כל התחרויות צור קשר הפוך לדף הבית יוצרים ויצירות הנחיות שימוש הרשמה לפורום דף ראשי

תחרות 27




'ל וּ ל'
ה'לוּל' מיועד לתכנים שאינם יצירות, וייפתח פעם ביממה
בהודעה חדשה, על ידי אחד מחברי הפורום בהתאם לצורך.
לוּל זה ישמש את חברי הפורום כל אותה יממה.


"שווה ציטוט"
אם שורה מתוך יצירתך נבחרה ל'שווה ציטוט'
אנא שלח/י למייל שלי, שורה נבחרת מתוך יצירה של כותב אחר
לא יותר מ-10 מלים, ובצרוף לינק ליצירה

הנחיות לקעקוע היצירות - כאן

ל- YouTube - כאן


" תני לי ואלטף צלך מונח על מדרגת ביתך "
חגי
(בחרה - תיה)

בסימן כתיבה

Date 2/1/2007 10:25:38 PM
From לתחרות 035
Subject לילה לבקן - סיפור למסלול הקצר

 
 

 

כשהייתי בכיתה ב´ או ג´, לא זוכר בדיוק, למדנו באיזה שעור אצל המורה דורית, שאותה אני דווקא לא שוכח, ש"הבגדים אינם עושים את האדם."

חזרתי הביתה, וסיפרתי על זה לאמי, בהתרגשות.

"מה מוסר ההשכל, לדעתך?" שאלה אמא, שהייתה רופאת ילדים מאוד מפורסמת.

"שלא משנה איך אני נראה מבחוץ, העיקר מה שיש לי בפנים." אמרתי באושר.

"גאון שלי." לחשה אמא וחיבקה אותי חזק. אני עדיין זוכר, שהיא בכתה.

כל חיי נראיתי שונה; נמוך משאר חבריי, רזה מאוד ולבקן.

"אל תגיד לבקן," הייתה מתעקשת אמא, "תגיד אלבינו." היא הסבירה לי, שהלבקנות תורשתית, וקופצת בדר"כ, ארבעה דורות. אף פעם לא הבנתי, למה זה היה חייב לקפוץ דווקא לדור שלי.

הילדים הציקו לי. אני סוחב לא מעט צלקות בגוף, והרבה בנשמה, מההצקות האלה.

לצבא לא גייסו אותי. אמא שלחה מכתבים לכל העולם, עד שלבסוף הסכימו לגייס אותי, כמתנדב.

עם נשים, לא הייתה לי הצלחה. למרות החיבה העזה שפיתחתי אליהן.

הייתי שוכב בלילות, במיטה, ורק שם, בחושך, העזתי לדמיין עצמי אוחז בהן, מטמיע את גופי בגופן. הן עברו שיירות בדמיוני, ולכל אחת הענקתי אהבה.

ערב אחד, ביקשו ממני להישאר בבסיס, להחליף מישהו שחלה. המטלה הייתה, לשמור בש"ג. כמובן שנשק לא קיבלתי.

"אין כמו עיניים של לבקן בחושך." צחק רס"ר המחנה, והנחית לי טפיחה על השכם. "אל תדאג, יהיה איתך מישהו לגיבוי."

השומר שהיה איתי, נעלם באמצע המשמרת, לזרועותיה החמות של חברתו.

הטלפון בעמדה צלצל.

"הלו."

"שלום, לאן הגעתי?"

"לאן רצית להגיע?" התחכמתי.
"אני חן." ענתה, "מאוגדה 757 ברמה"ג. קצינת ת"ש, אני צריכה את מפקד המחנה."

"הוא יצא הביתה. מדבר הסגן שלו," שיקרתי, "אפשר לעזור לך?"

"לא. אני צריכה אותו."

"לא זוכר מה בדיוק אמרתי, אבל היא הייתה משועשעת. השיחה התארכה מבלי משים. בחסות החשיכה ומעצם הידיעה, שהיא  לא רואה אותי, ננסך בי אומץ לא מוכר.

"תשאירי טלפון." ביקשתי.

משך חודשיים, שוחחנו כל ערב בטלפון.

בדרך לא דרך, התאהבנו.

למזלי, חן שהייתה קצינת ת"ש, מיעטה לצאת מהבסיס.

שעות נאחזנו כטובעים, בקו הטלפון.

למדתי עליה כמעט הכל; חיפאית, בת למשפחה דלת אמצעים, שחרף נתוני הפתיחה הרעועים שלה, נאבקה על מנת להצליח. סיימה תיכון במצוינות, וכך גם בצבא.

מיעטתי לספר על עצמי. באופן מוזר, הדבר גרם לה לראות אותי באור מסתורי.

"אני חייבת לראות אותך." אמרה ערב אחד.

הלב שלי עצר לשנייה. פעם ראשונה הבנתי את צירוף המילים: "החסרתי פעימה."

"מה את אוהבת בי?"

"אתה חם ורגיש וחכם..." ענתה. "רק המחשבה עליך עושה לי פרפרים משתוללים, בבטן."

עם כל הביטחון שנטעה בי, לא הצלחתי לספר על החיצוניות שלי.

גבר צעיר, רווי אכזבות, עלבונות ורגשי נחיתות. זה מה שהייתי.

ניסיתי להתחמק בתואנות שונות. היא לא ויתרה.

"אני חייבת להיות איתך," שבה ואמרה, "אתה הנשמה התאומה שלי."

לאחר מסע שכנועים, קבענו להיפגש  בבית קפה בכרמל.

הבטתי במראה. שנאתי את עצמי, על המשחק שבחרתי לשחק מולה, על  עיני המימיות, על חסרון הגבות והריסים, על הכל.

אך לא עמדתי בפיתוי.

המחשבה על רגשות האהבה של שנינו, התקווה שאהבה זו תכפר על הכאב והסבל שהיו מנת חלקי כל השנים, כל אלה הפיחו בי כוח.

הקדמתי להגיע לבית הקפה בלב הולם. ישבתי בפני לכניסה.

בשעה שנקבעה, היא עמדה שם, לבושה שמלה שחורה. גופה הארוך התמזג בשלמות עם פניה היפות.

היא התיישבה ליד שולחן, לא רחוק ממני. הביטה בי לרגע, והסיטה פניה במהירות, באותו אופן שעשו כל אלה שנתקלו בי. מבט האומר: אי נוחות, רחמים, גועל.

היא הביטה בשעונה,  ונתנה מבט מודאג בדלת.

קמתי. חלפתי לידה. מתעכב לרגע, שואף לתוכי את ניחוח גופה.

רוח קרירה קידמה את פני.

הרכבת שוב נוסעת.

בלעדיי.
 
 
 
Kתחרות29
   
complete Thread
אַנְגָזֶ´ה --למסלול שירה לתחרות 052  
לילה לבקן - סיפור למסלול הקצר לתחרות 035  
 רעיון טוב, ביצוע גרוע - ילדותי ושבלוני. שרית   
 הסיפור מתחיל גרוע לואיס  
 אז מה את/ה אומר/ת בעצם? נויה  
 אכן כתיבה מעט ילדותית. היכן הוירטואליה. לא משהו. 2142   
 גמני חושבת כך אתי אור   
 לא נפלת למלכודת של הפי-אנד וזה טוב. סקארלט  
 אני חושבת שעם כמה שינויים, זה עשוי להיות בסדר הרוזנת היחפה   
 נחמד --אולי לא קשור לנושא התחרות גדעון מחיפה   
 בסדר כזה ג'יים  
 נחמד וטוב כסיפור אך עדיין חסר את הטעם המיוחד חגי  
 לא קל לכתוב קצרצר. עירית בר  
תקלה (למסלול הסיפור הארוך בתחרות) לתחרות 029  
Create Forum Landing pages   /   Create Forum Create Forum