הדג מסריח מן הראש

שמעון מנדס

 





 


אתמול התבשרנו כי ח"כ שלמה בניזרי הורשע בקבלת שוחד בעת היותו שר בממשלה. בשורה מעציבה יש לומר, במיוחד לנוכח העובדה שהמקרה הנ"ל הוא לאו דווקא בודד, אלא חוליה בשרשרת. בשנים האחרונות מוזמנים למחלקת החקירות לפשעים חמורים, בזה אחר זה, פרנסי הצבור שלנו. יש מהם שפתחו נגדם בהליכים משפטיים, ויש כאלה שחקירתם טרם הסתיימה. ויש הטוענים לעינוי דין כיון שחקירתם נמשכת הרבה השנים, כמו ח"כ ליברמן.


או-אז ההרהורים בנושא זה  משיאים אותך לאחור הרבה שנים, ותמונת הזכרון המרצדת מול עיניך מאד עגומה. שר השכון, אברהם עופר ז"ל, הוזמן לחקירה במשטרה אצל זיגל. עצם הזמון לחקירה היה כל כך מעליב (בימים ההם), עד שהוא פנה לידידו ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, ובקש את התערבותו. ויצחק רבין השיב לו כי בנושא חקירות של משטרת ישראל, הוא יצחק, אינו יכול להתערב. אברהם עופר התאבד מרוב בושה בטרם יגיע לחקירה.


זמן לא רב לאחר מכן, גם רבין עצמו היה מעורב בחקירה בענין חשבון הדולרים של אשתו בארה"ב. האשמה נגד משפחת רבין היתה החזקת מטבע זר בחו"ל בנגוד לחוק. לפני כמה שנים בקרתי בטקסס שבארה"ב, ופגשתי שם אדם שעבד כמנהלן בשגרירות ישראל בוושינגטון בתקופתו של רבין השגריר. והוא סיפר לי מדוע אשתו של רבין החזיקה שם את החשבון. זה לא נבע משכחה, כפי שבצבור סבר. בתקופת כהונתו כשגריר רבין היה מוזמן להרצות  ברחבי ארה"ב, כיון שהוא היה מרצה מאד מבוקש. בוושינגטון היה אמרגן, שהוא היה המארגן של ההרצאות הללו. האמרגן הגיע להסדר עם אשת השגריר, שהוא יתאם אתה את ההופעות של השגריר, והוא יעביר לחשבונה כמה אלפי דולרים עבור כל הרצאה. והחשבון נשאר שם פתוח למטרה זו בלבד.


במעשה זה היו למעשה שתי עבירות: האחת שהשגריר קבל שכר עבור שליחות ההסברה, שלשמה הוא נשלח לארה"ב. והשניה, העלמת הכנסות ממס-הכנסה, כיון שהכנסות אלו לא דווחו לרשויות המס בישראל. ולימים הובא לדין ח"כ יאיר לוי מטעם ש"ס באשמת מעילה בכספים. הוא הואשם במעילה בסכום של 550 אלף שקלים. ח"כ יאיר לוי הגיע  עם הפרקליטות לעסקת טעון, שהוא יודה במעילה של 280 אלף שקלים -  ובתנאי שהפרקליטות לא תחקור על הסכום הנותר. והפרקליטות הסכימה. הפרקליטות הצדיקה את הסכמתה להסדר הטעון באומרה: לנו היה חשוב שח"כ יודה בגניבה. אבל היו שאמרו כי הפרקליטות הסכימה להעלים עין מהסכום הנותר, כי ח"כ יאיר לוי רצה לחפות, ולא להביך גורמים בכירים ביותר במפלגתו.


והרשימה הולכת ומתארכת עד שהיא כללה גם ראשי ממשלה. יש האומרים כי אהוד אולמרט מסרב להתפטר, כי תפקיד ראש הממשלה מגן עליו מפני חקירות המשטרה. ברגע שהוא ישוב להיות אחד העם, סתם ח"כ, הוא מיד יוזמן למחלקה לחקירת פשעים חמורים. ואז הוא לא יוכל להפסיק את החקירה בטעון מדיני כזה או אחר: יש לו שיחה טלפונית מאד חשובה... יש לו פגישה עם מדינאי חשוב...וכו´. ולכן הוא גם קונה את המשך ישיבתו על כורסת ראש הממשלה באתננים פוליטיים כאלה ואחרים. היו אף כאלה מאנ"ש של ראש ממשלתנו, שטענו כי יש לחוקק חוק, שיאסור על המשטרה לחקור ראש ממשלה מכהן, כי זה מפריע לו לתפקד, זה מקשה על העשייה המדינית שלו...  המעניין במיוחד, כי לא עולה על דעתם של אנ"ש אלה, כי עצם העובדה שראש ממשלה מוזמן לחקירה במחלקה לפשעים חמורים מחייבת דווקא...  את התפטרותו.


מן ההיבט הצבורי אני סבור, כי מעלליו של אולמרט גרועים ממעשיו של בניזרי. האחרון הואשם שהטה מכרז לטובת ידידו בתמורה לטובת הנאה. בעוד שהראשון, ראש ממשלתנו ירום הודו, מועל הכספי הצבור, וזה חמור שבעתיים. האתננים הפוליטיים של אולמרט משולמים מכיסינו אנו. על כגון אלה אומר התנא:  "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב" (מסכת גטין דף מ"ה). אין להאשים את העכבר שיצא מחורו וגנב את הגבינה, אלא צריך להאשים אותנו שלא ידענו לסתום את החור, כדי למנוע את הגניבה.