עבודה בעיניים 

 



רפי גטניו


 





 

איני חבר מפלגת העבודה, פעם הייתי. פעם סברתי שיש בה את הכוחות להיות המרכז של הזרם הסוציאל –דמוקרטי  הישראלי וסברתי כי אפשרות ההשפעה היא רק דרך גופים גדולים. הנחות היסוד שלי אולי היו נכונות אבל הכתובת הייתה שגויה. בבחירות האחרונות הצבעתי למפלגה אחרת ואיני מצטער על כך.


 


יחד עם זאת, לאור תבוסתה הצפויה בבחירות האחרונות הרגשתי אי נוחות ומיותרות לתקוף את מהלכי מנהיגיה. נראה היה לאחר הבחירות כי האסימון נפל אצלם ויש בכוונתם לאסוף את השברים ולשמש בעתיד אלטרנטיבה ראויה. מסתבר כי גם כאן טעיתי. הדבק האפוקסי המחבר את ישבניהם של מנהיגי המפלגה הזאת לכסא חזק יותר מכל יצר הישרדות, והם יעשו את כל שביכולתם להצטרף לממשלה.


 


השימוש הציני שלהם בנימוק של "טובת המדינה" מעורר במקרה הטוב גיחוך, ובמקרה הפחות טוב תיעוב עמוק. אם אכן טובת המדינה הייתה לנגד עיניהם של ברק, פואד, שמחון הרצוג וילנאי ונוקד (כולם צפויים לקבל תפקידים + משכורת + מעמד, וגם זה משהו בימי מיתון אלה) יש מספיק מקום ביחסי קואליציה אופוזיציה לשתף פעולה בנושאים ראויים. אין שום מניעה שעפר עיני כנציג העובדים יגיע להסכמות עם נתניהו במסגרת עסקאות חבילה של ממשלה-מעסיקים-עובדים לטובת המשק. לצורך זה אין צורך ששמחון יהיה שר החקלאות ושבן אליעזר יהיה שר התמ"ת. אין שום מניעה להתייעצויות ביטחוניות עם אהוד ברק בנושא האירני אם ביבי חושב שהוא יחיד סגולה ואין בלתו, אבל זה לא מצריך שהאחרון יישב במשרד הביטחון. הוא יכול לתת את עצותיו הטובות או הרעות גם ממגדלי אקירוב.


 


בכל שאר הנושאים תהום פעורה בין ביבי וחבר מרעיו למצביעי מפלגת העבודה. ההבדל הוא בין מצביעי מפלגת העבודה והמצע שלה לבין חבורת האופורטוניסטים המשמשים כיום כשרים. מבחינתם, הם מוכנים למכור במכירת חיסול כל שבב של תקווה למציאות אחרת תמורת לשכה ווולבו. 


 


השאלה הנשאלת היא מדוע זה כל כך חשוב לביבי ? הרי כמות האצבעות שברק יביא איתו היא פחות מאצבעות הבית היהודי והאיחוד הלאומי (אני עדיין מאמין בהגינותם של אלה המתנגדים להיכנס לממשלה)


 


ביבי יודע ששרידותו הפוליטית כראש ממשלה תלויה בהקמתה של ממשלה רחבה עם קדימה רק שהוא אינו מוכן לשלם את המחיר הפוליטי לשם כך. המחיר הפוליטי הוא פשרה אמיתי עם המרכז הישראלי והיפרדות אמיתי מהימין ההזוי הן במפלגתו והן מחוצה לה. לשם כך הוא מפעיל את מפלגת העבודה האבודה כמנוף לחץ על קדימה להצטרף לממשלתו המחיר מוזל. אם וכאשר יצליח וקדימה או חלקה יצטרפו אליו, תיזרק מפלגת העבודה לכלבים ככלי אין-חפץ ויתקיים בה המשל שגם אכלה את הדגים, גם קיבלה מכות וגם גורשה מהעיר. האם דבוקי הכסא ממפלגת העבודה אינם רואים זאת ? כנראה שכן, אולם מבחינתם כל עוד יבטיחו לעצמם את הכופתאות האישיות, (ברק ובן אליעזר יישארו שרים  גם אם תצטרף קדימה וכל האחרים תמימים במקרה הטוב) ולעזאזל המפלגה המצע והדרך.


 


זוהי הזדמנותם החד פעמית של ח"כי העבודה ההגונים, סה"כ 7 מספרם לעשות מעשה שיציל את המפלגה ויוביל אותה לשיקום אמיתי. אני אומר זאת לא מתוך דאגה יתרה לעתידה של מפלגת העבודה, אלא מתוך מחשבה שמפלגה זו יכולה וצריכה להיות בעתיד אלטרנטיבה חשובה לדרך הימין ולשם כך עליה לזכות באמון הציבור. בדרך שברק מוביל בבחירות הבאות לא תעבור את אחוז החסימה. עליהם ללמוד לדבר בשפתם הבריונית של ברק ועוזריו ולהשיב להם באותו המטבע. לא עוד ככפות משי ונימוסי שולחן, אלא כוון לבטן הרכה של אותם חדלי אישים.עליהם להודיע מראש כי בכל תנאי ובכל מקרה לא יתמכו בכניסה לממשלה מה שיקטין מאד את מספר הכופתאות שביבי יציע ולפתוח מיידית בהליכי הדחה ליו"ר, שגם אם לא יצלחו, יעוררו מהומה וייאלצו את ברק לעבור למגננה.


 


לבי על מפלגת העבודה. זוהי מפלגה עם היסטוריה מפוארת, מנהיגי עבר יחידי סגולה ומעשי עבר מרשימים, אבל אם יצליחו ברק ואנשיו להוביל אותה לממשלת ביבי, נגזרה עליה כליה.