנסה לנחם אותי, אני חושבת על בעלי ועל חמי ומרחמת עליהם ולא מפסיקה לבכות, שיחררו אותי והגעתי עם הבן שלי למקום שכל האנשים היו שם אני מחפשת את בעלי, אני מתקשרת אליו ואנחנו נפגשים, הוא יודע מה קרה לאמא שלו, הוא לא נראה מוטרד מזה, אבל אני לא מפסיקה לבכות, וחושבת שהיא בטח עכשיו רואה אותי מלמעלה...
ואני חושבת לעצמי אולי הבן שלי לא יזכור אותה וטוב שעשינו הסרטה שלה רוקדת עם הבן שלי שיהיה לו זיכרון ממנה.
התעוררתי מהחלום כולי מזיעה והעיניים שלי מלאות דמעות...
מצטערת שזה כזה ארוך...
מה זה אומר? אני מאוד אוהבת את חמתי ולא רוצה שיקרה לה כלום... דואגת...