מי הזכיר כאן שבועה בשם האל? או שימוש בשמו לשוא?
אני מביאה קטע מהספר: "יואל- מסר לאנשי האור":
"הקיום אלוהי גדוש אהבה וצניעות, הכולל למעשה את כל היופי. האלוהות המקורית-ראשונית החליטה להתערב ולשלוח את אורה דרך ממדים
רבים לכיוון כדור הארץ שלכם. מה שאנו בעצם אומרים הוא שמעבר לכל ממד וממד, מעבר לממדים נמצאת האלוהות. היא איננה תלויה בממד, וזו דרגת קדושה אדירה מאין כמותה. היא שבה כדי להחזיר נשמות תועות ומצבי בחירה קשים אל ביתה, אל האור.
האלוהות היא מרכז אור עצום וגדוש. זה האל, הבורא, וההילה שעוטפת את האלוהות, מגינה עליה ומשקפת את האלוהות עצמה, את יהוה. יהוה זו הדרגה הכי קרובה אל האל מחוץ לאל ובמקביל אליו. אך אין שום משמעות דתית לנושא הזה. יהוה מאפשרת לאל לפרוץ החוצה ותמיד לחזור שלם יותר.
בהוויה של השם יהוה קיים צופן, צופן התהוות, אך מסע ההפחדה מעולם לא בא מאתנו או מיהוה עצמו. מותר ואפילו רצוי לחזור ולומר יהוה. שם בעל כוח."
עד כאן.
אני מאמינה שכל אדם בוחר במה שמתאים לו.
כמובן שברגת קדושה עליונה בה מתקיימת האלוהות - הולם לנהוג בשם האלוהי בקדושה ובכבוד תוך שאנו זוכרים כי יש לנהוג בקדושה ובכבוד
גם בין בני האדם, שכן, בצלמו נבראנו.
באהבה 