ז´אן-קלוד אמנם נגע בשורש הבעיה, אבל הוא מסכים אתה - וזה מה שמצער. הרי בתאורך הקצר תארת את כל התחלואים שלנו בגלל תופעה זו. התפישה הזאת נוגדת את החשיבה היהודית המפולפלת, שמקורה בסוגיית ה"איפכא מסתברא". ואת זה אין משיגים כאשר כל חברי הצוות עשויים מעור אחד.

 

זו תפישה מתאימה יותר לאנשים רפי-שכל. אנשים שחוששים שמאן דהוא יתבלט וישאיר את דמותם בצל, וזה נובע מחוסר הערכה עצמית. לפני שלושים שנה הופתעתי לגלות שקצין בדרגת סא"ל מונה למושל שכם, תפקיד בתקן של אל"מ. וכאשר הבעתי דעה בפני מפקד האזור, שהאיש אינו מבין דבר וחצי דבר בענייני ערבים, השיב לי: "זה בדיוק הענין, הוא יעשה בדיוק את מה שאומר לו לעשות, לא מילימטר יותר ולא סנטימטר פחות". וככה התדרדר המימשל הצבאי שלנו לבור תחתיות.

 

אתה עצמך הצבעת על חוליים רבים בחיינו בגלל השטה. אז נשאלת השאלה אם צריך להרים ידים - עד שתקום כאן מהפכה או שתתבצע הפיכה צבאית?

 

הרבה עתונאים אומרים היום שהם ידעו על מעלליו של קצב במשך כל השנים ולא פרסמו דבר. גם אחרי שנודע להם שהוא עומד להבחר לנשיא הם המשיכו לשתוק. לא תקין. אילו נהגו במקרה שלו כמו שמאן דהוא נהג עם אשר ידלין, קצב לא היה נבחר לנשיא.

 

אבל הבעיה היא חמורה מאד, בגלל שמדובר בבית המשפט העליון, ובשופטים בכירים שבשבילנו הם השאור שבעיסה החברתית שלנו. ולכן קשה לאנשים לקבל את הבקורת הנ"ל.