כל התחרויות צור קשר הפוך לדף הבית יוצרים ויצירות הנחיות שימוש הרשמה לפורום דף ראשי

תחרות 27




'ל וּ ל'
ה'לוּל' מיועד לתכנים שאינם יצירות, וייפתח פעם ביממה
בהודעה חדשה, על ידי אחד מחברי הפורום בהתאם לצורך.
לוּל זה ישמש את חברי הפורום כל אותה יממה.


"שווה ציטוט"
אם שורה מתוך יצירתך נבחרה ל'שווה ציטוט'
אנא שלח/י למייל שלי, שורה נבחרת מתוך יצירה של כותב אחר
לא יותר מ-10 מלים, ובצרוף לינק ליצירה

הנחיות לקעקוע היצירות - כאן

ל- YouTube - כאן


" תני לי ואלטף צלך מונח על מדרגת ביתך "
חגי
(בחרה - תיה)

בסימן כתיבה

Date 2/1/2007 10:01:52 PM
From לתחרות 029
Subject תקלה (למסלול הסיפור הארוך בתחרות)

   תקלה           (למסלול הסיפור הארוך)

    השעה הייתה חמש ושלושים אחר הצהרים כשסיימה למשוח לק על ציפורניה וכשנעלמה תמונת הנוף שמילאה את המסך הענק בקיר הצפוני  של הסלון.

    במקום מראה הים החורפי הסוער, על המסך החלה לרצד בְּלוּפּ הודעה. ---תקלה בכל ערוצי התקשורת---אנו פועלים במרץ לתיקונה---עמכם הסליחה---נא עיינו בסדרת ההודעות המלאה במסך זה---תקלה--- --- ---

 

    היא ניסתה להסתכל החוצה, אך הנוף שנשקף אליה ממסך החלון היה קפוא. גם נורית הבקרה של הקְלִינֶר* המותקן בכניסה הקדמית החלה להבהב באור כתום. בדרך כלל, הבהב אמצעי הבקרה באור כתום, כשרמת הזיהום בחוץ הפכה מסוכנת.

    ההסבר לתופעה נכלל בהודעה נוספת שהופיעה על פני המסך.

---מומלץ לא לפתוח את הדלת באופן ידני---המעברים אשר טרם כוסו בכיפות זכוכית בתוך העיר אינם מטופלים עקב תקלה זמנית---הקְלִינֶר אינו פועל זמנית---במקרה של זיהום מתכתי שיוכנס הביתה מבחוץ--- החברה לא תהיה אחראית לתוצאות---מומלץ--- --- ---

 

   היא תהתה מה תעשה כשבעלה יגיע. ייתכן שלא יהיה מודע כלל לתקלה. כל עוד הקלינר לא פועל לא תוכל לפתוח לו את הדלת. מצב נורא. היא לא הצליחה ליצור אתו שום קשר. הטלפון בבית והטלפון הסלולארי היו משותקים.

 

   אִיזָבֶּלַה הֶמִינְגווֵי הבינה את גודל הסכנה שבחשיפה אפשרית לזיהום המתכתי. היא הייתה ראש המחלקה המשפטית של החברה ליישום תקנות החירום –סניף אוּרְבַּנְיה. היא החלה את עבודתה בחברה לאחר גילוי הזיהום במדינות הדרום.    החברה זכתה אז בכמה מכרזים פדראליים ליישום תקנות החירום באזורים המזוהמים. לפי חוות הדעת שהוגשו לממשל, מקורו של הזיהום בחלקיקי מתכות רדיואקטיביות ששינו תכופות את מטענם המגנטי והצטברו באטמוספרה. החלקיקים נמשכו אל חללי הרום שמעל בניינים שנבנו עם מעטה ברזל וזכוכית. המומחים קבעו כי הזיהום ניתן לסילוק באופן זמני על ידי טיפול יומיומי של הוספת כימיקלים לאוויר, אך כדי למנוע את המשך הצורך בטיפול ולפתור את בעיית הזיהום בצורה המיטבית, יש לבודד את האזורים הנגועים מן האטמוספרה באמצעות מעטה חוצץ סביב בניינים או שכונות, העשוי זכוכית משוריינת.

 

    בשנים שחלפו מאז כניסתה של החברה לאורבניה השתנו פני השטח וחיי התושבים באזורים העירוניים. הרחובות כוסו בכיפות ובפעמוני-ענק שקופים. רחובות אשר בהם נותרו עדיין בניינים ללא  זכוכית ממעל, היו כמעט נטושים. תושבים שהיו מוכנים לקחת את הסיכון הכרוך במגע מתמשך עם אוויר לא מטופל, או כאלה שלא יכלו להרשות לעצמם דירה באזור מוגן או להגר, שכרו, בדרך כלל, בתים או קרוואנים בשולי האזור הנגוע. רצועת-התירס, כפי שכונתה בעבר, הצמיחה עתה בעיקר חניוני קרוואנים ומדשאות מפלסטיק ירוק.

 

    אך היו גם אחרים באורבניה, שטענו, בניגוד לכל ההוכחות שהאוויר באזורים העירוניים אינו מזוהם יותר מאשר בכל אזור עירוני צפוף, חשפו עצמם לכמויות עצומות של אויר לא מטופל, וצפצפו על כללי הזהירות. איזבלה הייתה נשואה לאחד המשוגעים לדבר. בעלה טען בעקביות שהוא לא מאמין ב´שטויות של המומחים על הזיהום´ ובשום אופן לא היה מוכן להתגורר באזור מכוסה בכיפת זכוכית. לכן המכשיר הטיפשי ביותר בבית – לדעתו, והחשוב ביותר בבית – לדעתה של איזבלה, היה הקְלִינֶר.

   הקלינר הותקן בפתח הכניסה לבית על ידי החברה, מעסיקתה של איזבלה. המכשיר לא אפשר לדלת להיפתח אל החלל הפנימי, אלא לאחר שסילק את חלקיקי הזיהום הרדיואקטיבי מבגדיו ומגופו של כל מי שעבר אל תוך הבית.

 

    הקלינר עדיין חסר תועלת, הרהרה, התקלה ששיתקה אותו טרם תוקנה. אחת ההודעות אשר רצו על המסך הענק השתנתה.

 ----תקלה בחלק מערוצי התקשורת---אנו פועלים במרץ לתיקונה---הטלפון הביתי מחובר---שיחה ממתינה לכם---נא עיינו בסדרת ההודעות המלאה במסך זה---תקלה בחלק מערוצי התקשורת---

 

    איזבלה הרימה את השפופרת.

    "את שומעת אותי?"

    שמעי איזבלה, אני יודע שאת על הקו. אני חייב לפגוש אותך,"

    מעבר לקו, דיבר קולו של אדם, מאהבה שנעלם מן הארץ לפני יותר מ-3 שנים ומאז לא יצר איתה שום קשר.

   "אין לי מה להגיד לך, אדם,"

היא הניחה את השפופרת על כנה.

   "עשה טובה,  רד לי מהקו, אני...,"

   "אני יודע שאת לא מתה עלי עכשיו, אבל אנחנו חייבים להיפגש, אני במשרדים, מחכה לך, האיש שלי יכניס אותך,"

   "באמת?! ...ומה אתה עושה במשרדים, איך נכנסת?"

   "אני לא יכול להסביר לך בטלפון חומד, בואי לפגוש אותי,"

   "חומד!"

   המילה הזו, כפי שביטא אותה, נשאה את זיכרונו של פיו, לוחש אויר חמים אל השקע שמאחורי תנוך אוזנה.

   "אני  לא יוצאת מהבית אדם, רק שתבין, גם אם הייתי רוצה להרגיש אות... לפגוש אותך, ואני בכלל לא רוצה, היום אני לא יוצאת מפה. המעברים, הם לא מטופ..."

   "לא מטופלים? נו באמת! את לא באמת מאמינה בשקר הזה, איזבלה,"

   "מה זאת אומרת?! שמע אדם, הקלינר כאן מנותק, המעברים בעיר לא מטופלים, הכול מזוהם! יש תקלה בכל העיר! "

   "נו, אם זה מה שמדאיג אותך, איזבלה, במכונית ששלחתי כדי שייקחו אותך אלי הקלינר פועל. תציצי החוצה ותראי. אני מחכה לך."

   השיחה נותקה.

 

   הוא נעדר מחייה ועכשיו שלח מכונית. הוא לא ביקש שיפגשו, הוא קבע כך. אך באופן אבסורדי,  איזבלה בעיקר לא יכלה לסבול את העובדה שבשיחת הטלפון הזו אפילו פעם אחת לא כינה אותה בכינוי הרך, שרק הוא השתמש בו בדברו אליה -   ´איזי´. ´איזבלה´ הוא אמר. כאילו חזר לשבת על כסא סגן נשיא החברה וכאילו שניהם היו משחקים, כמו פעם, שני עובדים בכירים חסרי כל קשר אינטימי.  

 

    עכשיו דמותו של אדם הייתה מרוחה בקיפאון על המסך הענק וגם על מסכי החלונות. רק במסך החלון המשקף את המעבר לרחוב פֶדִינְגְטון אפשר היה לראות את המתרחש בחוץ. מכונית שרד ארוכה חנתה בפתח הבית. לפי הבהובה של הנורית הירוקה, הקלינר במכונית פעל.

   "לך לעזאזל אדם!" סיננה אל המסך,

   "שמעתי אותך איזי!"

   איזבלה לא הצליחה לכבוש את תחושת הצמרמורת.

   "אני מחכה לך,"

   "רגע!"

   "מה, "

   "אנחנו לא יכולים להיפגש במשרדי החברה. אין לי מושג איך נכנסת למשרדים אבל במקרה ששכחת, אתה עדיין נושא חם ומבוקש בחברה בקשר לטענה קטנה של עשרות מיליונים, ואני בכל זאת אצטרך לחזור מחר לעבודה."

   הייתה דממה קצרה, אחר כך אדם אמר:

   "או קיי. ניפגש במקום ניטראלי, אני תכף יעדכן את הנהג שבא לקחת אותך."

 

   כאשר סיימה להשתחל אל שמלת הבורדו ולבחון את עומק המחשוף במראה, בדקה איזבלה את תכולת תיקה. הכול היה במקומו. היא התאפרה קלות ואז וידאה שכל המכשירים בבית מחוברים, על מנת שכאשר התקלה תתוקן -  הבית יתפקד.

 

   מכונית השרד עשתה את דרכה בין הרחובות מכוסי כיפות-הזכוכית של הרובע התשיעי של עיר הבירה. הרחובות היו כמעט ריקים מאדם. כשהמכונית עצרה במקום יעדה, נראה היה שהגיעו אל קרבתה של  במה שעליה תפאורת תיאטרון. בלב הרחבה המרוצפת, מתחת לפעמון כיפות הזכוכית היפה ביותר בכל אורבניה, הסבו חמישה גברים אל שולחן גדול. היא זיהתה מייד את הנוכחים. חוץ מאדם, היו שם ארבעה מתוך תשעת השופטים של בית המשפט העליון. אדם  ישב עם שופטי-העליון כאילו לא נחשד במעילה בכספי החברה וכאילו לא היו תלויים כנגדו כמה צווי מעצר. הוא גם התבונן באיזבלה כאילו נפגשו רק אתמול לזיון סוער, סוקר ארוכות את החריץ שבין שדיה וממולל כוסית ויסקי עם קרח בידו. המראה היה הזוי לחלוטין. הוא סימן בתנועת ראש לנהג מכונית השרד להתניע ולהסתלק.

 

   "אני מודה לך שבאת, איזבלה. "

   "שלום גברת המינגווי,"  אמר לה נשיא בית המשפט העליון, גרוניגן הזקן.

   "אני מציע שנתחיל, " אדם הצביע לעבר כסא ריק וקירב אותו עבורה אל השולחן.

   "אני אתמצת את המצב, הפעם בשבילך איזבלה, ולכם רבותיי, אני אומָר שוב את מה שכבר אמרתי, לדעתי איזבלה לא הייתה מודעת לשום דבר ממה שבאנו לדבר עליו,"

   "את זה נשפוט בעצמנו, " רטן גרוניגן.

   "אני מצטער איזבלה, האווירה חשדנית. כולנו מתוחים, אני יודע שאת לא היית מעורבת בשחיתות, לכן הזמנו אותך לכאן. "

   "סליחה אדוני, בכל זאת היינו רוצים לשאול את הגברת המינגווי כמה שאלות. "

   "מה את יודעת על הזיהום הגדול?"

   " למה הכוונה כבודו? "

   "בדיוק לפני שבאת, דיברנו בינינו על החקיקה שבזכותה החברה שמעסיקה אותך זכתה כמעט בכל המכרזים הפדראליים, וגם על הבעיה בכל אותם מכרזים. "

   "כבודו רומז שנפל פגם בהליכי המכרז?"

   "עזבו רבותיי, הרי הבעיה היא עם הזיהום ולא עם הליכי המכרז, אלה דברים קטנים! "

   "מה הבעיה, אדם, עם הזיהום?"

   "שהחברה שיחדה את כל המומחים שמונו על ידי המדינות. אין ולא היה זיהום. הוגשו חוות דעת מפוברקות על זיהום. החלקיקים האמיתיים שיש כאן באוויר, הם חלקיקים של מזהמים רגילים, כמו בכל מקום."

   איזבלה נחרה בבוז ונפנפה בידה בתנועת ביטול, אך כל השופטים הנהנו בראשם. כאילו אף אחד מהנוכחים לא ידע שאנשים הציפו את בתי החולים בכל הדרום לפני שהתקינו את כיפות הזכוכית מעל לרחובות ולמעברים.

   "חלק מחוות הדעת שאתה מדבר עליהן, אדם, הוגשו כשעדיין היית סגן נשיא החברה."

   "בדיוק, אחרת לא הייתי עולה על זה, אפילו לא באיחור. זה הסתתר היטב במסמכים, בחשבונות, כספים, עשרות מיליונים, שולמו בתרמית, במסווה של משכורות לעובדים שלא היו לחברה. אלה היו כספי שוחד, איזבלה, שוחד לכל המומחים האלה, על מנת שידווחו על רמות הזיהום המסוכנות, ולפקידים בכירים."

   "אתה משוגע, אי אפשר להיות בחוץ יותר מרבע שעה! מניסיוני אני אומרת לך!"

   "תאמיני לי איזבלה, גם השופטים הנכבדים היו בהלם, אבל הכול כאן. יש לי כבר שלושה מומחים שחתמו על הודאות שקיבלו שוחד. יש לי גם כמה וכמה חוות דעת של מומחים מהצפון, הם בדקו את האוויר ´הבלתי מטופל´ של אורבניה. עבודה בעיניים. זה הכול. כך גם הלוקשים שהם מכרו, כאילו הזכוכית בכיפות משוריינת!"

   איזבלה יכלה כמעט לחתוך את קווי המבטים הבוחנים ששיגרו אליה השופטים.

   "אנחנו עומדים להוציא צו, איזבלה, שיורה לך כגורם בכיר בחברה לפתוח עוד הלילה את הכספות במשרדי החברה ולמסור לנו את כל המסמכים, וגם את הקודים הדרושים להרמת כל כיפות הזכוכית מעל הרחובות של העיר הזו. הלילה אנו נשחרר את האוויר החופשי, כך שיזרום לפחות אל עיר הבירה. עד הבוקר הרמאים כבר יהיו בקלבוש. גם את תצטרכי לתת לנו כמה הסברים, גברתי."

 

   את הדברים האלה אמר נשיא בית המשפט העליון כבוד השופט גרוניגן. ארבעת השופטים העליונים האחרים הנהנו בראשם בהסכמה.

  

איזבלה התעכבה במחשבותיה על כל מילה ותנועת ראש. המצב היה לגמרי ברור. חולי הירח האלה יפתחו את הכיפות. כל המרחב העצום של האוויר המזוהם  ימלא כל חלל ברחובות ויארוב לכל אדם בפתח ביתו ובכל מקום אליו ילך.

 

   מראהו הסקסי כל כך של אדם, הטרוד בשיחה עם אחד השופטים, צרב בגופה. איזבלה התמכרה לרגע להרהור התשוקה. אחר כך הניחה בנחת את תיקה על השולחן, שלפה ממנו את אֶקְדָחַה וירתה. שש יריות טובות ומדויקות מטווח קצר. אדם היה הראשון שאיזבלה השכיבה על הרצפה. שופטי העליון ההמומים לא הספיקו לזוז מכיסאותיהם לפני שהצטרפו אליו. כשהאחרון שבהם הפסיק להתפתל, הזעיקה איזבלה את מנכ"ל החברה. הוא הגיע למקום עם מספיק כוח אדם כדי להחזיר את הסדר על כנו.

 

   עד שבע בערב הסתיים גם ניסיון ההשתלטות על משרדי החברה ופעילות כל אמצעי התקשורת ואביזרי טיהור-האוויר התחדשה. בינתיים, סדק  קטן בכיפת הזכוכית היפה ביותר באורבניה, שהתהווה כשנשמעו קולות הנפץ של יריות האקדח, החל להתרחב.

 

                                                                                                מאת:

Cleaner*                                                                                לתחרות 029

 

Kתחרות29

   
complete Thread
לילה לבקן - סיפור למסלול הקצר לתחרות 035  
תקלה (למסלול הסיפור הארוך בתחרות) לתחרות 029  
 הרמאים כבר יהיו בקלבוש? וזאת מפי נשיא בית המשפט העליון אתי אור  
 כתוב רהוט. גם הסוף ששיקולים עסקיים 2142  
 תגובה לשאלת הקשר לנושא התחרות לתחרות 029  
 תשובה ל 2142 ולכל התוהים - מד"ב בהחלט מקובל כנושא לתחרות זו @__ ה ש י פּ וּ ט __@  
 שופט יקר- איך מד"ב מתאים לנושא התחרות, לא מובן לי אתי אור  
 ברשותך, השיפוט לא מתכוון לנהל דיאלוג בעניין זה @__ ה ש י פּ וּ ט __@  
 כמובן :) אתי אור   
 בהחלט שייך לנושא התחרות. כתוב בסדר - לא יותר מכך שרית  
 פשע וסקס תמיד הולכים טוב יחד :) נויה  
 בקלבוש??? שופט עליון מדבר כך??? לואיס  
 שיעמומון. סקארלט   
 (*****) עירית בר  
 רעיונות וכתיבה טובים גדעון מחיפה   
 אקשן בדיוני מחופף ג'יים  
 לא סיפור שיכול להקפיץ את הקורא מעורו עם זאת חגי  
בשלות רום רן  
Create Forum Landing pages   /   Create Forum Create Forum