יש כל כך הרבה אמת ואהבה והרבה ידיעות שנובעות כתוצאה.
יש בי כאב, יש דברים שלא נעים לי לדעת, יש דברים שאני לא מבינה,
יש לי סיפור שחוזר על עצמו.
לבד אני נוסעת, לפעמים כמו נווד
ותמיד כשזה קורה אני מרגישה את האחד
אבל אז זו כמו קללה, כשיש אחד שהוא הכל
ופה בממלכה ארצית
אף אחד לא נוגע בו
זו בדידות או הארה?
זו אהבה?!
ותודה על מסר אבן האש, אני מתבוננת במקומות ההרסניים שבי, במעגל הבנייה וההרס, אני רואה בטבע את אותם הדברים, רק שם נדמה שזה נכון , זה נכון?