הי מתוקה, היה לילה עמוס במסרים.
1. ראיתי עצמי ביער יפהפה. מזג האוויר היה סתוי ורומנטי (ככה אני אוהבת את היער כשהסתיו מגיע אני מתחברת אליו מאוד) הייתי ליד חנות מאוד מיוחדת אולי עתיקות אולי אומנות. היתה אנרגיה מאוד מתאימה לי. כאילו התעכבתי שם ואולי אף ״נתקעתי״ עם בעלי. אני לא לגמרי זוכרת. אבל זה מסוג המקומות שאני הכי מתחברת אליהם ובמיוחד בעונת הסתיו שבה נולדתי. אילו תקופות שהיצירתיות שלי עולה שלב,
2. פגשתי חברה מהעבר, את רינת שלמדה בקבוצה תקשור, והיא לבשה בגד קצרצר מעין פיג׳מה. ראו לה את השוקיים. הבנתי שהיא לפני מעבר לבית חדש. היא רצתה שאלך איתה למספרה ואוכל שם איתה שניצ׳ל. לא רציתי כדי לא לפספס את הדרך הבית. היו לי רק שעתיים עד האוטובוס. גם ידעת שהתספורות שלה לא מתאימה לשלי. היא שאלה אותי על חברתה, ואמרתי לה שחברתה ויויאן לא תזכה לזוגיות עד גיל מבוגר מאוד. אם בכלל. (תמיד ידעתי את זה אך לא היה לי אומץ להגיד לה). ראיתי ענף כותנה שהורידו ממנו את הכותנה.
3. ראיתי עצמי אוכלת ענבים ירוקים גדולים מלאי מיץ ונהנית, אחד אחרי השני. גדולים מאוד ועסיסיים. אחר כך טיילתי בגינה הצדדית בבית שלי שבמציאות יש בה מחסן, וארבעה עצי הדר וביניהם דשא סינטטי (לעומת שאר הגינה שיש דשא סינטטי והרבה צמחים עצים פרחים) אבל בחלום, במקום הדשא הסינתטי גדלו שם בין רגע, כקסם, המון דלועים. כל דלעת היתה כתומה בשלה ועוד ועוד ועוד כמויות ענקיות של דלועים. שדה מדהים של דלועים כתומים מדהימים,
חיבוק חם,