מקור משמעותי לבעיה שלנו היא הנסיון ´לרבע את המעגל´ - ´יהודית ודמוקרטית´. רוב חברי הכנסת לאורך השנים מקבלים את העיקרון ´יהודית ודמוקרטית´ ולכן חיים בשלום עם הסתירה הפנימית הזאת. זוהי הרי הסיבה מדוע אין לנו חוקה או משהו בסיסי, מוסכם ויציב אחר. בגלל הסתירה הפנימית הזאת נכנס למציאות ´שלטון הזכויות´ (בן-דרור ימיני, "פוטש שיפוטי") על חשבון הרשות המחוקקת שמוכנה כל שני וחמישי לקצץ או לפגוע בזכויות של האזרחים.

 

חלק ניכר מהפגיעה במעמד בית המשפט העליון נובע בדיוק מהעובדה שהוא נטל על עצמו להגן על זכויות בסיסיות. חלק ניכר אחר, אכן נובע מדרך הבחירה של השופטים. לדעתי הפגיעה העיקרית היא מהגורם הראשון ולכן שינוי שיטת הבחירה לא תשנה הרבה את ה´פופולריות´ של בית המשפט העליון. מצד שני שינוי מהסוג הזה עשוי לפגוע ב´זכויות´ ומכאן ההתנגדות לדרכו של פרידמן (אם לדעתי הוא לא מאלו שמוכנים לותר על זכויות...)