באולם מקבלי הפנים. אני צריכה את הזמן הזה.לחשוב."
הוא טיפס ראשון על מעקה המתכת המסורג שחצץ בין השדות מסביב לבין המסילה שבליבם. היא תמכה בישבנו, הודפת אותו מעט למעלה, הוא הגיע לפסגת הגדר, סוקר בבהלת-מה את האדמה שנפרשה תחתיו.
"תרים רגל." היא כבר היתה לצידו. היא העבירה את רגלו אל הצד השני ועזרה לו לתחוב אותה אל תוך מגרעת נוחה לדריכה. הנה הוא והיא כבר למטה. האם עמדה עדיין בצידה החיצוני של הגדר, בוהה אל המרחקים, אל המקום שבו השיקו פסי המסילה זה לזה.
"תפסיקי, זה היה רק חלום, רק היה נדמה לך." אמרה בתה. "בואי."
שלושת התרמילים היו מוטלים לרגליה של האם. היא לא הגיבה.
היא חרגה מקיפאונה רק כאשר צילו של שומר המסילה נפל על פניה. ולא היה לו פנס אדום ולא פנס ירוק כמו בסיפור "בתו של שומר המסילה", אלא מבט זועם ומדים שחורים.
Add link
Rambo 12/20/2002 11:58:29 AM 
אנימה 11/25/2002 8:07:56 AM 
