נביאות שרתו את האל תמיד, ובדיוק באותה אהבה,
באותו להט ובאותה התמסרות כמו הנביאים.
גם כוהנות שירתו את האל בדתות עתיקות.
האל עצמו הוא - האל/ האלה/ כל היש.
האל מכיל את הכן והלא, הזכרי והנקבי, את האין והיש וכו´.
באו בני אדם בזמנים קדומים, והם חששו מכוחה של האישה.
הרי האישה יולדת, מיילדת, יודעת סודות ריפוי,
מנהלת את חיי המשפחה כשהיא מאפשרת לגבר להביא מזון, להגן מפני אויב.
מחקו גברים תפילות של נביאות (את הרוב) מספרי הקודש.
גם בברית החדשה, מרים אומרת 3 פסוקים בקושי.
אח"כ היו תקופות שהעלו נשים על המוקד בטענה שהן מכשפות.
כ- 5 מיליון נשים נשרפו בעינוייים.
עד היום נשים נלחמות כדי להשיב את זכויותיהן הטבעיות.
להגיע לשיוויון כאחד האדם.
שירת דבורה למשל- היא תפילה שקשורה להיסטוריה של
העם באותה תקופה ולכן שרדה בתנך.
מה אמרה חולדה הנביאה? האם מרים הנביאה
ידעה רק לחולל ולרקוד?
דבורה הנביאה למשל שפטה את עם ישראל ,
כיהנה בתפקיד מנהיגה -40 שנה. והארץ ידעה
אז מנוחה ושקט.
כל זה- על קצה המזלג...
חומר למחשבה יקרה 
שבת מבורכת!